על צביעות התקשורת בסיקור הלוויית הזוועה של חמשת ילדי משפחת שאער ואביהם * מה תעשה ציפי לבני עכשיו? * קפצו לסקריר המהיר שבתחתית הפוסט *
העסקים המלוכלכים שבהצבעות, קבלני הקולות ושאר השיט ממש לא מעניינים אותי. אריק בנדר ורימון מרג'ייה הצטרפו לקבלני הקולות בכפר עזה ובדיר אל-אסד (מעריב) ומספרים איך זה עובד. נו, אז איזו משמעות יש להצלחה או לכישלון?
רישיון להורות
ידיעות ותאומו ישראל היום עם כות' השער "לבד". מעריב מקצר משפט ידוע ומסתפק בשירה עם "את כל עולמה".
במעריב עוסק בכך גם המגזין. השער: "6 נרות נשמה", כות' המש': "מדינה שלמה המומה מאסונה הנורא של משפחת שאער מרחובות. אבא וחמישה ילדים קטנים שנספו בשריפה קטלנית".
הכתבה הפותחת של הגיליון הזה נפתחת בכות' העוד יותר מקוממת: "ריבונו של עולם, למה?" כות' המש' מצטטת את הרב הראשי לישראל "זהו אסון לעם ישראל כולו". הכתבה של רונן דמארי ורועי שפילמן היא כתבת קינה. שום מילת ביקורת.
ישראל היום: "הייתם מנורת שבעת הקנים". כתבה נוספת עוסקת בכך שהילדים מתו כנראה מהעשן ולא מהאש והשלישית (באותו קישר: על אופן הטיפול במטענים).
באופן מפתיע, גם הטקסט בשער הארץ של גדעון לוי משיחי לחלוטין:
שלשום בשעה הזאת עוד שיחקו זה עם זה, אולי שיננו תורה, אולי טוו תוכניות, עד ששקעו בשנתם המתוקה ובחלומות הפז שלהם. איש מהם לא ידע מה צופן לו הלילה האכזר, מה צופן העשן הסמיך לאביהם שחירף נפשו בניסיונו הנואש וחסר הסיכוי להציל את ילדיו מהתופת שהתרגשה עליהם פתאום בתחילת האביב.
(…)
טרגדיה מקראית ולוויה מקראית לא פחות. שש לוויות מחפשות מחבר.
זה הזמן, לוי, לצאת לחופשת רענון קלישאות.
תוך כדי כותב לוי על הדרת נשים מבית הקברות, כי ככה המנוח רצה, ועל האם שנשארה ספונה בביתה "בהתאם להלכה" (לפי העיתונים האחרים – כי לא יכולה היא לעכל את האסון), בשלוות נפש וקבלת דין, בלי טיפת ביקורת, תוך קבלת מנהגי האחר עלאק, כאילו לא געשה הארץ ורעדו אמות הסיפים וטולטלו כותרות העיתונים ימים על גבי ימים לפני כמה חודשים בעוון אותו עניין ואותם עניינים בדיוק.
בד בבד עלו, שוב ושוב, הקריאות ברמקול לסילוק כל הנשים מבית הקברות. בתחילה היה זה הכרוז שפקד: "כל הנשים החוצה בבקשה. כל הנשים, בלי יוצא מן הכלל. זאת ההוראה של האמא, שלא תהיה פה התערבבות". לקראת סיום הטקס, הוחרפה הנימה. בן המשפחה, קצין צה"ל בדרגת סגן, בעל חזות חילונית, נטל את המיקרופון לידיו ופקד: "נשים, בבקשה לא להיות פה. זה לא מקום של נשים. גיא ביקש זאת אישית. נשים החוצה, צריך לכבד את המקום". הסגן הצעיר סיפר שבהלוויה של דוד המשפחה, אחיה של אביבית, שנפטר לפני כחודש, אמר לו גיא: "כמה זה נפלא שאין נשים בבית הקברות". עכשיו תבע הסגן בשמו של גיא המת את הוצאתן של כל הנשים מהלווייתו שלו, כמשאלתו האחרונה. מעט הנשים שעוד נותרו בבית העלמין עזבו אותו נכלמות.
לצד הנהי של לוי, טור על ענייני חשמל ומחשב נייד של יניב קובוביץ.
בידיעות סיפור השריפה מתחיל רק בע' 24: "המטען והסוללה הבעירו את הבית" (מאיר תורג'מן).
כפ' האמצע, 26-27 על ההלוויה. כתבת השער של 24 שעות – ינון רטה, שבתו נספתה לפני חודש בשריפה. כמו בשער העיתונים, תחרות על סופרלטיבי אבל דלוחים.
לא יפה לדבר על כך, ואני מסתכנת בנפשי, שהרי אישה אחת, אומללה שבאומללות, אביבית שאער, איבדה את כל משפחתה ברגע, והתקשורת מעצימה את הטרגדיה, ומספרת על אסון בממדים תנ"כיים או איוביים, אבל מדובר ברשלנות פושעת של ההורים. החוק בעניין השארת ילדים לבד בבית ברור מאוד. כך שבעוד כל העיתונים מספרים על המטען שניצת (היה בין שני מזרנים, או מחשב נייד, או משהו נורא ואיום שכזה), או על הבנייה הקלוקלת וחוטי החשמל החשופים ובלוני הגז הגלויים, איש לא כותב, ולו מילה, על המחדל של ההורים. ואת דעתי על רישיון להורות כבר אמרתי וכתבתי מאתיים פעם.
ואגב, איך מתקדמת חקירת ההורים שהתינוק שלהם מת בעקבות שברים בגולגולת שנגרמו על ידי רוח הקודש?
נשים על סף התמוטטות עצבים
נורית קדוש כתבה במדור הצרכנות במעריב עסקים על מכירת חומרי הניקוי ברשתות. שימו לב לצילום האילוסטרציה הנלווה בענק לכתבה שלה. אני לא מוסיפה ולו מילה, כי כאמור, גמרתי את המכסה לעשור הקרוב, אבל לא למות ממנו?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אורן ממליץ:
הניו יורקר על דיילי מייל המצליח.
וניטי פייר על הבעיות של וושינגטון פוסט.
הלל על הולדה בעוולה (חלק א').
מיילבק מדוד:
בארץ נהדרת הקריא איל קיציס (מיד אחרי המערכון על מופז, לבני והאח הגדול) אמרות הקשורות בחפצי אמנות. בין היתר נאמר "שיט, נגמר לי הסלופארק". מכיוון שאני לא מכיר משתמשי סלופארק אלא רק משתמשי פנגו, נראה כי מישהו ניסה לפרסם את סלופארק. יכול להיות שאני טועה וסלופארק נפוץ בקהלים שאני לא מכיר?
אתר חדש לעין השביעית יעלה לקראת סוף השנה.
שועלן מוולווט:
מורן שריר תפס את ערוץ 2 מרמה את הצופים בעימות שלא היה בין לבני למופז.
בהחלט מעניין, רק שיום קודם שריר כתב על אותו עימות כך:
כשמופז ענה את תשובותיו המדודות, לבני לא התאפקה והגיבה בחיוך סרקסטי, גלגול עיניים וכל ארסנל התגובות הפאסיב-אגרסיב שעומד לרשותה… אנחנו נאלצים לפרש את מצמוציה של הגברת לבני כדי לדעת מה היא חושבת על מר מופז. ועלינו.
אם לא היה שום עימות, גם לא מרחוק, כיצד ידעה לבני מתי לחייך בסרקסטיות ומתי לגלגל עיניים? קיבלה Qז מהבמאי? או שהמצמוצים הם בעיני המתבונן?
קצה האצבעות
עידו רוזנבלום מככב על שער סופשבוע הקרוב, ומספר על תם יודעים מי.
צרות בכותרות
איפה תקראו כותרת כמו "נתניהו לא מבלף".
הסבר לכותרת מקור ראשון של אתמול עליה התלוננתי: "חמישה ילדים ומבוגר" – העיתון נסגר מוקדם יחסית ובשלב הסגירה לא היה ידוע שהמבוגר הוא אבי הילדים.
לחם עבודה
בידיעות שפורסמו בוואלה ב (צילום 1). ובמארקר (צילום 2) על חקירת עמותת הצלחה את פרשת ההתנצלות בערוץ 10, צוטטו, מלבד הודעת הדובר, דברים שמסר "גורם בערוץ". כלומר, כאילו יש עמדה רשמית ומידע שלא לייחוס מבכיר בערוץ על היחס לעמותה. אלא ששתי ההתייחסות הגיעו למעשה מדוברות הערוץ. מדוע ולמה? מה החשש?
רותם סלע מבקר במעריב עסקים את ארגון העיתונאים, וטוען שחבריו לא מחוברים למציאות.
אין זה סוד שעיתונאי ישראל, ככלל, עומדים משמאל לציבור בסוגיות כלכליות וחברתיות. האמפתיה שהם מגלים לוועדי עובדים ולחוקי עבודה נוקדנים באה לידי ביטוי בסיקור שוטף ומלטף של שערוריות כמו התנהלות עובדי הרכבת והשבתות אחרות וגם, לאחרונה, בניסיון להקים ארגון עובדים לעיתונאים. על פניו מדובר בצעד מתבקש: בניגוד לחבריהם במגזר הציבורי, חלק ניכר מהעיתונאים סובל מצורות העסקה ארעיות וחלקיות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומכושר השתכרות נמוך.
