ראשון, כותרות, הבזקים ותו לא. חצי מנוחה למוח.
– שלושה עיתונים, הארץ, ישראל היום וידיעות מתייחסים לקשר המשפחתי של האחים לדם.
שירלי סיטבון על הפער העמוק בין יהודים למוסלמים.
דקה 22:55, הרב פרופ' שמואל סירא (הבית היהודי, הערוץ הראשון), מדבר על סובלנות הדדית, על הידברות.
– האם המחבל מוחמד מראח ביקר בישראל? משטרת ישראל אומרת שלא. השב"כ בודק. לא ברור, בכ"א, מדוע העיתון גאה כותרתו.
34 אלף ישראלים ו-3,000 איראנים הצטרפו לקמפיין פייסבוק שיוצא נגד תקיפת איראן. מעריב מסקר את ההתרחשות וההפגנה בע' 14 ומציין בגאווה שהיה הראשון לחשוף את הקמפיין.
ידיעות – כיתמונה ע' 6. הארץ – ע' 4. גם בישר"ה יש דיווחון: כיתמונה בע' 7 עם הכותרת: "רציני, נחמד או הזוי? תחליטו בעצמכם"
הייתי אומרת שההתייחסות למחאת הקיץ הייתה הרבה יותר סוערת ובולטת בכל העיתונים, שטיפחו והאדירו אותה. חבל שהמחאה נגד התקיפה לא זוכה לגיבוי אינטנסיבי.
– הארץ בחר להציף במרכז השער את החוליגניזם של אוהדי בית"ר ירושלים.
– אלף אנשי אקדמיה נגד הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה. אלף, 300 או אלפי?
– דניאל בטיני מידיעות דיבר עם הטייס היהלומן שלנו, שמואל קינן קליין. לדברי שק"ק הוא שוהה בדירה של יהודי מקומי ודרכונו נלקח ממנו. לדבריו, מעולם לא היה בזימבבואה, אלא רק עבר בשדה התעופה של הרארה. "אני לא עבריין ולא פושע, אני אדם מהיישוב… מישהו הפליל אותי כדי לפגוע בישראלי אחר, זה סכסוך עסקי. כשאחזור לישראל אני מבטיח לספר את כל הסיפור".
ומהפוסט של יום שישי:
– הטלגרף דיווח אתמול: שמואל קינן קליין, טייס ישראלי (במדים!), מואשם בניסיון להבריח יהלומים בשווי מיליון וחצי ליש"ט מזימבבואה. בינתיים שוחרר ק"ק בערבות. טייס שרועד בבידוק בשדה? מה?
ידיעות מביא את הסיפור מהטלגרף היום (ע' 9) עם שמו. הארץ וישר"ה גם מביאים את הדברים, אך ללא שמו של האיש.
הודעה לעיתונות של דוברת בתי המשפט:
שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא, דחה עתה את בקשת המדינה-המאשימה לעצור עד תום ההליכים נגדם את כל ששת הנאשמים בפרשת תקיפת החיילים ליד ביה"ח רמב"ם בפברואר השנה, וקבע כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להוכיח את עובדות כתב האישום, בעניין התקיפה האלימה החמורה של הצעירים שניר דהן ורועי שרף ע"י הנאשמים 1-6 וכן ע"י אחרים; כן קבע כי קיימות עילות מעצר בעניינם, אולם עפ"י החוק ועקרונות הפסיקה יש לבחון חלופות מעצר. השופט החליט איפוא לשחרר את הנאשמים 2-6 למעצר בית מלא (בהתאם להנחיות שתיקבענה בהמשך), במיוחד נוכח היות חלקם קטינים וזאת בכפוף לתסקירי שירות המבחן, בין היתר כדי לשלב את הקטינים במסגרות חינוכיות בסדרי פיקוח מתאימים, ואלו הנאשם 1 יישאר במעצר עד להחלטה אחרת ותסקיר מבחן יומצא בעניינו כדי לשקול האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.
