משהו קורה בעיתונים, לא, אני לא לוקחת לעצמי שום קרדיט, מה פתאום, אבל שלושה עיתונים (ידיעות, מעריב, ישראל היום) הצליחו להתאחד סביב מספר אחד באשר למספר הפראיירים שהפגינו אמש: כ-20,000 (מקור ראשון, שסוגר מוקדם, כותב בחשש: "אלפי בני אדם"). הארץ היה לארג': "רבבות הפגינו" (כן, גם 20,000 זה רבבות).
הכותרת של ישראל היום דבקה באניגמה. ציטוט: "מה שהיה לא יהיה" (היפוך לקוהלת א').
מה? מי אמר? לכו חפשו תחברים שלכם. בחיים לא נגלה לכם. 'נה לכם ו'נה לכם. גם בידיעה עצמה אין רמז למהות הכותרת.
רגע, אולי זה קשור לדן מרגלית שמתגלה כווירטואוז: "רה"מ איפס את המצפן". או לרב סתיו?
במעריב בן כספית על מנהיגות הקריצה של נתניהו.
הארץ מזכיר, למי שלא הבין, שנתניהו "חזר בו ויאמץ את מתווה פלסנר".
בשער ישר"ה אין זכר לזגזוג. במש' בשער כתוב רק "נתניהו יעלה את מסקנות פלסנר בישיבת סיעת הליכוד", כאילו לא נפנפן מעולם.
אני חייבת להביע את התרשמותי ולחת"חת:
ההתערבות הפוליטית המטרידה ביותר הייתה של מפלגתו של יאיר לפיד. אנשיה כבשו את הרחבה בכרזות ענקיות, וחילקו אלפי חולצות, בניסיון לבצע על ההפגנה השתלטות עוינת. מהבמה ביקשו מהם להסיט הצדה את השלטים. הם סירבו. לפיד הועיל אולי לעצמו; את המאבק למען שוויון בנטל רק החליש
(נחום ברנע, ידיעות, ע' 2).
אני חושבת שרק לברנע מרשים לכתוב את הדברים האלו, מצד שני, אני לגמרי לא יכולה להתעלם מהעובדה שהם התפרסמו בעיתון של לפיד, כמו שציינתי.
הקול יוצא הדופן בידיעות הוא של ידידיה מאיר, האומר "החברה החרדית הולכת ומשתנה, ורק עיוור לא מבחין בכך… מה בכל זאת נשאר שמרני ומקובע? אה, הדוברים אתמול על הבמה".
רותם שטרקמן במארקר: הבעיה היא לא הגיוס אלא המסים. רק מה, הקביעה שלו שהמתגייסים יהיו סיידי עצים ועובדי רס"ר מקוממת.
במקור ראשון חושש אמנון לורד שהמסע הצודק לשילוב חרדים בחברה יהפוך למסע רדיפה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לי אישית נמאס מהתחזיות, מי יצרוך מה וכמה ומתי, אבל אם יש מי שזה לחם חוקו, בבקשה.
תוס': בתגובה לקינתי אבנר שביט מעלה סיכום סו"ש בפסטיבל הקולנוע בירושלים.
לחם עבודה
בהמשך לכל ההשערות והניתוחים של יחסי שוקן-רולניק-דנקנר מדווח News1 על פגישת פיוס בין שני המו"לים, שזה, האמת, יותר סביר מאיחוד.
מח' הגהה
(nrg, תודה לבזינגה)
nrg
לפני פיזור
מה בסו"ש:
כל הגברים כולם.
אצבעות שחורות.
תזכורת תמוהה: מפתיע, אך אני לא נמצאת כל היום ליד המחשב, ואו בעמדה בה אני יכולה לשנות, לתקן, להוסיף, להוריד, לחלץ תגובה שנתקעה וכנהלאה.
ולווט אנדרגראונד 
אמור לי מה עמוד הבית שלך ואומר לך מי אתה.
אהבתיאהבתי
נראה כמו הארץ. כנראה שבוגי קורא ולרוב מתרגז כמוני 🙂
אהבתיאהבתי
למה אתה חושב שזה עמוד הבית שלו?
