בסו"ש
העיתונאית נטשה סמית הותקפה בכיכר תחריר.
את מאה המיליונים של גומא אגייאר תקבל אמא שלו.
7 ימים
אלון הדר בילה חודש ביורת הזנות של מתחם צ'לנוב. מומלץ לבעלי עצבים חזקים. ורד לי עשתה את זה ב-2007.
צרות בכותרות
צרות צרורות בכותרות המוסף: מ"אני אנווט" בשער על הנווטת הבלונדינית, דרך "מאני טיים" על שלמה מעוז ועד "גברים בשחור" על הזונות בתחנה המרכזית ו"הפנתרים הוורודים" – סשן הלהט"בים נגד האנסטסיות.
ותוס', 19:19:
אחח, הפנטזיות: המתאגרפת והדוגמנית שוכנות שתיהן בגופה של הנווטת שבשער 7 ימים.
(וואלה חדשות בפייסבוק)
7 לילות
מתברר שרמי הויברגר, כמו גם רוני דניאל (ע"ע בלחם עבודה), לא שולט בידיו וברוחו.
אולי אפשר לפתוח קורס לסלבז אלימים.
המגמה היום: לשאול כל מרואיין על המחאה. מהויברגר ועד גדי טאוב, שאלנבי שלו עובד לטלוויזיה.
סופשבוע
"גילויים בפרשת גומא אגייאר", מבטיחים פה. אני לא יודעת אם זו ההגדרה המתאימה. כשמבטיחים גילויים אני מאמינה שהם מתייחסים לפרשת היעלמותו. אך לא. בכ"מ, האם זו כתבה המסכמת את חיי האיש עד כה (מקווה שהוא יושב כעת על אי בודד ולא מרגיש רדוף יותר)? כן, הרבה יותר מ"גילויים".
אביגדור פלדמן מדבר על לקוחותיו, ומחלק סודות מעולם המשפט. כנראה שלא אקח אותו להיות העו"ד שלי.
מוספשבת
מה בדיוק בלעדי בראיון עם עמוס גלעד, שמדבר חופשי על כל דבר בכל רגע נתון?
מחאה
כנתניהו בשעתו, גם איציק שמולי הקדים את הבחירות ליו"רות אגודת התאחדות הסטודנטים. הוא מועמד יחיד, וכנראה ייבחר פה אחד. שרון שפורר ורויטל חובל התחקותה אחר פעילותו בעת המחאה ובשנה החולפת. וזה, אחרי הידיעה שהתפרסמה השבוע שיקבל כסף לאחד הפרויקטים של האגודה מנוחי דנקנר.
הכתבה חיפשה גם התייחסות של שמולי לטייקונים, אך אלליי:
חיפוש בגוגל אחר התייחסות של שמולי לטייקונים ולריכוזיות מעלה חרס. גם מקורביו מעידים: אלה לא הבעיות בעיניו. עד כה מיקד שמולי את מאבק הסטודנטים בדיור ובתנאי העסקת עובדי הקבלן. בעניין זה חבר ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני. בקיץ שעבר, היה נדמה כי בכוונתו גם לגעת בעניין הכאוב שמסתמן כעניין המרכזי של המחאה של קיץ 2012 – הבנקים.
שפורר שואלת את מתן דהן, מנכ"ל עמותת איילים […] האם אין זו צביעות לצאת במחאה נגד הטייקונים ולהיתמך על אחד מהם, אמר דהן: "המחאה לא היתה פרסונלית, אלא נגד השיטה".
ומה עם הארץ? הרי יכולה שפורר לשאול אותה שאלה את קברניטי העיתון בו היא מועסקת:
האם אין זו צביעות לצאת במחאה נגד הטייקונים ולהיתמך על אחד מהם?
לא זו אף זו: באחת התגובות אתמול נכתב ע"י שישקו:
א. אולי תוכלי לברר למה עמוס שוקן נפגש לאחרונה 4-5 פעמים עם נוחי דנקנר?
ב. האם גיא רולניק יודע מה היה בפגישות הללו, למשל אם שמו ופועלו נידונו?
ג. האם רולניק יוצא לשבתון בבוסטון בסתיו הקרוב?
ד. האם הוא יפגוש שם את רוני שוקן שערך אתמול מסיבת פרידה בבאר בולגרי מאחורי הדואר?
בקיצור, יש מצב שבקרוב, אם לא כבר עכשיו, לא יוכל הארץ לכתוב כתבות בנוסח זו שנכתבה על שמולי מבלי להיחשד בצביעות.
רון חולדאי בעד המחאה, כל מחאה, נגד אלימות ונגד מעצר דפני ליף (אולפן שישי).
טל ניב מנתחת את תצלום המעצר של ליף.
דרור פויר, משכתב/עורך/כותב חלק מנאומי מנהיגי המחאה בשנה שעברה מנתח את אירועי הסו"ש שעבר בכתבת השער של G.
הוא טוען שליף היא מנהיגת המחאה, שאם מה שקרה לליף היה קורה לסתיו שפיר לא הייתה כזו טלטלת. לבי שייך לליף, הוא אומר נחרצות, ומתאר את אירועי שבת מנקודת המבט שלו, כולל תיקונים לתקשורת.
ינעם ליף כותב לבתו.
במארקרוויק השער הוא מורדי המחאה, בהמשך פרופילים שלהם (שהתפרסמו באמצע השבוע בידיעות) והדיווח המקביל לפויר פה הוא של אשר שכטר.
ומה חושבים הימנים והדתיים על המחאה.
נראה לי שדי מעט אנשים צפו בראיון עם דפני ליף בחוצה ישראל עם קובי מידן דקה לפני פרוץ קרבות הקיץ. מעניין לצפות בכך דווקא בנקודת הזמן הזו.
אנקדוטה: הבדל תהומי בין עומק המחשוף של ליף אצל מידן, לבין זה שאצל טל ברמן. סיכום דברי ליף אצל ברמן.
קבלו את השאלון של עבודה שחורה: מה היחס שלכם למחאה?
ישראל השבוע
רן רזניק מנסה לקשור בין מותה של אישה שעברה ניתוח להצרת קיבה לבין הרופא, אותו הכירה בפורום רלוונטי ברשת, לבין מצבה הנפשי של המטופלת. אלא שמקריאה תמה של הכתבה לא עולה בדל קשר בין האירועים.
ישראל שישבת
אהובה אלפרון, שכבר שמענו וראינו אותה בשנים האחרונות לא פעם בתפקיד האלמנה האומללה, יצאה בסדרת הרצאות כדי להכשיר את השרץ ולהסביר שיעקב אלפרון, ינוח בשלום על משכבו, היה משהו אחר לגמרי מ"ראש משפחת פשע". למעשה מדובר באחד מל"ו הצדיקים, שכל מעשיו צדקה וחסד, והוא טלית שכולה תכלת, עם פה ושם משובות ילדות. והעיתון – קונה את דבריה, נותן לה ללהג כרצונה, וזהו. הכל טוב. בקרוב, יש לשער, יוקם במוזיאון תל אביב אגף ע"ש אלפרון.
גלריה
ראיון ראשון עם המנהלת החדשה של סינמטק ירושלים, אליסיה וסטון.
כמי שעוקבת אחר מצב המוסד הירושלמי, מעניין יהיה לראות מה ישתנה.
לחם עבודה ופלאסקים
המעצב הראשי של הארץ והמארקר, גל ורטמן, התפטר.
יאוחדו הפרינט והאתר במארקר.
מומלץ לרוני דניאל ללכת לסדנה לניהול כעסים. ביום חמישי התנפל על נציג דו"צ. ב-2004 תקף את ציון נאנוס.
נשים נשים
כל הכבוד לרוני רוס, על שהיא האישה הראשונה בישראל שעשתה אקזיט (כנראה זכתה לתמיכה מקיר לקיר בבית פלאס רשת ביטחון של הורים, מטפלת, עוזרת וכו'), אבל כל שאר הדברים שלה הם הבלים. ראשית, למה לראיין אישה שלא קראה את המאמר המהדהד של אן-מארי סלייטר (ואני מתעלמת מטעויות העריכה וההגהה, כן, הבנו שהארץ ויתר על עורכים).
קחו למשל אמירה כמו
גם להיות גבר שעובד וחוזר הביתה לשלושה ילדים תובעניים זה לא קל החיים הם לא קלים בכלל. יש לנו ציפיות העצמנו ומהחיים שלנו ואנחנו עובדים בשביל למלא אותן.
אז לא, חביבתי. את חיה בלה-לה-לנד. גברים רבים (אני לא רוצה להגיד "רוב" או משהו כזה, כי אין לי מספרים ביד) מגיעים הביתה אחרי שהשלישייה שלהם כבר במיטה. לעתים לא רחוקות ממש במכוון (לא הקפטן, לא היונה ולא מיקי. בסדר). כן, גברים רבים מעדיפים להישאר במשרדיהם מוכי הניאון בעוד ישיבה מעאפנה על ייעול, גידול, טלטול, בלבול, מאשר להגיע הביתה ולהיות עם הילדים בשעות הערב המוקדמות, שאז רבה העבודה עמם.