כן קבע השופט כי התקיפה היתה על רקע של טעות בזיהוי, עת הנאשמים סברו כי המתלוננים היו חלק מחבורה שתקפה את ביתו של הנאשם 2 מוקדם יותר. כתב האישום משקף את הראיות שבידי המאשימה ונערך על בסיס מקצועי של ניתוח הראיות ובהתעלם מאמירות כאלו או אחרות שפורסמו בעת חקירת האירוע ואין באירוע, החמור לכשעצמו, כל רכיב לאומני. עם זאת אין בכך כדי להפחית מחומרת האירוע.
השופט הבהיר כי הנחת הבסיס בסמוך לאירוע לפיה המדובר באירוע לאומני לא הייתה משוללת יסוד, זאת בהתחשב בכך כי במסגרת האירוע הושמעו על ידי חלק מהתוקפים אמרות כגון "יהוד יהוד" או "יהודי מסריח". עם זאת בנסיבות המקרה עולה על פני הדברים והדברים נתמכים בחומר הראייתי לכאורה, כי אין המדובר במעשה שבא על רקע לאומני או התנפלות של הנאשמים על שני אנשים תמימים אך לנוכח יהדותם או לאומם. בנסיבות המקרה מעשה הנאשמים בא בעקבות מקרה מקדים בו חלק מהם ואחרים, אשר התארחו בבית הנאשם 2 ו"עשו על האש", הופרעו על ידי חבורה אחרת, ככל הנראה של צעירים יהודים, שרצו להיכנס למסיבה בביתו ולאכול מהבשר על האש.
בעקבות דין ודברים בין החבורה שהתארחה בבית לחבורה האחרת, החל עימות, ובהמשך החבורה האחרת החלה לזרוק אבנים על בית הנאשם 2 וגרמה נזק לרכוש. חלק מהנוכחים בבית התקשרו למשטרה, אולם המשטרה לא הגיעה ומכל מקום לא נמנעה ההתקפה על בית נאשם 2. בעקבות כך, התקשרו חלק מהנוכחים לאחרים, ובהמשך התקבצה קבוצה גדולה של צעירים שחלקם הגדול לא זוהה, ויצאו לשכונה בחיפוש אחר התוקפים כאשר הנאשמים והאחרים מחפשת חבורה של יהודים מאחר וסברו כי זו החבורה שתקפה אותם. בשלב זה עברו במקום המתלוננים, והנאשמים סברו, בטעות, כי אלו הם אותם אנשים שתקפו אותם מקודם, משכך הם תקפו אותם.
מדובר לכאורה בתקיפה אלימה וחמורה על רקע של טעות בזיהוי. השימוש בביטוי "יהודי" היה חלק מהזיהוי המוטעה וללא כל קשר לרקע לאומני. כמו כן אין ראיה כי הנאשמים ידעו ששני המתלוננים הם חיילים בחופשה.
(…)
בנסיבות העניין, ובשים לב לרקע הכולל לאירועים וההד שליווה את הפרשה, וכדי להסיר את עננת הלאומניות מהאירוע החמור, והגם שמדובר בעניינם של קטינים, התיר השופט את פרסומה של ההחלטה במלואה ללא שמם של הקטינים…
לחם עבודה
– במסגרת המשפט המתנהל בביה"ד לעבודה בין ynet לעורכיו המפוטרים, כותב אורן פרסיקו, נחשפים קווי המתאר של השת"פ בין ynet לגופים מסחריים. חשיפת המימון הייתה דווקא פה בבלוג באוגוסט 2011, בתיאור יחסיה של שרית פרקול המפוטרת עם האתר. פרקול ערכה את ערוץ יחסים שמומן ע"י ג'יידייט (כולל שכרה, שחלק ניכר מהזמן שולם ע"י חברת ספארק, מפעילת האתר).
עכשיו הערוץ פועל בשיתוף Loveme.co.il
– הכותרת הבאה גם מקוממת וגם משמחת: מצד אחד: עד מתי? מצד שני: רק עכשיו? מצד שלישי: רק אחת? מצד רביעי: יופי!
"לראשונה: אישה תכהן כראש מטה שר החוץ" (ידיעות, 12).
ראש המטה החדשה היא עליזה בן נון, שעובדת במש' החוץ כבר 26 שנים.
פנינה טורנה מרוויחה 600 אלף ש' בחודש? אה? איפה טעיתי?
