עלי כותרת

כאמור, אני בשבוע עבודה מיוחד מסיבות טובות.
ולכן אביא היום (באיחור בלתי נסלח) רק את השערים, אחרי שבבוקר הועלו המלצות הקריאה של המטקבקים.
החשודים הרגילים ישלימו כבר לבד את כל מה שקרה היום.


אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

51 תגובות על עלי כותרת

  1. עובר אורח הגיב:

    האם ייתכן שכאן מופיעה הידיעה הראשונה במדייה ישראלית
    על הסכם מתפתח על גבולות השטח הימי האקסלוסיבי בין
    לבנון וישראל.http://www.naharnet.com/stories/en/42570-report-lebanon-recovers-530-square-kilometers-of-its-eez

    אהבתי

  2. שנינויון הגיב:

    יום של כותרים וכותרות.

    אהבתי

  3. חנוך הגיב:

    גיבורים בערב לקראת מהדורות החדשות.
    בבוקר נופל להם האסימון, נופל ומצלצל בקולי קולות: "אוי, הכיסא בסכנה!".
    סמרטוטשרים.

    אהבתי

  4. צופה מהצד הגיב:

    ישראל 2012 ראש הממשלה הולך נגד המצע של המפלגה שלו
    ובכל התקשורת אין מאמר אחד נגד זה
    ויש עוד אידיוטים שקוראים לישראל דמוקרטיה

    אהבתי

  5. גילמן הגיב:

    גם בדרום אפריקה החדשה, השחורה והברוכה יש מהומות נגד מסתננים שחורים מארצות השכנות. הסיבה היא כמו בכל מקום בעולם: תחרות וחשש מאיבוד חברתי וכלכלי. השוני הוא שפה אף אחד לא בא בהאשמה של גזענות.

    Xenophobia in South Africa – Wikipedia, the free encyclopedia‏
    Restrictions on immigration can be traced back to the Union of South Africa, with …. On 12 May 2008 a series of riots started in the township of Alexandra (in the …‏

    en.wikipedia.org/wiki/Xenophobia_in_South_Africa‏ 

    אהבתי

  6. חיליק הגיב:

    ידיך המגואלות, אם כבר.

    אהבתי

    • חיליק הגיב:

      אם מוחקים את התגובה הראשונה בשרשור, מוחקים את כולו.
      תגובתי הגיעה בהמשך לתגובה קודמת, וכעת היא תלושה משורשיה…

      אהבתי

  7. עובר אורח הגיב:

    שנאת ישראל בתוניסיה המשוחררת. ספק אם בקרוב
    עוד יהיו טיולים של ישראלים יחידים או בודדים לשם

    ,http://www.jewcy.com/religion-and-beliefs/in-rural-tunisia-answering-everyones-first-question-are-you-a-zionist

    עצוב וחבל אבל זה מה שיש.

    אהבתי

  8. חייל זקן הגיב:

