אחרי סופשבוע כזה אני מצפה מתושבי מצפה רמון לדווח מה קרה שם, עם הגראד, שהרי אין מצב שבדל עיתונאי יבצבץ בעיירת השאנטי.
לכן אני מחפשת בבלוג של אליען לזובסקי, בביתי במדבר, ובעמוד פייסבוק של שאול חנוכה, וגם בעמוד החסום של מרב גרובר, כולם מצפאים בעלי כושר ביטוי. אבל כלום. כנראה שוב עבדו עלינו בתקשורת ושום גראד לא צנח פה.
אופס, רגע, אליען פייסבקה את הטרגדיה:
לזכות מעריב יש לזקוף את המשפט הבא: "בעוד התושבים כלל לא הרגישו בנחיתות וייחסו אותם (כך במקור, v) לרעשים אחרים, במערכת הביטחון הביעו דאגה"
ובאותו עניין, נא הבהירו את המשפט הבא: "…נחתו אתמול ביממה אחת רקטות גראד בקוטר 122 מ"מ בערבה וליד מצפה רמון".
הדיווח ב-nrg.
(בישר"ה מצאתי הסבר: נורו שתי רקטות).
תוס': הטעות הכי דרמטית ששכחתי לכתוב:
כות' המש' בראש השער: "הייתה בהלה בעיירה".
לא נכון, הבהלה הייתה בשנות השישים.
בישראל היום מתעקשים על כותרות ראשיות שמתאימות לתשבץ ההיגיון של הארץ. לא מצליחה להבין את זה:
"ביטחון: מבחן במצרים;
כלכלה: הכרעה ביוון"
כמה פעמים כתבתי שריבוי סימני פיסוק בכותרת הוא סימן לכשלונה?
יש שם לנרצחת בתחנה המרכזית (משבוע שעבר): ילנה פלוטניקוב, 44, תושבת נתניה. עלתה לישראל מרוסיה לפני 11 שנים (ישר"ה).
למה גלעד שליט עבר לגור בביתה של הבמאית המתעדת אותו, טל גורן? אין לי מושג.
ז'ורנל
בשבוע שעבר התבשרנו שז'ורנל, מוסף התרבות קצר הימים של מעריב ייסגר ותכניו ישולבו בהמגזין, כפי שהצעתי בעבר.
היום מופיע על שער המגזין הכיתוב הזה:
למי שינערו את המוסף חזור ונער ויחפשו את ז'ורנל צפויה אכזבה: זהו, אין יותר, נבלע בתוכו.
אבל, כפי שאפשר ללמוד מהשער, התכנים צנחו כזלזלים רכים לחיק המגזין. בשער חבר היי פייב לשעבר, מייקל הרפז, הוא זוכה לראיון בכפ' האמצע (המוסף המורחב מתנאה ב-20 עמודים). בכפולה שלאחר מכן מנתח מאיר שניצר את שמי זרחין, הכפולה הבאה כוללת מיני שמונצעס, מטוויטים יומיים ועד ראיונצ'יק עם אלינור אהרון, דיווח מהוליווד ועוד כמה.
אחר כך חוזרים לתכני המגזין: עמוד חדשות מהעולם, תשבצים ולוח שידורים. זהו.
"כולל מוסף התרבות ז'ורנל", כמו שנכתב מתחת ללוגו.
בתחילת המוסף, אגב, מופיע עמוד על הרב ישעיהו רוטר. עמוד שנעשה בחמש דקות כנראה, ובו תזכורות לראיון מלפני חמש שנים עם הרב, כמה מילים מבתו, ועוד כמה מילים שנכתבו כבר בכל מקום.
פוסט מורטם אצבעות שחורות
סבר פלוצקר מידיעות מספר בפייסבוק על אירוע פלאי שאירע לפובליציסט ישראל היום, דרור אידר:
פרופ' רוברט קונקווסט הוא אחד ההיסטוריונים החיים הגדולים. את תהילתו בת האלמוות רכש עם פרסום ספרו על הטיהורים של סטאלין "הטרור הגדול". בשבוע שעבר, באיחור מביש, קיבל מישראל סוג של אות הוכרה: את פרס דן דוד.
ביקשתי לראיינו. המארגנים שמחו והבטיחו בלעדיות. שאלתי מה מצבו הבריאותי ואמרו לי שהוא "לא משהו" אבל אין בעיה לראיין אותו. אחרי טקס חלוקת הפרס פקפקתי בכך ושוב שאלתי, האומנם. ביררו וחזרו עם תשובה חיובית. אחרכך שאלו, האם אכעס אם פרופ' קונקווסט ייפגש עם עיתונאי מישראל היום המעוניין לכתוב על פעלו הספרותי של ההיסטוריון. לא מדובר בראיון, ציינו המארגנים. אינני רגיש לנושא הבלעדיות והסכמתי.
ביום הראיון שמעתי שפרופ' קונקווסט ביטל הרצאה באוניברסיטה משום ש"החליק באמבטיה". אך הרגיעו אותי שוב המארגנים, הראיון יתקיים. באתי לחדרו במלון ופגשתי אדם בן 95 שהוא שבר כלי. לא ארחיב את הדיבור: ישבתי מולו קרוב לשעה עם פנקס פתוח, שאלתי שאלות ולא הצלחתי להוציא מפיו משפט אחד מובן. הפרופסור ניסה לדבר בשקט-בשקט ומיד שקע בעולמו הסבוך והייחודי, מחפש ניסוחים, שמות ואירועים. אודה ולא אבוש: דמעות עלו בעיניי. נפרדתי בידיעה שאין לי ראיון אבל עשיתי סוג של מצווה לאיש רוח ענק.
להפתעתי קראתי בגיליון יום שישי של ישראל היום ראיון ארוך ומפורט עם פרופ' קונקווסט. ולא סתם ראיון: הפרופסור הקשיש אמר לישראל היום בדיוק את מה שישראל היום רצה לשמוע. שישראל צודקת בכל, שטוב שסיפחה את רמת הגולן , שחששה מפני איראן מוצדק ועוד כהנה וכהנה. ראיון ארוך, שני עמודים מלאים.
