אצבעות חג כחול לבן 25.4.12

פרס מתראיין * וגם הרמטכ"ל * ויש סמלים ישראליים * וישראלים יפים * ובר רפאלי אחת * עוד יום עצמאות, עוד עיתונאים עייפים * אין מה לעשות

שני עיתונים החליטו להיות יצירתיים בכל הנוגע לראיון השנתי עם הנשיא שמעון פרס. כך למשל, מוסף עצמאות של ידיעות הביא כל מיני אנשים, מנורית גלרון ועד זובין מהטה ששאלו את הנשיא פרס שאלה אחת. אחסוך את השאלות מכם. לא שעיתונאי היה עושה את זה יותר טוב, אבל לפחות היה דיאלוג ולא שאלות על פתק שמעבירים לנשיא. אממ. מעניין אם עורכי המוסף העניקו לסלבז את השאלות כדי לפטור אותם מכל מאמץ.
בישראל היום הלכו על הגימיק השני. לא סלבז אלא >>> נכון, ילדודס. לפחות פה כנסו אותם יחדיו, ויש גם תמונה משותפת, ואפילו הקפדה על מגזרים שונים בחברה הגזענית שלנו. ילד ממוצא אתיופי וילד ערבי. פיוווו. אנחנו מכוסים.

במעריב מראיין את אדוני הנשיא עורך העיתון, ניר חפץ. שתהיה הקבלה במעמד. אבל למה צריך לשאול את הנשיא, שלא תהיה לו יד ורגל בהחלטה לכאן או לכאן על האיום האיראני המעיק?
בהארץ מראיין יוסי ורטר, אבל הראיון המלא יתפרסם רק מחר.

הפרויקטים והכתבות שיום העצמאות לא קיים בלעדיהם

שיר זיו הצטרפה לשריון שנים אחרי שפשטה מדים. למרות זאת נהניתי.
– קאסים חאפיז
, בריטי מוסלמי פקיסטני וציוני גאה. אורגזמה משולשת.
– כך נבשל אוכל בצבא.
– הישראלים גאים להיות ישראלים
. יש לי שאלה: אמריקאי לא גאה להיות אמריקאי? צרפתי לא גאה להיות צרפתי? סומלי לא גאה להיות סומלי?
– מדינת ישראל ב-64 חפצים
. אתם יכולים לעשות לעצמכם רשימה ואז להיכנס לכתבה. חלק מהדברים משונים מאוד, אבל זה רק בגלל שאני לא ישראלית כמובן.
– "תשעה אנשים שהופכים את המדינה שלנו לטובה יותר" (ממון, ידיעות).
– מה הכי ישראלי בעיניכם (ידיעות, מוסף חג). שמעון פרס, סבבה, פלאפל, גסות רוח, שלמה ארצי, גבעת חלפון. אוי.
– סוסיתא, המכונית (ידיעות, מוסף חג).
– 64 סמלים ישראליים (מוסף עצמאות, מעריב). זהר ארגוב פה. שירה בציבור פה. ברפאלי. עמוס עוז.
– ראיון עם הרמטכ"ל. עם ישראל יכול להרגיש בטוח.
– ראיון עם תמר בורנשטיין-לזר האמא של קופיקו מפתח תקווה.
מומלץ לעורכי העיתונים לשמור את הרשימה הזו לשנה הבאה.
(נו. כאילו שאכפת להם)

גלריה

בן שלו: 30 שנה להפרח בגני. כתבת חפירה טובה ביותר.

ספרים

המוסף חוגג את הגיליון האלף. בפתח הגיליון כותב שגיא גרין, העורך, רשימונת מסקרנת על קובץ אימתני במחשב המוסף.
הכתבה הפותחת היא של מיכאל הנדלזלץ, שהיה העורך הראשון של המוסף, ובה הוא מספר: כך נוסד מוסף ספרים. כיף.
בסוף הכתבה יש רשימה מלונקקת לאסופת ביקורות משנות קיומו של המוסף, אסופה המהווה את שאר הגיליון.

