חמישה ילדים נשרפו


שריפה מזעזעת ברחובות * מעריב מפסיד מיליונים, מי לא כתב על כך ומי רקד על הכסף? * מי לא כתב על הרצח במרוקו? * אף מילה כמעט על קדימה * וגם לא על האח הגדול * רון מיברג בהופעת אורח יחד עם לב טולסטוי * מי קרא את הכתבה על היוגה? כלומר מי לא?

בתחרות הכותרת המוזרה זוכה מקור ראשון: "חמישה ילדים ומבוגר נספו בשריפה ברחובות".
מה עם להזכיר שזה היה אבא שלהם? באופן חריג אין התלהמות בכותרות הראשיות.

הסיפור של השריפה כרוך, כנראה, במחדל על מחדל:
1. אם המבנה עמד בתקנות הבנייה?
2. האם הושאר אמצעי חימום חשמלי דולק?
3. למה הושארו חמישה ילדים, ביניהם פעוטות, לבד בבית?
היום אפשר לקרוא רק התחלה: במעריב פסקונת. בידיעות רק חצי משפט: "המשטרה ומכבי האש הקימו צוות חקירה…"

בכל העיתונים זו כות' ראשונה (או שנייה, בהארץ) בשער.
במעריב כפולה ראשונה (בלוויית תמונת-חמדה של גופה בתכריכים), בידיעות כפ' האמצע (כפולה מוקדשת בשבועות האחרונים לאח הגדול). פה מתרגשים במיוחד מהבחירות המשמימות בקדימה, וזו כפ' 2-3.
בהארץ נכתב שהשריפה הייתה בקרוואן בחצר האחורית: "…נראה שהשריפה נגרמה מקצר או ממכשירים חשמליים שנותרו דולקים ללא השגחה" (דובר שירותי הכבאות, יורם לוי)
ישר"ה, כפ' 2-3:
"נציב כבאות ראשי, שחר איילון:…אנחנו בראשיתה של חקירה ולא הייתי ממהר להסיק מסקנות מהו מקור האש… רק מבנה שעומד בתקנים של מניעת שריפות יכול להעניק את הבטיחות המירבית".
משטרת מרחב השפלה… תמתין לתוצאות הבדיקה של חוקר השריפות כדי לבדוק… אם היתה רשלנות בחיבורי החשמל בבית".

ynet הבוקר: האב חרף את נפשו.

רצח במרוקו
שמש בית כנסת, הרב בנימין סררו מהעיר פס במרוקו נרצח, ייתכן שעל רקע לאומני.
במקור ראשון הידיעה בשער.
מעריב ע' 12. "יהודי נרצח ברחוב במרוקו במכות פטיש".
ידיעות ע' 8 "רחובות של זעם" (אה?): "גבאי בית כנסת בעיר פס במרוקו נרצח במכות פטיש"
ישר"ה ע' 9: "הרצח התרחש 24 שעות לאחר הפגנה המונית נגד ישראל".
הארץ – אין זכר לסיפור.

שביתת הרכבת בוטלה. שקט תעשייתי לשלוש שנים וחצי.

עוד על עומר אבו ג'ריבאן, המת החי:
ככל שנבדק, שמו אינו מופיע ברשימת הפלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון באתר בצלם וגם לא ברשימת השהידים הפלסטינים שמשפחותיהם זכאיות סיוע (ברשימות שפורסמו בסוף 2008).

יכולהיות שאני מגזימה, אבל רק לי מפריעה המילה הומואים ככותרת?
משרד הבריאות שוקל לתת להומואים לתרום דם.
ולגופו: אם אנשים יגידו את האמת בבואם לתרום, הכל בסדר. אם לא, אנחנו בבעיה.
מצד שני, אם כ"כ חשוב לך לתרום דם, ומשוכנע אתה שלא מעדת בכלום, אז אל תגיד שאתה הומו בבואך לתרום.

התוכנית הסודית להצלת אריה דרעי
, חלק ב'.
ותזכורת לחלק א': "מה, אין עוד גנבים במדינה?"

מעריב שלום

עובדי מעריב היקרים
אתמול הצגנו לדירקטוריון החברה את הדוחות הכספיים של מעריב לשנת 2011.
נתוני החברה לסוף 2011 אינם מציגים תמונה מעודדת. עם זאת, אני מקווה כי מהלכים רבים שאנחנו מבצעים ושבוצעו במהלך 2011 ובתחילת 2012, יתחילו לתת את אותותיהם בשנת 2012 – ואני צופה כי נראה שיפור ביחס לנתונים אותם הצגנו אתמול.
תהליך השיקום והשיפור בתוצאות הכספיות של מעריב, הוא תהליך ארוך ומורכב. כולנו יחדיו צריכים להשקיע בתקופה הקרובה מאמצים רבים להביא לשיפור בשירות אותו אנו נותנים ללקוחותינו, בהיקף ההכנסות מערוצי המכר השונים ובצמצום בהוצאות החברה – רק כך נוכל להביא לשיפור אמיתי וליציבות עיסקית לעיתון.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכולכם על עשייתכם.
בברכה, טל רז, מנכ"ל
(שמרוויח כשני מיליון ש' בשנה)

האם כשעובדי מעריב מקבלים את המיילים של רז, למשל את זה, לא בא להם להטיח את המקלדת בקיר, או לחילופין את ראשם (או את ראשו)? הרי "השיקום והשיפור בתוצאות הכספיות" יכול להיות טיפ-טיפ-טיפה יותר קל אם משכורת העתק (עלות, דיווידנדים, צ'ופרים, קורקינט חשמלי כדי להגיע לעבודה ושי לחג) של רז דנן תקוצץ, לא?

להבדיל מעובדי מעריב, קוראי מעריב לא יכולים לדעת על הפסד החברה, כי לא נכתבה על כך מילה בעיתון. לעומת זאת, בהחלט יכלו הם ללמוד שבזן עברה מרווח להפסד של 87 מיליון דולר ועל הצניחה ברווחי דלק ופז.
אבל מה אני מתלוננת על מעריב עסקים?
כלכליסט
: אף מילה.
חיפוש אחר מעריב באתר. חיפוש אחר נוחי דנקנר. חיפוש בשוק. מה קורה פה? מי משגיח על נוחי דנקנר?
ממון: אף מילה.
ישראל היום
: אף מילה.