    הכתב הצבאי של מעריב, חנן גרינברג, מדווח סוף סוף על תקלה בצבא:
    בשל תקלה בטנקי מרכבה 4, נאלצים בשריון לשקם את המנועים כל 250 ק"מ. כעת נבדק מדוע לא מצליחים כבר 9 שנים להתגבר על התופעה .
    כמנהגו הקבוע מגלה הכתב בורות בתחום סיקורו ולא טורח לבדוק את הסיפור מעבר לתגובתו של דובר צה"ל. בשנת 2005 דיווח הכתב הצבאי של ידיעות ששמו, לא תאמינו, חנו גרינברג על אותה תקלה: לאחרונה התגלו תקלות תכופות בטנקים המובילים של צה"ל, כך פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות". מקור הבעיה – תפקוד לקוי של השסתומים, אשר אמורים להאריך את חיי המנוע ובפועל ביצעו פעולה הפוכה. עד למציאת פתרון יוחלף כל מנוע אחרי 300 שעות עבודה .
    כבר אז השתמש הכתב המומחה במינוח שגוי. כשעוסקים ברק"מ (רכב קרבי משורין) היחידה הנמדדת לצורך תחזוקה היא "שעת מנוע" לא ק"מ ולא שעת עבודה. אילו הכתב היה טורח מעבר לקבלת תגובה מדובר צה"ל היה מגלה את העובדות הבאות:
    לצורך הנעת המרכבה סימן 4 הוחלט להצטייד במנוע ייעודי שיפותח המיוחד עבורו. הפרוייקט נמסר לחברה גרמנית בשם MTU. מלבד עלות הפיתוח (שלא מצאתי בשום מקור) נקבע מחיר כל מנוע לכ$800000. כאמור המנוע התגלה כלא אמין לפני 8 שנים אך צה"ל המשיך לרכוש ולהצטייד בו. צוות הפיתוח של נגמ"ש הנמ"ר היה מודע לבעיה והחליט להשתמש במנוע מהמדף שמיוצר על ידי חברה אמריקאית למרות החיסרון התחזוקתי הברור של שימוש במנועים שונים. מחיר המנוע של הנמ"ר הוא כשליש ממחיר מנוע המרכבה.
    נשאלת השאלה כיצד זה טעות בעלת משמעות מבצעית וכלכלית כל כך עצומה לא תוקנה במשך 8 שנים למרות שהיא ידועה לכל הגורמים הרלוונטיים. לכך יש שתי תשובות אפשריות: הראשונה (הטובה) היא שהצבא הוא ארגון שמנוהל על ידי הדיוטות גמורים ולכן חסר מערכת בקרה ותיקון. השנייה (הרעה) היא שמדובר במקרה דומה לזה של סימנס וחברת החשמל.
    והיכן ועדת חוץ וביטחון של הכנסת? גם שם יושבים יוצאי מערכת הביטחון.

    אהבתי

    • מרטין הגיב:

      חייל זקן שלום,

      נשמע סיפור מצויין לתחקיר.

      אבל זה מחייב אותי לקבל מסמכים ולא בא לי לשבת בכלא על ריגול חמור. ואני לא צוחק.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אחרי המלחמה הבאה…
        אין בארץ שום כתב צבאי שמסוגל לעשות תחקיר. יש כתב אחד שהעז להיכנס במיועד לרמטכ"לות אבל אסור להזכיר את שמו בבלוג.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        קלמן? אחלה גבר אבל נושא עליו אות קין בשל תעוזתו החצופה להחזיק בתפיסה מדינית אחרת.

        במקום אחר כתבתי ש-"השמאלנים אוהבים חופש ביטוי רק לאלה שאוהבים אותם" וכל השאר נמחק בטענה של הסתה… 🙂

        אבל העיקר שיש לנו תקשורת שמגנה על תחקירנים אמיצים וציבור שמבין את חשיבותה של עיתונות חופשית (למאותגרים: המשפט האחרון היה אירוניה).

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אני מתנגד בכל ליבי להעמדתו לדין של בלאו אבל ככתב צבאי הוא כישלון גמור. הוא קיבל מקם מספר עצום של מסמכים שכתב בעל ידע בתחום היה מפיק מהם עשרות סקופים. במקום זה הסגיר את קם בנסיון כושל לדווח על פשעי מלחמה שלא היו. המעבר משיף לבלאו הוא בתמצית סיפורו של "הארץ" בשנים האחרונות.

        אהבתי

      • yigal heffets הגיב:

        היכן הייתם כבודכם, הבלוגרים האנונימיים, כאשר העיתונאי לענייני-משפט, של ערוץ עשר,-10 הלא הוא ,העורך דין הצעיר והמבטיח ,בעל פני נער צעיר-עוה"ד ברוך קרא אשר הסגיר מקור מאוד חשוב, בפרשת סיריל קרן, ואריאל שרון-יבדל"א, ועדיין עובד בעיתונאי מוערך מאוד, הוא הסגיר מקור, והמקור איבד הן את פרנסתו, את רשיון עריכת הדין שלוה וברוך קרא ,יושב זחוח, אינו אומר דבר על כך ,וממשיך להיות מועסק על ידי ערוץ שכמעט נסגר! ממשיך להיות ברשימות הpay-roll של ערוץ 10 ירום הודו!? נו מה דעתכם על כך מכובדי???

