– שער הארץ: תמלילי החקירה של רוצחי מש' פוגל באיתמר.
– מי הם בכלל אזרחי ישראל שלא מרוצים מממשל אובמה? זה הממשל שמאכיל אתכם ודואג לכם לחימוש. מה הייתה מדינת ישראל ללא המציצה האינסופית שלה מהאחות הגדולה? לא חוצפה? למה מי אתם? שנוררים ותו לא.
– לכל ארגון פשע יש שוטר שעובד בשבילו. למה זה לא מפתיע?
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מערך רכזי המודיעין הינו מקצועי וערכי. תהליכי העבודה נמצאים בפיקוח מתמיד וכפופים לנהלים מחייבים וברורים. המהלכים השונים הקשורים בעבודתו השגרתית של רכז המודיעין מתועדים ומתבצע מעקב מתמיד אחר תפוקותיו ואיכות עבודתו. הניסיון להיתלות באירוע חריג כזה או אחר, וממנו להשליך על המערך בכללותו חוטא לאמת ומטיל רבב בעובדי ציבור מסורים העושים את עבודתם נאמנה".
מדינת כל גזעניה*
שי גולדן קורא לסלק את ח"כ אנסטסיה מיכאלי מתפקידה בשל הדברים שאמרה על הומוסקסואלים.
בסיעת ישראל ביתנו מתנערים מדבריה, ובינתיים היא התנצלה תמוהות.
הח"כים הערבים והדתיים לא חושבים אותם דברים בדיוק על הומואים?
או, ראו למשל מה חושב ח"כ איברהים צרצור על יהודים בכלל.
תושבי כפר מנדא מגרשים את הסודנים. מעלי מספר שזו הפעם הרביעית, אלא שלא נכתב על כך דבר. והנה דיווח מהשטח. ע"פ דברי המנדאווי, הכל בגלל שאחד הסודנים יצא מהבית (בו התגורר עם עוד עשרות אנשים) בלי חולצה.
* כן, כשאני כותבת כ ל גזעניה אני מתכוונת לכולם: יהודים, ערבים, חילוניים, דתיים, סודנים, אריתראים, עולים מרוסיה, וכנהלאה. כולם.
הארץ החדש
הארץ החדש, אם לסכם מיד, מסתכם בגרפיקה חדשה ובניסיון להצעיר, סליחה על המילה הגסה, את העיתון. לפנות לקהל הדפדפני וקצר הרוח, שלא מפסיק לגעת לעצמו בסמארטפון.
המוסף זעיר הרבה יותר, הדפים טובים יותר, עבים ולבנים, ההדפסה מצוינת (הגימור לא). דומה יותר לעכבר העיר או לבידורוני העבר. מה המשמעות? האם המפרסמים מרוצים יותר?
במוסף 92 עמודים. מתוכם 22 עמודי מודעות. היחס המיטבי הוא 40-60. אם ביום חנוכת הבית זה המצב, מה זה אומר?
באשר לעיצוב הגרפי, שהוא ליבת העניין, כמו שאמרתי, להלן השינוי בקרדיטים:
במוסף הארץ הישן היה הנוסח כך:
עורך גרפי: ערן רובינפלד | מעצבים: הלית מנדלבליט, ארז הנדי
במוסף החדש הנוסח הוא כך:
מעצבים: אלעד שמחיוב, ערן רובינפלד, הלית מנדלבליט, נועה סיון | עורך גרפי ראשי: גל ורטמן
המדור תוצרת הארץ משתרע עד ע' 16. לאחר מכן יש כפולה הנקראת "באנה באנה | נשים מתפרעות על עמוד"
הא! דאבל מינינג. אבל זה לא עמוד אלא כפולה, והעמוד לו ייחלתם לא קיים פה.
בתחתית הכפולה יש קרדיטים.
מערכת | מהממת: מיקה אלמוג | הורסת: אור ישראלי | לוהטת: לילך ברנע-לשם | משגעת: שחר סגל | ממכרת: ליאת שביט מטריפה: רונה תמיד | מפנקת: מאיה סובול | אלוהית: ענבל ארבל
מי מתגעגע פה לרייטינג של שנת 2000? הנה הוא כאן בגלגול חדש.
לאחר מכן מופיעים המדורים הרגילים: סייד קשוע, דורון רוזנבלום ואיילת שני.
בהמשך הראיון המובטח של ארי שביט עם בוגי יעלון. וכתבה על ברית מילה. ואחת על אמילי קרפל. לא מכירה (רק בפסקה השלישית אני מבינה שהיא זמרת). שלוש כתבות סך הכל, ושוב מדורים: עיצוב, הקצה, הכולל ספרות, טלוויזיה, מוזיקה, ביקורתרבות, היסטוריה, אוכל, תשבצים, נרי ליבנה, מדור חדש של ליאת אלקיים בשם טיסות נכנסות/ טיסות יוצאות ובו ראיונות אקראיים מהשדה, אם אני מבינה נכון, וחותם המדור ענייני פנים. בקיצור, פאן פאן פאן, לז'ר ולייף סטייל.
באשר לגלריה, בו רק דפדפתי, אוכל לומר רק שהפורמט הנוכחי נוח יותר לקריאה מהסדינים.
כבר ציינתי במהלך השבוע שהעובדה שאין קרדיט עורכי עמודים בעיתון המודפס כנראה משפיעה על המתרחש בעיתון, אבל לא תיארתי לעצמי שזה מה שייראה גם בעיתון החדש והחגיגי היום:
בגלריה מופיע ראיון מתורגם של מלינה רייזיק מניו יורק טיימס על השחיין האמריקאי עטור המדליות ריאן לוקטי.
אלא שאותו ראיון מופיע גם בעמודי הספורט של העיתון, ופה התרגום שלו טוב יותר וחף משגיאות: לשחיין קוראים, למשל, ריאן לוכטה (פה לכותבת קוראים מלינה ריזיק). כתבה זו לא הועלתה לאתר.
(תודה ליעקב)
ובקטנה:
1. מדור ביקורת האוכל של שגיא כהן מגיע עם שני המשכים. בהפניה השנייה יש טעות במספר העמוד. חראם על כל ההמשכים הכעורים.
2. צ'רלי וחצי: לא יעל קציר כי אם חיה קציר.
7 ימים
גלעד שליט לא צריך להתראיין כדי לקבל שער במוסף, אלא רק לכתוב מדור. אוי, בעצם עוד לא לכתוב מדור. ארבעה עמודים, מהם כפולה אחת של צילומים משותפים של שני הידידים משחקים כדורסל. הטקסט הוא שיחה של השניים על ספורט ונפתח במילים: "כבר כילד נמשכתי לספורט…"
הניג מצדו מספר על כל מפעלותיו: כשעבדתי על סרט דקומנטרי… ומספר גם איך התיידד עם גלעד: האהבה שלהם לספורט החלה באותו גיל. שבע.
הניג ושליט יכתבו לספורט ידיעות. ממש לא למוסף, כמו שבולבלתי. השבוע הם יוצאים למיאמי, לתאר את משחקי גמר ה-NBA ולאחר מכן ימשיכו לקייב שאוקראינה, ויכתבו על חוויותיהם מגמר היורו בכדורגל.
ז'ורנל
התחקיר המלא על הספר של קרן פלס, המועתק הוא אם לאו.
וראיון עם מנשה נוי וקרן מור על הזוגיות שלהם.
איך לא נפתחו השמיים ובלעו את הארץ?
ומה דעתכם על השער?
(צילום: רוני כנעני).
נשים נשים
שדולת הנשים הגישה תביעה בשם שלוש עובדות לשעבר ב-JCS על הפלייתן על רקע היותן אמהות.
עובדות נוספות שחשות כי הופלו מוזמנות לפנות לשדולה.
הטענה המרכזית: העובדות הופלו בשכר, בתנאים ובקידום ונאלצו לבסוף לעזוב את החברה והכל על רקע היותן נשים ואמהות. התביעות הוגשו על ידי עו"ד אודליה לוי-אטינגר, חברת הנהלת שדולת הנשים, במסגרת מערך האכיפה של שדולת הנשים המסייע לנשים לתבוע זכויותיהן ולמנוע אפליה מגדרית.