הארץ/ מוסף עצמאות

(עורכת נועה לנדאו)

מוסף מושקע במיוחד, איור שער מאתגר (אלון געש) ומחשבה קצת חריגה מזו שבה מנפנף צביקה הדר בדגל ישראל (מזכיר לי שער של רייטינג המנוח מלפני כעשור).
אלון עידן על הירושה.
זה עמוד הפרויקט/ המוסף, ממנו תוכלו לברור את אדמתכם.
הוקסמתי במיוחד מעיצוב הכפולה הזו. לדעתי אפילו מעצבת-העל לא תוכל לטעון משהו נגדה או נגד טעמי הרע.

עצמאות/ ישראל היום

פרויקט נחמד: אין עוד מלבדם. אומרים שלכל אדם יש תחליף? זהו שלא.
מישהו שמעסיק אותי תמיד, שמדי פעם חוזרים אליו, וששמחתי בכל זאת לקרוא מה שלומו: קשבנו מיכאל גורדוס. ויש גם את אראלה (תיקון) ממפעל הפיס, ועוד.

החיים בזבל

עמותת צלול מאשימה את רון חולדאי בהפיכת חוף הים התל אביב לביב שופכין. ממש מפתיע.

טקס הזיכרון באנדרטת הצנחנים ליד גדרה בוטל באופן חד צדדי על ידי צה"ל.

יש עורכים בבית?

עמוד הבית של ynet


כמעט שעה אחרי שפרסמתי בפייסבוק, היטלר עדיין שם. מה שיפה זה שכששולחים בקשה להצטרף לפרויקט מקבלים הודעת מערכת שבקשתך תיבדק.

לחם עבודה

נסגר שער למתחיל, העיתון לעולים. בשנים הראשונות בביה"ס היסודי בו למדתי התבקשו הילדים לקרוא את העיתון, כדי לתרגל קריאה וכן להתמצא בנעשה בעולם. מעניין אם זה היה עניין ייחודי באם המושבות.

הפורומים של בחדרי חרדים לא יוסרו. מנהל האתר יישאר במעצר בית (כלומר במלון באילת) עד שבוע הבא. יש מתלוננים חדשים.

זה לא ייאמן: אתר נשיונל ג'יאוגרפיק יועלה לאוויר בשבוע הבא, 13 שנים לאחר השקת המהדורה העברית שלו, בה הייתה לי הזכות להיות.

עיתונאי ידיעות קיבלו סלולרי חדש: סמסונג גלאקסי 2.

מח' מודעות

בהלת הבוקר של אתמול מנעה ממני לצלם את שער הארץ על הפרסומת התפלצתית שלו. תפלצותה היא בשל תחכומה לכאורה: טור של גדעון לוי מלפני כמה שנים, באותו עיתון בדיוק, המזכיר את בי"ס אנקורי, מתפרסם בשער כפרסומת.
וזה מה שנכתב בקהיליית החינוך של המארקר קפה בשעתו על הטקסט של לוי.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

כתבי המארקר מספרים על חברי פייסבוק שלהם.

התנצחות מעניינת בין אבי אבן ליאיר רוה על "מבקר אובייקטיבי", בעקבות ביקורת מהללת של רוה את הסרט החדש של שמי זרחין (עמו יש לו היכרות אישית), העולם מצחיק.

אלוהים ישמור. קרב נשים ברחובות סקרמנטו בגלל פוסטים בפייסבוק.
(תודה לגל אל.איי)

ריי  שגב היא דוגמנית שאינה רזה, המדברת בשבח אי-רזון, ויוצאת נגד תקופתנו, ש"הכישרון הבולט בה הוא יופי". בסוף רשימתה הלוחמנית יש הפניה לבלוג שלה, רייפלוס, כי הכלי שלה הוא האינטרנט, כך לדבריה. וכך נראה עמוד הבית שלה.

נפתרה בעיית עורך התמונות: אביעד שלח לי את picmonkey המצוין.
תודה לכל המציעים.