        אהבתי

      • למד כף מם הגיב:

        להזכירך מרטין – למד כף מם
        לכם, לכם – לא לנו.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        (רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם)

        ואני לא צרכן תקשורת?

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        בניגוד ליבבות העתונאים, פרשת בלאו מלמדת לא על הסכנה לחופש העתונות אלא להיפך, על הכח העצום והבלתי פרופורצינלי של התקשורת בישראל.

        בלאו החזיק 1500 מסמכים סודיים וברח איתם לחו"ל ולא קרה לו שום דבר. הוא חזר כשהושג הסכם – מול אותו גוף שמימן את בריחתו מהחוק, כן? – שהוא יחזיר את המסמכים, אחרי שכבר עשה בהם שימוש. רק אחרי שהתברר שהפר את ההסכם הזה ושמר לו עותקים של אותם מסמכים החליט היועץ להגיש נגדו כתב אישום, שברור שיגמר בעבודות שרות במקרה הרע וממילא יעשה אותו לעוד גיבור של הסילברסטיינים ומעריצותיהן הוולווטיות בעולמנו (עמיתיו למערכת יכולים להתחיל להמליץ לו על מחלקות הביזנס העדיפות והחדרים שכדאי לבקש במלונות המשובחים של אירופה)

        להשוואה, כשעתונאית בכירה בניו יורק טיימס סירבה ב 2004 להעיד לגבי מקור שלה, היא נשלחה אחר כבוד לשלושה חודשי מאסר. מעניין לאיזה תקופה היו אנשי הרוח שלנו משווים מקרה כזה, אחרי שהתחמושת של "שנות השלושים בגרמניה" כבר מתבזבזת עכשיו.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אין בכלל מקום להשוות בין מילר, שהיתה שותפה לספין מטעם הממשל, לנושא בלאו. בארה"ב לא מעמידים עיתונאים לדין באשמת ריגול, כאשר מחזיקים חומר סודי.

        אהבתי

      • דב הגיב:

        התקרית החביבה של גל"צ מול תחליף ח"כ ג"ג מאירה קצת את החושך שהצטבר מסביב להדלפה של ענת קם. הדעה השולטת בבלוג הזה לביקורת העיתונות היא שביקורת ממשלתית על מעשי עיתונאים היא אנטי-דמוקרטית, אסורה ומזיקה. אינני יודע אם דברי ח"כ ג"ג שונים באופן משמעותי מדברי המתחזה לח"כ ג"ג אבל יש להניח שקיום התחזויות לדברי ראש פיקוד העורף, למשל, עלול לגרום נזק. אותו כנ"ל לגבי הרב הראשי, הר"ע, הרמטכ"ל, סגן שר הבריאות, יו"ר מועצת יש"ע ודוברי מערכות שונות שעוסקות בחיי יום יום של אזרחים (וגם תושבים).

        ברור שיש הבדל בין ניירת חסויה מלשכת אלוף ובין דברי ח"כ ג"ג. אבל! אם מוצאים תקלה במערכת כלשהי – זה סימן מובהק לאפשרות קיום תקלות נוספות במערכת הזאת. עד כמה שאני מבין, עבודת עיתונאי מבוקרת רק על ידי הממונים עליו, שחלקם קפדנים מובהקים אבל חלקם שואפים בעיקר למכירה מוצלחת של שטח עיתון או זמן שידור למרבה במחיר.