התביעות הוגשו במקביל לבקשה למתן צו כללי שהוגשה ב-10.6.2012 על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, גם כן לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים.
העובדות מתארות בכתב התביעה כי החברה נוקטת מדיניות מכוונת ומפלה נגד נשים ובפרט נגד אמהות, כאשר היא מקדמת גברים במקומן, פועלת תוך פערי שכר עצומים ובסופו של דבר פיטרה או הביאה להתפטרות את העובדות האמהות.
לחם עבודה ויין
רשומון ארוך ומפותל בכיכוב נשות ליידי גלובס במסעדת כתית של השף מאיר אדוני.
וזה תקציר הכתבה שהתפרסמה בירחון, בה יורק אדוני אש וגופרית על כל העולם.
סיכום :
1. אם הכתבה היא עם יוצר אחד בכל פעם, אותו לוקחת כתבת למסעדה, אין שום סיבה שעורכת העיתון או סגניתה, או שתיהן ביחד יצטרפו לאירוע (במקרה הנוכחי דומה שסוניה מרמרי הייתה הכתבת, כך שלא ברור לי מיהי השלישית).
2. אם שלוש נשים אכלו ארוחה (לפי הצעת היחצנית וכו', נוהל ידוע בעולם עיתונות הפנאי) ב-135 ש' האחת, איך הגיעו אדוני/ ניב גלבוע לאלפי שקלים?
3. אכן, כפי שכתבה העורכת, יש לכתוב גילוי נאות על כך שאנשי העיתון התארחו במסעדה.
4. אלא שסעיף 3 הוא האופציה הרעה: צריך העיתון לממן ארוחת ערב לשני אנשים, הכתב/ת והאורח/ת ותו לא, ואז לא יוכל איש לבוא בטענות על דבר.
אין עורכים בבית וגם לא מתרגמים, כלום
שיא חדש נשבר ב-ynet: כבר לא מתרגמים לקוראים לעברית את מה שמעתיקים מאתרים אחרים. אין מילים.
(תודה לעומרי יעקובסון)
פינת הנאג'
הדגל המופיע בשלטי החוצות של הארץ לא תקני. לי אישית מה-זה לא אכפת אם בסיסי המשולשים אנכיים או אופקיים אלמלא זעקה אומת האינטרנט מרה כשדגלים שכאלו חולקו לפני כמה שנים ע"י בנק הפועלים.
(הפינה בחסות שועלן שתחקר, הפיק, צילם [ליד צומת קוקה קולה] וכתב)
המייל שהגיע אתמול לעובדי הארץ:
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אריאנה האפינגטון השיקה מגזין חדש לאייפד.
במחנה מקדם את המרכז לאומנות הפיתוי.
כן, אותי זה מרגש שליאת בר-און בהריון. מכירה אותה הרבה שנים, עקבתי מרחוק אחר כל התהפוכות בחייה כבלוגרית, ככותבת, ככוכבת, וזה משמח (דמעה).
ומי שלא מעוניין מוזמן לדלג ישר לתגובות, שם תקראו כל מה שרציתם על התעללות השמאל התקשורתי, או התקשורת השמאלנית בכם, אנשי הימין הצודקים תמיד. רוטר זה כאן.
פייסבוק התחרפן. פתאום נהיו לי (בן לילה) 5,395 חברים, בעוד שהמכסה היא 5,000.
חדשות רעות
ד"ר אלי לנדאו הלך לעולמו.
התגלתה הסיבה להיעלמות הדבורים: וירוס מדבק ביותר.
לפני פיזור
תודה רבה לכל התומכים. יום משמח היה אתמול.
בהמשך לשיחתנו על השורה הלא נכונה שמגיעה במייל למשלמים שתוקף כרטיסם פג, בנוסח "דבורית שרגל השעתה את תשלומיכם האוטומטיים", פניתי למתכנתי פייפל. קיבלתי תשובה חיש מהר (בתרגום חופשי): תודה על הערתך, אנחנו תמיד עוסקים בשיפור המערכת. בקיצור, יאללה תתקדמי. נקסט.
ולווט אנדרגראונד 
יהונתן גפן בהופעה חדשה, אם אתם מזרחים אל תבואו כי זה סתם יפגע בוייב של הזאפה
אהבתיאהבתי
אגב אני לא רוצה לפגוע בפוזה השמאלנית שגפן עטה על עצמו , אבל גם ערבים כלולים בהגדרה "מזרחים".
אהבתיאהבתי
ההפניה בשער NRG לראיון עם אפלפלד: "בכיר סופרי ישראל". טוב… לאחר שאון שריג הלך לעולמו, אולי באמת אפלפלד הכי "בכיר".
קראו בשבוע הבא ראיון עם צורי מימון – "בכיר במאי ישראל".
האימה… האימה…
אהבתיאהבתי
או שלא קראת דבר שכתב אפלפלד או שלא ראית ולו סרט אחד של צורי מיימון.
אהבתיאהבתי
אני אוהב את אפלפלד, למרות שמדובר באותו סיפור בוורסיות שונות. אדם הומאני ומספר מחונן.
אהבתיאהבתי
פתאום שמתי לב שגם השוות אותו לשרגא גפני ז"ל. רק כדי להמחיש לך כמה אוילית ההודעה שלך, אהרון אפלפלד נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים כ10 שנים לפני עמוס עוז. המינוי הזה נחשב ככבוד הכי גדול שניתן להעניק לאיש רוח למעט אולי פרס נובל.ישראלים בודדים זכו לו.דומני שאפלפלד ועוז הם הסופרים הישראלים החיים היחידים שמחזיקים בתואר הזה.
אהבתיאהבתי
כהרגלי עלי להעמיד דברים על דיוקם.
אפלפלד כבודו במקומו מונח. אין שום כוונה חו"ח לזלזל בו.
הלגלוג הוא על מי שנתן את הכותרת "בכיר סופרי ישראל". ולמען ההבהרה – גם אם הכוונה היתה לעוז, יהושע או גרוסמן הייתי מתרעם. התואר "בכיר" קיים רק בראשם של עיתונאים זוטרים, שהמילה "בכיר" מהלכת עליהם קסם ובעיקר קוסמת להם האפשרות להמליך מישהו בעצם כינויו "בכיר", משום שכך (לדעתם) חלק מן ה"בכירות" דבקה גם בהם.
ארצנו משופעת בבכירים. כמו למשל ה"מטפל בכיר בשיטת פרחי באך", שבכירותו נובעת מכך שעבר שני קורסים של סופ"ש אצל ה"מטפל המוסמך" ולא קורס אחד.
הו, עולמם הנפלא של ה"בכירים"… אישית, הכי קרוב שהגעתי בעצמי היה כשהייתי בחי"ר.
האם כעת קפיש עבור?
אהבתיאהבתי
מעריב הסופש ראיין את אהרון אפלפלד. כהרגלם של כלי תקשורת מניפולטיבים העניק מעריב לראיון את הכותרת "אהרון אפלפלד מודאג מתמיד" . מהכותרת ניתן להסיק שהנה לנו עוד איש רוח אוטומטי שבא לקטר על המתנחלים, ביבי ומירי רגב . אממה , מסתבר שאין שום קשר בין הכותרת לראיון עצמו . למרות השאלות המנחות של ה"מראיינת" אפלפלד לא מספק למעריב את הסחורה שהם צריכים . הוא תומך בגירוש הפליטים , הוא מגן על המתנחלים , הוא מצדיק את השוואת אחמדינג'אד להיטלר,הוא מלגלג על הסוציאליזם וטוען שביבי הוא דווקא ראש ממשלה לא רע .
אהבתיאהבתי
כנראה שלא הבנת את הראש: אם היו לו דיעות הפוכות הוא לא היה מקבל ראיון. הם מחפשים שם בדיוק מרואיינים כאלה, שיגידו כמה ביבי הוא טוב
אהבתיאהבתי
כן כי מעריב הוא פרו-ביבי , רואים את זה במאמרים של בן כספית , מזל מועלם ועופר שלח
אהבתיאהבתי
רונית דומקה מדה מרקר מסבירה לנו כיצד קרה שדיקטטורים רצחניים קיבלו סיקור עיתונאי אוהד בגופי תקשורת מערביים מובילים .
