האשם תמיד

לפיד חי

הכותרות הבוקר מעניינות יחסית. כולן עוסקת בהשלכות ההצתה של משה סילמן.
בהארץ יוצאים למלחמה: "משה סילמן נ' מדינת ישראל"
(אם כבר, הכותרת צריכה להיות משה סילמן נגד העולם. היו בטוחים שבכל מקום אחר בעולם מצבו היה זהה. זהו הדקדוק הפנימי שלו).
בידיעות, כרגיל, פואטיקה צרופה. "הייאוש והאש". ייתכן שמנחם פרי מרוצה.
בישראל היום המצב רגוע יחסית. אין סימני פיסוק מאיימים, אין כתב חידה. הבוקר אנחנו במינימליזם. "הטרגדיה". ובכך ממשיכים אנו את דבר המאסטר, שאמר אתמול "טרגדיה אישית". זוהי לא סתם טרגדיה, אלא אחת ב-ה הידיעה. הטרגדיה.
במעריב גילו בגרות לפחות בכותרת: "מחדל הדיור הציבורי". כלומר, התקדמו הלאה.
במקור ראשון נטשו לגמרי את הסיפור בראשית: "שטייניץ וסער סיכמו על הפיכת המרכז האוניברסיטאי אריאל לאוניברסיטה"
ידיעה על כך מתפרסמת גם בשער ישר"ה. מאמר מערכת של אורי אליצור מתפרסם בתחתית שער מקור:

משה סילמן איננו גיבור ואיננו יכול להיות מופת לאיש. מקרהו הטרגי הוא מבחן לאנשי המחאה החברתית שבקרבם עשה את מעשהו. אם הם לא יתאפקו ויהפכו אותו לדגל וסמל, הם מזמינים את המתאבדים הבאים לקפוץ אחריו אל המוות.

רק בידיעות ממשיכים לפרסם בעוצמה ובשער את תמונתו של סילמן הבוער (בישר"ה יש במעמקים תמונונת מפוקסלת). אני דורשת: מה עם תמונה מטיפול נמרץ? אני רוצה לראות אותו עטוף כולו בתחבושות כמו חימו מלך ירושלים או ג'וני שב משדה הקרב. פחות מכך לא מקובל עלי.

אלפי מפגינים יצאו לרחובות: כולנו משה סילמן.

בן כספית חקר כבר את המקרה על בוריו ויודע: סילמן הצית את עצמו בגלל חוב של 15,000 לבטל"א. טוב, לא 15,000, 5,000.
כספית טועה ומטעה:

הוא לא היה האבטיפוס של הנצרך הכרוני, טעון הטיפוח, זה שמרגיש שהמדינה חייבת לכלכל, להלביש ולפרנס באשר ילך.

סילמן, בגלל אלף ואחת סיבות, דווקא כן היה נצרך כרוני בעל רגשות קיפוח תמידיים מאז ומעולם. הוא בהחלט הרגיש דפוק ופיתח תחושת "מגיע לי" עצומה. ועל כך כתבתי כבר אתמול.
אורי רדלר בהאונה מרחיב ומביא את כל המסמכים הרשמיים הנוגעים לחייו של סילמן, מסמכים שמאתמול מסתובבים ברשת.
אריאנה מלמד חושבת שהכל בגלל רשת הביטחון החברתית שלא עזרה לסילמן.
חלק מהתצהיר של סילמן.
אורלי וילנאי נחושה: הממסד אחראי לכל פיסת עור חרוכה שלו. רויטל חובל מציגה סיפור חיים של קדוש.
אגב, במסמכים של סילמן שקראתי אתמול הוא סיפר שעבר אירוע מוחי. היום כותבים מגיניו על שני אירועים. מעניין.
שי ניב בגלובס: משה סילמן ציווה לנו להתעורר.
נתניהו אתמול: זו טרגדיה אישית גדולה.
קובי אריאלי: המחאה שרפה את משה סילמן. לא הייתי מרחיקה לכת עד כדי כך, אבל כן, מבחינת ההשפעה על המצב הנפשי שלו, הוא הקצין בעקבות רוח הקרב של המחאה.
שיר נוסצקי מתחילה להבין.

אתמול בלילה פשטה שמועה שסילמן נפטר ושיש על כך צא"פ כדי לא להלהיט את הרוחות.
צריך להזכיר: רופאיו אמרו כבר אתמול בבוקר שסיכוייו להינצל אפסיים. רוב המערכות הפנימיות קורסות אחרי פגיעה כל כך חמורה במעטפת, באיבר הכי גדול שלנו, העור.

– האם קברניטי המחאה מרוצים מכך שסילמן הצית את עצמו תוך שהוא משתתף בהפגנה? האם, אלמלא הלהט הציבורי והרוחות המנשבות היה עושה זאת? אולי דווקא האווירה הציבורית הלוחמנית הביאה אותו לכך? האם העובדה שעוד כמה אנשים יציתו את עצמם, או ינסו לעשות זאת (וזה מה שיקרה, כך נוצרים טרנדים במרכאות בסיטואציות כאלו) היא משהו שהמחאה מעודדת?
סילמן, אגב, יכול היה להצית עצמו באותה מידה מול סניף בטל"א. או-אז הייתם קוראים על כך ידיעה מקס' בטור צד בע' 22.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת: מצוקת הדיור בישראל (פדף).

ידיעות מביא את דברי ד"ר יוסי חייק, מנהל מח' כוויות בתה"ש (סילמן מאושפז שם, אך בטיפול נמרץ) המספר על תפוסה מלאה במחלקה בימים אלו. המחשבה מה יקרה בעת חירום מעוררת חלחלה.

סילמן מתראיין לפעיל החברתי עומר צינגוט.

כמה ואיפה כתבו העיתונים על ההצתה

ידיעות: עד ע' 6. ססמת הפרויקט "מחאה מתלהטת".
מעריב: שתי כפולות ראשונות, כולל תיאור גלגוליו של סילמן ברשויות. רק אלו שמתאימות לאג'נדת "כולנו משה סילמן", כמובן.
הארץ: ע' 3-4
ישר"ה: עד ע' 5 עם הססמה "הצית את המחאה".

 יש עורכים בבית?

(יש, אבל עם אג'נדה)

כספית לא שוכח להזכיר את הצנזור שעשו בישראל היום למכתב של סילמן. אבל כספית זה עוד כלום, בידיעות, העיתון שלא נוהג לסקר או לבקר את מפעלות נוחי דנקנר ושלל כשליו והלוואותיו כי מעריב הוא מתחרה, לא מהססים להקדיש חצי עמוד (!) 6 לסיקור ההשמטה (מאיר תורג'מן), פלוס צילומים של המכתב כפי שהופיעו בידיעות, במעריב, בהארץ ובישראל היום (הארץ דיווח על כך אתמול באתר). צביעות? מה פתאום.
נראה איך תסוקר בידיעות מחר ההודעה הדרמטית של דסק"ש אותה הבאתי הבוקר.
אוי, למה אני סתם מקשקשת, הנה, בממון יש דיווח על כך שדנקנר מוכר את המטוס הפרטי שרכש לפני ארבע שנים. וגם בכלכליסט.

טל שניידר קיבלה ידיעות על קמפיין הצמתים של יאיר לפיד ויצאה לבדוק.
וזה מה שאומרת כות' המש':

ההודעות שהגיעו לשולחן הפייסבוק שלי היו חד משמעיות: קמפיין הצמתים של יאיר לפיד – כולו הצגה בתשלום. יצאתי לגשר המיתרים בירושלים לבדוק כמה כסף מקבלים נושאי השלטים

אבל, אלליי, מקריאת הפוסט מתברר שמדובר בפעילים בודדים ושאיש לא מקבל שקל. כן כן.
רגע, יש המשך, היום תוקנה כות' המש'. נו, גם זה משהו.

ההודעות שהגיעו לשולחן הפייסבוק שלי היו חד משמעיות: קמפיין הצמתים של יאיר לפיד – כולו הצגה בתשלום. אבל בגשר המיתרים מצאתי פעילים שלא רק מאמינים בלפיד, אלא גם יודעים להסביר את המצע שלו. בחינם

מה מסתתר מאחורי הכתבה על אברבנל

זוכרים את הכתבה הזו, מהסו"ש, שטלטלה את קוראי ynet?
(איש אחד נאלץ לאשפז את בנו באברבנל).
דליה וירצברג-רופא כתבה הבוקר תגובות מטלטלות לא פחות:

מהתכתבות עם בכיר באברבנאל עולה שזו הייתה כתבה מטעם לגיוס כספים לשיפוץ. הייתי אמורה להבין זאת בעצמי: הצוות הסיעודי מטפל "באהבה ובחמלה" נכון רק ביקום מקביל.

בקריאה חוזרת לאור הגילוי הנ"ל הכתיבה אכן מניפולטיבית וסוחטת דמעות. הדובי הקטן (ילד בן 12! שבהתחלה היה בן 7) שאין אפילו שידה להניח אותו עליה. תאמרו, אבל המטרה טובה. מה אכפת לך? זהו, שלדעתי אין לבית החולים הזה זכות קיום לאחר כל הפשעים שבוצעו בו. קבלו אחד לדוגמה. צריך לסגור את בית חולים שמרחיק חולים מחוץ למחנה, ולפתוח מחלקות פסיכיאטריות בביה"ח וולפסון.

בנק ישראל כועס על כלכליסט

התייחסות בנק ישראל להפרת האמברגו על ידי עיתון כלכליסט
אתמול בשעות אחר הצהריים הפיצה דוברות בנק ישראל את דו"ח הביניים של הצוות להגברת התחרותיות בענף הבנקאות, תחת אמברגו שהיה אמור להיות מוסר היום בשעה 12:00 בצהריים. מטרת הפרסום באמברגו הנה לאפשר לכל כלי התקשורת ללמוד את הדוח בצורה מסודרת ולאפשר זמן לשאלות לפני הפרסום, על מנת שהפרסום לציבור הרחב יהיה אמין, מקצועי ומדויק. החומר נשלח לקבוצה מצומצמת של עיתונאים איתם מקיימת דוברות בנק ישראל יחסי אמון הדוקים לאורך זמן.
לצערי, כפי שניתן לראות הבוקר, עיתון כלכליסט בחר שלא לכבד את האמברגו, אותו כיבד עד כה בכל אחד מהדוחות והמסמכים שבנק ישראל הפיץ תחת אמברגו בעבר. בנק ישראל יגיב בחומרה להפרת האמברגו על ידי כלכליסט.
בברכה
ד"ר יוסי סעדון
דובר בנק ישראל

פסטיבל הקולנוע בירושלים

הפסטיבל הסתיים בסו"ש האחרון (רשימת הזוכים), וכמו שהתלוננתי כבר, לא היו הרבה מאוד עדכונים שוטפים ממנו ברחבי הרשת. היו סיכומים מדי פעם, ציוצים, ועוד.
אבל שיא השיאים היה במעריב: לראשונה מזה 29 שנים (מאז הפסטיבל הראשון) לא נשלח איש (קריא: מבקר הקולנוע מאיר שניצר, ואו כל אחד אחר) לסקר את פסטיבל הקולנוע. העלות היא, אגב, שבוע במלון ירושלמי ותו לא. השבוע במלון הזה יכול תמיד להתברטר בשלל הקומבינות שיש לעיתון. כמו שאני רואה את זה לא מדובר בכסף ובחיסכון של העיתון, אלא בסדרי עדיפויות: קולנוע זה מותרות, סיקור פסטיבל קולנוע זה קשקוש, תרבות זה אפס, אלא אם מדובר בגיבורי ריאליטי. נקודה.
אבל שוב, מה זה לעומת הודעת דסק"ש מהבוקר (ע' פוסט קודם).

פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת

בימים האחרונים יותר מתמיד אני שמה לב שהמדרג התבטל לחלוטין: אין שום הבדל בין כלי התקשורת הממוסדים, שיש להם לכאורה סטנדרטים ברורים (אתיקה, חוק, בדיקת מקורות, עובדות, עריכה ועוד) לבין הרשת, ובעיקר פייסבוק. מבחינת כולי עלמא, כל מה שנכתב בפייסבוק הוא תורה מסיני. התקשורת מצדה, רדיו, טלוויזיה ותקשורת כתובה מתייחסת לכך באותו אופן: מצטטת מפייסבוק הררים, ומפרסמת תמונות "כמו בפייסבוק". תגידו, אבל זה כל הרעיון, מות ההיררכיות, אין יותר תקשורת יודעת-כל שיש לה מונופול על הפצת המידע, היום כל אחד הוא כלי תקשורת קטן שיכול להביע את דעתו ולהפיץ מידע ככל שירצה. ואילך יברור הציבור מה נכון ומה לא, מה חשוב ומה לא? והכל בברירה טבעית: מה שייראה לו, מה שיהיה הגיוני בעיניו, מה שיופץ בקולניות רבה יותר. התקשורת הממוסדת, בייאושה, נגררת ככלבלב מוכה שחין אחר ההתרחשויות ברשתות החברתיות, וזו התולדה של עיתוני אתמול בעניין משה סילמן, וגם היום, כמובן.
קחו לדוגמה את הסטטוס של פרופ' אמיר חצרוני, שקומם עליו את כל העולם. פה הוא מתייחס לדברים.
אומר חצרוני, כן, זה מה שאני חושב, על אפכם ועל חמתכם. אני לא סוציאליסט, ולא לכל אחד מגיעה דירה. עם כך גם אני מסכימה. מעולם לא עלה בדעתי, למשל, לומר שבגלל המדינה אין לי דירה. אין לי דירה בגלל סט הכישורים המוגבל שלי לעשות כסף ובגלל המוצא שלי (המשפחה ממנה באתי). נקודה.
זהו הסטטוס של חצרוני:

עצם ההצתה לא עושה עלי רושם. ייתכן אפילו שנפטרנו בזול מפרזיט. אני, כמובן, מאחל לו בריאות שלמה. פירומנים הפסיקו לעשות עלי רושם מאז ל"ג בעומר התשמ"ג.

שלוש המילים שלדעתי הקימו עליו את העולם הן "נפטרנו בזול מפרזיט" המעידות על חוסר חמלה והיעדר אנושיות מופגן. או במילים אחרות: לא נאה ולא יאה לומר אותן על אדם פגוע מאוד שהצית את עצמו. אלמלא שלוש המילים הללו, או המשפט הכולל, לא היה הסטטוס מזיז לאיש. אז הנה, מביע אדם (במקרה או שלו פרופ' באריאל) את דעתו על הקיר שלו, אבל ההדהוד הוא כאילו אמר אותם בשישי, שמונה בערב, אולפן שישי.

נשים נשים

עוד סיבה להטרדת נשים שלא חשבתם עליה.

יש, נשים מנצחות במבחני איי קיו.

Women have overtaken men's IQ scores for the first time since testing began a century ago, according to a New Zealand expert on the subject who happens to be a man.

לחם עבודה

קשת מקימה מחלקה בינלאומית, ואלון שטרוזמן יעמוד בראשה.

יואב צור, לשעבר עורך מעריב, לשעבר עורך רשת המקומונים, וכעת עורך הספורט של העיתון, עוזב אותו.

ניצן חן יהיה מנהל לשכת העיתונות הממשלתית. אורן הלמן, קודמו, פרש בדצמבר 2011.

ועד עובדי ערוץ 10 מבקש מעופר עיני לתמוך במאבקו. מעניין אם בעקבות התחקירים עליו בערוץ הוא יסכים. ומצד שני, זה לא קצת בעייתי מצד העובדים לבקש עכשיו את תמיכתו? חלק מההודעה לעיתונות:

בשם כ-400 עובדים המתפרנסים במישרין משידורי ערוץ 10 וחברת החדשות שלו… אנו פונים אליך בבקשה להתערב באופן בהול למען הצלת ביתנו המקצועי. בשנים האחרונות עברו הן הערוץ והן חברת החדשות שלו כברת דרך ארוכה על-מנת להפוך למתחרה משמעותי בשוק הטלוויזיה המסחרית בישראל… אלא שחובות העבר של הערוץ, בסכום של כ-60 מיליון שקלים, מטילים לחרדתנו צל כבד מעל להמשך קיומו…על סמך התרשמותנו… הסדרת החובות ההיסטוריים איננה מתקדמת כלל… אם עד לתום מושב הקיץ של הכנסת לא תאושר הצעת חוק לפריסת התשלומים דנן, הרשות השנייה תיאלץ להודיע כי הערוץ אינו זכאי לקבל רישיון עפ"י חוק. בתרחיש מעיין זה, כולנו נידון לסגירה ופיטורין המוניים…אין לנו אלא לפנות אליך…: אנא, הפעל את כובד משקלה של ההסתדרות הכללית – כך שמפעל יצרני, המספק לציבור הרחב עיתונות מעולה ללא תשלום, יוכל להמשיך ולהתקיים בתנאי ודאות עסקית לאורך זמן…

תוס'. לאחר פגישה:

…בשיחה הודיע עיני כי ייענה לבקשת הוועד ויטפל אישית, באופן מיידי, בסכנת הסגירה שממשיכה לרחף מעל הערוץ. הנוכחים מטעמנו בפגישה… התרשמו שעיני נכון ומחויב לפתרון סוגיית החובות כדי למנוע פיטורין המוניים. בין השאר הבטיח לנו עיני כי יעשה כל שביכולתו להגנה על מקור הפרנסה של אלפי עובדים התלויים בערוץ… ההסתדרות תחל לפעול כבר בימים הקרובים.

מח' הגהה: 1% מהשגיאות בלבד

אבהיר שוב: השגיאות המתפרסמות בתת מדור זה הן קומץ שבקומץ.
השגיאות המובאות הן אלו המשעשעות או הנוראיות במיוחד. זו שייכת לצד המשעשע.

עץ הדומים תפוס (ידיעות, ע' 22).

לרהיט קוראים הדום. תודה.
(הדהד: MajorTom)

לפני פיזור

משאלון זה הוא רב-תשובות.

[poll id="43"]

היי, ראיתם איך שכחנו את אולמרט?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

147 תגובות על האשם תמיד

  1. דנה הגיב:

    אני לא מבינה איך את יכולה להגיד שסילמן שרף את עצמו בגלל רגשות קיפוח תמידיים. זו אטימות וזה ניתוק מהמציאות. מאות אנשים מתאבדים בשנה בגלל שפל כלכלי, על 99% מהמקרים אנחנו לא שומעים, ובכל זאת – כולם בעלי רגשות קיפוח תמידיים או בעיות נפשיות? לאף אחד ממקרי המוות המשפילים הללו אין קשר למוסדות המדינה ודרך התנהלותה? לכך שלאף אדם אין קרקע בטוחה תחת רגליו? ולחם ומים לילדיו? 

    אהבתי

    • שי הגיב:

      נראה לי שהיא לא אמרה "כולם", אלא "סילמן".

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני מדברת עליו ואת מדברת על "מאות אנשים". אז תמשיכי.
      איך אני יכולה להגיד? את מוזמנת לקרוא את כל הקישורים עליהם טרחתי, על מה שכתבו אחרים (הכל בקישורים) ועל מה שכתבתי אני אתמול. לא אחזור על מילה. תודה.

      אהבתי

    • מיכה הגיב:

      מאות אנשים בישראל מתאבדים בשנה בגלל שפל כלכלי? בישראל מתאבדים כארבע מאות איש בשנה, כאשר כמחציתם מגיעים לכך בגלל דיכאון קליני. שיעורי ההתאבדויות הגבוהים ביותר הם בגילאי 75 ומעלה, וברוב המקרים זו תוצאה של החמרת המצב הגופני והנפשי ולא של בעיות כלכליות. כמו כן, שיעורים גבוהים של התאבדויות יש בסוף גיל ההתבגרות (אצל בנים השיא הוא בתקופת השרות הצבאי) – אין לזה קשר למצב כלכלי. בציבור הערבי שיעור ההתאבדויות נמוך בהרבה מאשר בציבור היהודי, אף שהמצב הכלכלי של הציבור הזה הרבה יותר גרוע. בקיצור: הרוב הגדול של ההתאבדויות בארץ הוא לא על רקע כלכלי, והסיבה שאנו לא שומעים על אותם 99% מ-"מאות" המתאבדים האלה הוא שהם לא קיימים. יש כמה התאבדויות על רקע כלכלי מדי שנה, אבל רחוק מאד מ-"מאות".

      אהבתי

      • מעלי הגיב:

        משה לא התאבד בכלל החיים שהיו לו, אלא בגלל החיים שהוא רצה שיהיו לו!
        אצל ערבים המצב שונה לחלוטין, גם אצל החרדים. יש שם שני דברים ראשיים: התמיכה המשפחתית,חברתית ,ערבות הדדית אמיתית לא "הצהרתית". דבר נוסף הוא נושא ההשוואתיות,מי שגר בסביבה ענייה או "מקימת", לא משווה ורואה כיצד חיים העשירים,שזאת הסיבה שהמרד "למען צדק" מתקיים בתל אביב, שם עניים רואים איך עשירים חיים, בתמרה ובמנדה לא רואים את זה כנ"ל באופקים,ובית שאן.

        אהבתי

      • ״הערבות ההדדית״ החרדית זה חלק קריטי במשטור הפנימי. איך יצליחו הרבנים הפיאודלים שלהם לכפות חיי פיגור ונחשלות אם לא לשמור על מידה בסיסית של רשת הגנה? אוי לנו מערבות כזאת. כמו בסיינטולוגיה. נראה אותם רוצים לעזוב.

        אהבתי

  2. נדב הגיב:

    אגב טעויות, קרי ולא קריא, ואיך ולא ואיל.