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת/ טיוי
למה טשטש יתד נאמן תמונה מהאבל בטולוז?
Google ומוזיאון ישראל מתכננים מיזם להעלאת תרבות ואמנות לרשת והנגשתם לקהל הרחב.
מסיבת עיתונאים בנוכחות שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, תיערך בשלישי הבא במוזיאון ישראל.
– כתב לי דני בר און בפייסבוק:
אני פשוט מת לדעת, מת לדעת, מה גרם בסוף השבוע הזה גם לדרור פויר וגם ליואל מרקוס לכתוב על פרשת נינו אבסדזה ורוקדים עם כוכבים, ובעיקר להשתמש באותה בדיחה על הילד שקיבל 10 בזמרה.
– שלושה מבקרי טלוויזיה, איתי סגל בידיעות, מורן שריר בהארץ ואורי שאלתיאל במעריב נתקעו על ערוץ 1 בשישי. שאלתיאל התעצבן ממקבלים את השבת עם דב אלבוים וחלם על סטיב אוסטין, וסגל התעורר מול סיבה למסיבה בחצות, בה כיכבו רבקה מיכאלי תבדל"א ודן בן אמוץ המנוח, וקורא, לפיכך, לערוץ המובס, לנער היטב את הארכיון שלו ולשתף אותנו באוצרות. גם שריר נקלע למסיבה, אם כי יש הבדלים בשעות הצפייה: הראשון צפה בתוכנית בערך בחצות, השני בשלוש לפנות בוקר. הראשון התלטף בנוסטלגיה והשני התעצבן.
זה אומר כמה דברים: שמצב לוח השידורים הכלל ישראלי בסופי שבוע נורא ואיום, ושלערוץ הראשון יש מה להציע, ועוד איך, אם רק ינהלוהו בתבונה.
שיר זיו מצאה מפלט בערוץ ההיסטוריה.
לפני פיזור
מה קרה פה בסו"ש?
– עומדים על הראש
– פוסט אורח של חייל זקן על האופציה הצבאית של איראן
– אצבעות שחורות
– פוטס אורח של תומר פרסיקו: מה חושבים על האסלאם במקור ראשון
ולווט אנדרגראונד 
בנוגע לסוגיה הלאומנית, מגיבי הבלוג היקרים צריכים להבין שאנו מדברים כאן על חלק מתבנית רחבה יותר.
אין זהו סוד שערבים במדינת ישראל מגלים בוז מוחלט לכל מה שקשור במוסדות המדינה, לחוק ולסמכות. אנו רואים את זה כל יום בכבישים, בבתי המשפט, באוניברסיטאות, בפוליטיקה וכן הלאה. הגישה הכללית זולגת גם לרמת הפרט וצעירים ערבים לפעמים מפתחים שנאה יוקדת ליהודים.
יש הבדל בין הראיות שאוספים הצדדים וקיבל השופט להחלטה (אמת משפטית) ובין האמת העובדתית שהיא לב ליבו של הדיון – האם תקיפות כאלו הן על רקע לאומני? האם ערבים תוקפים יהודים רק עקב יהדותם?
התשובה ברורה לכולם.
אהבתיאהבתי
I suspect Shirli Sitbon delivered her copy re differences between Jews and Muslims in France in English rather than Hebrew. As someone who read both version of Haaretz daily I can tell you that it is a rare occasion where you get a better understanding of the subject matter by reading the English version than the Hebrew
.
אהבתיאהבתי
החוצפה של המשטרה לקבוע שמדובר בארוע לאומני כשכל כך ברור שזה היה ויכוח על פוקר. הרי השופטים יודיעו אחרת.
אהבתיאהבתי
הטעות שלך היא כמובן שלא נכנסת לבית האח הגדול.
אהבתיאהבתי
ההודעה שפירסמת של דוברת בתי המשפט חשובה. תודה!
מעניין מי מכלי התקשורת יפרסם גם כן.