אהבתיאהבתי
בעתון המודפס רואים בברור שזה הארץ. במחשב תגדל תגדיל ב-200% את העמוד.
אהבתיאהבתי
הגיון צרוף. המחשב פתוח בעודו יושב בחברת פלסנר. (אל תתחיל עם הווכחנות והפלפולים כהרגלך.)
אהבתיאהבתי
אז למה אתה עונה אם אתה לא רוצה שיתייחסו למה שכתבת?
אני שמח שהטיעון הדליל הזה משכנע אותך, איך לומר, אתה לא מאוד הממ… חשדן, נכון?
אהבתיאהבתי
מי שקרא את הסקופ של וואלה על מגעי דנקנר שוקן מת מצחוק. הכל פורסם כבר בוולווטנו לפחות פעמים בזמן האחרון. בכל מקרה ההיא מהמיסדרון אומרת שהם לא דיברו רק על מודעות אלא על שיתוף פעולה הרבה יותר גדול בין מעריב והארץ. וגם הברמן הרי שמע מה ששמע בברסרי…
אהבתיאהבתי
מה נוראי יותר: לנהל שיחת עסקים על הבר בקול רם -או לצאת מהשירותים כששובל של נייר טואלט דבוק לנעליך וצרור פטרוזיליה תקוע באזניך?
אהבתיאהבתי
להכניס סיגר בוער לכיס החולצה.
אהבתיאהבתי
הזגזוג של ביבי הוא בסה"כ התרגיל העיתונאי הרגיל הידוע. מתריעים על משהו שאי אפשר לבדוק: צפון קוריאה עומדת לשגר טיל גרעיני לעבר פתח תקווה! (קונשטטר שמע את זה ברדיו החדיש שלו, חמש מנורות, קולט הכל)
היה ושוגר טיל שכזה, יש לנו סקופ היסטרי. לא שוגר, נו, הצפון קוריאנים התקפלו – אולי בעקבות הפרסום שלנו אפילו. הידד לנו!
כמובן שעדיף לעשות את זה למישהו שלא אוהבים והרי אף אחד לא אוהב את ביב… קים ג'ונג און.
אהבתיאהבתי
עד המדינה בפרשת הולילנד, ש.ד., נושא עימו סיפורים מחרידים מזמן השואה. זכרון מופלא יש לו והדברים מעניינים. קראתי ורציתי עוד. חיים ממש לא קלים היו לו בתור ילד בשואה.
אהבתיאהבתי
קוראים לו שמואל דיכטר ,דרוקר אמר בערב חדש מה שכולם יודעים….
אהבתיאהבתי
אם כבר אאוטינג אז זה ד..ר, שמואל ד..ר.
אהבתיאהבתי
רק רציתי לציין שלא הייתי פה כשבוע וכיף מאוד לקרוא את הבלוג. ❗
שאלה כללית בנוגע להפגנות והתקשורת: מה דעתכם מידת הסיקור הראויה?
האם יש מקום לשמוע בתקשורת המיינסטרימית על הפגנות של עשרות אלפי חרדים? (פרשת עמנואל, ההפגנות נגד אינטל בי-ם וכו')
מה בנוגע להשתתפות של כמה מאות בהפגנות אחרות?
כמה דוגמאות בשליפה: הפגנות נגד גדר הבטחון, הפגנות של נכי צה"ל, "מחאת העגלות" מהקיץ שעבר, הפגנות של ארגונים ירוקים.
האם אופי הסיקור בעיתונות יושפע בהכרח מגודל המשתתפים בהפגנה?
למשל, יש שיגידו שבקיץ הקודם הסיקור יצא מכל פרופורציות. יתכן ואני מסכים עם כך. מנגד, מעולם במדינת ישראל לא הגיעו באופן עקבי מאות אלפים ברחבי הארץ להפגנות. (וכן, ידוע וברור שאחד מזין את השני).