הנזק לא נורא. מכה קטנה במוניטין והשפעה קטנה (אם בכלל) על המכירות. אף אחד מהעורכים שאישרו את המחדל לא הועמד לדין בעוון הטעיה והולכת שולל של ציבור הלקוחות תמורת תשלום או טובות הנאה. הסכומים שהועברו בפועל עבור "כתבות הצבע" אינם ידועים, אבל המתווכים (יועצי התדמית) קיבלו מאות אלפי דולרים לצביעת מדינה באור חיובי.
לשם הפרופורציה: בישראל הושקעו עד היום מאות מליוני$ ע"י ארגוני נאורות למינהם…-מדובר בטונות של צבע. אם עורכים בכירים בכלי תקשורת נחשבים נתנו יד לצביעת דיקטטורות חשוכות באור מחמיא -כיצד נהגו כשהציעו להם להחשיך מדינות מתקדמות.
– כמה עלה להפוך אותנו למדינת אפרטהייד?
– מי מגופי היחצנות והתדמית קיבל תשלום לצייר את צה"ל כצבא ברברי?
– מי מהעורכים בכלי התקשורת המקומיים היה חסר עמוד שדרה ואינטגריטי להגיד "עד כאן" ?
הארץ (עיתון לאנשים שחושבים שהם מקבלים עיתון) מדווח באתר שראש ה-IHH נחשד שהעביר כספים לאל קעידה. מדובר באדם שהפיק את המשט לעזה עם המרמרה.
הכתבה מתפרסמת באותו "עיתון נחשב" שצבע לציבור הישראלי את המרמרה כספינת שלום שנועדה להסיר את המצור על תושבי עזה המסכנים- בניגוד גמור לעובדות.
אהבתיאהבתי
חבל שיש מעט מדי כתבות כאלה
http://e.walla.co.il/?w=/202/2541539
אהבתיאהבתי
תמהתי באמת ממתי וואלה מעלים כתבות מהסוג הזה , אבל אז קראתי את הכותרת והבנתי שזה בגלל שיש לו יום הולדת 70
אהבתיאהבתי
מעדיף את ג'ורג' האריסון.
אהבתיאהבתי
כל עוד זה לא ג'ון לנון אז אין לי בעיה
אהבתיאהבתי
שני הרהורים בשבת:
1. מוסף הארץ – הממממם… זה משונה ביד. אבל ניתן לו שאנסה. סה"כ התוכן כמו קודם (אם כי מעט צעקני מדי לטעמי). רוב הקריאה, כנראה מחר.
2. ראיתי במקרה לונדום את קירשנבאון ונאלצתי לחזות בזוועה הנקראת "להקת נאג' חמדי". הדמויות מוכרות לכם ולא אכנס כאן לדעתי על פועלן בתחום התקשורת. אבל כלהקה, קשה לי להבין מאיפה יש להם אומץ לעלות על במה, עם רמת נגינה של כיתה ח'.
זכותם לאהוב מוזיקה ואף לנגן עם חברים ליד מדורות. אבל להופיע עם רמה מזעזעת כזו של נגינה… הלו רבותי, איפה הכבוד שלכם? יש לכם ילדים, משפחות… חוסו עליהם.
ידוע לי שיש הרואים בנגינה גרועה סוג של תו איכות ותקן. "המילים", הם יאמרו, "המילים הן העיקר. עזוב את הנגינה…".
עזבתי. ומה בטקסט? משהו אווילי על אנחנו נולדים, ואז מתים… כנראה נכתב על פתק במעלית לפני שנכנסו לאולפן. אם היה מדובר בלהקה של תיכון מחיפה אפשר היה לפטור את העניין ב"נאיביות של צעירים". אבל לאנשים שמתפרנסים מכתיבה ופרשנות חשבתי שיש מטען רוחני עשיר יותר. ואפשר לבקש גם יכולת גבוהה בהרכבת שיר. אתם אנשים של מילים, האין זאת?
בכל שיר יש גם צלע חשובה של לחן ועיבוד. על מה שהציגו ליצני העיתונות בתחום הזה מוטב שלא להרחיב את הדיבור.
בההההההההההההההה
אהבתיאהבתי
הם לא התיימרו לאיכות ולא יצרו ציפיות מוגזמות.
אהבתיאהבתי
זה לא נורא כל כך (כל עוד זה נשמר במסגרת הלונדון קירשנבאום).
אהבתיאהבתי
לעמוס, מוסף הארץ המחודש ומוסף גלריה הפכו מאוד דומים. זאת הכוונה?
לולווט, תגובות שנשלחו נעלמות ואחר כך חוזרות…זאת הסיבה לתגובות חוזרות על עצמן
אהבתיאהבתי
הן לא "נעלמות וחוזרות". לא מדובר במיסטיקה.
הכותבים מקבלים הודעה שהתגובה בהמתנה, או בזבל, או משהו כזה.
מדי פעם אני נכנסת לזבל או להמתנה לבדוק מה קורה שם ואז שולפת את שראוי לשליפה ומאשרת לפרסום.
מאחר שאני לא נמצאת כל הזמן ליד המחשב, ואין לי אינדיקציה לכל מה שקורה באגף הזה, לפעמים עובר זמן עד ש. ולפעמים לא.
אהבתיאהבתי
בנוגע לסיפור מאיר אדוני וליידי גלובס, אלוהים יודע מה היה שם באמת, אבל כל אחד בעולם העיתונות יודע שהמוסר העיתונאי של האנשים בגלובס ירוד במיוחד, ושהם טסים לחו"ל על חשבון חברות, ומקבלים צ'ופרים שבעיתונים אחרים מחזירים אל היחצ"ן אחר כבוד, ככה שזה ממש לא יפתיע אותי אם הן אכן חגגו על חשבונו.
אהבתיאהבתי
הוא טוען שזה היה לא לציטוט, כלומר אמר את מה שצוטט, וגלובס היו בהימות.
אהבתיאהבתי
רענן שקד ב 7 לילות מתייחס לאמירה של אדוני-
אהבתיאהבתי
מאחר ויותר מקצה האצבעות, כבר לא ממשחק מקדים.
אהבתיאהבתי
זה טוב או רע?
אהבתיאהבתי
רע לתפארת, כמו לנסות לכבוש עם העקב. יש כללי אתיקה* למה מותר במסגרת המשחק המקדים, אך אני מעדיף אנרכיה. חבל שנמנעת ממני אירוניית ולווט מתבטלת בשישי.
*משחק מקדים אמור להתמקד בחלקי הגוף הפרובינציאלים, שאינם אברי מין אך אני כאמור איני מהסקספאשיסטים. בהחלט רצוי שפעיליות מיניות שונות יבוצעו במלואן ולא ברפרוף כאפרטיף. הייתי מרחיב בנושא, אך איני רוצה לפגוע ברגשות היונה החסידה החסודה.
אהבתיאהבתי
בתור מורחב ומורעב אתה מוזמן להשתולל עם הדימיון העשיר שהוכחת שיש לך.
אהבתיאהבתי
אתה כמובן חסר דמיון או הומור, מקלל בילדותיות. מיותר שתקרא את התגובות שלי, הן פשוט עוברות מעל לראשך. אין סיבה שתרדוף אחרי, ביבבנות פתטית, כאילו סחבתי לך את דמי הכיס.
אינני אחראי לטראומות הילדות שלך, טפל בהן בעצמך. ואז אולי יהיה סיכוי, שתוכל לזנוח את הפחדים שלך, ולהפתח לעולם מורכב יותר, עשיר יותר ומספק.
אהבתיאהבתי
הפחד הגדול שלי -לפגוש אותך בסדר פסח. מצד שני יש כמה רופאים במשפחה, כולל פסיכיאטרית שרוטה על כל הראש וכירורג רשלן.
אהבתיאהבתי
אולי די? שניכם הכוונה.