קראתי והתביישתי מעצמי. למרות כמה עשרות שנים של קריירה בעיתונות נכשלתי בלראיין את פרופ' קונקווסט – וישראל היום הצליח. הפרופסור המאוד-מאוד חולה שבפגישה איתי לא הצליח לסיים משפט, בשיחה עם ישראל היום התגלה כדובר רהוט המפליג בתשובות ואף מתמצה (צ"ל א', v) היטב במצבה המדיני של ישראל. ומובן מאליו שלפי ישראל היום פרופ' רוברט קונקווסט מצביע ליכוד.
בסופשבוע של מעריב מוצג "ראיון אינטימי במיוחד" עם אפרת גוש שערך פרופ' יורם יובל לרגל יציאת ספרו שיחות נפש.
האם זה ראיון אינטימי במיוחד שנכתב לעיתון או שמא זהו פרק מהספר? אם התשובה האחרונה היא הנכונה, למה לא כתבתם זאת, כמקובל?
בעמוד הפותח של 7 לילות, תחת המדור "מה לוהט?" מובאים כמה מאירועי השעה. האם פרק הסיום של האוס, המובא בראש המדור, לא צריך היה להופיע בשבוע שעבר? שהרי הפרק שודר ברביעי האחרון.
מח' הגהה
חזרתי על המשפט הזה כמה עשרות פעמים בשש השנים האחרונות וחצי: עמודי החדשות של מעריב סובלים מהגהה (ומעריכה) מבישה. והנה, זה לא תלוי בשום עורך ובשום מערכת חדשות שהתחלפו במהלך השנים האלו. מן הסתם התחלפו לא רק עשרות עורכים אלא גם עשרות מגיהים, וכלום לא השתנה. לכך אני מתכוונת בדברי על ד.נ.א של עיתון. משהו משובש לגמרי במערכת.
לקרוא את כפ' 2-3 היום זה עינוי מתמשך. ואני חוסכת את הפירוט מהקוראים. עורכי העיתון יוכלו לקבל ממני כפולה מסומנת לתפארת אם רק יבקשו.
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת/ טיוי
מישהי כותבת שאיש לא הזכיר את המאמר של הדס שטייף על הטרדות מיניות בתקשורת. אני מראה שזה לא נכון. הזכרתי וגם הדגשתי. מיד מגיעים המככבים האדומים.WTF? הרי לא מדובר בדעה או בפרשנות. יש עובדות. היא טוענת כך, אני מוכיחה שטעתה.
אני חוזרת ואומרת: כל מי שסובל פה, שדרכי לא נראית לו, מוזמן לקצר את הסבל שלו. החיים קצרים והחוק מרשה זאת.
לצופה מהצד שנורא מוטרד מזה שהמדור השבועי של ליבסקינד לא עולה ל-nrg, הנה המייל שלו.
שאל אותו במקום לחזור על עצמך כל יומיים פה כתוכי.
kalman@maariv.co.il
מבקרי הטלוויזיה ממש (שיר זיו, ישר"ה) לא מרוצים מתוכנית הראיונות החדשה של טל ברמן בערוץ הראשון.
כנ"ל אורי שאלתיאל במעריב ואיתי סגל בידיעות עם "ניסיון טלוויזיוני ראוי. היא אינה מביכה ממש או מביישת, אבל אם לשפוט על פי תוכנית הבכורה שלה, היא משעממת ומיושנת מאוד, והאלטרנטיבה שהיא מספקת כרגע היא בגדר פוטנציאל בלבד".
כמי שלא מתכוונת להחליף את הבלקברי 9300 בשום דבר בקרוב, אני עוקבת בדאגה אחר מצב החברה.
הנה החדשות. בלקברי 10.
לפני פיזור
פוסטי הסו"ש:
משחק מקדים, שישי
אצבעות שחורות, שבת
הפורטלים מכתרים את האירועים בדרום.
וואלה: חשש לחדירת מחבלים אזרח נהרג בחילופי אש בגבול מצרים
טמקא: אש וטיל בגבול מצרים: אזרח, עובד בגדר, נהרג
אל ארד: אזרח נהרג בחדירת מחבלים בגבול עם מצרים
בוואלה מגדירים את האירוע כחילופי אש. ממש כמו בהדלקת סיגריה מסיגריה…הם נתנו אנחנו החזרנו, מחליפים. שיוויון ואחווה. יש לך מצית?
בטמקא שיאים של נייטרליות יצירתית. האש התלקחה מעצמה, אין כאן בני אדם ואין כוונה. איך הגיע הטיל ?
אל ארד משחזר את הקו של וואלה. אזרחים לא נהרגים כי מישהו עבר גדר. ירו עליהם.
אני מקווה שצה"ל לא ישלח שוב סיור ממונע ויקים 4 מחסומים אלא ירים מסוקים באוויר. פעם אחת שיעשו הכל כדי שחיות האדם לא יגיעו לאף אזרח.
אהבתיאהבתי
בחמישי האחרון כתבתי מספר מילים על הסיבה לצרמוניה המיותרת סביב פרס אצל אובמה.
היום בידיעות איתן הבר מביע מחשבה דומה. טוב, הוא נתלה בטובים.
אהבתיאהבתי
פוסט מזעזע של יהודה בלו. חובה לקרוא. עבודה עיתונאית מהמדרגה הראשונה.
אהבתיאהבתי
עשיתי מייל אחד כדי לבדוק (נשמע כמו סיפור טוב). רוני אלוני סבודניק לא יודעת על מה מדובר.
אהבתיאהבתי
מוזר, הוא מדגיש אישורים ונותן שמות ותאריכים.
הולך על חבל דק המסכן.
אהבתיאהבתי
תודה שוקי.
אהבתיאהבתי
הפרטים אכן דלפו. אם מדובר במסמך אותנטי מדובר בחיית אדם.
לא רוצה להביא קישור אבל נראה שנשות מחסום ווטש פעלו לשחרורו לפני מספר שנים.
עו"ד רוני אלוני סדובניק טוענת שיש איסור על האיסור ומתייחסת לאפשרות שמדובר בחשוד שקשור לכוחות הביטחון.
לא מסכימה שיאנסו נשים על חשבון ביטחון (MP3)
אהבתיאהבתי
נכון, גם אני לא רוצה להביא קישור.
בעניין "נשות ווטש פעלו לשחרורו לפני כמה שנים".
נו. אז מה? הן היו צריכות לנבא מה יעשה כמה שנים לאחר מכן? הרי זה מטורף.
אהבתיאהבתי
מטורף אם מדובר בניבוי . יכול להיות שזה טיפל'ה יותר מורכב.
אהבתיאהבתי
האם הרהרת על מה הוא נעצר שהתערבותן שיחררה אותו?
