חסלו את המחבל


– חבל, חבל מאוד שתושבי גבעת האולפנה הפכו שבויו של נוער גבעות חמום מוח וקיצוני (עמיחי אתאלי, מעריב, 2-3).

– אמא טאליבן המתעללת ששוחררה מהכלא אחרי שלוש שנים ועשרה חודשים חזרה לביתה. על פי ידיעות ילדיה כבר בגרו ועזבו את הבית, כך שאני יכולה להיות רגועה. ירון דורון ומאיר תורג'מן מדווחים שם שהיא יצאה מהכלא עטופה ב-27 שכבות, ולכן כשלה במדרגות. בכלא התקלחה כשהסמרטוטים על גופה. כל הדבר הזה מכונה "התנהלות דתית מחמירה". איפה הגבול בין "התנהלות דתית מחמירה" לבין הפרעה נפשית? טוב, לא ענייני.
– ואולגה בוריסוב, שהטביעה את בנה, אלון יהודה, מבקשת מנתניהו לעלות לקברו.

כיפאק לאלי ישי

רק במעריב יש לו נחת: בשער הוא עומד מחובק עם כמה מהמגורשים, הנראים כולם כדוגמני פרישה מרצון, על כותנותיהם החדשות והיפות.
יובל גורן הגיע לנתב"ג כדי לראות את שיגור 127 אזרחי דרום סודן לארצם, ומצא לקוחות מרוצים המצטלמים עם השר למזכרת. השר התקבל כגיבור (נו טוב, נותרו לו עוד יומיים עד דו"ח שריפת הכרמל).
איך להתמודד עם הכות' במעריב (ע' 4): "גורשו בעצב, עזבו בשמחה"
פה קוראים להם "מסתננים", "זרים" או "דרום סודנים".

לידיעות יש אס קטן: אלדד בק יצא לדרום סודן. בשער אין תמונה של ישי, ובע' 8, בידיעות עליהן חתומים כתבי העיתון מופיעות תמונות עצובות של עוזבים. בידיעונת מסופר כי השר ישי אכן הגיע לנתב"ג, אבל אין שום רמז לכך שהיה חביב המגורשים.
בעמוד הבא, 10, מובאים דבריו של שליחנו: מכות' הביניים "התחנה הבאה…" אפשר לקרוא את דברי בק הפסימי על המדינה אליה מגיעים המגורשים. אמתין לדיווחיו משישתקע קצת שם.
בידיעות כות' הגג לידיעות בנושא אוחזות בלוגו "זרים בתוכנו", ואילו בידיעות הם מכונים "נוסעים", "מסתננים", "אזרחי דרום סודן", "מגורשים".
ב-ynet מכנים את תצלומי ישי עם המגורשים "מיצג יחצ"ני ציני" (רמי גודוביץ', פעיל חברתי).

בישר"ה זרקו את האירוע הנתב"גי לע' 17. הוא כולל דיווח נרחב של דברי נתניהו על הדברים.
פה קוראים להם "אזרחי דרום סודן" או "מסתננים".

בהארץ התמונה המרכזית בשער עצובה. ילדה בוכייה על כתפי אמה.
פה לא הכריעו אם 123 או 130 מהגרים (מה עם 127?) נשלחו לדרום סודן. ישי לא זוכה לתמונה, אבל דבריו מובאים בידיעה.
בעיתון הם מכונים "מהגרים", אך מי שנתן את כות' המש' באתר קורא להם "מגורשים".
אכן, רב הבלבול.

הדמוניזציה של האיידס

איידס היא כבר מזמן מחלה כרונית שבטיפול הנכון אפשר לחיות עמה שנים רבות. אבל הדמון נשאר, ואפשר לנפנף בו ולהפחיד כל אדם.
זו הסיבה, למשל, לכות' הגג המוגזמת פראית בשער ידיעות: "מחדל האיידס בבילינסון":
150 איש שעברו אנדוסקופיה נקראו לבדיקה חוזרת מאחר שהמכשיר לא חוטא כראוי, ואחד הנבדקים בו היה נשא HIV.
אני חוששת, למשל, שדלקת כבד נגיפית הרבה יותר חמורה מאיידס, אבל מי היה שם אותה בכותרת.
הסיכוי להידבקות באיידס באופן זה הוא אפסי. אבל מי ימנע מאיתנו כות' ראשית שצריכה לזרוע בהלה?
בתיאום עם כות' הגג, גם כפ' 2-3 הוקדשה למחדל הנוראי עם הכות' האימתנית "החשש: נבדקו ונדבקו".
גם בישר"ה נסערים. יש הפניה בתחתית השער וכפ' 2-3 מיועדת לכך. לפחות הכות' מתכתבת עם המציאות: "סיכון נמוך, חשש גדול".
בהארץ יש הפניה בתחתית השער. הכות' בע' 7 מעט היסטרית: "…מאות מטופלים בבילינסון נחשפו לנגיף".
כדי להירגע יש להגיע לכות' המש: "מנהל ביה"ח: הסיכוי להידבק אפסי".