        ממציאי הדמוקרטיה המעשית בימינו הדגישו את המושג Checks and Balances מתוך ידיעה ברורה שאי אפשר למצוא מנהלה מושלמת בעולם האמיתי ואיזון של אינטרסים מנוגדים מהווה תחליף נחות אבל מעשי למושלמות. לכן, בחיי יום יום, עורך דין יכול לעשות הרבה לשיפור סיכויי לקוחו אבל לא הכול. רופא נתון לפיקוח מערכת אתיקה מקצועית ויש מי שדואג (פחות מדי…) למימוש הפיקוח. מהנדס גשרים אינו יכול להנדס גשרים אלא אם כן יש לו רישיון ואם התמוטט אצלו גשר הוא עלול ללכת לבית הסוהר. אלגוריתם דומה קיים בכל המקצועות שעלולים גם להזיק.

        כנגד זה קראתי כאן הרבה נפנופים נרגשים ועקרוניים בדגל החופש העיתונאי ללא כל ניסיון לחפש איזון כזה שאכן יאפשר ביקורת עיתונאית על מעשי השלטון אבל יוודא שלא ייעשו במסגרת זו מעשים שאמינותם מפוקפקת.

        מנגנון כזה דרוש – מי שלא משוכנע שינסה לשפוט בין ברק ואשכנזי רק על יסוד מוכשרות ופיקנטיות ההדלפות מלשכותיהם ובבואותיהן בעיתונות.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הבעיה היא בחוק. העבירה המיוחסת לבלאו (מן הסתם בצדק, מבחינה פורמלית) חוקקה כדי להגן על המדינה מריגול. כל זמן שלא חוקק חוק מיוחד לעיתונאים ראוי שהמדינה תמנע מכריכה של עבודת עיתונאי בריגול. דומני שהנימוק המשפטי המאפשר אי העמדה לדין, גם כאשר יש ראיות לעבירה לכאורה, הוא טובת הציבור.

        אהבתי

      • ניר הגיב:

        המדינה נמנעה מכך, בדיוק מהסיבה שאתה מביא, והגיעה עם בלאו והארץ להסכם (לפי החוק היבש היא יכלה פשוט להכריז עליו כחשוד בפלילים שברח מהארץ ועל עמוס שוקן כמי שסייע לו). בכך היא פעלה נכון גם לדעתי.

        בלאו הפר את ההסכם שיצר לעצמו עותק של המסמכים שכביכול הסכים להחזיר. הוא פשוט שיקר, כעבריין מן השורה (ועתונאי ישראלי מן השורה). מרגע שעשה את זה, אם המדינה לא תגיב היא מרוקנת ממשמעות הסכמים כאלו בעתיד.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        עיתונאי שמנסה להערים על הרשויות כדי לשמור לעצמו חומרי הדלפה הוא לא פושע. הבעיה שהוא נתפס, עדות נוספת לחוסר כשרונו. מקווה ששני הצדדים יהיו חכמים מספיק כדי לסגור את הסיפור בעסקת טיעון מקלה.

        אהבתי

      • בית הלל הגיב:

        מקלה מקובל עלי. נגיד שנתיים, ויוכל לקבל הורדת שליש על התנהגות טובה.

        אהבתי

      • יוריק הגיב:

        ניר, כמו אחרים, הקדמתם לשפוט. יש עדיין בית משפט בישראל או שהכל נקבע על ידי טוקבקים?
        👿

        אהבתי

      • יוריק הגיב:

        מי הוא עתונאי? מי מגדיר מהו עתונאי (שמותר לו) ומהו סתם אחד (שאסור לו)?
        ברור שאי אפשר ליצור הגדרה חוקית מיוחדת לעתונאי ולתת סמכויות מיוחדות לעתונאים. השכל הישר ובתי המשפט ממלאים את החלל הזה.
        😯

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        בוודאי שיש אפשרות חוקית – ראי החוק האמריקאי.

        אבל למה להטריד את המוח עם עובדות אם אפשר לכתוב שטויות.

        אהבתי

      • yigal heffets הגיב:

        ועל כך נאמר, שאנו לא מדינה שיש לה צבא, אלא צבא שיש לו מדינה למצער!!! 😳

        אהבתי

      • אחד אחר הגיב:

        מרטין -לא הבטחתו לנו פוסט ארוך בנוגע לבלאו?

