פוסט אורח/ האופציה הצבאית של איראן

מאת חייל זקן

עם גבור הקמפיין האיראני של נתניהו, התקשורת הישראלית עוסקת באינטנסיביות רבה בסיכונים הצפויים לישראל במקרה שתתקוף את איראן. רבים ולא כל כך טובים, מדויד גרוסמן ועד מאיר דגן התבטאו בנושא ועסקו בעיקר בחזיונות נבואיים בהתאם להשקפתם הפוליטית. איש מהפרשנים הצבאיים לא הביא תמונת מצב של היכולת הצבאית האיראנית והערכה כמותית של הסיכונים הצפויים לישראל.

חומר רב מקורו בתעמולה ובלוחמה פסיכולוגית, אולם להבדיל מנושא הגרעין, בתחום הטילים יש ניסיון ממלחמות עבר ומספר מקורות מידע, כולל אנליסטים אזרחיים ברמה גבוהה. ארבעה אתרים אמריקאיים מהווים מקור מידע: סידיאיי, מיסלתראט', פאס וגלובל סקיוריטי, ואחד ישראלי, אינס.

מאחר שלהערכתי זרועות האוויר, היבשה והים של איראן הן בעלות השפעה שולית על המערכה אתמקד בזרוע הטילים האיראנית. אני מזכיר כי להערכתי יש לאיראן מזה זמן רב חומר בקיע ויכולת טכנולוגית לבצע ניסוי גרעיני. הערכה זו מבוססת על העובדה שלאיראן מערכת השכלה גבוהה שעולה בהרבה על אלו של פקיסטן וצפון קוריאה, ואין זה סביר שלאחר כל כך הרבה שנות עיסוק בתחום הגרעיני לא תדביק את יכולותיהן.

טילים – מה הסיפור שלהם?

העוסקים באש מנגד לטווח רחוק מבחינים בין שלושה סוגי חימוש. רקטות, טילים בליסטיים וטילי שיוט. רקטות הן הפשוטות ביותר. הן משוגרות באמצעות מנוע רקטי המופעל רק לצורך האצה בתחילת השיגור ולאחר מכן עפות במסלול בליסטי כמו פגזי תותח או מרגמה. טילים בליסטיים משוגרים כמו רקטות אך יש להם שתי תת מערכות שמאפשרות להם לבצע שינויי נתיב קלים בחלק המעוף הבליסטי. מדובר במערכת ניהוג ובמערכת ניווט אינרציאלית. טילי שיוט הם למעשה סוג של מל"ט מתאבד וטסים למטרתם כמו מטוס. ענייננו הוא טילים בליסטיים.

מסלול המעוף הבליסטי מביא לכך שהטיל יוצא מהאטמוספירה ואחר כך שב וחודר אליה. מאחר שעובי האטמוספירה הוא כ-100 ק"מ, טילים בליסטיים לטווחים העולים על מאות קילומטרים זה אתגר טכנולוגי לא פשוט. עדות נוספת ניתן למצוא בטילים ששוגרו מעירק לישראל במלחמת המפרץ. כמעט כל הטילים התפוררו לפני הפגיעה בקרקע. טילים בליסטיים נבנו עד היום על בסיס אחת משתי שיטות הנעה. דלק נוזלי ודלק מוצק. מנוע רקטי של דלק נוזלי הוא פשוט בהרבה לבנייה. חסרונו הגדול הוא שלא ניתן לאכסן טיל בליסטי מתודלק ויש צורך בתדלוק לפני שיגור. מנוע רקטי של דלק מוצק ניתן לאכסון אבל דורש רמת דיוק גבוהה בייצור. טילים בליסטיים נזקקים לכני שיגור ניידים. מקובל להניח שמשגר נייד יכול לבצע שלושה שיגורים ביממה.

בהיסטוריה המודרנית יש שתי דוגמאות של שימוש מאסיבי בטילים לתקיפת אוכלוסיה אזרחית. הראשונה, תקיפת לונדון על ידי הנאצים במלח"ע 2. בהתקפה הנאצית נהרגו כמעט 8,000 בריטים על ידי 3,000 טילים. לפני סוף מלחמת איראן עירק תקף צבא עירק במשך חודשיים את טהרן באמצעות טילים ומטוסים. בתקופה זו שיגרה עירק לטהרן כ-200 טילים ונענתה בירי של כ-50 טילים על בגדד. דו קרב הטילים נקרא מלחמת הערים ובו היו לאיראנים כ-12,000 הרוגים בטהרן, רובם, אגב, עקב תקיפות מטוסים.

הטילים האיראניים

היסטוריית הטילים של איראן מתחילה במלחמת איראן עירק. בתחילת המלחמה הופתעה איראן מהשימוש הנרחב של עירק בטילים והחלה לרכוש אותם מכל מקור אפשרי. לקראת סוף המלחמה החלה איראן בייצור עצמי של טילים המבוססים על טיל הסקאד הצפון קוריאני – שיהאב 1. הגירסה המשופרת כונתה שיהאב 2. השניים לא מאיימים על ישראל. בשנת 1988 החלה צפון קוריאה בפיתוח טיל מתקדם יותר מהסקאד וב-1993 בוצע ניסוי מוצלח ראשון. ב-1994 הועברה טכנולוגית הטיל לאיראן ולפקיסטן. פקיסטן פיתחה טיל הנקרא גהאורי ואילו הגירסה האירנית כונתה שיהאב 3, וב-2001 החל ייצורו.

הוא מסוגל להגיע לישראל ומשקל הרש"ק שלו מוערך בין 500 ל-1,000 ק"ג. השיהאב 3 מונע באמצעות דלק נוזלי. ב-2008 וב-2009 ביצעה איראן ניסויים בטיל חדש המונע בדלק מוצק בגודל דומה לזה של שיהאב 3. הטיל כונה סג'יל. להערכת מומחים נדרשות כשש שנים כדי שטיל הניסוי יהפוך לייצורי ומבצעי. מכאן שעד 2015 האיום העיקרי על ישראל יהיה מבוסס על טילי שיהאב 3 ולקראת 2015 צפויה קפיצת מדרגה ביכולת האירנית (עוד על כך בסקירה מצוינת של האנליסט יפתח שפיר, pdf).

מה הנזק?

כדי לכמת את האבידות בנפש הצפויות לישראל נניח את ההנחות הבאות:
1. היחידים שיכולים לפגוע בישראל הם טילי שיהאב 3. לאירן כ-500 טילים כאלה ו-50 משגרים.

2. איראן תצליח להפעיל את סוכניה בעזה ובלבנון לירי על ישראל. כושר השיגור המשוקלל שלהם הוא 500 רקטות ביום.

3. מיגון פאסיבי (שני קירות) יעיל למדי כשהוא נסמך על התרעה מספקת. במלחמת לבנון השנייה שוגרו כ-4,000 רקטות שגרמו לעשרות הרוגים. נניח שעל כל 50 רקטות יהיה הרוג ישראלי.

4. כל פגיעה של טיל בליסטי תגרום ל-20 הרוגים.

5. לישראל יכולת מיגון אקטיבית שכוללת מיירטי חץ 1פטריוט פאק 2 משופר* וחץ 2. חץ 3 קרוב להיות מבצעי. בנוסף יש לה מיירטי כיפת ברזל. כדי להעריך את השפעת המיגון האקטיבי, תרגיל בחשבון: לסוללת כיפת ברזל יכולת יירוט של 80%. אילו הוצבו שתי סוללות באשדוד וצה"ל היה מפעיל יירוט דו שכבתי, קריא שני מיירטים לכל רקטה, היינו מקבלים יירוט של 96% . נניח שהמחבלים היו יורים על אשדוד 100 רקטות. 80 רקטות היו מיורטות על ידי הסוללה הראשונה והסוללה השנייה היתה מיירטת 80% מ-20 הרקטות הנותרות. ביחד היינו מקבלים 96 יירוטים מתוך 100.

במקרה של מלחמה עם איראן יש להניח שכל סוללות כיפת הברזל ישולבו במערך יירוט הטילים, פעולה שתביא לכך שלא יהיה שום מיגון אקטיבי נגד רקטות. נניח גם שישראל תשקיע שלושה מיירטים מסוגים שונים כנגד כל טיל. כאשר נניח כושר יירוט של 60% לכל מיירט נגיע לשיעור יירוט של כ-93%. בגלל בעית השיבה לאטמוספירה נניח שכשליש מהטילים יינזקו. חיבור היירוטים והפגיעה עקב הכניסה לאטמוספירה מביא לכך שמתוך כל 100 טילים שישוגרו מאיראן רק חמישה ייפגעו במטרתם.