מעניין אותי לדעת איך התקשורת מקבלת את הרחשים שעוברים בקהל ואיך הם יודעים "לעלות" על ההפגנה הנכונה. האם זה מתקבל מכמות המשתתפים, כמות השיתופים ברשתות החברתיות, כמות התחקירנים/עיתונאים שלהם זיקה לנושא?
הסיבה שאני שואל היא כי לטעמי יש הרבה מאבקים חשובים במדינת ישראל שלא מקבלים מספיק כותרות בעיתון.
אהבתיאהבתי
גם לטעמי. לדוגמא: מי יודע כמה אחוזים מכלל החופים בישראל פתוחים לציבור וכמה מהם בחינםחניה?.
מנגד, כולם מכירים את שמות העמותות הירוקות.
עיתונות חמיצה, וסליחה עם הממרח.
אהבתיאהבתי
בהמשך לכתבה על ברי סחרוף שמצאתי בה טעות –
בתגובות מדברים על עוד טעויות בציטוט מילות השיר "חבל שאת לא" שככל הנראה כבר תוקנו(יחד עם טעות החליליות).
ישנה בעיה נוספת עם הכתבה – על השיר השומר של הגן מהאלבום "הכל או כלום ":
כל מי שהוא אוהד של ברי סחרוף(כמוני מודה) יודע – ברי אומנם חתום על האלבום אבל אם פותחים את החוברת מילים והקרדיט רואים את השם של פורטיס בכמעט חצי אלבום. ברי סחרוף עצמו מודה בדבר שהאלבום לא היה ממש אלבום סולו שלו לבד, ובסדרה הדוקומטרית של יואב קוטנר "האלבומים" על אלבומים ראשונים של אמנים נבחר "סימנים של חולשה" של ברי סחרוף ולא "הכל או כלום" ובראיון בפרק הנ"ל ברי מודה ש"הכל או כלום" הוא לא ממש אלבום סולו עצמאי שלו אלא עדיין נעשה בשיתוף של פורטיס.
קצת עצוב שכתב מוזיקה לא יודע סיפורים מעניינים כמו זה ועוסק ברכילויות.
אהבתיאהבתי
הבעיה נובעת מהגדרה: כתב מוזיקה.
פעם היו כאלה.
אהבתיאהבתי
כשחוקרים את הציפור, לא מזמינים אותה למעבדה.
כנראה זו הסיבה שכשמגייסים את החרדים, לא מקשיבים למה שיש להם לומר.
אהבתיאהבתי
דווקא מקשיבים רק לא משתכנעים
אהבתיאהבתי
אני מתכוון לידיעה כמו זו:
"לאחר ישיבת סיעת הליכוד סיכמו ראש הממשלה והמשנה לראש הממשלה שאול מופז על הקמתו של צוות ניסוח לחוק השוויון בנטל, במטרה להביא את הצעת החוק לדיון בישיבת הממשלה הבאה . . בדיוני הצוות ישתתפו בהתאם לצורך נציגי משרד הביטחון, האוצר, המשפטים וכן נציגים של השירות האזרחי. לא ישתתפו בו נציגים חרדים או ערבים".
מתוך ווינט.
אהבתיאהבתי
לא ישתתפו כי הם לא רוצים. הרי הם נגד כל הסיפור אז מה יש להם להתמקח על התנאים? זה לא שהחליטו להשאיר אותם בחוץ, הם החליטו להדיר את עצמם.
אהבתיאהבתי
האנתרופולוג הנודע דרויאנוב צפה את המאבק על גיוס החרדים ושיגר את הסיפור הבא:
מפקד אוגדה בצבא הצאר שלח מחלקת סיור יהודית לתצפת על הציר שעליו תבנן להעביר את האוגדה שלו. כשחזרו הלוחמים מהמשימה דיווחו לגנרל הרוסי "ארטילריה – עובר, חיל פרשים עובר, חי"ר לא עובר". הגנרל המופתע הטיח בהם: "איך זה שח"ר לא עובר במקום שארטילריה עובר?". "די פשוט" השיבו היהודים, "באזור הציר מסתובב כלב שחור ענק"
אהבתיאהבתי
זה טוב. לחרדים יש כל כך הרבה דרישות שכבר לא ברור אם הם מבינים מה המשמעות של גיוס.
