מפליגה בתוך הכפכפים


העיתונים חוגגים עצמאות עדיין * הרבה שאריות לתבשילי החג נותרו בשישי * הכותרות הראשיות מתפצלות באופן מעניין במיוחד
רק בישראל היום זוועות סוריה בכותרת הראשית.

מצרים מנעה את השחתת האנדרטה הישראלית בסיני. זו ידיעה מיום רביעי אחה"צ. למה כות' ראשית במעריב הבוקר? בהארץ הידיעה הקטנה בע' 5.
הארץ: המדינה תבקש מבג"ץ להקפיא את פינוי שכונת האולפנה בבית אל. זו הכות' בהארץ, אבל למעשה מדובר בהרס המבנים, כך מהידיעה. בידיעות: ע' 6 והמוסף לשבת.

מקור ראשון
: שלושה יישובים חדשים בשומרון.

ע"פ הראשית של ידיעות, בכירי הליכוד אומרים שהבחירות יתקיימו בסתיו הקרוב (צביקה ברוט ויובל קרני).

עמוס הראל כותב בהארץ שנאומו התקיף של אהוד ברק בערב החג הוא קריאת תיגר נגד דבריו המפויסים של הרמטכ"ל בהארץ, שהסנקציות נגד איראן נושאות פרי.
צרות בגן עדן? לא נראה אותם סועדים ביחד? מתי יהפוך בני גנץ לגבי אשכנזי 2?

שאריות יום העצמאות עוד מככבות בעיתוני שישי, פשוט כי עמישראל בגשר מיום רביעי וברור שעיתוני החג והעיתוני שישי יתערבבו לו בערימה.

לכן בידיעות יש 64 סיבות לשמוח (64 סיבות לשמוח? כותרת שאין שום קשר בינה לבין המציאות בעמודי 2-3) ובהארץ מספרים איך חגגו בו פעם עצמאות:

השנה היתה 1968, כשנה אחרי ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים. "הארץ", כעיתונים אחרים בתקופה, הצטרף לרוח הפטריוטית והלאומית שרווחה בישראל ולא היסס לבטא אותה גם בעמודי החדשות. מאמר המערכת, תחת הכותרת "המצעד וספיחיו", הסביר לקוראים מדוע יש לראות בחיוב את המצעד הצבאי הראשון שהתקיים אחרי המלחמה: "מפגן זה של כוח מזוין באוויר וביבשה לא נועד לאיים אלא להרתיע בלבד; ואמנם אנו מקווים כי תזכורת זו תובן על ידי מנהיגי המדינות הערביות וצבאותיהן"

מעריב עוד דוהר על ילדי יום השואה הרעשנים. עודד לאופולד, השחקן הנוזף, כותב טור אישי שבסופו הוא מתנצל.
הארץ שועט עדיין עם העדה נ' באשר לסקס בחוף בוגרשוב. הידיעה של יניב קובוביץ (ע' 9) עוד לא באתר. על פי דברי נ', שהגיעה להעיד במשטרת לב תל אביב, חוקרי המשטרה התייחסו אליה בזלזול וניסו למנוע ממנה להגיש את עדותה. לדבריה, האישה המקיימת, ח', שיקרה במאה אחוז. ע"פ הכתבה, דברי אחד החוקרים לנ', שהודה בפניה שלא היו שוטרים בחוף, "עומדים בניגוד מוחלט להודעת דוברת מחוז ת"א, אורית פרידמן". בעקבות הביקור בתחנה שלחה נ' מכתב תלונה למפקד מחוז ת"א.

משפחה שבילתה בפארק בירושלים הותקפה על ידי צעירים ערבים (מעריב, 2).
כתבנו טוען שזו משפחה חרדית. ע"פ התמונה בידיעה היא ממש לא. בידיעות הדיווח, כולל שם המשפחה, שוקרון, מופיע בע' 11, כשהמשטרה חוקרת אם מדובר באירוע על רקע לאומני. גם בישר"ה מופיעה ידיעונת בע' 19.
בהארץ אין דיווח על כך, אבל יש דיווח על זוג ערבי שבמגרשם נתלה דגל ישראל. וגם: פעילי שמאל נכלאו במבנה כשביקשו לחלק גלויות על כפרים שנהרסו ב-1948. מה עם דיווח כולל, של כל האירועים?

נילי פריאל לחוקריה:

"ידועים לי מקרים דומים, ואף חמורים יותר, של העסקה חוזרת ונשנית של עובדים זרים בבתיהם של שרים, שופטים, חברי כנסת, עורכי עיתונים, אנשי עסקים ואנשים אחרים, רבים וטובים, ולא הייתה אף מילה בתקשורת".

ברשות האוכלוסין וההגירה החליטו להתעלם מטענותיה (מעריב, יובל גורן וזוהר שחר לוי).
יכול להיות נחמד לדעת מי מעורכי העיתונים מעסיקים עובדים זרים שלא כחוק ולאחר מכן מדווחים על פריאל, הטוענת שהכל נעשה כדי לנגח את בח"לה.

רועי צ'יקי ארד גילה שהמטס מעניין רק עובדים זרים וערבים. אני דווקא גביתי עדות מחברה שיצאה מהבית במיוחד כדי לצפות במטס. היא לא עובדת זרה ולא ערבייה.

חברה קדישא החלה לשמר את בית הקברות ביפו.

צפירת הרגעה למגוירי הרב דרוקמן: אתם חוקיים.

בקרוב אילנית תוקע מהקונצנזוס ושיריה יוצאו מתוכנית הלימודים. בראיון לשגיא בן נון בסופשבוע היא אומרת "אני אוהבת את המדינה שלי, אבל לא בכל מחיר".
יש גם קטע ממש עצוב, כשהיא מספרת שמארגני המחאה לא פנו אליה, כי הם פנו "לאמנים שיכולים משוך להם קהל".
בכל מקרה, אם לא תוקע, תהיה לה עדנה, כי היא מצטרפת לעונה הבאה של רוקדים עם כוכבים.

מעניין איך יתייחסו קוראי ישראל היום לתמונה השקפקפה של ריהאנה. מעניין איך תתייחס ריהאנה לכך שהכותרת על אודותיה היא "אני פרחה". כלומר אם סוכניה יתרגמו לה מה זה פרחה. זה לא השיר מלא המודעות של אסי דיין (הכותרת, שורה מקסימה במיוחד, לקוחה משם) אותו שרה עופרה חזה (נו טוב, גם המאסטרו שהלחין).
ואם תגידו שפרחה זה לא כינוי גנאי, הנה תזכורת לדברי אבירמה גולן בנושא, מהפעם הקודמת בה הסעיר הביטוי את מדינת כל גזעניה.

בניגוד לדברי פריצקי וחברינו החמשושים, בנימין בן אליעזר מתראיין למארקרוויק ניו ג'נריישן על הסכם הגז עם מצרים.

מה אוכלים הישראלים? מתברר שירקות, סוכרים וקטניות. בכלל לא טורפי בשר. סתם השמצתי אתכם בחג.