לוגוגל יום העצמאות. לא נראה לקוח מהפיפטיז, הציור?

מה שכן, ילדי ישראל שחמחמים להפליא. הידד.

צרות בכותרות

הייתם חושבים שהכותרת הזו נעלמה אחרי שהשתמשו בה חצי מיליון פעם בחצי שנה האחרונה ושני טריליארד פעמים בעשר שנים האחרונות? שקברתי אותה בבאר הכי עמוקה של יפו? זהו שלא.
מוסף עצמאות של ידיעות גאה להציג:
"חי בסרט", ראיון עם ג'פרי קצנברג.
זה עוד כלום לעומת "עצמאי בשטח" על מלון בוטיק בשד' רוטשילד. זו גם כות' השער של G של גלובס.
או "הכל נשאר במשפחה" על אמא שהצילה פעמיים את הבן שלה.
או "המנגינה לעולם נשארת" על השירים העלומים של עוזי חיטמן.
זה מה שיש לדור החדש של העורכים בישראל להציע?

לפני פיזור

עד שוך המנגל מסתגרת בבית. כמו שסיפרתי, ריח המנגל הוא כריח המוות בעיני. שנוא שנוא שנוא.
אבל אתם תיהנו ממילא, אז חג שמח.

תוס': שי לחג – סתכלו מה הוספנו בצד ימין – בוקסית קבועה לסקרירים החביבים. איפה? רדו רדו רדו, עוד. כן. פה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, אצבעות שחורות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

68 תגובות על אצבעות חג כחול לבן 25.4.12

  1. רקמילה שיחה ממתינה הגיב:

    אראלה תתקשרי.

    אהבתי

  2. קוצו של יו"ד הגיב:

    אראלה ממפעל הפיס.

    אהבתי

  3. רקמילה הגיב:

    אצבעות אפורות.
    חתולים +דז'ה-וו.

    אהבתי

  4. מדרור(ן) הגיב:

    מדהים!
    גם לא ראית מילה! או "חשודים מהשמאל" על חילול גבעת התחמושת ,והאנדרטות בבקעה…
    בטח לא קראת על זה פה.. למשל השוואה: איך כל עיתון סיקר את חילול גבעת התחמושת…
    כאילו לא היה!
    איך אמרת "אתיקה" לגבי מתנחלים….

    אהבתי

  5. דרור הגיב:

    התקשורת השקולה והמתונה מדווחת על חשד לתקיפה , למה רק חשד? כי בכל זאת רק התחילה החקירה ועוד לא יודעים בודאות מה קרה שם . אכן מאד אתי מצד התקשורת . השאלה היא איפה אותה אתיקה כשזה נוגע למתנחלים http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/789/167.html

    אהבתי

  6. מעלי הגיב:

    "ימני מתוסכל"? תתפלא המרחק ממני והימין הוא רב מאוד! מתוסכל?
    גאה עד קצה השמים ממה שעשינו פה במשך 64 שנה! יום יום שעה שעה! שום מדינה בעולם אפילו לא מתקרבת לקצה קצהו ממה שבנינו פה!
    יום הזכרון ויום העצמהות שני הימים שבשבילך זה ממבו ג'מבו, הם בשבילי ימי גאוה ענקיים!
    לראות איזה אנשים נפלאים יש בארץ הזאת, איזה אנשים עזרו לנו להקים את זה,ואלה שלא רואים את זה.ולראות 3 אנשים מהעמק זוכים בפרס ישראל!(נתן בית אלפא,עזריה בית השיטה, ודליה כרמי מעין חרוד)
    יש לי גם ביקורת על הרבה דברים, אבל אני עושה הרבה מאוד בכדי לעזור לשנות את זה.

    אולי תספר לנו מיקי מאוס מה למשל מרגש אותך? חוץ מפורנו? bdsm?ברים?אונס על הים?או שאלה שמקימים ובונים עושים פדיחות? מה אתה וחבריך עושים פה חוץ מלהרוס,להפגין נגדנו,לבקר לבקר לבקר….
    בטח נהנית לראות את פרס נבהל בתחילת טקס פרסישראל, מהרעש שהיה מהתפאורה ואת נתניהו מרגיע אותו…

    אהבתי

    • יונת קש הגיב:

      הם עסוקים בלשחק בנגטיב ולא מבינים שהם חלק מהתמונה ולא הגיגית עם החומר המפתח.