מבחינה אנתרופולוגית וסוציולוגית מעניין לגלות שתוך דור אחד או שניים, גם החילונים האשכנזים, שנואי נפשם של החרדים, חזרו לשורשי האשכנזיות הנפסדת. כל כך הרבה להט״ב לא היה בארץ אף פעם. מה ההבדל בין היהודון הגלותי הנשי והפחדן לאחיו הפוסט ציוני?
אהבתיאהבתי
הגלותיים עוד יכולים להגמל, ב-48 הם נלחמו ברחבי הארץ כשאחרים שתו אצפרסו באלנבי.
אהבתיאהבתי
לא סתם כלב ענק, חייל זקן, אלא גדול כעגל!
אהבתיאהבתי
צודק. ביררתי אצל מי שסיפר לי את הסיפור והוא הפנה אותי למקור – גונן גינת בישראל היום. תודה על התיקון. (המביא דברים בשם אומרם…)
אהבתיאהבתי
בהרת קיץ=נמ"ש
אהבתיאהבתי
במעריב:"אלימות נגד זרים" זועקת הכותרת.
"נערים תקפו עובד אריתראי" בכותרת משנה.
ובמאמר:"האלימות נגד זרים נמשכת…"
בסיום המאמר על "שני אתיופים שתקפו אתיופי-אריתראי"
כתוב:"המשטרה:לא מדובר בתקיפה על רקע גזעני"….
יוסי אלי(הכתב) מילא אתה צריך להתפרנס,אבל גם סתם אתיופים שיכורים מכים אתיופי בן 68 זה מספיק בשביל ששמך יופיע בעיתון.
גזענות? הרי כתבת שלא….
אהבתיאהבתי
והיום בגלריה – תמונה של השחקן הלא נכון לצד הספד לאנדי גריפית…
אהבתיאהבתי
זה הרג אותי… זה ההוא משלושה בדירה אחת – בעל הבית, לא?
אהבתיאהבתי
זה לא. אם כבר מדברים על מתים , ארנסט בורגנין הלך לעולמו.
אהבתיאהבתי
נראה שהאנרכיסטים שלחו לפה "משלחת"…
הקרן משלמת? או שזה למען ה"מדינה" של כל אזרחיה?
או שזה אנרכיסט אחד בכמה שמות?
אהבתיאהבתי
כנראה שהם קיבלו מימון מהכומר ג'ון הייגי או מקבוצת עזריאלי או אולי מ-Central Israel Fund
אהבתיאהבתי
בהחלט יתכן שהייגי – הארגון שלו תורם למכללות, לבתי חולים ולבתי יתומים, בין השאר.
אהבתיאהבתי
הקרן לישראל חדשה לא תורמת ולא משלמת לאף אחד.
היא מעצימה.
אהבתיאהבתי
תגידו,יכול להיות שהישראלים מהמוזיאון, היו מדברים מספיק חזק ברמקול, אז האנרכיסטים התלביבים ברחוב השני היו שומעים,ואולי היו מבינים שיש דבר כזה צה"ל?
אה הם יודעים, הם נלחמים בו כל שישי בבלעין וג'ראח.
תארו לכם שאוסף הליפים האלה היה מתגייס? מי צריך חרדים וערבים…
איך האנרכיסטית הזאת מצליחה (עם צלמי בצלם?) לתפוס תמונה שבועית עם שוטר יהודי?(מעריב).
אהבתיאהבתי
בבקשה די
אהבתיאהבתי
הוא נודניק שאין כדוגמתו, אה?
כל אחד אחר שהיה טוחן פה את אותו מסר ימים כלילות, היה מועף כלאחר כבוד מפאת הצפה 😦
אהבתיאהבתי
כאן תמצא תשובה לכל השאלות המציקות לך, מר משתמש אנונימי.
אהבתיאהבתי
מתי ילך משתמש אנונימי לחפש את דרור?