אהבתיאהבתי
-טוב
אהבתיאהבתי
מעולם לא כתבת "אולי די" ישירות לאורן ובכך את בעצם מעודדת את מה שכעת את עושה לו "אולי די".
אהבתיאהבתי
אלף פעם ביקשתי ממך להפסיק לכתוב פה, להפסיק להשתמש באלף הכינויים המעיקים שלך, להפסיק לכתוב "לדבורית", לצאת לדרכך, תודה ושלום.
איזה זכות יש לך בכלל להשמיע מילה?
אהבתיאהבתי
פעם היה ברחוב קינג'ורג', ליד הליכוד, קצב מצויין בשם בראון. דמות סיינפלדית למדי, עם לקוחות נבחרים יותר ופחות. אני עמלתי שם על קידום מעמדי (לצורך קבלת נתחים נבחרים ומתכונים סודיים מידיו המגויידות והמשוישות של בראון עצמו) ובאמת בתוך מספר שנים קודמתי לדרגת "קונה בלתי מטריד".
יום אחד, בראשית שנות התשעים (חשוב לציין כי הימים עדיין ראשית הסלולארים), אני עומד בחנות ומתבונן בחתיכת פורטר האוס, כאשר לפתח מצלצל הטלפון של בראון. הבוצ'ר השמן הרים את האפרכסת בידו השמנונית, ולאחר שניה עזב את הדלפק ואץ לרחוב עם חבילה, שם המתינה מכונית ובה איש ממושקף ומשופם. "שלושה סטייקים הכי טובים ששמרתי משחיטה סודית שגילו רק לי", אמר בשובו. "באוטו זה אלי לנדאו. לא ראש העיר מהרצליה, זה עם השכל".
אהבתיאהבתי
כילדה, אני זוכרת את בראון ונתחי הבשר. הוא הראשון שלקח אותי למקרר בשר למשמש סינטות. יותר מזה: מותו של אלי לנדאו הוא אחת האבדות הגדולות לכל מי שאוהב לאכול ולשתות ולחיות במדינה הזו
אהבתיאהבתי
התקומממות במנדא זה מדינת כל גזעניה אז מה זה ריב חמולות? מדובר בהכנסת אורחים. והאפריקנים נותרו זרים. מה הקשר לגזענות? האם את התנחלות הציונית לפני מאה שנה הם קיבלו יותר יפה? למה לבוא אליהם בטענות? הסמול הפוסט ציוני והפוסט יהודי לא יודע איפה הוא חי. הרי מקובל עליהם הנראטיב הפלסטיני אז מה ההבדל בין קולוניאליזם יהודי לאפריקני? תתעוררו, לפני שהערבים יקומו על מחנה השלום לשעבר.
בהארץ, עמוד 2-3, מודעה חמורה בסהרוריותה. מחנה השלום מצא לו צעצוע חדש.
אהבתיאהבתי
התקומממות במנדא זה מדינת כל גזעניה אז מה זה ריב חמולות? מדובר בהכנסת אורחים. והאפריקנים נותרו זרים. מה הקשר לגזענות? האם את התנחלות הציונית לפני מאה שנה הם קיבלו יותר יפה? למה לבוא אליהם בטענות? הסמול הפוסט ציוני והפוסט יהודי לא יודע איפה הוא חי.
בהארץ, עמוד 2-3, מודעה חמורה בסהרוריותה. מחנה השלום מצא לו צעצוע חדש.
אהבתיאהבתי
היי
נעים מאוד
אני ישראלי שאינו מרוצה מממשל אובמה.
עוד חמש שנים גג ניפטר ממנו, ככה או ככה, נקווה שהרבה קודם.
אהבתיאהבתי
התמונה בז'ורנל חביבה ושובבה, במובן הטוב של המילה.
הכיתוב "מה היא מחפשת שם" מיותר.
אהבתיאהבתי
את חמודית אמיתית.
אהבתיאהבתי
גאפ השקיעו רבות כדי למשוך את תשומת ליבנו בסופ"ש הזה – שלושער!
ולווט, כמו שאמרת כשנודע על העסקתו של גלעד שליט בידיעות – כמו קרן פלס, הוא יקודם על השער ועם כתבה גדולה.
בנוסף – ב"עכבר העיר" הופיע יצור מוזר – טור מאת "קרן פלס הקרנפה", בערך באמצע העיתון. ראית את זה?
אהבתיאהבתי
נקעה נפשם של תושבי מנדא לארח זרים ומיד הם זכו לתואר הסמולני "מדינת כל גזעניה", מה אומר הסמול על קרב בין שתי חמולות? קשה להבין.
בהארץ מודעה גדולה בעמוד 2-3. מזעזע.
אהבתיאהבתי
מאמר מבריק על הפובלציסט הגרוע ביותר בישראל
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/10474
אהבתיאהבתי
מתוך הלינק שלך:
מדינת כל פראייריה
ומרוז ממשיך: "אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את המציאות הזו, אנחנו לא מצליחים להכיל אותה ואותם, ואתה יודע מה, אנחנו גם לא צריכים.
"כותב שורות אלה ורעייתו היו מהפעילים הצעקניים ביותר נגד גירוש ילדי העובדים הזרים. דווקא משום כך אני צועק היום בקול גדול: 'לא עוד'.
"לא עוד שטיפת רחובותיהם וחייהם של אזרחיך החלשים ביותר, במי שבשורה התחתונה, ובלי שזו תהיה אשמתם, מביאים להזניית שוק התעסוקה; לא עוד פחד, שמוציא את המפלצת החשוכה ביותר גם ממיטב בנינו.״
אהבתיאהבתי
אפרופו רוטר, במקוראשון מצוטטת אחת, דבורית שרגל, בכתבה על הרב רוטר ז"ל.
אהבתיאהבתי
צילום מתבקש. תודה.
אהבתיאהבתי
מעניין מאד למה לא שמענו את החבר הטוב שלך יגאל שתיים על הגירוש הסודני מכפר מנדא , טוב נו הוא עוד עסוק בהתכתשויות עם שלמה מסלאווי ……
אהבתיאהבתי
משהו יזוז רק כאשר הפלסטינים אזרחי ישראל יקומו על הסמול. מכות במנדא בין ערבים לסודנים לא ישנה הרבה. ישי מגרש 200 ובינתיים נכנסו עוד 500 לקול קריאות עידוד של היאהודים.
עדיין מעניין איך כמו באוסלו, הסמול מחושק בפנטזיות שלו.
אהבתיאהבתי
אחלה שער של ז'ורנל. מסירה את הכובע על האומץ.
אהבתיאהבתי
קטע מתוך פוסט שנכתב בשנת 2007:
אהבתיאהבתי
אתה רואה? אני עקבית.
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
😛 חפש ציטוטים של מיברג על ממשל בוש (וגם על אובמה).
אבל הוא בכלל צרפתי, אז מותר לו.
אהבתיאהבתי
בטמקא הורידו את הטקסט באנגלית והשאירו רק את הטריילר.
זו כנראה היתה טעות קופי-פייסט.
אהבתיאהבתי
כתבת הדבורים היא מביכה במקרה הטוב, אין לי מילים אחרות לתאר אותה.
בשנת 2006 נעלמה כמות עצומה של דבורים מבלי להשאיר זכר, זה אכן פגע מאוד בחקלאות ולכן הושקעו הרבה משאבים בגילוי הגורם
בספטמבר 2009 פורסמו בכתב העת סיאנס (שהוא אחד משלושת המובילים בביולוגיה) ממצאים של קבוצת מחקר שעשתה בדיקה מטא-גנומית, http://www.sciencemag.org/content/318/5848/283.short
מה שאז עוד היה מאוד חדשני והיום הופך לתחום נישה. הנחת המוצא של החוקרים היתה שלא יד האלוהים מעורבת בהעלמות הדבורים, וכניראה מדובר במיקרוב כזה או אחר. אך זיהוי של מיקרובים הוא קרוב לבלתי אפשרי- מעט מאוד מיקרובים יכולים לגדול בתנאי מעבדה, ואין לנו כלים לזיהוי של הבלתי מוכרים מבינהם גם אם יגדלו במעבדה. לכן הם עשו משהו מהפכני יחסית לאותה תקופה, אספו דגימות כלליות מכוורות שונות, הפיקו מהן DNA כך שקיבלו ערבוב של החומר התורשתי של כל דבר שחי בתוך הכוורת, וזיהו את הרצפים השונים שנמצאו בכל אחת מהכוורות. אחרי שסיננו את מה שצפוי או שמוכר ואינו אלים, זיהו רצפים של וירוס שהתגלה במקור בישראל ולכן נקרא "Israeli Acute Paralysis Virus of bees". בהמשך זיהו גם המוטציה שהוירוס עבר שגרמה לו להיות קטלני במיוחד.