במעריב חוגגים עם האיידס רק בע' 10, עם הכות' "בהלת איידס בבילינסון בגלל מכשיר מזוהם".
מכל העיתונים, ההתייחסות של מעריב למקרה הכי שפויה.

נצחון היורו

הבחירות ביוון, שקיבלה את צעדי הצנע שאירופה דרשה ממנה זו הכות' הראשית בידיעות והמרכזית בשער הארץ.
בידיעות, חלק מכפ' 12-13, "אנחת רווחה", "תנו להם צ'אנס".
בשער המארקר: היוונים אדישים (בשונה מהעולם). דפנה מאור מדווחת מאתונה ומספרת על ריבוי העיתונאים בה.
במעריב כפ' חדשות החוץ, 18-19. נדב איל מפרשן: הקלה, יוון תישאר באיחוד האירופי. גם למעריב כתב באתונה, ויקטור אליעזר, אך דומה שהוא לא יצא לרחוב.

האונס בגן העיר

עו"ד רוני אלוני סדובניק על איסור פרסום כתב האישום.
אני לא מתכוונת להביא קישור לכתב האישום ואני מבקשת מהנוכחים לא לעשות זאת פה.
בבית שלכם תעשו כרצונכם.

ארץ הפלאות בגוש עציון

"כמו שניצלים קפואים שהושלכו אל שמן רותח, נפלטה אתמול קבוצת תיירים אמריקאים בהירי עור מהמיניבוס הממוזג אל השמש הלוהטת של גוש עציון" (ידיעות, 18).

אבל זה עוד כלום לעומת מה שמתאר עקיבא נוביק: ענף התיירות החדש של גוש עציון הוא יום כיף הכולל "סיפורי קרב, הדגמה של חיסול מחבל על ידי חברי כיתת כוננות מיישובי האזור והתנסות אמיתית במטווח דמה".
והנה עוד פנינה:
"זו תיירות עם ערך מוסף, מסביר ראש המועצה דוידי פרל, שמגיע בעצמו למטווח כדי לצפות בחופשה הקטלנית. חוויות כאלו, לצד אמת הביאר העתיקה או האומגה הארוכה בארץ, יוצרות לגוש עציון שם עולמי של פנינה תיירותית".

אני מציעה עוד סטארט אפ למדינת ישראל: הפכו את פינוי גבעת האולפנה למופע ענק בשידור חי.
אפשר לרכוש כרטיסים מראש. האמיצים, בוגרי חווית האקסטרים בגוש עציון, יוכלו להשתתף פיזית בפינוי.

ספורטיV

מנכ"ל איסתא ספורט והשחיין לשעבר יואב ברוק ניסה לספסר בכרטיסים לעיתונאים לאולימפיאדת לונדון, מדווח סאנדיי טיימס.

גלריה

כזכור, גלריה עברה ניתוח קיצור קיבה בשבוע שעבר וממדי המוסף הצטמצמו לגודלו של המארקר (הקצר ב-3 ס"מ וצר ב-1.5 ס"מ מידיעות/מעריב/מקוראשון/כלכליסט וזהה לישר"ה, המודפס בינתיים בבית הדפוס של הארץ). המוספון מוכנס לכלכלון, כך שצריך ממש לתור אחריו.
בגלריה נותר קרדיט עורכי העמודים על כנו.

נשים נשים

רק 4% מהמנכ"לים ומהיו"רים במשק הם נשים.

כ-20 קצינות, ע"פ ישר"ה, או 15, ע"פ ידיעות, פנו לרה"מ במכתב שכותרתו "כן לשוויון בנטל – לא לפגיעה בשירות הנשים"

לחם עבודה

שבוע אחרי ידיעות גם מעריב מעלה את מחיר העיתון ביום שישי ל-13.5 ש'.

אילן גרין בפנייה אישית לרון חולדאי*:

מר חולדאי היקר, בתפקידך כראש העיר ת"א, אתה מקבל חשיפה עצומה בכלי התקשורת.
דרכך למעשה סלולה לכל תפקיד שתחפוץ בו: ח"כ, שר, מנכ"ל וכו'.
אני רוצה לקרוא לך מכאן לוותר לאלתר על משכורתך, ולהסתפק בחשיפה אותה אתה מקבל.
תן לנו דוגמה אישית, ועשה את מה שאתה מבקש מאיתנו לעשות: וותר על הכסף תמורת החשיפה. תודה.
*פנייה זו באה בתגובה לסירובה של עיריית ת"א לשלם ללהקות שיופיעו באירוע לילה לבן בנימוק "אתם מקבלים חשיפה".