אלא ש…שיפור התנאים… איננו יכול להיות תולדה של התאגדות ושל הפעלת לחץ, אלא רק של מציאות כלכלית ועסקית אחרת שהדרך אליה עוברת בהפנמה של עיקרון פשוט: אין יש מאין וסיר הבשר של עובדי המגזר הציבורי בא על חשבון הפולקע בצלחתו של העובד במגזר הפרטי, ובתוכו גם של העיתונאי.
ההתייחסות הזו של סלע מקוממת במיוחד לאור תרבות ההעסקה, הקיצוצים, הפיטורים ותשלומי הפיצויים הידועה של מעריב בעוד קברניטי העיתון לדורותיהם טובלים בסיר הבשר עתיר השומן. ואם סלע לא יודע את כל זה הרי שהוא או עיוור, או מיתמם, או שליח של מישהו. לא יפה לחשוד בעיתונאי חרוץ שעושה עבודתו נאמנה רוב הזמן, אבל אין ברירה.
נעמי רגן תשלם 233 אלף ש' בגין גניבה ספרותית.
אגודת העיתונאים מבקשת צו מניעה נגד שימועים ברשות השידור (טעות בכות' בהארץ, כתוב "פיטורים").
בין המוזמנים לשימוע לקראת פיטורים או קיצוצים:
גאולה אבן, יעקב אחימאיר, עודד גרנות, איילה חסון, ינון מגל, כרמלה מנשה, קרן נויבך, יגאל רביד, עודד שחר, גילי שם טוב ועוד.
ועכשיו קראו את הסטטוס של יגאל רביד (מ-11 במרץ):
היום בצהריים התגלגלתי לצערי לשימוע שלישי תוך חודש. מקפידים על "קלה כחמורה" אצלנו, אומר משה נסטלבאום. שתי עובדות "התלוננו" על התנהגות פוגענית כלפיהן, אוסף של שקרים ותככים שהפרכתי בקלות בעזרת עורך דיני המבריק. הנה מיכל רבינוביץ שכתבה מכתב ארוך על התנהגותי כלפיה בזמן שעבדנו יחד, בחודש דצמבר, אבל לא טרחה להגיע היום. התמונה הזו ממסיבת השנה החדשה בביתו של דייויד ברוזה. שמחתי שמיכל באה איתי. לכולם היא סיפרה כמה כיף לעבוד איתי ואיזה יופי "שסוף סוף יש חבר אמיתי במקום הזה". המסיבה היתה ב 31.12, כידוע. בהצלחה בקרב על מבט.
גיא גרימלנד, כתב הטכנולוגיה של המארקר עבר לאינטל וישמש כדובר החברה.
מוני ברוש מונה למנהל אתר nrg. אודי הירש, כזכור, הוא העורך. לא להתבלבל.
יש עורכים בבית?
(nrg, תודה לרם אזרח)
לפני פיזור
תודה רבה על התמיכה בבלוג.
אין לכם מושג כמה כל תשלום שלכם משמעותי והכרחי לקיום השוטף, היומיומי של שנינו (של הבלוג ושלי, ללא חתול או תוכי).
לקראת שעון הקיץ:
[poll id="24"]
ולווט אנדרגראונד 
123
נסיון
אהבתיאהבתי
הניו ריפבליק, מעכשיו כל הכתבות חופשיות לגלישה, בעקבות הרכישה.
אהבתיאהבתי
בעקבות הרכישה.
ביומן הבוקר של גל"צ בפינת התרבות, מיד לאחר האייטם על הלך הרוחות באשדוד עם פרישתה של יובל דיין מ the voice, הנפיק לירון זייד (נדמה לי): "…בספרו החדש חוזר עמוס עוז אל מחוזות ילדותו בקיבוץ חולדה…"
כתב תרבות, כן?
אהבתיאהבתי
זה לא כזה נורא: "….בגיל 15 עזב את הבית והצטרף לקיבוץ חולדה…"
אהבתיאהבתי
בטח שלא כזה נורא אבל גם לא ממש כזה לא נורא
והרי האוטוביוגרפיה של ילדותו היא חלק מהקאנון העמוסעוזי
אהבתיאהבתי
בן כספית מכיר בחשיבותה של ביקורת על תקשורת, רק לא על זו שלו.
http://www.presspectiva.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=990560_camera&act=show2&dbid=press&dataid=200
אהבתיאהבתי
שרון הקטן:
זו התשובה למי שתהה למה את הייעוץ לקולחוזים נתנו לאח השני.
אהבתיאהבתי
תמיד תמכתי ברישיון להורות.
מאלף ואחת סיבות.
תנאי הרישיון צריכים להוות סף מינימום מהיבט של ניהול סיכונים ומעבר בהצלחה של קורס הורות. די אבסורד שקורס כזה עדיין לא חובה. טיעוני "המגיע לכולם", חופש הבחירה, הדחף האימהי וזכות טבעית להתרבות לא מחזיקים מים.
לא חסר לנו עוד ילדים, חסרים לנו הורים.
אהבתיאהבתי
בעניין העימות שהיה או לא היה, אני חושב שהם הקליטו את מופז קודם ואת לבני אחכ, ולכן היא הגיבה למופז. לא היתה תגובת מופז ללבני. אין סתירה בין הסיקור המקורי של שריר לבין הטור הבוקר, שלדעתי היה מוצלח ומוצדק מאין כמותו
אהבתיאהבתי
זהו בהחלט הסבר אפשרי.
בקריאה חוזרת של הטור השני, שריר כותב שבעיקר עבדו על מופז, כך שיתכן וחדשות 2 נתנו ללבני יתרון "ביתיות" שאפשר לה להתעוות בחוסר חינניות אל מול קולו המוקלט של מופז.
אהבתיאהבתי
לינץ' בהר הזיתים. האירוע התרחש בצהריים , עד עכשיו אין דיווח בוינט או בוואלה .
אהבתיאהבתי
זה כמובן הייתי אני .
אהבתיאהבתי
למה שיהיה דיווח? מדובר במאורע יומיומי.
עוד מעט תרצה לשמוע בחדשות על זריחת השמש, על מכת ההטרדות המיניות בקמפוס הר-הצופים, על אלימות בלתי נתפסת בכבישי הגליל המערבי ועל הפוסט היומי של וולווט.
תזכור: ערבי נשך אדם, זה לא חדשות.
אהבתיאהבתי
מי שלא שמע על הדיווח הזה צריך להרחיב את מעגל חבריו ברשת. יש לי מעט חברים והם דאגו להעביר את הידיעה. צריך לדעת ממי לצרוך חדשות ואיפה להסתכל.
אהבתיאהבתי
אלימות בלתי נתפסת בכבישי הגליל המערבי?
אני לא שמעתי על זה ואני נוסע בכבישי הגליל המערבי מדי יום.
אהבתיאהבתי
כן, אם תיסע משלומי ברכב פרטי ללימן, לא תרגיש שום אלימות.
תנסה לתפוס טרמפים מהכנסה הראשונה של כרמיאל מזרחה, נסה לעצור ליד כפר יסיף לתיקון פנ'צר, אתה יכול לנסות גם לשלוח את בתך לקנות שווארמה באבו-סנאן.
בהצלחה עם זה, ואל תשכח את ערכת העזרה ראשונה.
אהבתיאהבתי
מתנצל על התגובה המאוחרת.
אני עוצר לא מעט לטרמפיסטים מהכניסה המזרחית של כרמיאל, לערבים, לדרוזים וגם ליהודים ואיש מעולם לא רימז לאלימות בטרמפיאדה. אגב אני לא מכיר מישהו שממקם את כרמיאל בגליל המערבי, "גליל תחתון" יהיה נכון יותר.
אני קונה לא מעט בכפר יסיף אם כי לדאבון הלב עדיין לא יצא לי לתקן שם פנצ'ר – באג של שר ההיסטוריה מן הסתם וגם לא יצא לי לשלוח את בתי לקנות פלאפל באבו סנאן, עוד באג.
ובסופו של דבר – למרות שבכל אלה לא הצטיידתי בערכת עזרה ראשונה, הנה בכל זאת שלום לי ולבני ביתי, מה תאמר (או שזה עוד באג?)
אהבתיאהבתי
ביקשתי ממך *לתפוס* טרמפים, לא *להעלות* טרמפים, ההבדל מובן?
אינני זוכר אם ציינתי זאת, אך אני יליד האזור, ושם גדלתי כל חיי. אני יודע דבר או שניים על הגליל.
ובכלל, בא ונרחיב את הניסוי הקטן שלנו לכלל הצפון: טרמפים מבית רימון לנצרת, טרמפים ממחלף עירון לצומת מגידו… את העיקרון הבנת.
(רוצה חוויה באמת פוקחת עיניים? תעשה את הניסוי הנ"ל בכובע ובחליפה, אוח… בפעם האחרונה שעשיתי את זה, חילצה אותי ניידת מוואדי ערה, היה כיף).
אהבתיאהבתי
ההבדל מובן, לכן גם כתבתי ש(שים לב, ציטוט לפניך) איש מעולם לא רימז לאלימות בטרמפיאדה. שהרי הדעת נותנת שמי שאוסף טרמפיסטים על בסיס כמעט יומיומי במקום מסוים, חזקה עליו שישמע סיפורים על אלימות בלתי נתפסת באותו מקום, לא?
עכשיו, על איזה ניסוי דיברנו? תזכיר לי ואם אפשר בלי להחליף נושא זה יהיה נחמד.