ואת אמורה להיות מהצד הנשי של העניין, לא רק הצד הסמולי.
אהבתיאהבתי
זה לא המקום ל"הרהורים". יש לך עובדות, ראיות לכך שהוא נעצר בחשד לאונס? תביא. אל תתפלמס.
אהבתיאהבתי
אם הן עזרו בשחרורו?
אלימנציה.
ריגול לטובת אירן? לא.
מכירת אורניום מועשר? לא.
התחזות לנער גבעות? לא.
גניבת טעמי? לא.
רצח? לא.
נהמות המגרש כדורגל? לא.
תקיפה בנשק חם? לא.
אלימנציה.
אהבתיאהבתי
הן לא "עזרו בשחרורו"
הן צפו במשפט שלו כפי שהן צופות במאות משפטים שמתנהלים באותו בית משפט ובבתי משפט אחרים.
לא היתה להן ואין להן כל השפעה על שחרור של מעוכבים/עצורים אצט'.
הסיבות למעצרים הן מגוונות – ולעיתים קרובות מאד מעורפלות – ולא ידועות.
הדיווח (כפי שמובא אצל בלו) באתר מחסום ווטש
8. אחמד רג'אי אחמד בני ג'אבר, ת.ז. 853519353, תושב עקרבה……
עוד לא בן 18. בקשה: 16 ימים החלטת השופט: הארכת המעצר ב 9 ימים
נ.ב. האם ראיתן(ם) את הסרט "שלטון החוק" ? מומלץ
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-b16ad75f7c77331017.htm
אהבתיאהבתי
שוב פעם הסמול פוגע בעם ישראל כשהקורבן הפעם היא ילדה בתיכון. מענין מהן דעותיה הפוליטיות…
אהבתיאהבתי
לפני לא מעט שנים היה מקרה של נהג שהרג 3 צעירים כשהתנגש ברכבו ברכבם כשהם עמדו ברמזור אדום בדרכם לנתב"ג להוריד אחת מהשלושה לנסיעתה לחו"ל.
הנהג הפוגע היה בגילופין ותחת השפעת סמים.
הנהג הפוגע היה משת"ף של המשטרה שבאותו זמן ניסה לסייע לה בפענוח ארגון פשע.
בקיצור, לא עשו לו כלום.
Been there, seen that.
אהבתיאהבתי
יש תופעה יחודית למדינת ישראל
בכל כתבה חצי מהטוקבק עוסק בספין או באמינות הכתבה
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1733345
למשל בכתבה הזו בעיתון הארץ
פשוט שום יחסי אמון בסיסי בין העיתונאים לקוראים
אהבתיאהבתי
הנה משהו שלא תמצאו בשומקום בתקשורת
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=41824
אהבתיאהבתי
"באורח נס הוא לא נזקק לטיפול רפואי"…
אהבתיאהבתי
חלק מתופעה מאוד נרחבת שמתרחשת מתחת לפני השטח. הפחד של הערבים הישראלים מהיהודים התחלף בבוז עמוק לממשלה, לחוק ולכוחות הביטחון. אין שום רתיעה מחייל או שוטר שלובש מדים.
אני לא רוצה ערבים מבועתים אבל המטוטלת התרחקה מדי לצד השני. אסור לקבל בריונות אנטישמית במדינה שלנו, זאת הסיבה שהוקמה כאן מדינה ליהודים.
אהבתיאהבתי
מתי נפל הראש ליד מצפה רמון ?
כל יום יש רעשים של פיצוצ׳ים של ניסויים במחנה שדמה ובומים על קוליים של מטוסים אז ברור שלא שמו לב.
אני הבוקר הייתי בפתח תקווה. רכשתי אריחי בטון אצל רוחמה שרון לטובת שיפוץ חדר האמבטיה במצפה רמון.
אהבתיאהבתי
סליחה סליחה.
ביום שישי בערב בעת נפילת הרקטה לא אמורים להיות במים על קוליים או הדי פיצוצים משדמה.
אני הייתי בקריית אונו אחרי ההפגנה השבועית בבילעין, נגד החומה, הכיבוש והאפרטהייד הציוני.
אהבתיאהבתי
מניסיוני כמחליף מגיה בדסק מעריב בעבר, המצב היה קקה, יש מגיהים רק על המחשב ואין מגיהים לפרינט, לכותרות. כך שאם כתבה מתחלפת או משתנה כותרת לא היה מה לעשות, ובתקופתי רוב המגיהים נלקחו ממחלקות אחרות. לא יודע אם זה המצב היום, אבל אני חושב שהכסף של דנקנר היה יכול לשפר מעט את המצב.
אהבתיאהבתי
בתכנית של ברמן לא טרחתי אפילו לצפות אבל זה התמליל שיחה הכי בדוי בעולם
אהבתיאהבתי
עכשיו אני שם לב שזה בעצם שיחה שהמבקר ניהל עם עצמו , בלונדינית שכמותי , יאללה תנו בדיסקלייק , אם הייתי יכול גם אני הייתי נותן .
אהבתיאהבתי
מאחר ואינך בלונדינית, איזה תרוץ נשאר לך לנשום.
אהבתיאהבתי
איך מדווחים על פיגוע נגד בסיס צה"ל?
NRG מגדיר את זה משחק של נערים וחוסם את הטוקבק
ב Y NET זה גם משחק של נערים,הם איפשרו 14 טוקבק
בוואלה השריפה פרצה מעצמה והטוקבק חסום
אחרי זה הם לא מבינים למה עם ישראל שונא אותם
אהבתיאהבתי
הגזענות הציונית מכה שוב בנגב
אהבתיאהבתי
והתקשורת הממסדית מתעלמת לחלוטין, כולנו הרי זוכרים איך היא חגיגה סביב מכתב הרבנים .
אהבתיאהבתי
דווקא קראתי על זה הבוקר ב NEWS1.