גם משפט כמו
אני למשל בדעה שאפשר להקים משפחות רב-אימהיות, שבהן יש יותר אמהות שמסוגלות לקיים את הרצף ההורי הרצוי וגם את הקריירה כי הן סומכות אחת על השנייה, מה דעתך?
מה עם משפחות רב-אבהיות? למה לא? מה עם הרצף ההורי של האבות? לא נראה לך, גב' רוס?
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת/ טיוי
סיפורו של ג'סטין טאנג הגיע לפייסבוק ולשאר העולם דרך חברה שלו, נטלי בר און. אחרי יום נחת ב-ynet, מלווה בסרטון האבטחה המתעד את ההתרחשות בין טאנג לאיש משטרת ההגירה. בסרטון אי אפשר לראות כלום כמעט. לטוב ולרע. בהחלט אפשר לראות את ידו של הפקח הגברתן בסמוך לצווארו של טאנג (הייתי מאמבדת אותו אלא שהוא מתחיל לדבר בלי שיבקשו ממנו).
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה:
"פקחי ההגירה הגיעו לבצע עבודתם ובהתאם לסמכויותיהם בחוק דרשו ממר טאנג להציג בפניהם מסמכים מזהים. הוא העדיף להתעלם מהבקשה והמשיך להתעסק באייפון שהחזיק בידיו. העובדה כי הוא דובר עברית או מחזיק בתעודת זהות אינה רלוונטית ואינה מקנה זכויות מעל החוק, משום שעל כל תושב ואזרח ישראלי לשאת עליו תעודת זהות בכל עת.
אלא מה, החבר'ס מרשות ההגירה לא מעודכנים בחוק:
ביהמ"ש קבע בדצמבר האחרון:
אדם שאינו חשוד בעבירה אינו חייב להיענות לדרישת שוטר להציג תעודת זהות. לפי הפסיקה, ניתן לפרש דרישה כזו כהגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי. הפסיקה מהווה פרשנות חדשה לחוק מ-1982, שמחייב כל אזרח או תושב מגיל 16 לשאת תעודת זהות ולהציג אותה לשוטר כשהוא נדרש לכך. הפרשנות החדשה נשענת על "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
שועלן עשה תחקיר על עברו של שי גורסקי, פעיל עצמאי, כך בכתבה, שעזר בארגון הפגנת האריתראים. שועלן יצא לבדוק מיהו גורסקי זה. הוא זכה מיד בעשרות לייקים, ואני שואלת: מה רצית להגיד? שגורסקי הוא פושע מועד? בסדר. שהוא גורם חתרני בחברה? גם בסדר. לא מתווכחת עם מעצריו, פעולותיו הלא חוקיות, עם כלום.
אלא שהלוגיקה של שועלן מופרכת ושיאה פה:
אחד המתלוננים: שי גורסקי, מארגן קונצרטים באקדמיה למוסיקה (תזכירו לי מי עומד בראש האקדמיה למוסיקה?).
ומסקנותיך?
1. שגורסקי אחראי לבחירותו של ינעם ליף לעמוד בראש האקדמיה?
1.א שבחירתו של ליף קשורה למחאה?
2. שליף משלם כסף לגורסקי? שגורסקי משלם לליף?
3. שהקונצרטים והבחירה בליף הם חלק מקנוניה משותפת של השמאל הרדיקלי להשתלט על המדינה?
אני מוכנה להישבע (בלי להכיר אף אחד מהשניים כמובן), שהם לא שמעו/לא מכירים/ לא נפגשו אחד את השני מעולם.
מסוג הקישורים שאפשר למצוא בכל מקום. למשל, אלון-לי גרין גר ביפו. אני גרה ביפו. מסקנה: אני נותנת כסף למוחים מכיסם של קוראי הבלוג. כן, עד כדי כך הקישור ליף/גורסקי מופרך.
http://blip.tv/play/hM1qgvyTbgI.html?p=1
חדשות מהירקון 70.
http://a.blip.tv/api.swf#hM1qgvyTbgI
מחוברים
מגיעה השבוע לעונה שנייה. בינתיים יש כבר שני פרקים באוויר. הנה, חופשי על הפוסט לכולם.
במחוברים מככב גדעון לוי, עיתונאי בהארץ, אליל השמאל. הסיבה לכיכובו (וסליחה באמת גידון) היא לא דעותיו על ישראל והשטחים ומה שביניהם, וגם לא נסיונותיו להרביץ בינה בעם ולהחדיר מעט שייכל לקודקודו. הסיבה היא, וכך יזכור אותו עם ישראל על בניו ובנותיו, למגינת לבו של לוי (או שלא) העובדה שהוא גבר-גבר: בן 58 ויש לו חברה הצעירה ממנו ב-25 שנים. ולא סתם חברה, אלא שבדית אמיתית, אמיתית ובלונדינית יותר מאיקאה. הצופים יטפחו לו מטאפורית על השכם וייחלו גם הם להגיע למקומו, הצופות יצקצקו וירקו בחשאי בעצבים, ואני רק מקווה שבעונה הבאה של מחוברות תככב אישה בת 65 שיש לה חבר רב-שרירים בן 30. רם לנדס ודורון צברי, שמעתם? יש לי אפילו הצעה, שלא תתברברו בשדות הפרא בהם משתזפות אלפי נשים כאלו: אריאלה שביד.
לא רק אני טוחנת עוד בטרם עלה פריים טלוויזיוני אחד (משמע ההקדמה האינטרנטית יעילה):
איילה פנייבסקי | יובל דרור | וגם הטוקבקיסטית ש בקטע מצחיק:
…מחוברים2 זה מעולה, וערוך היטב, וייצר באזז ראוי, אבל שאלוהים יעזור לי, כל מה שאני חושבת עליו כשאני צופה בזה הוא כתמי הפיגמנטציה המרושעים שהתנחלו על פניו של גדעון לוי, עד לא מזמן חתיך מהמצולות שעכשיו על פניו מנוקדת כל היאחזות אפשרית ביהודה ושומרון. לא מסוגלת לשאת את זה. תהרגו אותי. תצלומי התקריב קשים ממש, ואני כל הזמן חושבת, זו סרטנית, זו מלנומית, זו פוטנציאל לסרטן העור, זו סתם זיקנה.
מסביב לעולמצ'יק
זהירות מאלמו שבסנטרל פארק.
מח' הגהה
הייתכן?
(G, ע' 60)
אילו היה נאמן לתוכניתו המקורית, בתחילת ספטמבר היו מתקיימות הבחירות והוא היה נבחר מחדש לכהונה שלילית, זוכה בארבע שנים נוספות ודוחה על הדרך את הטיפול בחוק טל.
(מזל מועלם, מעריב)
לפני פיזור
– מתקבלות תלונות בטוקבקים על "…כשכותבים תגובה הריבוע בחלקו נעלם ימינה וצריך לכתוב על בליינד".
מאחר שיריב, הוובמאסטר, ואני, לא מבינים על מה מדובר, כי בדפדפנינו לא רואים משהו דומה, ביקשתי לקבל מכם את שם הדפדפן בו אתם כותבים וכן צילומסך. לא קיבלתי. עד שלא יהיו לי הפרטים האלו לא נוכל לבדוק כלום.
– להת' ב-23:00 עם סיכום חודש יוני.
ולווט אנדרגראונד 
האם דאגת לעדכן את השעון האטומי? הלילה עודכן השעון בשניה אחת קדימה.
אהבתיאהבתי
הי! דפני ליף מנפנפת בידה החבושה! את מי זה מזכיר לי, את מי… לא היה אחד, שלום אייזנר, שכל השמאלנים המאגניבים עשו עליו ממים עוד יותר מאגניבים בגלל תנועת היד החבושה הזו? מוזר. למה נזכרתי בזה?
אהבתיאהבתי
עכשיו כשרואים את הסודנים בהפגנת האנרכיסטים מהסמול מובן למה הסמול ובג"ץ נלחמו כל כך קשה להשאיר אותם בארץ
אהבתיאהבתי
1. ורטמן הפך את מוסף הארץ לפח הנוכחי, וכנראה שהוא לא בדיוק התפטר.
2. יש טור מעולה של אלי ציפורי בגלובס, שבדרך כלל אני לא מחבב, שכתב על זה שברגע ששמולי דיבר נגד האלימות מיד הוא סומן כמטרה ולפתע פתאום צצה התרומה של איי.די.בי אליו ופתאום הוא בעד הטייקונים. מעורר מחשבה על שלטון המחשבות בעיתונות הישראלית.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000761170
אהבתיאהבתי
יש לו שם הגדרה מעניינת ל"אנשי עסקים – כושלים, מפוקפקים (ויש כאלו שתרמו מאות מיליונים לכלי תקשורת בלי שזה דגדג את מצפונם של הצדקנים שהרעישו השבוע עולמות) או מוצלחים".