חלפו להן הרבה מאוד שנים, היום עבודה כזו תתבצע מבחינה טכנית בצורה הרבה יותר מהירה ובכלים שונים, ומבחינה מעשית לא תתפרסם כל כך טוב. כי זה כבר לא חדש.
והנה פרסום חדש באותו כתב עת:
http://www.sciencemag.org/content/336/6086/1304.abstract
לצערי אין לי גישה אל המאמר מהבית לכן אני מסתמכת על התקציר שלצורך העניין מנדב די והותר פרטים. חוקרים התמקדו בקבוצת דבורים מצומצמת ולמדו דרך ההתמקדות הזו (והמון עבודה) משהו על מנגנון ההעברה ועל האבולוציה של וירוס שפוגע בדבורים. על פי התקציר לא מדובר אפילו באותו וירוס אלא באחד אחר. מה שמרתק מאוד במאמר הזה וגורם לי להתעצב שאין לי גישה אליו, שלמעשה הם מצאו שהנשא של הוירוס שמעביר אותו לדבורים (איזו קרדית) גורמת לשינויים בוירוס שעלולה להפוך אותו למדבק יותר או פחות. החשיבות העצומה של המחקר הזה נחלקת ל2:
1. מבחינה כלכלית מאוד חשוב לחקלאים להכיר את אויבי הדבורים, במקרה זה הקרדית שהיא נשאית של וירוסים שעלולים להפוך לקטלניים. הקרדיט הזו ככל הנראה תהפוך מטרה מועדפת להדברה משום שחיסול שלה עשוי לחסל מגוון רחב של וירוסים. גם סביר להניח שהיא משתנה אבולוציונית באופן איטי מאותם וירוסים ולכן קל יותר להתקיף אותה מאשר אותם.
2. יש פה גילוי מאוד חשוב על אבולוציה של וירוסים מחוללי מחלות והפצה של וירוסים כאלה. למעשה החוקרים הראו איך וירוס שעובר שינוי אבולוציוני פעוט הופך למשהו קטלני. מכאן אפשר לגלוש לדיון בהרבה דברים שבכלל לא קשורים לדבורים וחקלאות אלא נוגעים לחיינו. לפני שנתיים התנהל דיון סוער ומלא האשמות כנגד הממסד בכל הקשור לוירוס ה-H1N1 (שפעת החזירים). הסיפור הזה של הדבורים הוא דוגמה מצויינת למה שכל כך מפחיד את המומחים במרכזים למיגור מגפות וכו'.
אבל למה לעסוק בנושאים מדעיים בכובד ראש? למה לעורר מחשבה ולייצר דיון? למה להצמד לעובדות?
המחקר העדכני לא "טוען כי וירוס מדבק הוא שעומד במוקד התעלומה שהחלה לפני שש שנים וגרמה בין השאר להיעלמות 60% מהדבורים בארה"ב" אלא נסמך על העובדה הזו עבור המחקר שלו.
לא מדובר ב"תופעה מסתורית זו, שמקורותיה עדיין אינם ידועים לגמרי", מה שלא היה ידוע זו דרך ההפצה של הוירוס.
אהבתיאהבתי
יהודה בלו? זה אתה?
אהבתיאהבתי
😀 לא יהודה בלו.
מדע, ובעיקר מדעי החיים, הוא אחת האהבות הגדולות בחיי. קורה.
הבורות הכללית בציבור בכל הנוגע למדע היא מקוממת בעיני, ביחוד בכל הנוגע למדעי החיים שעוסקים בדברים שכל כך נוגעים לחיינו מצד אחד, וכל כך פשוטים להסבר מצד שני. את הפיסקה שכתבתי למעלה כל בוגר תואר ראשון או שני בביולוגיה (תחום ללא עבודה) עם כישרון כתיבה היה יכול להסביר.
בעיתונות הפופולרית מחפשים סנסציה, לכן מתמקדים במשפט שילהיב את קהל הקוראים מבלי לטרוח לודא שהוא אכן מעביר את רוח המחקר המדובר. רוב המחקרים שמגיעים לעיתונות הפופולרית עונים לקריטריונים של 'חשובים מאוד ומעניינים מאוד', אם רק מישהו היה טורח להסביר את הדברים בקונטקסט הנכון גם הציבור היה קצת פחות מטומטם וגם אנשים כמוני לא היו רוטנים וסובלים מיתר לחץ דם.
אמנם ההודעה שכתבתי היתה ארוכה, אך למעשה דרשה ממני פחות מעשר דקות מאמץ. להתחקות אחרי המאמר המקורי היה מאוד קל (וטעיתי בכתב, הוא פורסם ב07, לא 09), מה עשו בו ולמה זה כל כך חשוב אני יודעת, נשאר לי רק להכנס לגליון הלפני אחרון באותו אתר ולחפש את כתבת הדבורים. עם הקריאה הזריזה מדובר בעוד 3 דקות מאמץ. מבלי להסביר את המשמעות של המאמר ומה הבעיה בכתבה הדברים שלי היו הופכים לרטינה חסרת ערך. גם לא הייתי פותרת, לפחות היפוטתית, את מה שכל כך מציק לי בכתיבה המדעית בעיתונות הפופולרית.
אם זה מה שיהודה בלו עושה, אז אולי טוב שהוא קיים (מודה שבניגוד לכמה בלוגרים אחרים, אחריו אני לא עוקבת כל כך).
לא די בכך שההסבר הבסיסי בכתבה לקה בחסר למרות הפשטות הנדרשת, השבוע ניתן בארץ פרס דן דוד לשלושה מדענים שהם האבות המייסדים של כל תחום הגנומיקה על דורותיו השונים (בעשור האחרון עברנו הרבה מעבר ל3-4-5 דורות, כמו שהפליא לתאר פרופסור אריק לנדר, אחד המדענים החשובים בעולם שנתן הרצאה פתוחה לכולם באונ' ת"א במסגרת הפרס). אז אפילו מותר לי לרטון יותר, כי הייתי מצפה מהאנשים בקהל לדעת מה זו מטא-גנומיקה אחרי שקראו את הכתבה שמספרת על ד"ר קרייג ונטר, פרופ' דוד בוטסטיין ופרופ' אריק לנדר, שמתארת את הקשר האישי הטעון בינהם, את תרומתם העצומה למדע בפרוייקט הגנום ואחריו, אולי אפילו מתבדחת על העקיצות ההדדיות שרצו במהלך ההרצאות של השלושה. אבל אנשים בקהל לא יכולים לבחור בכלל, שלושה מדענים מהחשובים בעולם, פרס נובל לפחות לשניים מהם הוא כניראה דבר מובטח ובעיקר שאלה של זמן, ורק דה מארקר טרח לעדכן שמיסד הפרס מת ותו לא. זה לא תחום שחשוב לפרסם בעיתון.
אהבתיאהבתי
לא.
יש לי הרבה מה להוסיף אך התגובה הארוכה שלי נעלמה אחרי שלחצתי שלח. כניראה שבדומה ליהודה בלו אני מאוד אוהבת מדע. בשונה (?) ממנו אני עוסקת במדע ולא מסבירה מדע להמונים.
כתיבת התגובה הקודמת דרשה ממני כעשר דקות עבודה, אני מכירה את המאמר מ2007 (לא 9 כמו שכתבתי), ואלמלא ההסבר הפשוט (לדעתי) לא הייתי שונה מהכתב המקורי, הייתי סתמאחת שרוטנת על משהו שאף אחד אחר לא יכול להבין מהו.