      "יעני,"….כאן באה שאחטה מהנרגילה ואחריה פאוזה מלווה בסלסול שפם מתחת לעץ,"…אם לא היה הציבור שאותו הם קוראים ימין, אני לא חושב שהשמאל הזה של העכשיו היה בכלל קיים, ואפילו אולי בכלל לא." ואז הוא הפריח את עננת העשן הישר לעיני, ונעלם.

      דברי הימין, י"ט פסוק ל"א.

      אהבתי

    • מיקי הגיב:

      ההתלהמות של הימין מרגשת אותי. זה אחד מההישגים הגדולים של המדינה ב-64 שנות קיומה 😆

      אהבתי

  7. יום העצמאות ה65 הגיב:

    "הקפדה על מגזרים שונים בחברה הגזענית שלנו"
    נכון החברה שלכם גזענית זה מה שאני טוען: אין גזענים בעולם כמו הסמולביבים!
    לעומת זה שכניכם בישראל חגגו היום יום עצמהות(בטח לא שמעתם, כי התעסקתם ב"זרעים מלאכותיים".)
    אז אני אספר לכם: היום היו בבית הנשיא 120 חיילים מצטיינים,(יותר נכון 118 ,שניים פצועים) כל אחד מארץ אחרת,עדה אחרת, צבע אחר…(נכון מהארץ שלכם לא היה שם אף אחד).ישראל כולה הזילה דמעה מהתרגשות. אתם בטח עוד לא התעוררתם, ואולי ראיתם איזה סדרה אמריקאית…
    ואתם גרים כלכך קרוב, אולי תלמדו משהו מהשכנים? אפילו שקוראים לזה צה"ל שבשבילכם זה כמו הוורמאכט?(ועוד ראו שם את ביבי וברק שהם בכלל….)

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אתה ממש לא חייב להגיע לפה כל כמה ימים כדי להעליב כמה אלפי אנשים שאתה לא מכיר ואין לך מושג מיהם ומה עשו בחייהם, אנשים שלא אמרו עליך מילה כלשהי בחיים. כן, הבנו, אתה מלח הארץ, לוחם אמיץ, קרבי, שונא את תל אביב, את השמאלנים, את כל מי שחצה אי פעם את האוקיינוס, או ראה סדרה אמריקאית בטלוויזיה וישב מתישהו בבית קפה.
      אתה יכול להמשיך לדרכך, לרעות את הפרות בצפון, לעשות סנפלינג מעל הגלבוע, לבלות בבית הנשיא או עם חברייך המצוינים בכפרי הגליל ולהניח לנו עם העלבונות שלך.

      אהבתי

      • תמהה הגיב:

        מי זה לנו? מה זה עלבונות? ממה בדיוק אתם נעלבים? זכותכם לחיות ככה, לחשוב ככה… ואנחנו נמשיך לספר לכם איך חיה מדינה שכנה לכם, שלא מפלה,לא גזענית, חייה בשלום עם(חלק) מהערבים,הדרוזים,הבדואים,האתיופים,הרוסים…בעלי ערכים אחרים לגמרי משלכם!
        אותנו למשל מרגש מאוד לראות את הנשיא עם הילדים הנפלאים האלה מכל העדות בישראל! תענוג לראות איזה דור נפלא ממשיך את דרכנו בארץ!(תקראו תקראו ותהנו! "נכון, ילדודס. לפחות פה כנסו אותם יחדיו",).
        לרקמילה,נכון שביום העצמאות שלנו בעיר עברית חוגגים נכבה! ואותו דבר ב"כפרים לא קיימים" בצפון זה מעלה לי את הלחץ דם!
        עכשיו אני הולך לראות את חתני פרס ישראל (ובטח אזיל דמעה כמו אתמול בהר הרצל) ואתם תכתבו שיעקב אחימאיר לא זכאי לפרס, ושאנחנו לאומנים,ופשיסטים, וכמו בקוריאה, וכמו ברוסיה…
        כאלה אנחנו!!! מנשקים את ידיו של עזריה אלון, כמו שאתם את גידון לוי ואחמד טיבי.
        (אני רואה פרות, לא רועה פרות. כשאני ומאיר שלו רוכבים על אופנים בעמק, לא בגליל.)
        מה, באמת לא מעניין אותך מה חושבים אנשים שלא גרים ברחוב שלך?

        אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      תמדוד לחץ דם.

      אהבתי

    • מיקי הגיב:

      זה בסדר, קשה להיעלב מהתבכיינות של ימני מתוסכל.
      ראיתי חלק מהממבו-ג'מבו הלאומני בטלוויזיה.
      כאילו דבר כאן לא השתנה מאז שנות החמישים. ממשיכים עם הקיטש המזויף והאחדות הלא קיימת. ברור שזה מרגש את אנשי הימין – אחרת מה ירגש אותם?

      אהבתי

  8. דליה וירצברג-רופא הגיב:

    מבחינתי היא האמא של צ'יפופו.

    אהבתי

  9. עצמאי הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1692712
    אחרי המאמר הזה, והמאמר של ההיא של ליאור שליין("לבטל את התקווה"), בשנה הבאה ה"ארץ" יחלק את דגלי אש"ף ביום הנכבה? או של החאמאס? או שכבר השנה חילקו ואני לא יודע?

    אהבתי

  10. yigal heffets הגיב:

    סליחה, אבל אולי לאומיות, היא רגש של עם ,לגבי סמליו של אותו עם .כאשר ,ישנם נושאים בעלי -חשיבות לאומית לאותו עם, כמו :-שפה ,תרבות ,מוצא, היסטוריה ,וכיוצ"ב. הלא-כן??? יש עמים המקדשים את הלאומיות ,והופכים את המדינה למטרה בפני עצמה, זה כשלעצמו די-מפחיד ,(אותי לפחות) .אני משוכנע שרבים וטובים ממני. לאומיות במינון טוב הינה מבחינתי חיובית, רק למי שמבין היטב ,לאן היא עשויה ואו עלולה להתגלגל ,ובנוסף ,לא לקדש את המדינה כמטרה נעלה ,זה כשלעצמו מסוכן. ראו צפון-קוריאה, סין בעידן הקומוניסטי -הקשוח, ברית המועצות לשעבר, קובה ועוד .

    אהבתי

  11. חמש שאלות הגיב:

    מצדיעים ליוזמה של כפולת האדמה של הארץ (גם רעיון מקורי ומקסים וגם ביצוע נאה).
    במחשבה שנייה, צריך להתפלל שאף עורך לא יודח בגלל הכפולה הזו, כי היא לא כללה שום הסתייגות מכיבוש אדמה (לסוגיה) ועל האסון שפקד את כל אלו נאלצו להחליף את סוג האדמה שעליה הם חיו ב-48' וב-67'.

    אהבתי

  12. עובר אורח הגיב:

    בעלת בית, איך אני מפנה לתוק בק שלי הנוגע לעינין לאומיות
    בפוסט קודם? מותר להעתיק? או להפוך למאמר אורח?

    (הנה)

