הפורש

אמן הקליגרפיה היפני המייצר את הכותרות הראשיות בישראל היום ממשיך בשלו. כל מה שכתבתי פה עד היום, ואין כמעט יום בו אני לא מציינת את כל הכשלים של הכותרות הראשיות בישראל היום, נופל על אוזניים ערלות. גם אם יש יום בו הכותרת מובנת, קוהרנטית וחסרת סימני פיסוק משונים, מתברר שזה מקרי בלבד, וביום למחרת היא חוזרת לסורה.
הנה הכותרת של היום:

אין אחדות,
(עוד) אין בחירות

מורים לתקשורת מוזמנים לאגד את כל הכותרות הראשיות מישר"ה, המתועדות פה בקפידה, ולהראות לתלמידיהם: כך לא תעשו.
תגידו, אבל הנה, ישר"ה הוא העיתון הכי נפוץ בישראל? זה לא אומר כלום.

קריקטורות נתניהו ומופז משובבות את העין הבוקר.


עמוד בידרמן, הארץ
והנה כל המצגת של בידרמן.

כל העיתונים עוסקים בראשיותיהן במשבר מופז. תיהנו.
ידיעות לא מחמיץ הזדמנות לחבוט בנתניהו: "מופז: נתניהו מרמה הציבור"
בידיעה עצמה מפרטים יובל קרני ואיתמר אייכנר: "מופז נמנע מלכנות את נתניהו שקרן או לומר שהוא אינו דובר אמת, כפי שכבר התבטא בעבר, אך הקפיד לרמוז לכך. 'קיוויתי שרה"מ יתעלה מעל הפוליטיקה הקטנה ויעמוד מאחורי כל מה שעמד והצהיר, אך הוא בחר לעמוד ולא לנוע קדימה'"

אוניברסיטה באריאל

– בהארץ בשער (ובע' 7), מתחת לקפל "אוניברסיטה ראשונה בשטחים: אושרה ההכרה במרכז באריאל"
ישר"ה, בתחתית השער (ע' 9): "מעכשיו: אוניברסיטת אריאל"
כות' המש' באתר: "נתניהו: יום חג לאריאל"
מעריב, תחתית השער: "למרות הביקורת: אוניברסיטת אריאל". הכות' באתר יותר דינמית ומתארת את המלחמה בין גדעון סער למנואל טרכטנברג. הכות' בעיתון (ע' 10): "האוניברסיטה השמינית"
רק בידיעות כה עסוקים במופז ונתניהו, כך שאין אזכור בשער, אך כל ע' 10 מטפל בכך. הכות' תמוהה "קיבלו את התואר"
אווירת הידיעה עצמה כמעט אוהדת, פלוס תזכורת כמובן לשלי יחימוביץ' "שהפתיעה בתמיכתה".
עקיבא נוביק נשלח לבלות עם הסטודנטים במכללה, והוא כדרכו לא מגזים:

כמו בהצבעות גורליות באו"ם רכנו הסטודנטים מעל מכשירי הסמארטפון שלהם, דרוכים לשמוע מי להם ומי לצריהם.
[…]
לקראת הערב החלה רוח נעימה נושבת מכיוון מישור החוף… בפאב שמפעילה אגודת הסטודנטים כבר דאגו להרים טלפון לספק האלכוהול ולהכניס אותו לכוננות. כמויות האלכוהול שיילגמו כאן הערב יהיו אוניברסיטאיות לחלוטין (???)

המארקר: הערכות: אריאל תצטרך עוד 210 מ' שקל כדי להפוך לאוניברסיטה.
מקור ראשון, תחתית השער: "היסטוריה: המכללה באריאל תוכר כאוניברסיטה". תחתית ע' 2. ידיעונת קצרונת. יותר מכל העיתונים האחרים. משונה.

רק ב-

מותה של הפלסטינית ג'וואהר אבו רחמה לא ייחקר (רק בהארץ).

הזוג אדלסון תרם עוד 13 מיליון דולר לפרויקט תגלית (רק בישר"ה).

מיברג VS דנקנר VS מיברג

רון מיברג כתב אתמול על חייו עם סנשו דנקנר. העילה: הצעתו של נושא הכלים למשה לדור להתאבד.
עורך מעריב לשעבר לא היסס ותוך שעות ספורות השיב. כרגיל, הוא קדוש:

בתקופה שבה נכנסתי לתפקידי כעורך "מעריב" מצאתי את מיברג בתקופה איומה, הן ככותב והן כאדם וכחבר. מול עיניי הוא הפך למישהו אחר מאוד לא מרוסן, וזה הפחיד אותי. כשהוא התפרע לגמרי, נאלצתי בלב כבד לפטר אותו. יכול להיות שאילו הייתי יודע מדוע הוא התנהג ככה, הייתי דואג שיקבל טיפול. אבל הוא לא סיפר, ולא יכולתי לנחש.

ודן מרגלית החצוף? העז להגיד שיש לערער על החלטת ביהמ"ש. לעצם הקריאה לאדם אחר להתאבד הוא לא מתייחס. וכי למה? מה הוא חייב לעולם? רק על כבודו הרמוס וכבוד אדונו הוא רץ לגונן.

מתקלקלים

נוחי דנקנר רכש שלשום עוד כ-108 אלף מניות אי.די.בי בהיקף של 1.5 מיליון שקל, בזמן שהמניה קפצה 6.5%.

"מספר המובטלים יגיע ל-305 אלף בקיץ הבא" (מעריב עסקים, ע' 2). מה חסר בידיעה? בין המובטלים החדשים צפויים להיות עשרות מעובדי מעריב.

מאיר ניצן, יו"ר הוועדה הממונה על העיר לוד כותב שהעיר מחכה לאיציק שמולי ולנוחי דנקנר. מה, הוא לא קרא את התחקיר על שמולי?

לחם עבודה

היום, 14:30, בביה"ד האזורי לעבודה ברח' שוקן בת"א יתקיים דיון בעתירת ארגון העיתונאים וההסתדרות נגד מעריב במטרה למנוע הליכי פיטורים בעיתון.

מריסה מאייר עברה מגוגל ליאהו ותהיה המנכ"לית.

סיון קלינגבייל מדווחת מכנס DLDWomen.

בסביבה של היום, חבורה של גברים בגיל העמידה בחליפות לא יוכלו לקדם אותנו ואת הכלכלה. זה פשוט בגלל שהם לא מחוברים למה שקורה בעולם. זה לא דיון פמיניסטי, זהו דיון על עתיד העולם והכלכלה העולמית. מחקרים רבים נעשו על ידי חברות רבות ומאוד לא פמיניסטיות כמו מקינזי, ארנסט אנד יאנג, גולדמן סאקס, וכולם מראים שהנהלות עם נשים מצליחות יותר. זה פשוט מאוד. אנחנו באירופה במשבר, ולכן אנחנו חייבים את הנשים. אם ארגונים לא מבינים את זה – תפקיד הממשלות לעשות זאת
(ויוויאן רדינג, הממונה על זכויות ומשפט בנציבות האירופית)

יש עורכים בבית?

נחום ברנע טעה בתארו את אירועי נתניהו במדורו אתמול:

בעיצומן של החקירות נגד נתניהו, בשלהי הקדנציה הראשונה שלו, שאלתי עיתונאי עמית על מה כל הרעש. לא מדיחים ראש ממשלה משום שחייב את המדינה בתשלום על הובלת רהיטים, אמרתי. הוא חלק עלי…

אבל לא, התחקיר פורסם ב-17 בספטמבר 1999.
הבחירות נערכו ב-17 במאי 1999.
כלומר הציבור בישראל (והמשטרה והפרקליטות) עשו היכרות עם עמדי והרהיטים כשנתניהו כבר היה אזרח במשך ארבעה חודשים.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

הסדרה שביתה, עמה יש להארץ שת"פ מסיבי, עלתה אמש ביס. מורן שריר מבקר אותה.
(אומנם הביקורת מתוזמנת ל-12:00 אבל היא באוויר מהבוקר).
שיר זיו בישר"ה מתלוננת על ליטוש יתר.
איתי סגל בידיעות: "בשביתה אין אמצע, אין מורכבות, אין ניואנסים: או שאתה במחנה הטובים או שאתה מהרעים, אתה איתם או שאתה נגדם".
אביעד פוהורילס במעריב מתמקד דווקא בגדעון לוי במחוברים.