אהבתיאהבתי
והיא חזרה
אהבתיאהבתי
אני חושב שאת מחמירה לשווא עם ידיעה עיתונאית קצרה, שאפילו אינה כתבה.
הביקורת שלך (שאין לי ביקורת עליה) היא ברוח המקובל על דיווחים מדעיים בעיתונות המיינסטרים. אני נוטה לראות את חצי הכוס המלאה. בעולם שמושלת בו בורות, כל התייחסות לענייני מדע היא ברכה.
אהבתיאהבתי
דעתי על התמונה של קרן ומנשה?
אין לי בעיה עם התנוחה של היד שלה התמונה מאד תרבותית ואסטטית.
אולי הם רצו להראות מגניבים קולים ועכשוויים? מעין
פרובוקציה צילומית משהו בסגנון ג'ון לנון ויוקו אונו.
ברור לי שיש פה איזו אמירה אבל אני לא מבוגרות החוג לפסיכולוגיה
לכן אמנע מפרשנות פרט לכך שהתמונה לדעתי אכן מעין פרובוקציה אבל לא מספיק חדה…
אהבתיאהבתי
הדימוי מופיע בסרט של פולנסקי "רתיעה" אאל"ט.
אהבתיאהבתי
לא נראה שמנ'שה וקרן צריכים להצטלם כשהיא חופנת את השמוק שלו כדי שנשמע על ה'דבר החדש'. כן, זה יעזור לפופלאריות ולמכירות (עובדה, זה הגיע לכאן) אבל בגלל שלא מדובר בזוג אמנים רעב הנלחם להציג את יצירת חייהם שנקנתה בייסורים ונועדה להאיר את האנושות בתובנה אדירה אני לא רואה בצילום משהו שקשור לתרבות- אלא יותר התבהמות. אבל אם זה רק אני כנראה שהצלם הצליח.
אהבתיאהבתי
הם לא הוגי דעות או חכמים במיוחד, כולה שחקנים… מתייחסים אליהם כאל משהו נעלה או קדוש, מאז ימי החמישייה הקאמרית
אהבתיאהבתי
בתרבות הישראלית הם יותר מכולה שחקנים. הם סמל.
אהבתיאהבתי
בסיפור ליידי גלובס וכתית, הדג (אולי כשר אבל) די מסריח מכל חלקיו.
אדוני מגינם עז הלבב של טייקוני ארצו ודנקנר בפרט, נמצא על הפיירול של האחרון.
מדור האוכל הסיגניסטי שלו בסופשבוע מאפשר הצצה נדירה ומעוררת השראה לרשימת הספקים שלו. לא הרבה מעבר לזה.
שלא לדבר על חלקו בפרשיונת הזו. לבד מזעקות האכלו לי שתו לי.
בקיצור, צדיקים אין בסיפור הזה.
אהבתיאהבתי
אם בעולם משבחים את ישראל ת"א מתבאסת.
" " " " תלביב כל העיתונים מלאים גאוה.
" " " " ההומואים בת"א, התלהומואים גאים, ושאר העיר מתגאה ב"ענף
היצוא" הנפלא שלנו…
ואז באה:(הכל ציטטות) איזה רוסיה, פרימיטבית, חשוכה, עולה חדשה, לא יהודיה, יפה וטפשה….
ומביעה דעה א ח ר ת!!!!
ואזזז:"מדינת כל גזענייה"(התקשורת התלביבית) מקבלת אישור לנהוג בלינץ' ציבורי שלא היו עושים פה ל….. למשל.
ה"תגלית" הייתה של ספי בגלי צה"ל(מעניין מי הקליט פתאום ישיבת ועדה שקשורה בנשים..).
בראש מהדורת החדשות ,המקבצים…ההקלטה, שוב ההקלטה.. כל התוכניות של גל"צ באותו יום!!!
אני מוכרח לאמור ששמעתי את אנטסיה, הקשבתי ברוב קשב לדבריה, ואמרתי לעצמי: היא מייצגת-חייה בסקטור גדול בארץ, איך לא ידעתי שזה מה שהם חושבים, לא ידעתי שיש דעות-מחקרים… שחושבים כך.
אני ממש לא מקבל את זה, אבל מאוד מאוד מעניין מה חושבים לפחות חלק, מ"הרוסים" על הומואים.
ואז עלה לשידור איזה אחד אוחובסקי ואישר את מה שחשבתי: הסקטור הרוסי אומנם חי בדעות שונות מאוד ממה שחושבים בתלביב על הומולסבים.
ואולי באמת שידרו בער' 10 משהו ב"תחום" שלא מתאים לילדים בשעות הלא מתאימות?
אבל מה זה מעניין? נכסח! נשמיץ,נתגזע….כולה רוסיה שיקסע מישראל ביתנו.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע אם מישהו שמע את דבריה של אנסטסיה כי הביאו אותם ערוכים ברוב המקורות. הטענה העיקרית שלה (אם אפשר לקרוא לזה טענה) היתה נגד שידור מסרים שמעודדים להומוסקסואליות בתכניות ילדים. לא נוער, לא בוגרים- ילדים קטנים.
היא לא אמרה מילה על הפאנל הוורוד שתושבי ישראל צריכים לצפות בו מדי ערב כבר שנים ולא אמרה מילה על כך ששנים שוטפים לנו את הראש שהומו זה טוב, הומו זה מעניין, רגיש מצחיק ושנון ומתכון להצלחה. (אפילו יונית עיקמה פרצוף לכבודה). אנחנו חיים בקמפיין התודעתי הכי מקיף שנעשה כאן מימי אוסלו.
לפני שהנודניק יקפץ בזעקות וישאיר עוד לשלשת היסטרית- תחליפו את המילה הומואים בגבוהים, משתמשי סוכרזית, בעלי עיניים חומות, שיער מסולסל או רכב יפני כדי להבין את הפואנטה…- אבל אף אחד לא מהצבועים לא מעוניין להבין את חוסר הצדק לאוכלוסיה שאינה "גאה".
העורכים 'מטעם' השתלטו על התקשורת ומפגיזים את המסרים שלהם ללא הפסקה ובכל הפקה. 10% בתל אביב הפכו ל -80% תוכן וורוד, כמובן בשם "שיוויון זכויות" ההוגנות והקיפוח. למעשה, אלה שחושבים אחרת נדרסים בכוחניות ובטרור תרבותי על ידי אותה קהילה והפכו לסוג של מיעוט.מי שחושב אחרת ומשמיע את דעתו מותקף באותה ברוטאליות שהומואים סבלו ממנה כל כך הרבה שנים.
נ.ב.
תחזירו את המילה גאווה למילון שלי.
אהבתיאהבתי
יונה האנדרסטייטמנטקווין, למה רק טרור תרבותי, למה לא טהור אתני. זכורים הנערים שיצאו למסע רצחני ממועדון הנוער הגאה. 80% זה ממדיה מדויקת, מדעי כמו תאוריית "נפגעו מינית בילדותם, מתאבדים בגיל 40". אם הומואים נגעו במילה גאווה, זה לא סיבה לפתח פחד ממנה. התגובה חסרת סיכוי לשכנע את מי שלא עובר את מבחן טיורינג, אך בכל זאת בחרתי לבזבז מילים מסיבות היסטריות.
אהבתיאהבתי
למה אנשים שנפגעו מינית בילדותם הופכים (לפעמים) להומוסקסואלים? למה הפגיעה מביאה לקיבעון ולא לרתיעה מהמין הפוגע? מישהו יכול לענות?
על מתאבדים בגיל ארבעים לא שמעתי עד היום
אהבתיאהבתי
אלה דבריה של מיכאלי, לא שלי.
אהבתיאהבתי
יש לך (בנוסף) גם בעיה בהבנת הנקרא ואם לא -אתה עוד צבוע בשקל שבחר להתעלם מעיקר הדברים. לא ציפיתי מנאור כמוך להתייחס לקמפיין והטרור התרבותי ואתה לא מאכזב, כרגיל.