המארקר, כות' בשער: "דסק"ש שרפה 280 מיליון ש' במעריב בתשעה חודשים"
ובע' 53 בשוק ההון: "הצעצוע היקר של נוחי דנקנר: מעריב המשיכה להפסיד גם ברבעון הרביעי"
יורם גביזון צולף:

דירקטוריון דסק"ש לא נרתע מהפסדיו הכבדים של העיתון וגם לא מהשינוי התכוף לרעה בתחזית תזרים המזומנים. הדירקטוריון השתכנע ככה"נ כי קבוצה אדירה כמו אי.די.בי זקוקה לפלטפורמה תקשורתית… טובי המוחות של מש' דנקנר העמידו עצמם לטובת הפרויקט. נוחי דנקנר… הוביל את ההשקעה ומינה עצמו לדירקטור במעריב. עומר דנקנר, בנו בן ה-27, מונה לצדו כדירקטור. וזהבה דנקנר (78, השכלה תיכונית), אמו של היו"ר וסבתו של הדירקטור הצעיר פיקחה על ההשקעה מלמעלה כדירקטורית בדיסקונט השקעות…
… בהתחשב בקצב שריפת המזומנים הצפוי ב-2012 (6.7 מ' ש' בחודש) נראה שלמעריב תצטרך כבר בעתיד הנראה לעין הזרמה נוספת של 50 מ' ש' מדיסקונט השקעות או לחלופין ניצול מסגרת אשראי של 17 מיליון ש' כפי שהחברה צפתה בעדכון תזרים המזומנים החזוי של החברה לשנתיים הקרובות…

(והדו"ח של ערן אזרן משלשום בלילה).

גלובס: "הפסדי מעריב נערמים: חצי מיליארד ש' בחמש שנים" (שוק ההון, 4-5)
אביב לוי מסביר: "…בשורה התחתונה… הצליחה מעריב לצמצם את הפסדיה השנתיים ב-18% ל-96.5 מ' ש', אולם 'הישג' זה נרשם בזכות מחיקת חוב של כ-74 מ' ש', בעיקר לבנק הפועלים (וגם להכשרת היישוב), במסגרת רכישת השליטה בחברה ע"י דסק"ש".

גלויות מהקצה/ רון מיברג, מיין

"בראיון שערכה חן קוטס-בר עם הקולנוען דוד פישר בסופשבוע ביקש פישר לצטט את לב טולסטוי, כדי להעניק תוספת משקל לסרטו החדש שעניינו, גם הפעם, משפחת פישר. פישר אמר: "טולסטוי אמר פעם, כל המשפחות דומות", והמשיך לפתח את האנלוגיה. בספרו אנה קרנינה, במשפט המופיע בתחילתו של הספר, כתב טולסטוי: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה". כל אחד יכול להבין את ההבדל המהותי והתהומי בין האלתור השגוי של פישר לבין מה שכתב הסופר הרוסי הדגול. הייתי מצפה מפישר לדייק כאשר הוא מצטט מהזיכרון, או לחלופין לבדוק את שכתב טולסטוי, ולא אמר, לפני שהוא מגייס סופר מת לעזרתו.

"יותר מטעותו של פישר בשיבוש אחד המשפטים הדגולים בספרות, מכעיסה העובדה שאף אחד ממכשירי הטקסט לדפוס לא ידע לתקן אותו. לא הכתבת ולא מי שערכו את הכתבה. הכשל הזה הוא יותר מרשלנות חד פעמית של מקרה פרטי שנבלע בהמולת העשייה העיתונאית. הוא ההוכחה לטענתי המעלה עובש, כי מה ששולט כיום בעיתונות בישראל זו בורות.

"הדברים נכונים לגבי שר החינוך בהתהוות שאינו יכול לפתוח את פיו מבלי לטעות, כפי שתועד בהרחבה קנטרנית בהארץ, כשם שהם נכונים לגבי מי שהתמקמו בעמדות הכוח בעיתונות. אינני טוען חלילה שעיתון כמעריב יכול להרשות לעצמו מחלקת בידוק עובדתי בנוסח הניו יורקר הקפדן, שטעות כזאת היתה שולחת הביתה את כל מי שדרך ידיהם היא עברה. אני טוען שברגע שעיתונאים ועורכים מקדשים את הבורות כערך, לא נותר לה לעיתונות אלא לטמון את ראשה בחול מבושה".

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הודעה לעיתונות:
מפלגת העבודה יוצאת בקמפיין להעברת מצביעי קדימה לעבודה. הקמפיין מתעד כעת בסרטונים מתפקדים של קדימה שביטלו לאחרונה חברותם והתפקדו לעבודה, אולם הוא יתייחס בהמשך לכלל המצביעים, לאו דווקא מתפקדים. כותרתו: "גם אני עזבתי את קדימה, לעבודה".
הקמפיין מורכב מקטעי וידאו של מתפקדים מכל רחבי הארץ המסבירים את המהלך שעשו. המסרים המועברים בו הם חיוביים ומדגישים את יתרונותיה של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'. לדף הנחיתה שבו ממוקמים הסרטונים, יוכלו הגולשים להוסיף עצמאית סרטונים משלהם.

מוחמד מראח שלח וידיאו של הרצח בטולוז לאל ג'זירה. השב"כ מאשר: מראח תוחקר בישראל אך שוחרר.

אורי קציר מתקצר את הדו"ח של עמותת הצלח"ה על ההתנצלות של ערוץ 10.
(והדו"ח המלא ב-pdf, שוב. פרשת ההתנצלות)

ערוץ האופנה הישראלי עולה היום לאוויר. הוא ישודר בערוץ 29 של הוט, ותוכניותיו ישודרו גם ב-xnet, אתר הלייף סטייל של ידיעות. על כך תוכלו לקרוא בהרחבה בידיעות אחורי.

הופתעתי מפרסומת גדולה לבצלם ב-ynet, אבל כן, בהחלט.

טוויטר מציג תוכנית פרסומית חדשה לעסקים קטנים בשיתוף אמריקן אקספרס.

