מעריב מוותר על הון אנושי

תזכורת לשכרו של ההון האנושי, המנכ"ל טל רז.

עלות שכרו השנתית תעמוד על 2 מיליון שקל לפחות, ונוסף לכך, הוא יזכה למענק חתימה חד-פעמי של 300 אלף שקל.
בין היתר קובעים תנאי ההעסקה של רז שכר של כ-85 אלף שקל בחודש, נוסף להטבות שונות וביניהן רכב דרגה 6, טלפון סלולרי והחזר הוצאות. כמו בכלל פיננסים, גם במעריב דאג רז להבטיח לעצמו בונוס שנתי מינימלי של 6 משכורות לפחות, סכום שבפועל יגדיל את משכורתו החודשית ל-127 אלף שקל לפחות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

39 תגובות על מעריב מוותר על הון אנושי

  1. געגועי לעופריקו הגיב:

    א. מה זה מעריב?
    ב. גם לעיתונאים הם משלמים ככה. תשאלי את בן כספית כמה הוא מקבל. בטוח שהוא רק דוגמה.
    ג. איך אפשר לפטר עיתונאים כשאין במעריב אף עיתונאי?
    ד. כמה זמן ייקח עד שמישהו יכתוב כאן ש"קלמן ליבסקינד הוא העיתונאי הכי טוה במדינה"?
    ה. מה הסבירות שזה יהיה ליבסקינד עצמו?
    ו. האם נכונה השמועה שכל שאר כלי התקשורת נלחמים להעסיק את הכותבים הנ"ל ולצידם את הכותבים הכה-מרתקים יעלפז מלמד, שלום ירושלמי, ימיני בן דרור ובלהה מוסקונה-לרמן?
    ז. האם יהיה שם מי שיבין שהליקוקים לדנקנר לא עוזרים.
    ח. האם יצליח מעריב לרדת בטי ג'י איי הבא אפילו מעבר לתחתית שאליה הגיע?
    ט. האם נכון שמעריב עומד להוציא את ז'ורנל ב88 עמודים בכל יום לאור ההצלחה?

    אהבתי

  2. מבפנים הגיב:

    קלמן ליבסקינד העיתונאי הכי טוב בישראל

    אהבתי

  3. קלמן הגיב:

    מסכים

    אהבתי

  4. יאללה בית"ר הגיב:

    כבר חודשים אנחנו מתריעים כאן שסופשבוע הוא קטסטרופה, כבר חודשים אנחנו תוהים איך בתקופה כל כך קשה לעיתונות אתם הבאתם את העורכים הכי גרועים האפשריים שדרדרו את העיתון לתהום. למה נזכרתם עכשו? למה לא עשיתם צעדים נכ

    אהבתי

    • גבע הגיב:

      זה לא יעזור אם תתריע עד מחר, כנראה שיש שם מישהו שאוהב את המוסף ההזוי הזה. אבלמככה זה כשבראש המוסף עומד עורך שאינו מתקשר עם הכתבים שלו, שאף אחד שם אפילו לא מחבב אותו וביום שהוא יעזוב כולם ינשמו לרווחה. הבעיה שעד אז יישארו גוויות אומללות בדרך

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        אני מציע להבהם לערוך את סופשבוע או את כל העיתון… לא ברור למה מעריב מתעקשים להמשיך, יש מקום לסגור את העיתון הזה לאלתר. אני לא מבין איך העובדים מסוגלים לסבול את הטרור המתמשך הזה. האווירה במסדרונות הבניין קודרת יובבית עלמין ירקון

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        איזה כיף. המחשב שלי משבש את תגובותיי. ממילא הן לא כאלה חשובות

        אהבתי

      • למשתמש הגיב:

        הבעיה לא במחשב אלא בכשלים אחדים שמופיעים בבלוג ביממה האחרונה. ההקלדה בשדה התגובה נעלמת תוך כדי כתיבה -כולל הקלדה זו, ומופיעה בכ"ז לאחר ה"שלח" כולל בתגובה זו.. כלומר אין אפשרות להגיה. 2. התגובות האחרות מסודרות בטור ארוך. 3.צד הימני בבלוג עובר לסירוגין לשמאל או נעלם לגמרי.4 כתבתי על כך אתמול אולם תגובתי נעלמה לאחר שהופיעה. התנצלות על הטעויות -אם קיימות כי הכתוב אינו נראה.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        נכון, זאת בדיוק הבעיה. חשבתי שזה רק במחשב הבעייתי שלי

        אהבתי

  5. רועי הגיב:

    בלי קשר לכל השאר, ואפרופו התזכורת, אני רוצה להאמין שאפילו טל רז מבין שלא יכול לעבור מהלך שכזה בלי קיצוץ של עשרות אחוזים (נאמר, מינימום 4 עשרות אחוזים מהחישוב השנתי הכולל) בשכרו. נאיבי?

    אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      נאיבי פורטה!

      טל רז הוא בעצם "טל רז". בעצמו הוא מוצר, שנוצק במקומות שבהם נותנים לך תואר MBA, ותפקידו להיות "מנהל". אשתקד כתב מילים כאלו לעובדי חברת תמרוקים, כעת לעובדים בתחום העיתונות, ובשנה הבאה ישלח אימייל כזה לעובדי תנובה או אמדוקס.

      "טל רז" הובא למעריב על ידי הבעלים כדי שהוא, ולא נוחי, יצטרך לכתוב אימיילים כאלה. ייתכן שיש לו אפילו טמפלייט קבוע (שכתב מישהו בוורטון או ב'מכללה למנהל', אין לי מושג היכן ייצרו את "טל רז") והוא רק משנה את התוכן בכמה שדות.

      "טל רז" לא רואה את עובדי מעריב ממטר, ואף לא מננו-מטר.

      אהבתי

      • רועי הגיב:

        שיהיה נאיבי. בוא נחכה ונראה. אני מניח שמשהו סמלי לפחות הוא יעשה, בשביל היח"צ. אבל זה כמובן יותיר אותי כנאיבי. משהו מאסיבי יכתיר/ם אותי כקרוב במחשבותיי למוצר.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        ייתכן שמי שמנסח בעבור טל רז את האימיילים הוא אותו אדם שמנסח את טורי הפרשנות בעבור שלמה שרף…?

        אהבתי

  6. הא הגיב:

    עופר, בוא נכליל. נקרא לבן כספית ועוד שלושה כל העיתונאים ונגיד שמשלמים להם ככה. ומה עם העורכים שמקבלים גרושים? ועיתונאים צעירים יחסית שמקבלים מה שטל רז עושה בשעה? ככה, במחי יד, ״מה זה מעריב״, ובוא נשלח הביתה אנשים. אז כן, לדעתי יש שם עיתונאים. וטובים. זכותך לחשוב אחרת, וגם זכותי.

    אהבתי

  7. יניב הגיב:

    מה שמטריף אותי זה המלים הגדולות והבומבסטיות האלה שמצורפות למהלך הפיטורין. תגיד, "חבר'ה, אין לי ברירה אבל אני חייב לפטר", תגיד, "תשמעו המצב בקנטים, זה מה שיש", או שפשוט אל תגיד כלום. אבל "שינוי דרך עיסוקה של החברה בתחומי פעילותה העיקריים"???, "פרידה מהון אנושי"??, או "חלק מאושיות החברה הדמוקרטית"?????????????????
    הלוווווווווווו. אתה מנכ"ל, לא פוליטיקאי.

    אהבתי

  8. חייל זקן הגיב:

    מזכיר את הגאון הניהולי שהביאו להבריא את קומברס והוציא חצי מיליארד דולר על רואי חשבון.

    אהבתי

  9. captain beefheart הגיב:

    אוף טופיק:

    יהיר לפיד התראיין היום לראשונה (אצל יונית בערוץ 2) ואתר הארץ מיהר לדווח. על דברי המרואיין נדבר בהזדמנות אחרת, אך מה שמציק לי הוא הניסוח של הכתב יהונתן ליס. זה כתוב באופן אגבי, מבלי שליס ועורכיו אפילו חשבו על זה, אך הרשו לי להתעכב על משפט הפתיחה "העיתונאי יאיר לפיד העניק היום (שלישי) ראיון ראשון לכלי התקשורת…"

    מה פירוש "העניק"? ומדוע הפועל הזה בכלל קיבל קביעות בהקשר של ראיונות?

