אילן רבינוביץ' * חשפניות * מסגרות למשקפיים * הגלולה ואובמה * בן כספית * סינגלטונים * רויטל גנץ * גבי אשכנזי * איש התקשורת החשוד * המארקרוויק * כל מה שלא קראתם על בומברדייה
7 ימים
שני חלקים יש למוסף לרגל החג הממשמש בעוד שבועיים (תודה לאל, ליל הסדר ביום שישי, איזה כיף).
כמו שכבר כתבתי בשבוע שעבר, קצה נפשי בעלילות הפתלתלות של משתתפי האח הגדול ובחשיפות חדשות של רז שכניק ושאר כתבי העיתון. ואכן לא פגה קיצתי. אלא מה, מאחר שהפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' רכש לו השבוע שני יועצי תקשורת מסוגים שונים, שטיב ההבדל ביניהם לא ברור לי כלל, הופתעתי עד מאוד למקרא תגובתו (באמצעות אחד משני יועציו, רונן צור):
חשיפת ידיעות על אודות התהליכים הטלוויזיוניים המלווים את תוכניות הריאליטי מהווה קצה קרחון בפרשה ציבורית וערכית חמורה הראויה לדיון ציבורי נרחב ומעמיק בכל בית בישראל. ד"ר רבינוביץ אינו מתכוון להשלים עם תופעות ועובדות חמורות שנחשפו בפניו והוא יפעיל את מלוא השפעתו כאיש מקצוע בכיר, כדמות בעלת השפעה ציבורית וכאב לשני ילדים בעלי נכות קשה כדי למנוע הישנות מקרים שכאלו. מדובר בחובה ציבורית ממדרגה ראשונה, והתייחסותו הציבורית לנושא תיעשה בימים הקרובים.
– מה? לגרור את שני ילדיך האוטיסטים למשחק הזה? זה הייעוץ שקיבלת? בכל פעם שמתרגשת איזו שואה ציבורית/מנהלתית/רפואית על ראשך? כבר עשית זאת בכתבה בערוץ 10.
– רק לי מזכירה ההצהרה הזו את דברי אהוד ברק כשהחליט שגבי אשכנזי לא יכול להישאר ולו יום אחד נוסף בתפקידו?
– רבינוביץ' דווקא לא נראה בחור ספורטיבי (גם לא יוגיסט), אז מה זה הפליק פלאקים האלו?
– ראו למשל את הראיון איתו במעריב, ארבעה ימים אחרי פרוץ הפרשה. כבר אז לא יכול היה להתאפק, אך עדיין לא טינף על הפקת האח.
– קראו להנאתכם את חילופי הדברים של רבינוביץ' וקשת עם העיתון ב-7 במרץ.
– הכתבה הכי מוזרה מבחינתי, שוודאי יש לה אוהדים מרובים בקהילת קוראי מוספי ספורט ופוקדי הטריבונות היא על סקר האוהדים הגדול.
את עיני לכדה שאלת הסקר הבאה:
האם אתם מרוצים מהחיים?
אוהדים שרופים – 50%
כלל האוהדים – 34%
כלל האוכלוסיה – 31%
– באשר לכתבת החשפנות, אני מתקשה לראות בה חידוש או הצדקה כלשהי. הרי לא מעט נכתב על חשפניות ועל עמודים בשנותינו הארוכות, כמו גם על נעוריה הכואבים של דנה ספקטור.
למה צילום ישבנה של דנה ספקטור בכתבה נקרא "צילום אילוסטרציה" וכך גם זה של מדי החשפניות (ולמעשה כל הצילומים זכו לכיתוב השגוי)?
ואיך נכנס איתי סגל (מבקר טלוויזיה בידיעות) למועדון?
ואם כבר עמודים והחיבה אליהם, לפני חודש וחצי התפרסמה בישראל היום רוקדות עם עמודים (סמדר סלטון) ועל זכייתה של ישראל באליפות אירופה. כתבה שבאמת פתחה דיון חדש ומעניין. זאת ועוד: ישרי הלפרן מכין על כך סרט דוקומנטרי ליס דוקו.
– פרויקט חגיגי לנו היום, כמיטב המסורת של עיתוני החגים או הטרום חגים, עידן הפרוספריטי הקצרצר של עיתוני הדפוס, בו מחלקת המודעות ולא התוכן היא המלכה. עיתונאי ידיעות מקנאים בכל מיני, או רוצים להיות כל מיני. שמונה עמודים שאפשר לדלג עליהם (הקנאה היא בברפאלי, סוזן בויל, יונית לוי, רוני סומק, זובין מהטה, ועוד כמה).
קשה להבין למה כתבת השער של אחד משני החלקים היא ראיון (אמירה לם, "סדרת פגישות") עם אשת הרמטכ"ל רויטל גנץ.
הגברת הראשונה של החאקי נשאלת שאלה שאין לה שום יכולת שהיא לענות עליה:
"איך הרגשת עם מערכות היחסים העכורות שנחשפו בין הלשכות בקריה?
ראיתי את כל מה שהתרחש, אבל לא עסקתי בזה. זה משהו שמטפלים בו עכשיו. חבל לי שזה קרה ואני שמחה שזה מטופל ונבדק. אני מאמינה שהדברים יסתדרו ומה שצריך להשתנות ישתנה. אני חושבת שיש בפני בני משהו אתגרי. זה נעשה כבר וזה ייעשה עוד".
רגע, אולי זו בכלל צריכה הייתה להיות כתבה על "ניצן בייבי", מרכז הדרכה להורים בעלי ליקויי למידה? כן, בהחלט. זה מה שכותבת לם, אבל גנץ ודאי לא תמימה, ומבינה שאלמלא הייתה היא אשת-מהנדס לא היה ניצן בייבי זוכה לשורה בעיתון.
סופשבוע
שי גולדן, סגן עורך מעריב, מראיין את בן כספית, הפרשן המדיני הבכיר, מאחר שזה האחרון קיבל תוכנית (כך בכות' המש'. מהכתבה עולה שזו סדרת דוקו) בחינוכית, הקשר הישראלי. גולדן מסביר שהסיבה לראיון במעריב היא שאף עיתון אחר לא רוצה לראיין אותו.