שימו לב לדברי פרופ' אריה דובי, מומחה להנדסה גרעינית מאונ' בן גוריון, המסביר כל מה שלא ידעתם על אנרגיה גרעינית וחשיבותה וערכה, ואומר נחרצות, "האויב הגדול ביותר של האנושות הוא הבורות" (מדקה 21:30). וגם "כור גרעיני זה לא נושא לדעה, זה לא שמאל ולא ימין, זה ידיעה… צריך קצת ידע כדי לבוא בטענות".
קניתי.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

לפיד חי/ אזהרת צפייה חמורה

בועז הביא אתמול בתגובות את (אזהרת צפייה חמורה) הסרטון הזה ("מדינת ישראל שדדה אותי") מיו טיוב (העלה אותו זוהר קניאל, שכנראה גם יצר אותו).
הסרטון הקצר הזה הוא אחד הסרטים הדוקומנטריים המרעישים שראיתי בשנים האחרונות, 2:28 דקות אורכו. הוא נפתח בדפני ליף, שמאלה עדיין חבושה, מדברת מעבר לגדר המשטרתית עם שני נכים על כסאות גלגלים. מוזיקת (רגאיי?) קצבית ברקע. ואז מבין הצלם ואנחנו איתו שיש התרחשות לימינו. הוא מסיט את המצלמה. עשן. המוזיקה נפסקת. הוא מתקרב עם המצלמה, בחורה עם קעקוע על הגב צועקת "תורידו לו את הבגדים שלא יידבקו", ולאחר מכן נראה משה סילמן אחרי שהצית את עצמו ואחרי שהאש כובתה. הוא נראה "בסדר". כלומר יושב, מעביר יד בשיערו, לוקח מהכביש את הארטיק שהבחורה הצועקת נתנה לו (אסור, כאמור). מה זה נתנה? הניחה על הכביש, כמו שמניחים אוכל לבעל חיים. סילמן מתחיל ללקק אותו. מהסצינה הקצרה הזו אני מעלה חשד שסילמן לא ממש התכוון להתאבד, שהוא רצה להתריע. מצד שני, זה לא שאני באמת מבינה את המנגון ההתאבדותי, כלומר איך מרגיש אדם אחרי ניסיון כזה, או למה בדיוק התכוון. לעיני הבלתי מזוינת הוא נראה כמי שהתכוון להמשיך בחייו אחרי האקט הזה. סתם, צחוקים כזה, עכשיו אני נח, מתרענן עם הארטיק וממשיך (עוברות לפחות שעות עד שהמערכות הפנימיות קורסות. מנגנון הכאב עובר למצב השהיה). בהמשך הסרטון הוא מועלה על אלונקה ונלקח משם. הסרטון מסתיים בהוראות בימוי של היוצר לבאטמן מחופש, שיביא את הקטע שלו, כי יותר מזה כבר לא ייצא לו הערב. תיעוד מצמרר, אותנטי, מסמך דוקומנטרי לא ייאמן בעוצמתו ובאיכותו שצריך להיות מנותח, מתועד ומשודר בפורומים שונים (עם האזהרות המתאימות כמובן).

לפני פיזור

וולקאם למצטרפים החדשים לבלוג.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

180 תגובות על הפורש

  1. דובר עברית הגיב:

    מצחיק הקטע על עקיבא נוביק. גם ההערה שלך וגם ובעיקר הכתיבה הפומפוזית. האם באיזה עיתוןאתרהתייחסו לעניין כן או לא חרם אקדמי על המכללה היושבת מעבר לקו הירוק? מה קורה בעולם הקטן סביב המדינה הגדולה?

    אהבתי

  2. אלי הגיב:

    אז קנית את דברי פרופ' דובי?
    האם שמעת שם מילה על העלות של אנרגיה אטומית?
    האם הוא הציג טיעון אחד משכנע נגד מעבר לאנרגיות ירוקות אחרות?
    הסיפור קצת יותר מורכב מההצגה החד צדדית שלו, והמסקנה המתבקשת היא אחרת לגמרי לדעתי.

    אהבתי

    • גפן הגיב:

      אלי

      יודע מה? צודק. באוניברסיטת בן גוריון קיימת פקולטה להנדסת גרעין, נושא מעניין ותמיד רלוונטי בישראל ובעולם. יהיה מעניין לשמוע לא חבר אחד בה, אלא חברים. יהיה מעניין לשמוע, לשם שינוי, אנשים שהמדע שלהם הוא לא האג'נדה שלהם. לשמוע מחלוקות, להקשיב למה שמעסיק אותם. תהיה בטוח שדיון כזה יהיה כבד מידי עבור אנשי התקשורת.

      אהבתי

    • בזינגה הגיב:

      כל פעם כשיש משבר עקב יצר צריכץ חשמל מעלים את הנושא של כורים גרעיניים. אני חושב שגם בפעם הקודמת זה היה פרופ' דובי. אנרגיות "ירוקות"(ירוקות במרכאות כי בחלק מתהליכי הייצור של מקורות האנרגיה ה"ירוקה" נוצרים גזים ורעלים נוראיים כאלה או אחרים) זה טוב אבל היכולות שלהן אינן משתוות כיום ליכולות האנרגיה הגרעינית.

      אהבתי

      • אלי הגיב:

        אתה מומחה בנושא? מכיר את המחקרים האחרונים?
        מחיר האנרגיה הסולארית הפך בשנתיים האחרנות נמוך יותר ממחיר האנרגיה הגרעינית. והתחזית היא שמחיר הסולארי ימשיך לרדת ככל שהטכנולוגיה תתקדם, ואילו מחיר הגרעיני ימשיך במגמה של עלייה במחיר.

        אהבתי

      • בזינגה הגיב:

        לא, איני מומחה, אני סטודנט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ואני משתדל לעקוב אחרי הנושא מכיוון שאני נשאל עליו. בנוסף אני מסתמך על שיחות שערכתי בנושא עם מרצים מהמחלקה ועל סמינר שהיה בזמנו בו הרצו על הנושא. הבעיה היא יותר הנצילות מאשר המחיר – איך להוציא יותר הספק מתאים סולאריים(פוטו-אלקטריים בשפה המקצועית), ופה בנתיים לאנרגיה גרעינית יש את היתרון.

        אהבתי

      • לא מומחה הגיב:

        אני לא יודע מאין אתה שואב את הנתונים על מחירי חשמל סולארי, אבל בבריטניה הם עדיין כפולים ממחירי חשמל מתחנת כוח קונבנציונלית.
        בחווה הסולארית בשדה בוקר יראו לך בגאווה תא פוטו-וולטאי שנצילותו כמעט 30%. הוא כזה כבר למעלה מ-20 שנים וטרם הצליחו להפוך אותו ממוצר מעבדה למוצר סדרתי. הנצולת כיום מסתובבת כבר שנים רבות סביב 8% ובתנאים אידיאליים תוכל להפיק ממטר מרובע אחד של קולטים כ-80 וואט. לא מספיק לקומקום תה. אתה רוצה לאחסן את החשמל הזה ללילה? כשתמצא פטנט שמתחרה בדלק נוזלי, גזי או מוצק ישמחו בשבדיה להעניק לך פרס נובל.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        גם כשמחיר האנרגיה הסולארית ימשיך לרדת, עדיין לא תהיה דרך לאגור אותה בקנה מדה רחב כדי להשתמש בה גם בלילה ובחורף. מעבר לכך, הפקה נרחבת של חשמל תחייב הפניית שטחים עצומים למטרה הזו. לכן האנרגיה הסולארית עדיין רחוקה מלהתאים עבור עומס הבסיס (base load) של רשתות החשמל. אנרגיה גרעינית דווקא מתאימה לכך מאד – ואין שום יסוד להניח שמחירה יעלה. דורות חדשים של כורים שמתוכננים היום יכולים דווקא להוריד אותו.

        אהבתי

  3. סיימון הגיב:

    כותרת המשנה למאמר של מיברג (שלא קראתי, משום שהבנתי את טיבו של האיש ואיני רוצה להתפלש בסחי) היא: "ההשתלחות של אמנון דנקנר בלדור היא ההשתקפות של הישראליות המכוערת".
    כלומר, זה לא דנקנר, חברים, זה אתם והישראליות שלכם. הוא לא מחמיץ הזדמנות להשתלח בחברה שנפלט ממנה.
    מגעיל מגעיל מגעיל.

    אהבתי

  4. ככה סתם הגיב:

    הקריקטורה של הארץ פורסמה כבר לפני שבוע, אם לא יותר.

    אהבתי

  5. חנוך הגיב:

    V – בפוסט שלך "לפיד חי" מיום 15.7.2012 התקוממת (בצדק) כנגד פרסום תמונותיו של סילמן הבוער.
    אז מה השתנה מאז שגרם לך לפרסם את ה"מסמך דוקומנטרי לא ייאמן בעוצמתו ובאיכותו" ?
    או שזו פורנוגרפיה של הסבל, או שלא.

    אהבתי

    • ארטיק בננה קיץ נפלא הגיב:

      מה בדיוק בסרטון הפרסומת לשלגון קרטיב כל כך דוקומנטרי ולא ייאמן בעוצמתו ובאיכותו ???

      אני גם לא מבין כיצד אדם שרוף יושב בשקט ומלקק ארטיק להנעתו נכנס לבית חולים והיום מוגדר מצבו אנוש ?

      אבקש הסבר מפי המומחים ….

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      חנוך, הסברתי בדי הרבה מילים. אני לא רוצה לחזור על עצמי.
      אם אתה לא רואה את ההבדל בין התיאור שלי לבין פרסום תמונות של אדם בוער בכותרת הראשית, אין לי מה להוסיף יותר.

      אהבתי

    • מ הגיב:

      נכנסתי בחיל ורעדה לוידאו ובאמת קצת נשגב מבינתי – על מה בדיוק "אזהרת צפיה חמורה"?