    אהבתי

  3. אותו מתי הגיב:

    "סילמן נ' העולם"..?
    בבריטניה יש דיור ציבורי ובמקביל גם תוכנית סיוע כספי בשכר דירה על בסיס אישי מטעם המדינה.
    ז"א סילמן היה מאבד את הבית אם לא שילם משכנתא בגלל שהוא כישלון אבל קורת גג תמיד יהיה לו. יש מדינות אחרות שתנאי הרווחה אפילו יותר ליברלים (שוודיה, למשל) אם כי יש להודות שאני לא יודע להעיד על מדינות כמו פיליפינים או קונגו.
    להגיד שהנ"ל היה מתלונן בכל מקום בעולם מקובל עלי כי גם אני מתלונן בכל מקום בעולם תמיד. להגיד שהנ"ל היה גבולי/שישייה? יתכן.
    אני לא תומך בהפיכתו לסמל. זו תהיה טעות כי הוא החלק החלש במחאה הזו וצריך להגן עליו ולתמוך בו. אבל הכותרת מופיעה לי כאדישות. חבל.

    אהבתי

    • ההצתה היתה צפויה. נקווה שלא יהיו עוד.

      הדיור המוגן הוא אחד מחמשת הממים (מזון-מעון-מלבוש-מורה-מרפא )שלפי ז'בוטנסקי המדינה חייבת לספק לאזרח. זה אולי נשמע נכון אבל זה לא כל כך פשוט.
      א) המדינה יכולה לספק לאזרח ממים בהתאם להכנסות שלה. כשעשרות אחוזים מהציבור אינם תורמים להכנסות (ערבים וחרדים) המדינה לא יכולה. במשברים קיצוניים אולי נראה כאן שוב מחנות אוהלים. אני לא יודע מה קורה היום, אבל מדיניות הסעד של מדינות מערב אירופה שהיתה נדיבה מאוד השתנתה בעקבות ניצול מצד אוכלוסיות "חדשות".

      ב) דיור ציבורי יהפוך במהרה לשכונות עוני ויתרום להנצחת פערים חברתיים עמוקים יותר לאורך זמן. הסכנה, שהמחאה הבאה תגיע זה לא יהיה מעמד הביניים נגד האלפיון העליון -אלא העניים נגד מעמד הביניים. יכול להיות שוודקא הפער הזה יביא לסופה של הדמוקרטיה היהודית. השיקול של שרון להביא מבנים אירעיים לגל עולים התברר כחכם ומוצלח.

      אהבתי

      • מפריח יונים הגיב:

        השיקול של שרון להביא מבנים אירעיים לגל עולים התברר כחכם ומוצלח.

        לא באופקים. באווירת הפניקה ששררה אז נוספה לעיר בצד הדרומי מזרחי שכונה שהגדילה את שטח העיר בכמעט שליש. רוב מוחלט של המבנים הארעיים לא אוכלס והם נשארו להתפורר במשך שנים. בחלק מהם שוכנו דווקא עולים מאתיופיה במקום מחבר העמים.

        אהבתי

  4. תומר הגיב:

    מח' הגהה:
    "(במקרה או שלו פרופ' באריאל)"
    לא אמור להיות "או שלא" ?

    אהבתי

  5. captain beefheart הגיב:

    אשיב כאן לדליה ו"ר:

    לתובנות האלו הייתי שותף כבר לאחר הקריאה ראשונה. ברור שזה נעשה בשיתוף אברבנאל במטרה לגייס כספים. אפילו שקוף.

    אני מעוניין בכך שהמדינה תיקח מהמיסים שלי יותר כסף לתיקצוב מקומות כאלה. בתי חולים לחולי נפש אינם קאנטרי קלאב ותמיד יגבר בהם הטראגי על המלבב. המקרה שציינת (מלפני עשר שנים) יכול להתרחש בכל מקום והוא אכן מתרחש (לצערנו) במוסדות מסוג זה בארץ ובעולם. עם תיקצוב גבוה יותר מביאים גם צוות אמין יותר.

    מותר להעביר ביקורת על בית חולים ספציפי רק אם מוכיחים שהכסף הציבורי שמגיע אליו "נשתה" בדרך למטרות שליליות, או שנהוג בו בזבוז משווע והפקרות ניהולית. ייתכן שיש באברבנאל דברים כאלה אבל עוד לא שמענו עליהם. להביא מקרה של מנוול בודד, מלפני עשר שנים, זה לא ממש רציני.

    אהבתי

    • דליה וירצברג-רופא הגיב:

      אי אפשר לומר שלא הרמת לי כאן להנחתה:

      הדוגמה הבודדת שהבאתי הייתה רק כדי לסבר את העין. קרא את הכתבה של רן זניק מ"הארץ" ממאי 2004 (והדברים לא השתפרו מאז):
      דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים

      טיוח העובדות מגיע עד לרמה מיניסטריאלית. תוצאות הסקר הנ"ל הוסתרו אף משר הבריאות. הטיוח המסיבי מספק מטרייה לצוותים ומאפשר להם לפעול ללא מעצורים ובלא חשש מתביעות משפטיות. הגוף הכי חזק בתחום בריאות הנפש, אפילו יותר מראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הוא פורום מהלי בתי החולים הפסיכיאטריים שמתנהלים במקומותיהם כקיסרים ביזנטים.

      אברבנאל הוא הכתם הכי מכוער בפרצופה הלא יפה של המערכת.

      זה קורה כיוון שככל שאוכלוסייה יותר משוללת זכויות, הן מבחינת מעמד שהמחוקק והשופטים קבעו לה והן מבחינת ה'מעמד' והסטיגמה החברתית -כך ההתעללות בה היא יותר קשה. אלה מהווים אור ירוק להתעלל, להכות ואפילו להרוג.
      נקנח בדוגמה לאפליה ממוסדת

      וממש לסיום, מאמר במדור בדעות "הארץ" "להיפטר מהאימה".

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        מהלינק להארץ חילצתי את הגילוי הנאות שאת בעלת עניין בנושא. עד כמה שהבנתי לא מדובר בכל עניין כספי אלא אידאולוגי בלבד ובהחלט כל הכבוד לך ולבעלך על מאבקכם.

        הצד שלי בגילוי הנאות קצת משעמם: אין לי (לשמחתי) מגע עם המערכת הזו, אלא רק עניין כאזרח. ברור לי שהמערכת חולה. זה יוצא בבלטות שעולות על הקירות הלא מטוייחים, וכמובן גם ברמת הצוותים המטפלים. מאח זוטר ופושע, ועד מנהלים כושלים ורופאים עייפים.

        אינני יודע מי מנהל כיום את 'אברבנאל', עד כמה הוא אחראי לחטאי העבר וכיצד הוא פועל לשיפור המצב. כתבת שמ-2004 "אין שיפור במצב". אפשר קצת מידע בנושא?

        אהבתי

      • דליה וירצברג-רופא הגיב:

        ממש על קצה המזלג:

        כך מתנכלות רשויות המדינה לפגועי הנפש/ תחקיר של דן אבן מאוגוסט 2010

        מתוך הכתבה הנ"ל: "המימון לבנייה מחדש יגיע בחלקו מתקציב משרד הבריאות. ביולי השנה, בדיונים על תקציב המדינה לשנתיים הבאות, קיבל המשרד תוספת של 100 מיליון שקל לשיקום בתי חולים – 50 מיליון ב-2011 ו-50 ב-2012. ליצמן מייעד את הסכום לשיקום בתי החולים הפסיכיאטריים, בעיקר אברבנאל".

        מה קרה? הכסף ניתן? לאן הלך? גם לי אין תשובות.

        ליצמן הזדעזע קשות ממצבם של בתי החולים הפסיכיאטריים/ מיטל יסעור בית-אור פברואר 2010

        לדעתנו, על הסגל – הבכיר והזוטר – להכריז שביתה לאור התנאים המזעזעים, המאירים באור קשה גם את מי שממשיך להפעיל כך את המקום.

        אהבתי

      • רשימת הגופים המבעיתים ביותר בישראל, לפי סקר שנערך בבעלי כנף בוגרים:

        1- תקשורת
        2- רפואה פסיכיאטרית
        3- משטרה

        *בשקלול קולות העורבים

        אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    התפרסם TIM חצי שנתי.
    הנתון שהכי הפתיע אותי זה ששיעור בעלי ההשכלה הגבוהה שגולשים ב-NRG גבוה מזה שבאתר הארץ.

    אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    התקשורת מספקת חומרי בעירה לאנשים מסכנים.

    אהבתי

  8. ריקי כהן הגיב:

    דבורית, אני מרגישה מאוד לא נוח עם ביקורתך קשת הלב על סילמן, וחוסר היכולת שלך להודות באחריות מוסדות המדינה למצבו, ואף הרחקת לשאול אם המפגינים מרוצים שהוא שרף את עצמו. כמה מהמפגינים שראו אותו עושה זאת נשארו עם טראומה בלתי נמחית. הציניות מרתיעה ומכעיסה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      ריקי, זה בסדר גמור מצדי, אני לא יכולה להיות אחראית להרגשתך. עבדתי קשה מאוד ביומיים האחרונים כדי להסביר את עצמי. אני לא יודעת כמה מהקישורים ומהדברים שכתבתי קראת.
      אני מבינה שזה לא הבון טון ושזה נורא לא חברתי מצדי, ושהתקשורת כולה מגויסת למען סילמן.
      אני בהחלט לא שם. מצטערת.

      אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        למרות שהוכחת דבורית מעל לכל ספק בקישורים שהבאת שמשה סילמן היה אדם מאוד בעייתי, והתנהלותו הכלכלית היא שהביאה למצבו – עדיין הייתי רוצה שבמדינה שלנו גם לאנשים שהגיעו לפשיטת רגל באשמתם ולא יודעים להתנהל עם כספים, יהיה גג מעל ראשם – נניח במסגרת הוסטל שהתנאים בו טובים ולא מבישים. זה לא אומר שצריך לחלק דירה לכל דיכפין. המעשה שלו בהחלט חריג וגרם לאנשים רבים לרחם עליו, גם אם היה אדם קשה ו'לא נחמד'. מצד שני, ניצולי השואה, הזקנים סתם, חולי הנפש, נכים שאינם נכי צה"ל וכל המקרים הסוציאליים סובלים כבר שנים ממצוקת דיור, לא שורפים את עצמם, הקצבאות שלהם מגוחכות, ופרט לכתבה פה ושם גם לא מטופלים. התשלומים לביטוח לאומי לעומת זאת – בשמיים.

        אהבתי

      • אולי הציעו לו הוסטל אבל זה לא היה מכבודו והוא דרש רק דירה ששמורה למשפחות (לא היתה לו משפחה משל עצמו).
        בקיצור את לא יודעת מה קרה שם וכמה המדינה כן עוזרת בקיצבאות דיור. רק שלא כל אחד זכאי לדירת עמידר.