בונד ג בונד הביא אתמול את התגובה של דרור אידר לדברי סבר פלוצקר על הראיון עם פרופ' קונקווסט:

שמעתי שסבר פלוצקר מידיעות ניסה לראיין את רוברט קונקווסט ולא הצליח משום שהאיש היה "שבר כלי" כהגדרתו. מן השורות עולה התמיהה, כיצד אנחנו בישראל היום הצלחנו. עוד טען שמסתבר שהאיש "מצביע ליכוד" לפי הראיון.
זה יפה שפלוצקר קורא ישראל היום. מומלץ מאוד. אני מבין שפלוצקר רצה לרמוז משהו ביחס לאמינות הראיון. המממ… מצחיק, משום שהכול מתועד. נכון הוא שקונקווסט היה סחוט. האיש, בן 95, הגיע ביום ראשון בבוקר מסן פרנסיסקו – מרחק לא קטן – ובאותו ערב קיבל את פרס דן דויד. למחרת בבוקר אמרו שהוא לא מרגיש טוב, אבל יסכים לראיון. ישבתי איתו כשעה וחצי. אכן, היה עייף מאוד, אבל עיניו חדות ובורקות. הוא דיבר קרוב מאוד אליי. הכנתי את הראיון במשך שבוע וחצי והייתי ממוקד בשאלותיי ובפינג פונג המילולי והרעיוני בינינו. הראיון כנראה התיש אותו לא מעט והפסקתי כשרק חצי תאוותי בידי.
פלוצקר הגיע לאחר מכן. נו, אז הוא לא היה במיטבו עם פלוצקר. זה די מובן, לא?
באשר לטענה שקונקווסט הוא "מצביע ליכוד" – ובכן, קונקווסט הוא אינטלקטואל בעל עמדות שמרניות, וטבעי שדבריו יילכו בכיוונה של הממשלה הנוכחית שגם היא – כמה מפתיע – שמרנית. ככלל, קונקווסט לא אמר שום דבר יוצא דופן שלא אמר ב-70 השנים האחרונות. אפשר להתרשם מדבריו בספרו היחיד שתורגם לעברית "הרהורים על מאה רבת מכאוב" (דביר, 2005), ספר מדהים שאני ממליץ לכולנו לקרוא ולהתעמק בו.

אין לי ראיות לכאן או לכאן, ואני מסתמכת רק על שני הטקסטים, של פלוצקר ושל אידר. לכן, רק כמה הערות:
1. כל מי שאי פעם ראיין מישהו, אוקיי, מי שערך יותר משני ראיונות בחייו, יודע כמה זמן נדרש לכך, וכמה צריך לעבוד כדי לחלץ משנה סדורה וקוהרנטית מאדם, גם אם גאון וכו'.
1.א. כל מי שאי פעם חצה את האוקיינוס יודע שגם אדם בן עשרים מטושטש קמעא אחרי המסע, לפחות ליום-יומיים.
1.ב. איש מאיתנו, הקוראים והכותבים, לא הגיע עדיין לגיל 95 – ואני מאחלת זאת לכולם מכל הלב ובבריאות טובה – אבל כל מה שנאמר בשני הסעיפים הקודמים מקבל משנה תוקף כשמדובר באדם כה לא צעיר.
2. כותב אידר: "…ככלל, קונקווסט לא אמר שום דבר יוצא דופן שלא אמר ב-70 השנים האחרונות. אפשר להתרשם מדבריו בספרו היחיד שתורגם לעברית הרהורים על מאה רבת מכאוב (דביר, 2005), ספר מדהים שאני ממליץ לכולנו לקרוא ולהתעמק בו".
אני חושבת שהתעמקות בספר בהחלט יכולה להציע פתרון מסוים לתעלומה.

הארץ יפטר תשעה "עובדי תוכן". ההליך יתבצע בשיתוף ועד העובדים.

דסק"ש תזרים למעריב עוד כ-25 מיליון ש' [ופה דיווח על ההלוואה במאיה]. עד כה השקיע נוחי דנקנר בעיתון כ-300 מיליון (או 280 לפי המארקר).

גם רואי החשבון של מעריב, קוסט פורר גבאי את קסירר, היו מודאגים ממצבה הפיננסי של מעריב. בדו"ח המבקר המצורף לדו"חות הכספיים, ציינו רואי החשבון כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי בהיעדר תוכנית מגובשת לכיסוי הגירעון התזרימי, וחוסר הוודאות בנוגע לקבלת אשראי מהבנקים ומימוש מלא של תוכניתה העסקית של החברה
(ערן אזרן, המארקר, ע' 46. מעניין שלא מצאתי באתר).

המארקר מפרט את השקעות דסק"ש במעריב:

רכישת השליטה בחברה, יוני 2011, 158 מיליון ש'
רכישת מניות, ספט' 2011, 11 מ'
הלוואה, אוק' 2011, 50 מ'
הלוואה, פב' 2012, 17 מ'
רכישת מניות, מרץ 2012, 10 מ'
הלוואה, אפריל 2012, 33 מ'

נשיא דסק"ש: אי.די.בי בסערה מושלמת.

בכלכליסט אין דיווחים על דסק"ש מאז 12 ביוני.
גם לא בעיתון המודפס היום וגם לא בממון.
כתבתי זאת כבר פעם ואחזור: אין ספק שנוני מוזס נחלץ לעזרת נוחי דנקנר.
וכמובן שלא כתבו עם כך גם במעריב עסקים.