      אחרי כל הסטילזים הטחונים מרגע הבעירה עצמה – הוידאו הזה ממש לא מזעזע, הוא למעשה די פרווה ובעיקר מעלה פיקפוק חמור בכל מה ששמענו על המקרה בזמן האחרון. יושב, נראה פעיל לחלוטין ואוכל קרטיב – וודפ??

      בכל מקרה – לכל המהססים, אין בקטע שום דבר קשה לצפיה. לקטעים מסוריה, לעומת זאת -מומלץ לא להכנס. אותם פחות מראים, כי בכל זאת – אין בהם פוטנציאל להפיל את ביבי ו/או לבטל תוצאות בחירות באופן בלתי דמוקרטי.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        הסברתי כבר בפוסט שעבר, הנה עוד פעם:

        המערכות הפנימיות לא קורסות באופן מיידי. זה תהליך. עובר זמן (שעות עד יממה) עד שאפשר להיווכח בהשפעה על כל המערכות. העור, האיבר שמגן על כל הגוף, קורס. כל מנגנוני ההגנה נפרצים.
        ומבחינת כאבים?
        סוג של מנגנון השהיה.
        במצב קטסטרופלי המוח מתעלם מאיתותי הכאב.
        למשל, בשדה הקרב, חיילים שנפגעו קשה מאוד ולא ידעו/הרגישו שהם בסכנת חיים.

        בעניין האזהרה, כבר הואשמתי בפורנוגרפיה, אז רציתי להזהיר את מיליוני האנשים הרגישים שפה.

        אהבתי

      • חד פעמית הגיב:

        רופא הסביר ביום שאחרי שכשהכוויות עמוקות במיוחד גם קצות העצבים נשרפו והאדם לא מרגיש כאב. זה רק מדגיש את חומרת המצב.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        כלומר לא מזעזע לראות איש שמאל נשרף. לא חשבנו אחרת.

        אהבתי

      • יון מכתיר הגיב:

        בין התגובות העלובות שראיתי אי פעם. נשבע.

        אהבתי

      • האם ז׳ורז׳ זאת ״רק מילה״? אפשר לזהות לפי האישיות הדוחה

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        על ראש המהנדס בוער הכובע

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        התגובה העלובה התייחסה לזה

        בכל מקרה – לכל המהססים, אין בקטע שום דבר קשה לצפיה. לקטעים מסוריה, לעומת זאת -מומלץ לא להכנס. אותם פחות מראים, כי בכל זאת – אין בהם פוטנציאל להפיל את ביבי ו/או לבטל תוצאות בחירות באופן בלתי דמוקרטי.

        ואם אתה עדיין חושב כך, סימן שצדקתי. שמאלני שרוף אינו מזעזע כדבריו של המצוטט.לא שחשובה עניות דעתם של יון והמהנדס (המוכר גם בשמותיו רמת אביו וגלידה בננה)

        אהבתי

      • יון, האם זאת רק מילה?

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        לדעתי בקרוב תתאחד עם דרור.

        אהבתי

      • מה זה ״שמאל״ בימינו? יחסן שמוציא עצמו מהכלל? אדם שבז ולועג לכל מה שקדוש בעיני הציבור? סילמן, אמר דברים נכונים בעניין החרדים והגזל שלהם מהקופה הציבורית, אבל כאשר הוא מדבר על הפקידים של בט״ל כמי שהתחנכו ב״מחסומים״ הוא באמת נשמע איש שמאל, פיטום של אמונות ושטיפת מח.

        אהבתי

  6. גפן הגיב:

    מאיר ניצן עושה עבודה טובה בלוד.

    אהבתי

  7. חייל זקן הגיב:

    עורך מעריב לשעבר לא היסס ותוך שעות ספורות השיב.

    V, לקחתי על עצמי לנהוג כקאטו הזקן, לפחות עד שתתעשרי. דנקנר בא עם פק"ל תחמושת בלתי נדלה. בשדה הקרב מסירים את מגבילי הצידוד מהמקלעים על הנגמ"ש למרות הסכנה שהקנה יופנה לעבר המפקדת. בעולם העיסקי יעד המיזוג העיקרי הוא המתחרה/האויב.

    אהבתי

  8. קורין הגיב:

    כבוד לזוג אדלסון על תמיכתו בפרוייקט תגלית לקירוב צעירים יהודים למדינת ישראל.

    אהבתי

    • ז'ורז' סאנד הגיב:

      זה חשוב לחיזוק התדמית החיובית שלהם.

      אהבתי

      • קורין הגיב:

        זה הרבה יותר חשוב למדינת ישראל ולעם ישראל.
        אבל מי אני שאפריע לך להנות.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        להנות ממה קורין. מאדם שמתפרנס מהימורים ותומך במנהיגים שנויים במחלוקת בלשון המעטה?תהני את ,כל עוד ניתן.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מנהיגים שאינם שנויים במחלוקת יש רק בדיקטטורות.
        אין שום פסול בלהתפרנס מהימורים חוקיים.
        גם מדינת ישראל עושה את זה.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        בררורר…

        אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        הבן אדם תורם ממיטב כספו וכיסו סכומי כסף אדירים, מאות מיליוני שקלים, לתגלית, יד ושם ואחרים. מה מפריע לך? שהכסף הגיע מהימורים? כמו ששועלן ציין, זו פעילות חוקית שגם מדינת ישראל מתפרנסת ממנה. אגב, גם אלפי ישראלים מתפרנסים ממנה ביום יום (888, פלייטק) ובעיני אין בכך רע.
        ולגבי ה"שנויים במחלוקת" – לא נמאס לכם כבר מהקלישאה הזו שאתם מדביקים אוטומטית לכל מה שאינכם מסכימים לו?

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        בזמנך החופשי.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        היה אתמול בבלוג.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        הם לא יטרחו לקרא גם אם זה יופיע מחר פעמיים.

        אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        את מנסה בכוח להשתמש בכל קלישאות השמאל? "הם" כבר קראו את זה. מה הקשר בין חקירה שמתנהלת על עניין אחד במקאו לתרומות לתגלית? לא לכולם יש גישה למימון ממשלתי זר. עדיף אדלסון בעיני על אלף ג'ורג' סורוסים עלובים.

        אהבתי

    • Jimmy הגיב:

      שום כבוד. היהודים האלה לא רצויים כאן

      אהבתי

    • ז'ורז' סאנד הגיב:

      פרומו למאמר של יוסי שריד הבוקר

      ראש וראשון לתומכי רומני הוא שלדון אדלסון, שכמו מתעקש להעצים את הדיבה האנטישמית: הידיים של היהודים העשירים בכל, הם ששולטים באמריקה, ואדלסון קונה שלטון בכסף. הוא כבר השקיע במועמדים הרפובליקאים – קודם בגינגריץ' ועכשיו ברומני – כ-200 מיליון דולר, סכום חסר תקדים. וכמה השקיע בבנימין נתניהו? רק לא אובמה, זאת סיסמת הקרב, שנשמעת מסוף מקאו ועד סוף ירושלים – קזינו אחד גדול חובק עולם.

      "ניו יורק טיימס" כתב במאמר מערכת: "מעורבותו של אדלסון היא דוגמה מושלמת לשפל, שבו תרומות מקדמות סדר יום אישי, אידיאולוגי ופיננסי, העומד בסתירה פרועה לצורכי האומה". הביקורת עולה גם מתוך המפלגה הרפובליקאית. הסנטור ג'ון מקיין, המועמד לנשיאות לפני ארבע שנים, הזהיר בכל לשון של אזהרה מההשפעה של "כסף זר" על הבחירות

      אהבתי

  9. אוי הגיב:

    הדבר השני הכי נורא בסרטון "לפיד חי" – כמות האנשים המצלמים לעומת אלה שמנסים לעשות משהו

    אהבתי

  10. בזינגה הגיב:

    דיי מבדח שמכנים את אריאל "האוניברסיטה השמינית" כאשר למעשה ישנן כבר 8 והן :
    חיפה
    טכניון
    מכון ויצמן
    האוניברסיטה הפתוחה
    האוניברסיטה העברית בירושלים
    באר שבע
    בר אילן
    תל אביב

    אם אני טועה אני אשמח לקבל הבהרה.

    אהבתי

    • מ.ה ? הגיב:

      האוניברסיטה הפתוחה איננה נחשבת כאוניברסיטה , אלא כאוסף קורסים אקדמיים לאיסוף נקודות.

      אהבתי

      • בזינגה הגיב:

        מוזר, תמיד הבנתי שמדובר באוניברסיטה רק קצת לא קונוונציונאלית, במיוחד כאשר אני מכיר בוגרי תארים שלה..

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        כמובן שהאוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה לכל דבר ועניין. למה להטעות אנשים אם לא יודעים את העובדות?
        לא רק שהיא אוניברסיטה ככל יתר האוניברסיטאות בארץ ובעולם, אלא שידוע לכל שלהגיע שם לתואר ראשון דורש פי כמה וכמה מאמץ מאשר באונ' אחרות. על קשיי ורמת התואר השני ביחס לאונ' אחרות, בכלל אין מה לדבר.
        בוגרי האו"פ מתקבלים ללימודי תואר שלישיבכל האוניברסיטאות האחרות.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        האוניברסיטה הפתוחה נחשבת לאוניברסיטה אך ורק מהסיבה שהוקמה כמוסד אקדמי לפני שהחלו להכיר במכללות. היא אינה אוניברסיטת מחקר כמו אוניברסיטת אריאל.