לצערי הרב אני לא מוצא את הקישור לידיעה
אהבתיאהבתי
"המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות." – קרל פון קלאוזביץ
בסוף השבוע האחרון זכינו שוב לעיסוק עיתונאי בעלילת סולטאן יעקוב. כרגיל במקומותינו בורות ואינדוקטרינציה פוליטית חברו להן כדי לעוות ולסלף את ההיסטוריה הצבאית של צה"ל. הפעם, בניגוד למסורת הישראלית של הסתרת כשלונות, מדובר באחד הקרבות המוצלחים בהיסטוריה של צה"ל שהפך בליווי פסטיבל בכיינות לאב טיפוס של כשלון. להלן סיפור המעשה כפי שראוי לספרו:
הגיס המזרחי במלחמת לבנון I, הפועל תחת אילוצי זמן מדיניים, מחליט על קו טופוגרפי חדש שבו ייערך. הערכות זו כוללת השתלטות על צומת דרכים חשובה. תצפיות מודיעין מזהות כוחות סוריים נסוגות ובגיס מניחים, הנחה סבירה אך שגויה, שהצומת המדוברת והציר המוליך אליה אינם נשלטים על ידי האויב.
גדוד שריון מילואים 362, קיבל את משימת השליטה בצומת ובעקבותיו נעו שאר יחידות חטיבת השריון 399. בדרכו זיהה הגדוד כוחות סוריים אך נאמר לו להניח להם ולהמשיך בתנועה. בהמשך הדרך נתקל באש כבדה והבין כי הוא נמצא בשטח נחות בתוככי מתחם חטיבתי סורי. הגדוד לחם היטב במשך הלילה נגד כח עדיף והצליח להחלץ לאחור לקראת בוקר בחיפוי של מספר גדודי ארטילריה. מפקד חטיבת האם, 399 לא תפקד ולמעשה לא היה משמעותי בלחימה. חטיבת שריון 277, שהיתה כבר בחניון לילה קיבלה את המשימה של חטיבה 399 ולאחר נוהל קרב קצר מאד וקרב קשה כבשה את הרכס השולט על הצומת והשמידה את עיקר כוחה של החטיבה הסורית.
סיכום הקרב: שתי חטיבות של צה"ל ניהלו קרב לא מתוכנן עם חטיבה סורית. לצה"ל היו 20 הרוגים ו3 נעדרים, שכנראה נהרגו גם הם, רובם בחטיבה שניהלה התקפה יזומה. לסורים היו מאות הרוגים והם איבדו את שליטתם על הצומת אבל הצליחו לגרום לצה"ל עיכוב של יממה.
לפי כל קנה מידה צבאי מספרים כאלו הם עדות להצלחה ולא לכישלון.
אהבתיאהבתי
אתה בנדוד של משה זונדר או סיבלינגו של אורי מילשטיין?
מאיפה התאווה הזו לעסוק באיידיאף?
אהבתיאהבתי
בגדוד של קלאוזביץ.
יש כאלה עם אובססיה לגיטריסטים. לי יש אובססיה לגנרלים, יתכן שבהשפעת רסיס רימון.
אהבתיאהבתי
למה תלין?
אנחנו נהנים מכך אז מה חשובה הסיבה.
אהבתיאהבתי
לא התלוננתי, התעניינתי.
ואני מבקש – החולשה שלי לגיטריסטים זולגת גם למתופפים ולנגני בראס.
אהבתיאהבתי
כוחות סוריים נסוגות – צ"ל כוחות סוריים נסוגים.
אהבתיאהבתי
תודה על התיקון. בפוסטורח הטעות היתה מנופה על ידי העורכת…
אהבתיאהבתי
מפקד הגיס, יאנוש בן גל, לא מסכים איתך.
"הקרב בסולטן יעקוב הוא בסך הכל עוד קרב של גדוד טנקים שנקלע למארב (…) בלבנון היו קרבות נוספים שלא היו הצלחה, כמו הקרב על הבופור והקרב בעין זחלתא, שאותו משום מה לא מציינים, כנראה בגלל שלא היו שם נעדרים (…) בכל מערכה עושים גם שגיאות ומנצח מי שעושה פחות. אין מלחמה שהכול הולך בה חלק". (אביגדור 'יאנוש' בן גל, מפקד הגיס בפיקוד צפון דאז, מתוך ריאיון לעיתונות, 2001)
אהבתיאהבתי
אין לקבל את עדותו של בן-גל משתי סיבות. א. הוא בעל עניין. ב. הוא אלוף בצה"ל (כשיר להכשיל כל מכונת אמת).
לעצם העניין מדובר בשטות מוחלטת שכן הגדוד המדובר לא עלה על מארב. מדובר בקריאת קרב לקויה של בן-גל שלא הבין את ההערכות החדשה של הצבא הסורי בגזרתו ותיכנן תוכנית שאינה ברת ביצוע. בהמשך עקף את דרגי הפיקוד, אוגדה וחטיבה, ודחף את הגדוד לחיכוך עם יחידה ישראלית אחרת שעלתה לגדוד ב5 הרוגים. במקביל החליף את האוגדה האחראית באמצע הקרב. לזה ניתן לצרף את מאפייני החובבנות הנפוצים בצה"ל. חטיבת שריון יוצאת להתקפה ללא חי"ר, ללא הנדסה וללא תוכנית אש. ועדיין למרות כל המחדלים האלה שניתן למצוא במותם כמעט בכל קרב גדול של צה"ל הקרב על משולש טובלנו, כולל לחימתה של חטיבה 277 הוא מוצלח במדדים אובייקטיביים של עמידה ביעדי זמן ומרחב וביחסי שחיקה. לא תמצא בהיסטוריה של צה"ל קרב מול חטיסת אויב, שאינה במנוסה, עם יחסי שחיקה טובים יותר
אהבתיאהבתי
כיף לקרוא, מעניין.
אהבתיאהבתי
מה שסבר פלוצקר מתאר, מזכיר את הסיפור שהיה במעריב לפני כמעט שלוש שנים – הראיון-לכאורה עם אייל פלד, מגיש "מסע עולמי" שלקה בשבץ ומשתקם לו לאיטו כיום. אביו, איש טלעד לשעבר עוזי פלד, התראיין מיד ל"תיק תקשורת" ולעיתונים אחרים בטענה שהראיון מפוברק כיוון שאייל לא מסוגל לדבר או לומר יותר מ"כןלא", ובטח שלא להרכיב משפטים מורכבים ומנוסחים בבהירות כפי שהופיעו בראיון. עורך מעריב דאז, יואב צור, עמד מאחורי הראיון.
מעניין, באמת מעניין.
אהבתיאהבתי
יפה אמרת , לפיברוק עם אייל פלד הגיעה מיד תגובה בהתאם , בינתיים אני לא מוצא תגובה כזאת לראיון של אידר .