אתה כמדומני דיברת על אלימות בלתי נתפסת בכבישי הגליל המערבי כדוגמה לאירוע יומיומי, כשניסיתי לתהות הפגנת זלזול של ידען (yea right, אתה בטח נוסע מלימן לשלומי, נו…) שהעמיד אותך – אם יותר לי – באור נלעג למדי. אז הנה, אני כתושב האיזור, ככל הנראה יותר זמן ממך, כנראה שהרבה יותר, מודיע לך שטענותיך הן חסרות שחר. כבישי הגליל המערבי אינם אלימים יותר מכבישים אחרים בארץ, ודאי שלא ברמה המצדיקה דיווחים בעיתונות היומית. ואגב – הבריחה לואדי ערה אינה בדיוק דוגמה של תיקוף הטענה המקורית שלך.
לשאר דברי לא באמת טרחת להתיחס, אני מבצע המון קניות בכפר יסיף, אחד הישובים הידידותיים ביותר למבקרים שיש (לקונים בכל אופן) ואבו סנאן הוא בכלל דרוזי ברובו, אני אישית תושב האיזור ולא מכיר עדויות על אלימות בכפר יסיף.
נושא הכובע והחליפה אינו ממין העניין, אפשר להניח שזו חוויה מאירת עיניים לא פחות אבל גם לא יותר משל זו שתבקש לעבור בשכונות מסוימות בירושלים, בני ברק או בית שמש, בלבוש שאינו עומד בקודי הצניעות המחמירים של אותן שכונות. בכל אופן, אני רואה גם לא מעט חרדים עוצרים טרמפים, הדעת נותנת שאילו באמת היתה הרפתקה שכזו כרוכה בדיני נפשות, לא היינו רואים אותם זוקרים אצבעות בצמתים במידה כה רבה.
אהבתיאהבתי
טוב, הדיון הופך לעקר, כנראה שבכל זאת זו חוויה סובייקטיבית.
ובתור מתנת פרידה, קח למשל את זה.
אם תשאל ותתעניין קצת, תגלה שדברים מעין אלו קורים הרבה יותר ממה שאתה מצליח לדמיין, במקרה הספציפי שהגיע לחדשות, הייתה גם מצלמה.
אהבתיאהבתי
נו, האם זה מקרה שיכול לקרות רק בכבישי הגליל המערבי (שבהם לדבריך, כזכור, אלימות בלתי נתפסת היא עניין יומיומי)? ורק עם נהגים ערביים? כמה דוגמאות כאלה אודות נהגים יהודים מ(נניח) חדרה אני יכול למצוא בעיתונות?
אני מוכן לקבל טיעונים מסוג זה כל עוד הם מסוייגים סטטיסטית,
דוגמה? בבקשה: נהגים ערבים (עדיף אולי "בני מיעוטים", גם לדרוזים לא חסר) נוטים לנהיגה פרועה ואלימה יותר מאשר נהגים יהודים.
איך זה בעיניך? יכול לעבור למרות המחסור המשווע בסופרלטיבים?
הנכונות שלך לעקם מעט את העובדות כדי להדגיש את הנקודה שלך לא בהכרח משחקת לטובתך בדיון הזה. בעצם בכל דיון.
אהבתיאהבתי
אתה תוקף אותי במה שאין בי, לא כתבתי שבנגב זה לא קורה, ולא כתבתי שביו"ש זה לא קורה. ובעצם, אני די מסכים עם המשפט שלך על תרבות הנהיגה של בני דודינו.
ולקינוח, קח עוד סרטון אחד.
אהבתיאהבתי
לא זכור לי שתקפתי אותך, ציינתי לרעה את התלהמותך אב זה נראה לי רחוק מאוד מתקיפה.
לעניין, אתה מסכים עם הניסוח שלי אבל לא ככה כתבת, במקום זה בחרת לכתוב:
אז הנה אני אומר לך כתושב האזור שהטענה כאילו כבישי הגליל המערבי הם אלימים במידה חריגה היא טענה חסרת שחר.
ודוק – לא אמרתי בשום מקום שאין גילויי אלימות (ולכן אתה יכול לתת מנוח לאיברי שיבוץ הסרטונים שלך, אין להם כל נגיעה לטענות שלי) אלא שלא מדובר במערב פרוע כפי שציינת.
גם המשך דבריך:
לא קשור לשום דבר, שום דבר שאני מכיר בכל אופן ואני מכיר!
אהבתיאהבתי
אני הורה היסטרי, יודע למדוד חום בדיוק מילימטרי עם היד, לא נוסע 50 מטר בלי לחגור את כולם, רץ אחריהם בגן שעשועים כשבראשי כל תסריטי האימה האפשריים שיכולים לנבוע מנדנדה תמימה.
מעבר כמובן לשאלת המבנה הבעייתי שבו גרה המשפחה ראינו רק בחורף הזה כמה וכמה משפחות נורמטיביות (בסקאלה האחוסלי"ת שלך כמובן, לא שווארצעס או סתם דוסים) שכתוצאה מקצר חשמלי נפגעו משריפות שפרצו. אני רק חושב איך אם חס וחלילה יהיה גם אצלי קצר כזה בעת שאישן בחדר הסמוך לילדיי (וכידוע העשן לא מורגש בד"כ כשישנים) בהבל מקלדתך ובהבלם של עוד כמה "גאונים" פה כמו בצלאל, תשלחו אותי לחקירה פלילית. נראה לי שבאמת יש גבול לכמות הספקולציות שאפשר להעביר כאשר מקור הידע היחיד הוא העיתונים, בטח ובטח בבלוג הזה שמראה כל יום את רמת החפיפניקיות, עיגולי הפינות וחוסר הידע של העיתונות.
אהבתיאהבתי
– אין לי מושג למי אתה מתכוון, נניח שאלי.
אני לא רוצה לתבוע איש (פעם שלישית)
– אני לא יודעת כלום כמעט, אבל אני יודעת שחמישה ילדים, ביניהם פעוטות, ישנו יחד בחדר במבנה בו לא נכח מבוגר.
– עשן לא מרגישים? רק אם אתה בתרדמת.
אהבתיאהבתי
חוש הריח מנוטרל כמעט לחלוטין בזמן שינה. אדם ישן לא יחוש בנוכחות עשן עד הרגע בו הוא נחנק.
אהבתיאהבתי
הי ולווט,
אני חושבת שמה שכתבת על אחריות ההורים גולש מתחום ביקורת העיתונות לתחום הספקולציות. מאוד קל להסיק מסקנות לאחר מעשה. אני חושבת שכאמא (ואני אחת כזו בעצמי) זה גם נותן איזושהי תחושת הקלה של "לי זה לא יקרה". בפועל, בסיטואציה שבה יש דירת חדר וחצי וחמישה ילדים ישנים בה, קשה לי מאוד להאמין שהרבה הורים היו עומדים בפיתוי של לשבת קצת בחוץ או לקפוץ לשניה לבית הסמוך.
נכון, זה שהרבה אנשים עושים משהו הוא לא תירוץ, במיוחד לא כשמתברר עד כמה גדול הסיכון. אני די בטוחה שאף אמא לא פספסה את העניין הזה כשהיא קראת את תיאור המקרה (שהתקשורת היתה מאוד נדיבה בפרסום כל פרט מזעזע ומטריד בו). לעשות נו נו נו לאם שכולה במצב כזה זה גם טעם רע וגם מסיט את הדיון מהנקודה החשובה (כפי שראית שקרה כאן).
אהבתיאהבתי
הקריאה היא לעתיד, להורים, שיישמרו על נפשותיהם (של הילדים).
בדיוק כמו שחוזרים ומזכירים להורים לא להשאיר ילד עד גיל ארבע באמבטיה לבד ללא השגחה אפילו לא לשנייה. זה לא מפריע לילדים להמשיך לטבוע באמבט.
אהבתיאהבתי
עכשיו את בכלל לא הגיונית. אם כל ההטפות על האמבטיות לא עוזרות, אז מה יועילו הטפות על השארת ילדים לבד (כלומר, חוץ מכך שהם ישפטו פומבית, בלי הוכחות ובלי עורכי דין אשה אחת אומללה)?
אהבתיאהבתי
מה לא בסדר בתצלום האילוסטרציה של מעריב? כוסית עם בזזים בריאים כורעת על הרצפה בתנוחת דוגי, ועוד עושה ספונג'ה. למה למות ממנו?
אהבתיאהבתי
אשה מולטי טאסקינג. עושה ספוג'ה בתנוחת יוגה.
אהבתיאהבתי
אילוסטרציה לציפי ליבני?
אהבתיאהבתי
Ew.
אהבתיאהבתי
היא מנקה _פרקט_ עם _סקוצ'ברייט_! אם עוזרת הבית שאין לי היתה עושה דבר שכזה, היא היתה מפוטרת מיד. אני גם לא מבין מה עושה שם דלי המים. פרקט ומים לא מתערבבים.
אהבתיאהבתי
זה בסדר, היא משפשפת עם הצד הרך.
חוצמזה, תלונות נוספות לכאן בבקשה.
את הברכיות היא שכחה עליה מתמונת אילוסטרציה קודמת.
אהבתיאהבתי
בקיצור, פורנו רך לפסח. היא נראית מצוין אגב
אהבתיאהבתי
למען הגילוי הנאות צריך להוסיף *כוכבית- המצולמת אינה מנקה.
אהבתיאהבתי
הלל מציג דעה, שבעיקרה רצון לכפות את ערכיו ואמונתו הדתית על כלל הציבור. מעניין אם גם בנושא זה ייובא הויכוח האמירקאי.
אהבתיאהבתי
שיפור התנאים… איננו יכול להיות תולדה של התאגדות ושל הפעלת לחץ, אלא רק של מציאות כלכלית ועסקית אחרת שהדרך אליה עוברת בהפנמה של עיקרון פשוט: אין יש מאין וסיר הבשר של עובדי המגזר הציבורי בא על חשבון הפולקע בצלחתו של העובד במגזר הפרטי, ובתוכו גם של העיתונאי.