אהבתיאהבתי
"חוזר בתשובה, שאלה, תומר"…זה לא אנונימי?
אני מכיר אותכם מהטירונות? או מקורס קצינים? בשמות האלה?
אהבתיאהבתי
אבל הוא חותם בשם "אנונימי".
יש לך הצעה טובה יותר באיזה שם יש להתייחס אליו?
אהבתיאהבתי
תומר, הוא לא חותם בשם אנונימי [זו הודעת מערכת], הוא מתעקש לכתוב אלף תגובות ביום בלי למלא את השם. בגלגול הקודם הוא כתב אלף שמות ביום.
אהבתיאהבתי
זה שכתב על המוזיאון זה לא אני. יש עוד אנונימיים.
אהבתיאהבתי
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
אהבתיאהבתי
נבהלת מכמות הדיסלייקים הא?
אהבתיאהבתי
נראה לך?
אהבתיאהבתי
כן, יש שפע בלתי מבוטל מכם. איזה יופי.
אהבתיאהבתי
נו, אני וחוש ההומור הגרוע שלי
אהבתיאהבתי
1000? ביום?
אהבתיאהבתי
מעלי, הצלחת לדחוף שאתה קצין.
אהבתיאהבתי
טוב אז מהטיול באוניה? יותר טוב?
אהבתיאהבתי
נזכרתי , זה מהחוג סריגה.
אהבתיאהבתי
איזה כיף לכל המשתמשים האנונימיים. אין שכל אין דאגות. המדינה והצבא מעל הכל.
הייתי בהפגנה אתמול, לא זאת של יאיר לפיד וכתבי "במחנה", אלא של הצדק החברתי ואני יכול למסור לך ד"ש חם ממתגייסי אוג' 86 לחטיבת גולני. היינו בסוג של פגישת מחזור, וניסינו להבין איך צבא הופך מהכרך לערך, ואיך הייתה נראית הפלוגה שלנו עם עוד 15% דמויי בנ"ישים (כאלו שהתחמקו ממסדרי בוקר וניקוי נשקים לטובת התפילה). לא נראה משהו. משם עברנו לדיונים עקרים בנסיון להבין למה הפנסיה שלו, המשמשת למינופי טייקונים-חברים, נשחקת ומדוע רק זכיה בלוטו תבטיח לילדינו השכלה ועזרה בדיור למרות חסכונותינו. ניסינו גם להבין מדוע המעסיקים של רובנו, אנשי הייטק ישמור השם, מבצעים גלי טיוב של פיטור עובדים וגיוס עובדים נואשים במשכורות נמוכות יותר. אני אישית ניסיתי להבין את במקום העבודה שלי, שהמבנה והאחזקה שלו בבעלות עירית תל אביב, מעסיקים אריתראים בעבודות נקיון למרות דיבורי הסרק של ראש העיר, ולאן נעלמו המנקות העולות החדשות מרוסיה.
בדרך חזרה עברתי ליד הפגנת אוהבי המולדת, ולהפתעתי ראיתי את מעמד הבינים האמיתי. בני 40-50, שממזמן כבר לא עשו מילואים. קצת שבעים, קצת מרירים, מחפשים את ה"ביחד" שאיננו, קצת מנצלים את הזמן לפני הנסיעה לחופשה המשפחתית בחו"ל. חצימילדיהם לא יתגייסו בכלל לצבא. יש ערימה של ח'ברה במוזיאון. לא ראיתי הרבה דתיים, מעניין למה. הקהל די הזכיר לי את מצביעי ברק מ-99 עם "רק לא שס" ואת מצביעי שינוי של לפיד האבא. כנראה שאין חדש תחת השמש ואחד המאפיינים היפים בחברה הישראלית היא העובדה שבשביל להדליק את מדורת השבט, משתמשים בכל פעם בגפרורים העשויים מסקטור אחר. הרבה יותר קל להדק את השורות בשנאת השונה.
ובחורבן ציון נתנחם.