במפוקפקים הוא מכוון לאדלסון.
ומה עם האנשים שמגדירים גם את פישמן כאיש עסקים מפוקפק עם סיפורי רונית ועוד סיפורים עלומים.
עוד אחד שמרצה את אדוניו.
אהבתיאהבתי
פישמן לא ברח לתספורות ב"סיפורי רונית" ודאג להחזיר את החובות.
אהבתיאהבתי
אם זה קנה המידה למפוקפקות בעיניך אז לא שמעתי על תספורות של אדלסון.
למי שלא מבין, הבקורת היא לא על פישמן אלא על "בעל הטור המעולה ציפורי".
אהבתיאהבתי
עשית עוול לפישמן גם אם בעקיפין.
אהבתיאהבתי
יצחק שמיר… אז זהו, שלא…
אהבתיאהבתי
ולאלה שנשארו בבית, ולא הלכו להרביץ לשוטרים ישראלים, ולשבור זכוכיות של בנקים, תהנו: http://www.ted.com/talks/lang/he/aimee_mullins_prosthetic_aesthetics.html
אהבתיאהבתי
איימי מולינס היא גיבורה כנגד כל הסיכויים . הנווטת החדשה של חיל האוויר אינה גיבורה. חלפו הזמנים שאנשים התפעלו מנהגת האוטובוס/מונית הראשונה, נהגת הסמיטריילר, הבולדוזר, אסטרונאוטית. נתנו לה הזדמנות שווה לגברים שנמנעה עד כה בשל שיקולים שאינם בהכרח צבאיים, והיא בחורה מוכשרת נטלה את ההזדמנות בשתי ידיה. וכן, היא גם יפה.
אהבתיאהבתי
שוב אני חוזר מהגלישה,ושוב מטחנת האנרכיסטים(נקראת גם גל"צ) מדבררת את כנופיות החוליגנים מתלאביב!
מי נתן לליברמן(אסף, לא ההוא) ביחד עם איזה רינו צרור אחד להשתלט על תחנת שידור?
בכל ארץ בעולם שאנרכיסטים משתלטים על תחנת שידור כל המדינה רועשת..
פה זה מובן מאליו ואין פוצה פה!
אהוד תעיף כבר את הדקל הזה לפני שהישראלים יתחילו להתעצבן, ונצטרך להשתלט על התחנה ש ל נ ו!!!!ראיתי מאות ישראלים נוסעים בכביש ורוצים לשמוע רדיו שמדווח להם למשל שהטור דה פרנס החל היום…ודברים שקורים בארץ ש ל נ ו!!!
יש מספיק תחנות רדיו של האנרכיסטים הביצה, הרפש..בתלביב, ועיתונים של השמול הרדיקלי.
לנו יש גל"צ ורשת ב', זה שייך לישראל!!!
אני מקווה שאהוד יתעורר ויבין שאם הוא לא יעשה לזה סוף, הישראלים לא ישבו בשקט,ושאנחנו נתעצבן, זה לא האוסף סמרטוטים של תל אביב שמצולמים בדה מארקר..
אהבתיאהבתי
זה הרבה יותר עמוק. החברה האלה בכלל לא היו מתגייסים אילולי נתנו להם את הג׳וב הנפלא הזה. כלומר התחנה הצבאית מיצגת את אלה שברירת המחדל שלהם זה לא להתגייס. רק בישראל.
אהבתיאהבתי
ירון דקל יעשה לכם גרוניס.
אהבתיאהבתי
שני ראיונות יום אחרי יום עם סער סקלי בהארץ ובעכבר.
מה נסגר?
אהבתיאהבתי
באמת שאלתי לאן הוא נעלם. הוא כל כך בילעיני. הארץ נמצא כעת בשלב ההיסטרי של להתחנף לדמות קהל היעד שלו. נעים לדעת שזה הטיפוס שהארץ החדש בונה עליו. זה טבעי. הארץ הוא עיתון נישה והוא מזהה את הציבור החד״ש הזה שעליו לטפח.
אהבתיאהבתי
לעכבר העיר מערכת נפרדת. השבועון לא מחולק עם המודפס אלא מנוי נפרד בתשלום, ולא כל התכנים עולים באתר.
אהבתיאהבתי
האנרכיסטים השתלטו על תלביב,רק אחמדיניג'ד יעזור!!!!
אהבתיאהבתי
יש להם דרכונים זרים. צריך לעודד פינוי מסודר שלהם.
אהבתיאהבתי
מתוך הראיון:״השאלה "ממה אתה מתפרנס?" מביכה משהו את סקלי. "התשובה לשאלה משתנה כל הזמן", הוא אומר. "כרגע אני לא עובד, כי עדיין יש לי כספים שקיבלתי מ'האח הגדול', וזו תמיד היתה דרך הפעולה שלי. גם לפני כן עבדתי כמה חודשים בהיי-טק, וברגע שהיה לי מספיק כסף כדי ליצור באופן חופשי יותר ולחזור לאמנות, הפסקתי לעבוד".
אכן מעמד בינוני. כמו שאמרה סתמאחת למעלה, בעייתם היא שהם לא רוצים לצאת ממרכז תל אביב גם כשאין להם כסף.
אהבתיאהבתי
לילך סיגן -מעריב, ודנה ספקטור-ידיעות, פיתחו במודע או שלא דפוס כתיבה דומה עד להביך. לשתיהן ארסנל בלתי נדלה של חברים בקשיים זוגיים שבאים להתיעץ עם מי אם לא-
סיגן
ספקטור
וכן הלאה והלאה.ואז מגיעים מוסר ההשכל והתובנות- כךכמעט מדי שבוע.
אהבתיאהבתי
עירית לינור התחילה את הז׳אנר הזה וכבר אז התגובות היו חלוקות. אבל יש לזה קהל עצום.
אהבתיאהבתי
כתבתי אצלי בפיסבוק – את טיסת, שיצאת מה זה גדולה, אז למה הרשית לשים בשער תמונה כל כך סקסיסטית???? למה צריך להחזיק את הצ'ופצ'יק של המטוס? לא מספיק תמונה כמו של טייס ממוצע אחר, פשוט לשבת בקוק פיט? ומצד שני שם תחזיקי את הג'ויסטיק… נו, צבא, איך שלא ננסה הוא ישאר פאלי…
ואני אוסיף עוד משהו – במעריב סופ"ש יש כתבה על ההלחמות של דרור ואיריס חברי במחלת הסרטן.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/381/275.html
אהבתיאהבתי
שהיא לא טייסת אלא נווטת ומגשימה את חזון האם אמא של המאבק הפמיניסטי שהתחילה אליס מילר.
אני כ"סתם" אשה, רואה כאן דווקא קריצה הומוריסטית לתמונה של עלמה זהר עם הפגז בצוללת. אבל אתן, הפמיניסטיות המיליטנטיות לעולם תמצאנה בכל דבר רק את הסקסיסטיות והשובניזם שניתן לנעוץ בו את שיניכן.
אולי אם היית פחות פנאטית ורדיקאלית להכעיס, היית שמה לב שהיום גם טייסים ממין זכר כבר לא מצטלמים בפוזות א-לה שנות שבעים.
אהבתיאהבתי
עלמה זק
אהבתיאהבתי
אופס. כמובן.
תודה (-:
אהבתיאהבתי
….אבל אתן הפמיניסטיות המיליטנטיות הפנאטיות והרדקליות להכעיס…..
יש לך גב' או אז זהו בעיה רצינית מאד, מה שנקרא באנגלית a chip on your shoulder. מאידך אני שמחה שהסתפקת רק בשלוש מילות גינוי כי הארסנל – כפי שאני מכירה אותו – גדול בהרבה.
אני אגב לא ראיתי שום דבר הומוריסטי בצילום, מצד שני אני מתנחמת בעובדה שלא הראו לנו את המחשוף מבצבץ מהסרבל…..
אהבתיאהבתי
כמה צפוי ומשעמם לראות שמשטרת המחשבות הפמיניסטית נטפלת גם לבחורה צעירה שמממשת את אחד המאבקים הפמיניסטים המפוארים ביותר שהיו בתולדות המדינה.
אתן מקשקשות ומקשקשות והיא ממריאה אל-על על אף כל ציקצוקי הלשון הטרחניים שלכן.
וכן, כנראה שאחרי שנוחתים מטיסה ב F-16, אפשר להצטלם איך שרוצים ואפילו עם מחשוף פתוח ועדיין להשאר מושא להתלהבות והערכה אצל נשים פחות צקצקניות מכן.
אהבתיאהבתי
משטרת המחשבות? מדוע יש לי הרגשה שקראת לא מזמן את האקסלי 1984?
אז ארשום עוד כמה מהפנינים שלך: צפויות, משעממות, מקשקשות טרחניות וצקצקניות – מרשים!. עשית לי את היום, כבר חששתי שלא תגיבי עם ארסנל חדש/ישן.
עכשיו אני יכולה לשבת לבד בחושך .
אהבתיאהבתי
בדיוק כך נורית. בדיוק כך!