ברור שלא, למה שמישהו ירצה לראיין אותו על שהוא מקריין בסדרת דוקו (במאית ויוצרת טל מיכאל, לבאזז הפקות) שעלתה לפני שלושה חודשים לאוויר? סדרה ש"כספית אחראי לה"? לא ממש. הוא בסך הכל המנחה. האם זה מצדיק ראיון בן שמונה עמודים?
לא אכחיש שיש פסקאות משעשעות:
זה לא רק שהייתי פעיל במפלגה, הצבעתי ליכוד יותר פעמים בחיי משהצבעתי לכל מפלגה אחרת, ואבא שלי תומך נלהב של נתניהו. הוא היה שולח לביבי המון מקאמות ומכתבים, ואחרי מאמרים חריפים במיוחד שלי הוא היה שולח לו מכתב ומתנצל בשמי, ותובע את עלבונו של ביבי וכותב נגדי, נגד הבן שלו, ומדגיש שהוא חושב אחרת לגמרי, עד שביבי בעצמו אמר לו פעם, אחרי אחד מכתבים, 'יצחק, עזוב, עדיף שלום בית'.
"הגיעו הדברים לידי כך שפעם בלשכת נתניהו – ואני כמעט בטוח שזה היה נתן אשל, כי זה מתאים לרמתו – שקלו לתת את אחד המכתבים של אבא שלי ולפרסם אותו ב'ישראל היום'.
וגם
… אני יודע שנתניהו מעריך אותי… ב-2006 הוא עשה איתי סדרה ארוכה של פגישות בדירת מסתור, ששרה לא תגלה, וזו הייתה התקופה שהוא קיבל 12 מנדטים ואני הייתי אחד הבודדים שעוד אמר וכתב עליו פה ושם מילה טובה. אז אין כאן סיפור של אהבה או שנאה. וגם ב-2008, אחרי הפריימריז הראשונים בקדימה, כשכתבתי שציפי לבני גנבה לשאול מופז את המפלגה, הוא אמר לדובר שלו שאני עיתונאי הגון ותואמה לנו עוד פגישה… נפגשנו במסעדה בתל אביב, ולמרבה הצער הגברת נתניהו גילתה את דבר קיומה של הפגישה בזמן אמיתי, ופרצה מהומה אדירה, שטרם שככה עד היום…
כספית טוען גם ש
זרקו את ירון דקל עד גלי צה"ל – הקריבו את גלי צה"ל כדי להציל את השעתיים הכי חשובות בקול ישראל.
העובדה שדקל חזר ואמר בראיונות איתו שגל"צ הייתה משאת נפשו שנים רבות לא משנה כנראה.
כספית מדבר גם על מצבה הנורא של העיתונות, ואיך ישראל היום משתלט על המרחב, אבל –
על המצב של מעריב אני ואתה לא צריכים לדבר בכתבה הזאת.
ובכ"ז מדבר:
היה סיפור כלשהו שנמנעת מלפרסם בגלל זה?
זה לא עניין של סיפור ספציפי. זה גם עניין של טון, זה גם עניין של אינטנסיביות, וזה גם באווירה של העיתון. אני מרגיש שיש פחות רצון לסיפורים האלה.
כבוד למעריב שפרסם את המשפט הזה. מעניין מה יהיה בעתיד.
בהמשך הוא אומר שניסו לסגור לו (לסגור לך? V) את החינוכית בפרצוף, ושהוא מצנזר את עצמו.
וחילופי דברים על מצב העיתונות:
התאוריה שלי היא שמצבה של התקשורת בישראל לא היה טוב יותר מעולם. יש היום יותר כלי תקשורת משהיו אי פעם… החופש העיתונאי בישראל… הוא הטוב ביותר, ועניין הצנזורה העצמית שהעיתונות החילה על עצמה לפני 40-30 שנה כמעט אינו קיים. יש טוויטר, פייסבוק, וכולם היום אנשי תקשורת…
"אז אני חושב בדיוק כמוך, רק בול הפוך. הפוך לגמרי. ואני משוכנע. כי אני רואה את זה… יש היבטים מסוימים שלפחות ברמה הקוסמטית אתה צודק. יש המון עיתונאים, כי כל בן אדם שלישי היום יכול לענות להגדרה של עיתונאי. כל בלוגר היום הוא עיתונאי. עוד מעט גם ינפיקו להם תעודות עיתונאי. לדעתי זה אסון".
למה?
"… זה חלק מהסיבות שאיבדנו את אמון הציבור, זה שאנחנו מקצוע פרוץ, שכל זב, מצורע ושרלטן, הופך להיות עיתונאי. למה? הרי אתה עוסק בחיי אדם. אתה יכול להשחיר בן אדם ולהמאיס עליו את חייו, וכבר היו אנשים שהתאבדו בעקבות תחקירים עיתונאיים, כולל לא מזמן… עיתונאי, לפני שהוא מקבל תעודה לכתוב על אנשים ולהכפיש אנשים ולהשמיץ אנשים, צריך לעבור מסלול, צריך ללמוד מה מותר, מה אסור".
בתחילת הראיון כתב גולדן:
על מנת שהשיחה הזאת לא תיהפך לווריאציה מדוברת על מאמריו של כספית… ניסיתי להחליף מקומות עם הקורא ולהקשות על כספית בשאלות שמעלים קוראים בתגובותיהם וגם להיות פרקליטו של השטן במקומות שבהם עמדותי מתנגשות עם שלו…
אלא שהכתבה כן נשארה ברובה וריאציה על מאמריו של כספית. שלוש הבוקסיות (שלא מופיעות באתר) משפרות את המצב:
– הבוקסית על הסדרה/ על הפועל ת"א/ על האיום ברצח עליו כשהיה בארה"ב.
אבל הנעדר הנוכח הכי משמעותי בכתבה הוא גבי אשכנזי, והקמפיין הארוך שכספית ניהל בעדו במהלך השנה (ויותר) האחרונות בראש חוצות. אם כבר מדברים על הכל, למה לא לדבר על כך? לא היה מקום? אשכנזי מוזכר פעם אחת בלבד בראיון בהקשר האיראני בחצי משפט.