בלוגלנד/ רשת/פייסבוק

רביב דרוקר על "מידיעות לא נמסרה תגובה".

לפני פיזור

בוטל המברק.
אני חייבת לציין שעת ישבנו שבעה על מות אבא שלי לפני שנה בדיוק קיבלנו מברקים. משומה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

87 תגובות על חסלו את המחבל

  1. חייל זקן הגיב:

    סיפורי קרב, הדגמה של חיסול מחבל על ידי חברי כיתת כוננות מיישובי האזור והתנסות אמיתית במטווח דמה

    משום מה שכחת להזכיר את תיירות האקסטרים של דנים גבעוליים שיוצאים להתכסח עם סמח"טים מזוקנים.

    אהבתי

  2. הלל הגיב:

    גוש עציון הוא מקום מקסים באמת, מבחינת נופים ותיירות. מומלץ גם לתיירות פנים.

    אהבתי

  3. צפוני הגיב:

    איידס היא כבר מזמן מחלה כרונית שבטיפול הנכון אפשר לחיות עמה שנים רבות. אבל הדמון נשאר, ואפשר לנפנף בו ולהפחיד כל אדם.

    ככלל, אמצעי התקשורת הינם חובבי הפחדה מכל סוג שהוא. עדיף מחלות עם שם אקזוטי כגון קדחת הנילוס המערבי או שפעת העופות, כנראה מאמינים אי שם במערכות שהיסטריה מעלה רייטינג.

    אהבתי

  4. מיקי הגיב:

    התיירות עם ערך המוסף בארץ המתנחלים מתכתבת עם האופרות לרגלי מצדה. איך אומר אחד מחברי הפאנל המכובדים כאן? להקיא

    אהבתי

  5. עודד הגיב:

    פוסט אדיר.

    V: תודה

    אהבתי

  6. מיקי הגיב:

    לגבי אמא טאליבאן ושאר חובשי מלבושים מוזרים – אני חושב שלא ירחק היום שאמונה דתית תוכר כסוג של הפרעה נפשית אנאלית כלשהי. פשוט פסיכי לחשוב שיש איזה כוח עליון ששולט בחיינו ומקשיב לתפילותינו במאה ה-21.
    והלא כרגע כמעט כל דבר, כולל נענוע רגליים בשיעור או חוסר הקשבה להורים נחשב למחלה או הפרעה נפשית, חברתית וכו' (אל תמחקו את המיותר).
    לא מזמן ראיתי באיזה עיתון לילדים עצות לטיפול בהפרעה כפייתית חרדתית (OCD, אני חושב) אצל תינוקות…
    אז יאללה, זה הזמן לכלול גם את האמונה הדתית בסל התרופות הפסיכיאטריות

    אהבתי

  7. אין שום "בלבול" לגבי האפריקאים הפליטים, מהגרים, מסתננים, זרים וכו'. בלבול הוא משהו מקרי. העורכים מודעים ובוחרים את המונח שמתאים להשקפת עולמם ומתעלמים מהגדרת החוק הישראלי, הבינלאומי וההגיון הפשוט. רובם המכריע- עד שלא יוכח אחרת, מסתננים.

    הכתבה על דרום סודן תתאר מדינה במצב קשה. אין כמעט תשתיות ולא שדירות מוצלות עם בתי קפה ממוזגים, בינתיים. שינוי מובטח תוך שנים ספורות. (יש קשר לציוניים האלה).

    בחלק הדרומי של סודן, שחורים מוסלמים הקימו מחתרת נגד כוחות הדיקטטורה הערבית-מוסלמית. הם הצליחו בחלק מהקרבות ושולטים על תא שטח גדול. אגב, הם נלחמים נגד קיפוח גזעני נגד מצד הערבים.

    ארגוני הסיוע הישראלים לא שמעו על העניין. אם אי אפשר להאשים יהודים זה לא אנושי מספיק. חוץ מזה, הכושים האלה לא מעניינים אותם.

    אהבתי

    • כוכבה הגיב:

      "ארגוני הסיוע הישראלים לא שמעו על העניין. אם אי אפשר להאשים יהודים זה לא אנושי מספיק. חוץ מזה, הכושים האלה לא מעניינים אותם."
      העתירה נגד הסרת ההגנה הקולקטיבית של הדרום סודנים דווקא כוללת פרק שלם על הלחימה הפנימית בדרום סודן בין השבטים האתניים השונים. מי שמנסה לתקן את המצב באפריקה, בין אם הוא ישראלי, יהודי, או אמריקאי-גוי, פועל כחלק מארגונים בינ"ל היושבים/נשלחים לאפריקה. מן הסתם, מי שיושב בישראל הם מי שמנסה לתקן את המצב בישראל ומתייחס לאחריותה של ישראל (גם אם ניתן להתווכח על השאלה מה היקף אחריותה וכלפי מי).