    הפעולה היא "נתינה" וכשאנו הופכים אותה ל"הענקה" אנו מרכיבים על המילה משמעות נוספת, שכוללת הבעת כבוד ל"נותן" ואף הכרת תודה לו, עם קורטוב סמוי של התבטלות. אתה "מעניק" למישהו מתנה, אבל רק "נותן" לו שקית חלב. זה ברור.

    אז כיצד הפך ראיון למתנה? התשובה נעוצה, כנראה, ברובד הפסיכולוגי של העיתונאים היום. ייתכן שהם חשים כה קטנים, כה בלתי בלתי חשובים, עד שכאשר מישהו בעל שם מתראיין להם, הם פשוט רואים זאת כאקט של נדיבות. מה שמעניין בהשערה (הפסיכולוגיסטית-חובבנית) הזו הוא שהיא מתפצלת לתופעת משנה, שבה התחושה יכולה לעבור גם לגורם שלישי, שאינו זה שקיבל את הראיון אלא זה שמדווח עליו (ביי פרוקסי, יעני).

    ליס, לשיטתנו, מאמץ את התחושה מן הקולקטיב ולמרות שהראיון ניתן למתחרה שלו, והוא אף נאלץ לדווח כך, הוא משתמש בשיא האגביות בביטוי המתרפס "העניק ראיון" במקום "נתן ראיון".

    ולי, כאמור, זה מציק.

    (אלו היו שישים שניות בהן רוביק רוזנטל החליף את אהוד גרף, שהיה צריך לשירותים)

    אהבתי

    • דובר עברית הגיב:

      בעברית זה נקרא להתראיין. לא נתן ולא העניק. "העיתונאי (צ"ל פוליטיקאי כי הוא התראיין בתור כזה ולא בתור כותב טור שבועי) התראיין". עברית שפה פשוטה, זה רק הדוברים עושים אותה מסובכת.

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      זה לא בגלל תחושת קטנות, זה בגלל שהוא סוף סוף הואיל להתראיין (אם אפשר לקרוא לזה ראיון אמיתי). הפועל "העניק" מלגלג במידה מסויימת על לפיד, יעני, תודה שהסכמת סוף סוף להתראיין במקום לנאום לציבור באמצעות הבן שלך בפייסבוק.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אתה טוען לנימת אירוניה דקה ואני ממש לא חושב שזה המצב כאן. הביטוי נמצא בשימוש תדיר אצל רבים. ליס ירה באוטומט.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        יש מצב שזה אינגלוז.
        באנגלית אתה givinig ראיון בדיוק כמו שאתה giving מתנה.

        אהבתי

    • לקפטן הגיב:

      הערה קטנה-לא מתאים לך לכתוב יהיר.כמו אלה שכותבים תשקורת.

      אהבתי

  10. פנדה הגיב:

    נכון שאם המכתב של רז היה נפתח במילים "הון אנושי יקר מדי", הוא כבר היה מתחיל בחיסכון?
    לפי התזכורת לתנאי השכר הצנועים של רז, הוא מקבל כמיליון ו-20 אלף שקלים לשנה – משכורת, ועוד שש משכורות לפחות, כל אחת 85 אלף שקלים. יחד: מיליון וחמש מאות ושלושים אלף שקלים. "עלות שכרו השנתית תעמוד על 2 מיליון שקל לפחות" ולכן החזר ההוצאות שלו, הרכב והטלפון שווים למעריב כחצי מיליון שקלים. אני אדייק: כ-470 אלף שקלים, כי ב-30 אלף אפשר לשלם שבע(!) משכורות חודשיות של עורכי משנה, מגיהים או גרפיקאים. זאת אומרת שבמחיר התוספות לשכרו אפשר לשלם משכורות למאה עובדים, וגם לצ'פר אותם פעם ב…

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מרבית ההפרש שחישבת אינו הוצאות רכב, טלפון וכו', אלא ההבדל שבין שכר ברוטו לעלות שכר הוא בעיקר הוצאות סוציאליות המחוייבות לפי חוק: פנסיה, ביטוח לאומי, פיצויים, ימי חופש/מחלה/הבראה וקרן השתלמות (האחרון לא מחוייב, אבל נהוג).

      אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    אני רק מוודא – התמונה זה במקור?
    כאילו, היה לו כ"כ חשוב למתג את עצמו על הנייר המביש הזה?
    (המביש זה לא הפיטורין, זה הנוסח, בצירוף חסור הבושה).