אהבתיאהבתי
אם אידר פיברק ראיון עם קונקווסט אז השני , או אחד מקרוביו, היה תובע אותו על וואחד הוצאת הוצאת דיבה . קשה לי להאמין שאף לא אחד מהם יודע מהראיון הזה, אז למה הם לא תבעו?
אהבתיאהבתי
"אינני רגיש לנושא הבלעדיות" YEAH RIGHT
אהבתיאהבתי
מעניין אם גם לפלוצקר יש הקלטות.
אהבתיאהבתי
לידה מרגשת בספארי כולל סרטון הלידה.
אהבתיאהבתי
סבר פלוצקר טוען בתגובה שלא הגיוני שיוולד קרנף לבן בתנאי האקלים של ישראל
אהבתיאהבתי
ע"ש מי נקרא לקרנף? מועמדים לא חסר.
אהבתיאהבתי
להבנתי עדיין לא הוחלט.
מחפשים שם שיתחיל באות ט', כפי שאמו ואחיו עם שמות שמתחילים באותה אות.
אהבתיאהבתי
יוג'ין כמובן
אהבתיאהבתי
חזי:אז אתם עוזבים אותנו?
כהה: כן כן מה לעשות..
חזי:כמה ילדים יש לך?
כהה: שלושה, שיהיו בריאים אחד בגן אחד בבי"ס אחד בחטיבה.
חזי: נורא נורא איך הם יסתדרו?
כהה: קשה מאוד להפרד מהחברים , הם לא מכירים שם אף אחד.
חזי: איך תתרגלו לחום הזה? למדבר? לניתוק מכל תרבות,ציביליזציה,קניונים…
כהה: אין ברירה, זה המחיר שצריך לשלם.
חזי: גם אני שומע שהמצב הבטחוני שם לא מי יודע מה…
כהה:שמע, נולדנו שם, זאת הארץ שלנו, אנחנו סה"כ חוזרים הביתה…
חזי: שתגיעו לשם, יש לכם קרובים? מישהו? מישהו ידאג לכם?
כהה: לא, אבל שוב נולדנו שם, אנחנו מכירים את החיים…
חזי:נורא נורא…יש ארגוני סיוע שעוזרים לכם?
הראיון המלא עם זוג שעובר מתל אביב למצפה רמון
אהבתיאהבתי
אורי אורבך חולה מאד (?) אבל מתלוצץ עם רופאיו. מן הראוי לאחל לו רפואה שלימה.
אהבתיאהבתי
היה פה אחד, אבנר (ז"ל?), שמדי פעם הגיח עם תובנות בענייני דיומא, עליהן הוסיף משאלות בתחום הרומנטי. אשתדל להימנע מהחלק האחרון.
ראשית, בנוגע לגלעד שליט: הלה היה שבוי מפורסם. מסיבה זו בלבד קיבל הצעת עבודה. האינטרס הכלכלי, של שני הצדדים, שקוף. אולם הנסיבות בהן מצא עצמו בשבי, והתפרסם, אינן מביאות לו כבוד. בכך אכן הפך ל'סלב' מן המניין: מפורסם שזוכה בצ'ופרים, בהתעלם מהנסיבות הספציפיות שהובילו לפרסומו. ובדומה ל'סלב' ממוצע, הוא כמובן יודע זאת. אולם, בדיוק כמוהם, הצ'ופרים קורצים לו יותר. בכך איבד את יתרת הכבוד.
שנית, "הראיונות האינטימיים" האלה אף פעם אינם חודרים את פני השטח. שכן, הנקודה המרכזית לעולם לא עולה בהם: ההפרעה הנרקסיסטית של יורם יובל ובני-שיחו.
שלישית, קצת על זהר וגנר. ורק קצת, למרות שהכתבה להלן מלאה בעיות כרימון ומחייבת תגובה ארוכה-ארוכה (כמו שמיקי אוהב). השתמשתי בציטוטים.
א. הפניה לתקשורת.
היא פנתה לתקשורת, באיחור של עשרים שנה, משום שהדברים מתעכבים (וזאת לאחר שבחלוף עשרים שנה היא מבקשת להיפגש בבהילות עם המנכ"לית). יפה. אין קשר לסרט שלה שמוקרן עכשיו. מה שמוביל לנקודה הבאה.
ב. טפח מהנעשה מאחרי תכנית תחקירים. להלן דיאלוג, וכל מילה נוספת מיותרת.
אהבתיאהבתי
תקשיב, אין לי מושג מי אתה וזה גם לא מעניין אותי מי אתה. כל שאני מבקשת זה שתחדל להציק לי בתגובות מעליבות לגופי כפי שאתה נוהג לעשות מדי יום במטרה להעליבני. משיחות עם נשים במערכת בה אתה עובד עולה תמונה מטרידה של אדם שאינו בוחל מהטרדות מיניות כלפי הסובבות אותו. הגיעו הדברים לתלונה לראש המערכת שבה אתה עובד, שמשום מה טאטא אותה, וגם הוא ישלם על כך בבוא היום. אני קרובה מאוד לעשות לזה סוף. נקעה נפשי מהעובדה שלמרות אזהרותיי המפורשות כאן ובאמצעות בלדריות מיוחדות שהעבירו לך רמזים ומסרים שתחדל מהצקותיך, אתה ממשיך בשלך. אני קרובה ליצור קשר עם הרשויות כדי ש-א') יעצרו אותך בחשד להטרדות, ו-ב') ישלחו אותך להסתכלות פסיכיאטרית במוסד לחולי רוח במזרע. זוהי אזהרה אחרונה בהחלט. שמור ממני מרחק וצפה להתפתחויות דרמטיות בכל רגע. המקרה שלך עומד להתפוצץ בתקשורת בגדול!
אהבתיאהבתי
האם את קשורה איכשהוא לנושא ההטרדות המיניות במערכת תקשורת שעליה דיוחה הדס שטיף בגל"צ?
אם כן כיצד ניתן ליצור עמך קשר בנוגע לתחקיר על הנושא?
אהבתיאהבתי
הבחורה המתלוננת מופיעה בבלוג כמה חודשים עם אותה הודעה…
יכול להיות שהיא מנסה לאותת על משהו חריג אך היא נמחקת בקביעות ונחסמת כל פעם ע"י בעלת הבלוג.
זה מוזר, אם המתלוננת יודעת דברים מוטב לבדוק ולחקור מאשר לטאטא מתחת לפני השטח ולעשות יד אחת עם בעלי שררה שמטרידים מינית נשים במקום עבודתם .