עניין אשכנזי חשוב מאוד מאוד, ולו רק מהסיבה שכספית כותב עליו עכשיו ספר. הוא כעת בעיצומו של התחקיר. ואם זה לא נושא חשוב לראיון אני לא יודעת מה כן. אז אולי זו הסיבה שאשכנזי לא מוזכר בראיון?
על הספר הזה, להבדיל מספרים אחרים, לא תקראו אצל ליאורה.
לסיכום, הראיון, תזמונו וגודלו משונים וחשודים.
– ומי שרוצה לצלול לחגיגות 35 שנים לרשימת ה-11 (טל אריאל אמיר).
סגנון
לא פעם נכתב בטרוניה על סכומי העתק של החפציצים המובאים במוספי נשים/משפחה/צרכנות. למשל היום יש כתבת ענק על מסגרות למשקפיים (אלינור דביר), עם הסברים מה כן ומה לא. מחירי המסגרות נעים בין 773 ש' ל-3,890 ש' למסגרת.
כמו שכבר סיפרתי פעם, יש מסגרות ב-20-25 ש' בשוקי בצלאל/הכרמל. קונים מסגרת, הולכים לחנות המשקפיים ומתאימים את העדשות. יגידו לכם בחנות "אבל אין לנו אחריות", אז יגידו. הם מחזיקים מעמד שנים, המשקפיים עם מסגרות השוק, ותמיד תוכלו לומר שהמסגרת היא של מעצב-צמרת ועלתה 1,000$, אם זה הקיק שלכם.
מה שמביא אותי להצעת עבר: מדור/ ערוץ/ אתר שייקרא "החיים בשקל", ובו שלל עצות מכל הסוגים והמינים, המתאימים לחיים בעידננו. נכון, זה מצריך כיתות רגליים, שהרי יחצנים לא ישלחו לכם קומוניקטים על מסגרות ב-20 שקל בשוק.
לצד ראיון שער עם איילה רשף, מגיבורי פרשת האח הגדול, שברור שעלתה לאתר כבר ביום חמישי, יש כתבה נוספת, שרוב הסיכויים שתישאר במעבה הפרינט: מיכל לברטוב כתבה על הסערה הפוליטית בארה"ב, כשממשל אובמה הודיע על תקנה המחייבת את תוכניות ביטוח הבריאות הפרטיות לכלול כיסוי מלא של אמצעי מניעה לנשים.
מוסף כלכליסט
המגזר המרתק בעולם הוא הסינגלטונים, כך כתוב (קרן צוריאל הררי). כתבה רבת נתונים, אבל מכל הדוגמאות המובאות עולה שההמונים החיים לבד מסתכלים על הפאזה הזו כנתון זמני, כמשהו רגעי. עולה הרושם שכמעט אף אחד מהם לא בחר בצורת החיים הזו במודע ומתוך כוונה תחילה, אלא כי כך התגלגלו חייהם. אז מה הרעיון בדיוק?
כמו כן, כפי שהעירה לי בצדק קיבוצניקית, צריך לרענן את עולם המושגים של פרופ' אריק קליינברג המרואיין בכתבה, ובעל הספר Going Solo, שבעטיו היא מתפרסמת: לטענתו, בקיבוץ לא חיים לבד. חבל שהכתבת לא הסבירה לו שהוא טועה ושלחה לו כמה פרקי השלמה על החיים בקיבוצים.
לחם עבודה
– טל לאור כותבת בבלוג שלה על "העיתונאי הפדופיל" ומשתמשת בביטוי "השבוע נחשף" או "התקשורת בחרה להתנהג כחונטה".
הייתי אומרת, נו, מה מבינה לאור, היא לא עיתונאית, יש לה רק בלוג.
אבל לא, מתברר שלאור היא "עיתונאית ודוקטורנטית למשפטים ותקשורת באוניברסיטת בר אילן. מרצה במרכז הבנתחומי בהרצליה".
כנראה שדוקטורנטים למשפטים לא מכירים את המונחים "חשוד", "פדופיל", "חקירה", "עצור", "כתב תביעה", "כתב אישום" וכנהלאה. הם גם לא שמעו כנראה על החוק לפיו לא יפורסם במשך 48 השעות הראשונות שמו של עצור.
זה מה שכתבתי על העניין בחמישי.
ככל הנראה אתמול לא הוארך מעצר החשוד.
כתבי הפלילים ודאי היו עסוקים בקפה של שישי בבוקר ולא בדקו את עניין הארכת/אי הארכת המעצר, ואם בדקו, זה לא נראה להם מספיק חשוב לדווח אתמול.
– שמועות הגיעו לבלוג באמצעות טוקבק על סגירה אפשרית של מוסף המארקרוויק, כנראה כדי לצמצם בהוצאות, ומאחר שהוא לא מביא עמו מפרסמים, למרות שהוא חביב הקהל בסקרי הארץ לדורותיהם. אתמול התפתח דיון בין כמה מגיבים, כנראה מבית שוקן, ההיה או לא היה. מעיין לקרוא. תושבה עוד אין.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
פיטר ביינרט זוכה לתשומת לב רבה באחרונה, לפחות בהארץ, אם לא בארץ, וכמובן גם בקרב קהיליית השמאל היהודי באמריקה. זאת כיכר ציון, הזירה שהוא עורך בדיילי ביסט, וזה כל מה שכתב עליו ריצ'רד סילברסטיין.
במחשבה שנייה על שערוריית בומברדייה:
ממשלת ישראל, משרד התחבורה, ובעיקר שר התחבורה ואורי יוגב, מפריטים את רכבת ישראל, ביודעין כנראה, לחברה שסיכנה חיי אדם בארה"ב, ונמצאה אחראית לרשלנות גם בישראל. פגמים מסכני חיים נמצאו בשיקגו, בקרונות של בומברדייה – החברה שתתחזק את קרונות רכבת ישראל.
כן, קראתם נכון. וזו לא תהיה הפעם הראשונה שממשלת ישראל מפריטה שירות ציבורי חשוב לחברה זרה כושלת ורשלנית.