אהבתיאהבתי
אנשי היי-טק שהם בוגרי גולני וגם מצביעי חד"ש? איזה עולם מופלא…
אהבתיאהבתי
מצביעי חד"ש? פחחחח..היו רוצים. רובנו תומכים במחנה השלום. שלום, שלום, ואל תבואו לנו בחלום. אנחנו רחוקים מאוד מאיזו תדמית רומנטית סנטימנטלית. התחלנו ברצועת הבטחון והאינתיפדה הראשונה, וסיימנו בלבנון השניה. יש לנו יותר מדי שעות של "אלמנה שחורה", מחסומים ויזומות מכדי להיקרא יפי נפש. רובנו שברו יותר עצמות משתיקה. אולי מפא"י ההיסטורית יותר מתאים.
בשביל לשבור לך את המיתוס – חלקנו הגדול אפילו אשכנזים, רחמנא ליצנן.
אהבתיאהבתי
פתחתם את הבנקים עם מטען עלוקה? דפני ליף היא המ"פ שלכם?
אהבתיאהבתי
אנחנו פותחים את הדלתות של הבנקים עם ראשים של אנשים זקנים. הם הרבה יותר קשים ויעילים.
מה קשורה דפני ליף? אני מבין שמירי רגב היא המ"פ שלך. המ"פ שלי היה צ'יקו תמיר (שזכיתי גם שדודה שלו תהיה המטפלת שלי כשגרתי במצפה רמון [לפני כפר שמריהו]..נראה אם תנחש איך קוראים לבעלה, והיכן שירתתי).
אהבתיאהבתי
מוזר ששכחת על תאונת העבודה שקרתה לדודה המטפלת. מצד שני ייתכן שלא סיפרו לך אחרי שהחלמת ובגרת.
אהבתיאהבתי
ואת דרור דבש ממצפה רמון אתה מכיר? 8)
אהבתיאהבתי
לעניין המחסור בדתיים במוזיאון.
הסיבה היא אותה סיבה שלא רואים הרבה דתיים במשחקי כדורגל במוצ"ש גם אם המשחק מתחיל אחרי צאת השבת.
קפיש?
אהבתיאהבתי
אני ראיתי את הנחיל שחזר מההפגנה דרך רח' שאול המלך ונשפך לאבן-גבירול.
בהערכה זהירה- 85% מתחת לגיל 30
אהבתיאהבתי
באיזה כרך התארח צה"ל לפני שהפך לערך מר ממעיט בשכלם של אחרים?
אהבתיאהבתי
אגב, גם סתיו שפיר (שהפגינה באותו הזמן בקרית גת) ויונתן לוי בוגרי "במחנה".
אהבתיאהבתי
הערה: במו אוזניי שמעתי את סתיו שפיר אומרת שהיא הייתה בקורס-טיס
אהבתיאהבתי
נכון מאד. סתיו שפיר היתה בקורס טיס!
אהבתיאהבתי
כשנכתבת פה אינפורמציה נכונה, אפשר ללחוץ על כמה דיסלייקים שרוצים ועדיין, למרבה הצער את העובדות והמציאות הם לא יצליחו לשנות.
סתיו שפיר היתה בקורס טיס וגם הספיקה לטוס לפני שהודחה.
אהבתיאהבתי
קלקלת להם את ההכפשה עם עובדה.
אהבתיאהבתי
מה שכנראה לא יפריע להם ללחוץ כמו משוגעים על הדיסלייק.
אהבתיאהבתי
ואחר כך שירתה ב"במחנה" ככתבת מגזין, שם הכירה (ככל הנראה) את יונתן לוי.
זה לא נאמר לגנותה חלילה. רק הערה משועשעת ביחס להערה שההפגנה במוזיאון הייתה "הפגנת כתבי במחנה" (או משהו).
אהבתיאהבתי
והנה, במוסף השבת של ידיעות: "שפיר […] עשתה שירות מלא, הלכה לקורס טיס לאחר שנת שירות בטבריה, נפלה ואז הגיעה ל"במחנה"."