אהבתיאהבתי
מאוד מתוחכם. אבל ההודעה היתה כל כך מוזרה שזה נשמע בדיחה או בחורה מעורערת. עדיין יכול להיות גם וגם.
אהבתיאהבתי
כן, בעלת הבלוג עושה יד אחת עם המטרידים מינית.
לא זו אף זו, לא מן הנמנע שבעלת הבלוג עצמה עוסקת בהטרדות מיניות של עוברות ושבים, וייתכן שהיא גם מסרסרת בין נשים לאחרים. כן כן. הכל יכולהיות בסדום ועמורה שפה.
ובמילים אחרות: מדובר בחרטא, בקשקוש מקושקש של מישהו/מישהי, ניסוח חוזר על עצמו חסר כל היגיון ואו קשר למציאות.
איש לא רודף פה אחר אף אחד/ת (חוץ מנציגי הימין המקפצים בעקבות כל ציוץ "שמאלני" ודואגים להראות לי מה הם חושבים עלי).
לא היו דברים מעולם. נקודה.
אהבתיאהבתי
או! חשבתי כבר שאת שמאלנית רח"ל. בכל אופן, התקופה האחרונה היא לא זמן טוב להזדהות אצל דבורית כימין. צפי פגיעה.
אהבתיאהבתי
תבקשי מביבי לנסר אותו בהזדמנות.
אהבתיאהבתי
יש מוסד לחולי רוח במזרע? לא ידעתי.
אהבתיאהבתי
זה MAZRA וזה בעכו
אהבתיאהבתי
אם עד כה הכיר המדע את תסמונת שטוקהולם, באה משפחת שליט והרחיבה את גבולות הסינדרום.
"הילד" רצוע היום באוזן לכל מיני "חברים חדשים", שלעומתם מחווירים כל גוזרי הקופונים שזכו לתהילת עולם במהלך שנות שביו.
שאלוהים ישמור – הטיפוס המשונה הזה חתם על קביעות במשרת ה"שבוי לשעבר".
יש להניח שהוא גם מרחיב את ספקטרום תסמונות ה- PTSD המוכרות לעוסקים בבריאות הנפש. נו, אם הוא לא תרם הרבה למדינה והוא לא, לפחות תרומתו למדע תחפה על כך.
אהבתיאהבתי
זה לא הוא, זה האבא שלו שבונה על כיסא בכנסת.
הוא היה בכנס ירושלים האחרון בפאנל על שחרור מחבלים, שאלו אותו למה הוא רץ לכנסת, לא הייתה לו תשובה
אהבתיאהבתי
בשיא הרצינות עכשיו – אם הוא רק נגרר בעל כורחו אחרי "אבא טליבן" שמשתמש בבחור שעבר סבל בל ישוער כמריונטה לצרכיו הפוליטיים, אנשי מקצוע חייבים להתערב בפרשה המשונה הזו ולעזור לבחור להשתקם על פי הנסיון המקצועי הרב שנרכש במשך עשרות שנים.
אם אמנם רק עושים בו שמוש – מדוע האמא שחזרה בהצלחה לאלמוניותה לא מרימה קול זעקה? האם הפרטיות שלה חשובה לה יותר משפיותו של בנה?
לי דווקא נראה יותר שהבחור מצא ענף פרנסה מניב – "שבוי בקבע". בקרוב על מסכינו, סרט ההמשך של טל גורן.
אהבתיאהבתי
גלעד נמצא בתקופת מעבר ויצא סוף סוף מקונכיתו. הניחו לו הוא לא תינוק.
אהבתיאהבתי
קל מאוד להיות ציני בקשר לסיפור של גלעד שליט. הרי כל חשיפה תקשורתית תיראה לנו נצלנית (מצד התקשורת רעבת הרייטינג, ויאמרו אחדים, גם מצד האב המחפש קולות להיבחר).
אבל
לפני כמה שבועות נכחתי באירוע פיצ'ינג בינלאומי של סרטים דוקומנטרים שהתקיים בתל אביב (למתעניינים: פוסט בעניין בבלוג הקולנוע המשובח שלי). גם פרויקט הסרט על משפחת שליט הוצג שם. על הפרויקט כתבתי:
ר"ל: הלאה הציניות. תנו לטל גורן צ'אנס. ממעט החומר שראיתי, זה יהיה מרגש ומעניין מאוד.
אהבתיאהבתי
זו בדיוק הטעות שלך איתן. לא היינו רוצים לראות את שליט חוזר לחיים נורמליים, אלא היינו מאד שמחים לדעת שכך הוא המצב.
מאד מיותר לראות אותו, מיותר לשמוע ולקרוא עליו, קל וחומר משעה שכל איזכור של שמו מלווה היום בחרפות וגידופים של טוקבקיסטים ובעלי טורים.
בלי להידרש לפסיכולוגיה בגרוש, סביר להניח שאדם שעבר טראומה כל כך קשה, הדבר האחרון שהוא מסוגל לעשות כרגע, זה לעטות על עצמו עור של פיל ולהתעלם מההכפשות והביקורות.
לא על ציניות ונצלנות מדובר פה, אלא על התעללות מצד כל "החברים החדשים" שלו. כולל גורן.
אהבתיאהבתי
לגבי התיקון הסמנטי שלך: או. קיי. יש בזה משהו. ועדיין, צריך לומר: גלעד שליט שהה 5 שנים בשבי. טל גורן שהתה בחברת משפחת שליט במשך ארבע מתוך השנים האלו, תיעדה את המאבק של המשפחה להחזרתו, והיתה שם גם ברגעים שהמקרופונים הלכו, והמצלמות של ערוצי החדשות כבו. היא פיתחה יחסים חמים ואינטמיים עם משפחת שליט במשך 4 שנים, והיא היתה שם כמעט כבת בית כששליט ג'וניור חזר הביתה.
ר"ל: זה לא שהיא הגיעה אל גלעד כצמאת דם רייטיניגי עם חזרתו. היא כבר היתה שם. ובאירוע בו נכחתי אמרה גורן שגלעד עצמו לא נפתח מיד, אבל עם הזמן גם הוא התרגל אל המצלמה.
ראיתי כ-3 דקות של חומר מצולם מתוך הפרויקט המדובר. זה המיס לי את ההגנות האוטומטיות של "לא רוצה לראות". נחכה שהפרויקט יהיה גמור, ונשפוט אז.