יש בנינו סתם נשים משכמן ומעלה, שממריאות בזה הרגע לשמיים ויש את אלה נושאות דגל הפמיניזם שיושבות כמוך לבד בחושך.
פירגון מעולם לא היה הצד החזק של כת הפמיניזם.
אוי אוי אוי!!!! איך היא מעזה להיות גם יפהפיה כזו וגם נווטת קרב. אוי אוי אוי. הצבא הפאלי הזה והמחשוף המבצבץ.
אוי אוי אוי. איך היא עשתה לנו את זה והעזה להצטלם באופן פחות סקסי ובלי לגלח את השפם?
אהבתיאהבתי
אם תשבי בחושך תתקשי לבדוק בויקיפדיה את השמות שאיזכורם נועד להפגין את חכמת החוג למגדר. אני מניח שאריק בלייר אינו שם אהוד באותו חוג.
אהבתיאהבתי
הערה נוספת –
לא בכדי כוננת השבת של משטרת המחשבות הפמיניסטית אפילו לא ידעה שהמצולמת היא נווטת ולא טייסת.
זה ציפור? זה מטוס? זה סופרמן?
לא! זו אחות שהעזה להצטלם עם הצ'ופצ'יק של הקומקום ביד.
כנראה אלוהים הציל אותנו מהביקורת שהיתה נכתבת אילו היתה מעיזה להחזיק את הסטיק עצמו.
אהבתיאהבתי
אולי אם הית לא אנונימי היתי עונה לך
אהבתיאהבתי
איך בדיוק זה קשור לשמי מיידלה'לה?
ביום שגם תלמדי לאיית עברית כהלכה וגם לנווט F-16, אולי אפילו את תגלי שיש כאלה שממשות חזונות פמיניסטיים ויש כאלה שרק מטקבקות את עצמן ואת משנתן המייגעת לדעת.
אהבתיאהבתי
LOL נראה לי שמצאת לך את ההגדרה של המקצוע שלך "לטקבק עצמך לדעת".
ובכל מקרה אני מסירה את הכובע לחלוטין מהנווטת (תיקנתי, רואה).
היא לא קשורה לענין, זה העורכים , הצלמים ואנחנו שלא יודעים להסתכל על תמונות בעיניים ביקורתיות.
אהבתיאהבתי
יונית חביבתי. קבלי טיפ מאשה לא פחות נשית ממך:
לפעמים מותר ואפילו רצוי לשמוח ולפרגן בלי "עיניים ביקורתיות".
סתם לשמוח על הישג אדיר. הן לבחורה שמממשת עבורנו מאבק היסטורי והן לבחורה ישראלית (שככל שקראתי עליה), הגיעה לפיסגה מקצועית, למרות כל הקשיים שבדרך.
פירגון אמיתי אחותי, לא סותר שום תורה פמיניסטית ושמחה להישגי הזולת מעכבת קימטי קינאה 😉
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1744494
אהבתיאהבתי
היא מחזיקה את המטוס באף – הלכה למעשה – והמבין מבין.
תרדו ממנה ומהתמונה הזאת. יש תמונות יותר מזעזעות מדי יום בעיתון מאשר תמונת שער של טייסת מחזיקה חיישן.
אהבתיאהבתי
מעניין שאשה חדת עין כמוך יצאה מגידרה בגלל צילום שאותו הגדרת כסקסיסטי, אבל נשארה שאננה מהצילום המחריד של פלסנר בשער העתון של שבוע לאחר מכן.
חבר כנסת במדינה דמוקרטית, בצילום שלא היה מבייש שום גנרליסימו בדיקטטורה מרכז אמריקאית.
אהבתיאהבתי
סוף השבוע, "ישראל השבוע" עמ' 27 גונן גינת.
הנ"ל מרבה מלל ומגכיח סיפור משפטי במי שהואשם
בכישוף שכנו . בין היתר נכתב: "מה יעשה שופט
כאשר נוחתת על שולחנו תביעה שעניינה כישופים? הרי
אי אפשר לפתוח בדיון מבלי לקבל כהנחת יסוד שכישופים
אכן עובדים". אמר ודיבר, התחכם התבדח והרחיב
והנה החוק בעניין:
חוק העונשין 417 סעיף ה'/41 (א) המתחזה לעשות מעשה
כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים, קיבל דבר
בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו מאסר שלוש שנים.
לעניין סעיף זה, "כישוף" – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת
עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או
הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה
בלבד למקום עריכתם.
כבר נאמר כאן והנה דוגמה נוספת. כתוב בעיתון? אז כתוב.
אהבתיאהבתי
את הקטע על נטשה סמית' יכולת למצוא גם בעברית
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-302816-00.html
אהבתיאהבתי
עוד 2 בלוגים שצריך לעקוב אחריהם הם של: הני זובידה
הנה הפוסט האחרון
והנה ציטוט :""פה ושם אונס זה כלום יחסית לחברת מהגרים אנחנו חלק מהעולם ולא כולם כאלה, תעזרו להם להשתקע ותכבדו אותם ותראו שהתופעות הללו יעלמו תושבי דרום ת"א אתם בכינים תתמודדו איתם ותשתפו אותם יהיה לכם הרבה יותר טוב אין מה לעשות הם מהגרים וזה חלק מההתאקלמות שלהם בארץ, אנחנו ארץ כל אזריחה אולי תפנימו וחובה עלינו לקבל אורחים פה. ואם לא טוב לכם אז תעופו חזרה לעירק או מרוקו בכיינים ואי אפשר לגרש חצי מליון איש הם טובים יותר מתושבי דרום ת"א הגזענים.""
שרון רז עם המבנים הנטושים:
זה בתמונות
אהבתיאהבתי
הציטוט הראשון שאתה מביא מהבלוג איננו של האני זובידה, כפי שאפשר להבין, אלא לפי הכתוב שם זהו ציטוט של: "פעילת סיוע לפליטים, מתאריך ה-30-05-2012 משעה 09:30".
אהבתיאהבתי
חיפשתי את הטקסט בגוגל. הוא מופיע ברוטר מהתאריך 18/6 שם הוא מיוחס לעופרה – פעילת סיוע לפליטים,ללא לינק. עורו השועלים…
אהבתיאהבתי
אין טעם לרדוף אחרי זהותה של עופרה. היא כנראה דומה בפרופיל החברתי שלה לכל השאר. יותר מעניין לחקור מאיפה צץ התת מעמד התלביבי הזה. לפי מרקוויק מסופשבוע הפעילים של המחאה (שכנראה זהים לבילעינים ופעילי הסיוע) רובם ככולם רווקים או גרושים, עוסקים בסוג של אומנויות (צייר, משורר, שדרנית רדיו, עורכת וידאו) ומדרך הטבע מוצאים דרך להתפרנס מקרנות הסיוע המערביות. יותר מעניין לחקור מאיפה זה נולד. זאת כנראה ההבשלה של דור שלם שלא התגייס (מרקוויק אפילו לא שואל אותם בעניין) . אי ההתגייסות משפיעה על ניכור לחברה ולמדינה. בשורה התחתונה צה״ל והמדינה אשם שנוצר תת מעמד כזה.
אהבתיאהבתי
עוד לא נמאס לך?
אהבתיאהבתי
כמו כולם גם לי יש צנזורה לא מודעת. אז אשאל אותך ישירות, אתה הומו? למה זה שואב הומואים? האם הם נוקמים בחברה על מה שאמור להיות בעצם ״גאווה״?
לא. לא נמאס לי. כי זה הנושא הכי נעלם. אין טעם לרדוף אחרי הרוח ולשאול אם יש למסתננים איידס ושחפת. ברור שיש. אלא מה מניע אתכם.? אתה רוצה לקבוע את השיח באופן בלעדי אבל השאלות החא מנומסות האלה יותר חשובות.
אהבתיאהבתי
נכון וטוב שהני מצטט אותה גם אם הוא מסרב להביא את שמה המלא.
זו גזענות כלפי תושבי דרום תל אביב.
הני הוא אחד הבלוגרים הטובים לדעתי.
אהבתיאהבתי
חצוף בור שכמוך. לפני שאתה מסית ומשמיץ תלמד לקרוא.
אהבתיאהבתי
V תקני אותי ,נועה אוסט שהייתה פה בראשית דרכה(דרכנו), לא סיפרה חדשות לבקרים שהיא גרה ונולדה במושב ליד ירושלים? ולא ככתוב במאמרה?
אהבתיאהבתי
קרא שוב, ולאט. אביה נולד בירושלים, וניהל עסק בירושלים, לא כתוב היכן גרה המשפחה.
אהבתיאהבתי
אני לא רואה V בשם פיז"ה וקראתי לאט.
אהבתיאהבתי
הצעה באמת ידידותית ולא קנטרנית:
כל עוד את מחזיקה באנטי-ילדים המוחלט שלך, באמת לא ראוי שתביעי דיעות כה נחרצות בענייני הורות – כמו רישיון ההורות המגוחך שאת חוזרת עליו, ועכשיו העניין בפוסט הזה.