ומי זאת בכלל פנינה טורנה ❓
אהבתיאהבתי
ונאמר: פחחחחחחחחחחח
אהבתיאהבתי
אכן תמים מצד השופט ודוברות בית המשפט שיזיזו משהו מדעתו. הכותרות היו לינץ, עובדות הן שמאלנות ופוליטקלי קורקט. ואצטט את הנכדה של הלל: פחחחחחחח
אהבתיאהבתי
אכן, קריאת "יהוד" אינה נושאת בחובה שום תוכן גזעני חלילה
אהבתיאהבתי
בערבית מדוברת. "יהוד", כינוי לעבודה מקצועית, מוצר משובח. ע"ע "עבודה יהודית", סחורה כמו אצל "יהוד".
מנסים לתת להלל מחמאה, והוא עונה בפחחחחחח.
אהבתיאהבתי
אכן, ו"מסריח" פירושו "מעולה כגבינה צרפתית מעלת עובש"
אהבתיאהבתי
בחייך, יש גבול למחמאות שאפשר לחלק לאדם, בזמן שמרביצים לו.
אהבתיאהבתי
אני מקווה שחבורת ערבים תיתקוף את השופט רון שפירא ומשפחתו במכות בצעקות יהודי מסריח ולא על רקע לאומני
אהבתיאהבתי
הברבריות האידיאולוגית של 'יתד נאמן' (שימוש בפוטושופ כדי לרטש תמונה, לא חס ושלום של אישה, אלא של כיפה עם כיתוב חב"די) + עמוד השער של העיתון מהיום (ראו למעלה), שתשעים וחמישה אחוז ממנו הם מודעות ברכה, מודעות אבל וסתם פרסומות, משייכות אותו לז'אנר ספרותי אחר ושונה. לא מדובר ב'עיתון' אלא בעלון מגזרי של עדות הליטאים.
לדעתי, אין מקום להעלות את עמוד השער שלו בבלוג וחבל על זמנך.
אהבתיאהבתי
הכתבה מהארץ עוסקת באחדות ומתארת את המצב כ- "אי נוחות הדדית" כדי לשוות מראית עין של סימטריה בין הקהילות. הארץ כהרגלו, מתעלם שוב מהעובדות המדממות ומהנקודה המרכזית בכל הסיפור – השוני בפאן הדתי.
חמשת ההבדלים העיקריים בין האסלאם ליהדות ממי שאינו "חוקר דתות":
1- פנימה והחוצה: האסלאם מנסה להתפשט, היהדות מנסה להסתגר.
2- פתוח וסגור: האסלאם מתרכז בביסוס מעמדו של מוחמד כנציג האלוהים המעודכן וקיום מצוותיו ואין הרבה מקום לסימני שאלה פילוסופיים או תהיות מחוץ לתלם. היהדות מתרכזת בהלכה אבל מייצרת בנוסף סימני שאלה נוקבים שמופנים לכל הכיוונים, כולל האל עצמו.
3- עלבון מול אחריות: האסלאם נולד עם תחושת עלבונו של מוחמד, שיצא להלחם על צדקתו והמלחמה עדיין נמשכת. היהדות נולדה עם קבלת משרה יוקרתית (ותובענית). העלבון המוסלמי -ערבי מועצם מפני שמוחמד העדיף בתחילה להציע את מסריו האלוהיים דווקא ליהודים ולא לערבים.
4- הדומיננטיות של האלימות: גל רציחות ומאבקי ירושה פרצו מיד עם מותו של מוחמד וקיבעו את הכהונה האסלאמית, שורשי החמולות והפיצולים העדתיים. האלימות ממש נחגגת אצל השיעים.
בסיפורי התנ"ך קיימת אלימות, אבל היא קדומה בהרבה ואינה עיקרית בהתפתחות הזרמים השונים. האלימות מקבלת מקום מאוד זניח בפרקטיקה או במסר העיקרי של יהדות.
5- בורות והשכלה: כנראה שגם בהיסטוריה היהודית ובטח שבנוצרית היו תקופות מדממות ושימוש בעדת מאמינים חמושים וחמומי מוח – אבל העולם הדתי די השתנה מאז…עבור האסלאם הוא לא. לכן, למרות תור הזהב הערבי מוסלמי האסלאם כיום נפוץ בעיקר באזורים נכשלים.
ליהדות תמיד היה את הספר, על כל המשתמע מכך.