        אהבתי

      • מיא עשת הגיב:

        ואתה לא יודע איך נראים כאן ההוסטלים

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        מה זה משנה איך נראים ההוסטלים? אלה הקלפים שהחיים חילקו לו. כמו שאומר ״מעלי״, הוא לא התאבד בגלל החיים שהיו לו אלא בגלל החיים שרצה שיהיו לו. דירת עמידר מקבלת משפחה. נקודה. מה הויכוח פה? בגלל שהיה אשכנזי שמאלני לא מכבודו לגור לפי אמצעיו הכספיים?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מיא, לא דיברתי כלל על "לא נחמד" ושות'.
        מדובר בהתנהלות אחרת לגמרי.
        וכן, אני בעד שאיש לא יסבול במדינה. בחיי אלוהים.

        אהבתי

  9. רון הגיב:

    לא, לא שכחתנו את אולמרט והוא יחזור אלינו, אל התקשורת, בגדול.
    למשל, מי זוכר היום את עצרות "הוא זכאי, הוא זכאי, הוא זכאי" שנערכו לאריה דרעי. מי זוכר היום שבעצרות הללו כיכב עתונאי בכיר, אמנון דקנר. עכשיו, כשאהוד אולמרט הכריז שיש שופטים בירושלים והתחילה הילולת "זכאי, זכאי, זכאי" באמצעי תקשורת נבחרים (בעיקר ידיעות אחרונות), צץ חברו וסניגורו של אולמרט, אמנון דנקנר והגן עליו באותו להט כמו שהגן על דרעי.
    נצ"מ מאיר גלבוע, שהיה ממונה על חקירת דרעי, הזכיר תאונה שבה נספתה חותנתו המאמצת בניו יורק. אחר כך הבהיר שלא היה קשר בין התאונה ובין הנאשם. בתיק הנוכחי, פרקליט המדינה משה לדור אמר שמוריס (משה) טלנסקי התלונן בפני שוטר שאיימו על חייו בניו יורק. הדבר לא הוכח במשפט, אבל ברור שניו יורק עיר מסוכנת.
    משה טלנסקי עסק בגיוס כספים בשביל אולמרט. על כך אין חולק. איש לא יאשים מגייס כספים תחמן בטפשות. אבל כשעלה על דוכן העדים, היה טלנסקי שכחן ומבולבל. מישהו טען שהיתה לו סיבה להיות עד מבולבל?
    ועוד סיפורים שאין ביניהם קשר. שר אחד, משה רמון, הורשע בבית משפט ואחר כך נערך לו מסע טיהור באמצעי תקשורת מרכזיים ובמידה רבה בידיעות אחרונות. הוא הופיע כקורבן של המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט. קצת מזכיר את מסע הזיכוי של אהוד אולמרט, כאשר אותם אמצעי תקשורת שוכחים, שהוא זוכה רק מחמת הספק וגם הורשע בסעיף אחד.
    עכשיו מתפרסם, שחיים רמון רשם מפלגת מדף והפרשנים אומרים שהוא מכין אותה לידידו אהוד אולמרט. שר מורשע מקים מפלגה בשביל ראש ממשלה מורשע. זה יתכן במדינת קומבינה.
    נדמה לנו שאנחנו לא פראיירים.

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    אם רק היה לערוץ 10 איזו משאית שהמדינה היתה יכולה להחרים ולמכור בשביל לפרוע את החובות של הערוץ למדינה.

    אהבתי

  11. אלעד הגיב:

    חדשות שמעניינות אותי ומשום מה נדחקו מהכותרות:

    בית הדין הארצי לעבודה דחה את עתירתו של ארגון כח לעובדים להכריז עליו כעל ארגון העובדים היציג ברכבת ישראל. בית הדין חזר על ההלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין האוניברסיטה הפתוחה (משעשע – שם היה המצב הפוך – ארגון כח לעובדים היה לפני חתימת הסכם וההסתדרות הכללית היא שביקשה לקבל הצהרה על יציגותה) וקבע שבשלב זה של המגעים בין הצדדים שכמעט הבשילו לידי הסכם קיבוצי אין מקום להחליף ארגון יציג לעובדים על ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות להחלפה זו על יחסי העבודה ועל ציבור מקבלי השירותים.

    בנימה אישית, כמי שראה את המעבר לכח לעובדים כמהלך ציני שנועד לשמור על ישבנם של חברי ועד העובדים ברכבת מפני הדחתם בידי ההסתדרות, תוך גרירת כלל עובדי החברה לעתיד של חוסר וודאות, אני די מרוצה.

    גילוי נאות: מייצג את ההסתדרות, אבל לא בתיק זה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אין להחליף בשלב זה את הארגון היציג אבל כן יש להחליף בשלב זה את כל חברי הועד באנשים שאינם עובדי הרכבת?
      המסגרת ההתאחדותית חשובה יותר מהמנדט שמגיע מציבור הבוחרים?

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        למה לא עובדי הרכבת? ודאי שכן. אלו עובדי הרכבת שלא התפקדו לכח לעובדים אין אפשרות אחרת (ר' תקנון ועדי עובדים של ההסתדרות). חשוב לזכור שמי שחתום על הסכם קיבוצי מול המעסיק הוא ארגון העובדים, ולא חברי הועד. כך גם ליווי המשא ומתן, ההסכמות, ההבנות בין בכירים (ישראל כץ מול עופר עיני) הייעוץ המשפטי מגיעים מארגון העובדים (תמיד. ועדים חזקים יכולים להוסיף משלהם). זה לא עניין שנסגר בדלית אמותיו של המעסיק ואנשי הועד.

        זה תווך שהוא יותר חוזי מאשר חוקתי (שבאחרון טענת המנדט שלך חזקה יותר). בית הדין יכול לבחון תחת אילו תנאים ובאילו נסיבות הושגה חתימת העובדים לעבור לארגון האחר, והוא רשאי לשקול שיקולים של יציבות ביחסי העבודה, כמו גם השלכות רוחב.

        המשפט והציבור מצפים מההסתדרות להפגין אחריות בהתאם למעמדה בשוק העבודה. תאר לעצמך שבית הדין ייתן גושפנקא לכך שיו"ר ועד שההסתדרות מפעילה עליו את האחריות הזו ולא מתחשק לו, יוכל לגרור את עובדיו אחריו, לנפץ הסכמות שכמעט הביאו לרגיעה ולהסכם, ולעבור לארגון אחר.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        התכוונתי לזה:

        ההסתדרות לא מסתפקת בהשעייה של גילה אדרעי, יו"ר הוועד, והיום הודיעה למועצת העובדים ברכבת, הגוף היציג הרחב יותר, כי היא מפזרת את המועצה ומקדימה את הבחירות בהסתדרות. עד לבחירות ימלא אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, את תפקידו של הוועד.

        יכול להיות שהיו מאז התפתחויות נוספות שאני לא מודע אליהן.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        לא מכיר ובכל מקרה מדובר במצב זמני. ההסתדרות יכולה במקרים מסוימים גם למנות ועד פעולה שלא נבחר על ידי העובדים, מקרבם, עד לקיומן של בחירות. צריך לזכור שכל ההתאגדות היא בחסות ההסתדרות, הועד הוא מין אורגן כזה, שלוחה, של ההסתדרות, זה לא עצמאי כמו שזה אולי נראה לך. בהתאם, אין מניעה שאבי אדרי ינהל לתקופת מה את המגעים מול ההנהלה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        בקיצור, הבירוקרטיה חשובה יותר מהדמוקרטיה.
        אתה מייצג דגם מוקטן של ברית המועצות.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        הצצתי שוב בפסק הדין, ועד פעולה מונה ברכבת, אבי אדרי לא עושה את זה בעצמו.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        רק שכחת לציין שאת ועד הפעולה (אזהרת autoplay) מינה אבי אדרי בעצמו…
        אני יכול להבין את זה כצעד זמני הכרחי, אבל לא ראוי שהוועד הזה ינהל מו"מ בשם העובדים עד לבחירות חדשות.

        אהבתי

      • אחינח הגיב:

        אם חותמים על הסכם חדש שרוב העובדים מתנגדים אליו אבל ההסתדרות מסכימה עליו אז זה דבר טוב? באמת?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        למיטב הבנתי, ההתנגדות שהתבטאה במעבר לארגון עובדים אחר התעוררה בסמיכות להדחת יו"ר הועד, כאשר הצדדים מנסחים ביניהם את ההסכמות מזה מספר חודשים. בית הדין הארצי אומר שבמצב כזה צריך לאפשר הגעה להסכם, ככל הניתן, ומבלי למשוך זמן, כאשר לארגון החדש שמורה הזכות לחזור בסיבוב הבא או כאשר זמן משמעותי חולף מבלי חתימה על הסכם.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        ראו תגובה מורחבת להלן

        אהבתי

    • באבא הגיב:

      אלעד, צר לי, אבל אני לא סולח לעופר עיני על זה שהוא גורם לי לתמוך בגילה אדרעי.

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אני אגיב כאן ברשותך, כי התגובות הטוריות קצת מעייפות, אבל אני מתייחס גם לשועלן ולאחינח.

        אתם מסתכלים על משפט העבודה הקיבוצי בעדשה הלא נכונה. נכון שהמשפט אמור לכאורה לשמור על זכויותיו של האינדוידואל. אבל משפט העבודה הקיבוצי שומר על רעיון יותר מורכב, והוא שזכויותיו של האינדוידואל מרוויחות בסופו של יום מעוצמתו של הקולקטיב. אם זה מעלה לכם אסוציאציות של ברית המועצות זו לא אשמתי.

        משפט העבודה הקיבוצי מתקיים בתווך של פלזמה חמקמקה בשם "יחסי עבודה". אלה מתקיימים בין מעסיקים וארגוני מעסיקים לבין ארגוני עובדים. האחרונים משתמשים בכוחם כדי לשאת ולתת כשווים מול המעסיקים. כוחם=יכולתם לפעול בסולידריות נגד המעסיק. כך נוצר משא ומתן שווה (כי אם קראתם מה שכתבתי פה בעבר, חוזה עבודה בין עובד למעביד הוא כמעט אי שוויוני בהגדרה, וזו הסיבה לקיומם של דיני העבודה) בין גוף עוצמתי שהוא המעסיק לבין גוף עוצמתי שהוא סך העוצמות של האינדוידואלים שמרכיבים אותו, העובדים.

        כשהגופים האלה רבים ביניהם, כולם סובלים. סובלים האזרחים, סובלים הכלכלה והמשק. אם יש לארגון העובדים עוצמה, הוא לא מחפש לריב בבתי משפט, אלא להפעיל את עוצמתו בשטח ולהשיג בכך הישגים טובים יותר משניתן להשיג משפטית. עם השנים ובשנות כהונתו של עופר עיני במיוחד נוצר "מאזן אימה" – כל צד מכיר בכוחו של השני, ולכן נמנע מלהפעיל אותו, ומשאים ומתנים רבים נסגרים רק נוכח איום בהפעלת כח, מבלי להפעיל אותו ממש.