אין לך – מבחירה, מבחירה – את הכלים בכלל להתחיל לשפוט נקודת מבט הורית, שהיא קומה קיומית אחרת לגמרי מהמקום שאת בוחרת להיות בו – ולכן מן הראוי שבנושאים האלה לא תביעי דיעה. הסיכוי שתקלעי לאמת כלשהי הוא כה קלוש, וזה לא מתאים לאדם מקצועי כמוך.
בידידות.
אהבתיאהבתי
ראיתי רק עכשיו שמישהי הגיבה תגובה דומה.
סליחה על החזרתיות. שמח לראות שאני לא היחיד שזה צורם לו.
אהבתיאהבתי
תגיד מ ממתי אם מישהו יש לו דעה על משהו הוא חייב להתנסות בו בעצמו? ממתי דעה של אדם על תופעה,אירוע,עוני, עושר, מחסור בתחבורה ציבורית, מחיר הקוטג'…לפסיכולוג גרוש אסור לטפל בזוגות?לכלכלן אסור לייעץ לתעשיינים?מחייב אותו לחוות את זה?
האם הבעת דעה על תופעה זהו שיפוט?
האם אתה חושב שיש לך זכות לתקוף את בעלת הבלוג על אורח חייה (ובגסות רוח) ה פ ר ט י י ם? כי היא חשפה אותם?
יש לך דעה? נשמח לשמוע, אבל מה זה קשור לגופו של האדם שכותב דעה אחרת? מה עוד שאתה(כמוני) לא מזוהה וחשוף ל"התקפה אישית"…
אהבתיאהבתי
מצטערת, ידידי מ. אני חולקת עליך.
יש לי כלים בשפע. אני לא "אנטי ילדים". אני בחרתי לא ללדת. ההבדל תהומי.
ובהחלט אביע דעתי בנושא זה ובנושאים אחרים, גם אם מאה מיליון קוראים יחשבו שעלי ללדת קודם לכן ויאדימו את התגובה הזאת.
אהבתיאהבתי
מחזקת את דבריה/ו של "מעלי".
לא צריך בהכרח נסיון כדי להביע דעה, כן רצוי שתהיה לוגיקה מסויימת מאחורי הדעה, שאחרת היא לא מציגה את בעליה באור חיובי.
אפשר לא להסכים עם טענות מסויימות ולהסביר למה. אבל לטעון שעד שלא ילדת בעצמך הדעה שלך לא רלוונטית או בהכרח לא נכונה זו לא יותר מפטרונות חסרת הצדקה. תסלחי לי על הרוע וההתנשאות (או שלא, אני רגילה כבר), אבל אישית אני רואה בגישת ה"לא תביני לפני שתהיי אמא" הזו את הדרך של עקרות-בית-עד-פקידות-במקרה-הטוב-בלי-מוקדי-עניין-עצמאיים-בחיים להרגיש שגם הן עושות משהו חשוב.
אהבתיאהבתי
מחשבה כלשהיא על מסעדת אבו נאסר את חינאווי ברח' קדם ביפו להערב?
אהבתיאהבתי
יש מבחוח ממולא עופרת ורנאג'ה ברוטב דג'גה. מגפיים חובה.
אהבתיאהבתי
ויתרנו על אבו נאסר את חינאווי בגלל נגישות לאחד האכלנים ובסוף אכלנו אצל חג' כחיל בככר השעון. אוכל בכלל לא רע ושרות טוב, כולל החלפת מנה עיקרית ללא שאלות. משם (לא כולם) להפגנה המחאה.
אהבתיאהבתי
דבורית, ביקשת? קיבלת!
הנה דוגמה אמיתית להיעלמות של הכיתוב בצד ימין. אינטרנט אקספלורר. צילום.
אגב, זה לא קורה, כמדומני, אם כותבים ישר תגובה אלא לאחר רפרוש. בנוסף כל הטור הימני עובר למטה ושמאלה. עוד צילום.
בהצלחה.
V: תודה
אהבתיאהבתי
שינינו עכשיו את הקוד בטופס התגובה, האם זה פתר? כדאי ללחוץ על CTRL+F5 לפני הבדיקה.
אהבתיאהבתי
לא להחמיץ את הבלוג החתרני על מנחם פרי
אהבתיאהבתי
ענק!!
אהבתיאהבתי
מופלא! של מי הבלוג הזה?
(בוגרת החוג של פרי)
אהבתיאהבתי
אתמול בחרת לפרסם את פרטיו האישיים של עובד רשות ההגירה כחלק מהציטוט הבא של בר און: "ג׳סטין נולד בישראל ומעמדו הוא תושב קבע – זה לא הפריע למר לוי לאזוק אותו, לחנוק אותו ולהכות אותו מול שאר העובדים ומול מצלמות האבטחה – רק בגלל צבע עורו וזוית עיניו."
היום את אומרת: "בסרטון אי אפשר לראות כלום כמעט. לטוב ולרע. בהחלט אפשר לראות את ידו של הפקח הגברתן בסמוך לצווארו של טאנג".
*בציטוט עצמו* נכתב שהכול אירע תחת עינה הפקוחה של המצלמה, והסרטון הלא ברור מספיק ברור כדי לדעת שמה שנכתב וכפי שנכתב פשוט לא קרה.
ביטוי אחריות כלשהו? ספק קל שבקלים לגבי הגרסה המתוקשרת? מה פתאום.
האם מר לוי ינסה לתבוע דיבה אותך ואת הגברת בר און? ככל הנראה שלא.
הכי כיף להתעמר בחלשים, ועוד יותר הכי כיף להתעמר בהם בשם הגנה על חלשים.
קצפי לא יוצא בגלל עצם הידיעה – ביקורת על רשות ההגירה, קדימה! – אלא רק בגלל התעקשות להפיץ את פרטיו האישיים של העובד בשלב כה מוקדם, אם בכלל. את הגברת בר און אינני מכיר, אבל גם אם חשבת שהסיפור שלה מעניין, הייתי מצפה שתפעילי שיקול דעת בדרך שבו את מפרסמת אותו, וכעניין שבעיקרון לא תפרסמי פרטים אישיים, פרט למקרים מיוחדים.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי אותך אתמול ואני לא מבינה אותך היום.
האיש עובד ציבור במילוי תפקידו.
שמם של עובדי ציבור גלוי. מופיע על תג.
אני לא מבינה מהסרטון כלום. אתה כן מבין? יופי. גיבשת דעה? מצוין.
אני מכירה את החוק ושומרת עליו.
אם יתבעו אותי, מה אכפת לך?
זה כל מה שיש לי לומר בנושא.
אהבתיאהבתי
מה שפסול בעיניי הוא הפצת הפרטים האישיים של אדם (וזה היה עוד לפני הסרטון) בצורה שאיננה מאפשרת לאדם להתגונן ובסביבה שבה הוא הופך מיידית לאשם אלא אם כן יוכיח את ההיפך.
הפרטים על התג נמצאים כדי שתוכלי להתלונן על העובד, לא כדי שתוכלי להפיץ את שמו בפייסבוק ומשם בבלוגוספירה, מקום שם "משפט ההמון" כבר גוזר את דינו – אפילו אם מביאים את תגובת רשות ההגירה (ברור שהם משקרים).
הדבר נראה לי נכון במיוחד כשמדובר בעובד ציבור, שם הבעיה היא (או צריכה להיות) עקרונית – התנהגות אגרסיבית של פקחי הרשות – ולא פרסונלית, אלא אם כן מדובר בעובד ציבור סדיסט סדרתי שהוא עצמו התופעה.
לפי התגובות בפייסבוק, אותו עובד, סביר להניח, נשפט בין השאר על סמך דעות (מוצדקות או לא) שיש על רשות ההגירה, מה שרק מחזק את טענתי שלפרטיו לא היה מקום ברשת – לא בהאשמותיה של בר און ולא בדיווח שלך על ההאשמות הללו.
אני אומר את כל זה מבלי שיהיה לי מושג מה באמת אירע. נכון, הצילום אינו משקף את דברי הכותבת (אשמח אם תפני אותי למכות והחניקה), אך יתכן שהופעלה אלימות בצורה יותר סמויה. הבעיה איננה עם התלונה, איננה עם החקירה, רק עם פרסום הפרטים האישיים.
אם אני עדיין לא ברור, אולי מישהו אחר יעשה זאת טוב ממני, ואם אני טועה בציפיות שלי, אשמח להבין מדוע.
אהבתיאהבתי
לגבי התביעה – אין לי מושג אם הוא יכול לתבוע אותך או את בר און. ציינתי שהוא, כ"אדם פשוט", כנראה שלא יעשה זאת. אם הייתה לו עמידה משפטית, בהחלט הייתי שמח אם עמותה למען חלשים כלשהי הייתה מיידעת אותו באשר לזכויותיו ועוזרת לו להגיש את התביעות כדי להפסיק את התופעה הזאת, שפסולה בעיניי – עד שלא אבין מדוע היא לגיטימית.