מי שמנותק מהמציאות זה לא ארגון העיתונאים אלא מי שכתב את הטקסט.
א) כיוון שהמציאות האמפירית מוכיחה ששיפור תנאיהם של עובדים באשר הם היא תולדה אך ורק של התאגדות, יצירת כח והפעלת לחץ באמצעותו. אין מתנות בעניין הזה ומעסיקים מעוניינים שהעובדים יעשו את העבודה בסכום המינימלי האפשרי
ב) משום שהוא מסתמך על טענה מיתממת/תמימה לפיה אם ייובש אותו מגזר ציבורי איום וזוללני ונורא יהיה יותר כסף לחלק למגזר הפרטי, וזאת בהתעלם מהעובדות הבאות:
1) הממשלה ששותה מאותה באר רעיונית של כותב הטקסט מייבשת את המגזר הציבורי כבר שנים, וכך יש לנו מערכת רפואית על סף קריסה ומורי קבלן ועמותות תמיכה במקום עובדים סוציאליים ועוד – אבל כסף אין.
2) הבעיה היא לא כמה כסף יש במגזר הפרטי אלא איך הכסף הזה מתחלק, כפי שמוכיחים התנאים שבעלת הבלוג מתארת במעריב (אין כסף, ועדיין ההנהלה שוחה בשומן והעובדים אוכלים פירורים). שינוי אופי החלוקה הוא רק באמצעות התאגדות והפעלת לחץ – אין פטנט אחר.
ובכלל – התחמקות בהסטת הטענות מהקפיטליזם החזירי הנוהג אל עבר עובדי המגזר הציבורי המסכנים היא לא דבר חדש.
אהבתיאהבתי
אם זה לא היה עצוב כל-כך, זה היה טראגי.
אין בעיתונות בעיה של חלוקת משאבים אלא עניין פשוט יותר שהיום העיתונות הממוסדת, אינטרנטית ומודפסת ניצבת על סף הכדאיות – וברוב המקרים, מעבר לו. בניסוח בוטה יותר: אילו כדאיות כלכלית היום הייתה השיקול היחידי העומד בפני מו"לים, כל או כמעט כל העיתונים המודפסים ובוודאי כל אתרי העיתונות המרכזיים באינטרנט היו נסגרים – חד וחלק.
שנית, התאגדות עובדים אכן עשויה לשפר את תנאיהם של עובדים – אך השיפור הזה תמיד בא על חשבון אחרים. כל האיגודים והגילדות מאז ומעולם פועלים לפי עקרון פשוט זה: חלק את הכסף בין חברי האיגוד, ומנע כניסת מתחרים לשוק (או למקום התעסוקה).
ההיגיון הכלכלי פשוט: העסקת עובדים לא מאוגדים כדאית יותר למעסיק, בגלל עלות שכרם הנמוכה יותר, ולכן המאבק של כל איגודי העובדים והגילדות מאז ומעולם היה תמיד למניעת כניסה של עובדים לא מאוגדים או שאינם חברים בגילדה. איגוד עיתונאים אינו חריג מכלל זה.
כשלאיגוד העובדים או לגילדה היה מונופול אפקטיבי – כמו למשל המונופול מכוח החוק של גילדת עורכי הדין – או כשהשכר שולם לא על-ידי המעסיק אלא על-ידי מישהו אחר – כמו בשירות המדינה, האיגוד הצליח בדרך כלל למנוע תחרות. בשוק העיתונות, בו שתי האפשרויות אינן ישימות והמונופול של העובדים אינו אפקטיבי, מאבקו של האיגוד יתמקד בניסיון לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים, בהצבת קשיים על פיטוריהם וניסיון לאכוף שילוב בתנאים ארגוניים שווים של פרילנסרים.
בתחום בו יש רווחיות, ניסיון כזה יביא לצמצום מספר הפרילנסרים ולפיטורי המועסקים השוליים (כלומר, אלו ששכרם נמוך והכדאיות בהעסקתם נמוכה). בתחום מפסיד כמו העיתונות, איגוד בעל חשיבות ממשית יביא לפיטורי כל הפרילנסרים והעיתונאים בשכר נמוך, שכן העסקתם לא תהיה כדאית.
העניין המוזר – ואולי הטרגי ביותר – הוא שאנשי איגוד העיתונאים עד כדי כך בורים בכלכלה או עד כדי כך טיפשים או עד כדי כך ציניים או עד כדי כך ליצנים קומוניסטיים שהם מכחישים עובדה בסיסית ואלמנטרית זו.
אהבתיאהבתי
הפרספקטיבה בתגובה שלך מעניינת, כל עוד לא שוכחים שמדובר בפרספקטיבה. ברוב המקרים, בהתאגדות ראשונית ובהסכם קיבוצי ראשוני, לא מסדירים תשלום משכורת 13 או חשמל חינם, אלא קובעים כללי בסיס להעסקה מכובדת של עובדים ולבטחון תעסוקתי שמונע פיטורין שרירותיים.
קשה לי לכן לקבל את המונחים שאתה עושה בהם שימוש. הנסיון מלמד שמקומות בהם עובדים מתארגנים הם מקומות שההעסקה בהם היא נצלנית. ההתארגנות בשלב ראשוני זה שלה תחתור כנראה כדי למסד העסקה ראויה ומכובדת. אל תאמר איפוא "עובדים בעלות נמוכה" אלא אמור "עובדים מנוצלים"; לא "שיפור תנאים" אלא "הסדרת תנאים".
תנאי עבודה מכ(ו)בדים בתפישת העולם שלי צריכים לבוא בחשבון בתכנון הכלכלי של כל מי שמבקש להקים עסק. לא ייתכן להשיא רווחים על סמך מבנה נצלני ואז להתלונן שהעובדים מבקשים להגדיל את עלויות השכר (גם לא להפסיד, אם זה מה שהתכוונת לענות). אם אתה מציב מול שיפור תנאי העובדים את המחיר החברתי של אבדן עיתונות הפרינט – צריך לדון בזה, אבל בטוח שלא עובדי העיתונים הם אלה שצריכים לשאת את כל המחיר הזה על כתפיהם.
אלא שאני לא משוכנע שמה שאתה אומר זה נכון. ארגון מקום העבודה הוא בראש ובראשונה עניין של חלוקה אחרת של המשאבים. אם שמעתי אתמול ברדיו את שי גולדן מספר על משכורתו בת ה 45,000 (כמה זה בעלות העסקה? בערך 70K) וולווט מספרת על משכורתו של המנכ"ל במעריב, כנראה שיש עוד מה לעשות בתחום הזה גם בתוך העיתון, גם במספרים הנוכחיים.
כביתר המקומות המאורגנים, שיפור תנאי העובדים אל מעבר למתכונת הבסיסית המונעת ניצול אינו דבר מנותק, אלא פונקציה של רווח וצמיחת מקום העבודה. יש הרבה מקומות מאורגנים המצויים בקשיים שבהם ארגון העובדים נותן יד למתן שכר נמוך ואף הפחתה בו, ולקיצוצים כואבים בכ"א. אין סיבה להניח שבעיתונות המצב יהיה שונה.
אהבתיאהבתי
המורים מאוגדים פעמיים, לתופרות יש את ההסתדרות למאבטחים יש איגוד. הייטקיסטים בחברות מצליחות לרוב מסתדרים בלי. אתה יכול להפעיל לחץ אם העבודה שלך שווה משהו, העבודה של רוב העיתונאים לא ממש שווה משהו. עובדי הרכבת והנמלים עובדים גרוע ומרוויחים טוב כי את המשכורת שלהם הם שודדים מהציבור בכפיה, למזלנו העיתונאים לא יכולים להכריח אותנו לקרוא את העילגות שלהם.
העיתונות כמקצוע בארץ ובעולם קורסת. מאות מגזינים נסגרו בארה"ב, פחות ופחות אנשים קונים נייר וכשאני רואה את הפרופגנדה שמעבירים פה כעיתונות אני לא ממש מזיל דמעה. אני בטוח שלמעתיקי הספרים היו גילדות טרם המצאת הדפוס, מעניין איך הלך להם כל עניין ההתאגדות.
אהבתיאהבתי
לא נעים להגיד אבל רותם סלע צודק, אבל עם זאת, בהחלט ייתכן שכשיהיה יותר בשר בסיר של בעלי העיתונים הוא יישאר אצלם ולא יחולק לעיתונאים. המסים שלך ושלי מממנים ציבור שאינו משלם מסים, כמו גם משרדים ממשלתיים מנופחים. אם אלו ירזו קצת, לך ולי יהיה יותר, זה כל מה שסלע באמת אמר.
אהבתיאהבתי
לפער שבו ניצח מופז, ולעובדה שמרבית חברי 'קדימה' כלל לא טרחו להצביע, יש כנראה משמעות שהיא מעבר להסבר של 'קבלני הקולות'.
אהבתיאהבתי
ליוויתי אתמול בן משפחה להצבעה בפריימריז של קדימה בראשון לציון, קצת הסתבכנו בדרך כך שיצא שהגענו לשני מרכזי הצבעה. שניהם היו מסודרים, נגישים לנכים ובשניהם היתה נוכחות יפה מאוד של אנשים.
אהבתיאהבתי
אז זהו, ש
היו אלה שהיו מצביעים לציפי, אלא שלא הסתייע להם לבוא ולהצביע.