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        מה הקשר?
        נשאלה שאלה וניתנה תשובה שגוייה שאותה תיקנתי.
        הרי מעצם העובדה שציינתי במפורש שבוגרי תואר שני מהאו"פ מתקבלים לכל האוניברסיטאות ללימודי תואר שלישי, ניתן להבין שאין שם לימודי תואר שלישי.
        ולמה אתה מתכוון שהיא איננה "אוניברסיטת מחקר"? א. יש שם אנשי מחקר בעלי שם עולמי. ב. יש לה אישור להעניק תואר פרופ' – משמע, הם כן עוסקים במחקר ופרסום.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        שניכם צודקים.

        ב"פתוחה" אפשר ללמוד לתואר שני מלא, מלמדים בה חוקרים בעלי שם ומתקיימת בה עבודת חקר אקדמית, אבל לא במדעי הטבע וללא חומרה. כלומר – אין מעבדות, רק קתדרות. גם המבנה הניהולי-פדגוגי שונה מהאונ' האחרות. ה"פתוחה" נוסדה כלווין-לימודי לכלל האונ' בארץ ובהחלט ניתן להזכיר אותה בנפרד משאר השבע (כלומר השמונה, עם אריאל)

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        עוד הערה קטנה – ביום שבכל האוניברסיטאות המובילות בארץ יעזרו בחומרי הלימוד של האוניברסיטה המהוללת אריאל, כפי שנעזרים כבר שנים בספרי האוניברסיטה הפתוחה, אולי אז אפשר יהיה להזכיר את שתיהן במשפט אחד.
        לפי שעה, עיקר תרומתה ופרסומה של אריאל מגיע מפרובוקציות, שבינן לבין מחקר אקדמי המרחק עוד רב מאד.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        עוד נראה כיצד יתייחסו בעולם לתוצאות מחקריהם של צוותי המחקר מאריאל.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        בתקווה שיתחייסו…

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אני יכול להעיד על כך ממקור ראשון. הייתי מעורב ברכישה של רשיון שימוש בפטנטים מאוניברסיטת אריאל עבור חברה רב לאומית גדולה. בתחומים של מדע שימושי היא בהחלט מוסד בעל הישגים כבר כיום. בהתחשב באיכות הניהול של בן גוריון ובר אילן סביר מאד שתעקוף אותן תוך מספר שנים.

        אהבתי

      • דודי הגיב:

        רשימת פרסומים ל-2010 אפשר לראות כאן. לא התעמקתי בה, ואין לי מושג באשר לחשיבות הפרסומים

        http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/research/Publications/Publications2010_.pdf

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        לא התכוונתי להמעיט מאיכותה של האוניברסיטה הפתוחה. היא מוסד מכובד שעושה עבודה ראויה, אבל אינה עוסקת במחקר כמו אוניברסיטה רגילה.

        אהבתי

    • דודי הגיב:

      לדעתי מכון ויצמן אינו אוניברסיטה כי אין בו לימודים לתואר ראשון.

      אהבתי

    • תומר הגיב:

      מה המשמעות הפרקטית של ההכרזה על המכללה כאוניברסיטה (מעבר ליוקרה הנלווית לשם).
      אני מניח שהתקצוב ישתפר אולם האם יש לשינוי השלכות גם עבור הסטודנטים לתואר ראשון?

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        כסף והמון. הענקת תוארים מתקדמים לסגל שזה כסף. מלווה בעוד יותר
        סגל מנהלי ובכיר יותר שזה כסף בעוד הטבים שאינם משכורות כלומר אש"ל, רכב, שבתון יותר יקר. קרנות השתלמות יותר שמנות. זה לבד יגמור פחות או יותר את מה שהם יקבלו אם יקבלו עכשיו. שמעת פעם על תכנית האוצר שוטף
        + אין סוף? על מה אתה חושב טרכטנברג מדבר? על מה אמר סוקרטס לאפלטון בעניין אלקביאדס? כסף ועוד כסף והרבה כסף. סטודנטים לתואר
        ראשון? מי בכלל מדבר על סטודנטים?

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        קבל לייק עם חיוך על ההסבר המפורט והנכון.
        יש כן השלכה על סטודנטים – האפשרות לעשות שם גם דוקטוראט. לגבי השאלה מי התמים שישים את עתידו האקדמי על קרן צבי בצורת תואר שלישי מאריאל, ימים יגידו.
        למשל אני, תמורת מלגת לימודים הכי שמנה לא הייתי מסתכן בכך. יש להניח שדלתות כל המוסדות האקדמיים בעולם יהיו נעולות בפני בוגרי האוניברסיטה הזו.

        אהבתי

      • הקיד הגיב:

        היום הן לא, אז למה שזה ישתנה?

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        היום עדיין אין תואר דוקטור מאריאל ורק על התואר זה דיברתי, לא על הראשון והשני.
        על מנת להתקדם בתפקיד, במקרים רבים נדרש הדוקטור הצעיר לפוסט דוק בחו"ל ואפילו להוראה שם. סביר מאד להניח שמי שיציג בחו"ל קו"ח שבהם מצויין שהתואר שלו מאריאל יתקל בקשיים לא מעטים.
        זה סתם חומר למחשבה שכדאי להביא בחשבון לפני שרצים להירשם שם לתואר השלישי.

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        בכלל לא ברור לי. יש רכיב מאד אישי בהחלטות בדרג הזה. כשבא סטודנט לחפש עבודה או להתקבל לתואר שני והוא מציג תעודה וציונים, יש המון משמעות למוסד ולעיתים לחוג.

        לעומת זאת בקבלה לפוסט יש עוד הרבה גורמים משפיעים כגון הדיסרטציה או המאמרים שפרסם החוקר הצעיר. בנוסף יש משמעות רבה למנחה הספציפי שלו, שבמקרים לא מעטים גם מעורב אישית בקבלה לפוסט.

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        התייחסתי בעיקר לעובדה המצערת שיותר ויותר דוקטורים צעירים נאלצים היום לצאת לתקופה בחו"ל כדי לפתח את הקריירה האקדמית העתידית שלהם בישראל. בעיקר כשמדובר בפוסט.
        כשדוקטור כזה יפנה לאוניברסיטה זרה, סביר להניח ששם המוסד ממנו הגיע לא יוסיף לו נקודות זכות. וזה בהמעטה, אם לא רוצים לחשוב על אופציה של חרם מוחלט.

        בנוסף, הרי כשיפתח שם מסלול הדוקטוראט, גם המנחה שלו יהיה חייב להיות מאריאל, אז אם הבעיה שאני מעלה תתממש, מה כבר ישנה מי היה המנחה?

        כאמור, רק העליתי חומר למחשבה וכשפונים למסלול הכל כך מפרך של כתיבת דוקטוראט, כדאי לקחת את הסיכון הזה בחשבון.
        כמו שכתבתי קודם, לפחות בשנים הראשונות ועד שיוכח עם הזמן שאני טועה לגמרי, תואר שלישי באריאל הוא הימור אמיתי לגבי קריירה באוניברסיטה יוקרתיות יותר.

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        ראשית, מה יעשה דוקטורנט שחפץ לחקור למשל, דפוסים בפרוות הנמר, אם החוקר והמעבדה הטובים (או לפחות אלה הפנויים) ביותר בארץ נמצאים באריאל? שילך לחקור גללי שפנים בבאר שבע, אפילו שזה לא מעניין אותו?

        שנית, עם כל הכבוד למשמיתיישראל בניכר, להערכתי החוקר המארח הממוצע הפוטנציאלי לפוסט לא שמע במיוחד על אריאל, ובהקשר הזה בחירה ללמוד שם שקולה ללימודים באוניברסיטאות אלמוניות אחרות, כגון חיפה.

        שלישית, אם המנחה הוא בעל שם וקשרים בתחומו, זה קובע הרבה יותר מאשר שם האוניברסיטה.

        טענתך תהיה בעלת משקל משמעותי רק אם באמת יתפתח חרם גורף על אריאל. אני חושב שהשמועות על חרם מוחלט הן מוגזמות ויתבררו ככאלה במהרה.

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        * צ"ל למשמיצי ישראל בניכר

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        בניגוד לך, שמסתמך רק על ניחושים כמו: "המארח הפוטנציאלי לא שמע במיוחד על אריאל", "המנחה הוא בעל שם בתחומו", "רק אם יתפתח חרם גורף על אריאל" – הטענה שלי היא, שלהתחיל היום מסע כל כך מפרך ולהשקיע כחמש שנות כתיבת דוקטוראט, כדי לגלות בסופן שדווקא הניחוש שלי היה מוצדק, זה הימור שאדם צעיר לא צריך לקחת.