        זו תוצאה רצויה בראיה הציבורית. זו תוצאה רצויה לעובדים (שנהנים מגיבויו של ארגון חזק ושלא מקבלים שכר על שביתה) חברי הארגונים. יציבות ביחסי עבודה היא מטרה ראויה שבית הדין לעבודה מופקד על שימורה/השגתה.

        ב 2009, טייסי אלעל רצו להפרד מכלל עובדי החברה ולעבור ארגון עובדים, על מנת שיוכלו לנהל משא ומתן בשביל עצמם ולא להיכלל בקהל עובדי אל על, שרובם בעלי כח מיקוח נחות משלהם. הם התפקדו כולם לארגון עובדים אחר וטענו שהוא מייצג אותם מול המעסיק. בית הדין לעבודה מנע זאת, כדי לא לפגוע בעוצמתו של ארגון העובדים באל על מזה, ועל מנת שלא לפגוע ביכולת ניהול החברה אל מול שני גופי עובדים, מזה. שמעתם נכון – דחה את רצונם האינדבידואלי של טייסי אל על בפני הקולקטיב. מקרים דומים הופיעו בפסיקה בעשרים שנה האחרונות (עניין פז, עניין עמית, עניין סגל המחקר שהשיג את התוצאה ההפוכה) וכמעט בכולם העדיף בית הדין את היציבות ביחסי העבודה ואת שלמותו של הקולקטיב על פני רצונם של מספר אינדיבידואלים בו לשבור את הכלים ואת הסולידאריות ולהיטיב את תנאיהם.

        בעניין הרופאים המתמחים הנושא היה מעט יותר מורכב, אבל שיחקו אותם שיקולים – האם האינדיבידואל רשאי להתוות מדיניות קיבוצית אחרת משמתווה ארגונו היציג – שם היו כל מיני ניואנסים, והיריעה קצרה, אבל התשובה היתה בגדול – לא. יש ארגון יציג, הוא בא בדברים מול מעביד, ככה העסק עובד.

        ברכבת, ארגון העובדים היציג מנהל מאבק מול הנהלה לאורך שנה וחצי, מצליח בסופו של דבר אחרי קשיים ואחרי שהוא סופג נזקים לתדמיתו להגיע לטיוטת הסכם שיכולה להרדים את הסכסוך ולהביא לסיום את הפגיעה באוכלוסיה. ההסכם, שמעניק תנאים נאים ביותר לעובדים, נחתם בראשי תיבות, אלא שאז, ראשי הועד שהתנהגו בדרך שאף ראש ועד לא מרשה לעצמו להתנהג בה, והודחו, מחליטים לשבור את הכלים ולהעביר את העובדים ארגון. "רצון העובדים" התעורר באורח פלא רק כאשר ראשיהם נענשו בצדק על התנהגותם. בית הדין הארצי רשאי, וחייב, להעדיף במקרה הזה את היציבות ביחסי העבודה על פני ניצול לרעה של הזכות להתאגדות, לטובת כולם. הוא לא סגר את הדלת סופית בפני כח לעובדים, אלא רק ניצל הלכה שנקבעה כשכח לעובדים היה במקום ההפוך כדי להכניס שפיות, שקט ויציבות ביחסי העבודה ברכבת. בכך הוא בהחלט עשה טוב לדעתי.

        אני מזכיר לסיום, שעם כוחה הרב של ההסתדרות חייבת לבוא מרות ואחריות לדרך שבה הועדים מתנהגים. לכך היא מצופה ומכך גם נובעת עוצמתה. זו אותה הסתדרות דרך אגב, שסופגת ביקורת במדורים הכלכליים על כך שהיא "שפוטה" של הועדים הגדולים. והנה, כשהיא מפעילה את מרותה על ראשה של אחד מהם, היא סופגת ביקורת הפוכה. אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. אולי זה סתם מוגזם לצפות לעיתונות הוגנת להסתדרות במדורים הכלכליים.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        סליחה, במקום "נחתם בראשי תיבות" התכוונתי "כמעט נחתם בראשי תיבות". התבלבלו לי התקדימים…

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        אכן אלעד, ההסתדרות היא גוף חשוב. לי יש בעיות אד הומינם.
        כמו שהממשלה היא גוף חשוב וחיוני, אבל יש לי ביקורת כלפי העומד הראשה ואני מפקפק במערכת שיקוליו, כך גם בהסתדרות. אני קורא את התחקירים על נפוטיזם ועל דירות יוקרה ועל חשדות לשחיתות לכאורה בדרגים הבכירים, ופתאום אני מוצא את עצמי תוהה אם באמת כל פעולותיה של ההסתדרות נועדו לסייע לעובד היותר קטן ויותר חלש. אתמהה.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        שמע, על זה אין לי שום כוונה לסנגר, אני גם לא יודע מספיק. יחד עם זאת, אני ממש לא רואה את הקשר בין מה שנטען אישית לגבי עופר עיני לבין פעולותיה של ההסתדרות.

        לא כל פעולותיה של ההסתדרות נועדו לסייע לעובד היותר קטן ויותר חלש, כי לא כל העובדים החברים בה הם כאלה והי צריכה לייצג גם אותם. יחד עם זאת, במקרה מתכתב איתך פה מי שמקדיש את רוב חייו המקצועיים לסיוע לעובדים האלה בדיוק. אנחנו משרד לא רע, לשכור אותנו באופן פרטי עולה כסף, והנה ההסתדרות מעמידה אותנו לשירות פועלים שמרוויחים 4,500 ש"ח לחודש בדימונה או בירוחם.

        הערב עולה ביס סדרה בשם שביתה שמבוססת על מקרה שקרה במפעל חיפה כימיקלים דרום שליד דימונה. ההנהלה מחצה שם שאיפות של עובדים ב 5,000 ש"ח לחודש להתארגן ולהפוך את תנאי העבודה שלהם לאנושיים. אנחנו טיפלנו אז בזה, מטעם ההסתדרות. אנחנו מטפלים בכמה מקרים כאלה בחודש. פרט אלינו ההסתדרות מחזיקה מערך של מועצות פועלים, שם בקבלת קהל נותנים ייעוץ בחינם לחברי ההסתדרות, ומעמידים אותם על זכויותיהם (לא רק בנמל יש מועצת פועלים כידוע, אלא גם בירוחם, דימונה, אופקים, נתיבות). את זה מאפשרים גם מיסי החבר של עובדי הנמל והרכבת, לא לשכוח, אבל העובדה שזה כל מה שהתקשורת מעוניינת להראות, לא אומרת שזה כל מה שעושה ההסתדרות.

        התקופה שבה עומד עיני בראש ההסתדרות התאפיינה בחיזוק כוחה במשק. זה טוב לעובדים כולם, ולעובדים חברי ההסתדרות בפרט. ראשות ההסתדרות היא עמדה ציבורית שנבחרים אליה בבחירות. אני אשמח שכל הנבחרים שלנו יהיו צחים כשלג (בלי לקבוע שעיני אינו) אבל חלקם מצליחים להזיז דברים ולעשות שינוי גם בלי זה.

        במקרה הזה – אם יש לך טענות של ממש נגד מעשה ההדחה, תעלה אותן ואולי אוכל להתמודד איתן. אני אומר לך כמי שמייצג עשרות ועדים, שההתנהלות של הועד הזה היתה מאד לא שגרתית, ונגדה הוראות מגבוה. בהיבט הזה, אל מול אחריות ההסתדרות כצד משקי כלל ארצי ביחסי העבודה, אני מצדיק את המעשה.

        אהבתי

  12. אורי הגיב:

    בן אדם לא מתאבד בגלל כספים. הוא חסר ערכים או חולה נפש, נקודה. ושני המקרים הנוספים, אתמול והיום, בהם אשמה אך ורק התקשורת המטופשת והזולה, שהפכה אותו לגיבור.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      סליחה, זכותו של כל אחד להתאבד כרצונו. אין שום צורך לאבחן אותו פסיכיאטרית או מוסרית.

      אהבתי

    • מיא עשת הגיב:

      באמת???? זה חדש לי. אדם שנגזר עליו למות – ועל כולנו נגזר למות – הדבר האמיץ ביותר שהוא יכול לעשות הוא לבחור בעצמו מתי.

      אהבתי

      • -או להמשיך לחיות.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        את צריכה לכתוב "הדבר הפחדני ביותר". להתאבד זה לברוח. לפני שנגזר עלינו למות נגזר עלינו לחיות, ולחיות זה להתמודד ולעשות. מי שמתאבד בורח מאלה.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        להדליק את עצמך זה מעשה אמיץ. לא מובנים לי רגשות הבוז שמפנים בבלוג כלפי סילמן. כנראה שמנוי וגמור היה עמו להתאבד, וההחלטה להתאבד בפומבי היתה בעיני עצמו מוות עם תכלית.

        אהבתי

      • לשבת כמו פאקיר הודי אפוף אש עם ארטיק ביד לא נראה מעשה של אדם רציני. על העבר הפסיכיאטרי שלו נכתב אז למה בכוח להמציא אותו כמרטיר של ״המחאה״?

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        די, די.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        זה לא אמיץ להתאבד, גם לא פחדני. לפעמים זה אקט של יאוש, לפעמים של דיכאון קליני, לפעמים אקט של פסיכוזה ולפעמים אקט די רציונלי (למשל הבחירה של עדי טלמור לא לסבול).
        התאבדות היא גם אקט אנוכי מאוד ברוב המקרים, משום שיש בו מעט מאוד התחשבות באנשים שצריכים להתמודד עם האקט הזה בגלל הקרבה למתאבד, או בגלל החשיפה לאקט (במקרה של קפיצה לדוגמה).
        שריפה עצמית זו אחת הדרכים הנוראיות ביותר להתאבד, מדובר ביסורי עתק ובדרך יחסית לא יעילה. האנשים שהיו שם וראו אדם עולה בלהבות והריחו את הבשר החרוך, אף אחד לא יודע מאיזו פוסט טראומה הם יסבלו, אבל בטח שזה לא משהו שקל או בריא נפשית להתמודד איתו.
        הבחירה להדליק את עצמו לא היתה אמיצה. אתמול מאוד שמחתי שדבורית בחרה להעלות את הנקודה שהאיש אינו סמל, ההתעסקות שנמשכת בו היום (גם בעיתונים) כבר הופכת את העניין ללא נוח. הוא לא אמיץ, ובין אם רצה להיות סמל או שפשוט סבל מיאוש כבד מדובר באקט פסיכוטי למדי. אני מרחת עליו על המצב אליו נקלע (גם אם הוא הביא עצמו לשם), אני מקווה שהוא לא יהפוך לסמל המאבק (אבל כן יוזכר כדוגמה קיצונית לסיבות שבגינן חשוב לשמור על מערכות רווחה ובריאות ציבוריות, כי יש אנשים שזקוקים למערכות האלו).

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        לסתם אחת-

        אבל כן יוזכר כדוגמה קיצונית לסיבות שבגינן חשוב לשמור על מערכות רווחה ובריאות ציבוריות, כי יש אנשים שזקוקים למערכות האלו).