אהבתיאהבתי
ה'לא הסתייע להם' הזה הוא במילים אחרות העובדה שהם לא חשו התלהבות ומוטיבציה מספקת לבוא ולהצביע עבור ציפי לבני. בפריימריס הקודמים זה משום מה כן 'הסתייע להם'. אי השתתפות בהצבעה היא בהחלט גם אמירה. אולי למשל איתות לכך שבבחירות הבאות הם לא מתכוונים להצביע 'קדימה' וכבר לא רואים עצמם חלק ממנה, אולי גם בגלל אכזבתם מהמנהיגות של ציפי לבני. לפתק שהם היו שמים 'אילו הם היו באים לקלפי' אין כמובן שום משמעות.
ומילה על 'קבלני הקולות': ללא ספק מדובר בחצר האחורית והבזויה של הפוליטיקה הישראלית. אבל עדיין אי אפשר להטיל עליהם את הכל ולטעון שהכל ממילא חסר משמעות ותוכן. גם מהשיקול הפוליטי האנוכי, מפלגות חפצות חיים יודעות לזהות מי שנתפס טוב בציבור ועשוי להביא ניצחון בבחירות הכלליות. ציפי לבני היתה כזו בפעם הקודמת, וגם אז היו למופז קבלני קולות. העובדה היא שעכשיו היא כבר 'איבדה את זה'. כנ"ל שלי יחימוביץ בעבודה למרות החשש המוקדם מ'קבלני הקולות' של עמיר פרץ.
אהבתיאהבתי
ה'לא הסתייע' נכתב בציניות לרמז על כך שלחברי מהשמאל יש סדר עדיפויות שונה מזה של הימין.
אהבתיאהבתי
ואני שמחה על התבוסה של לבני. למרות הביקורת על קשיחות וקור רוח וכו, אני חושבת שיש בה משהו כובש בעיני הציבור הרחב והיא מצליחה לשדר תחושת נוחות שנותנת לאנשים להאמין שקדימה היא מפלגת מרכז (שזה בישראל שנות ה2000 ימין מתון/שפוי). אני חייבת להודות שאפילו אני נהנית לשמוע אותה ומוצאת את עצמי לא מבוהלת מעצם נוכחותה כראש מפלגה מאוד גדולה בישראל, על אף שקיומה הגיע על חשבון העבודה. כשבוחנים את פועלה של קדימה, חבריה היו מעורבים בלא מעט חקיקות ימניות טוטליטריסטיות מבלי לעורר הדים (הקרדיט תמיד נופל על הליכוד וישראל ביתנו הקולניות). כולי תקווה שמופז יעביר לציבור הבוחרים בישראל את המסר הנכון לגבי מהותה של קדימה. אני מקווה שעם כריזמה לא קיימת ואג׳נדה הרבה פחות מטואטאת, קדימה לא תצליח לשדוד קולות מהשמאל. מי יודע, אולי תהיה לנו ממשלה שפויה בסיבוב הבא? (נשאלת השאלה האם להמשיך להצביע למפלגתי השמאלנית משכבר הימים או שמע לנסות ולחזק את שלי יחימוביץ שהיא רחוקה מלהיות מושלמת אבל נראה לי שהיא יכולה לעשות הרבה טוב בארץ).
אהבתיאהבתי
אני אומרת-גם אם צריך לסתום את האף , להצביע עבור מי מהשמאל שיהיו לו הסיכויים הגבוהים ביתרלהגיע לתוצאה של ציפי בבחירות הקודמות. כרגע נראה שזאת תהיה שלי.
אהבתיאהבתי
לגבי הבחירות בקדימה – 68% זה הרבה יותר ממה שקבלני קולות מביאים.
בפעם הקודמת ליבני ניצחה למרות קבלני הקולות שהיו כולם של מופז.
(המצבשת יודעת) הפעם גם מצביעים שלא נפקדו על ידי קבלני קולות הצביעו למופז! מופז אמר דבר פשוט שקסם למצביעים:
ציפי ליבני נכשלה כבר שלוש פעמים: 1. שלא הרכיבה ממשלה שאולמרט התפטר 2. שלא הרכיבה ממשלה כשניצחה בבחירות 3. שקדימה בהנהגתה לא עשתה כלום….
מכאן עולה שמאוד הגיוני שחברי קדימה יתנו צ'אנס לשאול מופז
אהבתיאהבתי
נובמת, כאילו שללבני לא היו קבלני קולות בפריימריז הקודמים. ידוע המקרה בו הורו לראש עיריה מטעם קדימה למנות קבלן קולות של לבני לתפקיד סגן בשכר ומס' 2 ברשימה וכשזה סירב (כי כנראה שבכל זאת נשארו במפלגה הזו כמה אנשים עם שמץ של יושרה), בחרו מישהו אחר שיתמודד על ראשות העיריה מטעם קדימה במקומו – שכמובן אותו קבלן קולות היה מס' 2 ברשימה שלו.
אהבתיאהבתי
יהודה בלו שוב נכנס בכתבה של הוברמן, או יותר נכון, בפתיח הכתבה שלו על עיוורון צבעים.
שוב הוא מושך את השטיח מתחת לרגליו ומראה שחלק מהטענות שהובאו אינן נכונות כלל ושהושמטו בכתבה ציוני דרך חשובים הקשורים לגילוי תופעת עיוורון הצבעים.
נראה שהוברמן לוקה בצורה חמורה במיוחד מחלה הרגילה של כתבי מדע שמושכים לכיוון הסנסציוני, מרדדים ולועסים לקורא את המידע עד למצב שיש בכתבה יותר טעויות, השמטות והגזמות מאשר מדע.
השבוע גם פורסמה בהארץ כתבה של אסף שטול-טאוריג, שבדרך כלל כותב נהדר, על עיניו הגדולות של הדיונון הענק. אולי בגלל דד ליין קרוב הכתבה המקורית שעלתה הייתה בלתי ניתנת להבנה לחלוטין. "דינופלגלטים" נזרקו לכתבה בפסקה האחרונה בלי שום הסבר והכתבה הסתיימה ללא כל הסבר איך אותם דינוזאורים-פלגמטים קשורים לגודל עיניו של הדיונון.
מאז, הכתבה נערכה כמה פעמים וניתן אפילו להבין (בערך) מה גילו החוקרים. כמובן שזמן הפרסום לא שונה ומי שיכנס לכתבה כעת לא יראה שום זכר לשינויים.
אהבתיאהבתי
הא לך השורות האחרונות בנוסח המקורי שפורסם בהתחלה:
ששר, שהוא מעורכי המחקר, מציין כי לעין גדולה יש גרר גדול שיכול רק לפגוע בדיונון ולחשוף אותו לפגיעות. "ניסינו להבין אם יש סיטואציה בה הדיונון 'מרוויח' מהעין הגדולה. בתחילה התברר שעין גדולה היא בעיה גדולה כיוון שהמים ממסכים, כמו אובך או ערפל. אם נסתכל דרך ערפל ונדליק הפנס, הפנס יגרום לנו לראות פחות טוב. אותו עקרון פועל בעין הדיונון", אומר ששר.
יתרון העין הגדולה התגלה כשהדינופלגלטים הזוהרים הוכנסו למשוואה. החוקרים מצאו מאמרים שעוסקים בתופעת ההארה של לווייתנים ויצורים גדולים אחרים במעמקים, והבינו שכאן טמונה התשובה: דיונוני ענק הם הרי טרף אהוב על לווייתנים. העין הגדולה מאפשרת לדיונונים לראות למרחק של 170 מטר, דבר המעניק להם יתרון יחסי מול הסונאר של הלווייתן המגשש אחר מזון ממרחק רב יחסית. "במאבק הזה", אומר ששר, "הטורף והנטרף בחרו ערוצי חישה שונים לחלוטין".
אהבתיאהבתי
טוב, גם העין השביעית קוטל את הוברמן ואת כלכליסט בכלל, ובעצם גם אותנו הקוראים שמאמינים בתמימות לכל הכתבות האלה.
http://www.the7eye.org.il/science_and_pseudo_science_in_the_media/Pages/280312_Madaist.aspx
אהבתיאהבתי
"איש לא כותב, ולו מילה, על המחדל של ההורים" – באמת כתבת את זה???!
למה שיכתבו על המחדל של ההורים? משפחה שלמה מתה ברגע ונראה לך שאת התקשורת הנורמלית מעניינים המחדלים?! האבא מת!! מה את רוצה ממנו? הוא שילם מחיר, אפילו שלא הגיע לו! והאמא- עולמה חרב עליה!! אין לה טעם בחיים, אז נראה לך שיש לה כוח להיחקר על מחדלים?! זה מקרה יוצא דופן, אי אפשר להשוות אותו לשום דבר אחר. לפעמים צריך קצת לוותר ולא להעניש כל אחד לפי החוק.
אהבתיאהבתי
תקשיב, אין לי מושג מי אתה וגם לא מעניין אותי מי אתה. מזל, מזל גדול, שהקשבתי לחושים שלי. בדרך כלל אני חברותית, מנומסת, מכניסה לחיים שלי בצ'יק ידידים וירטואליים והופכת אותם לחבריי לחיים. במקרה שלך הייתי קצת תמימה. למזלי הרב עמדתי על טיבך בזמן. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו הסכמתי לפגוש אותך או להכניס אותך אל ביתי. איזה לכלוכים מופלצים היו יוצאים ממך על חיי הפרטיים. פחדן חסר ניק היורה כלפיי בחשיכה במטרה להזיק, שוביניסט מגעיל שעושה הכל על מנת לאמלל אותי רק משום היותי אישה, תת-האדם שמנסה להזיק בכל דרך ולהדביק לי טינופת וזוהמה, איש אבוד שנקלע לשוקת שבורה בחייו ומנסה לפרוק את תסכוליו על אשה שמעולם לא פגעה בך. מבטיחה לך באצבעות כף ידי הימנית הזרועה בטבעות ואבני חן, שעוד תצטער על היטפלות השווא הזו. זה יקרה בקרוב מאוד, האמן לי.