    אהבתי

  12. צינור הגיב:

    עופר נמרודי היה מספיק הגון כדי לוותר על השכר שלו. עופר נמרודי היה מספיק הגון כדי לוותר על השכר שלו. נוחי דנקנר טייקון ציני

    אהבתי

  13. מבפנים הגיב:

    איפה אגודת העיתונאים החדשה???

    אהבתי

  14. יוסי הגיב:

    עובדי מעריב יכולים להכאיב לטל רז מאוד מאוד, פרסמו עליו תחקיר מקיף איך הוא מחובר לדנקנר ומנקה אחריו

    אהבתי

  15. אלברט הגיב:

    מעריב הוא בדיחה עצובה שראויה להיסגר כבר מזמן. נכון שיש שם עיתונאים טובים (לא הרבה), אבל הקו השולט שם הוא כספית-ליבסקינד-ימיני, כלומר דמגוגים חרטטנים מימין ומשמאל. הטור של מנחם בן הוא זוועה שלא ראויה להיכתב (טור הספרות שלו דווקא לא רע לעיתים) והבעלות של נוחי לא היתה צריכה להתאפשר מלכתחילה. אני כבר הפסקתי לספור את כמות השגיאות העובדתיות, טעויות הכתיב, טעויות ההגהה וטעויות העריכה. יש שם ערן סורוקה אחד שהוא נכס לכל עיתון, וכל השאר יכול ללכת לשוק ולשמש כעטיפה לדגים. לא יעציב אותי לראות את העיתון הזה נסגר. יעציב אותי אם לא יקום מוצר אחר במקומו.

    אהבתי

  16. בזינגה הגיב:

    מעריב בהפסדים זה שנים ומתקיים רק בזכות הכריזה של הבעלים.
    בעבר עבדתי בטלמרקטינג של ידיעות כאשר מעריב היה בבעלות הבעלים הקודמים.
    אחד מהשיחות ההדרכה שהיו לנו הייתה שלקוח בפוטנציה משווה את העלות של מנוי במעריב לעלות מנוי בידיעות לא להיכנס לויכוח לגבי המחיר.
    למי שלא מבין המנוי של מעריב היה זול בהרבה יותר. לפי המדריכה בהנהלה של מעריב מוכרים מנויים במחיר הפסד(ככה לפחות לפי ההשערה של הנהלת ידיעות אחרונות).
    יכול להיות שכל המהפך בשוק הסלולר והפעולות לפיזור הריכוזיות במשק משבש לנוחי דנקנר את התוכניות ולכן הוא הוריד פקודה למטה לצמצם בעלויות וזה מאוד קל לביצוע בתחום
    העיתונאות שבו היצע הכתבים הפוטנציאלים גדול מהביקוש.
    גילוי נאות : כותב שורות אלה נשוי לבוגרת חוג בתקשורת שעדיין בקשר עם ידידה מלימודים ואני שומע ממנה סיפורים עליהם.

    אהבתי

  17. עובד מעריב מספר 666 הגיב:

    המגיבים מעלי כל כך צודקים. זה פשוט לא יאומן שטל רז נוסע ברכב של 300 אלף שקלים ועלות השכר השנתית שלו קרובה ל2 מילון שקלים, והוא שוב ושוב מדבר על וויתורים כואבים מצד העובדים שמשתכרים 4 ספרות.
    אני בתור רז, דבר ראשון, בייחוד לאור כל ההדלפות האלו באתרי הברנז'ה הייתי מוציא הודעה לעיתונות שכדי להראות דוגמא אישית אני קודם כל מקצץ 20% משכרי. קודם כל. נקודה.
    טיפה סולידריות, טיפה צניעות.

    לפני כמה חודשים טל רז עמד מולנו במרפסת ונאם על כמה שהמצב (שוב) גרוע ושחייבים לעשות מאמצים כבירים ולתת 200% ולעבוד קשה יותר, למען עתיד המוצר.
    ומה איתך, מר. רז? איך אתה יכול שוב ושוב לעמוד במצב נחושה מול מאות עובדים ולהגיד להם שהם צריכים להתאמץ ולפחד ולהתכונן לקיצוצים (שוב – שלום ל2009) כשאתה שוחה בכסף.
    אין בושה? קצת ענווה?
    אולי זה מה שעושה מנהל מוצלח..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s