        המסר שלי הוא לא התחזיות והניחושים, אלא רק רמת הסיכון שקיימת לדוקטורנט בבחירה כזו היום, לפני שהתחזית והניחוש של מי משנינו הוכח כנכון.

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        ואיך קבעת באופן כה נחרץ את רמת הסיכון כאן ועכשיו?

        אהבתי

      • מה! הגיב:

        באבא יקירי, ממש לא התכוונתי לפתח פולמוס שישתרע על פני ימים ולילות.
        כולה, העליתי חומר למחשבה למי שחושב בעתיד לעשות תואר שלישי. מצידי, שכל אחד ילמד בדיוק איפה שמתחשק לו. אבל אילו היה מדובר למשל בילדי הפרטיים, הייתי עושה כל שביכולתי להמליץ להם על תואר שלישי באוניברסיטה אחרת, עד שלא יוכח בפועל שהתחזית שלי שגוייה ומופרכת.

        כעובדת חיים – הוכחה כזו, תוכל להגיע רק בפרק זמן של כשש שבע שנים מהיום. אם אתה מכיר שפני ניסיון שיהמרו על עתידם המקצועי ולו בשל הסיכוי שאתה צודק ולא אני, זכותך המלאה לקחת אחריות ולהמליץ להם שיקבלו את דעתך.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        תודה

        אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    כשראיתי קטעים מ"שביתה", הדבר הראשון שזה הזכיר לי זה את "גן עדן עכשיו". אני מדבר על הליהוק, העיצוב, השפה.
    כשמישהו מוכר לך חרא ועוטף אותו יפה יפה, זה צריך להדליק לך נורה אדומה.

    אהבתי

    • אלעד הגיב:

      לא ראיתי את "גן עדן עכשיו". "שביתה" היתה פלקטית ומלוקקת מדי. לא היה קורה כלום אם היו שמים בתפקידים הראשיים שחקנים קצת יותר אלמונים וקצת פחות "השיר שלנו" ו"הבורר".

      אהבתי

  12. הינשוף של מינרווה הגיב:

    הארץ טועה:
    אם ב'שטחים' הכוונה היא ל'שטחים כבושים, הרי יש כבר אוניברסיטה אחת בשטחים. שם גם יושבים מרצים שמתנגדים לאוניברסיטה בשטחים.

    אהבתי

    • באבא הגיב:

      ???
      פספסתי את הפואנטה, חוששני.

      אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אוניברסיטת תל אביב, אשר יושבת על חורבות שיח מוניס

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        נו, זה כבר תלוי ברמת ההחמרה והאנינות של אותם מרצים ביחס לכיבושי 48.
        הבעיה היותר חמורה, אגב, מונחת לפתחם של מרצים שמלמדים בהר הצופים. אמנם המוסד בריבונות ישראלית רצופה עוד מקום המדינה, אבל איך הם מצליחים להגיע אליו ובחזרה מבלי ליהנות מפירות כיבושי 67', אתמהה.
        אולי הם ישנים במעבדות ובספריה כל חייהם.

        אהבתי

  13. נשותקשורת הגיב:

    "סיון קלינגבייל מדווחת מכנס DLDWomen."
    סיון אחת הנשים המייצגות את "האשה", בכבוד הראוי לנשים בתקשורת.
    מצטרפת ,לעוד עשרות נשים שנכנסו בשנים האחרונות לחברות כלכליות,וכתוצאה מכך אנחנו זוכים לראות בטלויזיה,ולשמוע ברדיו,
    חלקן גם מאוד יפות(טוב שטארק מנותחת בהצלחה..) ו"עוברות מסך".
    משומה אני לא שומע נשים דנות מעודדות,תומכות… בזה.
    לצערי נשים עוברות בשתיקה על אוסף האוויליות שמופיעות בכל מיני תכניות בתור סייד קיק, ונציגות טימטום כמו שי לי ב"צינור" מירי נבו בספורט, ויצמן אצל פינס,עוד איזה אחת שהייתה בצינור ו"התקדמה" לער2 ו 3..ועוד, שהיו צריכים להופיע ב"יפה והחנון" ולא להכנס ל"שידור הנורמאלי".

    אהבתי

  14. חייל זקן הגיב:

    מורים לתקשורת מוזמנים לאגד את כל הכותרות הראשיות מישר"ה, המתועדות פה בקפידה, ולהראות לתלמידיהם: כך לא תעשו.

    החרדים כן יודעים את המלאכה:
    לבלרים מחוצפים השחיזו עטם

    אהבתי

    • עברי הגיב:

      נכון, ולצד זה ששומרים באדיקות על היידית (בעיקר בשפת הדיבור היומיומית), שם המקומות היחידים שעוד תמצא עברית יפה, גבוהה ומשובחת, בלי להתנצל.
      סוג של תקווה, כפי ששמרו לנו על העברית 2000 שנות בהקפאה חלקית, נקווה שימשיכו גם בגלות הבאה

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לא בטוח בקשר לעברית. נכתב:
        "נחרדנו לשמוע מביזוי תלמיד חכם הנורא שנעשה לאחרונה…."
        בעברית שאני למדתי בעידן אחר אולי צ"ל:
        נחרדנו לשמוע מביזוי תלמיד חכם הנורא לאחרונה. בלי תוספת הפועל
        העוזר "נעשה". גם ה "מ" במקום "על דבר" או "על אודות" לא נראיית
        כעברית תקנית, כך גם מקום ה"נורא" במשפט. אשמח לשמוע ממומחים גדולים ממני בלשון ולהיות מתוקן

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הפשקווילים על קירות מאה שערים הם שכיית חמדה לשונית. אפילו הקפיטן שלנו לא יצליח להוציא מתחת ידיו מלאכת מחשבת כזו.

        אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      לא משהו. פירוש רקב"ב:

      "נחרדנו לשמוע מביזוי תלמיד חכם הנורא שנעשה לאחרונה על ידי לבלרים מחוצפים ("נחרדנו" זה נחמד, אבל לא "שומעים מ" אלא "שומעים על". "לבלרים מחוצפים" נחמד ביותר . אך התחביר הכללי שגוי. צ"ל "לשמוע על הביזוי הנורא של תלמיד חכם, שנעשה לאחרונה…")

      …שהשחיזו עטם ופערו פיהם הטמא בדרשות של דופי (מצויין), ומאמרים של שנאה ורעות רוח (צ"ל "וכתבו מאמרים"), העיזו פניהם ברבן של ישראל מרן הגאון ראי"ל שטיינמן שליט"א (תמיד אוהב את הר"תים המפוצצים), אשר נטל על שכמו את משא הדור (יפה מאוד. הנטילה, השכם והמשא).

      …אוי לאוזניים שכך שומעות, ואוי לנו שכך עלתה בימינו (שחוק), אנו מוחים בזה כדין חובת מחאה, וכבר נפסק בשו"ע (יו"ד סי' רמ"ג) כל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא, והוא בכלל כי דבר ה' בזה. וכל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו, ואוי להם לבריות מעלבונה של תורה (תיאור יבש למדי של העבירה ושל העונש).

      ..ויהי רצון שנזכה להנצל (הה"א חייבת חיריק מלא) משנאת העמי ארצות (הסמיכות הנכונה היא "עמי הארצות") לתלמידי חכמים והקב"ה יערה רוח טהרה ממרומים (מתרומם, לירי) ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (אחלה דימוי, אימצתי).

      דיקדקתי עם אלה שטוענים כי דקדקנותם אמנותם.

      ציון סופי: 7

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אני לא כיוונתי לתוכן הפשקוויל אלא לבחירת הכותרת על ידי עורכי האתר החרדי. החרדים שגדלו במדינה הציונית הם בורים ועמי ארצות ואינם שולטים כראוי בשום שפה כולל יידיש.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        בוא נעצור כאן, לפני שאני מתחיל להסכים איתך על יותר מדי דברים 8)

        אהבתי

      • קשמיר הגיב:

        למה לעצור? אני פה אולי יומיים וכבר רוצה להתחתן איתו:)

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        קראתי מגיב באתר חדרי חרדים אומר להגנתו שהעברית שלך היא המצאה של הציונים. ואלפיים שנה הם הסתדרו בלי הדקדוק הזה.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הציונים כתבו את התנ"ך?

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        הדקדוק שלנו היום הוא לא זה של התנ"ך. מצד שני, אחרי התנ"ך היו הרבה מדקדקים עברים. מעניין אם הבחור מחדרי חרדים שמע על ר' אברהם אבן עזרא.

        אהבתי

    • משה הגיב:

      אזכה אתכם בקריאת המלובלר, פרס נובל למי שקרא הכל.