דרור עזרא הביא את הצילומסך הזה בפייסבוק, לפיו nrg מוגדר כאתר פורנו, והוא גם מסביר שזה בגלל ההתייחסות הביקורתית של זמן השרון לראש עיריית הרצליה.
שרגא עילם לא מבין מה לא בסדר בפרסומת הטורקית.
סרט דוקומנטרי של נאור מנינגר מהחוג לקולנוע באונ' ת"א על הבלוגר הפנסיונר עודד ישראלי, המתחקה אחרי סיפור חייהם של אנשים שהיו חלק מהסיפור הציוני ומצאו את מותם בטרם עת בין השנים 1850-1950.
לפני פיזור
למה לא כתבת על? או: איך לא כתבת על? הוא משפט הרווח כזכור בימי שישי וגם בימי ראשון. או שבת.
ובכן אני חוזרת: שתילוש סיבות יכולות להיות לכך: א. נושא ספציפי לא עניין אותי ב. הזמן ג. גבולות היכולת.
מאחר שאני בנאדם אחד, אני לא מסוגלת לכסות את הכל. פשוט לא. ולכן אני רוצה להבהיר שוב: מדי סופשבוע יסוקרו רק חלק מהמוספים. חלק קטן בלבד.
קריאה שיטתית של כתבות לוקחת המון זמן. המון. לפעמים אני קוראת כתבה בשקיקה ולבסוף אין לי מה לומר עליה. למשל, הכתבה על החיילת מ-8200 שחלתה בסרטן והחלימה. קראתי אותה בגלל הקריירה השנייה שלי כרופאה חובבת (או כאממ,"מתעניינת בסימפטומים"), אבל אני לא יודעת כמה היא עשויה לעניין אחרים.
מאוד קשה לכתוב בכל סופשבוע שש-שמונה-עשר-12 שעות. מאוד (שלא לדבר על יום-יום באמצע השבוע).
אני כרגיל מזמינה כל מי שמעוניין בכך לקרוא, לכתוב ולנמק כל כתבה/ מוסף שהוא.
אתמול עלו שני פוסטים. זה של הבוקר, עומדים על הראש, וזה של הלילה, פוסט אורח של חייל זקן על האופציה הצבאית של איראן. וכן, גם פוסט אורח דורש עריכה, אגב, וזה לא קל ולא נמשך רבע שעה.
ולווט אנדרגראונד 
לכל מי שחי בסרט: הסיבה שכתבות הלייף סטייל לא יוצאות לכתת רגליהן בשוק הכרמל אלא מסתמכות על קומוניקטים, היא ששכרן נשחק משנה לשנה, ולכן אין להן בררה אלא להסתמך על יחצנים, כי כל עבודה מעבר לכך כבר לא תהיה שווה את הכסף.
כן, ככה המקצוע שלנו נראה כרגע. ואני ממש לא חושבת שאני מחדשת למישהו.
אהבתיאהבתי
אגב, נראה שאליען לזובסקי קיבלה בסופו של דבר טור מדברי ב"מאקו"
אהבתיאהבתי
הבוקר בהארץ (דה מרקר) תגלית מרעישה: ג'יימס מיק, עיתונאי וסופר בריטי, מציג "זווית ראייה מעניינת" על ההפרטה, בעקבות הצעת ממשלת בריטניה להפריט את הכבישים במדינה.
"הסחורה שהופכת מים וכבישים ושדות תעופה לבעלי ערך למשקיעים… היא האנשים שאין להם ברירה אלא להשתמש בהם. אין לנו ברירה אלא לשלם את המחיר שלוקחי האגרה גובים. אנחנו זרם הכנסות אנושי – אנחנו נהפכים לדיירים בשכירות על אדמתנו". כותב מיק.
ממשיכים לגלות את אמריקה ולציין את המובן מאליו? כמובן. "רעיון ההפרטה מקודם בצורה היפנוטית, לפי המנגנון הבא: תחילה רמת השירות הקיימת מושמצת, כאילו מדובר באמת שאין ברירה אלא לקבלה. לאחר מכן משתמטת הממשלה מאחריות, בטענה שאין לה כסף או שפקידיה אינם בעלי כישורים מספיקים. ולבסוף, הפתרון – השקעה פרטית".
ואני הייתי בטוח שישראל כ"ץ, שר התחבורה הגאון, המציא את השיטות האלה בעצמו!
😆 😆 😆
אהבתיאהבתי
שבסגנון תופיע כתבה על מסגרות למשקפיים ב-20 שקלים?? את באמת כל כך תמימה? את לא יודעת איך עיתוני הלייף סטייל עובדים? רמז: המון, המון מתנות, צ'ופרים, מסיבות עיתונאיות מפנקות כולל מסז'ים, מוניות ועוד מתנה בסוף. את מי מעניינים הקוראים העניים כשהחיים כל כך יפים?
אהבתיאהבתי
הסיבה שציינת כתובה בפוסט כך שולווט, מה לעשות, לא יצאה תמימה. אני לעומת זאת יצאתי פראיירית. המסגרת הבאה שלי תהיה ב-20 שקל מהשוק, בפוף למבחן סבירות אסתטית.
אהבתיאהבתי
בכפוף
אהבתיאהבתי
דילמה מעניינת בין עובדי רכבת ישראל ובומברדיה באולפן שישי. מצד אחד וועד על כל המשתמע, מצד שני תאגיד בינלאומי. על ארגון עם וועד חזק אין מה להרחיב, כל מה שדמיינתם נראה שמתקיים.
מהעבר השני התאגיד -אכן מרושע, אבל בטח לא המציא את הגלגל:
1- חוזה לאספקת ציוד חיוני ואו עתיר תחזוקה
2- הקמת מרכז ידע והכשרה שפרנסתו מחמישים סוגי התארים לכל דגם חדש שיוצא.
3- ובסופו של התהליך התמנוני-שירותי מיקור חוץ לתחזוקה עצמה. (כי מי יכול לתחזק כששליש מכוח האדם בהשתלמות).
התוצאה היא תלות מוחלטת של הצרכן בספק ועובדי קבלן ממורמרים.
התלות והעובדים הממורמרים מונעים תחרויות, מורידים את סטנדרט השירות ובסופו של דבר מקבלים חיה שמזכירה את הפוחלץ הישן.