    ובעוד הישראלים חוגגים, אני שומע את החזיזים. דרום סודאן
    נלחמת בצפונה ולהיפך, השנה לא ישלחו נציג לחידון התנ"ך.
    עירק מתפרקת בעזרת תורכיה (חומר מעניין ארוך ומלומד
    בהפנייה). מסוריה אין חדשות, כשנהרגים שם פחות מעשרים
    איש ביום אין אלו חדשות. בבחריין הסונים מטפלים בשיעים
    כמו שהשיעים היו מטפלים בהם אם יכלו. במצריים נגמרים
    הדולרים והמטורפים סגרו את ברז הגז לישראל. מה יעשו עם הגז?
    בלבנון בגלל עליית המחירים הותירו את מחיר חבילת הפיתות
    כפי שהייתה אבל הורידו 100 גרם במשקל, החלטת ממשלה.
    עוד החלטה להתחיל לארגן אפשרות בחירה ללבנונים בחו"ל.
    בתימן מלחמה + מזלטים אמריקאים שהורגים מלמעלה. ארה"ב
    החליטה לבנות יחידת מודיעין מיוחדת לאירן, זו בעצם הודעה
    שהם לא יודעים מה הולך שם. אביב ערבי במלוא תפארתו.

    אהבתי

  13. צמחונית הגיב:

    מזדהה איתך לגמרי בענין המנגל. חשוב לומר שלא כולם נהנים מזה.
    פולחן הבשר הזה מדכא עד מאוד ואני בטוחה שיש עוד כמונו שמרגישים כך.

    אהבתי

  14. יוני הגיב:

    דבורית, לגבי שאלת הגאווה.
    בתקופה האחרונה ביליתי חודשים רבים מעבר לים ואחד הנושאים שעלו, בהתחלה באופן מקרי ובמהשך באופן יזום על ידי, היה נושא הלאומיות והגאווה. דיברתי על כך עם אזרחי מדינות שונות: קנדה, ארה"ב, צרפת, בריטניה, רוסיה, גרמניה, אוסטריה, ספרד, הודו, סרי לנקה, אוגנדה, נפאל, ברזיל, ארגנטינה, ישראל. אולי שכחתי מדינה אחת או שתיים. זו הייתה בעצם שאלה מאוד סובייקטיבית מכיוון שכל אחד ענה עליה אחרת – אחד על האנשים, השני על החברה, השלישי על מדיניות הממשלה, הרביעי התייחס להיסטוריה הלאומית וכו'.

    ניסיתי לנתח את התשובות ולמצוא להן סיבה. בגדול, למרות שלא באופן חד-משמעי, ניתן לומר שאזרחי מדינות מערביות דמוקרטיות וותיקות פחות גאים במדינותיהן, בעוד שאזרחי מדינות צעירות יותר, ממדינות "מתקדמות" פחות היו בעלי רגשות לאומיים וגאווה חזקים יותר.
    בעצם, הייתה רק תוצאה חד משמעית אחת. כל הישראלים ששאלתי, ומדובר ביותר מ-20 במקומות ומועדים שונים, ללא יוצא מהכלל, אמרו שהם גאים במדינה. נכון, זה לא מדגם מייצג, אבל העובדה שישראלים – בגילאים שונים וממקומות שונים בארץ – ענו את אותה תשובה, מסתדרת יפה עם הכתבה שהבאת כאן.

    אז לשאלתך – מתוך הניסיון שלי לפחות: ששת האמריקאים שענו לי לא היו גאים במדינתם, רק שניים מתוך ארבעה צרפתים היו גאים, קנדי עם אזרחות בריטית שגדל בארה"ב אמר שאינו גאה באף אחת מהמדינות. גם הרוסי, ארבעת הגרמנים, שניים בשלושת האוסטרים ארבעה מחמשת הספרדים, שניים משלושת ההודים, הסרי לנקי, הנפאלית, ועוד אחרים שאני כבר לא זוכר, אמרו שאינם גאים במדינתם.

    זו אכן שאלה מעניינת. לי לפחות נראה כרגע שנאמנות למדינה בעולם כולו היא לא דבר אוטומטי כפי שעלה מדבריך, או כמו שעולה מתשובות הישראלים שפגשתי, ומהנסקר בכתבה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תודה רבה. תגובה מחכימה ומחדשת.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      לשיטתי, המדינה המוצלחת, היא המדינה שאינך מרגיש, שאתה חי בה.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      מעניין. היכן היית בארה"ב? מניסיוני הדל הנפת דגל מסמנת לאומיות.
      משום מה, ביום רגיל, בנסיעה בעיר ניו-יורק, אלפי? מאות אלפי? בני אדם
      כמה דגלים אמריקאיים מתנופפים ראו עינך? בחלקים אחרים של ארה"ב
      תראה לפעמים דגלים רבים, גם בשיחות עם בני אדם תשמע נימה פטריוטית.
      גם, משום מה, גאווה בנשק קשורה בכך. בנורוגיה ביום ההולדת לפחות פעם
      ושלא לדבר על ה 17 במאי, יום העצמאות, מניפים דגל. לא פשוט.