      אהבתי

  15. משה סילמן היה אדם רציני מכפי שתפסתי אותו והכל בזכות שהוא נגע בנקודה שחברים אחרים במחאה מתעלמים ממנה: החרדים.
    "דחו את המכתב תביעה שלי, אף על-פי שקיבלתי 100% נכות", הוא אמר. "דחו את המכתב תביעה שלי, בגלל שאני לא חרדי ובגלל שאני לא רוסי. זו הטענה שלהם, של המדינה: שבגלל שיש כל-כך הרבה חרדים וכל-כך הרבה רוסים, אז… (אי-אפשר)".
    עוד סיפר סילמן, כי הבטחת ההכנסה שהוא מקבל, בסכום של 2,400 שקל, הינה הסכום המקסימלי שניתן לקבל: "גם החרדים חיים רק מזה. לכן הם חיים בעוני. זה הדבר הכי מטומטם… אני לא מסוגל להבין את הטמטום הזה".
    סילמן המשיך לדבר על החרדים: "לפעמים אני שואל את עצמי: 'מה, איזה מן דברים אלה?'. יש אנשים עם 8 ילדים, לא יודע כמה, והם כל היום 'מתפננים'. הנשים הולכות לעבוד, וגם מטפלות בערימות הללו של הילדים. אין מה לעשות".

    אהבתי

  16. שללי הגיב:

    מה קורה עם הפרסומות של אלון גל? זה תקין שמומחה בעל תוכנית שמייעץ לאנשים איך להתנהל כלכלית מציע להם בהפסקת פרסומות לקנות מכונות קפה "משתלמות" של שופרסל?

    איפה הרשות השנייה? איפה כתבי תקשורת?

    אהבתי

  17. לפעמים, כשמדובר בכסף גדול ובעייתי -כדי להגיע לנקודה ג' צריך להמחיש את ב' ולפעמים לייצר את א'.

    מפעלי התפלה, תחנות כוח מזהמות, חופים סגורים, כבישים ורכבות, חלוקת תקציבים…כל התאגידים הדורסניים משתמשים באותה פורמולה.

    יש לנו מספיק מים, שמש וגז כדי להתקיים באופן נקי, בטוח וזול. אנחנו מייצאים ידע וטכנולוגיות כאלה לעולם ולא צריך להיות מדען אטום כדי להבחין בזה. הסיבה לקושי של חברת החשמל לתפקד בשיא הביקוש מפוקפקת בעיני.

    אהבתי

    • דודי הגיב:

      אין לנו כרגע כמעט גז בשימוש. הגז הטבעי ממאגרי הגז העיקריים יתחיל לשמש לכל המוקדם ב-2013.

      הסיבה לקושי של חברת החשמל לתפקד היא אחת – הפסקתה הבלתי-צפויה של אספקת הגז ממצרים.

      אהבתי

      • 2013 כבר כאן. אנרגיה ברמת מדינה לא מנהלים משבוע לשבוע. סביר להניח שקיים תחשיב שמראה בדיוק כמה יעלה לזרז את תחילת הפקת הגז -אבל עדיין לא קם העיתונאי שינסה להביא אותו.

        *לכן כתבתי שצריך לייצר את א'. לא פגשתי עדיין שום עובדות לגבי הצינור המפונצ'ר הזה.
        ועוד:
        -אם יש גז, למה בטרפלייס מקבלת הטבות? זה די פשוט להסב רכבים לפעול על גז.
        -אפשר לרצף את כל גגות ישראל בפאנלים סולארים. המחיר כבר לא בשמיים ועדיין יורד.
        -אפשר לחייב בתים חדשים בהקמה של בור מים לצרכי השקיה וחירום, זה כסף קטן והמון מים במצטבר.
        -אפשר להעביר את ארובות הכוח מחוף הים ולהעביר אליהם את המים בצנרת. החוף שווה יותר.

        אהבתי

      • ועוד פואנטה עתיקה- המתקנים הסולאריים לא מאפשרים ללקוחספק להשתמש בחשמל שצבר, רק למכור אותם חזרה לחברת החשמל ולהזדכות חזרה. אם היה קושי באספקת חשמל הייתי מצפה מהחברהמדינה שתעודד אנשים להשתמש בחשמל שהם מייצרים בעצמם.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        חשמל ירוק/סולארי זו איוולת סוציאליסטית מושלמת. המדינה מחייבת את חברת החשמל לרכוש אותו במחיר שהוא פי 3-4 ממחיר חשמל פוסילי. המדינה גם דואגת לאשראי בנקאי לזכיינים כך שזה עסק נטול סיכונים לחלוטין ותלוי רק בחסד חד פעמי של הביורוקרטיה. אין שום מניעה טכנולוגית לצריכה עצמית של חשמל סולארי. נדרש רק מתג פשוט למדי. אבל רק שוטה גמור ייצרוך את החשמל שהוא מייצר שכן הוא יקר יותר מהחשמל שהוא קונה מחברת החשמל. ואחרון אחרון חביב, חשמל סולארי אינו ירוק כלל שכן הוא גורם לשימוש בחומרים רעילים ומתכות כבדות.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        השימוש בחומרים הרעילים (לכאורה) אינו מזיק כשלעצמו, הנזק הסביבתי נגרם מהחומרים הללו לאחר השימוש, אם הם לא ממוחזרים כיאות או מטופלים כיאות.

        בכל מקרה, שימוש בטכנולוגיה חלופית לייצור אנרגיה רחוק מלהיות איוולת ורחוק עוד יותר מלהיות אקט סוציאליסטי.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        איוולת לשלם פי 4 על מוצר בגלל תעמולת כזב. סוציאליסטי זה כאשר מחליפים שיקולי עלות/תועלת באידיאולוגיה הזויה.
        מיחזור ירוק = קבורת רעלים שנוצרים בתהליך עיבוד הסיליקון באפריקה

        אהבתי

      • השימוש בחשמל הסולארי בתנאי העיסקה המוצעים היום אסור (לכן התייחסת להיבט הטכנולוגי מן הסתם). תלמד קצת מהבדואים שחיים עדין תחת האידיאולוגיה העתיקה בעולם- פרקטיקה. הגל הירוק לא ממש מעניין אותם כידוע. אם כולם התקינו לוחות סולאריים במקום הגנרטורים כנראה שזה משתלם.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        דבריך הם הדגמה מושלמת של האיוולת הירוקה שבוחרת בבדווים כדוגמא לאורח חיים ראוי. אני מקווה שיימצא הקורא מהפריפריה שיסביר לך איך השיגו הבדווים פנלים סולריים.

        אהבתי

      • אני יודע טוב מאוד מה קורה בפריפריה בהתקנות הסולאריות. התייחסתי לפתרון ברמה הפרקטית. אם הסכמנו שמימון הוא לא בעיה (אפילו עבור הבדווים) הכיוון של אידיאולוגיה ירוקה לא רלוונטי.

        אהבתי

      • מימי הגיב:

        איפה מטמינים בישראל את הפסולת הגרעינית? יש איזה מידע גלוי בנושא? כמה פסולת גרעינית יש? איזה מידע גלוי יש על רמת התחזוקה של הכור בדימונה? אם אני לא טועה ביפן יש ביקורת על התחזוקה של הכורים שנפגעו בפוקושימה, למרות שכל הזמן טענו שרמת התחזוקה היתה גבוהה ובטוחה, מתברר שהיה אינטרס להסתיר כשלים ופגמים. הפרופסור הזה מבן גוריון ניסה לרדת על האופוזיציה, אבל לא טרח להסביר ולגלות בנושאים האלה.
        אם אני לא טועה יש גם תביעות על הכחשה ופגיעה בעובדי הכור הגרעיני והסתרה של בטיחות לקויה וחשיפה לקרינה
        http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4199214,00.html

        אהבתי

      • לעולם לא תקבל מידע בנושא מאלף ואחת סיבות. לאף אחד מהמומחים של התאגידים אין מושג אם ההמלצות שלהם לטיפול והטמנה יחזיקו מים (זרחניים כמובן) עוד XXX שנים. האנושות לא מכירה את החומרים האלה מספיק זמן. יהיו עוד אסונות גרעיניים, אל תדאג.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אפשר אפשר אפשר.
        אין לך מושג האם באמת אפשר.
        זה שבראש שלך "אפשר", לא אומר שגם במציאות.

        אהבתי

      • חוכמולוג, אם זה היה חוקי, כבר היה לי כזה:
        גג של בית ממוצע אוסף כ- 10 קוב מים בשנה.
        הקמת מאגר מים תת קרקעי – כ 30,000 ש"ח.
        תחזוקה- 0.
        אורך חיים, נניח רק 100 שנה.
        קיבלנו 3 ש"ח לקוב.
        (דרך אגב, לפי החוק זו עבירה)

        בלי לגנוב חופים מהציבור, ללא זיהום וללא תלות ממשלתית.
        עננים, אלוהים וגרביטציה. עשו את זה אלפי שנים ממש כאן.

        ועכשיו מר שועל, תוכיח שהחישוב מוטעה או למה מדוע עדיף שהמדינה תתפיל מים.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        תחזוקה של מאגר מים תת קרקעי היא לא אפס. אתה צריך לדאוג לתקינות הצנרת שמורידה ומעלה את המים, אתה צריך משאבה שתעלה את המים עם עלות שוטפת של חשמל ותחזוקה, אתה צריך לדאוג לטיהור המים (שאתה מעלה אותם הביתה לאחר שעמדו כמה חודשים), אתה צריך לדאוג שהבור לא ידלוף והמים לא ייעלמו באדמה – זיפות כל כמה שנים. המדינה, אגב, יכולה לקבל מים מותפלים תמורת שני ש"ח לקוב.