        גם זה סמל.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        נכון
        אבל זה סמל שהיה מתקבל גם אם היה מצית עצמו מול בית בטל"א (כפי שהציעה דבורית).
        הוא עשה אקט מאוד קיצוני בתזמון רלוונטי ולכן זה בלתי נמנע, השאלה היא לאיזה סמל יהפכו אותו.
        אני אישית לא מאמינה שאנשים שורפים את עצמם עבור ערכים, וגם כשכן, אני לא מאמינה שאין רכיב פסיכולוגי בתור האקט הזה (בדומה להתאבדויות המוניות בכתות וכו').
        הייתי שמחה שלא יהיו סמלים כאלו, אבל אם לא היו אז אני חושבת שהיה הרבה פחות על מה למחות. לא לגמרי ברור אם זה מאבק על סוציאליזם, או מחאה של שכבת הביניים (שלדעתי צריכה סוציאליזם ולא לגמרי מבינה את זה). עצם המחאה מבהיר שיש מקרים כאלו, גם אם הרוב קצת פחות קיצוניים.

        אהבתי

      • במחשבה שניה, הוא כן הפוסטר בוי של המחאה הזאת. גם האנרכיסטים רוצים לחיות מעבר לפופיק רק בגלל מי שהם או מי שהיו הוריהם. כבוד.

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        סילמן אינו הראשון שהצית עצמו בפומבי באקט של יאוש והתנגדות.
        מתוך ויקיפדיה
        "טיץ' קואנג דוק – נזיר וייטנאמי שהצית עצמו בצומת דרכים עמוס הנמצא בסייגון ב-11 ביוני 1963, מתוך מחאה על רדיפת הבודהיסטים על ידי ממשלת דרום וייטנאם ונשיאה נגו דין דיים.
        יאן פאלאך – סטודנט צ'כי שהצית עצמו במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968, בסופה של תקופת האביב של פראג. בעקבותיו הציתו עצמם צ'כים נוספים.‏[2]‏[3]
        איליה ריפס – סטודנט יהודי למתמטיקה מריגה; ב-28 באפריל 1969 הצית את עצמו במחאה על הפליית היהודים בברית המועצות והגבלת עלייתם לישראל.‏ הוא נעצר בידי השלטונות והועבר לאשפוז כפוי. מעשהו התפרסם בכלי התקשורת העולמיים. בעקבות לחץ בינלאומי שוחרר וקיבל אשרת יציאה מברית המועצות, וב-2 בינואר 1972 עלה לישראל.
        לי טונג-סו – סטודנט בן 22 מקוריאה הדרומית, הצית עצמו וקפץ מבנייני אוניברסיטת סיאול, ב-23 במאי 1986, במהלך הפגנות נגד המשטר ‏[4].
        מוחמד בועזיזי – ירקן תוניסאי שהצית עצמו ב-17 בדצמבר 2010 במחאה על סגירת דוכן הירקות שלו על ידי המשטרה התוניסאית. מעשהו היה הזרז למהפכת היסמין בתוניסיה, ולאחר מכן לגל המחאות בארצות ערב (2011-2010).
        [עריכה]בישראל
        מאיר שאשא – תושב פתח תקווה שנקלע לחובות ופונה מדירתו על ידי ההוצאה לפועל, הצית את עצמו ב-9 ביוני 1987 בסמוך לבית המשפט בפתח תקווה ונפגע קשה ‏[5].
        ילנה בוסינובה – תושבת קדומים שהציתה את עצמה למוות במחאה נגד תוכנית ההתנתקות ב-17 באוגוסט 2005. בוסינובה הציתה עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור נתיבות. שוטרים שהיו במקום כיבו את האש שאחזה בה אך היא נפצעה אנושות ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה.
        ברוך בן מנחם – עולה חדש מארצות הברית שהצית את עצמו למוות במחאה נגד תוכנית ההתנתקות ב-31 באוגוסט 2005.‏[6]
        משה סילמן – בעל עסק קטן שקרס עקב חובות, הצית את עצמו במהלך הפגנה בתל אביב לציון שנה לפרוץ מחאת האוהלים, ב-14 ביולי 2012, במחאה כנגד יחס רשויות המדינה אליו, ונפצע אנושות.‏"

        מזעזע וכואב וקוֹנְטְרוֹבֶרְסָלִי , אבל שימש בעבר וכנראה בצורה אפקטיבית כמחאה במקרים של אי צדק קיצוני-
        האם כל המקרים שהוזכרו לא ראויים?
        מה מבדיל בין המקרה של סילמן למקרים האלה?

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        גם מעשה שבמהותו הוא בריחה אפשר לבצע בדרך אמיצה, אבל זה לא משנה את המהות.

        אין לי רצון להתיחס ספציפית לסילמן כיוון שאיני בקיא ברקע שלו ואם מדובר באדם חולה אז ממילא אי אפשר לדון רציונלית על הדברים שאליהם מחלה עלולה לדחוף. מה שאני רוצה להבהיר הוא שמיא עשת תיארה כאן התאבדות, באופן כללי, כבחירה אמיצה – תיאור שלא רק הפוך מהמציאות אלא מסוכן ביותר. כל קשירה של כתרים למעשה ההתאבדות ולמתאבדים מעודדת אחרים לעשות זאת – זה הוכח פעמים רבות, ומי שמפזר תיאורים כאלה סביבו משחק בחיים של אנשים. לא לחינם היהדות קברה מתאבדים מחוץ לגדר כדי להדגיש שזו לא אופציה (וחבל שהיום כבר לא עושים זאת).

        אהבתי

      • אור הגיב:

        לא ברור לי למה כולם מתייחסים כאילו מדובר בגורמים שמוציאים הדדית זה את זה: או שהאיש היה בעייתי, מעורער בנפשו ומה לא ולכן הרשויות שטיפלו בעניינו נקיות מאחריות, או שכל הממשלה, מדינה, רשויות, ביטוח לאומי ושאר ירקות כולם אטומים, אכזרים ורעי לב, וסילמן הוא קורבן שלהם. יכול להיות שגם וגם? אה, אבל אז זה לא הוכחה לנכונות של האג׳נדה של מישהו.
        מה שאין לי לגביו ספק: מי שמתאבד אינו בריא בנפשו. זה לא אומר שזו לא החלטה לגיטימית, אבל אורגניזם בריא לא רוצה למות.

        אהבתי

      • ואם הציעו לו סיוע בשכר דירה או הוסטל אבל גאוותו דרשה רק דירה של עמידר, גם פה המדינה אשמה? אתה יודע מה, במובן הזה הצעד שלו כן מתכתב עם ״המחאה״. האשכנזו-שמאלנים שמפגינים כעת דבקים במעמד המדומיין שלהם כמעמד ביניים ומסרבים לחיות על פי אמצעיהם הכספיים הריאליים. מצאתם לכם מרטיר.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        מה אתה מדבר, מיקי אלבין שקפץ אל מותו או יעקב לוינסון מנכ"ל בנק הפועלים שהתאבד ביריה היו מעורערים בנפשם? שניהם הגיעו לנקודת שפל שבה החליטו שטוב מותם מחייהם. אי אפשר לשפוט אותם. ודאי שלא את(ה).

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        התגובה היתה לאור.

        אהבתי

      • אור הגיב:

        הזכות לחיות שווה בעיני לזכות לבחור למות כך שאין פה שיפוט, בטח לא מוסרי. ובלי להיכנס לדוגמאות הספציפיות שנתת, תשובתי היא כן, בזמן שמישהו מתאבד הוא אינו בריא בנפשו (והמקרה של חולה סופני הוא אולי היוצא מן הכלל) 

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        אתה נוקט בטיעון של הסנגורים הפליליים שהקליינט הרוצח היה ברגע של חוסר שפיות.

        אהבתי

      • לפי אורי אבנרי, יעקב לוינסון היה האיש שבחש והדליף מאחורי פרשת השר אברהם עופר שהביא להתאבדותו. עזבי התאבדויות של טייקונים.

        אהבתי

  13. הומר סימפסון הגיב:

    בן כספית מכה שוב
    http://www.presspectiva.org.il/cgi-webaxy/item?211
    בקישור המצורף מתואר כיצד בן כספית ממחזר כתבה מלפני חצי שנה המוצגת כסקופ וכמובן כיצד הוא מסלף את העובדות. שוב.
    נראה כי לו היה סקר מיהו העיתונאי הגרוע ביותר בישראל, אזי כספית היה זוכה בו ללא כל תחרות.

    אהבתי

  14. חוץ מכתבי הארץ המאגנבים,(אחד, אור קשתי) ספק אם הסיקור ההיסטרי נובע מאהדת אמת לסילמן ומאבקו במדינה. בסך הכל מדובר בסיפור סנסציוני מוכר. הפרינט רוצה למכור. אבל גם שם יש אנשים מפוכחים שקראו את ״דקדוק הפנימי״ שלו.
    בקשר לפעילים הם היו כל כך נואשים שהמחאה הזאת לא תתרומם הקיץ שההתלהבות שלהם מובנת. הם באמת איבדו את הראש.

    אהבתי

    • אלברט הגיב:

      לא הילד הרע, סתם ילד קטן שאוהב לעצבן. והטעות היא בכלל לתת לו במה או להגיב לליצן הזה.

      אהבתי

    • שולהלה הגיב:

      אמיר חצרוני הוא טמבל. לא בגלל הפוסט הזה, אלא בגלל שהוא מחזיק מעצמו על כלום. זכורים (לרע) הניתוחים ה'מדעיים' שהעניק לאח הגדול בזמן אמת. כמובן, כל קשר בינם לבין המציאות לא היה קיים (אפילו לא במקריות). מציעה אותו לעונת הVIP הבאה איפשהו. אולי יעלם מעינינו כמנחם בן.

      אהבתי

  15. אלברט הגיב:

    חצרוני הוא אדם ברמה מאוד נמוכה ולא ראוי לתגובה. חבל לנתח את המלים הדוחות של האיש הזה. בקשר לשאר הפוסט – די גרוע. לא במקום להאשים מישהו מהמוחים שהוא אחראי במידה כזו או אחרת להצתה. הרי בכל יום מתפרסמות ידיעות שליליות על מה שקורה בארץ, עם מחאה או בלי. אז העיתונים אחראים להתאבדויות של אנשים? ולעניין הדירה, יש לי אלף ואחד טיעונים שיסבירו לך למה את טועה, אבל נראה לי שחבל על הויכוח. לא לכל אחד "מגיעה" דירה, אבל במקום שבו גם מי שעובד יכול רק לחלום על דירה (וזה נתון אובייקטיבי, מספר המשכורות הדרושות לקניית דירה), האמירה שלך לא כל כך מחזיקה.