Bodies מגיעה למתחם התחנה בנווה צדק ב-9 באפריל. תהיה פה עד 7 ביולי (ויה ידיעות).

יש עורכים בבית?

(האמת שלא, הם התפטרו).

(ynet, תודה לדני)


סיפור משונה: האם התכוונו הכתב והעורכים (במעריב) לכתוב את שם הפרופסור "הבכיר והמוכר"? כי אם לא, שמו מופיע כמה פעמים בטור האחרון.
יש כמה פרופ' שפירא בירושלים: יוסי, ברוך, מיכאל וליאור. מעניין מי מהם.
למה סירב הפרופ' להעביר את הגופה דרך ביתו?
ולקינוח: מה זה "בעלת עבר נפשי"?

לפני פיזור

פפייי, יום בלי האח הגדול. כמעט.

נקודה למחשבה: ביום ראשון, לפני תחילת שיעור היוגה דיברה המורה על הכתבה במוסף הארץ. כמצופה, הציעה לקרוא אותה בעין ביקורתית, אך שמחה מאוד על שכתבת ענק על יוגה התפרסמה במוסף. לפני שהחלה לדבר שאלה אותנו (כ-30 איש היו בחדר) מי קרא את הכתבה. זה היה לגמרי קהל היעד, שמאלנים תל אביבים צעירים שעושים יוגה (נו, אני מכלילה, בסדר, לא שאלתי למי יצביעו). בנוסף, הכתבה מופיעה ברשת, כך שלא היה צריך אפילו לשלם כדי לקרוא אותה. אבל מה, ככה"נ רק אני קראתי. אולי עוד 1-2 גילו סימני "שמענו על".
מסקנות? יסיק איש איש לעצמו.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

125 תגובות על חמישה ילדים נשרפו

  1. תומר הגיב:

    אני תוהה – כלום היו אי פעם בחירות מקדימות במפלגה הגדולה בישראל, שזכו לכל כך מעט עניין ציבורי.
    אנשים אפילו לא טרחו לפהק.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      אני תוהה ומפהק: קדימה איננה המפלגה הגדולה בישראל ולכן חוסר הענין.
      לבני אמרה שהבינה "שהיא מפספסת את הייעוד שלה, שזה כבר לא יקרה".
      כלומר, אין ענין ציבורי ביעוד של ציפי לבני, יש ענין ציבורי ביעוד שלך ושלנו.

      אהבתי

      • תומר הגיב:

        תיקון – לא המפלגה הגדולה בישראל, הסיעה הגדולה בכנסת, נחה דעתך?

        וגם אם לא הייתה הגדולה בישראל, אי ההלימה בין גודלה לבין חוסר העניין בפריימריס שלה מעיד, כפי שציינת, יותר מכל על כישלון העומדת בראשה.

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        חד משמעית: אחוזי הצבעה נמוכים מעידים על אי-הצבעה ברגליים של מי שעדיין נשאר שם
        קיימת אכזבה מן התנועה שהיטיבה עם שרון ומעל לכל מן העומדת (זמנית) בראש האופוזיציה
        והנבחר במדומה, הוא לא יחבור מיידית לליכוד אלא יוסיף לתקוף אותם עד אחרי הבחירות

        אהבתי

    • אני הגיב:

      ממה שראיתי הערוץ הרוסי שידר את הפריימריז בשידור ישיר.

      אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    האיסלאם במהותו הוא שילוב של מונותיאיזם יהודי ומיסיונריות נוצרית. ואם תיטול ממנו את ההתייחסויות ליהודים ולנוצרים לא יישאר ממנו מאומה.

    סלמאן מצלחה בהארץ היום

    אהבתי

  3. מיקי הגיב:

    לבני בחוץ, מופז חובר לביבי אין נו טיים

    אהבתי

  4. שועלן הגיב:

    נו, מה יצא לטל שניידר ולסוקרת שלה?
    הביזיון היה ידוע מראש.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אפשר לחשוב שהסקרים במקומות אחרים מוצלחים/מנבאים יותר.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אבל זה בדיוק הקטע.
        כל הסוקרים ה"גדולים" החליטו לא לסקור יותר פריימריז מפלגתיים, בדיוק בגלל התוצאות הבעייתיות כל-כך.
        שניידר לא היתה מרוצה מכך שאף אחד לא עושה סקר, והחליטה להרים אחד בעצמה, למרות שידעה מדוע המצב הוא כזה (וזה לא בגלל שהנושא לא מעניין אף אחד).
        חבל לא ללמוד מטעויות של אחרים, במיוחד כשמדובר בכמה, ומהמקצועיים ביותר שיש.
        לי כל המהלך הזה שידר יהירות מהסוג של איקרוס, והסוף, כצפוי.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        וכן, סקרים אחרים (כמו לפני בחירות כלליות למשל), לא טועים ברמה כזו. בוודאי שאין להם 0% שגיאה, אבל גם לא 20% (כמו במקרה זה).

        אהבתי

  5. אורן הגיב:

    הפריימריז האמיתיים הערב.

    אהבתי

  6. אורן הגיב:

    בקשר לדו"חות מעריב, פרט מעניין היה הכנסות של נרג', רק 8.3 מ' ש"ח בשנה האחרונה. מראה עד כמה נטישת הפרינט אינו פתרון לעיתון.

    אהבתי

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מיברג?! איזו התרגשות

    אהבתי

  8. נעץ כחול הגיב:

    הוא עוד חי?רון מיברג, מיין

    אהבתי

  9. תייר הגיב:

    כואב הלב למקרא ההודעה לעיתונות של מפלגה העבודה. אין חשיבה, אין מעוף. סרטונים של מתפקדים של קדימה… תוסיפו סרטונים בעצמכם. מצב השמאל עצוב. גם כן ייעוץ אסרטגי ויח"צ.

    אהבתי

  10. נילי (ל) הגיב:

    גם אני ערכתי סקר קטן, במקביל לשלך, בשיעור של יום שני. התרשמתי שכשלושה אנשים נתקלו בה ואף התפתח דיון קצר בסוגיית הכושר והאירוביקה באימון האשטנגי. סוכם שמי שרוצה להעלות כושר עדיף לו לרוץ.