      אהבתי

      • אברוך הגיב:

        ״הסרת ההגנה״ כלומר הסמול כן אשם שישראל מוצפת בזרים. אתם לא מביאים אותם אבל בהחלט דואגים להשאיר אותם. קישתה, לאפריקה! תעזרי להם משם.

        אהבתי

      • ר.בקצה הגיב:

        האו״ם מחזיר בעצמו דרום-סודנים לארצם,
        אפשר לגלות זאת בחיפוש של 5 דקות בגוגל
        http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/search?page=search&docid=4fb39a159&query=south

        אלא שאתכם ההחזרה לא ממש מעניינת, מה 😉 ?
        איך אמרו במציצים- אותו מעניינות רק ההכנסות…
        😈

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        האם לא הגיע הזמן שהאדם הלבן יחדל לתקן
        לשפץ ולשפר את העולם – כולל ובייחוד אפריקה. רק
        לזכור שמה שקרוי היום "אימפריאליזם" בא לפי דבריו
        גם לתקן ולשפץ. מעולם לא נשמעה תודה ממנהיגי
        המשופצים-משופרים ואת התוצאות כולנו רואים, קוראים
        ושומעים. מה בדיוק כיום, במאה העשרים ואחת, מטרת
        כל הארגונים הנ"ל?. לשנות לא משנים, תודה לא מקבלים
        חרפות וגידופים מקבלים בשפע. לפעמים גם חטיפה, רצח
        וכ"ו. באמת, בשביל מה זה טוב?

        אהבתי

  8. על סמדר פרי הגיב:

    אתמול בידיעות סמדר פרי כתבה, בפעם הראשונה למיטב Zכרוני, על 30 שנות הדיקטטורה המושחתת של מובארק.

    הרי שנים היא הללה אותו, סגדה לו וכמובן לא קראה לו לא דיקטטור ולא מושחת.

    הנה גם סמדר רוקדת על החולה האנוש ומקווה שבזכות המעשה הזה יהיה לה אולי מעמד כלשהו אצל הדיקטטור המושחת הבא (שכמובן לא יקראו לו לא דיקטטור ולא מושחת עד שגם הוא יתחיל להראות סימנים של הליכה הלאה).

    בקרוב, ראיון בלעדי ראשון ויחיד עם הדיקטטור המושחת הבא – רק בידיעות, רק אצל סמדר.

    אהבתי

  9. אני הגיב:

    השתתפתי בסיור של משקפת ביהודה ושומרון למערת המכפלה. הכוונות טובות, אבל המדריך היה לא מקצועי ולא בקיא בחומר. מה שכן, הוא דילג באלגנטיות על הצד השיווקי שהיה כלול במסלול ולא נראה לא ראוי (ביקור בחוות תבלינים). זה מצא חן בעיני ופחות מצד אנשים שהעירו לו שחלק מהחוויה בטיול זה שופינג.

    אהבתי

  10. לא קראתי אבל הייתי בסרט הגיב:

    אני חושבת שהתעמקות בספר בהחלט יכולה להציע פתרון מסוים לתעלומה.

    האם דרור אידר באמת קרא את הספר?

    אהבתי

  11. מי זוכר את הימים שאירגוני הסיוע היחידים בארץ היו גמ״חים של חרדים. לחילונים לא היה מוסד דומה ודדי צוקר כח״כ רץ להיות הראשון בשנות התשעים. מאז שהרבה ישראלים מצבע מסוים למדו להינות מקרנות אירופיות יש בארץ הרבה אנשים שחיים מזה וגם כנראה מאמינים במה שהם עושים. אבל הכסף הזה נועד לסיוע לזרים, ומאז הגדר, זרים הם מהגרי עבודה. הארץ החדש פונה לקהל הזה. ישראלים בעלי דרכון זר ופוסט ציונים.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      בורות מחפירה באיצטלה של התנשאות, עודנה בורות מחפירה.
      העובדה שאינך מכיר ארגונים וולנטריים בקרב החילונים (למשל הועד למען החייל שהוקם בשנות הארבעים של המאה הקודמת. וזו רק דוגמה אחת מני עשרות אלפים), מעידה רק עליך ולא עלינו.
      נכון, לנו אין גמ"חים וגם אין לנו תלמידי ישיבות פרזיטיים, שיונקים מעטיני כספי המיסים שלנו.

      אהבתי

      • האירגונים הלא ציוניים הם תופעה חדשה שהחלה לפרוח רק בשנות התשעים. דדי צוקר וענת גוב בראיון משותף (ומכונן) שאלו איך זה שאין לחילונים אירגוני סיוע כמו לחילונים. כן, אתה אולי לא זוכר אבל הם היו הראשונים לשים את האצבע על התופעה. אהדת הציבור היתה להם כי כציונים הם חשבו לעזור לישראלים אחרים שהחרדים לא מסייעים. אבל אתה וחבריך זאת מוטציה אחרת. רובכם יונקים מקרנות אירופיות וגרמניות. והנזק שעוד תגרמו וכבר גרמתם הוא עצום.