6. כדי לגרום את מירב הנזק לישראל, על איראן לירות את כל טיליה בזמן הקצר ביותר. כאשר כל משגר יכול לשגר שלוש פעמים ביממה תזדקק איראן לארבעה ימי לחימה כדי לשגר את כל המלאי שלה. תוכנית כזאת סובלת משני פגמים. האחד, איראן נותרת ללא אמצעי להגיב על תקיפות ישראל, והשני, הפסקת הירי מאיראן תקשה על שותפיה בגבול הישראלי להמשיך בלחימה. לפיכך ניתן להניח שאיראן תשגר כחצי מהמלאי שלה ואחר כך תעבור למצב של טפטוף. נניח שביומיים הראשונים תשגר איראן 100 טילים ליום ואחר כך עשרה טילים ליום.

כלומר, לאחר עשרה ימי לחימה בהם שוגרו 280 טילים מאיראן, מתוכם פגעו 14 טילים – 280 הרוגים. באותו פרק זמן שוגרו 5,000 רקטות שגרמו למאה הרוגים ישראלים. להרחבת החישוב לעשרת הימים הבאים נניח שכושר השיגור האיראני וגם כושר שיגור הרקטות מלבנון ומעזה לא נפגעו. על פי הנחות אלו ישוגרו לישראל מאה טילים מאיראן, מתוכם חמישה יפגעו ויגרמו למאה הרוגים ישראליים. באותו פרק זמן ישוגרו 5,000 רקטות שיגרמו למאה הרוגים.

מכאן, שכעבור עשרה ימי לחימה יש לנו 380 הרוגים וכעבור 20 ימי לחימה – 580. כדי להגיע למספרים האלה על איראן להניח שצה"ל לא יתקוף כלל את מערך הטילים שלה וגם לא יבצע מתקפה יבשתית נרחבת על אזורי שיגור הרקטות. מספר זה הוא התחזית הפסימית. התחזית האופטימית תניח שצה"ל ישמיד במכת הפתיחה חלק ניכר מיכולת השיגור האיראנית וימשיך לפגוע בה גם לאחר מכן. מהלך פתיחה כזה יותיר לאיראן רק יכולת של ירי בטפטוף. הנחה אופטימית נוספת היא שסוכניה של איראן לא יסכימו להתאבד עבורה ויסרבו לבצע ירי רקטות מסיבי לעבר ישראל. על פי התחזית האופטימית מספר ההרוגים הישראלים יהיה כמה עשרות.

תסריט האימה, שלמזלנו סיכוייו הולכים ופוחתים הוא הצטרפותה של סוריה ללחימה. לסוריה יכולת היזק לישראל שעולה מספר מונים על זו של איראן, כולל מספר רב של טילים בעלי ראש קרב כימי. בנוסף, יש לה צבא יבשה חזק שיקשה מאוד על תקיפה ישראלית בשטחה. כחייל הייתי מעדיף היתקלות בגדוד של משמרות המהפכה האיראניים על פני היתקלות במחלקה של קומנדו סורי. כדי שתסריט זה לא יתממש נתפלל ששני הצדדים הנאבקים בסוריה יחזיקו מעמד זמן רב.

מתי כדאי לישראל לתקוף?

בפוסט הקודם נטען שאין סכנה לגירעון אירן בשנים הקרובות וגם שלישראל מגוון אמצעים לתקיפה באיראן. נובע מכך שהשיקול העיקרי לגבי מועד התקיפה הוא מצב מירוץ החימוש בין מספר ואיכות הטילים האיראניים לבין יכולת היירוט הישראלית. בשנתיים הקרובות עתידה איראן להמשיך להצטייד בשיהאב 3 המיושן ואילו ישראל עתידה להשמיש את שרביט קסמים וחץ 3. נתונים אלו מצביעים על כך שגם אם בחרה ממשלת ישראל באופציית התקיפה באיראן, הזמן האופטימלי, מההיבט הצבאי בלבד, הוא בעוד שנתיים, כאשר יכולת היירוט הישראלית בשיאה ואיראן טרם הצטיידה בדור הטילים החדש.

הפרשנים המסקרים את העימות מתמקדים באתרי תוכנית הגרעין האיראנית, אולם זו טעות המעידה על חוסר הבנה אסטרטגי. ניתן לשתק את תוכנית הגרעין האיראנית גם ללא תקיפה ישירה של מתקניה. לאיראן שתי נקודות תורפה עיקריות שפגיעה בהן יכולה להביא לשבירתה. האחת היא מערכת הפקת הנפט, והשנייה מערכת זיקוק הנפט. למערכת הפקת הנפט יש חסינות מתקיפה ישראלית עקב ההשפעה הגלובלית שיש לכך. נקודת התורפה השנייה של איראן, השמדת מתקני זיקוק נפט היא משימה קלה יחסית מבחינה צבאית ותגרום מיידית לפגיעה אסטרטגית באיראן שמצויה תחת חרם נפט.

נקודת תורפה נוספת היא הסתמכותה על ייצור עצמי ללא גיבוי של מעצמה. במצב מלחמה אין לאיראן מקור חיצוני שיפצה על ירידת מלאי החימוש שלה. נתון זה מביא לכך שמערך ייצור הטילים האיראני הופך גם הוא ליעד מועדף שקודם למערך העשרת האורניום. נקודה חשובה שגם היא נעדרת מפרסומי הפרשנים היא האינטרס האיראני העליון – שרידות המשטר. כדי ללחוץ על הנהגת איראן לקבל תכתיב חיצוני של הפסקת המירוץ אחר הגרעין יש ליצור כלפיה איום.

מכאן שסדר העדיפויות של תקיפה ישראלית (בעוד שנתיים) צריך להיות זה: 1. מערך הנ.מ 2. מערך שיגור הטילים. 3. מערך זיקוק הנפט. 4. מערך ייצור הטילים. 5. ההנהגה הדתית והפוליטית של איראן (אסור לסכן את הסוכן הישראלי אחמדיניג'אד). רק במקום השישי נמצא המערך הגרעיני.

עוד אופציות איראניות

האחת, חסימת מיצרי הורמוז על ידי מיקוש. הסיכוי לכך נמוך עקב זכרונה ההיסטורי של איראן. במלחמת איראן עירק נפגעה משחתת אמריקאית ממוקש איראני. התגובה האמריקאית היתה טיבוע של חצי מהצי האיראני.
האופציה השנייה היא תקיפת שדות הנפט של סעודיה. תקיפה נרחבת אינה סבירה שכן היא תגרום באופן מיידי למעורבות אמריקאית, אולם טפטוף של טילים ייצור דילמה לא קלה לאובמה ועדיין יספיק על מנת ליצור משבר נפט עולמי. לכאורה קיימת גם אופציית הטרור, ודוגמה לכך קיבלנו רק לאחרונה. בפועל אין צורך בפרובוקציה ישראלית כדי להפעילה והיכולת של איראן וסוכניה הוגבלה מאוד עקב שיתוף הפעולה הבינלאומי שהתפתח מאז תקיפת מגדלי התאומים.

חוות דעת נוספת ושונה בעבודה אקדמית באיכות בר אילנית של משה ורד (pdf).

*תוקן ב-14.4

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

92 תגובות על פוסט אורח/ האופציה הצבאית של איראן

  1. דניאל ר הגיב:

    1. הצעת רשימת מטרות "איכותיות" יותר מאשר פרויקט הגרעין האיראני. השאלה היא מה בדיוק הטעם להפגיז את בתי הזיקוק? זה ישכנע את ההנהגה שם שלא כדאי להם להמשיך בפרויקט הגרעיני, או שאתה צופה שזה ימוטט את ההנהגה, או שפשוט לא יהיה להם די נפט להמשיך להעשיר אורניום? ואם אכן תתחלף ההנהגה, מה יהיה יחס ההנהגה החדשה לישראל ולפרויקט הגרעין בהינתן ההרס והנזק שישראל גרמה?