        אהבתי

      • אין זיפות במאגרי מים מבטון-משתמשים בחומרים אחרים.
        יש גם מיכלי פלסטיק ושקים שמיועדים להטמנה באדמה.
        משאבה עולה כמה מאות ש"ח ומחזיקה מעל 5 שנים- לא רלוונטי לתחשיב.
        כנ"ל החשמל.
        כנ"ל הצנרת.
        (בורות לא דולפים למיטב ידיעתי)

        אתה לא משלם כיום 2.5 ש"ח לקוב, מחירי מים -כאן ובהיותך צרכן שבוי כנראה שתסבול מעליית מחירים. זאת המשמעות של צרכן שבוי בכל תחום.

        אז אמרו שאי-אפשר אחרת, כי לא יורד גשם. כי מתפילים מים. כי צריך להוליך את המים ממתקני ההתפלה אל שערי הערים. אז אמרו. התעריפים המופקעים אינם מטרידים את משרד האוצר, המכניס לקופתו מדי שנה כ-1.2 מיליארד שקל רק ממסים ישירים ועקיפים על המים שהאזרחים קונים בהמון כסף.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        אתה מדבר על מאה שנה. במאה שנה אתה מחליף את המשאבה עשרים פעם, אם היא מחזיקה חמש שנים. אני לא יודע למה אתה מזניח גם את החשמל שתצרוך במשך מאה שנה. גם את הצנרת אתה מחליף לפחות פעמיים. במאה שנה מאגר מבטון ייסדק ותצטרך לאטום אותו – סביר להניח שזה יקרה כמה וכמה פעמים. האדמה עובדת, היא זזה ומפעילה לחצים, וגם בטון עובד לאורך כל חייו. גם סכרים וגשרים דורשים תחזוקה שוטפת למרות שהם כאילו "עומדים במקום". אני לא יודע אם אתה תהיה מוכן לשתות ממאגר שלא תנקה אותו באופן יסודי לפחות פעם בשנתיים – רוב האנשים יעדיפו לנקות, והנה עוד עלות (חמישים פעם במאה שנה). אם אתה משקיע את הכסף היום כדי לקבל את המים במשך מאה שנה אז יש לך גם עלויות מימון (כמה יהיו שווים בעוד מאה שנה 30,000 ש"ח שתשים היום בהשקעה כלשהי?). ומכל זה, כמה תחסוך? נניח שאתה משלם היום 8 ש"ח לקוב ושאכן תוכל לקבל קוב מי גשם בשלושה ש"ח, אז חסכת חמישה ש"ח לקוב כפול עשרה קוב לשנה. בשביל חמישים ש"ח בשנה שווה לך להשקיע שלושים אלף ש"ח? אם כן אז אנא פנה אלי, יש לי כמה הצעות מצוינות לגבי הכסף שלך. אני מוכן להציע לך ריבית של חמישים ואחד ש"ח בשנה על כל שלושים אלף ש"ח שתעביר לניהולי.

        אהבתי

      • במים שחסכת תוכל להשתמש לניאגרה ולכביסה
        בטון הוא לא האפשרות הראשונה ולא היחידה ובכל זאת, אם עושים, מדובר על ב 300.
        להעלות 10 קוב מים לגג זה עניין של 3 שעות למשאבה קטנה-עלות החשמל? בסביבות השנקל.
        תברר בזהדמנות כמה עולה 10 מטר "צנרת" של 4 צול.
        עלויות מימון לא רלוונטיות כי אתה פותר בעיה קיימת (ומשלם על מים עכשיו)- לא בעוד 100 שנה.

        בור מים לקליטת מי גשמים לא נועד לספק את כל תצרוכת הבית. מי שרוצה לחסוך יותר מים, יכול להקים מערכת של מים אפורים.
        קצת יותר מורכב ויקר, כנ"ל מי ביוב- ובכל זאת המדינה אימצה אותם. למעשה ברמת התשתיות הציבורית, אנחנו מובילים בתחום.

        מהטיעונים שלך ברור שאתה לא בקיא בנושא. תתייעץ עם אנשים שיש להם בור מים ותשמע מה יש להם להגיד.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        אני מכיר גם אנשים שיש להם מערכות מים אפורים. יש להם הרבה סיבות טובות, אבל אף אחד מהם לא טען שהוא השקיע שבעים אלף ש"ח בהקמת מערכת כדי לחסוך עשרים שקל בחשבון המים החודשי.

        מהדברים שאתה כותב עולה שאתה לא בקי במימון פרויקטים וגם לא בתחזוקה שלהם. אין מערכת בעולם שאין לה עלויות תחזוקה במשך מאה שנה – אפילו קיר. אתה כל הזמן מזניח את העלויות האלה אבל הן קיימות. לגבי מימון, אם אתה שם עכשיו שלושים אלף ש"ח על בור מים אז אתה מפסיד מדי שנה את הריבית שהיית יכול לקבל על הסכום הזה – כרגע בפיקדון בסיסי מדובר על שני אחוז כלומר שש מאות ש"ח לשנה. בתמורה אתה מקבל חסכון של חמישה ש"ח לקוב כפול עשרה קוב בשנה – חמישים ש"ח. אתה מוזמן להראות לי איך זו עסקה כדאית (כאמור, אני מציע לך חמישים ואחד).

        אהבתי

      • קרא שוב:

        -אפשר לחייב בתים חדשים בהקמה של בור מים לצרכי השקיה וחירום, זה כסף קטן והמון מים במצטבר.

        אם בור מי גשמים של 10 קוב זה פרוייקט, איך תקרא למתקן התפלה?
        יש תחזוקה, בטח. לזרוק פעם אחת 4 גמבוזיות וניקו מרזבים שבכל מקרה כבר עושים.

        לגבי מימון- אתה ממשיך ליפול בבור משאלת המשכנתא מול רכישת דירה שמעוותת על ידי מומחולוגים שלא מכלילים את הצורך לחיות מתחת לקורת גג בתחשיב המימון.
        הפרוייקט לא מתחיל לספק מים בעוד 100 שנה והמימון מגיע מאנשים שבונים בית פרטי חדש ויושב כחלק מהמשכנתא.

        מדובר על פתרון ברמת תקן של מדינה. כמו הבחירה שהתקבלה לחייב ממ"ד כחלק מהבית מול הקמה של מקלטים ציבוריים. מדובר על תוספת של כ 10% למשק המים והכנה לא רעה למקרה של אסונות.

        ומכיוון שאני לא מבין אני לא יכול ללמד אותך או להראות לך בתמונות.

        אהבתי

      • דודי הגיב:

        "אנרגיה ברמת מדינה לא מנהלים משבוע לשבוע" – ישראל באופן כללי לא מצטיינת בחשיבה ותכנון לטווח ארוך.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        נכון, רק שבמקרה הזה, הבעייה לא היתה בתכנון, אלא בהנחות היסוד שלו (הגז תמיד יזרום ממצרים).

        אהבתי

      • הפיתוחים של מערכת הביטחון די סותרים את הטענה הזאת.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        כמו ההישגים הגדולים של המערכת הזו במתן מענה לאתגר המנהרות או לאתגר הרקטות שנים לפני שהאתגרים האלה התממשו?

        אהבתי

      • הטענה היתה תכנון עתידי ולא איכות הביצוע.
        יש עוד הרבה תוצרים שנבעו מתכנון ארוך טווח חבל להתווכח.

        (ספיציפית אני חושב שהפתרון לרקטות והמנהרות צריך להיות התקפי, אבל זה נושא אחר)

        אהבתי

      • דודי הגיב:

        יש חריגים אך ככלל, גם התנהלותה הכללית של מערכת הביטחון היא בשיטת השלוף והסמוך, האילתור והקומבינה.

        אהבתי

      • ירוק בורדו הגיב:

        הפסקת הגז ממצרים היא עניין חדש יחסית. חוסר יכולתה של חב' חשמל לצפות את העלייה בביקוש נמשך כבר כשני עשורים.
        חפש חלק מהאשמה באירגונים הירוקים שלא רוצים חשמל "ירוק" אלא לא רוצים חשמל כלל! פעם אחר פעם הסבירו מנהלי חב' החשמל את רצונה של החברה לגוון את מקורות האנרגיה ליצור חשמל ופעם אחר פעם טורפד הרצון הזה בהתנגדות הירוקים והשר לאיכות הסביבה.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        אירגונים הירוקים שלא רוצים חשמל "ירוק" אלא לא רוצים חשמל כלל!

        נשמע לי קצת מוגזם, יש לך מובאה המדגימה את חוסר הרצון הזה?

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        חברת החשמל דווקא יודעת לחזות את הגידול בביקוש. הבעיה היא שלמרות זאת היא לא מצליחה להערך לה – משלל סיבות, החל בניהול גרוע שהביא אותה לרמות חוב גבוהות מאד ומקשה עליה לממן בניית מתקנים חדשים, דרך מבנה רגולטורי בעייתי ועד חוסר תפקוד מספק של המשרד הממונה (שלמשל משך חודשים ושנים את ההחלטה על בניית תחנה נוספת כי לנדאו התעקש שהיא תהיה פחמית). אבל הבעיה הגדולה באמת היא שכל השנים לא טרחו כאן להכין ולממש תכנית לאומית לחסכון בחשמל – אפשר היה להוריד את הצריכה באופן משמעותי אילו היתה פעילות מקפת בנדון. זה המחדל.