לחם עבודה

ביום ראשון יגיש יעקב אילון את מהדורתו באחרונה בערוץ 10. גם לו יעשו חגיגה כמו לעמיתתו לשעבר מיקי חיימוביץ'?
לדברי רז שכניק בידיעות, "…מקורות בערוץ מספרים כי גיא זהר נבחר… להגיש את המהדורה המרכזית לבד פעם אחת בשבוע ואילו תמר איש שלום תוביל את המהדורה ארבע פעמים בשבוע".
זהר פרש מהשבוע בשידור חי בעקבות ההתנצלות לאדלסון.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

יותר מ-2,000 מקוראי ישראל היום בפייסבוק אהבו את המודעה הנוראה והדוחה הזו (יהושע TBWA), שהתפרסמה בעיתונים בערב החג, מודעה שזורעת שנאה ופילוג בעם דווקא ביום העצמאות.


כל התגובות והדיווחים במזבלה. וגלמור. ביהושע, אגב, גאים.

נורית קנטי תיעדה פוגרום אחרי שמשפחה ישראלית אוהבת ישראל עפה מרביצת החג שלה.

עידן לנדו על החוק להכשרת מאחזים.

נתן זהבי מספר איך השמיצו אותו בפייסבוק כאילו פגע בעודו על קטנוע בהולכת רגל, ואיך נאלץ להוכיח שאין לו אחות.

סופסוף השיר של הביטלס מתאים, איך אף אחד לא כתב מילים חדשות ללחן לכבוד שנתה ה-64 של המדינה?

צרות בכותרות/ התיקונים

"עצמאים בשטח" (מעריב, 2, ידיעות 3) על בלייני החג. אשכרה לקיר אני מדברת.

מעריב מתקן הבוקר:

לפני פיזור

גשר נעים ועסיסי. היזהרו בכפיפה לאחור ורדו על הגב בחזרה חוליה אחר חולייה. לאחר מכן התכופפו קדימה באטיות ואחזו בכפות הרגליים.

מעכשיו אפשר לראות את כל השאלונים שהופיעו בבלוג בבוקסית "מה תגידו?" בטור הימני.
מה שמופיע בטור זה הסקריר האחרון.
אביא אותו תמיד גם פה בתחילת דרכו.
בסקריר זה אפשר לענות כמה תשובות שרוצים.
[poll id="26"]

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

95 תגובות על מפליגה בתוך הכפכפים

  1. מישהו הגיב:

    מקורות בערוץ, תמיד קל לקבל את הדואל של המנכ"ל ולסייג את זה ככה

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    סיפור לשבת והפעם על משפט צבאי ללוחמים.
    סיפור החבטה שהעניק סמח"ט הבקעה ל"פעיל שלום" דני הפך לארוע מדיה רב חשיבות שקיבל כיסוי רב ונמשך בכל אמצעי התקשורת כולל התייחסות רגשנית של בלוגריות ענוגות שהתקשו להסתיר את אהדתן לבלונדיני הגבעולי המוכה. סיפורים שבהם מערכת השיפוט הצבאית מעמידה לדין לוחמים בגין מעשים שעשו בשעת מילוי תפקידם מעוררים תמיד פרץ עז של רגשות. משפטים אלו מעמידים זה מול זה עקרונות ואידיאלים שונים כגון חוק מול צדק, נאמנות מול מוסר, פוליטיקה ומדיניות מול אחוות לוחמים וכיוצא באלה. ראוי להדגיש שמקרים ממן זה מאפיינים משטרים דמוקרטיים והם יוצאי דופן שכן מערכת המשפט הצבאית נוטה לרוב לשרת את המערכת הצבאית והמשפטים הצבאיים מקורם, בדרך כלל, בשינוי מדיניות ו/או באמבציה אישית/אירגונית. העיתונאים הצבאיים הישראליים, שרמתם תואמת את מושאי סיקורם, סבורים, כמו מפקדי צה"ל, שהגלגל הומצא כאן אבל, כפי שתלמדו מהסיפור בהמשך, אין חדש תחת השמש.
    כתלמיד נאמן של 'עובר אורח', בעל הראיה ההיסטורית הרחבה, אפליג למרחקים במרחב ובזמן. הימים ימי מלחמת הבורים השניה הנערכת בדרום אפריקה בין האימפריה הבריטית לבין שתי מדינות עצמאיות שהקימו מתיישבים לבנים שמוצא רובם מהולנד. המערכה ניטשת בתקופה שבין אוקטובר 1899 למאי 1902. בעקבות תבוסותיהם בשדה הקרב בשנתיים הראשונות עוברים הבורים למלחמת גרילה. המפקד הבריטי העליון, פילדמרשל קיצ'נר עובר גם הוא מלחימה סדירה ללוחמה אסימטרית. הוא מקים יחידות מיוחדות ללוחמת אנטי גרילה (רימון?) שאינן כבולות למגבלות המישפטיות של יחידה צבאית סדירה, בונה מחנות מעצר שבהם נעצררות משפחות לוחמי הגרילה ומגייס מספר רב של משת"פים למטרות מודיעין וסיכול. שיטות הלחימה החדשות של קירצ'נר, שכוללות פגיעה נרחבת באזרחים, גוררות ביקורת נוקבת מצד מפלגת האופוזיציה הליברלית שבראשה לויד ג'ורג'.
    אחת היחידות החדשות של קירצ'נר, היא הבושוולד קריבינירז (BVC). היחידה מונה כ320 איש, כ130 מתוכם אוסטרלים וכ40 שבויים בורים ששוכנעו להחליף צד. מפקדה הוא הרס"ן האוסטרלי לנהן. האוסטרלים מתנגדים לשיתופם של העריקים הבורים אך הההתנגדות נידחית על ידי הפיקוד הבריטי. בסיס היחידה ממוקם בעיר המחוז פייטרסבורג בה מקימים הבריטים מחנה מעצר למשפחות בורים. היחידה שולחת 2 יחידות משנה לפעילות עצמאית. אחת מהן בפיקוד הסגן הרי מוראנט מוצבת באזור המרוחק כ50 ק"מ מבסיס האם. יחידתו של מוראנט מצליחה להפחית את התקפות הגרילה בצורה נכרת ודוחקת אותם צפונה, מחוץ למחוז. הבריטים מקימים מוצב חוץ חדש באזור הצפוני והסרן הבריטי רוברטסון מתמנה למפקדו. קצין המודיעין שם, הוא מינוי אישי של קירצ'נר, סרן בשם טיילור שהוא בעל הרשאה להרוג ללא משפט. ב2 ליולי 1901 מקבל טיילור מידע על 6 לוחמים בורים שמבקשים להכנע. צוות סיור בפיקוד סמל נשלח ללוכדם. השישה נעצרים ונכבלים אך לאחר מכן מוצאים להורג. דיווח על המעשה מגיע למפקדה והכח של רוברטסון נקרא לחזור. בעקבות חקירה רוברטסון משוחרר מתפקידו והכח מוחלף בכח של הBVC הכולל את סגן מוראנט. למפקד הכח ממונה סרן אוסטרלי בשם האנט. ביום 5 באוגוסט 1901 יוצא האנט בראש כח שכולל 17 מאנשיו ומלווה ב200 אפריקנים שחומשו על ידי הבריטים לתקוף חווה שבה מתגורר מפקד בורי חשוב. הבורים אורבים לכח ומצליחים להרוג את האנט ולהימלט. כשהמידע מגיע למוראנט הוא אוסף את שאר האנשים ויוצא לחווה, אליה הוא מגיע שעה לאחר שהאנט נקבר. מסיפורי האנשים מסיק מוראנט שמפקדו וידידו נרצח בדם קר. נסער כולו, הוא נשבע לנקום את דמו ומורה לאנשיו להתכונן למרדף שבו לא יילקחו שבויים. למחרת יוצא הכח למרדף אחרי הבורים הנמלטים. הכח עוקב אחר העקבות ולקראת סוף היום מגיע לנקודה ממנה נצפים הבורחים. מוראנט חמום המח פותח באש בטרם הכח נערך כיאות ורוב הבורים מצליחים להימלט למעט פצוע אחד. לאחר שמצא בכליו פריט לבוש בריטי שאותו ייחס להאנט מורה מוראנט על חיסולו, וסגנו הנקוק מבצע את הפקודה. המרדף מופסק לאחר שרץ אפריקני מודיע למוראנט שהבורים מתכננים התקפה על מפקדתו שבה נותרו קצין המודיעין טיילור ומספר קטן של לוחמים. מוראנט התאב נקמה מוביל ב23 לאוגוסט צוות קטן שחוטף 8 עצירים בורים שהובלו לבסיס האם בליווי מזוין. ה8 מוצאים להורג לאחר שאופשר להם וידוי על ידי כומר גרמני. שבוע מאוחר יותר נמצאת גופתו של הכומר זרוקה לצד הדרך. באותו היום מגיע מפקד הגדוד, לנהן, לביקור במהלכו מבקש מוראנט אישור לפשיטה על חווה מרוחקת המשמשת בסיס ללוחמים בורים. האישור ניתן, ומוראנט ואנשיו מפתיעים את הבורים ולוכדים את כולם חיים. הבורים מובלים לבסיס האם תוך שמוראנט ופלוגתו מפנים את בסיס החוץ שלהם. מפקד הגיזרה, הקולונל הבריטי האל, מציין את מוראנט לשבח.
    ב24 לאוקטובר מורה הקולונל האל על מעצרם של ששה קצינים, ארבעה אוסטרלים, רס"ן לנהן והסגנים הנדקוק, וויטון והנם, שני בריטים, סרן טיילור וסגן פיקטון. מוראנט היה בחופשה ונעצר גם הוא כששב ממנה.
    על פי הודעה של משרד ההגנה הבריטי חיילים שסיימו את שירותם בBVC התלוננו (שוברים שתיקה?) על מעשים לא חוקיים וזו הסיבה למעצר שלאחריו החלה חקירה של שופט חוקר. כששמע על המעצר מפקד המשטרה הצבאית של קיצ'נר, רוברט פורה, הוא רושם ביומנו "אילו רצו לירות בבורים היה עליהם לעשות זאת ללא מעצר…". לפני תחילת המשפט נשלח הקולונל האל (המח"ט איתי וירוב במשפט אדם מלול?) להודו ויחידת הBVC מפורקת ומוחלפת על ידי גדוד סדיר.
    המשפט החל ב16 לינואר 1902 וכלל 3 שלבים. בשני הראשונים דנו בהאשמות לגבי רצח השבוי הפצוע ו8 העצירים. התביעה הציגה כעדים לוחמים של הBVC. לפני השלב השלישי נכבלו הנאשמים והובלו תחת משמר לפרטוריה שם נשפטו על רצח הכומר הגרמני. הנאשמים זוכו מאשמת רצח הכומר והורשעו בשאר האישומים. מוראנט והנדקוק נידונו למוות והשאר לתקופות מאסר שונות. ההוצאה להורג בוצעה תוך ימים ספורים לאחר שאושרה על ידי קיצ'נר. הידיעות על המשפט הגיעו לאוסטרליה רק בחודש מרץ ובאפריל פורסם המשפט בעיתון הבריטי "הטיימס". רשומות החקירה והמשפט הולכות לאיבוד בדרך פלא מיד לאחר המשפט. שני מברקים ששלח הנאשם וויטון לפני המשפט לא הגיעו ליעדם. אותו וויטון שנידון למאסר עולם שוחרר לאחר 28 חודשים ושב לאוסטרליה. ב1907 פירסם את הסיפור בספר ששמו "שעירים לעזאזל של האימפריה". הספר הוא המקור לסיפור כפי שהוא מובא כאן. על פי הספר נכתב ב1978 מחזה שב1980 הפך לסרט בשם "ברייקר מוראנט" על שם גיבורו הראשי. הפרשה עוררה בזמנו תרעומת ציבורית רבה באוסטרליה והיא מהדהדת בציבוריות האוסטרלית עד ימינו אלה. במלאת 100 שנה להוצאה להורג התארגנה משלחת גדולה מאוסטרליה שקיימה טקס זכרון במקום הקבורה בדרום אפריקה. עו"ד אוסטרלי בשם ג'יימס אנקלס, שהיה בעברו פרקליט צבאי מפעיל בלוג פעיל לזכר הפרשה. בשנת 2009 אירגן עצומה שנועדה להביא לביטול ההרשעה על ידי מלכת בריטניה. העצומה נדחתה כמובן על ידי הבריטים.
    האם פרשה של משפט פוליטי ללוחמים שזכתה לפירסום שלילי רב השפיעה על הנכונות להתנדב לצבא הבריטי?. כדי לענות על כך נעבור למלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ המלחמה פונה בריטניה למושבותיה ומבקשת מתנדבים לצבאה. ראש ממשלת אוסטרליה מכריז "נילחם עד האדם האחרון ועד השילינג האחרון". הסגן וויטון מכריז "אני אהיה האדם האחרון". האוסטרלים מעדיפים את עמדת ראש הממשלה ומתגייסים בהמוניהם לגייס האנזאק האגדי. הבריטים לא חורגים ממנהגם והופכים את האוסטרלים שוב לבשר תותחים. מתוך 16000 לוחמי אנזאק שנשלחו למערכה בגליפולי שבו רק 4000. קיצ'נר מיודענו מדרום אפריקה מככב גם כאן, הפעם בתפקיד שר ההגנה הבריטי עד לפטירתו בתחילת 1916. קיצ'נר הוא דמות היסטורית מרתקת ששווה איזכור גם על מעשה שאינו קשור לנושא הסיפור. בשנת 1855 הוקמה בבריטניה הקרן לחקר פלשתינה הפעילה עד היום. בשנת 1871 שלחה הקרן משלחת חקר לפלשתינה, משימה שנמשכה עד 1978. אחת המטלות העקריות היתה מיפוי של כל ארץ ישראל המערבית. במשימה החלו שני גיאוגרפים, קלאוד קונדר וצ'ארלס דרייק. דרייק חלה במלריה ונפטר בסוף 1873. כמחליפו שלחה הקרן קצין צעיר בן 24 מחיל ההנדסה המלכותי, בשם הרברט קיצ'נר. השניים, קונדר וקיצ'נר, מיפו את כל ארץ ישראל המערבית. מערכת הקואורדינטות שלהם שימשה שנים רבות את כל המפות של ארץ ישראל. המפה של קונדר וקיצ'נר שימשה לקביעת הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון. לחובבי נוסטלגיה, ניתן לצפות במפה באתר זה.
    את הסיפור נחתום באימרה המיוחסת לדמות חשובה אחרת שפעלה במלחמת העולם הראשונה. מדובר בעיתונאי ומדינאי שכיהן כראש ממשלת צרפת ב1917, ג'ורג' קלמנסו. אותו קלמנסו היה פעיל בפולמוס הציבורי בעקבות פרשת דרייפוס ואף פירסם בעיתונו את מאמרו החשוב של אמיל זולא "אני מאשים". וזו דעתו על נושא הסיפור:

    כפי שמארש אינו מוסיקה, משפט צבאי אינו צדק

    אהבתי

    • חמש שאלות הגיב:

      מרתק כרגיל. הערה קטנה – למרבה הצער, רוב האנשים ששומעים את המילה "בורים" חושבים על אנשים שלא למדו, ולא יודעים כי הבורים היו איכרים יוצאי הולנד, גרמניה וצרפת (למרות שאיכרים גרמנים הם אכן לרוב, בורים לא קטנים)

      אהבתי

      • פלגיאט זקן הגיב:

        אכן העתקה, גם אם מויקי, משפרת את הסגנון. ומאחר וחמשה מתקשים באנגלית, נתת שרות חשוב. באשר להומור התפל של חמשה, שיהיה.

        אהבתי

    • חן חן חייל.
      להערכתי, האשמה והאחריות של אדומי החוטם לכאוס שעוללו ברחבי העולם במזרח התיכון בפרט יקבלו את המקום הראוי בדפי ההיסטוריה, כולל וועדת חקירה פיצויים לקורבנות. מקורות דוברי ערבית מספרים על עשרות מקרים של משפטי שדה מצד קצינים בריטיים שהסתיימו בהוצאה להורג, כולל נשים ותינוקות.

      לגבי המאבקים ביבשת המדממת- הבורים היו חלוצים אמיתיים וצאצאיהם (חלק גדול מהצעירים היגרו מהיבשת עם עליית מנדלה לשלטון) גאים מאוד במורשתם ומתעבים עד היום את הבריטים.

      המפה של הקרן לחקר ארץ ישראל נמצאת בסרגל הניווט הימני (בלשוניתPEF 1880ׂ ) באתר עמוד ענן כשכבה. מעניין למי שרוצה לזהות יישובים ודרכים שהיו ואינם.

      מהמפה עולה ששטח חיפה היה 440 מטרים על 190 מטר- מתןך פוסט מומלץ של זאב גלילי.

      אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        תודה לחייל הקשיש,
        חטפת לי את הקישור לעמוד ענן ואת ההפניה לגודל העיר חיפה מתחת לאף… מדהים לראות את השטח של חיפה הערבית לעומת המושבה הטמפלרית בת הרחוב אחד שנמצאת לידה.

        מה שמזכיר לי אני חייב למצוא זמן ולקרוא את הכתבים של מארק טווין והרמן (או מרוין?) מלויל על הביקור שלהם בארץ ישראל. וגם על דרום אפריקה.

        אהבתי

      • הספר של מארק טווין לא משהו.
        טריסטראם מצד שני הוא ספר מעשיר ומלמד, למרות הטרחנות.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        כנראה שאני אגיע לקרוא את שלושתם מתי שהוא, תודה על ההמלצה על הספר של טריסטם.

        אם כבר המלצות, יש דיווחים דומים ומפות מסוף השלטון העותמני/תחילת המנדט?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        ראה ב"קתדרה" במשך השנים, באינקדס "מפות" בייחוד
        פרסומים מצויינים של גורן. ראה בשנים האחרונות "אופקים
        בגיאוגרפיה". ראה ספר ישן אך תקף של שטנר "מפת ארץ
        ישראל ותולדותיה". אוסף ערן שבאוניברסיטה העברית
        הועלה לרשת. מפות ישנות של א"י הנן חפץ נדרש
        במכירות כלליות.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        טוויין ומלוויל לא הסתירו את סלידתם ממראה וריחה של א"י. טריסטראם היה אורניתולוג והיה מורגל בריח עופות.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        למרבה הצער הדקדקנות ההנדסית של הקרטוגרפים של הוד מלכותו אינה מעלה ואינה מורידה. במדעי הרוח והחברה מעדיפים את הנרטיב על פני בחינה בכלים מדעיים. כך יצירתו האחרונה של הפרופסור להיסטוריה שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי" היא להיט באקדמיה המערבית למרות שבדיקות DNA שפורסמו לפני הספר מפריכות לחלוטין את התזה שלו. אבל למה נלין עליו, הרי שוחר השלום אבו מאזן כבר הוכיח בעבודת הדוקטורט שלו, שעשויה לפי אותה דוקטרינה של חקר ההיסטוריה, שלא היתה שואה והיא בחזקת המצאה כמו שהעם היהודי הוא המצאה.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        בעתיד נלמד לפי החוקרת האקדמית הדגולה פיטרס (הספר של זנד אכן לא ראוי, אך לא מהווה חומר לימוד אקדמי, ולא מהווה אינדקציה לחקר ההיסטוריה באקדמיה) וגלילי, ונוכל לקבל השראה מהאפריקנרים.

        אהבתי

      • חוץ ממדיניות האפרטהייד שאתה מכוון אליה שהתרחשה לאחר שהבריטים הנאורים נכנסו לתמונה, מה עוד יש לך נגד הבורים ?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה חלש גם בהיסטוריה של דרום אפריקה.

        אהבתי

      • מצטער אני לא אוכל הרבה ביצים כמוך.
        ועדיין- לא ביססת את ההסתייגות הנאורה שלך ואתה ממשיך להתנהג כפסטרמה בכל פעם שאתה נדרש למשהו רציני יותר מ"לא את".

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אפרטהייד מספיק בשביל להסתייג.

        אהבתי

      • . הגיב:

        לא יצירתו האחרונה של המלומד הכביר בנושא. יש אחד חדש. "מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל". המחקר בניצ'ר שמגחיך את זנד פורסם אחרי יציאת ספרו. הספר אינו להיט באקדמיה (על פי מספר ציטוטים בפרסומים אקדמיים). למעשה נראה שאינו מעניין איש כמעט בתוך האקדמיה. יש מעט ציטוטים ורובם אינם מפרסומים אקדמיים פרופר (כלומר כל מיני מאמרים של בעלי עניין פוליטי בסכסוך הישראלי פלסטיני). הפרסומים האקדמיים מגיעים בעיקר מאקדמאים ישראלים (מענין כשלעצמו..).

        אהבתי

    • ר/ק וכו' הגיב:

      תודה. החכמתי מעט.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        לקוראי אנגלית. המקור פה, כולל הקישורים של חייל זקן. חוץ מהקישור היחיד ששכח, לערך שתרגם. מה נאמר, חייל זקן לא לומד תרגילים חדשים. נודה לו על שרותי התרגום.