אם מישהו (וכבר זה נשמע לי הזוי) היה מפרסם סיפור שערורייתי על אחד משועי הארץ, בלי הוכחות, האם גם אז היית מצטטת בלי חשבון? בדיבור על התביעה רציתי לציין שנראה כאילו היד הקלה על ההדק, קלה באופן סלקטיבי כלפי אלה שפחות סביר שיחזירו. אבל אם אני טועה, סליחה.
אהבתיאהבתי
הוא לא "אדם פשוט", והוא לא אמור לתבוע אותי אישית.
רשות ההגירה, גוף ממסדי ובעל ממון יכול לתבוע אותי בשמו/ בשמם.
אין פה שום אדם חסר ישע.
אהבתיאהבתי
במארקוויק, פעילי המחאה בפוטואופ סקסי. כולם רווקים ורובם ככולם לא עוסקים במקצוע מסודר אלא סוג של אומנים מובטלים. הרי זה לא המעמד הבינוני המדובר, לגופו של נושא האם למעמד הזה יש בעיות מיוחדות? רבים מהם נמצאים בכלל בברלין מתעלקים על מילגת אומן גרמנית. מה מהות הבעיה?
שאלה רצינית. אשמח אם מישהו חדע להוסיף בהרחבה.
אהבתיאהבתי
הדבר מזכיר לי ראיונות בעיתונים מהקיץ שעבר עם כל מיני אנשים שהתלוננו איך הם בקושי סוגרים את החודש ולא מצליחים להתקיים משכרם ובראיונות האלו הסתבר שמדובר בכל מיני שחקנים ובמאים מובטלים שמסרבים לעבור לדירה מחוץ למרכז ת"א. אני לא חושבת שהם דוגמה מייצגת למחאה של שנה שעברה (אנשים שדווקא כן עובדים אבל לא מצליחים להתקיים ולסגור את החודש גם בראשל"צ, ירושלים וחיפה).
אני מכירה כמה וכמה פעילים מסורים במחאה הזו, ובניגוד למופיעים בכתבות האלו, חלקם אנשים עובדים, בעבודות מציאותיות יותר משחקן לעיתים (ואחמ"ש בית קפה בפועל).
אהבתיאהבתי
התאחדות הסטודנטים, לא אגודת הסטודנטים.
V: תודה
אהבתיאהבתי
הטוקבק של ש' הוא גילני, ואם הוא היה על אשה, היית גם אומרת שהוא מיזוגני.
אהבתיאהבתי
ממש ממש ממש לא הבנת, אבל אולי באמת צריך להיות שם כדי להבין.
זה טוקבק (או ליתר דיוק מחשבה טורדנית-כפייתית) של היפוכונדר/ית או, כמו שאני מכנה את עצמי במכבסת מילים: רופאה חובבת, או "בעלת מודעות".
זאת נקודת המבט ולא אחרת.
נשבעת לך בהן צדק בלי לדעת כלום על הכותבת.
לכן זה מצחיק אותי.
אהבתיאהבתי
כנראה
אהבתיאהבתי
ומה ההפרעה שגרמה לעיסוק במחשוף של ליף, ובסיקוס של בלוטלי אתמול. ובכלל, לא מנומס לדבר על טורדנות כפייתית ליד שועלן. נו טוב מחסור בB12.
אהבתיאהבתי
המחשוף של ליף וגופו של באלוטלי מרהיבים. המיטב של המין האנושי, שאפו. ושניהם גם צעירים מרשימים מבחינות נוספות…
אהבתיאהבתי
דבורית, בהתייחס לכתבה של רוני רוס ובהסתמך על הצהרותייך בנושא משפחה וילדים אני לא חושבת שלך יש אפילו גרם של זכות לדבר על ילדים / טיפול בילדים /הורות / אחריות / אבות / אמהות/ וכיו"ב. או כמו שאומר השיר "מה את מבינה"?
זה בערך כמו שאנסטסיה מיכאלי תתחיל לכתוב מסות בנושא זכויות אדם ואזרח.
כלומר אתן יכולות לעשות מה שבא לכן אבל באמת, אין בושה?
אהבתיאהבתי
אינך יודעת דבר על חיי, על המחקרים שאני עושה על הורות, על הידע שלי בנושא, על יחסיי עם ילדים, עם משפחות וכנהאלה. כלום.
העובדה שלא "התחתנתי" ולא "ילדתי" (מרצון ומבחירה) לא מבטלת את היכולת שלי לראות, לנתח, להבין ולהביע דעה.
אהבתיאהבתי
בדיקה.
אהבתיאהבתי
צודקת, לא מכירה אותך וגם לא את ההיסטוריה המחקרית שלך בתחום. יחד עם זאת בתור אמא לשני ילדים אני יודעת שיש פער עצום בין התאוריה / מחקרים / שיחות סלון עם חברים לבין המציאות היומיומית של גידול ילדים, יום אחרי לילה אחרי בוקר אחרי יום. שום מחקר מקיף ככל שיהיה לא יכול להוות תחליף לאמהות אמיתית.
מה עוד שממרום אי ניסיונך את מעיזה לבטל את את דברי הגברת במין ביטחון חסר כל אחיזה במציאות: "אבל כל שאר הדברים שלה הם הבלים…"את חיה בלה-לה-לנד…"
נו באמת קצת צניעות אולי קורט ענווה אולי ניסוח פחות מתלהם . הבעיה היא לא עם החלטתך להביע דיעה, כמובן שמותר לך, אלא עם השחצנות והמגלומניות בה היא נכתבת.
אהבתיאהבתי
כמו לקבל ייעוץ על תנוחות מסריס
אהבתיאהבתי
כמו לקבל עצות ניהול לארגון צבאי מחפ"ש?
אהבתיאהבתי
השוואה של סריס…
אהבתיאהבתי
כדאי שתפנימי דבורית את העובדה שאת מבינה בהרבה דברים אבל לא בהכל ובהורות אפילו פחות. זה די צורם לקרוא את העמדות המלומדות שלך בתחום הספציפי הזה שנשען על אפס ניסיון ו 100% תאוריה.
זה כמו ששלמה שרף יכתוב טור על אתיקה עיתונאית.
אהבתיאהבתי
מצטער ולווט, הביקורת הזו נכונה.
אין דרך להבין מה פירוש להיות הורה עד שיש לך ילד, או ילדים משלך.
עולמך משתנה לחלוטין, בכל אספקט שהוא. אני לא מגזים
אהבתיאהבתי
מה עם משפחות רב-אבהיות? למה לא? מה עם הרצף ההורי של האבות? לא נראה לך, גב' רוס?
אם כבר הזכרת את הביקורת של יובל דרור על מחוברים, אפשר גם לקשר להתכסחות שלו עם צפניה (ועכשיו אני רואה שאת גם הגבת שם).
אהבתיאהבתי
עונג שבת אמיתי. תודה על עוד פוסט מעשיר.
אהבתיאהבתי
מה שרציתי להגיד מופיע בשורה המסכמת של דבריי.
כנראה שהרוב הבינו.
לקחת אזכור אנקדוטלי שבכוונה מופיע בסוגריים ולהפוך אותו לכאורה לטיעון בפני עצמו זה קצת קל מדי.
לא, אני לא חושב שיש קשר ישיר.
על הקשר העקיף במובן הסוציודמוגרפי אפשר להתווכח.
אהבתיאהבתי
סוף סוף נשמע קולו של ינעם ליף. שמועות על יחסים גרועים של דפני עם הוריה "המיליארדרים מכפרשמריהו", לחישות רעות ורכילות זולה. דפני ילדה טובה ירושלים וכל הכבוד למשפחתה.
( טאצ' ווד התגובה לא ברחה ימינה הפעם.)
אהבתיאהבתי
נסי בלהגיב לתגובה ותדווחי תוצאות.
אהבתיאהבתי
בסדר גמור.
אהבתיאהבתי
חי ראשי.
אהבתיאהבתי
איזה IE?
אהבתיאהבתי
IE9, כרגע עוד רואים את התגובה, אבל התחיל להיות צר, והמלבנים של פוסטים אחרונים וכו' כבר נדדו לתחתית השמאלית, נראה אם מחמיר ככל שצטברות התגובות.
אהבתיאהבתי
וואללה! לא ברח ב-IE 8
אהבתיאהבתי
אצלי זה עובד היטב בגוגל כרום, אבל באינטרנט ה"רגיל" יש את הבעיה ההיא
אהבתיאהבתי
לא על כל דבר. קציני צה"ל רבים שגלעד הוא הבכיר שבהם, המציאו פטנט רפואי כלכלי. בטרם פרישתם הם מקמבנים לעצמם זכויות של נכי צה"ל באמתלה שמחלת הסוכרת שבה הם לוקים היא תוצאה של המתח המבצעי שבו היו שרויים במשרדים העורפיים. גלעד יכול ללמד פרק בקומבינות שכר אפילו את הפנסיונר הקרבי נחמן שי. למרות שהמתח בלשכה מסכן את חייו התנדב גלעד להמשיך את שרותו המסור. מה זה קצבת נכה צה"ל + פנסיה של אלוף + משכורת של מנכ"ל ממשלתי תמורת מסירות נפש שכזו?