        אהבתי

      • אמיר שיש שני לו הגיב:

        זה תכסיס ידוע מאז ימיו של פרמה: יש לי תשובה ניצחת לטענות שלך, אבל אין לה מספיק מקום בשוליים.

        יוצר את הרושם שאתה מסוגל להגיב, בלי שתצטרך לעשות זאת בפועל.

        אהבתי

    • צביקה הגיב:

      להגיד נגמ"ש הנמ"ר זה כמו להגיד רמ"ח מחלקת X.
      🙂

      אהבתי

  9. רועי הגיב:

    מה????

    אהבתי

  10. צופה מהצד הגיב:

    אני לא מבין
    עורך NRG אודי הירש ביטל את הבלוגים הפוליטים באופן זמני או קבוע?
    קלמן וסגל יחזרו לכתוב?

    אהבתי

  11. אור הגיב:

    סקירה קצרה של כותרות השערים:

    כותרת ידיעות לא מסתירה את שנאת העיתון לנתניהו, ומציגה אותו כדיקטטור. יפה שהשנאה מעבירה את העיתון על דעתו גם כשהוא מתנגד לחוק-עוקף-בג"ץ הזה. הניסוח שמציג את נתניהו כבריון שכונתי שמשרה אווירת אימה וטרור ("מי שלא יצביע איתי"), הדגשת המילה "יפוטר" באדום והניסוח "בכירים על הכוונת" לא משאירים מקום לספק.

    ביטאונו של ראש הממשלה מביא כהרגלו את דבר המנהיג בכותרתו. כותרות המשנה מידעיות והוגנות למדי.

    הכותרות של הארץ ומעריב פשוטות וטובות, כמו של מקור ראשון.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      ובאותו עניין, על השרים/ס.שרים שהבטיחו לתמוך, וקיבלו רגליים קרות, אפשר להגיד, שעשו ביבי.

      אהבתי

      • yigal heffets הגיב:

        קבלו תיקון טעות, השרים קיבלו רגליים קרות, פשוט מאוד, הם הצביעו ברגליים ,ולא נכחו במליאה, כיוון שאין ,ולא היה ,להם עמוד שידרה כלל ועיקר. כלומר ,השרים הינם בעלי אימון, אך ללא אמונה, בעלי- מסר ושדר ,אך ללא עמוד שידרה, השרידות היא עניינם, ולא השריר והקיים, ואף לא היושרה והנכוחה-הם אינם בעלי דרך, ןאינם בעלי דרכא, הם אך ורק בעלי- ממון שררה, ושרידה!

        אהבתי

  12. על ידיעות הגיב:

    אתמול בידיעות, ממון, עורכת יעל דרומי.
    במדור בועות (יח"צנות, תמונות ורכילויות מעולם העסקים) רובריקה קטנה על ריטה בפתיחת משכן אמנויות הבמה באשדוד פלוס תמונה. כתוב ריטה עם עוזי ארד והערונת על טיפים ביחסים בינלאומיים. אמ-מה, הבן אדם בתמונה הוא עוזי דיין שהגיע מטעם מפעל הפיס שכנראה תרמו למשכן. ההערונת צריכה להיות כנראה על טיפים לניחוש בלוטו.

    אהבתי

  13. אנונימי הגיב:

    אמנון לורד, הפובליציסט המעניין והאמיץ ביותר בישראל:

    אליטת שמאל אנטי-חברתית

    מאמר מערכת

    לא לעתים קרובות סוגיות מוסר ופוליטיקה עומדות בראש סדר היום. כזאת היא סוגיית המסתננים, בעיקר בדרום תל-אביב, בעיה שמסרבת לרדת מסדר היום. יש צורך להגדיר ולהבהיר בדיוק את כל הפרשה ומה שמתנהל מסביבה.

    ראשית לכל: מי אלים ומי תוקף את מי? התשובה החד משמעית היא, שבסיוע ארגוני השמאל ובתמיכה אקטיבית של מערכת המשפט בישראל, מתבצעת התקפה אלימה על תושבי דרום תל-אביב ושכונותיה.