עד כאן סימן שאלה ראוי ומכובד. אבל אז הכתבה הגיעה לנקודה שבה הראו שצוות התחזוקה הכנעני מתרגם מנואלס של תפעול הרכבת דרך גוגל טרנסלייט, שאין שיטת הסמכה ושאיש התחזוקה היחיד שהשתלם בתאגיד עסוק רוב הזמן בבילוי באינטרנט.
גוגל טרנסלייט למנואלס של רכבת ?!
– העובדה שהרכבת מאיישת שומר 24/7 בכל מפגש מסילה, אפילו עם שבילי עפר נידחים במשך שנים גרמה לי לגמגם לאורחים מחו"ל מספר פעמים. מגוחך אבל התגברתי. בעקבות הכתבה אני משוכנע שצריך לעצור את הרכבות מחר בבוקר. להחזיק אצבעות למנכ"ל – ושיהיה אמיץ.
אהבתיאהבתי
מידע אישי. ללא שמות.
חברה גדולה מאוד במשק הישראלי שולחת מעת לעת אנשי תחזוקה לחו"ל למטרת השתלמות. כיוון שהבחירה נעשית לא לפי מה שצריך אלא בכל מיני חישובים אחרים הרי שפעם אחת הגיע תורו של איש תחזוקה שאינו דובר אנגלית (שזו שפת ההדרכה). כדי למנוע לזות שפתיים צירפו אליו אדם שיתרגם, אבל מה, אותו אדם אינו איש טכני. העיקר שהועד אישר. בסוגריים ניתן להוסיף שאותם אנשים בחזרתם אמורים להסביר דברים לשאר הצוות. אשאיר לכם מסקנות.
אהבתיאהבתי
המרקר וויק לא ייסגר, הוא יאוחד ככל הנראה עם המוסף של שישי לשם חיסכון עלויות.
באשר לגולדן וכספית, עד עכשיו אני לא מבין למה עיתונאי צריך לראיין עיתונאי אחר. בעיניי זו פרקטיקה ששמורה למקרים חריגים בלבד בהם יש בזה טעם, והפעם לא הרגשתי שהיה טעם כזה.
אהבתיאהבתי
זה לא נכון, עובדה שתיק תקשורת היא אחת התכניות הכי מעניינות בטלויזיה (כן אני ציני) .
אהבתיאהבתי
המרקר וויק הוא מפולת של שעמום, חוץ ממדור וחצי בסוף.
ובחיי שאני מנסה, מדי שבוע.
אהבתיאהבתי
"זרקו את ירון דקל עד גלי צה"ל – הקריבו את גלי צה"ל כדי להציל את השעתיים הכי חשובות בקול ישראל"
גם אני חשבתי על אפשרות זו. נראה לי שבכל מקרה היו מזיזים אותו. מענין איך יתפקד בגלי צה"ל
אהבתיאהבתי
לו היה עושה גיל תמרי היה מצבו טוב יותר מכל הבחינות.
אהבתיאהבתי
הכתבה המעניינת של השבוע היא לל ספק התחקיר של קלמן ליבסקינד על יהודה משי זהב(שאגב אפילו בויקיפדיה חושבים בטעות שהוא עדיין יו"ר זקא)
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/348/880.html?hp=1&cat=402&loc=2
אני לא מבקש ממך שתהללי את הכתבה, אבל למה התעלמת ממנה לגמרי ? את הופכת להיות כמו מושאי הסיקור שלך שמתעלמים מאייטמים אצל שנואי נפשם בעיתון המתחרה .
אהבתיאהבתי
מעניין לפי איזה סקר נקבע שהכתבה הזאת היא הכתבה
ממש לא!
אהבתיאהבתי
כי הכתבה היחידה השבוע שלא היתה מהסוג הזה
אהבתיאהבתי
כי הכתבה=כי זאת הכתבה
אהבתיאהבתי
איזה קטע, דרור, בדיוק עניתי לך לפני ששאלת. כמה חבל שלא קראת.
אהבתיאהבתי
זאת סתם היתממות . הכתבה של זקא לא היתה איזה כתבה זניחה בטיים אאוט שאפשר לפספס, מדובר בכתבת שער בסופשבוע . עכשיו מילא אם היית אומר שלא הספקת להגיע לסופשבוע , אבל כן הגעת אליו כי עובדה שסיקרת את את הראיון של גולדן עם בן כספית . מילא זה שאת מחרימה כתבות של ליפסקינד כי יש ביניכם דם רע , אבל לפחות תצהירי על זה בפומבי , הפיסקה האחרונה בפוסט סתם מוציאה אותך צבועה .
אהבתיאהבתי
האם כתבתי שאני לא קוראת כתבות זניחות? מעולם לא.
העדפתי לקרוא את שמונת העמודים של כספית/גולדן ולא את זק"א. למה? כי זה עניין אותי יותר. ולא, אני לא רוצה לכתוב את הפוסט של שבת במשך 18 שעות. אוקיי? לא מתאים לי.
את כל השאר פירטתי בלשון מאוד ברורה, ואם לא הבנת, אני מצטערת.
אהבתיאהבתי
כתבת שער בסופשבוע, דרור יקירי, היא מצרך לא כל כך מעניין כבר המון זמן. יש שבועות, וזה עצוב שזה קורה, שאפילו ישראל היום הרבה יותר מעניין מאוסף הדפים ההזויים שנקרא סופשבוע. נכון שגם ידיעות והארץ לא מה שהיו, אבל סופשבוע התדרדר לרמות מסוכנות שמאוד יכול להיות שמהן כבר לא תהיה דרך חזרה. העיקר שמשכורות הבכירים דופקות כמו שעון, אז מה אכפת לגולדן לראיין את כספית, מעניין הזוי, מביך, העיקר שבעשירי לחודש הצ'ק השמן מרפד את חשבון הבנק. אפשר היה לחשוב שעיתון שמצבו הכלכלי כל כך גרוע יעשה מאמצי על כדי לפרוץ ולפרוח, העיתון הזה עושה מאמצי על כדי לשקוע. חבל
אהבתיאהבתי
גם הבנת הנקרא היא מצרך לא מעניין אבל בכל זאת הייתי ממליץ לך לרכוש אותו . לא אמרתי בשום מקום שכתבות שער הן בהכרח יותר מעניינות , אמרתי שכתבת שער זה משהו שאי אפשר לפספס, גם אם לא קוראים את זה, ככה שהתירוץ הזה של "לא הספקתי להגיע לזה " לא תופס כאן .