        אהבתי

      • יונת קש הגיב:

        חייל מביא לכאן חומרים מעניינים.
        מה אתה מביא לקומזיץ חוץ מביקורת על אחרים שגונבים לך נתחים מהבמה.

        אהבתי

      • אורן נוזף כרונולוגית ופדגוגית הגיב:

        יונה, אני מביא בצורת קישור, ולא בפלגיאט. זה הדברים שלפעמים מופיעים בפוסט כאורן ממליץ, ולפעמים בתגובות שלי. אני מבין, שלהעתיק מויקיפדיה, עדיף. נוצר פה רצף בימים האחרונים. דרור שמגיב בלי לקרוא, ושמעמידים אותו על טעותו, אומר שזה רק מחזק את עמדתו. עובר אורח שמדבר על מה שלא הופיע במאמר, ומתכחש לקיומו של מה שכן הופיע. ויונה, שמודיע לנו שהבריטים אחראים לאפרטהייד ולא האפריקנרים. אבל החוצפה של החייל, היא שיא. אתמול ביטל את אילוז, היום את מדעי החברה והרוח, ומצידו הקדיש לנו שעת ויקסיפור.
        על כן אני קורא לסדר, ודורש השתפרות ובדיעבד*.

        *הפניה היא כמובן למציאות הסוררת והטעם הטוב הנדרשים להתאים עצמם למגיבים.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        להגתי אטען שהסגן וויטון זצ"ל לא ציין בסיפרו שהמקור הוא בויקי. הידע ההיסטורי העמוק והברק הויקילוגי שמסתתרים תחת הכינוי אורן מצביעים על כך שמדובר בפרופסור אווה אילוז שבוחנת כאן את יכולותיה ללא ההגנה של מזרחית מקופחת.

        אהבתי

      • אורן לפלגיאט זקן הגיב:

        כן, כל אחד יכול לבחון, ומעניין שגם הקישורים הם אלה המופיעים בויקי. וכזכור לא ציינת שאתה מצטט, יש דבר כזה מרכאות. התרגום הישיר מויקי ברור, כמו ההשמטה של הקישור לדף. אם חומר לא מקורי, למה לא לתת קישור, במקום תגובה ארוכה.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        ב1907 פירסם את הסיפור בספר ששמו "שעירים לעזאזל של האימפריה". הספר הוא המקור לסיפור כפי שהוא מובא כאן

        יתכן שגילך הצעיר מונע ממך להאמין שיש אנשים שהידע שלהם לא הושג בויקיפדיה. כשהחלטתי לכתוב על משפטי לוחמים זכרתי את המשפט של מוראנט שהוא מעין אב טיפוס למשפטים אלה. היכרתי אותו מאחר וקראתי את סיפרו של וויטון לפני שנים רבות. הסיפור בויקיפדיה הוא גרסתו של וויטון ללא שום אימות ולכן עדיף להביא את המקור עצמו (אם הוא קיים ברשת).

        אהבתי

      • אורן לפלגיאט זקן הגיב:

        מוזר, גם לי מוכר הסיפור מספר אחר. אצלי זה לא היה מהווה תרוץ להעתיק מויקיפדיה ללא לציין זאת. קודם טענת שהמקור הספר, עכשיו מודה שתרגמת מהויקי. הספר קיים ברשת, יכלת להסתמך עליו, מבלי התיווך של איש ויקיפדיה. יכלת לא להשמיט את הקישור, יכלת להתנצל. במקום זאת אתה תוקף אותי. לו עיתונאי היה נוהג כמוך, היה ראוי להשמצות, שאתה נוהג להטיח.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        לא תרגמתי מויקיפדיה. מקור הסיפור בויקיפדיה הוא ספרו של וויטון. מי שכתב את הערך בויקיפדיה לא ציין עובדה זו. הבאתי את הסיפור של וויטון וציינתי את מקורו האמיתי. הסיפור של מוראנט נועד להדגים תזה שמובאת כמבוא לפניו והסיפא היא פשוט חיבור אסוציאטיבי. אם אתה עדיין סבור שהבאת המקור היא פלגיאט קרא שוב את הערותיך לעובר אורח בעניין הבנת הנקרא ובדוק את התאמתן לתגובותיך כאן.

        אהבתי

      • אורן לפלגיאט זקן הגיב:

        ספרו של וויטון מוצג ברשימת המקורות, למה אתה מתעקש להכחיש עובדות פשוטות.
        הנה דוגמא:
        הנה כאן וויטון
        Captain Hunt had with him only a small party of his own men,
        seventeen in number, as he had been informed by natives that there were
        only twenty Boers in occupation of the farmhouse; he had with him also a
        number of armed natives.
        וזה בוויקיפדיה
        on the night of 5 August 1901. Captain Hunt led a 17-man patrol to a
        Boer farmhouse called Duivelskloof (Devil's Gorge), about 80 miles (130 km) south of the fort, hoping to capture its owner, the Boer commando leader Veldtcornet Barend Viljoen. Hunt also had some 200 armed native African irregulars with him
        וזה אתה
        ביום 5 באוגוסט 1901 יוצא האנט בראש כח שכולל 17 מאנשיו ומלווה ב200 אפריקנים שחומשו על ידי הבריטים לתקוף חווה שבה מתגורר מפקד בורי חשוב.

        ובהמשך וויטון מיחס את האמירה "לא לקחת שבויים" לטיילור, ויקיפדיה ואתה בעקבותיה למוראנט.
        כן, אני קורא לזה פלגיאט.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        כרגיל אתה מערב דבר בדבר. המעורבות של טיילור היא בעימות אחר שמובא בסיפור והוא לא היה נוכח במרדף אחר אלו שפגעו בהאנט. אתה מוזמן לתמצת את סיפורו של וויטון ל30 שורות אבל לשם זה יהיה עליך לקרוא ספר שלם בלי עזרת גוגל. נסה, יתכן שהנסיון בקריאת ספרים יסייע לך להבין דברים ותיגמל מהדחף להתחכם בעזרת לינקים חסרי קשר שמצאת בגוגל.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        כרגיל אתה טועה.
        Morant tried to address the troops, but broke down, and Captain Taylor
        then spoke a few words to them, urging them to avenge the death of their
        ."captain, and "give no quarter

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אתה פשוט מסרב להבין. מדובר בסיפור שמקורו בספר של צד מעונין. כותב הערך בויקיפדיה הציג את זה כאמת היסטורית ללא גילוי שזה המקור היחיד ללא כל אימות. ציטוט ישיר מויקיפדיה היה מקנה לו משקל של חומר בדוק למרות שאינו כזה. אני הבאתי את תקציר הסיפור והצבעתי על מקורו ולא התימרתי להציג את הסיפור כתחקיר היסטורי. הסיפור הובא כדי להציג השתלשלות ארועים שהובילה למשפט צבאי. המשפט הוא ארוע היסטורי, העמדות שוויטון מייחס לטיילור אינן כאלו. ובוודאי שלא ניתן לקשור אותן באופן ישיר לפיקוד העליון הבריטי. מטענותיך ניתן להבין שניכסתי לעצמי גילויים של חוקר היסטורי דגול ולא היא. כאמור אם היית מבין את הקונקסט של הדברים יכולנו לנהל דיון יותר מועיל וגם לחסוך את עוגמת הנפש שגרמת לעובר אורח.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אני מבין אותך, אך עדיין הכלל הוא שמפנים למקור עליו מסתמכים. לגבי עובר אורח ובכלל, נוצר פה מנהג, לתקןף בבוטות עיתונאי הכותב בשמו, ולהפוך לרגיש, כשמתקנים אדם הכותב בעילום שם.

        אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      למה להרחיק לדרום אפריקה הנה סיפור פעולת התגמול
      הראשונה בפלשתינה א"י אחרי גירוש התורכים ותוצאות המשפט.
      המקור: Gullet E. 1925 Official History of Australia
      in the War of 1914-1918. Vol VII Sinai and Palestine
      Sidney
      הסיפור מתחולל אחרי שביתת הנשק. ולהלן קיצורו. חילי ANZC חונים
      בצריפין וממתינים לנסיעה הבייתה. בינתיים חלקם הורג את סוסיהם, להם
      נקשרו מאוד, כי אלו נמכרים ועלולים ליפול לידי הערבים, אבל זה בפעם
      אחרת. בסיפור כמה משפטים נדירים. הנה אחד (עמ' 787)
      All the Arabs of western Palestine were thieves by
      instinct, and those who dwelt close to the Jewish
      settlements were especially practiced and daring
      והוא ממשיך
      The natives of Surafend were notorious for their petty
      thieving
      חייל ניוזילנדי ישן באהלו כשהרגיש שסוחבים לו את הקיטבג. הוא זינק חצי
      ערום צעק לזקיפים ורדף אחרי הגנב. כשהשיגו הגנב שלף אקדח וירה בו
      כשהגיעו הזקיפים מצאוהו מת. כל הניוזילנדים נזעקו והלכו אחרי העקבות
      שהגיעו לסרפנד. בהחלטה שקטה הקיפו את הכפר (בלילה) הקימו את
      ראש הכפר ודרשו את הרוצח. השייח הגיב בסיפורי מעשיות. המצור על
      הכפר נמשך ואיש לא יצא ממנו. הידיעה על המעשה הגיעה למפקדת הדוויזיה
      ולא נעשה דבר. המצור המוחלט נמשך. כאן בא סיפור ההיסטוריה הצבאית
      של האנשים חלקם עוד מגליפולי, פיקניק זה לא היה (ראה בתי הקברות בארץ
      )They were angry and bitter beyond sound reasoning
      ביום הבא התכוננו. בלילה שאחריו נכנסו במאותיהם לכפר, פינו את הנשים
      והילדים ובאלות היכו למוות את הגברים ושרפו את הכפר. אח"כ שרפו מחנה
      בדווים שכן. הלהבות ניראו במטה אלנבי (חוות שפון היום בנצר סירני).
      למחרת בבוקר החלה מערכת הצדק הצבאי בפעולה. איש לא פצה פה איש
      לא הודה בדבר. לא ניתן היה (כך הספר) להגיש תביעה נגד איש. אלנבי
      אסף את החיילים ובמילים גסות (לא ראויות למפקד, כך בספר) נזף בהם
      הם נעלבו מאוד ורק אח"כ לאחר זמן הוציא להם מין מכתב התנצלות כשהיה
      צריך אותם במצרים. הסיפור מוכר בקוים כללים ב NZ . בספר שלפני
      זה עמודים 787 – 792 ב 2008 ישראלי בשם אורן הראל שגר שם
      כתב ברשת שהוא מתכוון לעשות על כך סרט וביקש
      מידע הנה כתבתו.oren2k@gmail.com
      מעניין מה יצא. ה ANZC לא היו הרבה יותר נחמדים במ"ע II . המלחמה
      מול היפנים הייתה אכזרית במיוחד. כך במלחמות אח"כ בוויט-נאם, מלאייה,
      עירק, אפגניסטאן. בכוחות המיוחדים הבריטיים SAS וכ"ו גם כאן במלחמת
      המחתרות בתום המנדט היו תמיד רבים מהם.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הכל בגלל הכיבוש…
        תודה על הסיפור המרתק. הרחקתי לדרום אפריקה בגלל סיפור המשפט הצבאי ולא בגלל מעשי החיסול של החיילים. זהו המשפט הצבאי הקדום ביותר מסוג זה שזכרתי. אם אתה מכיר משהו ישן יותר אשמח להרחיב את השכלתי (בתקוה שלא תכעיס את מעריצנו המשותף).

        אהבתי

      • אורן מעריץ צמוד הגיב:

        פיטר פון האגנבאך, זה השם, וזה הפייסבוק שלו. עובר אורח שוב התקשה להבין, והביא סיפור חסר הקשר, למזלו חייל זקן תלמידו מנומס לעתים.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        כדאי להצטייד בקורטוב של הבנת הנקרא לפני שפונים לגוגל. צר לי שאני אנוס לדחות את עזרתך המלומדת, אני מעדיף ללמוד מעובר אורח שראה וקרא דבר או שניים לפני המצאת הגוגל.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לך מצא עץ אחר להרים עליו רגל. טרול טפילי במסווה של אינטקטואל מתחכם.
        מתי תרמת כאן מחשבה מקורית שלך ולא הופעת כטפיל על דברי אחרים. אכן
        דבר על טפילים בחברה הישראלית.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        הבאתי כי זה כנראה המשפט הצבאי הראשון בארץ-ישראל תחת שלטון בריטי בעניני פגיעה
        באזרחים, לא בתוך הצבא. נכתב כי בהמשך שילמו שלטונות המנדט פיצויים לתושבי הכפר וגבו
        אותם ממשלות NZ ואוסטרליה. מכאן, נקודת ההתחלה, זה ממשיך עד ימינו. השלטון הבריטי,
        כביכול אירופאי נאור, במידה רבה השפיע על המשפט הצבאי הישראלי שלא הושפע מהתורכי.
        ראה סעיפים בחוק הצבאי הישראלי שממש מצוטטים מהאנגלי. המשפט האזרחי התורכי כידוע כן השפיע על הישראלי במידה הולכת ופוחתת.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        לא נתת קישור, אך לפחות בתגובה שלך, כתבת בפרוש לא הוגשה תביעה. עכשיו אתה מדבר על משפט צבאי ראשון, הבהר.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אתה מתפקד כאן כפרזיט ליצן וטרול. אתה מתחזה
        למעוניין ישר וגורר במתכוון משתתפים נורמטיבים,
        הגונים, שנותנים קרדיט לבלוג זה לדיונים
        ארוכים גוזלי זמן. אני ישבתי על עניין זה
        בקיו בלונדון. אך קשה היום לפרסם עניין זה
        באנגליה או NZ היכן שיש כבר אנשים
        שטענו שהגנב בא מראשון. ראה בעניין הסיפור
        "עוולה" של ברנר. על אנטישמיות אנגלית
        המתפקדת כבר ב 1918 כאנטיציוניות.
        ברור ממנהגך כאן שניסת למצוא פגמים
        בעבודתי ברשת. משנכשלת אתה מנסה לגרור
        אותי לדיון ארוך בכדי לשעשע את עצמך.
        היות ואינך אלא טרול במסווה אינטלקטואלי
        שמאלני אני לא רואה אותך כמתווכח הגון ואין
        סיבה שאבזבז את זמני בכדי לשעשע טרול
        זדוני. לך חפש לך עץ אחר להשעין עליו רגליך.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        הבנתי את ההבהרה, תודה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        כבר נאמר עליך
        טול קיסם טול יער שלם
        מבין עינך. אתה משמש
        בניק לכל מטרותיך
        הטרוליות ומבקר
        אחרים על שימוש בניק
        אכן טרול.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        תוכנו של הויכוח המר מעורר בי געגועים לפטריות.כוונתי להתיחס לצורה ואופי החלפת הדברים. עובר אורח הוא מהבודדים- אם לא היחיד- שאפשר לנהל אתו ויכוח עקרוני בלי לגלוש לביבים נוסח ימניים הארדקור. את הקללה טר*ל שומר ע.א. כנשק יום הדין, וזה יפה כשלעצמו. איני באה לשפוט מי צודק. אותי שניהם שכנעו.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אם זה
        ראוי
        לתודה
        אז הנה
        תודה