    21. כיוון שכתבת ששרידות המשטר האיראני היא בראש מעייניו – האם זה הגיוני שהם ישתמשו בנשק גרעיני אם/כאשר ישיגו אותו? האם אתה יכול לדמיין תרחיש שבו ההנהגה האיראנית שורדת אחרי ירי טיל גרעיני על ישראל?

    3. הרכבת רשימת מטרות "איכותיות" יותר באיראן מאשר מתקני הגרעין. סביר שגם לאיראנים יש רשימת מטרות טובה יותר מאשר ריכוזי אוכלוסיה. אפשר לזרוע ישראל כאוס עצום על ידי הפגזת תחנות כח, בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים, ממגורות, מפעלי טקסטיל וכו', לכן התרחיש שלך הוא בסופו של דבר אופטימי. נשאלת השאלה מה בדיוק ינסו האיראנים להשיג על ידי ההתקפה הזו: צריבת התודעה הישראלית כדי למנוע התקפה חוזרת על פרויקט הגרעין או שאלה יהיו פשוט פרפורי הגסיסה של משטר בקריסה.

    4. איך לדעתך תגיב ישראל על ההתקפה האיראנית/משולבת? ציינת התקפה על מוקדי הירי, השאלה היא האם עם תום מלאי הטילים של איראן לא תתפתה ישראל לתקוף עוד תשתיות של יריב שלא מסוגל להחזיר.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      1. פיתוח יכולת גרעינית דורש משאבים רבים. פגיעה במתקני הזיקוק של האירנים גורמת לנזק ישיר גדול ולנזק עקיף עצום ובחישובים של עלות/תועלת של התוקף היא עדיפה. השאיפה ליכולת גרעינית באירן קודמת למשטר הנוכחי ולכן אני סבור שלא יוותרו עליו.
      2. הסיכוי שייתקפו גרעינית בצורה ישירה אינו גדול אבל לקיחת סיכון כאשר יש יכולת לסכלו אינה הגיונית. גם הסיכונים העקיפים הם בלתי נסבלים. מדובר בהתגרענות של המדינות הסוניות ופיגוע גרעיני על ידי שליח. נזק עקיף נוסף הוא הפסקת השקעות חוץ בישראל שיביא להתמוטטות כלכלית. עיקר המימון של ההייטק הישראלי מגיע מחו"ל ורובו בבעלות חברות מחו"ל.
      3. לטילים האירנים מערכת ניווט אינרציאלית שהדיוק שלה הוא מספר מאות מטרים. ניסיון פגיעה במטרת נקודה עם טיל כזה לא הגיוני מבחינה מבצעית וגם אם יעשה, אחוזי הפגיעה יהיו אפסיים.
      4. הסיכוי שנגיע לתסריט שאתה מתאר נמוכה. התסריט הסביר הוא שארה"ב תכפה על ישראל להפסיק את האש בגלל האינטרס שלה בשימור כוחה של אירן

      אהבתי

  2. יניב הגיב:

    ניתוח מעורר מחשבה, כרגיל.
    הצרה עם הניתוח הזה שהוא רציונלי. החלטות מדיניות מתקבלות בד"כ משיקולים לא רציונליים. ע"פ ההתבטאויות של רה"מ ושר הביטחון עולה כי מדובר בשני ניצולי שואה שרואים בכל מדינה עוינת את בת-דמותה של גרמניה הנאצית, ובכל מנהיג לא נחמד הם רואים את היטלר.
    תמונת עולם כזו לא מביאה להחלטות שקולות.
    נ.ב – מה זה בדיוק "איכות בר-אילנית"?

    אהבתי

  3. נחום שחף הגיב:

    ניתוח עמוק מקיף
    אך אינו יכול לכסות את כל מגוון האיומים.
    יש מגוון רחב של מצבים שלא תוכל למצוא באינטרנט
    (לצערי לא ניתן לדון בהם אלא אם יש לך את הסיווג הביטחוני המתאים,
    רקע – הייתי נציג התע"א בצוות התעשיות הביטחוניות לגילוי טילים בליסטיים)

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      אכן המידע כולו ממקורות אינטרנטיים בלבד. איני מתיימר לתת תמונת מצב צבאית עדכנית אלא להוסיף לדיווח התקשורתי פן כמותי שחסר בכל הפרשנויות המתפרסמות. אם יש לך מידע נוסף או שאתה מוצא פגמים במה שכתבתי אשמח לשמוע על כך.

      אהבתי

  4. captain beefheart הגיב:

    בהחלט סקירה מרתקת שהשכלתני.

    חייל זקן הפליא להעמיד משוואה מורכבת, נימק אותה מכיוונים רבים והציב בה משתנים. כחייל פשוט עם השכלה של מא"ג אינני מתכוון בכלל להתעמת איתם או להשיג עליהם. עם זאת דומני שבאלגוריתם חסר משנה מרכזי והוא "אלמנט אי הוודאות".

    קלישאתית ככל שתהיה, האמירה "אתה יודע איך אתה מתחיל מלחמה אבל לא איך אתה מסיים אותה" היא אקסיומה. יש כל כך הרבה גורמים שאינך יודע כיצד יפעלו, במיוחד בימים אלה: מצרים, סוריה, לבנון, הפלסטינים בגדה, אלה שבעזה, טורקיה, ירדן, מדינות ערב הרחוקות יותר, אל קעידות ושאר ימ"שים…

    עלולות להיווצר אינרציות שליליות מאוד בין כל הגורמים האלה או חלקם, שיעניקו למערכה תפנית בלתי צפויה, שאין לה רמז בניתוח המצויין שפרש החייל הזקן.

    אהבתי

  5. דב הגיב:

    אחד החוקים המרכזיים בחיים הוא, כידוע:
    THE ONLY REAL PROBLM IS WHAT TO DO NEXT

    חוץ מזה כדאי לכ-ו-ל-ם להזהר מתסמין חריף של "פוקר קיביצערים".

    וגם, אנליסט ותיק ומכובד ששכחתי את שמו התמחה בזמנו במושג "מדינות מטורפות". יש מטורפות יותר ויש מטורפות פחות אבל נדמה לי שאין בזירה הרבה מדינות שפויות לגמרי.

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    מדבריך נובע שעל נתניהו לתקוף בפצצות גרעין את אירן ולבצע התקפה מקדימה על מערכי הטילים הסוריים. לחילופין עלי להתמנות לראש הסוכנות ולהוציא דרכון צרפתי.

    אהבתי

    • לא חיילת הגיב:

      ברור. הרי בכל תסריט אפשרי הפתרון היחיד הוא תקיפה. מה שמשתנה היא סוג התקיפה, סוג הטילים וסטטיסטיקת הנפגעים

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        איומי תקיפה אינם מובילים בהכרח לתקיפה, אבל הם בהחלט מועילים בהנעת המערכת הבינלאומית להטלת סנקציות.

        אהבתי

        • לא חיילת הגיב:

          אהההההההה
          עכשיו הבנתי!
          אז אתם סתם מדברים!! צחוקים איתכם
          כי אתה יודע, קצת הכנסתם את כל העם לחרדות וגם היה לנו לא כזה נוח עם לנפנף באושוויץ (חלק מאיתנו חשבו שזה ממש סר טעם ובזוי). אז תגידו שזה הכל סתם!
          ספין!!
          אולי נשחק משחק יותר מעניין מחשבונאות הטילים? אולי נשחק משחק בשם ספין=עליה במחירי החשמל, למשל. או ספין=התנחלויות+הפרטת מערכת הבריאות+עוד תקציבים למערכת הבטחון?
          יהיה כיף

          אהבתי

    • נבוכדנצר הגיב:

      יקירי, כדי להגר לא צריך להיות פוליטיקאי קטן ומושתן כמו רוב ראשי הסוכנות. צרפת היא אופציה אבל גם קנדה ואוסטרליה אפשריות (במידה ובקנדה לא קר מדי ושאוסטרליה לא רחוקה מדי).

      ובאשר לנתניהו, מה שהוא צריך לעשות זה ליחצן איזו חברה סוג ז ולא להיות ראש ממשלת ישראל. אנחנו עוד נשלם בדמים (תרתי משמע) על מחדלי הממשלה הזאת (למעשה אנחנו כבר משלמים). ממליץ לצפות בסרט ד״ר סטריינג'לאב נראה שהנהגת ישראל הנוכחית חיה בסרט.