אהבתיאהבתי
יש לך נטיה אופינית לצווחנים מקצועים להפגע אישית מנשימתם של השונים ממך, תפנים ותבין, הבעיה אצלך. הומואים לא יסתירו את עצמם בגלל מוגבולתיך, חלפו הימים האלה. אתה יכול לרקוע בזעם, למרוט את שערות אפך, לבכות לאמא ולהתחבא מתחת למיטה. אתה יכול לכסות בלוגים של אחרים בדעותיך, להנות מפצצות הסירחון שאתה משליך, כמו ילד בן 9. האפשרות שתעשה משהו מועיל לעצמך או לסביבה לא קימת, כי אתה חי בכדי לשנוא.
אהבתיאהבתי
טוב
אהבתיאהבתי
בדיחה טובה לגבי הכותרת "משחק-מקדים"
" מדוע נשים מזיפות אורגזמה"?" מכיוון שגברים מזייפים משחק-מקדים"!
אהבתיאהבתי
בסביבה שלי יש החושבים ששליט יצר תקדים עולמי ריגשי מסוג חדש: רבים מאיתנו מרחמים עליו היום, אפילו יותר משריחמנו עליו כשהיה בעזה.
עכשיו האומלל כבר עבר דירה לביתה של טל גורן, שמצלמת עליו סרט המשך.
אהבתיאהבתי
ה"כחול" ליידי גלובס, מביא למחקר בישראל היום.
(מי חמוד וקורא כל מילה? :idea:)
V: תוקן, תודה
אהבתיאהבתי
נראה לי שזה הלינק הרצוי.
הוא פותר לי את סוגיה מספר 2 – 135 ש"ח זה לעסקית. אנשי גלובס היו שם בערב, כלומר לא אכלו עסקית, אלא ארוחה מהתפריט במחיר מלא (כולל יין). ברור שיגיע ליותר מאלף ש"ח לשלושה אנשים (גם אני לא הבנתי אם השלישי זה סובול, או 3 מגלובס + סובול, שאז זה כבר ארבעה).
מכלל הגרסאות יש לי הרגשה שמאיר אדני הוא קצת בי-פולארי, ופרט לעובדה שבגלובס לא משלמים על הארוחות, הם יצאו בסדר גמור בסיפור.
חבל שגלבוע תוקף קולגות על סמך דבריו של אדם לא אמין.
אהבתיאהבתי
"כן, אותי זה מרגש שליאת בר-און בהריון."
נזכרתי עכשיו במחוברים, ואת האהבה שהייתה לי לבחורה…
מבין אותך.
אהבתיאהבתי
," אנשי הימין הצודקים תמיד. רוטר זה כאן"
V שמעי לי, עזבי את הסגנון,היו פה ימים אחרים,יבואו ימים אחרים, אני ממש לא בעד לקטלג את "קוראיך"(לא תמיד) והמגיבים לקטגוריות.
זאת הכללה סטיגמתית למצב זמני,ויוצר תחושה לא כל כך נעימה.
ד"א מה זה הרוטר הזה?
אהבתיאהבתי
פלורליזם שמאלני . אם הימנים כל כך מפריעים לדבורית היא מוזמנת לחסום את כולנו ולהשאיר רק אותה ואת אורן פה , למה לנו להפריע לזוגיות הנפלאה שלהם .
אהבתיאהבתי
אתה ראש הועד?
אהבתיאהבתי
דרור, בתור אחד ששומר מרחק נגיעה אפילו מסימני פיסוק, סביר שתקנא בזוגיות ההיפותטית של אחרים.
אהבתיאהבתי
ולווט אנדרגראונד הפך לבלוג כל גזעניו 😈
אהבתיאהבתי
היה לא משהו.
אהבתיאהבתי
וכרגיל סופשבוע מפציץ עם הסקופים של החיים: הקרב בסולטן יעקוב בפעם המיליון, וירוסים בבתי חולים, תחקיר מיוחד, בפעם השמונים מיליון וראיון עם אפלפלד בפעם התשעים מיליון וחצי. מיחזור זה לא הארגזים האלה שזורקים לתוכם בקבוקים?
אהבתיאהבתי
גם הפרסומת הסמויה הזאת הגיעה מפח המיחזור של לבנה.
אהבתיאהבתי
זאת לא פרסומת אלא אמת: אפלפלד כבר התראיין למעריב לפני שלושה שבועות. כמה אפלפלד אפשר להכניס לעיתון אחד? על סולטן יעקוב נכתב כבר שמונים מיליון פעם וחיידקים בבתי חולים לכתבת שער זה כמו שתהיה כתבת שער על החום בקיץ. תחקיר סופשבוע מגלה: בקיץ חם נורא ומשרד הבריאות לא עושה כלום. לא רק שנכתב על זה מיליוני פעמים, זה גם הדבר הכי ברור ומובן מאליו. בבתי חולים, בקופות חולים, במרפאות, יש חיידקים. אואוו!!!! ההלם האמיתי יגיע כשיתברר שהעיתון ממשיך לצלול לתהום ואז כולם ישאלו איפה היינו ולמה לא עשינו כלום ויכול להיות, מאוד יכול להיות, שכבר יהיה מאוחר מדי. רצוי להתעורר עכשו ולנסות להציל את מה שעדיין ניתן להציל
אהבתיאהבתי
אלוהים יודע למה מעריב מחזיק את נטע לבנה – שמצליח ליצר שבוע אחרי שבוע שעממון מזויע שמבייש אפילו את הקוראים האווילים ביותר
אהבתיאהבתי
למי שיש סבלנות שיקרא את המאמר המעניין הזה: http://filesdot.imw.org.il/scans/osim%20sader2012.pdf
אהבתיאהבתי
גם בדגל האמריקאי יש בדר"כ (לפחות מאז מלחמת האזרחים) יותר כוכבים.
אהבתיאהבתי
אכן, וגם הגדל האיראני עבר טרנספורמציה דומה לזו שעבר הדגל הישראלי (וכתבתי זאת במקור).
הסיבה היחידה שהעליתי את הנושא היא מה שעשו לבנק הפועלים אז על אותו הדבר.
הייתי מצפה למודעות אצל המעצבים של הפרסומת.
אהבתיאהבתי
נו באמת…
הרי ברור שזה נעשה בכוונה מראש כדי לעורר עניין.
לא שבהארץ לא אהבו את הזלזול בדגל הישראלי.
אהבתיאהבתי
לא נראה לי, בגלל שעשו את אותו הדבר לדגלים האחרים.
זה יותר קריקטורה של דגלים מאשר הדגלים עצמם.
אני חושב שזה בקטע עיצובי גרידא.
אהבתיאהבתי
די מקובל להציג ככה את דגל ישראל בתצורת תליה. גם בטקסים רשמיים דגלים נתלים כך.
לי יותר הפריע שהפסים הכחולים מגיעים עד לקצה, אבל זה באמת לא ממש חשוב – מדובר בעיצוב מינימליסטי ובלתי מדויק במכוון, כמו בשאר הקמפיין.
על הפורמט החדש של גלריה אפשר רק לומר "הגיע הזמן".
למוסף צריך להתרגל. בינתיים עושה רושם שהפורמט עולה על התכנים, שמתאימים (ברובם) יותר לשבועון מקומי.
אהבתיאהבתי
אם היית נכנס לכל הקישורים, היית רואה גם את התמונה הזו מהכרזת המדינה.
זה לא משנה.
בסיפור של בנק הפועלים אנשים ציטטו את חוק הדגל שקובע חד-משמעית את כיוון המשולשים ביחד לפסים, וצעקו "לא חוקי".
חלק מהאנשים האלה עובדים היום בהארץ…
אהבתיאהבתי
דווקא ראיתי, לכן צירפתי תמונה עדכנית ולא את זו, המוכרת, מהכרזת המדינה.
כתבתי שזה מקובל, למרות חוק הדגל.
אהבתיאהבתי
לא הספקתי לקרוא, אדחה לאח"כ. אני הולך ל GAP לפני שייסגר!
אהבתיאהבתי
אם היחס המיטבי בין מערכת למודעות הוא 60% מערכת ו-40% מודעות (לפחות כך אני הבנתי) אז ישראל היום נמצא במקום מצויין.