אהבתיאהבתי
שבויים לשעבר התעוררו רק כעשרים-שלושים שנה אחרי חזרתם והבינו ששהותם בבית ההבראה בזכרון יעקב, גרמה להם נזק נפשי גדול יותר מהשבי.
עם כל הכבוד לסרט המרגש של טל גורן וליחסים החמים שהיא פיתחה עם החבר החדש שלה, בא רק נקווה שעוד עשרים שנה גלעד לא יגלה שמצפה הילה, היתה הזכרון יעקב שלו.
במצב פוסט טראומטי כך כך מורכב כמו של שבוי לשעבר, קשה לי להאמין שאנשי מקצוע מברכים על האקספרימנטים הטראפואיתיים החדשניים שמעבירים אותו היום בשרות הפוליטיקה, הספורט או האמנות.
אהבתיאהבתי
1. הבנאדם הציני פה זה, בראש ובראשונה, טל גורן. כל מה שמעניין אותה זה ה"פיצ'". אל תנסה למכור לנו סיפורים שאהבת אדם טהורה הניעה אותה לעסוק בסיפור משפחת שליט. שאם כן, שתפרסם בחינם את ה"פיצ'", כדי שיגיע לכל אחד; לכל היותר, שתסתפק בהחזרת עלויות האירוח של גלעד שליט.
כשם שתוכניות תחקיר, כך מתברר, לא באמת מתעניינות בעברה או בקורבן, אלא רק בסיפור (ובראשוניות עליו).
אם אתה באמת לא רואה את זה, הרי שזה בגלל שסונוורת על-ידי כל הגלאם שכרוך ב"בפיצ'".
2. האם אתה מבין איך אתה מצטייר כשאתה מדרג את הבלוג שלך עצמך כ"משובח". לדעת מי? אתה ואמא שלך? אתה עושה לעצמך רק נזק: החשד להטיה הוא כה ברור עד כי איש לא ייקח אותך ברצינות; בנוסף, זה משדר חוסר מודעות ויהירות לא מבוססת. אחת הסיבות שאני מאוד מעריך את כותבת הבלוג הזה, היא, שבנבדל ממך, היא לא מרעיפה על עצמה סופרלטיבים.
ואם לא די בכך הרי שאתה עוד מצטט את עצמך…
קל מאוד להיות ציני בקשר לסיפור של גלעד שליט. הרי כל חשיפה תקשורתית תיראה לנו נצלנית (מצד התקשורת רעבת הרייטינג, ויאמרו אחדים, גם מצד האב המחפש קולות להיבחר).
אבל
לפני כמה שבועות נכחתי באירוע פיצ'ינג בינלאומי של סרטים דוקומנטרים שהתקיים בתל אביב (למתעניינים: פוסט בעניין בבלוג הקולנוע המשובח שלי). גם פרויקט הסרט על משפחת שליט הוצג שם. על הפרויקט כתבתי:
פרויקט פרופיל נוסף הוא "אסירי תקווה" של טל גורן. הבמאית תביא פורטרט של אביבה ונועם שליט לאורך שנים של מאבק להחזרת בנם גלעד משבי החמאס, וכן את המצב עכשיו, לאחר שהוא חזר. כשהפיץ' עלה על הבמה הייתי סקפטי למדי, מכיוון שבסופו של דבר היינו רוצים לראות את גלעד שליט חוזר לחיים נורמליים (כלומר: להחזיר לו את אנונימיותו, ולעזוב אותו לנפשו), אבל מהפיץ' זה ברור שטל גורן הצליחה להשיג גישה מאוד אינטימית אל משפחת שליט (גם אל גלעד, לאחר חזרתו), והסרט לא יהיה סנסציוני-חדשותי, אלא אישי ופרטי בצל הלאומי-פוליטי.
ר"ל: הלאה הציניות. תנו לטל גורן צ'אנס. ממעט החומר שראיתי, זה יהיה מרגש ומעניין מאוד.
אהבתיאהבתי
בתגובה המעולה שהכנסתי לעיל, שהיא, כאמור, אחת התגובות המצוינות שנכתבו, שולבה במלואה התגובה שאליה התייחסתי באופן משובח.
זו, כמובן, טעות.
הדבר היחידי שמקל מעט זו העובדה שאיתן אינו צריך לצטט את עצמו שוב.
אהבתיאהבתי
אין לך חושומור, בחיי.
אמרתי משובח בקריצה מסוימת. אני משתדל לעשות את המיטב בתחום שלי. משובח? ישפטו אחרים.
אהבתיאהבתי
מומלץ לחקור את רמת האומנות בסירטה הקרוב של גורן, למשל בהשוואה לרמת האומנות בתערוכת הגופות.
ואפרופו פרומו-פורנו ישר מהתנור – למי מאיתנו שממש אוהב את סוגת האומנות הגבוהה הזו, כדאי לצפות לכתבה שבה יפגשו כמה שבויים מסוריה עם אחד מחוקריהם.
האח הגדול+ריאליטי הישרדות+רוקדים עם מענים, הכל בכרטיס אחד!
אהבתיאהבתי
את זה אתה צריך להפנות לנועם שליט ולעדת היחצנים שלצידו , שרוצים לגזור קופון על חשבון מצבו הנפשי של גלעד.
אהבתיאהבתי
לדעתי הוא בכלל לא מבין מה קורה סביבו,
מדובר בבן-אדם שלמעשה טיפס בחזרה מן הקבר.
נדמה לי שבאותו כנס אדון שליט (האב) אמר שהליכתו לפוליטיקה הוסכמה בשתיקה על ידי הגברת שליט
אהבתיאהבתי
יש להניח שהתאור שלך לא רחוק מהמציאות. לפחות על פי תאורו של עמוס לויטוב:
אהבתיאהבתי
נראה לי שהיתה לו תשובה, אבל הוא לא הספיק לענות כי הוא מדבר נורא לאט
אהבתיאהבתי
טל ברמן חייב לחשוב על הסבה מקצועית. הוא יכול, למשל, להיות בארמן.
אף פעם לא הבנתי מה מוצאים בבחור האנמי והלא מצחיק הזה. אפילו כשהסתבך בקיסוס זה לא היה זה, אבל כנראה שקשה מאוד להיפטר מגל"צניקים מזדקנים
אהבתיאהבתי
פניה ששלחתי לכתבי YNET:
הכתבה האינפורמטיבית שלכם על תולדות הפטור הנה במקומה, אך חסרים בה כמה עניינים עיקריים ויש בה אי דיוקים רבים שאזכיר בהמשך רק אחד מהם.