    אהבתי

  11. רטקסס הגיב:

    שימו לב, בבקשה, לתגובות לכתבה מYNET בנושא השריפה שקישרת אליה, האב חירף את נפשו.
    קהות החושים של הציבור בישראל מדהימה אותי כל פעם מחדש. הפיכת אנשים דתיים (והדת) ליצורים מרוחקים ולא לבני אדם מצביעה על שבר עמוק במערכת היחסים בארץ בין דתיים וחילונים.
    למען הסר ספק, ברור לי שזה עובד כך גם בכיוון ההפוך.
    ידעתי שיש שברים עמוקים מדי בשביל לרפא אותם (ערבים-יהודים, דוגמא טובה, וכמובן בהקשר לכך ההתייחסויות בתגובות למקרים דומים בהם נהרגים ערבים) אבל השבר הזה תמיד דמה לי למשהו זמני, בדומה לשבר העדתי שעם השנים מתחיל להתאחות.
    מצער מאוד.

    וכעת – להמשך קריאה בפוסט שלך..

    אהבתי

    • דודי הגיב:

      לא קראתי את התגובות במקרה הזה, אבל אני יכול לנחש כי קראתי לצערי תגובות במקרים דומים.

      אני חושב שהתגובות הן לא רק עדות לשבר אלא חלק ממנו: אדם שקורא תגובות מגעילות נגד הקבוצה שלו, נדחף עוד יותר לשנוא את הקבוצה האחרת. צריך לשים סוף לתגובות השנאה הגזעניות באתרי חדשות.

      אהבתי

      • צריך לשים סוף לאתרי החדשות כדי לצמצם גזענות.

        אהבתי

        • דודי הגיב:

          מאד שנון.

          נזכרתי בתגובתך כשקראתי את המשפט: "למה אלוקים לא משמיד את כל הגויים" באחת התגובות לידיעה בווינט על רוצח-קניבל ברוסיה.

          לא ברור לי איך זה בכלל חוקי לפרסם משפט כזה ברבים, ולא משנה אם הוא על תקן תגובה.

          אהבתי

    • מיקי הגיב:

      זה נכון. אבל כשאני שומע ידיעות כאלה מתרוצצות לי יותר מדי שאלות מהסוג הממש-לא-פי.סי בראש. הפער והשנאה בין דתיים לחילוניים לא היו גדולים כל כך לו היו מפרידים את הדת מהמדינה. חוצמזה, המדינה הזו כוללת עשרות קבוצות שנלחמות זו בזו, כולם רוצים חלק קטן מהעוגה. אין פלא שיש שנאה בין הפלגים השונים

      אהבתי

  12. עיתונאי מודאג הגיב:

    וולווט אין לך מושג כמה לפעמים את צודקת, במיוחד לגבי טל רז. מקומם לחשוב על המשכורת שלו ובאמת בא לדפוק את הראש בקיר כשרואים את ההודעות הקבוצתיות שהוא שולח, אליהן מצורפת תמונתו המגוחכת משהו. כדאי לקרוא ב"עין השביעית" על מספר העיתונאים במעריב שהצטמצם בשנים האחרונות לעומת יציבות "מדהימה" במינהלה. שם לא מפטרים והמנכ"ל מרוויח כמו מלך. אבל אין דבר, אם יהיה חסר קצת כסף יעיפו עוד שלושה עיתונאים. מי שישאר יתפקד כמו בעבדות מודרנית והעיקר שהמנכ"ל מרופד ומרגיש משום מה נוח לספר לעובדיו כי חשוב לעבוד עוד קצת ולצמצם עוד קצת. כמה ציצמצמת אתה טל רז? האם ויתרת על החזר ארוחת צהרים/ הוצאות דלק/ שיחות טלפון? אבל זה בסדר, שהעובדים עם השכר שמגרד בקושי 8,000 ש"ח (כולל החזר הוצאות) יצטצמצמו עוד קצת, גם כך הם חיים בזבל

    אהבתי

  13. מברג הגיב:

    כשאף אחד לא באמת קרא את הכתבה על היוגה, המסקנה ההגיונית מזה, שלמי שאיכפת ממה שכתוב בעיתון, זה בעיקר אנשי התקשורת.
    סה"כ אנשים ברחוב כנראה לא כל כך מתעניינים.

    אהבתי

  14. מבקר מקרי הגיב:

    מקור ראשון והארץ…
    "הארץ" = שמאל קיצוני, אוהדי מוסלמים, וזו אולי הסיבה שבהארץ אין שום איזכור לרצח שמש/גבאי בית הכנסת במרוקו. אולי. השערה.
    "מקור ראשון" אולי נמצא בצד השני של הקשת הפוליטית, אם כי יש עיתון ימני יותר ממנו, שהוא גם חינמון : "שבע"/"בשבע"/"ערוץ 7". כמו כן, מקור ראשון לא דתי, אבל העיתון הימני יותר דווקא כן. וההוא ,ששיך לערוץ 7, מוגדר "עיתון לציבור הדתי".
    לגבי "חמישה ילדים ומבוגר" – זה דורש הסבר.
    ההשערה שלי : אולי בשעת סגירת הגיליון לא היה ידוע להם שמדובר באבא של הילדים.
    בכל אופן, שני העיתונים האלו איכותיים ולא צהובים. ולשניהם יש עמודי ענק בסופש : משהו מעצבן ולא נוח לדעתי. ובשניהם יש הרבה תרבות ושפה תקינה, בדרך כלל.