גם אם היחס הפוך ישראל היום נמצא ממש באיזור הזה.
הוכחה נוספת לחוסנו של ישראל היום היא העובדה שלא פעם הם מנפקים, בימי שבוע רגילים, יותר עמודים מהרגיל כדי להכיל את כל המודעות.
ואיפה הארץ? על הקנטים. ועכשיו כשהארץ הולכים, כנראה בקרוב, להפסיד את ההכנסה מהדפסת ישראל היום?
אהבתיאהבתי
הפורמט החדש ישמש בעיקר מפרסמים שפונים לקהל איכותי ולאו דוקא כמותי והמוני כמו ישראל היום. למוסף גלריה שמשמש BREAD & BUTTER של הארץ והשתדרג אף הוא, הצטרף המוסף בפורמט מגזיני על נייר משובח מצויין למודעות צבע. השקעה נבונה שתביא פריחה למ. המודעות.
אהבתיאהבתי
אבל אין שום פריחה למח' מודעות.
אם לדעתך בתוך שבוע תוכפל הכמות – ניחא.
מה שווה האבחון של מודעות "איכותיות" אם יש קומץ מהן?
אהבתיאהבתי
זה תהליך שלוקח זמן.חברות בינלאומיות (קוסמטיקה, אופנה, רכב ועוד) רגילות לסטנדרטים אחרים ומלבד שבועוני הנשים אין הרבה אפשרויות, וגם- קהל היעד מתאים להם. גם בשוק המקומי יש דרישה לאיכות. בכל מקרה אין עוררין על כך שהפורמט הקודם היה אנכרוניסטי.
אהבתיאהבתי
אתה נשמע כמו מישהו מהמערכת. מה זה אנרכוניסטי? פשוט אין מה לקרוא! לאיזה קהל אתם פונים ולמה המסע המתוזמר הזה בעד "מהגרים" לא חוקיים שפורמים את המרקם בחברתי בארץ? מילא, תושבי דרום תל אביב, אפשר ללעוג להם כגזענים, ערסים ואלימים, מה עם תושבי מנדא? גם הם גזענים? למה שיקבלו "קולינאליזם" אפריקני? למה אתם לא רואים את הבעיה מעבר לצבע עורם של המהגרים? נראה כאילו אתם משועבדים להנחות יסוד בלי לנסות לראות את הדינמיקה של המציאות.
אהבתיאהבתי
במחשבה שניה, היבנתי. "זה תהליך שלוקח זמן" כמו באוסלו, קושרים את העגלה לפני הסוסים. זה חייב להצליח. קורבנות השלום, כזה?
אהבתיאהבתי
קישטה!
אהבתיאהבתי
כשמי כך אני.
אהבתיאהבתי
בישראל היום ה40% מעניינים יותר מה60%
אהבתיאהבתי
על טעם וריח…
אהבתיאהבתי
צודק, אבל גם עובדות.
למרות סלידתי מהעמדות של ידיעות וטמקא אין מנוס מלהודות שמוזס הוא הישראלי היחיד שיודע לעשות כסף מתוכן והוא מספק את הסחורה הטובה בשוק.
אהבתיאהבתי
בישראל היום מחירי המודעות זולים יותר מאשר בכל מקום אחר, ולכן היחס הוא טוב, לא בגלל האיכות של העיתון או בגלל שהוא מחזיק את עצמו חלילה.
באשר להארץ, השינוי בגלריה הוא בהחלט מבורך והוא הרבה יותר נוח. מנגד, השינוי במוסף הארץ נוראי, ואתה מרגיש כאילו אתה קורא לאישה, הן מבחינת רמת התוכן המתדרדרת והן מבחינת התחושה ביד. אני מבין את המהלך, ואת זה שכביכול יותר קל למכור מודעות בדבר הזה, ובנוסף, אני גם מבין את הצורך לבדל את גלריה החדש ממוסף הארץ, אבל זה לא יפתיע אותי אם בסוף התהליך הזה מוסף הארץ ייעלם כליל וכל מה שיישאר זה גלריה, על רקע הצמצומים הקשים מאוד בקבוצה.
אהבתיאהבתי
שוקן הקטן היה פעם יזם וחדשן (חדשות, העיר). למרבה הצער כנראה שהכשלונות שספג ריפו את ידיו והאידיאולוג הפוליטי גבר על איש העסקים. הארץ הפך למדמנה של פובליציסטיקה עבשה שאין לה קונים. המינוי של אלוף בן דווקא נראה לי מינוי טוב. נאחל לו בהצלחה
אהבתיאהבתי
מדמנת של פובליציסטיקה עבשה= מאמרים שסותרים את דעותיו הנאורות.
אהבתיאהבתי
קבל דוגמא:
סייד קשוע כותב מצויין. דורון רוזנבלום ממחזר את אותה התחכמות משעממת כבר עשרות שנים.
אהבתיאהבתי
רוזנבלום "מתכתב", כמו שאומרים היום, עם עצמו וממחזר בדיחות ישנות שלו. האמת, זה מאוד מצחיק, ברמות שונות של תחכום.
מלבד זאת הוא חריף מאוד, ושם פעמים רבות את האצבע על נקודות חמקמקות או תופעות תרבותיות וחברתיות שאתה, או אני, מתקשים להגדיר אותן. בקיצור, מתעד אובססיבי, דייקן וצייקן של התקופה המוזרה בה אנו חיים. זה לא מעט
אהבתיאהבתי
מנעד האסוציאציות של רוזנבלום הוא אינסופי. בשורה הראשונה של בעלי הטורים מהז'אנר הגדולים.אינטליגנטי, חריף ובעל חוש הומור אולטימטיבי. חבל שאי אפשר לתרגם כי זה מאד ישראלי עד שגם עולים חדשים או בורים יחמיצו את העיקר. וכמובן ימנים שונאים מסיבות מובנות.
אהבתיאהבתי
האם רוזנבלום, חס וחלילה, נפטר?
אהבתיאהבתי
היית מת.
אהבתיאהבתי
רוזנבלום חד כל כך שלפעמים אני חוטף פייפר-קאט רק מלעבור על העמוד שלו. קשוע, לעומת זאת, הולך ומדרדר, והכתיבה שלו, שפעם הייתה חכמה וחמה, הולכת ונאבדת בתוך התסביכים שלו. אם הבנאדם לא מקשקש, והסיפורים שלו נובעים ממקום אמיתי, הוא צריך טיפול עמוק ומיידי.
אהבתיאהבתי
פייפר קאט, אוי זה טוב.
אהבתיאהבתי
WTF?
אהבתיאהבתי
טוב מסתבר שצילום היד במבושיו היא חלק מכתבת יח"צ להצגה המשותפת, אם כך הכל בסדר. הילדים בטח רגילים.
אהבתיאהבתי
היא-הוא
אהבתיאהבתי
למרות שהכותרת של הכתבה היא יחסי מין, מה שבולט הוא יחסי החברותששוררים בין בני הזוג הנשוי , דבר שאינו מובן מאליו במיוחד לאחר שנות נשואין רבות.
אהבתיאהבתי
הם
אהבתיאהבתי
דווקא שנות נישואין רבות עשויות להעיד על חברות אמיתית. מה מוזר בזה?
אהבתיאהבתי
מפתאום?
אהבתיאהבתי
איך את בכלל מעיזה להשוות בין צרצור, הקדוש שלנו בן מאות שנות ותק, לבין אנסטסיה, הגיורת זו מקרוב הגיעה?
אהבתיאהבתי
הנה, וקשה. את/ה הוכחה חיה.
אהבתיאהבתי
"וקשה" זה מה שהיה פעם בבקשה? חמוד!
אהבתיאהבתי
איך כשערבים רוצחים ילד באיזה כפר, הוא אנס סרסור, ואילו חבר הכנסת המכובד הוא פתאום צרצור (מ.ש.ל. הצרצר והנמלה)?
האמנם הכתיב בערבית שונה? זה מזכיר לי את צדאם חוסיין
אהבתיאהבתי
שרלוץ
אהבתיאהבתי