אהבתיאהבתי
חבצלת, אולי המפתח למופרעות שלך היא רק התזזית הזו?
לא היה כדאי להישאר לפחות שבועיים בעמק חפר? כל כך מהר ברחת לנהלל?
אהבתיאהבתי
התזזיתית שולחת מאינטרנט קפה'ס, או ממחשבים מזדמנים. בקצב הזה יאזל מלאי האייקונים של ולווט.
אהבתיאהבתי
היהמקרה הפוך של חבצלת שעשתה סטוקינג לסופר פנחס שדה. הסוף שלה היה מר.
אהבתיאהבתי
היא תמימה, מן העמק, מאסה בידידים וירטואלים שהפכו לחברים בחיים, מין העיר הגדולה, פליק-פלאק וסלאלום בקרקס כבר לא עושים את זה, היא בסליק במעלול, בדרך לרמת הגולן
נ.ב. היא רומזת לעושרה (טבעות ואבני חן), אולי מישהו ירים את הכפפה, והניקים לפי ה-IP
אהבתיאהבתי
אני חייבת הסבר לגבי התגובות האלו, יש משהו שאני מפספסת? אל מי זה מופנה?
ולמה הן חוזרות שוב ושוב?
עוד רגע אנסה לנתח את המילים ולראות אם יש שם צופן כלשהו…אות ראשונה בכל משפט וכו'…
בעצם אולי כדאי לא לדעת ולהשאיר את זה לדמיון.
אהבתיאהבתי
לא מופנות לאיש. כלום.
פעלול שמטרתו לא ברורה, למעט שעמום של הכותבת מהחיים.
אהבתיאהבתי
ידעתי שאסור לי לשאול. כבר פיתחתי סיפור מטורף סביבן ועכשיו אני מאוכזבת.
בכל זאת תודה על התשובה 🙂
ואם כבר כתבתי משהו אז – גם תודה על הבלוג, את בהחלט עושה עבודה מעולה וחשובה.
ההשוואה בין העיתונים שאת עושה ומאפשרת גם לעשות עצמאית, מלמדת כל כך הרבה והכי חשוב ממש מעניינת. תודה
אהבתיאהבתי
אולי זו היתה ציפי לבני שכתבה למופז? בכל מקרה, עכשיו זה ייפסק אולי, כי זה כבר די מיצה את עצמו, אפילו כשעשוע אינטלקטואלי או יצירת אמנות אינטרנטית
אהבתיאהבתי
המממ. את צודקת כשאת מדברת על חוסר האחריות המטורף של ההורים, את טועה בדרישה שלך לכתוב על זה בעיתון. יש לאם מספיק ייסורי מצפון, היא לא צריכה שאיזה כתבלב יספר לה שהיא בעצם כשלה בתפקידה כאם שמגינה על ילדיה.
לגבי החוק- זו שטות. עכשיו עוד תכניסי אותה לכלא? היא אומללה מספיק. יש תחומים שהחוק לא אמור בכלל לכסות, תחומים של אחריות בסיסית ושכל ישר. לכל אדם צריך להיות חוש אחריות, בטח ובטח על ילדיו, ואם מישהו צריך חוק שיאמר לו את זה, אז יש לו בעיה בסיסית כל כך ששום חוק לא יעזור.
במדינתנו הפרוטו-סוציאליסטית שוחרת החוקים יש יותר מדי התערבות של המחוקק בתחומים שהם אחריות אישית של כל אחד ואחד. הסתבר לי לפני כמה זמן שבארה"ב אין בכלל טסט לרכב. אם אתה לא דואג לתקינות הרכב שלך, זו בעיה שלך בלבד, זו הרי המשפחה שלך שנמצאת ברכב ואתה אחראי עליהם. כמה פשוט, ככה גאוני.
די למדינת בייביסיטר! שהמחוקק יתמקד שתחום שלו ויצא לאזרח מהחיים!
אהבתיאהבתי
צ"ל *בתחום*
אהבתיאהבתי
לא, לא התכוונתי להכניס איש לכלא.
(זהו, כתבתי את זה פעמיים, לא חוזרת יותר)
אהבתיאהבתי
אני לא מסכים.
למדינה יש אחריות כללית לשלומה של אזרחיה, ואחריות ספציפית לשלומם של אזרחיה הקטינים.
זה חלק מתפקידה כיישות המאורגנת שמייצגת את החברה האזרחית.
אדם יכול להיות, אולי, אחראי לשלומו האישי. אבל כשמדובר בשלומם של אנשים אחרים יש אינטרס ציבורי ברור למדינה להתערב. כך עושות רשויות הרווחה שמוציאות ילדים ממשפחות מתעללות, כך עושות רשויות החוק שמעמידות לדין הורים רשלניים (כמו כאלה ששוכחים את היחד באוטו כל היום) ועוד.
זה נכון שיש פה טרגדיה אישית נוראה, אבל זה לא אומר שלא צריך לבדוק גם את הפן הפלילי.
אגב, אם הרכב שלך לא תקין הוא לא מסכן רק אותך, אלא גם אנשים אחרים בכביש (שלא לדבר למשל על זיהום האוויר שהוא פולט, שיש לו השפעה רחבה יותר). כך שגם כאן יש אינטרס ציבורי להשגיח עליך. זה שהגישה האמריקאית באופן כללי נוטה להפחית מעורבות של המדינה בפיקוח זה עניין ידוע, ואפשר לראות לאן היא הביאה אותם היום…
אהבתיאהבתי
יש לנו מחלוקת בתפיסת עולם- לגיטימי לחלוטין.
יש יתרונות וחסרונות בתפיסה שלך כמו שיש יתרונות וחסרונות בתפיסה שלי.
אהבתיאהבתי
לא עונשים לפי מה שראוי או לא שהמדינה תתעסק בו. הרתעה היא עקרון מרכזי במדיניות הענישה. עכשיו תראו לי אמא שיותר מפחיד אותה לשבת בכלא מאשר שביתה יישרף על ילדיה, ותבינו למה הרעיון לענוש על רשלנות במקרים כאלה הוא אווילי.
אהבתיאהבתי
לצערנו יש הורים מזניחים שמבינים רק בדרך הקשה . קיימים חוקים אויליים בכמה תחומים שהם בגדר קוד התנהגות למי שסבור שהכל מותר.
אהבתיאהבתי
קראת מה שכתבתי? כלומר "בדרך הקשה" לדידך זה כמה שנים בכלא? לא עליית כל היקר לך בלהבות?
אהבתיאהבתי
כנראה שלא שמעת על הורים מזניחים שנועלים את ילדיהם הקטנים בבית לבד, יוצאים לסידורים או לבלות בערבים. זה עולם רחוק מעולמך, אך הוא קיים.
אהבתיאהבתי
הנה מקרה – על רגל אחת לא מהזמן האחרון -רק כדי שתבין על מה אני מדברת.
אהבתיאהבתי
האמת – אני לא רואה עונש שיכול לעזור פה. צריך לעשות הערכה של מסוגלות הורית ולקחת את הילד בהתאם לתוצאותיה. נורא פשוט.
אהבתיאהבתי
קיימת גם הזנחה מסוג אחר. הישוב החרדי אלעד עתיר הילדים נמצא במקום הראשון בתאונות מכל הסוגים שהסתיימו במוות של ילדים . שם גם אלהים לא יעזור.
חשוב יותר לדאוג למניעה מאשר לענישה, אבל יש שכבות בחברה שהסברה לא מגיעה אליהם או שאינם מעוניינים לשמוע.
אהבתיאהבתי
מסכימה לגמרי.
אהבתיאהבתי
שמעתי, זה נשמע לי מזעזע.
אני מוכן להציע פשרה: אם לא קרה כלום והם נתפסו – לכלא. יש כבר דינים שמאפשרים את זה, לא צריך להמציא כלום. אם קרה – לעזוב את האומללים לנפשם.
אפשרות תיחום אחרת היא בין רשלנות לרשלנות רבתי (בתקווה שזה לא נשמע מקצועי מדי) – אם החריגה מהסטנדרטים המצופים היא סבירה והתוצאה הקשה קרתה – לא לעשות להם כלום. אם מעבר לזה, כלומר ברמה שברור שהאדישות שלהם לתוצאה האפשרית היתה כזו שגם התרחשותה אינה מספיקה כדי להרתיע אותם ואת שכמותם – לכלא.
אוקיי?
אהבתיאהבתי
אוקיי.
אהבתיאהבתי
למה די למדינת בייבי סיטר? מישהו הזמין כיבוי אש? מישהו יממן שמאים, עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע? מי זה המישהו הזה? המשפחה שלה? תורמים עלומים? הנדיב הידוע ובני ביתו? מן הסתם המדינה ואם המדינה משלמת את כל ההוצאות הללו זכותה לדאוג לחוקים שיסייעו לאנשים להבין מה נכלל במסגרת היותם הורים.
אהבתיאהבתי
אמור להיות לכל אחד הגיון ושכל ישר. אז אמור. זה לא אומר שיש. ומה עם מי שאין לא? נעשה לו המתת חסד?
העניין עם הרכב הוא דוגמא לא טובה. רכב מסוכן על הכביש מסכן גם את הרכבים והולכי הרגל שסביבו, לא רק את הנהג. לכן יש מקום לאכוף טסט לרכב.