    אהבתי

  15. לב הגיב:

    הבעיה של סופשבוע היא לא טולסטוי. די ברור שבמצב העניינים היום בעיתון אין שם מי שיתקן טעויות כאלה או שלפחות יעיר על כך למרואיין ויתפוס על זה דחקה. הבעיה הקשה יותר היא הירידה החדה מאוד בתפוצה של העיתון בסופי שבוע. כשמוסף חשוב בעיתון יוצא עם ראיון בלעדי עם יעקב אחימאיר די ברור למה הקוראים בורחים. סיפורים, חברים, סיפורים טובים, זה מה שאתם צריכים, ולא ראיונות עם אחימאיר ועם בן כספית או אוסף של קומוניקטים של דוברים. אם לא תתעשתו המצב ילך ויחריף, מוזר שאתם לא מבינים את זה

    אהבתי

    • נו באמת הגיב:

      לתפוס דחקה על מרואיין מיוחצן? איפה אתה חי? הבטיחו ליחצן שלו שהוא יצא טוב ומכאן מתחילה מסכת של ליקוקים והתחנפויות. גם אם הוא היה אומר שהוא אונס קטינים אף אחד לא ירד עליו, הבטחות ליחצנים חייבים לכבד וזה חשוב יותר מכל דבר אחר, ככה לפחות חושבים בעיתונים מסוימים

      אהבתי

  16. הקיד הגיב:

    וכי למה שהארץ יתעניין ביהודי מת במרוקו ולא בערבי שאינו מת בישראל?לדעתי, זה לכבודו ככי ברירת המחדל עבור מקרה כזה היא עמוד 14 למטה.
    לגבי קדימה, ההתגייסות של טמקא מביכה. הבוקר מתוך שמונה עדכונים שרצו ארבעה עסקו בלבני ובהגיגיה באופן חיובי. הסיקור היחיד על מופז היה שסירב לדבר והרוח הזו המשיכה גם בהמשך היום

    אהבתי

    • נהפוך הוא. אם סתם גבאי במרוקו היה מת אולי הארץ כן היו מסקרים, אבל יהודי שנרצח על ידי מוסלמים…no way.

      אהבתי

    • אטילה ביצה בלול הגיב:

      אטילה שומפלבי או שומפלובי מסקר תמיד את לבני ותמיד זה סיקור אוהד, לטובתה. אצלנו מדברים עליו כעל "הדובר של ציפי לבני". זה הכינוי שדבק בו.
      מעניין שטמקא נותנים יד לכך ולא עוצרים אותו. לדעתי ולדעת עיתונאים רבים אחרים, זה עושה אותם בלתי מקצועיים בעליל.

      אהבתי

  17. דני הגיב:

    שיעור בעיתונאות היום מאת דה מרקר
    http://www.themarker.com/career/1.1672800
    בכותרת "דמוניסיני: בישראל הרבה מפונקים"
    הציטוט עצמו בגוף הכתבה "אני לא חושבת שהפכנו למדינה של מפונקים"

    זה אפילו לא עיוות, זה אשכרה המצאת כותרת!

    אהבתי

  18. שולצי הגיב:

    לא קראתי כלום על הילדים שנשרפו, אבל דבר אחד די ברור – אלה היו ערבים או דתיים. לא רק בגלל מספר הילדים הגדול

    אהבתי

  19. מיקי הגיב:

    לקריית שמונה חסר הגרוש ללירה

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4208399,00.html

    בשבועיים האחרונים הקסם של רב"ש כבר לא ממש עובד.
    ואיזה חרא כדורגל…

    אהבתי

  20. רקמילה הגיב:

    יש כמה פרופ' שפירא בירושלים: יוסי, ברוך, מיכאל וליאור. מעניין מי מהם.
    למה סירב הפרופ' להעביר את הגופה דרך ביתו?

    מן הסתם לא רצה שהפרקט והשטיחים יוכתמו בדם.

    אהבתי

  21. נון הגיב:

    עבר נפשי – בעבר, לפני הקפיצה, היתה לה כנראה נפש, לפחות לפי האמונה הרווחת. בהווה, במצבה, כנראה שאין.

    אהבתי

  22. מיקי הגיב:

    לט דה בודי'ס היט דה פלור

    אהבתי

  23. סיימון הגיב:

    השב"כ מאשר: מראח תוחקר בישראל אך שוחרר

    אני לא כ"כ מבין על מה הרעש. האם בשב"כ קיימים חוקרי מחשבות? האם כשהיה נעצר, על לא-ממש-עוול-בכפו לפני הרצח והיה שובת רעב, ארגוני זכויות אדם לא היו עושים מהשב"כ קציצות עוף לשבת?
    בקיצור, נראה שמה שלא יהיה, בתקשורת שלנו יעדיפו לרמוז שהכישלון הוא במערכת הביטחון שלנו, לא, כמובן, באנטישמיות הפושה בצרפת או בכוחות הביטחון המגוחכים שלה (שלא לדבר על טרור אסלאמי, רח"ל).

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      אם היה נעצר ממשלת צרפת
      הייתה הופכת עולמות לשחררו
      וחלק מעיתונאי ישראל ובעלי בלוגיה
      היה מן הסתם משתתף בהפיכה.
      בכל מקרה הוא חיפש פרסום
      שנמנע ממנו בישראל.
      גילוי זה גם נוטה לרמוז שהשב"כ
      אינו מלא אך ורק מטומטמים שונאי
      ערבים ומוסלמים כפי שמקובל
      לטעון בחוגים מסויימים. לפחות
      לא ניתן לטעון שהרצח היה תגובה
      צודקת על ההתעללות שישראל
      התעללה בו.

      אהבתי

  24. שלמה הגיב:

    הנושא של ג'רבאן משונה לי: למה הכתבה לא מופיעה בYNET? פוחדים להפריע לגרוסמן? אולי מקוראשון או ישראלה יעשו פולו-אפ?
    לדעתי זה היה צריך לעשות יותר רעש

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      למה שזה יופיע ב-ynet? תשעים ותשעה אחוזים מהחומרים של ידיעות לא מופיעים ב-ynet, אז זה יופיע?

      אהבתי

    • צריך אומץ או עבר נפשי כדי לכתוב בשמך נגד הזרם האנטישמי בתקשורת, בטח כנגד גרוסמן. גם את העדויות הסותרות בפסטיבל דורא דאגו לטאטא ונזכרו להתנצל אחרי שנים.

      אני מעריך שגרוסמן הוטעה וכתב בתום לב, אבל "הארץ" כעיתון מהימן -ועוד אחד שמיועד לאנשים חוששים, רבאק…אפילו אינטגריטי להתנצל לא מצאו שם?

      אהבתי

  25. פפפפפ הגיב:

    כל עניין תרומות הדם הזה די דבילי. חסרים סטרייטים שעושים סקס לא מוגן?