      אהבתי

    • יוני הגיב:

      ניר, לאט לך.. ביקרתי בארה"ב מספר פעמים. זו הסיבה שהופתעתי כשכל אמריקאי שפגשתי ענה את מה שענה. חשבתי על זה ואולי זה קשור לעובדה שרק לכ-40% מהאמריקאים יש דרכון.כמו שאמרתי, הסקר שלי יה אקראי, אבל בטח שלא מייצג.

      עוד אפשרות היא שעל אף שדגל באמת מסמל גאווה במידה מסויימת, אנשים רואים בדגל גם חלק מהזהות שלהם וזה לאו דווקא גורר גאווה במדינה. אולי זה כמו אמא ובן. היא יכולה לאהוב אותו אבל באותה עת גם לא להיות גאה בו.

      הלל, הסטטיסטיקה מעניינת באמת, חבל שהיא חלקית – רק מדינות מערביות. אבל אם נוסיף לזה את הסקר של ישראלה שדבורית הביאה, אפשר לראות שישראל משאירה גם את אירלנד וארה"ב מאחור. אבל הנתון שמעניין הוא שב-17 המדינות המערביות האלה בממוצע יש יותר כאלה שאינם גאים מכאלה שכן. ואז אולי התשובות שקיבלתי נשמעות יותר הגיוניות.
      ובלי קשר – באופן אישי הופתעתי גם מהתשובות (ובמקרה זה גם מהסטט')של הצרפתים, לא רק מתשובות האמריקאים.

      אהבתי

      • יונת קש הגיב:

        אני חושב ששאלת הסקר מעניינת אבל היא יותר מבלבלת מאשר מלמדת.
        תחושת גאווה היא לא נתון חד ערכי. בנוסף, משה יכול להיות גאה ברמה X על האזרחות השוודית שקיבל לפני שבוע וז'ז'ניה יכול להיות גאה ברמה Y על היותה ישראלית מלידה.

        כל האמריקאים והאירים שפגשתי גאים במדינתם אך זוקפים את תחושתם האישית להיבטים כל כך שונים שאני לא רואה טעם להשוות בינהם. חוץ מלמכור עוד ניירת, כמובן.

        "האם אתה רוצה להגר ממולדתך ?" לדוגמא, היא שאלה שהתשובה עליה הרבה יותר מפוקסת.

        אהבתי

        • יוני הגיב:

          כל מה שאתה אומר הוא נכון, אבל הכל שאלה מה אתה רוצה לבדוק. השאלה שנתת טובה ובאמת יותר מדוייקת, אבל במקרה הזה אני חושב שעובדה שזה לא חד-ערכי הפך את זה למעניין. דרכי ביטוי שונות של גאווה מעידות על איך האדם תופס את עצמו ביחס למרחב שבו הוא חי. פתאום אתה מגלה "מודלים" שונים של המושג גאווה, ואפילו יותר מזה – של המושג מדינה. כישראלי, שבא ממקום עם רפלקס גאווה אוטומטי, אני יכול להגיד לך שלמדתי. נראה לי שפשוט לפעמים מבלבלים בין גאווה לאהבה ולנאמנות וגם… למקום שהיית רוצה לגור בו.

          אהבתי

      • ניר הגיב:

        אין לי בעיה עם הסקר שעשית, אלא עם העובדה שוולווט נותנת לו תואר של "מחכים" – בעוד שכל מי שביקר מתישהו בארה"ב יודע שששה אמריקאים בלתי-גאים לא משקפים את אחת האומות הפטריוטיות/לאומניות/לאומיות (כל אחד לפי טעמו) בעולם.