אהבתיאהבתי
עובדה. בחלק ממדינות ארה"ב יש בדיקת מכוניות ראה
Vehicle Inspection
בויקי. גם בחלק ממדינות אירופה זה קיים. כללית, מבנימין
נתניהו והלאה כשאומרים בישראל "כך הוא בארה"ב"
במקרים רבים זה לא כך. הבעייה היא שאחרי שמצהיר פלוני
הוכח כשקרן בעניין זה האם ניתן להאמין לו בנושאים אחרים?
בשיקול דעתו? ביכולת שיפוטו? או בכלל כדאי לנהל עמו שיח
הקשור באמון? ולו רק בשעת השיח והתאריך או צבע השמים?
אהבתיאהבתי
כתבת: "החוק בעניין השארת ילדים לבד בבית ברור מאוד". ולזה צירפת קישור, ובו מצוטט החוק שדורש "השגחה ראויה". הופה, זה לא נשמע כל כך ברור. מהי השגחה ראויה? מי החליט שלהיות בבית סמוך כשהילדים ישנים בבית, ויש ביניהם ילד בן 11, והם עם עין פקוחה על הבית (הם הרי ראו את העשן ובאו) זאת לא השגחה ראויה? ואם היתה שם בייביסיטר בת 15 זה בהכרח היה עוזר? ואם הם היו בתוך הבית, אבל בחדר אחר, ולא היו רואים מה שראו מהבית השני, זה יותר טוב? לא ברור, לא ברור בכלל.
אהבתיאהבתי
הורה נבון לא ישאיר ילדים ללא השגחה. מדובר על חוק העונשין במדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
רקמילה, החיבור בשורה אחת בין "הורה נבון" לחוק העונשין מעורר פליאה. הורה נבון לא זקוק לחוק כדי לדעת איך לשמור על ילדיו. והחוק לא תמיד מעיד על תבונה. במקרה הזה החוק גם נמנע כמעט בכוח מקריטריון אחיד של מהי שמירה נאותה.
והם לא היו ללא השגחה. היה שם ילד בן 11, מן הסתם ילד אחראי שעוזר בגידול ארבעה אחים, כל הילדים ישנו וההורים פקחו עין על הדירה. האם אפשר להשגיח הדוק יותר? כן, אפשר, ואולי חלקנו עושים זאת. אבל בואו נגיד שהורים שישנים בבית עם הילדים לא יכולים לשמור עליהם יותר מאלה שפוקחים עין מבית סמוך. האם תבואו בטענות גם להורים שהלכו לישון ופרצה אצלם דליקה בשלוש בלילה?
ולא, להיות בייביסיטר על אחיינים זה לא כמו להיות הורה 24/7 על חמישה ילדים. והמהירות שבה שופטים כאן את המת היא באמת לא יפה, וגם מנותקת מהעולם האמיתי.
אהבתיאהבתי
ראשית, אתה מוציא דברים מהקשרם כי הנושא היה מה אומר החוק על השארת ילדים ללא השגחה, וכל השאר היה תוספת שלי. שנית, ארגון בטרם מפרט את הסכנות הקיימות בכל בית ללא קשר אם ההורים נוכחים או ישנים. החל מהצבת רהיטים מתחת לחלונות, וכלה בסירים לוהטים על הגז. הורים חייבים לתת את הדעת לכל מכשול תמים שעלול להסתיים באסון כבד.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי כיצד הוצאתי דברים מהקשרם. לדעתי יותר נכון לכתוב שאת קשרת יחד שני משפטים שאינם קשורים. אבל אולי פספסתי משהו. אני לא מושלם.
ולא התייחסתי כלל לעניינים אחרים שאולי ההורים באמת לא נזהרו בהם, אלא אך ורק לנושא ההשגחה הפיזית שאליו התייחסה ולווט, כך שההמלצות המצוינות של בטרם לא רלוונטיות לטיעון.
אהבתיאהבתי
אוקיי, אני לוקחת עלי את אי ההבנה. עניתי לך במשפט אחד על שני דברים שונים. עניין נוסף הנוגע לבטיחות, הו א ריבוי המכשירים כגון טלויזיה, DVD, מנורה, מחשב ,רדיאטור, בשקע אחד באמצעות מפצל. גם בחדרי ילדים. העומס מסוכן.
אהבתיאהבתי
אתה טועה בגדול. רמת האחריות עולה עשרת מונים כשזה לא ילד שלך.
מנותקת לגמרי? יש מחלוקת על כך שהילדים נשארו לבד?
אני אומרת: לא משאירים ילדים לבד לשנייה. זה הכל.
אהבתיאהבתי
ואני אומרת ש…
א. את מגזימה. וכי ילדה בת ארבע/שש/שמונה שישנה בחדר השני אינה לבד?
ב. היתכן שהאחריות המפחידה הזאת היא בין הסיבות להימנעותך?
ג. במציאות כן משאירים ילד, ואפילו קטן מאוד, ליותר משנייה לבד. נניח כשהאמא (לבד בבית) הולכת לשרותים למס' 2 שצורך יותר משניה. האם הילד מצטרף אליה לחדרון הקטן?
ד.
אהבתיאהבתי
את באמת מאמינה בזה?
שמבייביסיטר, אינטנסיבי ככל שיהיה, אפשר להסיק משהו לגבי הורות?
אהבתיאהבתי
אני לא מסיקה מבייביסיטינג לגבי הורות.
אני צופה עשרות שנים בהורים ובילדים ומתפלצת יום יום ושעה שעה.
הטענות "את לא הורה ולכן את לא מבינה כלום"
או "ההורה הגרוע ביותר עדיף על אין- הורה", מגוחכות.
וכן, רוב ההורים לא מוכשרים להורות.
אהבתיאהבתי
ילדות בנות 6-8 גדולות דיין להשאר לבד עד שאמן תסייים את מס. 2. בעניין בת ה-4 – שבי על זה.
אהבתיאהבתי
אלוהים… עכשיו תרגמתם מאמריקאית גם את נאמבר טו?
זה לא נשמע טוב…
יאללה, הולך לחר**
אהבתיאהבתי
מיקי, אתה מועמד לזכיה בתואר טרחן השטיויות של השנה
תגובות אחרונות 29 במרץ 2012 בשעה 10:28
רקמילה על הנשים הודרו מבית הקברות
רקמילה על הנשים הודרו מבית הקברות
אורן על הנשים הודרו מבית הקברות
מיקי על הנשים הודרו מבית הקברות
מיקי על הנשים הודרו מבית הקברות
מיקי על הנשים הודרו מבית הקברות
מיקי על הנשים הודרו מבית הקברות
מיקי על הנשים הודרו מבית הקברות
מיקי על הנשים הודרו מבית הקברות
סתמאחת על הנשים הודרו מבית הקברות
אהבתיאהבתי
דקה לפני הכרעת השופטים הגיעה קריאת שרות למיקי וקטפה את המקום הראשון.
אהבתיאהבתי
השופטים התלבטו מאד והעניקו לך מקום ראשון
אהבתיאהבתי
גיחי
אהבתיאהבתי
בעיני מגוחך שמי שאינו הורה חושב שהוא מבין משהו אמיתי ופרקטי בגידול ילדים.
בהבנה בתאוריות אין הבדל בין הורה ללא הורה, זה נכון.
אהבתיאהבתי
את מוזמנת לגחך להנאתך. לא אמנע ממך.
אהבתיאהבתי
כנ"ל.
אהבתיאהבתי
לא צריך להכביר במילים על כך שהורה נבון לא צריך את חוק העונשין ויש גם חוקים שאינם נבונים. אבל, מנסיון (שהסתיים בטוב) אוכל להוסיף שהורה שנמצא בבית, אפילו ישן, היה חש בעשן ורואה את הלהבות מהר יותר ומחלץ את עצמו ואת הילדים מהר וטוב יותר. גם אם יש קו ראיה מבית השכן, אין זה דומה למי שנמצא בפנים ורואה את התהליך שמתהווה שם. בייביסיטר לא ניחן באינסטינקט הורי ולא יחרף נפשו למען ילדיו הקטנים כמו אב/אמא פצוע/ה.
אהבתיאהבתי
ניסיון זה דבר חשוב, אבל יש גם ניסיונות הפוכים. אני זוכר ידיעות על משפחות שמתו בדליקות או מגז שיצא מהמזגן ולא הרגישו בכלום. אבל לא משנה, כל שאני טוען הוא שאין קריטריונים ברורים כפי שטענה בעלת הבית, ולכן האשמת המת והאלמנה ברשלנות פושעת במקרה הזה היא, אפעס, קיצונית.
(ולא הבנתי את משפט הבייביסיטר. האם זה אומר שאין להשאיר את הילדים עם בייביסיטר בכלל? אם כך, קחו את ילדיי ממני עכשיו).
אהבתיאהבתי
גם העיתונאים שמחים על תבוסת לבני: היינו מקבלים איומים
מספר עיתונאים סיפרו לי הבוקר שבדרך קבע כאשר היו מעלים ידיעות נגד ציפי לבני, הטלפון מיד פעל שעות נוספות והיו מקבלים איומים מרומזים שלא כדאי להם וכו'. הבוקר מספר עיתונאים נראו מחיוכים מאוזן לאוזן כאשר לבני חטפה תבוסה בנוק אאוט.
אהבתיאהבתי
אמרת *עיתונאים* – אמרת עוף השמים.