      אהבתי

      • לא חיילת הגיב:

        כן…
        כל הדיונים הנפוחים מחשיבות עצמית וידענות על מה יקרה ואיך יהיה מתעלמים מהעובדה הבסיסית שלישראל כשרון מרשים להסתבך בכל מבצע או מלחמה שהיא יצאה אליו, גם עם מטרה 'מוגדרת' ו'תחומה'. גם נצחונות כמו מלחמת ששת הימים הפכו ברשות השנים (האמת די מהר עם מלחמת ההתשה) לכשלונות מהדהדים שסיבכו את המדינה בבוץ שעד היום לא יוצאת ממנו. כך היה בלבנון כמובן, ועזה על כל נפלאותיה.
        אין אפילו טעם להתערב שמה שיתחיל כמו 'תקיפה ממוקדת' או כל בולשיט אחר ונפוח יסתיים במקרה הרע בקטסטרופה איזורית (עולמית? תלוי כמה גבוה תטפס עם ההיבריס שלה) ובמקרה הטוב בעימות מתיש ומתמשך.
        נדמה שכל סבב מטרתו העיקרית היא להשיג סוף סוף את הניצחון שימחק את בזיון הכשלונות הקודמים. כבר מזמן שכחו בארץ מה היתה השאיפה המקורית ולשם מה התכנסנו כאן בכלל או מה אנו מבקשים להשיג.
        צהלות המלחמה והאכזריות הנוראה שהן משקפות מחרידות ומצמיתות. ההתמסרות מרצון למניפולציות ברורות של מנהיגים שרלטנים בלי שום זכר לסקפטיות כלשהי מפחידה. בחיי, זה הרבה יותר מפחיד מכל מאגר טילים שקבור אי שם מעבר להרי החושך.

        אהבתי

  7. נבוכדנצר הגיב:

    ועוד מספר הערות-

    נראה ששר הבטחון שלנו שהוכיח בשנים האחרונות את יכולותיו האסטרטגיות המבריקות, מסתמך על הערכות מבריקות לא פחות כמו זו שצוינה למעלה. לא צריך להיות סא״ל בחמ״ן ואף לא מומחה לאסטרטגיה כדי לדעת- מדיניות ההרתעה הגרעינית של ישראל פסה מן העולם, ישראל לא תעשה שימוש בנשק גרעיני אף לא כתגובת נגד. די באלפי הרוגים בעורף הישראלי כדי להכריע את המערכה מצד אויבנו.
    אף שאני חייל זקן, נראה שאינני זקן מספיק כמו הכותב, ושאלת תם האין די במטוס אחד בודד המגיע מכיוון הגבול הסורי (ולא משנה מאיזה מוצא) המטיל פצצת אטום על תל אביב (קטנה ופרימיטיבית) נניח כמו אחת מאלו שהוטלו על הירושימה ונגסקי, כדי להבהיר שלכל הניתוחים האסטרטגיים אין כל משמעות?

    הכותב טוען משום מה שלא צפויה התערבות סורית והוא אפילו חושש יותר מהצבא הסורי מאשר ממשמרות המהפכה (המממ…בסדר). ובכן אני מתנצל מראש על הקלישאות אבל כשדוחפים אריה לפינה סביר שהוא יתקוף. אסד מחוק מבחינה בינ״ל, רוסיה וסין הן משענת קנה רצוץ, באופן פרדוקסלי לאסד אין יותר מה להפסיד. אלא אם הוא יגשים את החלום הערבי הישן של הכרעת ישראל. בעוד אביו (והבן אינו מגיע לרמת אביו) נשען על המצב הבין גושי במלחמה הקרה, אסד מחזיק במשטר האחרון שהוא שריד של המלחמה הקרה באזורנו, אזכיר כל שאר המשטרים ששרדו בזכות המלחמה הקרה קרסו במה שמכונה האביב הערבי. אם כן מה נותר כדי לא לסיים את חייו של אסד בעליבות שלא לומר במשפט בפני טריבונל בינ"ל או כיתת יורים? מכה מסיבית כלפי ישראל שלא תשאיר ספק מי הוא הגיבור הערבי האמיתי.

    אהבתי

  8. נבוכדנצר הגיב:

    כרגיל הקונספציה שגויה. ראשית היא לוקה בעיוותי התפסה הידועים, יהירות,עודף בטחון עצמי, זלזול באויב, וסביר להניח שחשיבת יחד. תוצאות של עיוותים אלו ניתן לראות במלחמת יום הכיפורים. הדברים הקודמים שלובים כמובן בבאים. הכותב בוחר בשחצנות להתעלם מהעובדה שהמודיעין על אירן לקוי ביותר. בנוסף מתעלם הכותב מניתוח היסטורי שנראה שתהיה לו השפעה רבה, באשר לציר אירן-סוריה-צפון קוריאה. האם יש ידיעה ודאית שאין לאירן ולו פצצת אטום אחת? ומדוע אין התיחסות לאפשרות שיש? בקיצור כדי להכין את המקלטים ובמקרה הטוב לדאוג לסידורי לינה ממושכים מחוץ לגוש דן. מי שלא לומד מההיסטוריה חזקה עליו שיחזור עליה.

    אהבתי

  9. צחי הגיב:

    לא אתווכח עם הניתוח, יומרתי קטנה משלך. רק אעמיד כמה עובדות על דיוקן:
    1. חץ 1 היה הטיל הניסויי. הוא לא קיים.ץ לישראל מערך שכולל רק חץ 2
    2. לטילים בליסטיים יכולים להיות גם משגרים נייחים. איראן גם חשפה את הסילואים שלה
    3. לחיזבאללה 40,000 רקטות ויכולת שיגור של 1,000 ביום לפי 40 ימי לחימה (ולא כפי שנכתב)
    4. ההשוואה ליחס רקטות-הרוגים ב-2006 בלתי רלוונטית כי מדובר ברקטות 220, 320 ו-600 מ"מ שחודרות כל מקלט תקני
    5. שיעור ההצלחה של כיפת ברזל – 75% – הושג במדיניות ירוט של שני מיירטים כנגד כל רקטה חודרת. לכן החישוב של שיעור ההצלחה שעשית שגוי
    6. לכיפת ברזל אין ולא תהיה יכולת ליירט טיל שיהאב שחודר לאטמוספירה במהירות 4 ק"מ בשניה

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      צחי כמו מגיבים קודמים שוללים את הנחות חז"ן בנוגע לכיפת ברזל. אין לי היכולת לקבוע אם צודקים, אך בהנחה שכן, מעמיד את מומחיותו בספק מלווה בגיחוך. יש לשקול המשך שיתוף הפעולה, לדעתי עפ"י:
      א. דעה שניה בנוגע לסטנדרטים המקצועיים של הפוסט.
      ב. בהנחה שאינו בעל סוד המוסר מידע אסור, אין תרוץ לאנונימיות.

      אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      1. חץ 2 הוא טיל שונה מחץ 1 ויש ביניהם פער של 10 שנים. איני יודע מה המלאי שיש מכל טיל.
      2. טילים ניתנים לשיגור מעמדות נייחות אבל זו איולת מבצעית וכלכלית.
      3. לחיזבאללה היה כושר שיגור קטן מ200 שיגורים ליום במלחמת לבנון השניה. כדי לעבור ל1000 שיגורים ליום עליו להגדיל את כח האדם שעוסק בכך פי 5. מעבר לרקטות כבדות יותר דורש גם הוא תוספת כח אדם. אתה מבלבל, כמו פרשנים רבים, בין מלאי לבין כושר שיגור.
      4. כדי לבצע יירוט רב שכבתי יעיל יש לבצעו מסוללות נפרדות. זה לא נעשה בסבב האחרון.
      5. אתה, ומגיבים נוספים סבורים שמיירט טילים חייב להיות מהיר מהטיל המיורט וזו טעות. המיירט אינו רודף אחר הטיל אלא משוגר לנקודת מפגש משוערת שחושבה על ידי מערכת האיכון. מה שקובע את סיכויי היירוט הם הדיוק של מערכת האיכון וכושר התמרון של המיירט. מהירות גבוהה יותר מקשה על היירוט אבל מימדים גדולים יותר מקלים עליו.