        אהבתי

  3. ר/ק וכו' הגיב:

    לגבי הסקר.
    לפחות אצלי יש יותר מתשובה אחת (או שתיים) נכונה/ות.

    אהבתי

  4. הלל הגיב:

    חסרה בסקר האופציה "דידיתי חולה בטרמפים לבית חמי ולבסוף אכלתי שאריות קרות מהמנגל".

    אהבתי

    • שי הגיב:

      חסרה בסקר האופציה "הייתי במערכת חצי מהיום כי צריך להוציא עיתון גם ביום שישי".

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        צודק 100%. הוספתי "עבדתי"

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        תעשי קשר לפעם הבאה, למרות שנוח לך בגישת "רק אני עובדת". אני העברתי את החג בספיגת חבטות פטישי פלסטיק מיידי עוברי אורח.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני תוהה איזה מקצוע קשור בכך.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        לא זה היה בשעות הפנאי, בבלוגך המפאר, מידי ע"א ידידנו הכעסני. ובהזדמנות במה זכינו, שלא קיבלנו הפעם את חז"ן בפוסטוריח, נגמרה העדפה המתקנת ?
        בכל מקרה נמנעה מבוכה. הזקנים של ימינו, מתקשים בהבנת הנקרא, ומעתיקים מויקיפדיה.

        אהבתי

  5. רמת אביו הירוקה הגיב:

    חסרה בסקר האופציה "חגגתי עצמאות בשטח, שירה בציבור, ריקודי עם והופעה חיה בערוץ 1"

    אהבתי

  6. ישמעאל זרח הגיב:

    רא"ל בני גנץ מכונה על ידי פיקודיו כ" בני-חותא" בשל אופיו הרגוע יותר. יש איפוא לקרוא את הראיון עימו בהארץ בשים לב לכך.
    משום כך, גם האפשרות שיהפוך לאשכנזי 2 נראית קלושה ביותר.

    אהבתי

  7. רונן הגיב:

    איך יחגגו ליעקב אילון ? הוא הרי יושב לבדו, בקור ובחושך בירושלים והשאר כולם בעיר האורות גבעתיים …

    אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    את צוחקת?
    ריאנה עשתה קריירה שלמה מהפרחיות שלה.

    אהבתי

    • הפרח בגנים ההיפותטים הגיב:

      לא במפתיע נמצא המתנדב להרים את כפפת הפרחה. איני בקיא בקריירה של ריאנה, אך לבקש מאנשים להפסיק להשתמש בפרחות וערסים בשפתם, זו התערבות גסה בתחביב הפנאי המרכזי שלהם.
      לא נראה לי, שג'וני מיטשל היתה מקבלת את הכותרת הזאת.

      אהבתי

  9. רמי הגיב:

    אין קשר בין הכותרת הסנסציונית לבין מה שאילנית אמרה על המדינה. היא דיברה על המדינה בפטריוטיות, בחום ובאהבה, אך גם בדאגה. לא ממש שונה מכמעט כל אחד מאיתנו.

    אהבתי

  10. שיפ הגיב:

    מרימה את הכפפה…

    כשאזדקן, ותרחק השואה,
    ולא תיזכר,
    האם תרצו עדיין בי כמדינה
    ואני בת שישים וארבע?

    אם אזייף בכל התחומים
    ומוסרית אהיה טועה,
    האם תשפרוני האם תבחרוני
    גם בעוד מאה?

    המולדת לא עובדת אין כאן אפשרות לחיות
    בואו נודה בעובדות
    השוויון הפך ריכוזיות ויש מעמדות –
    איך זה קרה??

    כן אני בת שישים וארבע
    במצב נורא,
    היו לנו כבר שש, לא, שבע מלחמות
    ולא כולכם עומדים בצפירה (נפשית)
    אם תוותרו ואותי תסגרו,
    תעשו לכולם טובה
    בואו נודה ש-
    אני לא הילד
    שהרצל חזה…

    כן אני בת שישים וארבע
    זה צעיר, למדינה,
    בארה"ב היו עדיין עבדים
    שטחים נקנו תמורת חרוזים
    אבל –
    יש בי עוד כוח להפיכות
    ולתיקונים
    אתם עוד תראו
    איזו ארץ נהדרת
    אהיה בגיל שמונים!

    אם רק תרצו
    אהיה נהדרת,
    בתוך כמה שנים…

    אהבתי

    • בנג'מין באטן ברבור שחור הגיב:

      כמו לצפות מאדם לא כלכך צעיר, שישתבח עם הזמן. האנליסט שבי ממליץ על מכירה.

      אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      לא נראה שגיספן בסכנה

      אהבתי

    • גם אותי הפליאה העובדה שהשיר נעדר מאזכורי התקשורת.
      ארבעה עמודים מלאי כל טוב אפשר היה למלא סביב הנושא, בקלות.

      הסקר בקישור התייחס לעוף ובקר וצאן ומכאן הבעיה. מזמן מנקרת בי המחשבה שישראלים אוכלים יחסית מעט בקר וצאן אך בעצם אנחנו טורפי התרנגולות הגדולים ביקום.

      בדרך למוקד המשפחתי שמתי לב שהשנה יחסית רואים מעט דגלים על המכוניות. הימנים האלה כל כך רשלנים.

      ההוצאה פר מבוגר לסשן אסאדו ממושך, איכותי, מושקע וטעים עד דמעות.
      עברה את ה מ א ת י י ם ש"ח (בלי האלכוהול) וואלה…שוחטים אותנו.

      אהבתי

    • בהה הגיב:

      keep your day job

      אהבתי

  11. רקמילה הגיב:

    פוסטורח שהוסב לתגובה מטעמי עריכה. הנשים מוזמנות להכין קפה.

    אהבתי

  12. מעריב תיקונים הגיב:

    "מעריב מתקן הבוקר"…, מעריב מתקן מחר : נתיב העשרה זה לא קיבוץ, (כמו שכתבנו).