אהבתיאהבתי
יכול להיות שביקשו ממנו להשאר ובגלל שאין תקנים לכל המקרים והמצבים העמיסו עליו על העוקם. אני לא מכיר אותו אבל מכיר סיטואציות דומות.
אהבתיאהבתי
הנה עוד אחת:
לפני שבועיים רב צבאי בפיקוד צפון זכה להיות נכה צה"ל בעקבות השתתפות בלוויות צבאיות. לפחות אצלו הסוכרת היא מהשטח ולא מהמשרד.
אהבתיאהבתי
למה זה כל כך לא בסדר?
אם אדם נפגע בדרך כלשהי תוך כדי שירותו הצבאי הוא מוכר כחלל או נכה צה"ל. סוכרת היא מחלה, כל זמן שצה"ל לוקח אחריות גורפת על מצבם הבריאותי של חייליו (בין אם נפגעו בפעילות מבצעית או במקרה) אין סיבה שסוכרת לא תוכר על ידו.
יתאים להלחם בקונספט הזה אחרי שקופות חולים יפסיקו לממן טיפולים למחלות ריאות וסרטן למעשנים, וטיפולי סוכרת לאנשים שמנים.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא בכך שהתובעים טוענים לקשר סיבתי בין המחלה לשרות. מדובר במחלות כרוניות שהתגלו לאחר השרות ואינן הופכות את נושאן לנכה. גלעד למשל ממלא את אותו התפקיד שמילא כאשר היה קצין בריא במדים.
אהבתיאהבתי
למרות שאני מסכים איתך אינסוף פסיקות בתי משפט קבעו לטובת החולים ונגד המערכת. להאשים אותו בכך נראה לי קצת לא הוגן. למרות התספורת הייחודית.
אהבתיאהבתי
רוב "נכי" צה"ל הם מהסוג הזה שתובע בגלל שאפשר. זה על חשבון נכי צה"ל האמיתיים שהפכו למיעוט.
אהבתיאהבתי
ממני תראו כן תעשו…
מש"ק דת שאימץ את מורשת גלעד ומסר את נפשו על עריכת סדר פסח בבסיס חיל אוויר
אהבתיאהבתי
לא יודע כמה התופעה רחבה- יכול להיות שאתה צודק.
אהבתיאהבתי
זה ממש לא חדש. גם אריק שרון, בין השאר, עשה כך. זה חלק מהטופס טיולים בשחרור של כל אחד (גם אחת כנראה, למה להפלות?) שעשה כמה שנים טובות בצבא.
אהבתיאהבתי
זה כבר ממש בגדר הרמה להנחתה.
אם החייל היה חוטף התקף לב ומת זמן קצר לאחר הסדר, לא היו צריכים לתבוע את הצבא שיכיר בכך שהוא חלל צה"ל, הוא היה מוכר ככזה, נכנס לרשימת החללים ומשפחתו היתה מקבלת כסף, כבוד וחור גדול בלב (אפילו אם זה היה התקף לב כתוצאה משימוש יתר בקוקאין).
אבל החייל לא מת, הוא רק נהיה נכה במהלך השירות (ולא לאחריו) תגובת הצבא ברגע שהתגלתה המחלה: היפטרות מיידית מהחייל. צודק החייל שהוא תובע דמי נכות. יתרה מזו, הרי הצבא שחרר אותו במהירות הבזק כדי להמנע מכיסוי טיפולים רפואיים יקרים מאוד וכדי לא לשאת באחריות במקרה של גרימת נכות גדולה יותר או מוות (שהם סיכון בסוכרת). זו הסיבה שצה"ל מראש לא מגייס אנשים שחולים במחלות כרוניות. לא מטוב לב ולא כי הם משטמתים, כי הגוף המדיני הזה לא מעוניין לשאת באחריות הכלכלית והחברתית לשלומם.
לצערי הכרתי כמה אנשים ששוחררו מצה"ל דקה אחרי שנכותם התבררה, למעשה בשלושה מקרים הנכות גדלה בגלל רשלנות בטיפול הרפואי במהלך השירות. אחד מאותם שלושה לא הצליח להגיע לגיל 21. אחת מאותם שלושה נלחמה זמן רב כדי לקבל את הטפסים הרפואיים ש"אבדו" בעת שחרורה, ובמקרה שלה עצם השירות הפך אותה לנכה. אז אין לי אמפתיה כלל למדיניות צה"ל במקרים אלו. אני בטוחה שהחייל הצעיר הנ"ל היה מוכן לשלם כפול ממה שיקבל כפיצויים, אם זה היה משיב לו את בריאותו.
אהבתיאהבתי
לא הרמתי לך להנחתה, את פשוט לא מבינה במה מדובר. להתפתחות מחלות כרוניות אין שום קשר לשרות צבאי. כל התביעות והפסיקות מבוססות על תקדימים שבהם זכו בכירים להפוך לנכי צה"ל שלא בצדק. כאשר תבעו יוצאי השייטת שחלו בסרטן את המדינה קבעה וועדת מומחים שלא הוכח שום קשר בין צלילה במים מזוהמים לבין הסרטן. צדקת כשציינת שהצבא משחרר חולים כרוניים וטוב שכך. מסיבה זו מחלות כרוניות אצל קצינים בכירים כמו גלעד מתגלות רק לאחר תום שרותם ומאושרות ללא צורך בהליך משפטי. אני מקווה עבורך שאת מכירה גם אנשים שעשו משהו מועיל בצבא.
אהבתיאהבתי
הכתבה של דרור פוייר לא מחדשת דבר ונטולת כל ערך חדשותי. כל מה שהוא כתב מוכר, לעוס, משומש וטחון מכל הכיוונים. הבנאדם נכח בכל ההפגנות ולא מצליח לספק תובנה או זווית ראייה מקורית אחת? כנראה ש"גלובס" במצוקת חומרים קשה אם זה מה שהם מפרסמים ככתבת שער.
אהבתיאהבתי
פויר אינו האדם הכי מקורי או מעניין שכותב בתקשורת, אבל שיהיה… יש גרועים ממנו
אהבתיאהבתי
"אחד המתלוננים: שי גורסקי, מארגן קונצרטים באקדמיה למוסיקה (תזכירו לי מי עומד בראש האקדמיה למוסיקה?)."
נכון, גם בעיני זה לא…. אבל היתר?
מעניין לדעת מאיזה חומר עשויה האלימות, מי האנשים -חוליגנים שרוצים שעם ישראל יזדהה עם הפרעות שלהם.
אהבתיאהבתי
אלמנטרי, ווטסון יקירי: אנשי הימין
אהבתיאהבתי
רוני דניאל? גם בשנה שעברה היה אחד כזה. http://www.spirala.org.il/2011/05/10887/
אהבתיאהבתי
תודה, תודה, תודה, למי שלקח סו"ס לעבודה את ואליד אבו כרים!
אהבתיאהבתי
הוא עדיין לא מצא עבודה.
כרגע הוא במעצר מינהלי לאחר שהתענין בעבודת אדריכלות בפרוייקט צבאי סודי.
אהבתיאהבתי
נכון נכון נכון נכון!
זה מתחיל בצבא ב"ישיבות לילה": ישיבת סגל,אח"כ ישיבת קצינים, אח"כ מג"ד+ממפ"ים…
"ישבנו אתמול עד 1 בלילה…"-(עכשיו הבנתי למה אתם עושים שטויות ביום!)
יש גם מצד שני את הקטע של : "אני חייב לזוז אשתי תהרוג אותי"…
בזמן הזה האישה יושבת עם רגליים למעלה רואה את סדרת הנשים האהובה עליה, ומתפללת שלא יחזור עכשיו וירצה לאכול, "ויעביר לספורט"…
אהבתיאהבתי
החטא הקדמון הוא בבחירה לא נכונה של בן הזוג.
אהבתיאהבתי
צחוק בצד, אני חושבת שאישה בעמדה כזו נמצאת בבעיה
אם תספר קבל עם ועדה שהיא "הגבר" בבית, שהיא זו שמגיעה ב7 אחרי שהילדים ישנים, או, אולי (כמו הבוסית הקודמת שלי) ב6:40 כדי להשכיב אותם אחרי שאבא החזיר מהחוג, ישחטו אותה במרחב הציבורי. היא תהפוך למקור סלידה, הדבר הרשלני הזה, יצור כילאיים, המצורעת..