        מה מניע אתכם? בידוד, ניכור, תסכול, שנאה עצמית על רקע של זהות מינית. הכי טוב שתרדו לברלין. משם הנזק שלכם יהיה מועט יותר.

        אהבתי

      • תיקון הגיב:

        למה אין לחילונים ארגוני צדקה כמו שיש ל^חרדים*. את מראה המקום תמצא בספרית בית אריאלה. אין לך מושג.

        אהבתי

      • הייתי שם, בועד הגיב:

        לפני הרבה שנים הועסקתי בועד למען החייל בשלוחה האמריקאית שלו.
        לקרוא לועד למען החייל ארגון וולנטרי זה חטא גדול לאמת.
        אין לי מושג אם הקימו אותו כדי ליצור מקומות תעסוקה לכל מיני מקורבים שלא מצאו להם תפקיד אחר אבל המעש זה בדיוק מה שקורה שם מהקמתו ועד היום.

        בתכל'ס, ארגונים, לדוגמה בשטח הרפואי/שיקומי, כמו יד שרה, עזר מציון, עזרה למרפא ודומיהם הוקמו ע"י אנשים דתיים/חרדים.
        כעובדה אין אפילו ארגון אחד במטרות דומות שאינו חרדי/דתי.
        כעובדה הם נותנים שרות לכל המגזרים כולל ה-מגזר.
        כל השאר זה בובע מייסע. התנשאות שקרית שמעורבת בבורות מובנית.

        אהבתי

      • הייתי שם, בועד הגיב:

        מעניין מה פרויד היה אומר על הבחירה שלך בעמוד השנורראי.

        אהבתי

      • שנור הגיב:

        תשאל את מיקי.

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        התפתחותו וגילגוליו של הועד למען החייל, שניתן סתם כדוגמה, מאז שהוקם על ידי יצחק ברץ, איש דגניה א', יש להניח שלא טהורים היום יותר או פחות מהרבה ארגונים חרדיים.
        זרקתי אותו סתם כדוגמא, כי לפני הרבה הרבה שנים, אמא שלי היתה אחת המתנדבות שם. לא בשכר ובאמריקה כמוך. דווקא בנתניה וללא כל תמורה.
        ההתנשאות המטופשת של הדתיים על החילוניים בנושא התנדבות מוכרת ושחוקה. אנחנו מתנדבים בלי סוף בעשרות אלפי פעילויות התנדבות בעמותות הרבות והשונות – פשוט לא עושים את זה ברעש, צילצולים ויחסי ציבור כמו הדוסים – אולי בגלל שלנו זה מובן מאליו שאזרח אמור לתרום למדינה שלו.

        אהבתי

      • מהרסייך הגיב:

        להחליש שכונות מצוקה ולפורר את המרקם החברתי כולל בכפרים ערבים, וכל זה באמצעות כסף גרמני ואג׳נדה אירופית זה לא נקרא לתרום למדינה.

        אהבתי

      • לרוטריסט המצוי הגיב:

        כל חילוני שפועל בהתנדבות עונה על המאפיינים שציינת?
        אתה ממש אומלל.

        אהבתי

      • תגיד, משלמים טוב הגרמנים? אולי גם אני אצטרף.

        אהבתי

      • יועץ השקעות הגיב:

        עדיף להישאר עם גוטניק ושדלסון.

        אהבתי

    • אקטואליה הגיב:

      יש תעשיית שלום שנבנתה סביב אוסלו בזמנו ונותרה על כנה ואפילו התעצמה עד היום.
      מסכים שכל שיש יותר ארגוני שלום יש פחות שלום וככל שיש יותר ארגוני זכויות אדם יש פחות זכויות אדם

      אהבתי

  12. יופי עקיבא הגיב:

    עקיבא אלדר כותב לאחרונה מאמרים מצויינים מהקרביים.

    אהבתי

  13. . הגיב:

    האזנתי לראיון עם עו"ד סדובניק. איך זה שבמהלך ראיון ארוך כל כך אף אחד לא מתייחס לשאלת החוקיות של הסתרת כתב האישום מעורכי הדין. אולי השאלה הבסיסית ביותר. זה חוקי או שזה לא חוקי?
    בלי קשר, הראיון עם סדובניק הזכיר לי את הראיונות עם עו"ד כנרת בראשי עם פרוץ פרשת קצב. עורכת דין שלא מסוגלת לבנות טיעון, העברית בפיה קלוקלת והפאסון שלה הוא של אחת שלמדה משפטים בהתכתבות. אצל עורך דין, חלק ניכר מהאימפקט זה איכות החליפה של האיומים ואצל סדובניק התפרים נשמעים כאילו נעשו איפשהו בקרית אונו.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      היא אינה צד רשמי במשפט, בהליך פלילי הפרקליטות היא המייצגת של הקורבן, אך עפ"י חוק נפגעי עבירה מוסדר דיווח על ההליכים.