    אהבתי

    • תמי הגיב:

      הופתעתי להיוודע שמונעים מהומואים לתרום דם. האם יש שאלה כזאת בשאלון המקדים, האם אתה הומו?
      בכל מקרה זה נשמע כמו שריד מימים חשוכים.

      אהבתי

  26. חייל זקן הגיב:

    כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה

    1. מי זה דוד פישר?
    2. למה עורך עיתון צריך לתקן שגיאות של מרואיין?
    3. ישוחזר ברוך רוזנבלום.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      אני לא חושב שעורך צריך לתקן שגיאות של מרואיין.
      מיברג כרגיל עושה דרמה מכל דבר.
      טולסטוי, דוסטוייבסקי, רימסקי קורסקוב…
      אז עשה שגיאה – אפשר לחשוב שמיברג אינו טועה לעולם

      אהבתי

    • אזרח במיל' הגיב:

      פרופ' עוז אלמוג כותב בפייסבוקו על רמת העיתונאים שמראיינים אותו ותיקוני העריכה שהוא מבצע בכתבות הנכתבות עליו:

      אני מרואיין כמעט מדי שבוע אודות מגוון רחב של נושאים הקשורים לחברה הישראלית. לרוב אני אוהב את הראיונות הללו, משלוש סיבות: ראשית, אני מאמין שאסור למדען להסתגר במגדל השן – בוודאי למדען חברה. אם אני מסוגל להאיר תופעות מזוויות מעניינות ולקלף לאנשים חלק מקליפת המציאות, הסוציולוגיה שלי מקבלת ערך מוסף.
      שנית, לא אחת, באמצעות הראיונות אני למד על תופעות ישראליות חדשות שלא הכרתי קודם, או שלא הייתי ער לממדיהן. התקשורת מעדכנת אותי במידע שהיא אוספת ואני משיב לה בעדכונים משלי. זה חליפין פורה לשני הצדדים.
      שלישית, ראיונות הם עבורי קצת כמו "סטנד-אפ סוציולוגי". אני אוהב את האתגר ש"בהיתקלות" ורואה בזה מבחן אמיתי לרמה מקצועית. תשובות טובות על שאלות סוציולוגיות חדשות, בזמן אמת וללא הכנה מוקדמת – הן אתגר אינטלקטואלי ומקצועי השומר על ערנות.
      אבל באחרונה אני פחות ופחות נהנה מהראיונות הללו ומוצא עצמי לא אחת מהרהר: "בשביל מה אני צריך את זה?" הסיבה היא פרופיל המראיינים. אני לא הראשון שציין כי הכתב של פעם כבר כמעט ולא קיים. למעשה רוב הכתבים הפועלים היום בעיתונות אינם עיתונאים, אלא תחקירנים לא מיומנים – עובדי קבלן המועסקים תקופה קצרה (במקרים רבים הם עצמם פורשים לעבודה אחרת). כשאתה מרואיין על ידי אנשים רדודים, נעדרי תשתית ידע, חסרי יכולת התבטאות ומה שיותר חמור: חסרי סקרנות ועניין אמיתי בדברים שעליהם התבקשו לכתוב – יוצא לך החשק. החשק יוצא כי התוצאה דלוחה. פתאום אתה נוכח שבזבזת את זמנך. דיברת בהתלהבות שעה שלמה, ריתקת בעיקר את עצמך, ומזה הופיעו בכתבה שני משפטים, הכי פחות חשובים, ובשגיאות ניסוח שמוציאות אותך עילג וקשקשן. כשנוכחתי שזה הולך ונעשה שכיח התחלתי לבקש מהכתבים שישלחו לי את הראיון המוקלד להגהה. רבים עושים את זה בשמחה, מה רע? יש להם עורך ביניים שחוסך להם עבודה. כך מצאתי את עצמי לא רק תורם רעיונות לראיונות אלא גם מבטל זמן יקר בעריכה לעיתונות. אבל מה שיותר גרוע, רמת ההבנה והניסוח של הכתבים כל כך נמוכה, שלמעשה אני כבר לא עורך אלא ממש משכתב. במצב זה, מה הטעם להתראיין? עדיף כבר לכתוב בעצמי. אבל אם לכתוב בעצמי, למה בבמה שלהם? בשביל זה יש לי את דף הפייסבוק ואת החברים הוירטואלים שלי. מי שרוצה להבין עד כמה קרוב סופה של העיתונות המסורתית, חייב פעם להאזין לראיונות הטלפוניים שעומדים מאחורי הכתבות המתפרסמות בעיתונות, ולקרוא את התוצאות בטיוטה הראשונה – לא אחרי העריכה של המרואיינים המתוסכלים.

      דרך לאטמה: http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5892

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        בעיה יותר חמורה היא רמת הפרופסורים לסוציולוגיה

        אהבתי

        • ר.בקצה הגיב:

          במקרה שלו,בכלל לא בטוח-
          שמעתי פעם הרצאה שלו על ספורט וערכים המתגבשים כתוצאה מעיסוק בו.
          היה מעניין מאד

          אהבתי

          • חייל זקן הגיב:

            מסכים. הוא יוצא מהכלל שמעיד על הכלל

            אהבתי

            • Phd candidat הגיב:

              כולי תקווה שהחירטוטים הצבאיים שאתה כותב פה, לא נשענים על אותה בורות מחפירה שאתה מוכיח בטענותיך על הסוציולוגים הישראלים.
              הנה סתם דוגמה אחת בלבד מני עשרות אחרים. ולא, למרות מה שאתה טוען, עוז אלמוג ממש לא נמצא בפנתאון הזה:
              http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%93%D7%98

              אהבתי

              • חייל זקן הגיב:

                הדוגמא שהבאת מחזקת את טענתי. היו פעם מלומדים גדולים במדעי הרוח והחברה באקדמיה הישראלית. היום נותרנו עם דוקטורנטים שלא מסוגלים לצטט נכון מויקיפדיה.

                אהבתי

                • Phd candidat הגיב:

                  את בקיאותך והתמצאותך המופלאה בנושא, כבר הוכחת ברגע שמיהרת להציב בהתלהבות את עוז אלמוג בקטגוריה של "היוצאים מן הכלל".
                  כפי שכבר ציינתי, כולי תקווה שחירטוטיך וחירבושיך בנושאים אחרים עולים באיכותם ורמתם על בקיאותך בתחום הסוציולוגיה בישראל.