    אהבתי

  13. סיימון הגיב:

    ח"ח לעודד ליאופולד. הטור שלו ערכי, שקול ולא מתלהם. הוא יכול היה לצאת כמוכיח בשער, ובחר, במקום זאת, לנהוג בהגינות. מסתבר שיש לו נשמה של מחנך, דבר שנראה לי מוסיף מאוד לשחקן.
    לא משהו שאפשר לומר על התגובה של יהושע סובול.

    אהבתי

    • מעלי הגיב:

      גם סובול וגם דגני חושבים שאנחנו נאצים כי אנחנו יושבים ביו"ש.
      כמו כל כנופיות השמאל. מעניין אם ילדים מההתישבות ביו"ש היו רואים את ההצגה, הם היו מגיבים כמו האנסים השיכורים מגמנסיה הרצליה.
      בטוח שלא.

      מעניין איך המצרים מצליחים למנוע חילול אנדרטה במצרים, ופה לא מצליחים לתפוס את השמולנים שמחללים אנדרטאות בבקעה, ואת גבעת התחמושת? יכול להיות שה"חיילים" של דגני טובים יותר מאלקעדה?

      אהבתי

    • שולמית הגיב:

      לא אהבתי את העניין הזה שהילדים מיצגים את מה שקרה לכולנו. גם לא את הסלחנות כלפיהם. אי היכולת לכנות את הרוע בשמו מונעת את נידויו ותיחומו שלא לדבר על הטיפול בו. ההחנופה לאותם הצעירים לא מצאה חן בעיני.

      אהבתי

    • דרור הגיב:

      "השיגה אותי בסיאטל" אעלק , כאילו שהוא לא עוד שמאלני נהנתן שנמצא בחול 300 ימים בשנה , רק שבמקרה של סובול זה חמור יותר כי זה בין היתר על חשבון המיסים של אנשים שהוא קורא להחרים .

      אהבתי

  14. אל ארד הגיב:

    "הארץ אין דיווח על כך, אבל יש דיווח על זוג ערבי שבמגרשם נתלה דגל ישראל".
    זה היה לפני כמה ימים(ב24.4). היום הם כותבים על זה מאמר(שיטנה) מערכת.

    בכפרים הבדויים(בצפון) יש חלק שתולים דגל ישראל, נכון שעכשיו עם עלית התנועה האסלמית,חד"ש,,…יש ירידה,והם גם לא מנויים על ידיעות ומעריב.

    ביום הזיכרון לחללי הבדואים(הייתי) התקיימה אזכרה בנוסח הצבאי המקובל.כמובן דגלים, הספדים, נאומים,מתן בשם הממשלה, ונציג המשפחות השכולות. זרים…וכמובן ה"תקווה", נכון שלא כולם שרו, אבל כל הקצינים(בדויים) הצדיעו!
    180 בדויים ושלושה ערבים נהרגו למען זה שבתלביב יוכלו להמשיך לבלות,לאנוס, ולהוציא את ה"ארץ".

    אהבתי

  15. אל ארד2 הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/magazine/
    גם עיתונאי הארץ לא מאמין לקריאת עיניו: איך יכול להיות שהעיתון שלו, פעם, היה ציוני, ותמך בישראל השכנה…
    תקראו תקראו!

    אהבתי

  16. חיליק הגיב:

    חסרה בסקר האופציה: "לבשתי שק ואפר, ויללתי בשער העיר בקול נהי ומספד על הקמת המדינה הציונית רח"ל".

    (למען הסרת לזות שפתיים: אני בכלל בחרתי ב-'חול"ה').

    אהבתי

  17. רדיוט הגיב:

    הים ג'ודי נמ"ש מראיינת את אמא של חתן התנ"ך ה ע ו ל מ י!,
    "תגידי בנתיבות יעשו לו קבלת פנים כמו שעשו לזוכה האח הגדול בבית שמש?"…
    ישראל.

    אהבתי

  18. נעץ כחול הגיב:

    כבוד למפרסמי המודעה נגד המשתמטים מצה"ל ,נמאס מזה שהסמול מצפה מזה שאחרים ישמרו עליו מהטרור הערבי

    אהבתי

    • רועי הגיב:

      אפשר היה גם לטעון שהדיבורים של גנץ, אשכנזי ואחרים על "חובת השירות" הם מפלגים, אבל הם לא.
      האמת הפוכה – מי שמשתמט (ולא מדובר בערבים או בנכים) כבר מזמן לא איתנו.

      אהבתי

    • שולמית הגיב:

      גם אני אהבתי את המודעה אך נדמה לי שלא השמאל משתמט אלא דווקא הימין. החרדים לא משתרים וגם הרבה חברה, מתלהמים הצורחים " מוות לערבים" משתמטים. כדא ילבדוק זאת.

      אהבתי

  19. אני לא מטומטם הגיב:

    למרות שבסופשבוע חושבים שאני מטומטם. מילא עדויות מפרשת הר הרצל שפורסמו בככל מקום, מילא אילנית בראיון היחצני המאה אלף שלא מחדש כלום, אבל אמא של פרנסואה אבוטבול? מה זה?

    אהבתי

  20. אני הגיב:

    לאילנית אין עתיד ברוקדים עם כוכבים. מישהו בכלל ינסה להתחרות בשלמה בראבא? לא חבל על המאמצים?

    בשר? מעט מאוד מאוד. במקום הראשון בתפריט שלי (בפער עצום על כל דבר אחר) זוכות העוגיות, במקום השני מאפים להוציא בורקסים, במקום השלישי פסטות, אורז ופתיתים.
    ולשאלה המתבקשת-אני מידה 38 ושומרת, בטח שומרת.

    אהבתי

  21. חייל זקן הגיב:

    אייזנר לא לבד. עיתונאית הארץ ליטל לוין מגלה שפעילי השלום הדנים לא משתגעים מאהבה למקביליהם הישראלים. פרודיה?

    מכיוון שנפגעתי כילדה שלא רוצים לשחק אתה, עמדתי בשביל ונלחמתי בזעם ובעלבון שחנקו את גרוני. חשבתי, פאקינג קולוניאליסטים נורדים עליונים, באים לשעשע את הפליטים ומתעלמים מהטקסטורה של גינת לוינסקי, שהיא לא רק הפליטים אלא גם ישראלים שרוצים לחלק מרק. פאקינג קולוניאליסטים מיסיונרים, מחלקים את האנושות לטובים, רעים וחלשים. עופו לי מהעיניים. רוצים לעזור לפלסטינים? בסדר. על חטאי הקולוניאליזם של אירופה לכו תכפרו במקום אחר ותשאירו לנו את פליטי עירנו.
    התחשק לי לחבוט בראשו של חמוץ הפנים בעשרה סירים. וכך, גם אני, כמו סמח"ט הבקעה סא"ל שלום אייזנר, כמעט שנגחתי בפעיל שלום דני.

    אהבתי

  22. נעץ כחול הגיב:

    מדהים לקרוא עד כמה הצופים שונאים את יונית לוי
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4221378,00.html

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s