      אהבתי

  14. שולהלה הגיב:

    עו"ד רוני אלוני הלה לא היתה חברת מועצה כושלת בעירית ירושלים?

    אהבתי

  15. אורן הגיב:

    בדאבל איקס של סלייט הקדישו בשבוע האחרון סדרה לנושא של הוויתור על ילדים. בין השאר בדקו כוכבי כתבה מלפני עשור, האם שינו את דעתם.

    אהבתי

  16. קורא הגיב:

    בכלכליסט לא כותבים על מעריב נקודה, בלי קשר לטוב או רע, מדובר בהתנהלות הגיונית – לא לכתוב על המתחרה שלו, בעיקר כשהוא על הקרשים. לטעמי זה דווקא ראוי לציון לטובה, אם בכלל, וכפועל יוצא, לא כותבים על דסקש בהקשר הזה.

    בנוסף, משום מה בכל מערכות העיתונים בחרו להאמין לגירסה של בילינסון שהסיכוי הוא נמוך. כל מי שעבר בחייו בדיקת אנדוסקופיה יודע שמדובר בבדיקה פולשנית שבהחלט עשויה לגרום לדימומים ולחשיפה לאיידס במקרה הזה. עם זאת, צריך לזכור שגם אם תהליך העיקור לא היה מושלם, היה תהליך עיקור, וגם כך הסיכוי להידבק באיידס שלא במגע מיני נמוך יחסית, כך שבסופו של דבר הסיכון כנראה לא מאוד גבוה, אבל בוודאי לא נמוך כפי שגירסת בית החולים אומרת.

    אהבתי

    • פארטאצ' ישראלי הגיב:

      הרופא בביילינסון אמר שבדקו בהסטוריה של בדיקות דומות ולא נרשמה הידבקות בHIV. השאלה אם בדקו במקומות שלא בוצע עיקור כראוי, או שביילינסון נכנס כיחידי בהסטוריה.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      אבל זה סיכון מיותר לחלוטין. משום כך הדיון בעוצמתו והשפעתו
      מיותרים. זה כמו דיון בסטיסטיקה של הפגעות בהליכה בכביש
      ת,א ירושלים. אל תלך בכביש וזהו זה.עצם הופעתו היא הבעייה
      וכך התווספותו לרשימה מתארכת של סיכונים שאותרו סומנו ותוקנו
      ושבים לאיים על אוכלוסיית בתי החולים בישראל, המתרפאים,
      הרופאים וכל מי שבסביבה.
      בעיית הנקיון, העיקור, ושמירה על נוהלי טיפול בציוד חודרני מוכרת
      יותר ממאה שנים וכיום ברור שכל הנוהלים העדכניים ותרופות
      הפלא מפסיקים לתפקד כראוי כאשר נוהלים בדוקים וידועים אלו
      מזולזלים.ברקע גם חיסכון כספי של הרפואה הציבורית. אם היו שם
      מספר מכשירים שנשמרים בתוך מערכות חיטוי כחלק מהוראות
      כתובות נפתחים מופעלים חד פעמית ושבים למערכת החיטוי כל
      הסיפור לא היה מופיע. יש ארצות שבמסגרת החיסכון בציוד רפואי
      גם משתמשים באותם מחטי הזרקה וכ"ו האם ישראל בדרך לשם?

      אהבתי

  17. . הגיב:

    מה שכתבת על הראיון שקיים דרור אידר. התפתלת. אפשר להבין אותך. אם הבנתי אותך נכון, את חושבת שבקצה הפיתול, עומד אחד, פינוקיו. אוקיי. אם זה נכון זה חמור. אשמח להאזין לקלטות שאידר טוען שמחזיק בידיו.

    אהבתי

  18. דרור הגיב:

    ציטוט של רועי שרון מראיון איתו בעין השביעית

    300 אלף המתנחלים שקמים בבוקר והולכים לעבודה לא מעניינים את התקשורת. אנחנו מתעניינים בכמה מאות שעושים 'תג מחיר' והפרות סדר ושורפים מסגדים, אבל אני חושב שאני וכל יתר חברי תא כתבי השטחים מבינים את ההבדל בין האוכלוסיות ומתייחסים לזה בסיקור

    אתם אולי מבינים את זה, אבל אתם לא רוצים שהצרכנים שלכם יבינו את זה, לכן תמיד כש הפרת סדר של קיצונים אתם קוראים להם "המתנחלים" ובעצם מכלילים ציבור שלם .

    אהבתי

  19. צופה מהצד הגיב:

    מאוד אהבתי את ההצעה של מירי רגב להעביר את המסתננים לקיבוצי השמאל
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000757744
    השאלה היא כמה בכל קיבוץ
    אני מאמין ש100 גברים אפריקאים בכל קיבוץ ,יסיעו להבנה של הקיבוצניקים לגבי שאלת ההגירה

    אהבתי

    • לא השמאל הזה עומד מאחורי ״המהגרים״. מדובר בסמול אנטי ציוני שספק עם שרת, רובם פרופילניקים על רקע של זהות מינית. אפשר להתחיל להתגעגע לשמאל הישן.