                  אהבתי

              • ר.בקצה הגיב:

                שלום PHD,
                האם יש ממש בטענותיהם של סוציולוגים ישראלים מסוימים ( של ימינו אנו) המייחסים לאייזנשדט דעות גזעניות נגד מזרחים?

                אהבתי

                • Phd candidat הגיב:

                  אני עדיין candidat (-:
                  לדעתי הביקורות הן רק על הגישה המחקרית שלו – הפונקציונליסטית, שמנתחת את המציאות "כמו שהיא" ולפיכך גם משלימה איתה ואיננה ביקורתית. את הטענה שהוא היה גזען לא הכרתי.
                  כך או אחרת, הויכוחים בין האסכולות הסוציולוגיות הירושלמיות לתל אביביות, מרתקים ותרמו הרבה להתפתחות המחקר על החברה הישראלית.

                  אהבתי

                  • אולי כדאי שתדע שהמילה קנדידט נכתבת באנגלית עם e בסופה. היינו, candidate.
                    אני מקווה שרמת הדוקטורנטים בתחום המחקר שלהם עולה על רמתם באנגלית. כך או כך זה עצוב.

                    אהבתי

                    • גם וגם הגיב:

                      candidat au PhD
                      אולי הוא כותב את המחקר בצרפת?
                      אבל מה שבאמת מעניין זה המנעד הריגשי שלך. כדאי לפנות לרבינוביץ'.

                      אהבתי

                    • נואך בשבעה שגיעוט הגיב:

                      לא נכתב

                      candidat au PhD

                      אלא

                      Phd candidat

                      ולכן מדובר בבורות של ה-קנדידט.
                      גם כתיבת Phd כשה-d קטנה זו שגיאה.

                      אהבתי

                    • גם וגם הגיב:

                      איזה נודניק אתה!
                      כסטודנט שבו"ז אני מקנא בסטטוס בלי קשר לאיזה ניק הדוקטור בוחר לעצמו כטוק-בקיסט. אתה מזכיר לי את אלה שמלגלגים על הנובו-רישים, כאשר האמת היא שכולנו סתם מתים מקינאה על הרישיות שלהם.

                      אהבתי

            • עוד אחד הגיב:

              אם הוא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל, אני ממש לא רוצה לדעת עד כמה נורא אצל הכלל.

              אהבתי

        • Phd candidat הגיב:

          הכללה שמעידה רק על כותבה ולא על המציאות.
          לא מעט סוציולוגים מהאקדמיה הישראלית הם בעלי שם ותרומה עולמית.

          אהבתי

          • חייל זקן הגיב:

            צודק, עבודת המסטר הסוציולוגי הגאונית המבארת את העובדה שחיילי צה"ל לא אונסים ערביות ראויה לפרסום עולמי. אם עבודת הPhd שלך עוסקת בעוולות הכיבוש גם אתה תהפוך במהרה לפרופסור בעל מוניטין עולמיים.

            אהבתי

            • Phd candidat הגיב:

              אמנם אתה מגבב שטויות שלא ראויות למענה, אבל קח בחשבון שפיתוח תזה לגבי מצב הסוציולוגיה בישראל על סמך מחקר אחד (זניח להפליא) של לומסקי פדר, לא היה מעניק לך ציון עובר אפילו בכיתה ח'.

              אהבתי

              • חייל זקן הגיב:

                אתה מפספס את הנקודה. כל ילד שלא קיבל עובר בכיתה ח יבין שאותה עבודת מאסטר שזכתה לציון גבוה בהרבה מעובר הוא אוסף של פירכות מטופשות. הסיבה לציון הגבוה שקיבלה אותה עבודה היא שהיא משרתת אג'נדה פוליטית. מוריך בעלי השם הבינלאומי באקדמיה לא השכילו ליצור מתודולוגיה להערכת עבודות מחקר/פירסומים במדעי החברה במנותק מהאג'נדה הפוליטית שלהם. לזכותם ניתן לאמר שהמצב באקדמיה המערבית בתחומים אלו אינו יותר טוב. אם תנסה, כסוציולוג, לחקור את הקשר בין ציונים במדעי החברה והרוח לבין דעות פוליטיות לא תזכה לקבל קביעות בשום מוסד אקדמי.

                אהבתי

                • Phd candidat הגיב:

                  צר לי חייל זקן, אבל אין לי זמן או סבלנות להשחית על ויכוחים שממילא לא יזיזו אותך מדעתך, שנשמעת כפרי שטיפות מוח של "אם תרצו".
                  את בקיאותך בשדה המחקר הסוציולוגי הישראלי, כבר הבנו. מעבר לזה אין לנו מה לתרום איש לרעהו.

                  אהבתי

                  • ל-PHD קנדידט
                    מעניין לגלות כי קנדיט ל-PHD טורח לא מעט בתגובותיו לחייל הזקן אלו "שלא ראויות לתגובה".
                    תקן אותי אם אני טועה אבל דומני שבכך הצלחת להוכיח בהצלחה את הקייז של החייל הזקן.
                    אני טועה?

                    אהבתי

                    • מיקי הגיב:

                      הוא פשוט טרחן בלתי נלאה וברגע שהטיעונים של חייל לא מתאימים לו הוא חוזר לעבודת הפי.אייץ'.די

                      אהבתי

                    • רקמילה הגיב:

                      בהנף קולמוס ביטלת את הקנדידט. יש מקום להתווכח בלי לקטול בגסות. הדברים אמורים במקרה הזה במיוחד למי שאמר זה שמקרוב הגיע-

                      הייתי תורם משהו רע משלי, אבל אני חדש כאן, ועדין לא הצלחתי לגלות את נקודת התורפה דרכה ניתן להשחיל את הפגיון ולסובב

                      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        למרבה הצער עוז אלמוג צודק.
        אחת השיטות של כתבים עילגים ובורים זה לבקש מהמרואיין תשובות בכתב, כך לפחות נמנעות חלק מהטעויות והשגיאות… אבל זה באמת לעג לרש.
        לפני כמה שנים טובות היה איזה איש רוח (סופר?) שקרא לא ללכת להתראיין בטלוויזיה. מאז, הטיפשות והעילגות רק החמירו

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        האם עוז אלמוג באמת מאמין שהוא "מדען (שאסור לו להסתגר במגדל השן)". האם באמת אינו יודע שמדענים יש רק במדעים הטבע?