ההבדלים בין הדתות מסבירים חלק גדול ממחזות הטרור שאנחנו רואים מכל רחבי העולם ומדוע אין שום סימטריה. ומי שמספיק הגון, יוסיף לתבשיל גם את האנטישמיות הערבית הכביכול חילונית ויקבל ארוחה מבעבעת באדום בניחוח גיליוטיני.
אהבתיאהבתי
בסעיף 5 בורות והשכלה, נכשלת מעט. התכוונת לכתוב נחשלים. למה הגזענות של יונה מעפן לא חכמה. למרות שהוא כל כך משתדל.
אהבתיאהבתי
אפשר לסמוך על סמולנאצים שתמיד יסבירו עובדות שלא מתיישרות עם ההגיון המעוות שלהם דרך המילה גזענות ויתעלמו מהטיעונים. נאורות קלאסית. קח שניקל ותחזור לארון.
אהבתיאהבתי
אוי, איזה פאר.
אהבתיאהבתי
"אוי תגיד למישהו אחר"
היסטריקולוס פינקוס,
רומא
נשלח מהסנדל שלי.
אהבתיאהבתי
היונה הזה, שקול, רהוט ושופע חוש הומור.
אהבתיאהבתי
עוד אוי אחד ותקבלו את שי לחג. במדי שוטר.
אהבתיאהבתי
ולווט, בנוסף לדמים האמורים, שהובטחו לי על הפסטוריח, אני זכאי לשי לחג. הגישי לי את ראשו של יונה, ואוסיף לך את ריקוד שבעת הצעיפים.
אהבתיאהבתי
הגיע הזמן שתתחיל לתרום במקום לצלוף מהצד. אחר כך תקבל כנף, אגף או מטס ראווה.
נראה.
אהבתיאהבתי
טוב שהזכרת לי, אני מצפה גם לשי לחג
אהבתיאהבתי
קבלי מיץ שזיפים אורגני.
אהבתיאהבתי
טעית כשהאמנת לה.
אהבתיאהבתי
מעניין מה פ. מס הכנסה יגיד על זה.
אהבתיאהבתי
זהו שכלום. הרו"ח שלה יגיד "היא סתם השוויצה בעיתון – תסתכלו על הספרים שאני מגיש לכם" ובזאת ייסגר הנושא.
אהבתיאהבתי
דוברת בתי המשפט מצטרפת לקמפיין של אורי אליצור. ערבי שתוקף ערבי באכזריות אינו עובר עבירה ואם הנפגע הוא יהודי הרי שטעות בזיהוי מכשירה את המעשה.
אהבתיאהבתי
נו, רמת הבנת הנקרא שלך. מסביר את השטויות של הפוסטים שלך. וכן אני מתכוון לשטויות.
אהבתיאהבתי
חייל, אני אסביר לאט. מדובר בדיון להארכת מעצר, ובית המשפט קבע שקיימות ראיות לכאורה שיש בהן כדי להוכיח את עובדות כתב האישום, אך שיש חלופות סבירות למעצר, כגון מעצר בית מלא. אין כאן שום הכשרה של המעשה.
אהבתיאהבתי
טעות בזיהוי במקרה הזה אינה רלוונטית. העבירה היתה נותרת אותה עבירה גם אם לא היתה טעות כזו. ההודעה של דוברת בתי המשפט פועלת ציבורית ותקשורתית בניגוד גמור למטרת פרסומה.
אהבתיאהבתי
הודעה לעיתונות של דוברת בתי המשפט:
כן קבע השופט כי התקיפה היתה על רקע של טעות בזיהוי, עת הנאשמים סברו כי המתלוננים היו חלק מחבורה שתקפה את ביתו של הנאשם 2 מוקדם יותר. כתב האישום משקף את הראיות שבידי המאשימה ונערך על בסיס מקצועי של ניתוח הראיות ובהתעלם מאמירות כאלו או אחרות שפורסמו בעת חקירת האירוע ואין באירוע, החמור לכשעצמו, כל רכיב לאומני. עם זאת אין בכך כדי להפחית מחומרת האירוע.