      אהבתי

    • דרור הגיב:

      רוצה לשמוע משהו מצחיק? בזמנו ראש התנועה הקיבוצית,באקט של כאילו-הומניזם, אמר שהקיבוצים יסתירו את ילדי הזרים המיועדים לגירוש (איך בדיוק אתה מסתיר אם אתה מפרסם את זה בכל העיתונים אבל שיהיה) לא עברה שניה מההצהרה הזאת וכל ראשי התנועה הקיבוצית התנפלו עליו "כן נכון , אנחנו מאד בעד ילד העובדים , אבל מה אנחנו צריכים שהם יסתובבו לנו כאן בשבילי הקיבוץ הלבנבן שלנו" .

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        ולעומת זאת, ידידיי הבורים מהימין, אני מכיר קיבוץ שקלט לא פחות מ-120 צד"לניקים לאחר המלחמה הכושלת ההיא (והוא לא היחיד להבנתי). כך שנראה לי בהחלט אפשרי שקיבוצים יוכלו לקלוט כמה וכמה מהגרי עבודה מדרום סודן או אריתריאה, אם ירצו בכך.
        כמובן שזה היה "הקיבוץ של אז", ייתכן ובקיבוצים של היום זה לא יצליח – בין היתר, משום שבקיבוצים של היום יש ייצוג גדול לאנשים מהצד הימני של המפה הפוליטית… אזוי 😆

        אהבתי

  20. דרור הגיב:

    בן כספית,סליחה יועז הנדל סוגר גם השבוע חשבון עם ביבי
    http://www.facebook.com/yoaz.hendel#!/yoaz.hendel/posts/3243567892036

    קבלו את הציטוט הזה

    אילו רק מקבלי ההחלטות היו מתנהלים כמו שבמל"ל נערכים לדיונים, מדינת ישראל היתה נראית אחרת

    . מעניין מאד, כי לא זכור לי שיום למחרת המשט לא היתה מילת ביקורת אחת על נתניהו בטורו של הנדל .

    אהבתי

  21. tkh hah הגיב:

    אלי ישי ובנימין נתניהו הם אלה שאחראים לכמויות המסתננים שיש בארצנו. לא השמאל, לא הסמול ולא בג"ץ. הם בשלטון שלוש שנים ופרט לגדר המוקמת לא עשו דבר למנוע את התופעה או לפחות לאזן אותה.

    מירי רגב פשוט מנסה לחזור על התרגיל הקלוקל של בגין. זה היה רע במקור וזה פתטי עכשיו.

    אהבתי

  22. קורא הארץ הגיב:

    אגב, רק היום שמתי לב שמוסף הארץ החדש כולל סיפור בהמשכים!(?). כן, כמו בלאישה מפעם. משהו שיתחנף לקבוצת המיקוד. שתי בחורות צפונבוניות נפגשות בפרנקפורט (גרמניה המעטירה) ואחרי אכזבה מגברים מגלות את הלסביות. צ'ק. שתי לסביות זה יותר מחרמן משני הומואים. אבל עדיין קווירי ומאגניב כזה. כמה אפשר להיות יותר מתחנף?

    שוקן, התחלקת על השכל?

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      גם אני שמתי לב רק היום לכתבה במוסף הארץ על הפיחות ההולך וגדל בלגיטימיות של ברית המילה (שזו למעשה התעללות בלתי מובנת בילדים, שזוכה לפופולריות אדירה).
      עשיתי כתבה דומה לפני יותר מעשור. מצאתי אנשים שלא מלו את הניהם, אבל הם פחדו לדבר ודיברו איתי בעילום שם.
      תהליך כזה לוקח עשרות שנים, אבל עוד בימי חיינו יגיע הזמן שבו אנשים לא יאמינו שפעם, הורים שפויים היו נותנים לאיזה עובד אלילים לחתוך לתינוק שלהם את ה*** בשמחה ובששון.
      נראה לי שתוך דור או שניים יסתובבו פה מיליוני ערלים

      אהבתי

    • לקורא הארץ המתלונן הגיב:

      יש עוד לפחות עוד 5 עתונים יומיים. לא יקשה עליך להסתגל לרמה נמוכה יותר.

      אהבתי

      • קורא הארץ הגיב:

        אה, אז זה התירוץ של המערכת. אחרים גרועים יותר. אבל אני מנוי על הארץ, מה איכפת לי עיתונים אחרים? אבל סיפור בהמשכים לקשור את הקורא שיבוא גם בשבוע הבא לפחות כדי להתחרמן על הלסביות זה טריק כל כך עבש, של מי היה הרעיון במערכת? מעניין איך הארץ הנואש מנסה לצייר את קהל היעד שלו. כולם היפסטרים, מאגניבים כאלה שחיים על ציר ברלין תל אביב וחוקרים את המיניות של עצמם.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s