      אהבתי

      • צחי הגיב:

        יש נושאים ששווה להקדיש להם יותר מחמש דקות של "גוגל" לפני הכתיבה עליהם.
        חץ-1 היה טיל הדגמה ששימש לניסויים בראשית שנות ה-90. מאז 1996, ישראל הצטיידה אך ורק בטילי חץ-2 שהם הדגם המבצעי היחיד היום.
        האמירות שלך על כיפת ברזל משקפות חוסר הכרות בסיסי עם המערכת. סוללת כיפת ברזל בנויה לתת הגנה אך ורק על האזור שבו היא פרושה. לכן, ההצעה ליירט משתי סוללות במקביל אינה רלוונטית.
        לא ניתן למתוח את יכולות המיירט של כיפת ברזל למפגשים עם טילים במהירויות האלה. מצער, אבל זו המציאות. לכן ישראל מפתחת את שרביט קסמים (היקר הרבה יותר) להתמודדות עם רקטות כבדות. מפגש בין שיהאב לכיפת ברזל יהיה אפשרי כשנלמד לבטל את כח המשיכה.
        באשר לחיזבאללה: הזמן שלוקח למפעיל הרקטה לשגר אותה מרגע הפקודה הוא זמן ההליכה או ריצה מהמקום שבו הוא נמצא לכפתור ההפעלה. לפעיל הלבנוני, בניגוד למה שאתה חושב על המשגרים האיראנים, אין מגבלה על כמה רקטות ביום הוא יכול לשגר.

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          צר לי אבל דבריך אינם מעידים לא על הבנת הנקרא וגם לא על הבנה תפעולית. כיפת ברזל לא תוכננה ליירוט טילים בליסטיים ועדיין משיקולים של עלות/תועלת עדיף לפרוס אותה במקומות שישמשו מטרות לירי של טילים בליסטיים שם הם יכולים להשלים את מעטפת היירוט. האם זה אפשרי? בוודאי שכן כפי שנעשה שימוש בטילי פטריוט ליירוט טילים בהצלחה חלקית או כפי שנעשה שימוש בטיל נגד טילים SM-3 כדי ליירט לווין.
          ירי רקטות לאורך זמן ובקצב אש גבוה אינו מסתכם בלחיצת כפתור כפי שסבורים הדיוטות. אילו זה היה המצב הרי לא היה קושי בהשמדתם מהאויר. כאן אנו צועדים על קרקע בטוחה של נתונים אמפיריים של ביצוע בפועל.

          אהבתי

  10. אורן הגיב:

    יש לציין שהשתפרת בהבאת מקורות, עדיין יש להצטער על היומרה. שוב הדיבורים על תעמולה, ל"פ, והטיות פוליטיות, מול היחיד היודע כל. הנתוח שלך בנושא האיום האסטרטגי שטחי במיוחד. מידע אמין תמיד עדיף על הנחות וחישובי מפית. בנתיים נוחת עלינו מטר של פוסטורחים.
    ולוולווט שבמרומים. אני רואה שנבואתי מהרה להגשים את עצמה. פרסום "מאמר" חובבני, שאינו מבוסס על מקורות, וברמת כתיבה נמוכה. פוגע באמינות של הבלוג בתחום ביקורת התקשורת, וגם התלהבות המגיבים לא עוזרת.
    יפוטר חייל זקן או לחילופין יקבל הנחיות, כיצד פותחים בלוג עצמאי.

    אהבתי

  11. יון בחאק הגיב:

    הנחה אופטימית נוספת היא שסוכניה של איראן לא יסכימו להתאבד עבורה ויסרבו לבצע ירי רקטות מסיבי לעבר ישראל.

    אופטימי למדי…לדעתי סוכניה של איראן ישגרו מכל הבא ליד ללא חשש ולא יצטרכו להתאבד. הם ישגרו כהרגלם בין בתים מתוך יישובים. כמה תמונות של גופות נשים וילדים שישראל הפושעת הנצחית שוב יצרה, והמשחק נעצר ביתרון של הרעים.

    אף אחד מהמנהיגים שלנו בעשורים באחרונים לא הפגין מנהיגות וחוסן מנטלי מול הצביעות של כלי התקשורת וחסידי הנאורות. כשימצא ראש ממשלה שיודע לנהוג ובאחריות אפשר יהיה להחזיר את דגל האופטימיות. יש לנו יכולות אבל יושבים שם שמוקים למעלה. זה מה שמדאיג. אזרחי הדרום עדיין מופגזים מדי יום.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      לא מדויק. בלבנון ישראל גירשה את רוב האוכלוסיה השיעית מבתיה ולא היססה להפעיל אש לתוך הישובים. גם את הדחייה בביירות לא תקפו צמחונים. תוסיף לזה את הגל האנטי מוסלמי במערב אירופה ותגלה שחופש הפעולה של ישראל בהפעלת כח גדל בצורה משמעותית.

      אהבתי

      • יון בחאק הגיב:

        אם הוא גדל איך אתה מסביר את הפגזת האזרחים שלא נפסקת מהרצועה, או את הסבב האחרון שבו לפי דיווחים בוצעו בעיקר תקיפות נגד משגרים בפעולה ?

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          לממשלה יש דילמה לא פשוטה. הפיצול בין רמאללה לעזה הוא נכס מדיני אסטרטגי. כדי לחסל את הטרור בעזה יש צורך לחסל את שלטון החמס כך שהיתרונות והחסרונות די שקולים. (אולמרט רצה לחסל את החמס ולהעביר את השלטון לאבו מאזן כך שיתאפשר לו להגיע להסדר שעליו חלם. זהירותו של ברק מנעה את זה)

          אהבתי

          • יון בחאק הגיב:

            את ההפגזה מעזה אפשר לחסל בלי לגעת בהנהגה ובלי לפגוע בפיצול. רעיונות והצעות אתה בטח מכיר. חשמל, דלק, מזומן, אוטומציה של ירי פגזים מנגד, המטרה בלתי פוסקת של חיתולים עמוסי כל טוב, -לא חסר.

            לצערי, כל העדויות והמעשים מצביעים שלמעלה יש שמוקלעכס שעדיין מאזינים ברוב קשב לתקשורת, לנאורות ואפילו לאו"ם. רק לצרכים הבסיסיים של האזרחים שלהם הם שכחו להקשיב.

            אהבתי

            • חייל זקן הגיב:

              בקדנציה הקודמת שלו, נתניהו פתח את מנהרות הכותל. ערפאת הגיב באש ונתניהו נתן לו את חברון. עדיף לנו שימשיך לתעתע באובמה

              אהבתי

          • לא חיילת הגיב:

            כן. דילמות לא פשוטות: לתחזק עימות 'בעצימות נמוכה' תוך התחמקות קונסיסטנטית מהגעה להסדר עם הפלסטינים. באמת מסובך למדי ומורכב.
            עדיף היטלר. רע מוחלט, שחור לבן, רחוק מהעין ומהלב (מכפת לנו מהאזרחים האירנים. יש שם בכלל אזרחים? ואלה. חשבנו שזה רק אחמדניג'ד עושה אהבה עם טיל). חוצמזה, עם הפלסטינים אנחנו לא מצליחים לשחק עם כל הצעצועים החדשים שלנו. ניסינו אבל עשו לנו נו נו נו. עם ההיטלר הזה, אם נפמפם אותו כמו שצריך, נוכל לשחק ולשחק ולשחק
            (עם האזרחים שמפריעים לנו ודורשים שנדאג להם נתמודד אחכ או שלא. הם טוענים שמלחמות נועדו להגן עליהם. לא הבינו שמלחמה זה משחק של מועדון אקסלוסיבי ואין לו ולטובת האזרחים דבר וחצי דבר. פחח)

            אהבתי

  12. ערןב הגיב:

    כתבת "במקרה של מלחמה עם איראן יש להניח שכל סוללות כיפת הברזל ישולבו במערך יירוט הטילים, פעולה שתביא לכך שלא יהיה שום מיגון אקטיבי נגד רקטות." – האם כיפת ברזל ערוכה להתמודד עם טילים בליסטיים? אני מנחש שלא, כך שלדעתי אתה צריך לשנות את ההנחה הזו ולחשב מחדש.