חייל, ולא משפטן או עו"ד, מה לא בסדר בהודעה ? האם השופט טעה, לדעתך ?
אהבתיאהבתי
יש לפנינו רק את הודעת הדוברת על דברי השופט. על פיה מדובר בהתבטאות אומללה שמכשירה תקיפה אלימה ועוסקת גם בתעמולה פוליטית. על פי ההודעה ניתן להבין שאלמלא טעו בזיהוי לא היה פסול במעשיהם. אין זה מעניינו של השופט לעסוק במה שאינו מופיע בכתב האישום, קרי קיומו או העדרו של הרקע הלאומני, ולשמש כאיש יחסי הציבור של התביעה.
אהבתיאהבתי
שוב, בהילוך איטי: ההתבטאות "האומללה" לדעתך של הדוברת, או של השופט ? האם זאת בעיה משפטית או תעמולתית ? האם ישבת בדיון והבנת את כל הנימוקים שכתב השופט בהחלטתו ?
לא נאמר בשומקום "אין פסול במעשיהם" אלא "עם זאת אין בכך כדי להפחית מחומרת האירוע"
אהבתיאהבתי
ניתן להניח שחייל זקן טעה בהבנתו בתום לב, ישנן ראיות מצטברות לחולשת הבנתו, אין להאשימו בביזיון בית המשפט.
אהבתיאהבתי
מעניין אם החריטה של המילה אש"פ על קודקודו של אחד הנפגעים היתה במסגרת נסיון לזכור אותו כמשתייך לאלו שתקפו אותו קודם ולכולם היתה, כידוע, חריטה כזאת. ברור שלזה השופט לא התייחס. יש דרג ויש זרג.
אהבתיאהבתי
תפקידו של השופט להחליט על פי הראיות שהובאו בפניו אם קיימת עילת מעצר. הא ותו לא. במקום זה קיבלנו פמפלט של יחסי ציבור שמתכתב עם הכותרות בתקשורת למחרת הארוע נשוא החקירה. השופט צריך רק להחליט אם המעצר ישרת את החקירה ואת הצורך בהגנת הציבור ולשקול את זה כנגד זכויות החשודים. ואכן הקטע הראשון בהודעה עוסק בדיוק בכך. כל השאר, שמהווה את עיקר ההודעה, הוא תוספת מיותרת שאינה מוסיפה כבוד לבית המשפט. אני מתייחס להודעת הדוברת שכן לא ראיתי פירסום אחר של החלטת השופט.
אהבתיאהבתי
בהנחה שהתחלת להבין, הנה הסיכום. בית המשפט לא נוטה לשחרר ממעצר מבצעי לינץ, על כן על השופט להבהיר את הנסיבות להחלטתו, ושל הדוברות למסור לציבור, המכיר את הארוע מהכותרות.
אהבתיאהבתי
התחלת בקמפיין של אורי אליצור, המשכת ב"טעות בזיהוי מכשירה את המעשה" ועכשיו תקפת את החלטת השופט, מבלי שראית את הראיות שהובאו לפניו. דרך צלחה, יש שופטים בירושלים.
אהבתיאהבתי
כמו ללמד חירש תוים
אהבתיאהבתי
כדי לחסוך ממך ביזוי ביהמ"ש, אציין שגם חרש לומד תווים
אהבתיאהבתי
תודה על העזרה. לצערי, לא שמתי לב שאני מנסה ללמד גאונה
אהבתיאהבתי
חייל יקר, יש דווקא חשיבות לעניין הטעות בזיהוי, שכן העבירה של תקיפה והעבירה של תקיפה על רקע שנאה כלפי ציבור (למשל ישראלים או יהודים) שתי עבירות שונות הן (ר' סעיף 144ו לחוק העונשין) ולשוני יש גם משמעות מבחינת חלופת המעצר. אני מקווה שבכך נחה דעתך הנרגשת מדברי השופט.
אהבתיאהבתי
נשאלת השאלה, אילו קבוצת ה"מתגרים" (כביכול) היתה מורכבת מערבים ולא מיהודים, האם גם אז היתה יוצאת כל החמולה לרחוב לחפש אנשים שנראים כמו ערבים, מפוצצת אותם במכות, קוראת להם "ערבים מסריחים" וחורטת להם "אש"פ" על הקרקפת.