אהבתיאהבתי
ואתה כנראה קשה הבנה. דבורית לא אמרה שהיא לא הספיקה, היא פשוט לא כתבה על זה מסיבות א, ב או ג, ואולי שילוב שלהם. לא מוצא חן בעינייך? תפתח בלוג משלך ותמליץ ותוולווט בעצמך (ונראה כמה זה ינעם לך שיבואו כל מיני נג׳סים ויגידו שהיית צריך לכתוב על משהו אחר)
ובנימה אחרת: תודה על ההפניה. בהחלט כתבה מעוררת חלחלה
אהבתיאהבתי
אם הכתבה הזאת באמת לא עניינה את דבורית אז ניחא , הבעיה שמאחורי זה יש שנאה ל דבורית לקלמן שמתבטאת פה בפורום כבר יותר משנה .
אהבתיאהבתי
כמו שזה נראה דרור=ליבקינד
אהבתיאהבתי
בעניינים שמעורב בהם שר התחבורה "המפריט הלאומי" ישראל כ"ץ, אני מסוגל להאמין להכל – כולל הבלגן עם חברת בומברדייה. מישהו עושה כאן הרבה כסף על חשבוננו – כרגיל.
אגב, הקומיקאי ירון ברלד מארץ נהדרת הוא שתי טיפות מים שר התחבורה – פלא שעוד לא הפיקו שם חיקוי אכזרי של השר האימפוטנט שחושב שהוא חכם יותר מכולנו.
נראה, אולי ביום שני
אהבתיאהבתי
ולוט, אל תעשי לעצמך ולספקטור חיים קלים, כי זה שפל של העיתונות הישראלית. האשמה העיקרית היא לא ספקטור, שתמיד היתה אידיוט שימושי עם פולחן אישיות, אלא מי שנותן לה אישור לזוהמה. קודם כל היא מנקה את את המועדונים מאשמת זנות, ואיך? –
"היא לא עברה כלום", הילה אומרת. "אני מכירה את רוב הסיפורים האישיים של הבחורות פה. תראי, רובנו עברנו הטרדה מינית. תראי לי אישה במדינה שגבר לא הטריד אותה. יש פה מלא
מבתים גרועים וממשפחות הרוסות. אבל חוץ מאחת אני לא מכירה מישהי שממש עברה התעללות או אונס, ושתבוא הפמיניסטית שתגיד שאני לא יודעת. אני עובדת פה כבר שמונה שנים, והיא יושבת במשרד ושומעת רק את החשפניות שבאות להתלונן אצלה". לא נעים להודות, אבל אני די מבסוטה כשהיא אומרת את זה". זה ההוכחה? הסרסורית של המועדון אומרת לך משהו ואת שמחה???
גם הפגיעה הגזענית בקהילה הרוסית היא כ'כ עמוקה שאני לא מוצאת מילים. "אני חשבתי שזה רק רוסיות גבוהות" היא אומרת ביוטיוב. ככה! ואחר כך בכתבה ציטוטים שאי אפשר להאמין: "הקטע הבעייתי הוא כשאת יורדת מהבמה הזאת, הלקוח יכול לשלוף שטר של 20 ₪ והוא יכול לגעת לך בציצי ובתחת. זה בעיני מחריד, לא יכולתי להבין את זה – 20 ₪?". כאילו, עבור כמה זה כן בסדר?
"ובכלל, קשה מאוד להגדיר את יחסי הכוחות בין גברים לנשים במועדון. מי משפיל את מי?", היא כותבת ספקטור, ויש עורכים שמאשרים את זה, "מצד אחד, הגברים הם המחוזרים, הם אלו שיושבים ופוסלים את ההצעות של החשפניות, לפעמים בצורה בוטה ולא ממש מנומסת. כמו כן, הם אלו שיכולים לגעת אפילו בכוסית הכי גדולה וגאוותנית פה, פשוט לתת לה 20 שקל ולבזוז את השדיים שלה במשך דקה. מצד שני, ברגע שחשפנית תופסת אותך, אתה חוזר שוב להיות ילד קטן ונשלט בחנות ממתקים". אמאל'ה! זו הטרדה מינית, זו תקיפה מינית, ואת קוראת לזה חנות ממתקים???
כל הציטוטים שלה – אני לא מאמינה להן. זו כתבה שברור שבעלים של מועדון סידר לידיעות, כתבה של סרסורים והיחצנים שלהם. ובסוף עוד יש ציטוט כדי לעשות נקמה של הכותבת בפמיניסטיות: "הן עושות משמרת כזאת ביניהן, הפמיניסטיות, כל פעם שולחות לפה בוצ'ה אחרת לספר לי שמכאן הדרך היא רק לזנות. זה התסכול שהן לא יכולות לעלות ולרקוד על עמוד, את מבינה, סתם שמנות מתוסכלות, שיחיו עד 120 ויסבלו אמן". כמה את יכולה לשנוא נשים אחרות, כמה?? לכי תקבלי טיפול, ספקטור! ומי העורך שמחליט לאשר כתבה כזו??
אהבתיאהבתי
כל מה שרציתי לומר ובאמת לא היה לי נעים. שאפו
אהבתיאהבתי
את לא שואלת ברצינות מי העורך שאישר כתבה כזאת. הוא עשה עבודה מצויינת מבחינת הבוסים שלו אם הוא תרם להגדלת התפוצה של העיתון. באותה מידה אפשר לשאול מי לעזאזל מנהל התוכן שאישר עלייה לאויר של תכנית כמו האח הגדול.
כל מילה שלך בסלע חוץ מזה.
אהבתיאהבתי
הכתבה על החיים לבד, כולל ראיון קצר עם קליינברג לרגל צאת הספר – הכל כבר היה בגיליון "לבד" של ליידי גלובס.