    אהבתי

  16. חייל זקן הגיב:

    מיומנו של מיזוגן,,,
    V, החדשה שהבאת על כך שנמצאו נשים בעלות IQ אינה ראויה לפרסום. מחר תפרסמי שנמצאה אישה שחונה ברוורס?
    איני מבין כיצד דילגת על הידיעה הבולטת בשער ידיעות על החיילת שמשגעת את העולם (בצדק ח.ז.).
    הייתכן שזוהי קורין שלנו בדרכה לצוד זוג תיירים?

    אהבתי

  17. אז העיתונים אחראים להתאבדויות של אנשים?

    כן, במידה מסויימת. לתקשורת יש מן השפעה מוזרה כזאת על אנשים שגורמת להם לעשות דברים שאחרים עשו.

    אהבתי

    • אלברט הגיב:

      ברור שיש אנשים שקוראים עיתון ונכנסים לדכאון ואולי אפילו יורים בעצמם אחר כך – וזו עדיין לא תהיה אשמת העיתונאי. בדיוק כפי שהמוחים מבליטים את השלילי במדינה, כי הם (אנחנו) רוצים שיהיה פה יותר טוב ושדברים ישתנו. לרמוז שהמוחים אשמים בהצתה העצמית זה פשוט לא לעניין.

      אהבתי

  18. לא מבין הגיב:

    ב"ה

    טל שניידר טוענת שהנערים בצמתים לא מקבלים כסף מלפיד. מהיכן היא יודעת זאת? כי כך הם אמרו לה.
    עולה על דעתה שייתכן שהם משקרים?
    האם לא סביר שלפיד משלם להם תוספת, על מנת שלכל שאלה בנוגע לתשלום הם יאמרו: "לא היה ולא נברא"? כבר היו דברים כאלה בעבר, בקמפיינים שונים, שווה לבדוק את הנקודה.

    אהבתי

  19. הקיד הגיב:

    קטונתי מלחלק לך ציונים אבל מגיע לך שאפו עצום על האומץ בנושא סילמן. אני מתפלא שעוד לא העלו אותך על המוקד באחת מתוכניות האקטואליה. מעניין שהסקר שלך, שכידוע בניגוד לתגובות מסנן את שליטת הימנים הבורים שעבדך נמנה עליהם, משקף תחושות דומות לגבי הסיבות למעשה שהפוכות לחלוטין מאלו של כלי התקשורת המרכזיים- ממש תמונת ראי.
    חצרוני, ולא בפעם הראשונה, ובכלל זה בהופעותיו כמגיב כאן, מוכיח את דברי עומר מואב על הזבל המזוקק שהפקולטות למדעי הרוח והחברה מייצרות. מצד שני כשראיתי איזה גב' בשם ליאת רון מגלובס מלהגת עליוו אתמול בלילה כלכלי נזכרתי שזה לא רק מהאקדמיה….

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מסתבר שגם קוראי הבלוג מחקו את ביבי ושטייניץ מהמכתב של סילמן.

      אהבתי

    • הקיד הגיב:

      עוד דבר קטן: חדשות 2 דייוח אתמול על עוד דוג' "מכוערת" ל"אטימות" של המדינה כלפי סילמן בכך שהסיוע המשפטי במש' המשפטים דחתה בקשה שלו לסיוע "מחוסר סיכוי משפטי". צא וראה: מקימה המדינה הרשעה גוף שמעסיק לא מעט עו"ד שתפקידם לספק סיוע משפטי במחיר אפסי (לא מדובר על הסניגוריה הציבורית שמעניקה לכל פושע שירצה בכך הגנה, אלא על גוף שמסייע לאזרחים בענייניהם הפרטיים מול רשויות המדינה), ישב איש מקצוע, במימון המדינה, בחן את הבקשה, הגיע למסקנה שאין להליך סיכוי (לפי הפרסומים מסקנה שיש לה על מה להסתמך) ואחר כך אומרים שזו אטימות. זאת לעומת עו"ד פרטי שבטח היה אומר, "אין שום בעיה. שים 50 אלש"ח בתור התחלה ונדפוק אותם" ואח"כ היה תובע בעצמו את סילמן שלא שילם.

      אהבתי

  20. מעלי הגיב:

    הצחקת אותי, חצרוני? "הארץ"?
    כל מה שעניין את "הארץ" זה שזה פרופסור מאוניברסיטת א ר י א ל!
    תאמין לי אם הוא היה משייך מוניס לא הייתם שומעים על זה!
    הארץ ואל ג'זירה זה אותם אינטרסים ואותם שיטות תעמולה.
    תלמדו לקרוא עיתונים של הארצות שמקיפות אותנו.

    אהבתי

  21. מצביע עצמאות הגיב:

    הצהרה: אף אחד לא קיבל כסף מלפיד עבור השתתפות בהפגנה!
    כל מי שאומר אחרת שיביא הוכחה,אחת!

    אהבתי

  22. וייצמן יער הגיב:

    קראתם איפה שהוא מחמאות(חוץ מאהרון לפידות)
    לנתניהו, על רכישת מטוסי הכיבוי(8?)?
    אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה פה בלי זה!
    למשל אין חמד במקום עין חמד? ועוד 30 שרפות שהוצתו בחודש האחרון…

    אהבתי

  23. א"מ הגיב:

    אמיר חצרוני כתב לא רק "נפטרנו בזול מפרזיט". אלא גם: "נכון, יש חן בידורי מסוים במדורות, אבל כשלוקחים בחשבון את העלות של כיבוי האש יוצא שכרנו בהפסדנו". זה רשע מעורר פלצות.

    אהבתי

  24. שימו לב הגיב:

    ערב טוב

    אהבתי

  25. שימו לב הגיב:

    אני מבקש מכל הגולשים פה לא לתרום כספים לבעלת הבלוג
    בעלת הבלוג חסמה וזרקה את כל מי שמתנגד לדעות השמאל הקיצוני שלה
    אין לעודד ביריונות שמאפשרת רק לצד אחד של המפה הפוליטית לכתוב פה
    אנא אל תתרמו כסף לאנשים שסטאלין הוא המופת שלהם ,עם סתימת פיות וחסימת תגובות

    אהבתי

  26. שימו לב הגיב:

    יאלה דבורית למחוק ולחסום מייד
    כדי שלא ידעו את האמת על התנהלות שלך בבלוג

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      למה למחוק דרור, אני אוספת ראיות נגדך. כל הקללות, הכל ביחד.

      ואגב, בדיוק בשנייה ששייכת אותי לשמאל הקיצוני קיבלתי את המייל הבא:

      את עשרים השקלים החודשיים שלי איבדת. כולי תקווה שתיכשלי, את נשמעת כמו שלוחה של מחלקת ההסברה במשרד רוה"מ.

      אני מרוצה מעצמי. 🙂

      אהבתי

  27. אורן הגיב:

    יש בעיתיות בסקר הנוכחי. בניגוד לשאלות קודמות, בהן אנשים מסרו דעה, או עובדות על עצמם. השאלה הנוכחית היא מסוג מקרים בהן מתבקשת דעה על עובדה לא ידועה.
    התשובה מבטאת את יכולת ההשפעה של הרעש התקשורתי מהצדדים השונים, את הדעות הקדומות של המשיבים, אך חסרת משמעות ביחס לאמת.
    המחשבה שיש יחס ישיר בין הרוב בתשובות לסיבות לארוע שקרה במציאות, היא הטיה מיותרת.
    זה סוג של מדרון חלקלק בשימוש בסקרים.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      להבנתי, מטרת הסקר היא לא לקבוע מה המציאות, אלא כיצד אנשים תופסים אותה.
      זה לא הסקר הראשון שהוא כזה.
      למשל: מה הסיבה לשת"פ בין נתניהו למופז?
      לכל האנשים יש דעות למרות שאין ברשותם את כל המידע. אי אפשר להתנהל בעולם אחרת.
      האם כל מה שחסר לך זו המילה "לדעתך"?

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        לא אתן לך את טיפול הפול ארון סורקין (דמיין קולדפליי מתנגנים ברקע).
        זה הבסיס לספינים, להחליף בסיס עובדתי בדברים שרוב האנשים מוכנים להאמין.
        יש מידה של זיהום תקשורתי, כשלמכלול עובדות, עדויות ודעות, מצרפים סקר דעות הציבור.
        יש במסורת הטבלואידית (וב"ידיעות" אצלנו) השילוב של סקרים המראים שהציבור מסכים אם העיתון, והרצון להתאים כותרות לדעות הציבור. אלה סקרים רעים, בעלי ערך במחקר אך לא כעיתונות.

        אהבתי

      • גיל הגיב:

        cheap shot
        אתה יודע כמוני שסורקין לא מתכתב עם "סקר דעות הציבור".
        "דעות הציבור" הם מארז חסכון רעיל של שקיקי תה בוול-מארט.

        את הדיון על ניוזרום ננהל בהזדמנות אחרת.
        כבסיס רופף מה לדיון עתידי- דן ראת'ר מאוהב (אין לי כוח להעלות את הקישור. יותר מדי כימיקלים בדם).

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        גיל הנה* הקישור.
        לא מפתיע, מאחר וסורקין משתמש בטענה של ראת'ר, שלחצים כלכליים היוו גורם בפיטוריו.
        מתחייב איזון, אכן ביקורות שליליות משעשעות יותר.
        *ספוילרים בקישורים.

        אהבתי

      • גיל הגיב:

        תיקון- לחצים פוליטים וכלכליים.
        (תחקיר לא מחמיא על עברו של הג'וניור).

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        להבנתי (שוב), הבלוג לא עוסק בעיתונות, אלא במטא-עיתונות.
        לכן, דווקא בגלל זה, מעניין לראות שלפי תוצאות הסקר, רוב מוחלט של קוראי הבלוג לא הושפע מהצגת ה"מציאות" של התקשורת הממוסדת.
        מצד שני, אפשר לטעון שהוא הושפע מתכני הבלוג…

        אהבתי

      • אור הגיב:

        אתה לא מבין – אי אפשר לקבל מהתקשורת תמונה נכונה של הגורמים לניסיון ההתאבדות, ולכן הכל מוטה, ולא מבוסס. הסקר מטעה ועלולים להבין ממנו כי הסיבות ידועות; כאילו העובדות נקבעות לפי דעת הרוב.

        ואילו בעניין נתניהו-מופז זה בכלל… אה, אהה… טוב אולי אתה צודק.

        אהבתי

  28. שימו לב הגיב:

    נסיון

    אהבתי

  29. שימו לב הגיב:

    דבורית
    מכיוון שנחסמו כל כך הרבה אנשי ימין פה,אולי תסבירי לנו למה הם נחסמו והם לא יכולים לכתוב פה?מה הם כתבו שהיה כל כך נורא?
    אני מציע כדי שיהיה דיון הוגן תסירי את החסימות כדי שהם יוכלו להגיב
    שקיפות,הרי תמיד אנחנו מטיפים לזה פה

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני לא חייבת לך ולאף אחד אחר כלום. כלום!
      זה הבלוג הפרטי שלי, שלא שייך לאיש. רק אני עובדת פה, ורק אני מארחת בו את מי שמתחשק לי.
      שום הסבר לא תקבל ממני.