ובכלל, מהצלבת חוק העונשין עם תיאור המקרה כפי שמתבטא מדבריו של השופט, הגעתי למסקנה שיש בכלל להעמידם לדין לפי סעיף 341 – חבלה ברשלנות.
אהבתיאהבתי
שועלן, העלת שאלה היפותטית חשובה כמו רוב השאלות מסוג זה. מצד שני מדובר במקרה שאלולא היה מתחיל בכותרות לינץ, בחלק מהקטינים המעורבים יתכן והיו מסתפקים בחלופה לכתב אישום פלילי.
אהבתיאהבתי
צר לי, אבל לא הנחת את דעתי.
העובדה שקיימות עבירות שונות עם עונשים שונים אינה רלוונטית לבקשת מעצר. קרא שוב את הודעת הדוברת ותמצא בה שני חלקים. הקטע הראשון הוא המשפטי והשאר גורם לי לדגשנות בלתי נשלטת.
אהבתיאהבתי
אכן, היום היו.
אהבתיאהבתי
הדבר הבא שקורה: חברי הכנסת מהימין מבטלים את חוק גרוניס וקובעים שהביטול יחול רטרואקטיבית. איך הוא מעז? בזכות מי הוא שם? אכן, יש שופטים בירושלים למרות הכל.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה מעליז אותך בידיעה על עליזה ואם התכוונת ברצינות. "ראש מטה שר החוץ"? יש בכלל דבר כזה "מטה שר החוץ"? ואולי הכוונה היא ל"מטה משרד החוץ". ואז מה אם "לראשונה" התמנתה אישה לתפקיד, שנשמע הרבה יותר זוטר מ"שרת החוץ" (לבני עד לא מזמן), "נשיאת ביהמ"ש העליון" (בייניש), שלא לדבר על הגב' מאירסון שהיתה רה"מ. ה"לראשונה" הזה נשמע אווילי כמו הנתונים שמספק ע' סורוקה ("20 הנקודות של ג'רמי לין היו הראשונות בהיסטוריה שנקלעו לפני כריסמס ע"י שחקן שנועל נעליים אדומות ולא משחק כל הרבע השלישי"). אני חושב שבידיעות טעו בתאריך והתכוונו לשגר את האייטם ב-1 באפריל הבעל"ט.
מסכן מי שצפה בדב אלבוים וסיפורו הטראגי. בצעירותו היה אלבוים תלמיד ישיבה חרדי, שהצליח למרוד בסביבתו ו"ערק" לצד החילוני ואף התקבל לעיתון הצבא הציוני "במחנה". הוא חילטר ב"חדשות" ("צבי אפשטיין") ולרגע קל בשנות ה-90 היא סוג של הבטחה מרעננת. לכך סייעה התחתנותו קצרת הימים עם הסופרת דורית רביניאן, אבל העסק התחרבש. אלבוים, שחשב לשחק אותה בעולם החילוני, גילה שהסחורה היחידה שהוא יודע למכור היא שטיקים שזכר מעולמו הקודם. בתוך זמן קצר השתלט על משבצתו האבודה של הרב שמואל אבידור הכהן והיה לירחמיאל עם המשקפיים שטוחן פרשות שבוע בערוץ 1 ביום שישי בערב (שהיום, בניגוד לימי אבידור הכהן, הוא ישימון רייטינגי). די מכמיר לב לדעתי.
אהבתיאהבתי
התכוונתי למה שכתבתי. כך בידיעה:
אהבתיאהבתי
SO?
את מתעקשת להמשיך להתלהב מהמינוי הכה בלתי מרכזי הזה?
אהבתיאהבתי
אני יודע שאני במיעוט אבל אנחנו רואים את דב אלבוים תקופה די ארוכה ורוב התכניות מוצלחות בהרבה ממה שיש לתותחי הרייטינג של ערוץ 2 להציע. התנ"ך יכול להיות מעניין ואלבוים עושה עבודה טובה בהתחשב במרואיינים שההפקה מביאה. רובם 'חילוניים'.