        אהבתי

    • מהצד הגיב:

      אפשר להיות נאמנים למדינה בלי להיות גאים בה

      אהבתי

  15. שועלן הגיב:

    עיתונאי ידיעות קיבלו סלולרי חדש/ישן

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      תופעה חוזרת על עצמה בסלולרים וטאבלטים, החדש בישראל, מגיע יחד עם ההודעה על התישנותו. חלק מהחוויה הישראלית, נוסיף לרשימה.

      אהבתי

  16. שועלן הגיב:

    אלון עידן מעולה כרגיל.

    אהבתי

  17. דרור הגיב:

    כתה דמגוגית מבית וואלה. לפי הכתבה ביבי צריך להיות הכי מרוצה ,שהרי מספר האיזכורים שלו בתקשורת עולה בהרבה על שאר המתמודדים . מה שהכתבה לא מציינת זה שמרבית האיזכורים האלה הם איזכורים שלילים .

    אהבתי

  18. שועלן הגיב:

    היטלר לא לבדיש עוד הרבה).
    זה מה שקורה כשאין בקרה על התכנים שמעלים גולשים.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מישהו שם ענה לקריאה שלך, והחל במלאכת הניקוי.
      היטלר יצא בחוץ*, וכך גם חלק מהדוגמאות הנוספות שקישרתי אליהן קודם לכן.
      ועדיין:
      1
      2
      3
      4
      5
      6
      7
      8

      *כמעט:
      חדי העין ישימו לב שגרשון (גארי) גיטר, הוא לא אחר מאחיו התאום לפוטושופ של אדולף.

      אהבתי

      • דרור הגיב:

        מאיפה לך שהאנשים האלה לא באמת היו קיימים?? אתה מפקפק ברמת האמינות של וינט??

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          זה לא קשור לווינט, אלה גולשים שמעלים את החומרים.
          סמוך עלי, כולם לא אמיתיים. ויש עוד כאלה.
          זה נראה שחבר'ה מהסוג של 9גאג וכאלה התארגנו ויזמו את הבדיחה שמצחיקה רק אותם.

          אהבתי

          • נאג'ס הגיב:

            זה קשור לוויינט שבחרו להרים פרוייקט כזה – באופן הזה.
            הרעיון אכן פסדר, אך איכות הביצוע עומדת ביחס ישר לכמות המשאבים שהוקצו לנושא, והיא כמובן עומדת ביחס ישר למידת הרצינות שמייחסים הקודקודים לפרוייקט זה, מלכתחילה.

            זאת חכמה מאד קטנה להרים פרוייקט שכזה רק כדי לניתן יהיה להגיד שהנה, אנחנו ערכיים, ו"זר לא יבין זאת" ויאדה יאדה..

            אהבתי

          • דרור הגיב:

            אני צחקתי

            אהבתי

    • הנה דוגמה הגיב:

      http://www.news1.co.il/Archive/003-D-70849-00.html
      לא לשכוח לא ביום העצמאות! ולא ביום הזיכרון!
      עדיין האויב מבפנים גדול מהאויב מבחוץ!!!!
      הם שרים עם יאיר לפיד על המלחמות שלנו על הארץ שלנו… אף אחד מהם לא היה שם ולא יהיה שם!
      כל הערבי שירה האלה זה רק שדגני ואנשי גימנסית הרצליה,יוכלו בזמן הזה לצייר כתובות נאצה על אנדרטאות, ובגבעת התחמושת! העצלנים שבהם מציירים שמות של כפרים פלסטינאים בתלביב, ועורכים טקסים לזכר הנכבה בנמל.
      גם ביום הזה אל תשכחו מי באמת האויב שלנו!!!!

      אהבתי

  19. הלל הגיב:

    ולאטמה מחזירים את הפלאפל למכורתו (ולוקחים את כל השאר).

    אהבתי

כתוב תגובה למיקי לבטל