כלכליסט יצאו חומוס?
אהבתיאהבתי
נו – אז מה? ממתי קוראי כלכליסט נחשפים לגב' גלובס?
אהבתיאהבתי
יאללה, סקר. 😛
אהבתיאהבתי
זה שלוש סיבות לא?
V: נכון. תודה
אהבתיאהבתי
והנה המקור:
זו אכן לא פסגת הקריירה של גולדן או כספית. בהקשר רחב יותר אפשר לראות בה חלק מקמפיין נגד תקיפה באירן.
אהבתיאהבתי
יש עוד אפשרות מדוע אף אחד לא רוצה לראיין את בן כספית: כי הוא משעמם. הוא אחת הסיבות שבורחים ממעריב
אהבתיאהבתי
תקשיב, אין לי מושג מי אתה וגם לא מעניין אותי מי אתה. עד שצצת מאנשהו לא נהגתי לחרף אנשים בעילום שם ומאחורי מסיכה. קצתי בשקריך מעורפלים במתכוון. מאסתי ברמיזות המיניות המאפשרות לך להיתמם במקרה הטוב, ולברוח מאחריות במקרה הרע. נמושה שכמוך, יצור מבחיל שרודף אותי לגופי ומתעלם מהמהות של דבריי המסוגננים. העובדה שלא לקחת חופש מהעיתון שלך כבר שש שנים שחקה אותך לדראון וגרמה לאיבוד עשתונותיך. מי שמך לירוק לעברי יריקות מכוערות בכינון ישיר תחת מעטה אנונימיות? בהתחלה ניגבתי בטישיו רגיל, אבל המוחטות שלך נדבקו לרהיטים שלי ככתם רירי. גם מדביר חרקים לא יעזור. אני מזהירה אותך שלרדיפה שלך אחריי יהיו תוצאות קשות. קח בזה הרגע צעד לאחור, פן כל החומר יוגש לאשתך שתיווכח סוף סוף עם איזו מפלצת בחרה לחלוק את שארית חייה.
אהבתיאהבתי
לענה אחותי- שתינו יודעות למי את מכוונת.
אהבתיאהבתי
גם אני רוצה לדעת על מי מדובר וכיצד החלה המתקפה. תנו רמז…
אהבתיאהבתי
מתוך כתבת החשפניות של דנה ספקטור-
……
אהבתיאהבתי
תגידי מה המנת משכל? למה לעזזל קראת את הכתבה הזאת ? מה חשבת שתמצאי שם , את מועד התקיפה באיראן ? הרי זה עוד אחת מכתבות ה"תראו אותי אני פרובוקטיבית" של הכאילו-עיתונאית הזאת .
אהבתיאהבתי
דרור , כבר זרקו אותך מכל אתר שהשתתפת בו אי פעם. עדיף שתסתום.
אהבתיאהבתי
אני לא אחד משני יועצי התקשורת של אילן רבינוביץ' , אני אפילו לא כל כך סובל אותו (כבר כתבתי פה בעבר שהוא נדחף לכל תכנית אפשרית ) אבל העליהום עליו הוא אכזרי ומרושע . בפרשה הזאת יש שני אשמים , קשת שעורכת ניסוי סדיסטי בבני אדם והדיירים שידעו מראש שהם נכנסו לניסוי כזה(גם אם הם לא ידעו בדיוק מה הם ההשלכות הנפשיות) , רבינוביץ' בסך הכל היה שם לספק כדורים לאלה שנפגעו מהניסוי הזה. אז נכון שעצם זה שהוא הסכים לשמש פסיכולוג של התכנית אומר שהוא חלק מהמערכת , אבל הוא בסך הכל בורג קטן , להפיל עליו את כל ההשלכות של התכנית זה לירות בש.ג . הרי הרבה יותר קל לחברי כנסת העלובים להתעמר באיזה פסיכיאטר מאשר להיכנס לחזית עם בעלי ההון שמחזיקים בערוץ .
אהבתיאהבתי
לא מפילים על הפסיכיאטר את כל ההשלכות של התוכנית, אלא רק את העובדה המזעזעת שחילק תרופות פסיכיאטריות מבלי לידע את הפציאנטים במה מדובר ואיזה השלכות יש לכך.
זה בדיוק תפקיד הרשויות הממונות על הנושאים הללו, לבחון את הנושא כפי שהן עושות כרגע. במקרה זה, גם זכות וחובת הציבור לדעת ולשפוט בעצמו אם הוא בוחר לתת אמון באיש כזה.
אהבתיאהבתי
נו באמת , מדובר כולה בכדורי הרגעה , הוא לא חילק להם אקסטות . כש*** שיינפיין אומר שהכדור שרבינוביץ' נתן לו גרם לו להתאהב בהילה זה מגוחך לגמרי , כל אחד שיש לו ידע בסיסי בכדורי הרגעה יגיד לך שכדור הרגעה לא גורם לך להתאהב במישהי .
אהבתיאהבתי
מתחקיר עומק שעשיתי עכישו בגוגל מסתבר שלבת זוג של שיינפין קוראים איילה ולא הילה , טוב כנראה שזה באמת משנה את כל התמונה .
אהבתיאהבתי
צחקתי קשות על תחקיר העומק!
אהבתיאהבתי
בהמעטה מוחלטת – הדיאגנוזה "המקצועית פסיכיאטרית" של אחד מאותם שפני ניסיון מטורללים לא מעניינת אותי, בדיוק כפי שיתר קורותיהם בבית ומחוצה לו לא מעניינים אותי. כן מאד מאד מעניין אותי שמסתובב בינינו ד"ר לפסיכיאטריה שהאתיקה המקצועית וסגנון הטיפול שלו שלו שנויים במחלוקת ולפיכך זה מצוין שהנושא נבדק ברמות המקצועיות הנדרשות.
אהבתיאהבתי
אם הוא היה פסיכיאטר כל כך גרוע הוא לא היה מצליח כמו שהוא מצליח . פסיכיאטריה היא עסק כמו כל עסק, מי שכושל בעבודתו מהר מאד יוצא לו שם של אחד כזה .