בניגוד למנחים אחרים מדובר באיש חושב שאפילו כתב ספר לא רע בכלל. ההיסטוריה הזוגית שלו ועלילות הקריירה לא מעניינים אותי, מעדיף את איכות ורמת הדיון בשיחה אחד על אחד לחצי שעה. שישי בערב, מומלץ.
אהבתיאהבתי
עניין הרביניאן הוא באמת טפל…
מה שבעיני טרחני ופלבאי יכול להיות מעניין בעיני אחרים. כידוע – על טעם וריח כותבים פוסט אורח. טוב לכם באלבוימיה – איתפאדלו.
אהבתיאהבתי
קפטן, לשווא פסלת אדם, יוצר מוערך ועטור פרסים מבלי להכירו לעומק. בגיל 27 כתב תסריט ל-"פרשת השבוע" של גיל קופטש בערוץ הראשון ובגיל 29 כתב את "זכותא"- הדרמה שודרה פעמים רבות בערוץ 2 ועל תסריט זה זכה בפרס הראשון של המועצה לתרבות ואמנות של משרד החינוך. בגיל 36 התמנה דב אלבוים לעורך ראשי של הוצאת ידיעות אחרונות וערך באופן אישי את כתבי בובר, שולם ועוד ובאותה שנה הקים "ישיבה חילונית" שמלמדת ספרות תורנית גם למי שאינו משתייך למגזר החרדי. כמו כן ערך והגיש בערוץ 2 סדרה תיעודית על חתני פרס ישראל והגיש מעל 700 (!) תכניות "חוצה ישראל" בערוץ 2, התכנית זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
אהבתיאהבתי
לא פוסלו באופן גורף. רק הצבעתי על כך שהוא דתל"ש מדומה, שמתפרנס מיהדות.
אהבתיאהבתי
הוא מתפרנס מידע אמיתי, לא מדומה, כמו רבים וטובים באוניברסיטה, בספרות ובתקשורת
אהבתיאהבתי
הקמפיין המאסיבי נגד התקיפה באיראן לא מספיק לך ? כל ההפחדות של ברנע , קדמון וכספית לגבי ההשלכות ? אם זה לא נקרא אצלך "גיבוי אינטנסיבי" אז מה כן ? שידיעות יכריז על ביבי כתאום אחמדניג'אד ויקרא לציבור לחסל אותו ?
אהבתיאהבתי
לא מספיק לי. לא.
אהבתיאהבתי
אם את רוצה להציל את אירן כדאי שתימנעי מפרסום פוסטים שאינם תומכים בקמפיין
אהבתיאהבתי
זה בדיוק מה שאמר לי עכשיו החכם מכל אדם. אז אני שוקלת צעדיי.
אהבתיאהבתי
כדאי שתשקלי מעבר לתפקיד ראש מטה הבלוג
אהבתיאהבתי
לא הבנתי
אהבתיאהבתי
בדיחה לא מוצלחת
אהבתיאהבתי
הייתי שוקל פוסטוריח נגד תקיפה באירן, במידה ונצליח לגשר על בעית התמורה הכספית. באשר לחייל זקן, ממליץ על חלופת מעצר.
אהבתיאהבתי
אורן, נהוג שהסוחט נוקב בסכום. שים את הקלפים על השולחן.
אהבתיאהבתי
יפה תמי, צדקת שהזכרת קלפים. זה יבהיר לבעלת הבית את סוג המו"מ,שמצפה לה. הכילאית משקללת לי דמי עריכה.
אהבתיאהבתי
דווקא חשבתי שאתה תשלם לי
אהבתיאהבתי
איני חייל, זקן, או פראייר. נו, את הפוסטריח שלי תפגשי בקבר. 200ש"ח + מע"מ לשעת עריכה. WTF+LMAO.
אהבתיאהבתי
אף פעם לא חשבתי שטורט זו מחלה (תסמונת) מדבקת ויה טוקבקים.
אהבתיאהבתי
?
אהבתיאהבתי
דבורית , אולי תרגיע אותך הקריקטורה של ערן וולקובסקי בהארץ (23/3) שמייצגת את ההתייחסות של המערכת לאפשרות של תקיפה.
אהבתיאהבתי