אהבתיאהבתי
ציוץ מקדים –
ביום ששי יוקרן בפסטיבל הסרט "לא בגדתי"
http://www.jff.org.il/?CategoryID=934&ArticleID=1299
על מאיר מוזס, מפקד החוליה של אורי אילן, שנשפט והורד בדרגה לאחר חזרתו מהשבי הסורי.
נשאלת השאלה העקרונית, מה לעזאזל הקשר בין אדון נועם שליט שישתתף בדיון שיערך בתום הקרנת הסרט, לאורי אילן או למאיר מוזס?
ונשאלת גם השאלה הקטנונית, מדוע על הקהל לשלם כסף כדי לשמוע פוליטיקאי?
אהבתיאהבתי
היתי מציע למרגלית מטאפורה מדויקת יותר – למשל, רק חמור לא משנה את דעתו פעמיים ביום.
אהבתיאהבתי
בגלריה הסרט סברה שצונזר על ידי הבריטים לפני 80 שנה בגלל היותו ״אנטי ערבי ושמאלני״ יוקרן כיום. כן, בזמן הישוב השמאל היה המתנחל הקולינאליסטי. הימין היה, כפי שחייל זקן יודע, קפיטליסט מיושב.
״ואולם, ב 1933 כאשר התכוונו מפיצי הסרט להציגו במקביל בפולין, בארצות הברית ובישראל, הודיעה הצנזורה של המנדט הבריטי בארץ ישראל כי היא אוסרת את הקרנתו בפלשתינה. אביו של גרוס, נתן גרוס, מציין בספרו "תולדות הקולנוע היהודי בפולין" כי פקידי הצנזורה החליטו ש"סברה" הוא סרט "תעמולתי, אנטי ערבי, שמאלני ומסוכן". בסופו של דבר, לדבריו, הוצג הסרט בארץ רק לאחר שיעקב דוידון, מראשוני בעלי הקולנוע בארץ, הוציא ממנו את כל הסצינות שבהן הופיעו ערבים.״
אהבתיאהבתי
יש דבר אחד שאני לא מבינה לגבי מחלקת הגהה.
לראייתי, אפשר לחלק את סוג הטעויות שאת מציפה לשני חלקים – טעויות לשוניות/דקדוקיות ומה שנקרא טייפוז.
לפרסם את הסוג הראשון זה לגיטימי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרינט, שם מעסיקים מגיהים (כולנו יודעים שבאתרים מחלקת הגהה היא מדע בדיוני).
לגבי הסוג השני: כל מי שעבד/עובד בתחום, כלומר – כל מי שקורא את הבלוג וגם את בעצמך – יודע שלעתים העבודה כרוכה בהרבה לחץ, ומה לעשות, לפעמים מתפלק מקש פה ושם. לצחוק על טייפוז זה קצת כמו לצחוק על אדם שמועד ברחוב, וזה גם מוריד מהערך של פרסום טעויות לשוניות מדאיגות אמיתיות.
אהבתיאהבתי
באמת יש משהו "דווקאי" בלהבליט שגיאות הקלדה, כי הן קורות לכולנו.
מצד שני, זה לא ממש כמו מישהו שמועד ברחוב. כאן, גם בשעות לחץ, יש אנשים – כותבים/עורכים שעוברים על הכתוב לפני שלוחצים "שגר".
אבל כן, לפעמים משהו מתפספס (ולדעתי זה פשוט כי אנשים לא קוראים את האתרים שבהם הם כותבים), וזה לא כזאת תגלית לפרסם את הפאקים הקטנים האלו כאן, אלא קטנוניות.
לייק ענק לתגובה בכל מקרה !!!
אהבתיאהבתי
יותר נכון, זה כמו מישהו שמחייך עם פטרוזיליה שנדבקה לו לשיניים הקדמיות
אהבתיאהבתי
בכנות, אף פעם לא הבנתי את רמות החרדה מפטרוזיליה בשיניים. לא חייבים לאמץ כל דבר מאמריקה.
אהבתיאהבתי
זה כמו ששובל של נייר טואלט נדבק לנעל בשירותים של מסעדה מפוארת.