    גם המשפט אצל שפיר לגבי יכולת שיגור של 3 טילים ביממה קצת סתום בעיני ולא ברור. ראשית, הוא מופיע בפסקה העוסקת בשיהאב 1 ו-2, כך שאני לא יודע אם אנחנו יכולים להסיק ממנו על השיהאב 3, הרלוונטי לעניינו. שנית, לא ברור לי מניסוחו אם מדובר במגבלה טכנית, או באסטרטגיית ניהול אש, ובמקרה הצורך ניתן לירות בקצב מהיר יותר.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      כיפת ברזל יכולה ליירט כל עצם בתחום המעוף שלה. מדובר רק בהתאמת תוכנה.
      לגבי המשגר, המגבלה היא בגלל הדלק הנוזלי ולכן רלוונטית לכל הטילים שיש להם הנעה כזו. הטיל מתודלק על המשגר, הליך שלוקח זמן.

      אהבתי

      • ערןב הגיב:

        מקבל את מה שאמרת לגבי הצורך בתדלוק. אבל לא השתכנעתי לגבי יכולת ההסבה של כיפת ברזל להתמודד עם שיהאב 3.

        גם אם התאמת תוכנה יכולה להתמודד עם חישוב מסלול מול טיל בליסטי בטווח שכזה, יש עדייו מגבלות של הטיל המיירט – גודל הרש"ק: האם יוכל להשמיד את הטיל או רק להסיט אותו ממסלולו? מה עם המהירות ויכולת תמרון? אני מניח שמהירות החדירה של השיהאב גבוהה הרבה יותר, כך שמבלי שינוי בחומרה, ואולי החלפת הטיל המיירט לגמרי, יכול להיות שאין לו אפשרות להגיע קרוב מספיק לטיל החודר, או לתזמן את הפיצוץ בחליפה ברמת הדיוק הנדרשת.

        אהבתי

        • אחד הגיב:

          כל הספקולציות שלך נכונות.

          אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          המטרה מהירה יותר אבל גם גדולה יותר. כיפת ברזל לא נבנתה למטרה זו אבל עדיין ניתן לעשות בה שימוש. זו הסיבה שהפחתתי את שעורי הפגיעה מ80% ל60%. יש מיירטים נוספים שלא הכללתי כמו טילי פטריוט וטילי ברק שיכולים לשמש להגנה נקודתית. אפשר גם להעזר בספינות אג'יס אמריקאיות המצוידות בטילי טאאד שדומים בביצועים לחץ.

          אהבתי

          • ערןב הגיב:

            כן, יש את כל המערכות הללו, ואפילו שרתתי בפטריוט אי שם לפני כמעט 20 שנה, אבל אני לא יודע איזה שיפורים עברה המערכת מאז.

            ובכל זאת, לגבי כיפת ברזל – גם בלי החלפת המיירט, אם היירוט בכלל אפשרי, גובה היירוט יהיה נמוך יותר ואני לא בטוח מה ההשלכות של זה. כלומר, מערכת יירוט נבנית תחת הנחות מסוימות, ולא ברור לי אם אתה מניח שהסבת כיפת ברזל להגנה מפני טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח היא אפשרית על סמך משאלת לב, היכרות כללית עם מערכות ירוט טילים, או ידע מפי המקור (רפאל) שהדבר אכן אפשרי. אשמח אם תענה על כך בכנות.

            אהבתי

            • צחי הגיב:

              רפאל עושה מאמץ להגדיל את היכולת של כיפת ברזל להתמודד עם איומים רחוקים יותר. לא ניתן לחשוף את הנתונים, אבל גם אחרי שינויי חומרה ותוכנה המערכת לא תוכל להתמודד עם טילים בליסטיים מהטווחים האלה.
              לפטריוט הישראלי אין יכולת מול טילים בליסטיים.
              אגב, האיג'יס והת'אאד הן שתי מערכות שונות. איג'יס משתמש בטילי SM-3. ת'אאד זו מערכת יבשתית

              אהבתי

              • חייל זקן הגיב:

                התיקון שלך לגבי הטאאד וה SM-3 במקומו. מיירט יכול להיות בשימוש ימי וגם יבשתי. רייתיאון יצרנית המיירט הימי SM-3 ניסתה למכור לישראל גירסה יבשתית שלו.

                אהבתי

                • צחי הגיב:

                  אתה שוב מבלבל. SM-3 הוא לא מיירט ימי. הוא הטיל של הגנת הטילים הלאומית האמריקנית (NMD) והוא מוצב ביבשה ובים.
                  לוקהיד מרטין היא שניסתה למכור מערכת לישראל – את הת'אאד

                  אהבתי

                  • חייל זקן הגיב:

                    טעות בידך. הSM זו סידרת מיירטים שפותחו עבור חיל הים האמריקאי ונמצאים בשימושו. הטאאד פותח כמיירט אוניברסלי. להלן ציטוט ממאמר שעוסק בכך כולל ההקשר הישראלי

                    In July 2008 the US Missile Defense Agency began considering a land-based variant of the SM-3, largely due to specific requests from Israel.

                    אהבתי

              • ערןב הגיב:

                כשאני חושב על זה, גם המכ"ם של כיפת ברזל מן הסתם מסוגל לרכוש מטרות עד גובה מסוים, שהוא נמוך יותר משל הפטריוט והחץ, מה שמקטין את הזמן שיש לעבד את המסלול ולשגר מיירטים. בקיצור, יש כאן יותר מדי דברים שלא מסתדרים לי, ומשכנעים אותי שצחי צודק ועדכון תוכנה לא יהיה מספיק כדי להתמודד עם טק"ק כמו שיהאב 3 ועל כן היא לא רלוונטית לחישובים, ודווקא תשמש להגן על ישובי הדרום/צפון ו/או בסיסי צה"ל (אם לצטט איזה אלוף, גבי אייזנקוט אם אני זוכר נכון).

                אהבתי

                • חייל זקן הגיב:

                  בשנים האחרונות יש תהליך של קשירת כל המערכות ברשת, כך שסוללת כיפת ברזל מקבלת נתונים מכל מערכות המכ"ם הישראליות. להזכירך ישראל מקבלת גם נתונים ממערכות אמריקאיות.

                  אהבתי

                  • ערןב הגיב:

                    קשר הנתונים יכול אולי לסייע ברכישת מטרות, אבל מלכתחילה אני מניח שגובה הרכישה של המכ"ם של כיפת ברזל נמוך יותר, כך שהוא בעצם יפעל מול מטרה וירטואלית כל עוד היא לא בתחום הכיסוי שלו, ולא ברור לי אם הוא יוכל להנחות מטרה אליה. דהיינו, אם למשל קצב העברת הנתונים בין המערכות לא מספק.

                    אהבתי

                    • חייל זקן הגיב:

                      הניתוח שלי מבוסס כולו על נתונים גלויים ללא שום מידע פנימי. במסגרת הזו הערכתי שבמצב של מיעוט במערכות יירוט שילוב כיפת ברזל במערך יירוט הטילים מתבקש בגלל שיקולי עלות/תועלת אפילו אם הביצועים ייפלו ב50%. להערכתי זו בעיקר בעיית תוכנה והיא פתירה ללא השקעה גדולה של משאבים. כאמור אין לי מידע שאכן זה נעשה.

                      אהבתי

                    • ערןב הגיב:

                      (הגענו לשיא עומק התגובות, אז אני מגיב לעצמי). אם כך, אני שב ומציע שתנסה לעשות ניתוח מקביל, שבו אי אפשר להסב את כיפת ברזל להתמודד עם השיהאב-3 והיא משמשת רק להגנה על ישובים בדרום/צפון ו/או בסיסים חשובים של צה"ל מפני ירי רקטות קצרות טווח.

                      אהבתי

                    • חייל זקן הגיב:

                      לכיפת ברזל אין משקל מהותי בהחלטה. אם נוציא אותה מהמשוואה, ונניח שאין חלופות נוספות כמו פטריוט, נקבל כ200 הרוגים נוספים כתוצאה מירי טילים ופחות 100 הרוגים עקב פגיעת רקטות. זה ודאי ישפיע על הקצעת המשאבים בגל התקיפה הישראלי הראשון. השאלה המהותית היא מה היכולת של ישראל להגביל את תוצאות מכת הנגד האירנית. להערכתי יש לישראל יכולת כזו.

                      אהבתי

            • חייל זקן הגיב:

              האמריקאים טוענים שלפטריוט פאק 3 יכולת פגיעה של ברזל בברזל למרות שיש לו גם ראש עם מרעום קירבה. אין לי מידע לגבי הצטיידות של צה"ל במערכות אלו. הם גם טוענים ל40% יירוטים במלחמת המפרץ על ידי המערכות הישנות שלהם שלא תוכננו כלל ליירוט טילים.