נשים בעמדות בכירות נשפטות בצורה שונה מגברים, גבר שיספר שהוא עובד עד השעות הקטנות בכלל לא יתקל בשאלות על גידול ילדים, אישה תמיד צריכה להסביר איך הניקה (חו"ח לא הרעילה ילדיה עם תמ"ל) וניהלה תוך כדי חופשת לידה (טבעית, כמובן, אפילו אפידורל היא לא היתה צריכה. היא הרי גבר גבר), ואיך זה שהצליחה לבזבז 9 חודשים מהקריירה בחופשות לידה ועדיין הצליחה להתקדם. אף אחד לא סופר לגבר המקביל 40 ימי מילואים בשנה, שהן למעשה ביזבוז של יותר זמן מחוץ לעבודה, אף אחד לא סופר לגבר את מידת האבהות שלו. אולי כשיקבל איזה פרס על מפעל חיים יספר שהוא קצת מצטער שלא הקדיש יותר זמן למשפחה. אשה לא תוכל לספר כזה דבר כי לכל אורך הקריירה היא תאלץ להבהיר שהיא הקדישה.
מעניין מה יקרה אם נשים באמת יתחילו להעמיד מראיינים, כתבים ובוסים עתידיים במקום על החדירה הזו לפרטיות ועל הצבת מציאות שונה מזו שמציבים מול גבר.
אהבתיאהבתי
את נשמעת מאוד צודקת בהיבט החברתי אבל לדעתי את טועה ברמה הפרקטית.
רוב הנשואים יאשרו שהאישה מחזיקה את הבית (לא ברמה הפיסית) והזוגיות -הרבה יותר מהגבר. היא משפיעה פי מאה על האווירה, מצב הרוח והאקלים משפחתי. כשהאמא בחו"ל זה מאוד מורגש יחסית לאבא בחו"ל, גם אם הוא תקתקן ומתפעל סבבה.
אני לא מכוון לקיפוח או כפיה של תישארי בבית עם הכביסה אלא מציין את חולשת המין הגברי בהיבט הזה. גם אם נחבק נבשל נקפל וכו' אנחנו פשוט לא יודעים להיות אישה.
רוצה לומר: במקרה הזה, הציפיה שסימטריה תלמד על מידת צדק אינה ריאלית.
אהבתיאהבתי
בקיצור, כפי שכל גבר זקוק לאשה,כן גם אשה זקוקה לאשה.
אהבתיאהבתי
נשים צריכות גברים בדיוק כפי שגברים צריכים נשים.
מה שנתפס כסימטרי וצודק הוא אשליה אופטית.
ההבדל והשוני הם שיוצרים את האיזון.
אהבתיאהבתי
כאשר בני הזוג עובדים וגם הורים לילדים, עפ"ר האיזון מופר לרעת האשה. הסיבה העיקרית היא שבין זוגות נשואים רבים לא קיימת חברות, אלא אינטרסים, נוחות ומעמד.
אהבתיאהבתי
פשוט כי ככה אתה רגיל לראות מסביב.
הספקתי בשנים האחרונות להכיר גם מצבים הפוכים. אתה בוסית שהזכרתי, הבית תפקד מצויין בלעדיה. בעלה היה זה שהשתתף ברוטצית ההסעות מבית הספר, הוא זה ששלח את הילדים והאשה עם אוכל לבית הספר/עבודה. הוא היה עקר בית לתפארת עם משרה חלקית כדי להרגיש שהוא תורם גם כלכלית למשפחה.
הבעיה שזה נדיר בנוף הישראלי (ולא רק הישראלי). הבעיה שאנשים כמוך תמיד יקומו ויספרו איך שבלי האישה הבית לא מתקתק, שזה מה שאנחנו אלופות בו. הבעיה, שהחברה והחינוך מפעילים לחץ, וראיתי זוגות שהתחילו (או הכירו תוך כדי) אותה קריירה, וכשהיה ברור שמישהו צריך לוותר כדי לטפל בילדים ובבית, בדרך כלל זו היתה האישה שויתרה. הבעיה, שמחנכים פה גברים שאם להם יש תואר קצת פחות מכובד או משכורת קצת פחות גבוהה, סימן שהם לא לובשים את המכנסיים בבית. לצערי התפיסה הפרימיטיבית הזו לא פוסחת גם על אנשים אינטיליגנטים למדי ואני רואה סביבי דוגמאות למכביר.
אהבתיאהבתי
האם יש גבר בפורום הזה, אחד שמגיב בוולווט, שיודה שהוא נשאר בעבודה עד מאוחר בכוונה?
האם אתם מכירים גברים כאלה?
אני חושש שזה סתם מיתוס, או אגדה אורבנית…
אהבתיאהבתי
המפקד שלי בצבא (כמה פעמים אמרתי לאשתו שהוא כבר יצא)
יש לי חבר טוב שאשתו ביקשה ממנו שאם הוא לא חוזר עד 19:00 שיחזור אחרי 20:00 כדי שההשכבה של הילדים תעבור בשקט
והרבה קולגות שנשארים עד מאוחר פשוט כי יש עבודה, אני חושבת שבדרך כלל זה לא הרצון לא לחזור הביתה אלא הרצון/צורך להשאר בעבודה. סמנטית רצון וצורך הם דברים שונים, אך מקום עבודה שדורש דרישות כאלו לרוב מגיע מבחירה אז זה לא נכון בעיני להוריד את אלמנט הרצון מהסיפור.
אהבתיאהבתי
שמעתי גם שמעתי.
האמת? לו הייתה לי אפשרות לחזור לבית שקט, יש מצב שגם אני הייתי בוחרת בדיל הזה, והופכת לאבא של סופ"ש, הרבה יותר קל ונוח.
אהבתיאהבתי
מעניין, תודה.
גם לי יש רושם שהורים רבים לא מעוניינים לראות את ילדיהם ומעדיפים שאחרים יגדלו אותם.
אבל סברתי שהרושם הזה מופרך או מגיע מהתקשורת שמגזימה כרגיל
אהבתיאהבתי
הורות דורשת כל כך הרבה תעצומות נפש, שדי קל להבין את אלה שמנסים לחמוק מכל החובות שכרוכים בה.
אהבתיאהבתי
בוודאי שאת צודקת בטענה שיש נורמה ולחץ על גברים להוביל את הפרנסה ולחץ על נשים להשאר יותר עם הילדים.
זה שיש לחץ (מסיבות עקומות) לא סותר את הנקודה שהעליתי. לא אמרתי שאמהות טובות יותר בבישול או כביסה. הכוונה שוב, היא להבדל והשפעת הנוכחות מול האבא. ויש הבדל.
אהבתיאהבתי
א. תודה על המחמאה.
ב. אני באמת מתקשה להבין את חשיבות הדיון הציבורי במה שנראה לי שנסגר ברמה הפרטית, בין בני זוג. כל אישה, לפחות במגזר החילוני, חופשיה לבחור לה את הפרטנר שעימו תחלוק את חייה (ולהיפך). במעמד זה צריך לחשוב גם על קריירה, הורות וכו׳.
אהבתיאהבתי
אמנון לורד שואל למה הארץ עוטף את המחאה ביום ובאהבה
לא צדק, כי אם סדק
מאמר מערכת
מהי המטרה, אם כן? עשן הכותרות ב'הארץ' מספר את הסיפור האמיתי. מדוע עיתון שחרת על דגלו את כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם, שהוא מעוז ה'נאו-ליברליזם' בז'רגון של אותם מתפרעים במרכז תל-אביב – תומך במחוללי המהומות שבתוכם יש גם פורעים? הסיבה היא שאמנם במקור ל'הארץ' לא היה משהו רע להגיד על הניהול הכלכלי של ממשלת נתניהו; אם כבר, אכזב אותם בכך שלא היה מספיק תקיף בקיצוצים תקציביים ובהמשך ההפרטות והרפורמות. אבל די מהר הבינו שם את הפוטנציאל התעמולתי-פוליטי של ה'מחאה'.
לפני שנה, מתוך פופוליזם, יישרו קו עם הקוראים שלהם שרצו להפיל את נתניהו. השנה יש למהומות ערך פוליטי-מדיני חשוב ביותר: משך כל השנה האחרונה מוביל השמאל ושופרותיו התקשורתיים את המוטיב של ישראל כמדינה לא-דמוקרטית, בדרך לפאשיזם. מהומות ה'צדק החברתי' נטולות סדר יום כלכלי וחברתי, כשסדר היום הברור והמוצהר שלהן הוא עצם החיכוך עם המשטרה ועם השלטון.
כפי שמהומות הגדר לא היו בגלל עוול מקומי, אלא מתוך רצון לייצר באזז תקשורתי בינלאומי שיציג את הגדר כחומת אפרטהייד, תכלית המהומות היא לייצר באזז שלילי כלפי המדינה וכלפי הדמוקרטיה שלה. זהו המוטיב שתועמלני מפלגת הצללים, 'הקרן החדשה לישראל' משווקים בחוץ לארץ.
אהבתיאהבתי
והם הצליחו, הפגנה של מתפרעים של שעתיים, ועד היום כל התקשורת, ופה, טוחנים את זה כבר שבוע….
אהבתיאהבתי
בסוף אני עלול לשער שהנחתום מעיד על עיסתו
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה שרוני דניאל יעבור לתפקיד שאיננו נראה על המסך.
אהבתיאהבתי