אהבתיאהבתי
עדיין מתקשה לזהות את האסון.
אהבתיאהבתי
טוב… זה כמו שמישהו שותה מהבקבוק שלך ומשאיר שם חיי… חייד… אני לא יכול להגיד את המילה הזו… איוווו!
אהבתיאהבתי
סלחי לי על תפיסת המקום-
השימוש שלך ב"טייפוז" הזכיר לי פרק בסדרה של לארי דיוויד שבו הוא מפרסם מודעת-אבל בעיתון לרגל מותה של דודה זקנה ובמקום לכתוב
"beloved aunt" מודפס בעיתון "beloved cunt".
אהבתיאהבתי
חשוב: הדודה מהמשפחה של אישתו שבאה להתאבל ממרחקים…
אהבתיאהבתי
כל כך לא מצחיק שזה מתאים ללארי דיוויד
אהבתיאהבתי
99% מטעויות ההגהה שאני רואה לא מתפרסמות בבלוג.
מה שמתפרסם אלו הדברים המשעשעים או באמת אלו המעידים על בורות.
הרי זה לא שמישהו לא יודע לכתוב חלליות, אלא שהשילוב עם "השורה הבלתי נמחקת" (שזו סתם עלגות לשונית קשה) יצא מצחיק בגלל הסתירה הפנימית. וכנהלאה.
והדוגמה של ר. בקצה טובה מאוד לצורך העניין.
אהבתיאהבתי
המספר הזה מעניין.
אתמול בשעה 20:30 בערך, במדרכת המוזיאון, הקשבתי לקציני משטרה/שוטרים משוחחים ביניהם בעניין מתי בדיוק לסגור את שד' שאול המלך והסביבה והדרך המגיעה מהרכבת, בעניין ההפגנה השניה וכמה הפיצול משגע את הקודקודים, על הכוחות בכוננות באזור העירייה, על כוננות של רכבים רבים למעצרים (למקרה הצורך) אבל לא הזינזאנות הידועות לשימצה ועוד. הכי מעניין היה הבטחון שדיברו די בבטחון על הכמות של 20 אלף שיגיעו למוזיאון וההכנה לכמות הזאת. מעניין או איזה קצין מודיעין חכם?
הרי יש כל כך הרבה פרמטרים משתנים שמשפיעים על כמות (בכל הפגנה). המון. ללא סדר חשיבות.
מהות ההפגנה.
הבידול של ההפגנה.
שעת ההפגנה ותחילתה, הרי יש לא מעט דתיים שתומכים (או לא). מצד שני שעת התחלה מאוחרת מדי עשוייה להרתיע הורים לא מעטים.
מה יש בטלויזיה באותו ערב והאפשרות לצפייה חוזרת מיידית.
מזג האויר, בעיקר הלחות.
השתתפות גופים חיצוניים תומכים/מתנגדים.
הפמפום שנעשה בתקשורת לפני ולקראת.
'איכות' קטע/י ה'בידור' בהפגנה.
ועוד…
ועוד.
אגב, לטעמי בעניין הכמות. הצלחה אדירה, הצלחה משמעותית, הצלחה שכנראה תחולל שינוי מסויים.
אהבתיאהבתי
אנשים זה לא כמות. אנשים זה מספר.
(למי שאינו יודע – כמויות זה חפצים שאי אפשר לספור. למשל, בערימות)
אהבתיאהבתי
אתה צודק אבל טועה.
בהפגנות אין אפשרות מעשית לספור את האנשים ולפיכך שימוש במילה כמות צודקת בהחלט.
אהבתיאהבתי
אפשר בקלות לנחש לפי גודל השטח שהוא נתון קבוע ומצב הצפיפות. כך קובעת המשטרה את מספר המשתתפים בהפגנות.
אהבתיאהבתי
מ.ש.ל.
לאמוד או לנחש זה ממש לא לספור ולכן זה עונה על ההגדרה של אורי: "כמויות זה חפצים שאי אפשר לספור". אנשים כמו חפצים במקרה הנוכחי.
אהבתיאהבתי