        אהבתי

        • Phd candidat הגיב:

          ומה קרה למדע החברה והרוח?
          כמובן שכל תחומי המחקר במדעי החברה והרוח נחשבים בעולם כמדע. רק לאחרונה הוצא בארה"ב תחום האנתרופולוגיה מהקטגוריה הזו והיתה על כך סערה שלמה.

          אהבתי

          • captain beefheart הגיב:

            כמובן שלא.

            SCIENCE זה מדעי הטבע / מדעים מדויקים. SCIENTIST הוא מי שעוסק בתחומים אלה בלבד.

            כל השאר נמצאים תחת הקטגוריה ACADEMIC. הם יכולים לנקוט בשיטות מדעיות, אבל מחקריהם אינם "מדע".

            אהבתי

            • Phd candidat הגיב:

              אתה לא צודק, אבל אם תצליח לשכנע אותי, אבקש מכל הנהלות האוניברסיטאות בארץ להוריד את השלטים השרלטניים, שמפנים את הצבור למחלקות הנקראות "מדעי החברה".

              אהבתי

              • captain beefheart הגיב:

                מדובר בגניבה סמנטית עתיקה. בהחלט לא נולדה בישראל, אבל אומצה כאן בהתלהבות יתר. "מדעי הרוח" בלע"ז זה "יומאניטי" ו"מדעי החברה" אכן מתכנים "SOCIAL SCIENCE" ובכל זאת – הכוונה היא שמדובר במחקר שיש בו גישה מדעית.

                הקדמת "מדעי ה…" לדברים שאינם בתחום הטבע מגיעה במהירות להלצות כגון "מדעי היהדות" בישראל ו"ד"ר לתיאולוגיה נוצרית" בהמון מקומות בארה"ב למשל.

                אהבתי

                • עובר אורח הגיב:

                  שלום
                  היו דוקטורים לתיאולוגיה נוצרית הרבה
                  לפני שהיו דוקטורים לגיאולוגיה, ביוכימיה וכ"ו
                  ראה בויקיפדיה( Doctor (title
                  במקרה הזה ויקי די מדויק.
                  תודה.

                  אהבתי

                  • אורן הגיב:

                    בעבר כבר הגבתי לכך לקפטן. היסטורית דווקא מדעי הרוח היו אקדמים, ואילו מדעי הטבע היו תחביב של אריסטוקרטים.

                    אהבתי

                  • captain beefheart הגיב:

                    בטעות שירבבתי לכאן את תת הויכוח בנושא "מיהו דוקטור". נעזוב את זה ונישאר רק עם "מיהו מדען" (הינט: לא עוזאל מוג)

                    אהבתי

  27. מיקי הגיב:

    הכתבה על היוגה היתה לכל היותר מטופשת.
    מה נאמר בה? שלא בטוח שהיוגה אכן מביאה לתוצאות כמו שמספרים חסידיה.
    שייתכנו פציעות, שיש אנשים שנלהבים מדי להגיע להישגים ולכן מותחים גיד או עושים לעצמם נזק אחר.
    זה נכון לגבי כל פעילות גופנית.
    האם היוגה מרזה? האם היא מעוררת את היצר המיני? האם היא משפרת את הכושר הגופני?
    זה תלוי בכל כך הרבה גורמים, שאין טעם אפילו להתחיל להתווכח.
    היוגה שאני עשיתי היתה בחברת דודות, כך שזה היה ההיפך מלעורר את היצר המיני 😥

    אהבתי

  28. דנה הגיב:

    עבר נפשי שהפריע לי כבר לפני שלוש שנים:

    http://milotkishur.blogspot.com/2009/02/blog-post_19.html

    לחימה בטחנות רוח קאמס טו מיינד…

    אהבתי

  29. ערן הגיב:

    אין שום בעיה עם "הומואים", להיפך. שמות התואר האחרים, כמו "הומוסקסואלים" מיושנים, פסבדו-מדעיים וכו'. גם לאגודה קוראים אגודת ההומואים (והלסביות והטרנס- והבי-).

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מקבלת.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        חכי רגע עם הקבלה…

        עבור דורות רבים, המילה "הומואים" מייצגת סוג של קללה, או לפחות הקנטה. שהרי "הומו" הוא כינוי שנגזר מהתיאור "הומוסקסואל" ולפחות בשנות השישים עד השמונים – תמיד נאמר כעלבון ולא כתיאור ענייני.

        יכול להיות שיש היום הומוסקסואלים שבמסגרת עידוד ההחצנה מקבלים בשקיקה אופנתית את הביטוי "הומואים" וסבורים כי עוקרה ממנו המשמעות המבזה. יכול להיות. חברי במגזר – עד כמה ששמתי לב – מדירים פיהם ממנו ובוחרים בד"כ בסובלימציה "גיי". זאת לפחות בקהל מעורב. מה הם אומרים בחדרי חדריהם אינני יודע.

        אהבתי

        • אמיר הגיב:

          אני הומו, ובן זוגי הומו, ויחד אנחנו הומואים. דווקא השימוש במילה "הומוסקסואלים" (או בלשון אפילו יותר ארכאית: הומוסכסואלים") הוא ישן, ומקפל בתוכו גם את הגישה הישנה והפחות ידידותית.

          חלק מהמאק הקווירי הוא שינוי של משמעויות שמייצגות מילים. נכון, "הומו" זה קללה רווחת, אבל ככל שיהיו יותר הומואים בכותרות ובשיח היום-יומי המשמעות שלה כקללה תתמסמס.

          אז בבקשה, אנחנו הומואים. זה בסדר, כם בכותרת.

          אהבתי

    • תומר הגיב:

      וזכור לטוב טומי לפיד עם ההומוסקסואליסטים שלו

      אהבתי

כתוב תגובה למיקי לבטל