              אהבתי

      • ג'יין פונדה הגיב:

        שני תיקונים קלים, ברשותך ח"ז:

        א. כיפת ברזל אינה יכולה ליירט כל עצם במעופה. היא יכולה ליירט עצמים שמהירותם הזוויתית קטנה ממהירותה. "אל חוסיין" (הגירסה העיראקית ל-סקאד היה מגיע אלינו במהירות של מאך 10; 'קצת' יותר ממהירות ה-"טמיר".

        ב. טיל בעל הנע נוזלי אינו מחויב תדלוק על המשגר. ה-"אל חוסיין" תודלק עוד במחסות העיראקים והוסע לאזורי השיגור באוטובוס שעבר הסבה. כך לא התגלה לאורך כל המלחמה. במצב מתודלק הוא יכול היה להחזיק מעמד כמעט שנה, עד שהחומצה החנקתית במיכלי המחמצן שלו כילתה את הבידוד.

        אהבתי

  13. לא חיילת הגיב:

    נו באמת
    את מי מעניינים כל משחקי הטסטוסטרון האלה. מספיק שטיל אחד יפול על בית ספר או אוטובוס מלא בשביל להרוס את הסטטיסטיקה. ישראלים לא עמדו בחייל אחד בשבי. איך תיראה המדינה עם מאות הרוגים, אלפי נפגעי חרדה, משק משותק והסטריה חוגגת
    למי ולמה זה טוב?
    הניחו לאירנים. גם ככה הם שוקעים בבעיות של עצמם. גם אם יש או אין שם גרעין-חלאס. רוצים סטטיסטיקה? אז הנה: כל המדינות 'הרעות' שהחזיקו גרעין לא השתמשו בו. גם לא דרום קוריאה. לא פקיסטן והודו בסכסוך בניהן ואחרי חצי מאה של מלחמה קרה הבינו גם רויסה וארה"ב שהמשחק הזה משעמם.
    הדיון הטכני באסטרטגיות וכל הזבל הזה רק מסיח את הדעת ממה שבאמת צריך להידון: איזה אינטרסים מעורבים בליבוי המדורה ובתחזוקת ה'קונפליקט'.
    (רמז לדוגמא: אספקת מערך הצוללות של גרמניה. וזו רק דוגמא)

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      מה היתה הסטטיסטיקה לגבי ציקלון בי?

      אהבתי

      • לא חיילת הגיב:

        הגיע הזמן להיגמל מהסנפת ציקלון B ומשימוש בו כדי להצדיק כל דבר. אני מבינה שזהו האתוס היחיד שנשאר לעם היושב בציון לרכב עליו (לפי הסקרים האחרונים), אחרי שהציונות התרוקנה מתוכנה, אבל אולי בכל זאת?

        אהבתי

    • שי הגיב:

      אגב הצוללות של גרמניה, זה מעניין. לגרמניה (היו?) יחסי סחר נרחבים עם איראן. בכל הקשור לסכסוך בינינו לבינם יש להם הרבה אינטרסים, לכל הכיוונים (להמשיך את הסכסוך, לעצור אותו), והרבה מאוד רגשות אשם (גם בגלל השואה וזה, וגם בגלל יחסי הסחר הנ"ל). בכלל, גרמניה היא כוח עולה באירופה המתפוררת. תמיד הייתה, אבל עכשיו היא מתבססת היטב במעמדה הישן, שלפני המלחמות הגדולות. וצרפת חלשה מאוד (התנהלות הכוחות המיוחדים שלה השבוע הייתה רק ראיה לחולשה הכללית, שהיא גם כלכלית וגם דמוגרפית), ורוסיה דיקטטורית, חזקה אבל מפחדת משקיעה דמוגרפית. תוסיפו למרקחת את המשבר הכלכלי, את חולשתה של ארה"ב ואת ההתנהלות המעורפלת של בריטניה בכל הנוגע לקונטיננט, ותקבלו מתכון לא רע למלחמה ביבשת הישנה.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        שי WTF? אתה מנבא מלחמת עולם באירופה. זו פרודיה על חייל זקן?
        מיותר להוסיף את הכלל, שאין מנתחים שלש מדינות או יותר, בפיסקה אחת.

        אהבתי

    • אחד הגיב:

      מה שבאמת צריך להידון: איזה אינטרסים מעורבים בליבוי המדורה ובתחזוקת ה'קונפליקט'.

      תשובה.

      האיראנים לא טמבלים. ברור כשמש שכל תקיפה שלהם, קטנה או גדולה, בין אם מיוזמתם או כתגובה, תגרור את ארה"ב למערכה ותביא לחורבן של המדינה שלהם.

      אני בספק רב שאפשר להצדיק מבחינה אסטרטגית תקיפה ישראלית כלשהי באיראן. אין לנו יכולת להשתלט על המדינה או על חלקים ממנה. אנחנו יכולים מקסימום להשמיד מספר מטרות שכולן ניתנות להחלפה.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        ההצדקה של הממשלה לתקיפה באירן היא שמחיר אי תקיפה גדול ממחיר תקיפה. זו הנחה שאינה ניתנת להוכחה אלא אם תטען שרק פטריה מעל עזריאלי תניח את דעתך.

        אהבתי

        • לא חיילת הגיב:

          הצדקה היא מרקחת שרוקחים לפי הצורך. לממשלה הזו יש צורך להסיט את המיקוד ממה שבאמת חשוב לאזרחים, כמו יוקר המחיה, בעיות חברתיות, עם כבוש והקצנה דתית (רשימה חלקית).
          השיטה של טיפוח איום חיצוני ותיקה עד זרא. אם לא היתה אירן, היה משהו אחר. בישראל זה מתיישב יפה על המיליטריזציה העמוקה ממילא שלא מאפשרת שום דיון רציני שלא כולל חישוב מסלולי שיוט של טילים וסבב התחמשות חדש.
          כל הששון הזה אלי מלחמה-מעציב להיווכח שוב ושוב שהדבר היחיד שיודעים לעשות בארץ זו מלחמה

          אהבתי

          • מיקי הגיב:

            בנוסף, לביבי לא תהיה בעיה של מיגון כאשר הפצצה תיפול, חייו וחיי היקרים לו לא ממש בסכנה.
            גם הבן שלו משרת קל"ב, אז אני מניח שאם תהיה מלחמה ישחררו אותו מהריתוק והוא יוכל לחזור ולהסתופף במקלט האטומי יחד עם המשפחה

            אהבתי

            • ר/ק וכו' הגיב:

              ג'אסט טו פוט יור מיינד את איז. המקלט האטומי הממשלתי לא מוכן, אפילו לא ברמה של מקלט רגיל מצויין. לעומת זאת אולי בקיסריה יש כמה פרטיים כאלה.

              אהבתי

    • ג'יין פונדה הגיב:

      גם אנחנו האמנו בהסנפה נון סטופ ושעשיית אהבה מדכאת כל רצון למלחמה. אפילו אני נאמתי בהאנוי על שלום עולמי ובוז לחיילינו ששירתו נשיאים מושחתים כמו ג'ונסון וניקסון. והצלחנו!

      למחרת הנסיגה "המפוארת" שלנו צ' ויאטנם כבשה את דרומה!

      איזה מזל שיחד עם הכחשת השואה, האיראנים גם לא שמעו על "הצלחת" 'נערי הפרחים' מסן פרנציסקו והם לא מדברים ברציונל הכל-כך סיקסטיז שאת מדברת בו.

      אהבתי

    • ג'יין פונדה הגיב:

      לדרום קוריאה יש נשק גרעיני? זה חדש!
      ספק אם גם לפקיסטן יש נשק גרעיני מפיתוח עצמי ולא 6 פצצות שנרכשו מסין, בכסף (2.3 מיליארד דולר) לובי והשמורות היטב במחסני הצבא הסיני עם כתובת: "לשימוש רק במקרה שאיסלמבד נכבשת ע"י ההודים".
      אבל למה שעובדות יבלבלו את סדר היום שלך?

      אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      נתחיל בפרפראות:
      1. "את מי מעניינים כל משחקי הטסטוסטרון האלה"? כל זה כי הפוסט עוסק בענייני ביטחון ונכתב על-ידי גבר? אמנם לא התכוונת לכך כטענה של ממש, אולם דווקא העובדה ששרבבת זאת כבדרך אגב היא שצורמת: המשפט הזה מבטא דעה קדומה, לא פחות מעמדת השוביניסט לגבי נשים ובישול. כמגיבה לפוסט זה אני מניח אפוא שאת מזוקנת.
      2. אם טיל אחד ייפול על בית-ספר או אוטובוס זה לא יהרוס את הסטטיסטיקה. א. לא הוסבר כיצד נספרו ההרוגים בפוסט; כלומר, בהחלט ייתכן שחלק מההרוגים בחישוב נמנים על כאלה שנסעו באוטובוס לבית-ספר; ב. לאור החישוב שהוצג כאן, גם תחת התרחיש שלך מספר הנפגעים לא יגדל משמעותית (נופל בטווח הסטייה [גם של הטיל]). לא מדובר בטיל שנוחת על מפעל הטקסטיל שבדימונה.
      3. מוסכם גם עלי כי רוח העם נחלשה. אולם אין פירוש הדבר שהישראלים לא יעמדו במטח טילים שינחת עליהם. המדינה, על כלל אזרחיה, אינה אדם פסיכוטי שזקוק לכדורים מד"ר רבינוביץ': מדבריך עולה כי כאשר ינחתו כאן טילים הרי שהארץ תוכה שיגעון, ואנשים ירוצו עירומים ברחובות, תוך שהם מזילים ריר ומצווחים כלפי השמיים.

      מתאבנים:
      4. האיראנים שקועים בבעיות של עצמם דווקא משום שלא הנחנו לעניין הזה. הסנקציות הכלכליות, כמו גם חלק מהתקלות והעיכובים בתוכנית הגרעין, הן תוצאה ישירה של פעולות שנקטו גורמים שלא הניחו לעניין. לגישה שלך קוראים לטמון את הראש באדמה. לפחות הדתיים מניחים שישנו כוח עליון שיטפל בבעיה עבורם; את סתם מבקשת להתעלם מהבעיה.
      5. את אומרת כי אף מדינה 'רעה' לא השתמשה בעבר בנשק גרעיני, ולפיכך את רומזת שאין מה לפחד מכך בעתיד. זו, לדעתך, סטטיסטיקה! ובכן, בהתעלם מבעיית האינדוקציה שטמונה בטיעון שלך, הרי שניתן ליישמו זאת באופן רחב ביותר: מעולם לא התנקשו בנשיא ישראלי, ולפיכך ניתן להסיר ממנו אבטחה (שעלותה מיליונים); לא, רגע, זה מטופש: הרי ישנם איומים עליו, על אף שלא התממשו. לא נורא: האנשים 'הרעים' מעולם לא רצחו נשיא ישראלי. מעולם לא הייתה רעידת אדמה הרסנית בישראל, ולפיכך… (אגב, במקרה זה המדינה אכן מתנהגת בטירוף).
      6. הודו, פקיסטן, רוסיה, סין, ארה"ב ועוד אלו מדינות שיכולות להרשות לעצמן לספוג מכה גרעינית.

      והנה השיא:
      7. אני חייב לצטט:

      הדיון הטכני באסטרטגיות וכל הזבל הזה רק מסיח את הדעת ממה שבאמת צריך להידון: איזה אינטרסים מעורבים בליבוי המדורה ובתחזוקת ה'קונפליקט'.
      (רמז לדוגמא: אספקת מערך הצוללות של גרמניה. וזו רק דוגמא)

      איפה להתחיל? נסכם את הטיעון:
      הקונפליקט אינו אמיתי אלא מדומה (לשם כך המרכאות; שצריכות היו להיות כפולות). הוא לפיכך אמצעי. אמצעי לשם מה? לשם קידומם של אינטרסים נסתרים. לדוגמא: רכישת צוללות מגרמניה.

      א. 'הקונפליקט', שבין איראן לישראל (ומדינות המערב), נוצר על-ידי שני גורמים: איראן וישראל. האחד מבקש להתקדם לקראת פיתוחו של נשק גרעיני, כמו גם אמצעים לשיגורו, ואילו האחר מתעקש שלא לאפשר זאת. אלו הן עובדות. זו אינה פרשנות. נשים רגע את ישראל בצד. אם הטיעון הטיפשי שלך נכון, הרי שהוא נכון גם לגבי איראן: איראן משתמשת בגרעין כאמצעי לקידום אינטרסים. שהרי, אם לא הייתה עושה זאת, כלומר – אם באמת הייתה רוצה לפתח נשק גרעיני כתכלית – אזי שגם ישראל לא הייתה סתם משתמשת בעובדה זו כאמצעי לקידום אינטרסים זרים. ולפיכך, לשיטתך איראן אינה באמת רוצה לפתח נשק גרעיני אלא לקדם אינטרסים כלשהם. אך, את עצמך מודה כי קידום אינטרסים אלה פוגע בה אנושות. האם איראן עושה עצמה כמעוניינת בפיתוחו של נשק גרעיני כדי שהעולם יטיל עליה סנקציות?
      ב. (1) מערך הצוללות מגרמניה: להזכירך – המדינה נושאת רק בעלות חלקית של הצוללות. פירוש הדבר שקידום ה'קונפליקט' הוא גם אינטרס של גרמניה, כדי למנוע פיטורים במספנות? לא, לבטח כוונתך שאנחנו מתחמנים אותם. אולם, (2) גם בהשתתפות גרמנית, העלות לישראל היא גבוהה ביותר. האם מדינת ישראל מלבה את ה'קונפליקט' כדי להצדיק בפני אזרחיה את העובדה שהיא מפוצצת מלא כסף על צוללות? אולם, (3) מה בדיוק תעשה ישראל בצוללות החדשות שהשיגה ב"זול" בעזרת תחמנות? לפי התיאור שכאן, נדמה שישראל מתנהגת כאחרון הערסים, שרוצה ב.מ.וו שחורה ומוכן לרמות את הדוד מגרמניה בשביל לקבל אותה. אולם צוללות אינן משהו שאפשר לעשות איתו סיבוב דאווין: זהו כלי נשק שמפליג מתחת למים.
      מסקנה: לפי ההגיון של הכותבת, ישראל יוצרת בעיה שלא קיימת, שאותה היא מלבנת, מרמה את העולם ואת אזרחיה, כדי לקבל צוללות. אולם השימוש היחידי בצוללות מסוג זה הוא למקרה ש'קונפליקט' המדומה שישראל יצרה אשכרה ייתמשש.

      והכי חשוב:
      כל הכבוד לחייל זקן, שבהתאם לדרישת השלטונות, מספק ניתוחים ששופכים אור חדש על נושאים שניטחנים עד דק בתקשורת.

      אהבתי

    • זקן ולא חייל הגיב:

      וואו, איזו תגובה אינטליגנטית, מלומדת, מנומקת ומעשירה.

      אהבתי

  14. ר/ק וכו' הגיב:

    חייל זקן, תודה.
    בעניין מספר ההרוגים הקטן יחסית כתוצאה ממלחמה ככתוב. אני מאוד מקווה, ולו רק בגלל העניין הסטטיסטי הפעוט של שלולית בעומק ממוצע וגו' , שיקירי ואני נמשיך בחיינו.

    אהבתי

    • שי הגיב:

      600 הרוגים זה לא מספר נמוך. זה רק קצת פחות ממלחמת ששת הימים.
      מלחמה עם איראן היא בלגן גדול, אין ספק. אנחנו גם נשרוד אותה, וננצח, וגם בזה אין (לי) ספק. המידע שהחייל הביא הוא טוב ויפה, באמת, וחשוב להכיר אותו. בעיה קשה בכל הניתוח הזה היא שהוא לא מביא בחשבון את האפשרות של פצצה איראנית מחר או בעוד חצי שנה או שנה. אף אחד לא באמת יודע מה יש להם – הדרך היחידה להסיק את לוח הזמנים של האיראנים בפיתוח פצצה היא לנתח את ההתבטאויות ואת התגובות שלהם להתבטאויות ולצעדים של המערב, ובהתבטאויות ובתגובות יש הרבה רעש.
      בכולופן, מעניין מאוד. אני אוהב הסברים כאלו, שנותנים מספרים – גם אם בנפנוף ידיים סטטיסטי: לא לגמרי מדויק, אבל נותן תמונה כלשהי של האיום. תודה.

      אהבתי

כתיבת תגובה