אהבתיאהבתי
העיקר שכלב השמירה של הדמוקרטיה מרוצה
אהבתיאהבתי
לגבי השריפה ברחובות: הבית ככל הנראה היה פיראטי, כולל חיבורים לא חוקיים לתשתיות, בשכונה בה זו הנורמה המקובלת. חמישה ילדים בגילאים כאלה בבית בלי השגחת מבוגר בחדר אחד? והאמא מורה בישראל? מה היא מלמדת: אחריות אישית? שמירה על החוק? חינוך כלכלי נכון?
אהבתיאהבתי
צריך לכתוב על המבנה הפיראטי, על תשתיות לא בדוקות, על סורגים שמנעו חילוץ, על השארת ילדים קטנים עם ציוד חשמלי (מטען וכו') פועל, וזה ממש לא ענין לחוק העונשין כי למדינה לא יהיה כל ענין להאשים את האם האומללה (כי גם לאב היתה אחריות לכך) אבל חשוב שידונו בזה כדי שהורים אחרים יראו ויפנימו ויראו, למען ילדיהם הקטנים ולא מפחד החוק היבש
אהבתיאהבתי
לכך בדיוק התכוונתי, ולא להעניש אף אחד.
אהבתיאהבתי
בכל הכבוד, מאות אלפים בישראל ומאות מליונים (או כמה מליארדים) בעולם חיים במבנים שלנו היו נראים מסוכנים בטיחותית. בדרך כלל יש לזה קשר ישיר ליכולת הכלכלית של המשפחה. אני הייתי נזהר יותר בביקורת בהקשרים האלה. לא שאין לה מקום ולא שלא יכול להיות שההורים צריכים להגביר מודעות לעניין הבטיחות ולהשקיע בו יותר, אבל לעתים קרובות טווח האפשרויות של הורים לבחור לתקן או לעבור למקום אחר מזה שהם תקועים בו מאד מצומצם, ולא כי הם אוהבים או חרדים לילדיהם פחות. אין לדברים האלה גבול ואני בטוח שסקנדינבים רבים לו היו מבקרים בבתים של כל אחד מאיתנו היו מזדעזעים. תמיד אפשר להיות בטיחותי יותר. אני יכול לספר רשימה ארוכה של נזיפות שכישראלי בארה"ב אני מקבל מהמקומיים על דברים שנראים לי הזויים למידע, למרות שגם בדבריהם יש בטח מידה של אמת.
אהבתיאהבתי
גם אתה צודק, וזה מתקשר לעלות הבלתי אפשרית של החיים בישראל.
יוקר המחיה הורג אותנו, פשוטו כמשמעו.
מזל שראש הממשלה חושב שהכל בסדר
אהבתיאהבתי
מות ה-6 משרפה.
חוכמה שלאחר מעשה, אינה חוכמה.
המבחן הפשוט אותו צריך לשאול כל הורה, האם הוא צריך לחשוש מאפשרות של הצתה מזיק חשמלי כאשר הוא משכיב את הילדים לישון בחדר הילדים?
אהבתיאהבתי
בחיי שהייתי בטוח שהכותרת "הנשים הודרו מבית הקברות" עוסקת בבחירות בקדימה. נשבע לך.
(ולגופו של עניין: מזעזע ומחליא. עד שנשים וגברים לא יתקוממו מול העוול הזה, נמשיך לסבול את החוצפה וההשתלטות על המקומות העמוקים ביותר, שלכולם זכות להיות בהם)
אהבתיאהבתי
זה בדיוק המקום שבו צריכה להתערב המדינה.
כשמשאירים זאת להחלטת הנוכחים, כל דמיקולו קופץ ומודיע מי יישאר ומי לא, מהו ה"נוהג", מהי ה"מסורת" ומה "המנוח רצה". והפלא ופלא – תמיד גוברת ידו של הערב בכיפה על ידה של האישה.
אין לחכות להתקוממות נגד העוולות. חייבים חוק שיאסור על מאן דהוא לאסור על מאן דהוא אחר להשתתף בלוויה / אזכרה.
ולגבי אחריות המשפחה לאסון. כמובן שיש שם אחריות גדולה, שאינה מסתכמת באי נוכחות ההורה בבית באותו רגע. אם היה ביחידת הדיור הסמוכה (אצל חמיו) והשאיר ילדים גדולים עם הקטנים – רק מי שאין לו ילדים יוכל למצוא בכך פסול.
האחריות המשמעותית היא בהחלטה להתגורר במבנה כה מסוכן מלכתחילה. באותה מידה היה יכול להתמוטט עליהם קיר או פיצוץ בבלון גז. למיטב ידיעתי הם בחרו במבנה הזה כפיתרון ביניים עד שייכנסו לדירה אחרת.
הספדיו של מצגר, כרגיל, באושים. לא משום שלא הצטער באמת, אלא משום יכולתו לנפק מהמותן קלישאות נבובות על אנשים שמעולם לא הכיר ולקשור להם כתרים. אתה יכול להתאבל ולהציע ניחומים. למה לקשקש סתם?
אהבתיאהבתי
תיקון: גוברת ידו של "הערס בכיפה"
אהבתיאהבתי
על המבנה אני לא מדברת כי דובר בו בכל אמצעי התקשורת.
אני מדברת על מה שלא מדברים עליו.
והוראת החוק ברורה לחלוטין. אני מקווה שלא כתב אותה/ו מי שאין לו ילדים.
כמי שמקורבת במידה זו או אחרת לחברת בני אדם עם ילדים, ואפילו מבצעת בעצמה הלכות בייביסיטינג באופן קבוע, אני יודעת בדיוק מה מותר ומה אסור.
אהבתיאהבתי
הבן הגדול היה בן 12.
אהבתיאהבתי
לא, הוא היה בן 11.
אהבתיאהבתי
ארגון בטרם ממליץ על גיל 12 , אבל חוק העונשין מסתפק בגיל 6.
אהבתיאהבתי
ובכן, את צודקת. טעיתי לגמרי. ההורים היו בסדר גמור ונהגו על פי השכל הישר. סתם קשקשתי הבלים. נכון מאוד.
הכל בידי שמיים, כמו שאומרים מצגר ולוי.
אהבתיאהבתי
אותי מטרידה שאלה פילוסופית- האם לאשה שאיבדה את חמשת ילדיה יש טעם להשאר בחיים.
אהבתיאהבתי
אותי מטרידה שאלה פילוסופית אחרת: אשה ששואלת שאלות מטומטמות, האם יש טעם להשאיר אותה בחיים?
אהבתיאהבתי
לטובת הכלל אני מקווה שבהמיות לא עוברת בתורשה.
אהבתיאהבתי
לרקמילה 4:54.
לצערינו טמטום כנראה כן עובר בתורשה במקרים רבים (מובהקות סטטיסטית?).
אהבתיאהבתי
לא זכיתי להכיר את הוריך, לצערי.
אהבתיאהבתי
גם אני עושה בייביסיטינג לטאמאג'וצ'י שלי לפי הוראות החוק.
אהבתיאהבתי
הקלישאות הנבובות שמשמיע מצגר בחתונות לא פחות גרועות.או ש"אינו חכם" או שהוא חושב שהחילונים קונים הכל.
אהבתיאהבתי
מצגר נבחר להיות רב ראשי על סמך הקלישאות ועל סמך חביבותו על החילונים, שמוכנים לשלם לו הרבה כסף על מנת שיאות לערוך להם חופה.
אהבתיאהבתי
גם הרב לאו, עדיין כוחו במתק שפתיו.
אהבתיאהבתי
מצגר נבחר ע"י הרב אלישיב ולא בזכות הידע, החכמה והטאקט ואין מה להשוות לרב לאו
הציונות הדתית הרימה ידיים והשאירה את המגרש להנהגה החרדית וזאת בכיה לדורות
אהבתיאהבתי
היה דיל בין חצר הרב אלישיב לבין החילונים, ששבר את הדיל שנרקם בין הצה"ד לבין ש"ס בעטיים של משחקי אגו. התנהגות הציונות הדתית בפרשה היתה חרפה ולא הרמת ידיים.
אהבתיאהבתי
כל מי שמאפשר לעבדקנים להיכנס לחייו יישא בתוצאות. אין כל סיבה לתת לדתיים להתערב לנו בחיים
אהבתיאהבתי
חוסר אחריות, חדלון, חרפה, בושה, ומפני חטאינו גלינו מארצנו
אהבתיאהבתי
האם הם קוברים גברים ונשים באותה חלקה או שגם כאן יש הפרדה?
אהבתיאהבתי
ברכות לגאולה אבן שהתחילה קריירה חדש בהכל דיבורים, רשת ב', 10 בבוקר
ברכות ליקירת הבלוג, קרן נויבך, ביום הולדתה שהוכיחה שאין יום בלי סדר יום
כל השאר, מוזמנים לפי גובה החוזה האישי שלהם, בסופו של דבר ימצאו פתרון.
אהבתיאהבתי
חשבון בסיסי זה מסובך.
אהבתיאהבתי
אני יודע מה אני הייתי עושה במקרה של הפסד בפריימריז: הייתי מתעורר בבוקר, קובר את הראש בכרית, ולא זז מהמיטה. יום, יומיים. שיביאו בולדוזר, אני לא זז. בחיי שאני לא מבין איך פוליטיקאים מתמודדים עם זה.
אהבתיאהבתי
אני הייתי יוצא לסשן צילומים ביפו, או לחליפין פוצח במרתון צפייה ב"SIX FEET UNDER", בכלל אני תמיד שמח לתת עצות מנסיוני הארוך בהתמודדות עם כשלון. כי "אם אתה לא חושב שאתה לוזר, אתה קלולס".
אהבתיאהבתי