      אהבתי

    • מרטין הגיב:

      שימו לב היקר,

      בשלושת החודשים האחרונים גלשתי בבלוגים של שמאלנים רדיקליים כ-"ימני שמרן" וכמובן נחסמתי/נזרקתי מכולם. בשלושת השבועות האחרונים גלשתי כ-"שמאלני רדיקלי" בבלוגים של ימנים "מתונים" ובוא נגיד בעדינות שלא התקבלתי באורז ופרחים.

      המסקנה שלי: רוב כותבי הבלוגים רוצים שליטה מלאה על התוכן שמתפרסם אצלם, כולל התגובות, ללא קשר לנטייה פוליטית. התוצאה היא הרמוניה חד-ממדית ללא דיאלוג. הימין מהווה רוב פוליטי בישראל אז אולי כדאי שהוא ייקח את ההובלה של סובלנות פוליטית לדעות אחרות. אני בטוח ש-V תשמח להצטרף לטרנד הפתיחות והשקיפות החדש של הימין.

      אהבתי

      • מרטין, האם אתה יכול למפות את מפת הבלוגספירה הישראלית? מי הם הימנים ומי הם השמאליים? היכרתי לאחרונה את החברים של ג׳ורג׳, מי יש עוד? תודה

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        היי משתמש,

        לכל בלוגר יש רשימת קישורים לבלוגים אחרים. הנה זאת של גורביץ (דף ראשי, צד שמאל למטה).

        972Magazine
        Apartheid Watch
        o139
        Wish You Orwell
        אמת מארץ ישראל
        אתר "דעת אמת"
        אתר "הלל"
        אתר מפלגת מרצ
        דברים שמוסלמים שונאים
        הסיפור האמיתי והמזעזע של
        חדו"ש – לחופש דת ושוויון
        טורי התפוררות הדמוקרטיה ב"נענע" – ארכיון
        לא מזיק ברובו
        מדרון חלקלק
        מניפסט יוסטון
        עמודו!
        פרויקט בן יהודה
        קרוא וכתוב, הבלוג של נעמה כרמי
        תיקון עולם
        תניח את המספריים ובוא נדבר על זה

        ממליץ בחום על הבלוג "תניח את המספריים ובוא נדבר על זה" של שלום בוגוסלבסקי. יש לו ניתוחים פוליטיים מבריקים במיוחד. הנה הרשימה שלו:

        אמת מארץ ישראל.
        אקטיביזם הוא קוד פתוח, איתמר שאלתיאל.
        ארץ האמורי.
        דברים בעלמה – ממטבחה של אשת חיל.
        החברים של ג'ורג'. יוסי גורביץ.
        הכצעקתה.
        לולאת האל. תומר פרסיקו.
        מגזין 972. על ישראל באנגלית.
        מדרון חלקלק-רשימות מדמוקרטיה מתפוררת.
        סרטן בגב האומה.
        פליקר.
        קונונסנס. מוטי פוגל.
        רדיקל מקלדת. רחביה ברמן.

        עוד אתר שמאלני הזוי במיוחד הוא "ארץ האמורי" אם כי יש שם קשת רחבה של כותבים (כולל כותבים אורחים) ומידי פעם יש שם פנינים (איזה כותב אחד התעקש שאסור לי יותר מ-3 תגובות לפוסט "כי זה משתלט על השיח"… שים לב שזה חבורה של עדינים במיוחד עם המון שפה גבוהה ופלצנית). יש את "לא למות טיפש" של עידן לנדו. לבעלי לב חזק ואגו קטן במיוחד. יש את "חדר 404" של עידו קינן. בחור מצחיק עם חוש הומור מופרע במיוחד.

        אותו כנ"ל בימניים. תתחיל עם "מבט פילוסופי" של טל ירון, מתנחל מקדומים שמקדם דמוקרטיה ישירה (שם בטוחים שאני שמאלן רדיקלי הזוי במיוחד. הפסקתי לכתוב שם אחרי פוסט אחד כי יותר מידי כבדים שם. ימנים רגישים. מי היה מאמין…). יש גם את מורדי אשר ואת הלל גרשוני. ימני מעצבן והזוי במיוחד הוא משה רט מאתר כיפה (דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן). הוא אצלי על הכוונת אחרי שהוא כתב שהדתלשי"ם (דתיים לשעבר, כלומר חוזרים בשאלה) הם בוגדים כמו חייל צה"ל שעוזר לחמאס.

        לנקודת מבט כלכלית אחרת אני ממליץ על "איש התרנגולת האיום" שהוא ליברטריאני שנותן פרשנות מנומקת לחוליי הסוציאליזם המודרני.

        בהצלחה. אל תזכיר את השם שלי… 🙂

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        עוד יבואו על האיזכור:
        1. האונה הימני (כלכלי) מתון למדי של אורי רדלר שגם מפציע פה מדי פעם
        2. גוליית אחד הבלוגים המוצלחים ביותר הדן בעיקר בסוגיות ממשל וכלכלה מהצד השמאלי של המפה
        3. קרוא וכתוב המעולה של נעמה כרמי.

        אהבתי

  30. א"מ הגיב:

    "שימו לב", אתה נראה כמו בחור מעניין. ספר על עצמך.

    אהבתי

  31. ז'ורז' סאנד הגיב:

    מלחמת תרבות
    1.
    2.

    אהבתי

    • מרטין הגיב:

      היי ז'ורז' סאנד,

      הנה הזדמנות לביקורת בונה. טיפוס חפרן אוהב מילים כמוני אשכרה פתח את הלינקים ששלחת כי אני חושב שמלחמת תרבות זה שטויות במיץ עגבניות ורציתי כמובן "לריב" איתך על זה.

      לדעתי, כדי לעורר דיון, היה כדאי שהתגובה שלך תיראה כך:

      – – –

      המרכז האקדמי באריאל יוכר היום כאוניברסיטה

      פרופ' טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתקצוב ההשכלה הגבוהה, נגד הצעד: "הוועדה שהמליצה עליו פעלה בניגוד עניינים. יש פגמים מהותיים במהלך"

      (מקור: הארץ, 17.7)

      תחרות הסרטון הציוני: משרד התרבות העניק 25 אלף שקל ל"אם תרצו"

      התנועה זכתה בפרס חביבת הקהל על הסרטון "ציונות בלי ירושלים?" במסגרת תחרות שהתקיימה לרגל יום העצמאות ה-64

      (מקור, הארץ 16.7)

      האם זאת עליית המדרגה במלחמת התרבות של הימין? האם זאת תחילתה של הידרדרות ההשכלה האקדמית בישראל? (כאן ניתן להוסיף ממיטב הבכיינות של השמאל הישראלי)

      – – –

      עכשיו את כמובן יכולה להעביר עלי ביקורת בסגנון של "מי אתה בכלל שתעביר עלי ביקורת…" 🙂 אבל לדעתי, סימני שאלה מעוררים דיון ולא נראה כמו קביעה של ראש סגור.

      לדעתי זאת לא מלחמת תרבות אלא נסיון השתלטות טבעי של האליטה החדשה ("ימין") על המעוזים האחרונים שנשארו בידי האליטה הישנה ("שמאל") שהם התקשורת, האקדמיה והמערכת המשפטית. לדעתי זהו תהליך מבורך אבל זה כבר הסבר של 1,500 מילה ואין לי כוח עכשיו 🙂

      אגב, האם את פמיניסטית? אם כן, יש לי ים חומר "שובניסטי" שאני רוצה לנסות עליך. אם את פמיניסטית רדיקלית אז בכלל תעשי לי את היום 🙂

      אגב, אני חייב לך שיר. הנה השיר שאני פותח איתו את הבוקר. (לא להיבהל, אני חוזר בשאלה שנשוי לתאילנדית)

      אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        ראשית, תודה על השיר שרים אותו אחרי הקידוש בשבת (איך אני. וזה מידע אישי)
        שנית ,אני פמיניסטית לייט.
        ולבסוף

        לדעתי זאת לא מלחמת תרבות אלא נסיון השתלטות טבעי של האליטה החדשה ("ימין") על המעוזים האחרונים שנשארו בידי האליטה הישנה ("שמאל") שהם התקשורת, האקדמיה והמערכת המשפטית

        זאת אשכרה מלחמת תרבות.לא אטיח בך

        "מי אתה בכלל שתעביר עלי ביקורת…"

        מהסיבה שלאדיבות אני משיבה באותה מטבע.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. נמאס לי מהאדיבות שלך. כשגבר אומר לך לעשות משהו – תעשי אותו. בלי יותר מידי שאלות. אנחנו מבינים אחד את השני, גברת לייט?

        עכשיו קצת ברצינות: אני רוצה לגייס תרומות לבית יתומים תאילנדי על ידי מופע סטנד אפ חובבני. היות ואני מגלומן נרקסיסטי מסוג פרימדונה (עיתונאי), הומור עצמי מהווה חלק גדול מהחומר שכותבים עבורי.

        לכן חשוב לי שיצחקו עלי, עדיפות להשמצות פרועות וחסרות בסיס. "אד הומינם" מאוד משמח אותי וניתוחים פסיכולוגיים של האישיות שלי זה הכי טוב. 🙂 לצערי, רק מעטים כאן העבירו עלי ביקורת שהיה אפשר לעשות איתה משהו (תודות למשתמש, חייל זקן, קפטן לב-בקר ועוד כמה זניחים חסרי משמעות ששכחתי את שמם הלא חשוב) ואני מקווה שיבינו שאפשר לרדת עלי חופשי כי אני נהנה מזה וזה באמת למטרה טובה (ואני לא מתרגש ממילים של בני אנוש קטנים וחסרי חשיבות מול האישיות המדהימה שלי וכו' וכו').

        אז תחזרי לשטיפת הכלים. תעשי לי את הקפה שאני אוהב. אישתי צועקת עלי שאני צריך להביא פרנסה ושממילא אין סיכוי שבחורה נורמלית בעולם האמיתי תסתכל לכיוון שלי, אז אני מחפש את הלא נורלמיות. בינתיים מצאתי את V 🙂

        (הסירי דאגה מלבך. V לא תגיב לזה כי היא לא רואה אותי ממטר. בדוק. לא משנה מה ניסיתי להרגיז אותה היא בונקר. אבל אני אופטימי)

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        תפסיק עם הפרצופים המחייכים הצהובים האלה ! זה מעצבן אותי!! ותוריד את הזבל! מרוצה?

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אין לי צד של סאדו-מאזו אז תצאי מהקטע. הורדתי את הזבל. בפעם הבאה תבקשי יפה. ראי הוזהרת. (פרצוף מאיים ברכות או משהו בסיגנון)

        אהבתי

      • מנטה צ'וקלד הגיב:

        אני אובדת עצות. אתייעץ עם קלאפטע מקצועית אולי אלמד ממנה משהו.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        לא קשור אבל כשר.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        קלאפטע מקצועית זה כבוד. תודה על המאמץ. כשר אבל מסריח.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s