    מה שהתרחש שם בשנים האחרונות – שנים ספורות, צריך לומר – איננו גל הגירה והשתלבות הדרגתית של זרים בשכונה מקומית בעלת מסורת; מה שהתרחש בחסות ארגוני זכויות האדם ובתמיכת חלק מהממסד הישראלי ובתי המשפט הוא טרנספר מהיר של אוכלוסיה זרה לחלוטין, שאין לה כל קשר לתרבות ולחברה הישראלית, היישר אל תוך שכונות מצוקה שבה דרים ישראלים קשי יום אך בעלי מסורת יהודית וישראלית ובעלי גאווה עצמית. כביכול, האוכלוסיה שהשמאל האנטי-חברתי בישראל מבקש לעזור לה.

    כתוצאה מהשטפון הדמוגרפי המהיר הזה – שהביא עמו רמת פשיעה לא ידועה עד כה, וזאת בשכונות מוכות עבריינות – הופיעו כמה מקרים של אלימות נגדית. היו הפגנות שבהן נשמעו קריאות שלא נעמו לאוזן האסתטית של יושבי אולמות הקונצרטים ע"ש מאן. מיד התחלפה הרוח; במקום זעזוע על ההרס החברתי שנגזר על העיר תל-אביב ועל החברה הישראלית, הוסט השיח הציבורי כלפי השעיר לעזאזל, בעיקר ח"כ מירי רגב. כמה טוב שהיא קיימת, כמה טוב שנשארו כמה כהניסטים.

    ארגוני השמאל – וזה כולל גם פוליטיקאים מסוגו של ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ – אינם דואגים כלל לזכויותיהם של בני אדם זרים, שאכן עברו הרבה סבל; עבורם מדובר בבשר תותחים במלחמתם נגד החברה הישראלית ונגד הדמוקרטיה בישראל.

    שטפון ההסתננות מספק לאנשי השמאל שרואים בחברה הישראלית שדה קרב, עוד חזית שבה ניתן לבצע קיטוב. זהו כמעט חוק טבע, שבעקבות שינוי דמוגרפי מהיר ודרמטי כל כך תגיע רמת החיכוך ברחובות העיר לדרגה שהפעולה המתונה ביותר שבהם תהיה קריאת סיסמאות גזעניות. או-אז מגיעים אנשי הקרן החדשה וארגוני זכויות האדם, וחותכים כמו סכין לוהטת בחמאה. שדה הקרב כמו הוצת לכבודם.

    הדברים חייבים להיאמר, ומערכת המשפט אינה יכולה להתיימר להיות כאן מהאו"ם. גם צה"ל ומערכת הביטחון אינם יכולים לעמוד בתווך, כמו כוחות לשמירת השלום באזורי סכסוך. כשיש למדינת ישראל בעיה חברתית שנוגעת לאינטרס לאומי ארוך טווח, הרשויות המבצעות חייבות לפעול ולא להסתתר מאחורי מילוי חובה פקידותית.

    השמאל בישראל אמון על לוחמה פוליטית מקטבת לפי הכלל הרומאי הקדמון: הפרד ומשול. אפילו השמאל הציוני המתון זקוק לשמאל הרדיקלי, כדי שזה ישסע את המגזרים השונים לגזרים. אז לא יועיל שום רוב לאומי בקלפי. עצם העובדה שגירושם של כמה אלפי מסתננים מעוכב על ידי עתירה לבג"ץ היא בושה; היא חלק מהמתקפה שמבצעים אנשי האליטה בשבתם כחברי ארגוני זכויות אדם, כעורכי דין וכשופטים נגד אוכלוסיה חלשה.

    הם הרי כל כך אוהבים להדר ולדקדק: לא חלשה אלא מוחלשת. אכן – במקרה של דרום תל אביב, מוחלשת ומדוכאת בכוונת מכוון של אליטה אנטי-חברתית.

    אמנון לורד

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s