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה (בחלומות, זה לא יקרה) שכל המבקרים של רבינוביץ' יחשבו רגע לעצמם בכנות כמה נפשות הם הצילו בחיים המפוארים שלהם, בין פטפטת לפטפטת. זה הרי לא בנאדם שיש לו רק הצלחה מסחרית כמו שרברב מצליח או אופה קרואסונים מוכשר. את העובדה שרוצים להפיל אותו כבר הבנו, אבל במקרה שלו זה מעצבן שבעתיים בגלל שבאמת הוא הציל ומציל אנשים רבים – ושוב, לא בכפייה.
אהבתיאהבתי
במלוא הכנות וההתנצלות מיא: דברי הסנגוריה הכפייתיים שלך על הד"ר ושלל חוויותיך האישיות ממנו, מעניינים אותי אפילו פחות מחוויותיהם של אותם משתתפים מטורללים, אז אנא הפסיקי לחלק לי ציונים.
אפרד ממך במשפט שבו חתמתי את דברי הקודמים – זה מצוין שהנושא נבדק ברמות המקצועיות הנדרשות.
שבת שלום.
אהבתיאהבתי
שום כנות אין בניקים. רז שכניק עוד לא סמכות מקצועית בעיני.
אהבתיאהבתי
אם לא היו מעניינים 'אותך' (מי זו את/אתה?) לא היית עונה – בכפייתיות – לתגובה שבכלל לא כוונה 'אלייך' – מעניין את הסבתא שלי מה יצור בשם 'לא מדויק חושב – לא היית מנתחת אותי ומיחסת לי מניעים 'כפייתיים' – לא היית טורח/ת לציין שאני לא מעניינת… העניין הוא, שרבינוביץ' לא עובד בשום מוסד ציבורי ואנשים לא מובאים אליו בכפייה – לא רוצים, לא יילכו ולא ישלמו. אז כל מסע הצלב נגדו בידיעות, שלא התחיל היום, מיותר. הוא לא קושר אנשים למיטות ומזריק להם חומרים. אין לך מה להתווכח איתי. אני על אישיותי שלא מוצאת לן בעינייך, אדון/גברת לא מדויק לא האישיו כאן.
אהבתיאהבתי
מיא'לה, זכרנו שבשבת אנחנו לוקחים את הורוד ולא הירוק?
אהבתיאהבתי
איני יודעת אם וכמה נפשות הציל ד"ר רבינוביץ,. אני מסתמכת רק על האינטואיציה שלי שעפ"ר לא מאכזבת . לפסיכיאטר/פסיכולוג מגיעים בשעת משבר וגומרים לו את כל הטישוס. בי הוא לא נוסך אמון בלשון המעטה.
אהבתיאהבתי
""גולדן מסביר שהסיבה לראיון במעריב היא שאף עיתון אחר לא רוצה לראיין אותו.""
מענין למה?
אהבתיאהבתי
ולמה צריך לראיין את בן כספית? את מי הוא מעניין חוץ מאשר את עצמו? כל יום כמעט אנחנו נאלצים לראות את הגיגיו, אז למה צריך לספק כל הזמן את יצר הברברת שלו? אפשר ללכת לפסיכולוג/ לנאום בהרצאה/ להטריף את אשתו. אנחנו אשמים?
אהבתיאהבתי
מסתובבת שמועה, אם כי לא לגמרי מבוססת, שיש קורא שהצליח לסיים את כל הראיון עם כספית. נראה שזאת היתה וולווט (לא מסתובבת שמועה דומה לגבי הטור הקבוע שלו)
אהבתיאהבתי
כבר אמר קונפציוס שבעיתונים גוססים מתרחשים דברים מוזרים והראיון גולדן-כספית הוא אחד המוזרים שבהם אם לא ה…מישהו מעלה על דעתו שבהארץ גידי וייץ יראיין על פני שמונה עמודים את גדעון לוי? מישהו מעלה על דעתו ראיונות דומים בידיעות? זה לא רק הזוי, זה פשוט מביך. קשה להאמין ששני עיתונאים סבירים פחות או יותר הסכימו להשתתף בפארסה הזאת. יש למוסף הזה עורך? אם כן, מיהו העורך שהסכים לבדיחה הזאת? זה יום שחור למעריב אבל גם לעיתונות מפני שזה מתדרדר את התקשורת, נותן תחושה למעט הקוראים שעוד נשארו של זלזול מוחלט בהם. חבל שטל רז לא מבין שפרסומות ברדיו וכו' וכו' זה נחמד אבל התוכן הוא במקום הראשון ורשימת ה-11 שנמתחת ונמרחת על פני אלוהים יודע כמה עמודים היא שממון ממש כמו היחצנות לאחים פישר. אלוהים אדירים, מה הבעיה למצוא כמה נושאים סבירים? אם העורך הוא הבעיה תמצאו לעזאזל עורך סביר, מסתובבים המון כאלה בשוק
אהבתיאהבתי
אירוניה משעשעת: הכתבה על רשימת ה-11 מתמרחת על 11 עמודים. אני באמת רק שאלה: מי יקרא 11 עמודים על הנושא הזה? אולי אותו אדם שיקרא איך עדי נוימן מתחזקת. באמא שלכם, מה הבעיה למצוא עורך לסופשבוע? כי איך שזה נראה עכשו אין שם עורך אלא סתם מלקט של דפי יחצנות. סליחה, יש גם תחקיר, יהודה משי זהב, האיש הכי מעניין בעולם שעשו עליו כתבות תחקיר בכל מקום אפשרי מגיע עם עוד שחיתות לסופשבוע. נו, ברצינות, עם זה אתם רוצים לנצח?
אהבתיאהבתי
אם פורסמה כתבה בישראל היום על תרבות העמודים, זה לא צריך למנוע את פרסום הכתבה בידיעות אחרונות. ראשית, לשני העתונים יש קוראים שונים. שנית, זאת דרך רגילה של אמצעי תקשורת לקחת נושא מאחרים. רק מבקרי תקשורת שמים לב לכך שנושא כתבה חוזר. מבקרי תקשורת, יש לזכור, הם מיעוט באוכלוסיה.
😉
אהבתיאהבתי