ניכר שבאופן כללי מסגרת המידע שלכם התבססה על ראש פסק הדין של בג"צ ב-98 שקבע כי אין בסמכותו של שר הבטחון לפטור את החרדים ללא הסדר ראשוני בחקיקה ראשית. היה מן הראוי שתשוו את מה שנכתב שם למה שנכתב בדו"ח המבקר שסקר באופן נרחב יותר את ההיסטוריה וכן במקורות מידע גלויים הניתנים לגיגול בקלות.
למשל המשפט "ב-1975, על-פי פסק דין בבג"ץ, נקבעה מכסה של 800 תלמידי ישיבות בשנה שיזכו בדחיית השירות" הוא במחילה קשקוש ללא יסוד – לא היה פסק דין כזה ולא שום דבר הדומה לו, מה גם שכבר בשנת 67 נזכר בבקר נ' שר הבטחון (בג"צ 40/70) שיש 5,000 דחויי שירות. היתה החלטה של ועדה ממשלתית באשר למספר המצטרפים החדשים שבפועל לא שינתה כלום והחרדים עשו מה שבא להם.
עשו שיעורי בית, הביאו כתבות וחומר איכותי.
אהבתיאהבתי
"עמודי החדשות של מעריב סובלים מהגהה (ומעריכה) מבישה".
הגהה מבישה – שבוע אחר שבוע – גרמה לי להציע את שירותיי כמגיהה לעיתון תל אביב ב-92' (אלוהים, כבר חלפו 20 שנה).
אהבתיאהבתי
"בעוד התושבים כלל לא הרגישו בנחיתות וייחסו אותם לרעשים אחרים…"
לתומי חשבתי ששקט ושלו שם.
אהבתיאהבתי
גם אצלנו בפריפריה שקט ושלו, אך יש לפעמים בומים של אימוני הצבא (מלא שטחי אש בטווח קצר מכאן).
מכל מקום, לפחות אנו כאן בצפון לא ממש מתרשמים מאזעקות, פיצוצים ושאר פרפרנאליה.
לגבי אנשי הדרום, ייתכן וגם הם כבר מורגלים בכגון דא
אהבתיאהבתי
תגובה לפלוצקר, המיוחסת לדרור אידר, שהועלתה לתגובות במספר מקומות:
" שמעתי שסבר פלוצקר מ"ידיעות" ניסה לראיין את רוברט קונקווסט ולא הצליח משום שהאיש היה "שבר כלי" כהגדרתו. מן השורות עולה התמיהה, כיצד אנחנו ב'ישראל היום' הצלחנו. עוד טען שמסתבר שהאיש "מצביע ליכוד" לפי הראיון.
זה יפה שפלוצקר קורא 'ישראל היום'. מומלץ מאוד. אני מבין שפלוצקר רצה לרמוז משהו ביחס לאמינות הראיון. המממ… מצחיק, משום שהכול מתועד. נכון הוא שקונקווסט היה סחוט. האיש, בן 95, הגיע ביום ראשון בבוקר מסן פרנסיסקו – מרחק לא קטן – ובאותו ערב קיבל את פרס דן דויד. למחרת בבוקר אמרו שהוא לא מרגיש טוב, אבל יסכים לראיון. ישבתי אתו כשעה וחצי. אכן, היה עייף מאוד, אבל עיניו חדות ובורקות. הוא דיבר קרוב מאוד אליי. הכנתי את הראיון במשך שבוע וחצי והייתי ממוקד בשאלותיי ובפינג פונג המילולי והרעיוני בינינו. הראיון כנראה התיש אותו לא מעט והפסקתי כשרק חצי תאוותי בידי.
פלוצקר הגיע לאחר מכן. נו, אז הוא לא היה במיטבו עם פלוצקר. זה די מובן, לא?
באשר לטענה שקונקווסט הוא "מצביע ליכוד" – ובכן, קונקווסט הוא אינטלקטואל בעל עמדות שמרניות, וטבעי שדבריו יילכו בכיוונה של הממשלה הנוכחית שגם היא – כמה מפתיע – שמרנית. ככלל, קונקווסט לא אמר שום דבר יוצא דופן שלא אמר ב-70 השנים האחרונות. אפשר להתרשם מדבריו בספרו היחיד שתורגם לעברית "הרהורים על מאה רבת מכאוב" (דביר, 2005), ספר מדהים שאני ממליץ לכולנו לקרוא ולהתעמק בו."
אהבתיאהבתי
בלי להתייחס לאמין או לא אמין, השימוש בביטוי "הפסקתי כשרק חצי תאוותי בידי" הוא מטריד לכל הפחות בהקשר הזה.
אהבתיאהבתי
שלא לדבר על "את תהילתו בת האלמוות רכש". אין דבר יותר מגוחך מחסידים שוטים .
אהבתיאהבתי
לא יפה להרוס לפלוצקר תיהוריה שלמה.
אהבתיאהבתי
קונקווסט סיכם עם ישר"ה על בלעדיות אבל לא ביטל את הראיון עם פלוצקר.בתושיתו כי רבה העמיד פני ישיש תשוש וכך יצא פלוצקר כשחצי תאוותו בידו. מי שיש לו הסבר הגיוני יותר -יבוא ויוכיח.
אהבתיאהבתי
אכן, גאון האיש וגם שחקן תיאטרון לא רע בכלל.
ואולי זה היה ערן זרחוביץ שהתחזה לפרופ' קונקווסט?
אהבתיאהבתי
מעניין למה בהארץ לא הביאו את הפרטים היותר חשובים מתגובתו של אידר.
אהבתיאהבתי
מן הסתם ב"הארץ" פנו אליו לתגובה וכתבו מה שהוא אמר להם, ולא הלכו לאינטרנט ומצאו "תגובה שמיוחסת לו והועלתה במספר מקומות". רואים בקלות שב"הארץ" מדובר בתגובה נפרדת ולא בגרסה מקוצרת של התגובה הזו.
אהבתיאהבתי
סבר פלוצקר באמת כתב ״מתמצה היטב״?
אהבתיאהבתי
כן, אבל באמת מן הראוי שאתקן אותו.
אהבתיאהבתי
מובן מעליו
אהבתיאהבתי