        אהבתי

      • זאת הנקודה- מבחינת חברת החשמל זה לא מחדל. כל ספקי שירותים יודעים שכדי להצדיק את המחירים שהם גובים צריך להראות את החיים בצנרת.

        ממשלה עם שכל (רגולציה ומכרז חכם) וביצים (מול וועד) היתה מכחלנת את שוק החשמל ומאזנת אותו כדי שנחזור למצב נורמלי. בסופו של יום היו לנו מספר חברות חשמל שהיו משכנעות אותנו לצרוך חשמל ללא הפסקה.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        האינטרס שלנו הוא לא לצרוך ללא הפסקה אלא לצמצם את הצריכה. ממשלה עם שכל היתה דואגת שנעשה בדיוק את זה.

        חברת חשמל היא מה שנקרא בכלכלה "מונופול טבעי", כלומר אין יכולת אמיתית לקיים תחרות בין שתי חברות על הזכות לשרת את הצרכן הפרטי (צרכנים גדולים כמו מקורות זה אולי סיפור אחר). הנסיון הבינלאומי עם פירוק חברות חשמל ויצירת תחרות הוא גרוע (ע"ע קליפורניה). חברת חשמל אחת זה די והותר במדינה קטנה כמו שלנו, בתנאי שתנוהל נכון.

        אהבתי

      • כשיש מונופול מצד אחד, וועד מצד שני -אין סיכוי שמשהו יתנהל נכון. אני לא חושב שהפרטה היא פתרון קסם, אבל אם גוף לא מצליח לספק את מה שהוא אמור לספק- הביתה!
        זכותך לדרוש ולקבל תמורה עבור המיסים. היחצנים של התאגידים בלבלו את הציבור-, הם אמורים לשרת אותנו ולא ההיפך.

        אהבתי

      • דודי הגיב:

        מחיר החשמל בישראל אינו גבוה ביחס למערב, אלא נמוך דווקא, גם אחרי העליות האחרונות. חברת החשמל כלל אינה קובעת את המחיר, אלא רשות החשמל שהיא גוף עצמאי.

        אהבתי

      • דודי הגיב:

        לא היה שום מצב של הפסקות חשמל יזומות משמעותיות בשני העשורים האחרונים. הביקוש עולה בלי הפסקה, וכך גם ייצור החשמל.

        שוב, הסיבה החד-משמעית, היחידה, הברורה כשמש, למשבר החשמל הנוכחי היא עצירת האספקה ממצרים. כל תיאוריית קונסיפרציה (נגד הירוקים, נגד הטייקונים, או נגד כל גורם אחר) לא שווה את הביטים שהיא תופסת.

        החברה נערכה לייצור בגז, הסבה תחנות כוח לעבודה על גז, השביתה תחנות קיימות שעובדות על מזוט ופחם ולא בנתה חדשות. כשאין גז, יש בעייה.

        אהבתי

      • קורין הגיב:

        דודי,
        ההחלטיות שלך בנושא לא מחזיקה מים.

        הסיבה החד-משמעית, היחידה, הברורה כשמש

        ממש לא!
        אותו דבר בעניין המחיר והבלעדיות העצמאית כביכול של רשות החשמל. אין במדינת ישראל יותר מדי גופים עצמאיים לחלוטין והרשות לחשמל אינה יוצאת דופן.

        אהבתי

      • דודי הגיב:

        זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא רוצה. כמובן, רצוי שיתבסס במשהו על העובדות.

        קצת עובדות, למשל, כאן:
        http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4037583,00.html

        אהבתי

      • קורין הגיב:

        זה יח"צ ולא עובדות.

        אהבתי

  18. שולמית הגיב:

    העיתון ישראל היום הנפוץ ביותר בישראל .- מסופקני . גפם הספר האדום של מאו היהי יכול להיות הנפוץ ביותר לו חילקו אותו בחינם בתוספת תמונות גדולות של גורי פנדה ונערות גומי

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      נכון.
      ואם היתה קמה חברת סלולר שמספקת שירות בחינם, גם היא היתה הופכת במהרה לנפוצה ביותר.
      איפה פה הכשל?

      אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        הכשל הוא שהעתון הנפוץ הוא פראבדה במהדורה ישראלית.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        א. מה הקשר בין זה לבין כך שהוא העיתון הנפוץ במדינה? גם פראבדה היה כנראה העיתון הנפוץ בברה"מ.
        ב. ישראל היום הוא פראבדה רק בגלל שהליכוד בשלטון. אם קדימה היתה בשלטון אז ידיעות היה פראבדה, ואם מרץ אז הארץ. סה"כ זה לא כזה רע שיש לנו ביטאונים מפלגתיים, כל עוד הם מכסים את רוב הקשת הפוליטית.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        אתה מסוגל ליותר מזה. כלומר בהשוואה למהנדס וחבריו.

        אהבתי

      • אמיר שיש שני לו הגיב:

        כל כך פראבדה, שלפחות פעמיים הם החשידו את נתניהו בשחיתות, בין שאר הביקורת שלהם עליו.

        אלא מה, בזמן שידיעות, הארץ חלק נכבד מכתבי מעריב לא יכתבו משהו טוב על ביבי גם אם יציל את בנם התינוק מבית בוער, בישר"ה מוטים במידה פחותה יותר לכיוון ההפוך. כמובן שכל מי שרואה בביבי את עושה דברו של השטן (כשהשטן היא כמובן שרה), יראה בשלושת הראשונים מופת ליושר ואומץ עיתונאי ובאחרון כפמפלט מטעם, כשבפועל ההטיה הפוליטית ביר"ה פחותה מאשר זו בשידיעות אחרונות או הארץ.

        אהבתי

    • קשמיר הגיב:

      הארץ הציעו חידוש כמעט בחינם, שנים אחרי ביטול (ולא מפסיקים להתקשר). ידיעות מחולק חינם בתחנות דלק ושאר ירקות. חינם זה לא טיעון 'נגד' מספיק חזק.

      אהבתי

  19. שועלן הגיב:

    אני בשוק מהמודעה שפורסמה בעמוד הראשי של הארץ.
    מילא העמדה.
    אבל הניסוח.
    חשבתי שביטויים כאלה חלפו מהלקסיקון הפוליטי אצלנו.
    שוקן עד כדי כך לחוץ על הכסף?

    אהבתי

  20. שימו לב הגיב:

    ערב טוב חברים

    אהבתי

  21. שימו לב הגיב:

    דבורית אני לא מבין למה שוב חסמת לי את היכולת לכתוב פה,מה רשמתי שזה לא בסדר?
    למה אני צריך להשתמש בטריקים כדי לכתוב פה?
    כי יש לי דעות של הימין ?

    אהבתי

  22. שימו לב הגיב:

    זוהי קריאה נרגשת לדבורית
    אני מבקש ממך להסיר את כל החסימות שהפעלת פה על הכותבים מהימין
    אני מבין שאת משקיעה המון זמן פה בבלוג,ולכן את מרגישה שזכותך זה לחסום את כל מי שמתנגד לדיעה הפוליטית שלך ,אך אני חושב שאת טועה
    אנא תאפשרי לאנשים עם דעות פוליטיות שונות משלך לכתוב פה,זה רק יעזור לבלוג לפרוח

    אהבתי

  23. ז'ורז' סאנד הגיב:

    תוך כדי הידיעות הקשות על הפיגוע בבולגריה עלה שמו של שגריר ישראל בבולגריה שאול כמיסה. מיהו שאול כמיסה?*
    http://glz.co.il/PrintNewsArticle.aspx?newsid=44041
    לפני כן היה ראש מועצת חצור הגלילית*
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/802/606.html
    *אין אפשרות ללינק נסתר.

    אהבתי

  24. ז'ורז' סאנד הגיב:

    הלינק שנכשל לכמיסה-http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1270824

    אהבתי

  25. מרטין הגיב:

    עבדתי בעבר במד"א ירושלים (ניידת לטיפול נמרץ) ומדריך עזרה ראשונה (לונדון) וטיפלתי בלא מעט כוויות וניסיונות התאבדות. להלן התרשמותי המקצועית. התיאור הוא גרפי ואינו מיועד לעדיני נפש.

    תיעוד הפציעה של סילמן מתחיל באש גדולה משמע חומר בעירה דליק מאוד, מהיר מאוד שיצר מכת חום גדולה בזמן קצר וכוויות עמוקות בכל חלקי הגוף. היות והגוף מורכב מ-70 אחוז מים, איבוד העור גורם לאיבוד נוזלים מסיבי בזמן קצר יחסית והתוצאה היא שוק היפוולמי (הלם תת-נפחי) כתוצאה מאיבוד הנוזלים. חשוב להדגיש שמדובר בשוק רפואי ולא בשוק פסיכולוגי שזה משהו אחר לגמרי. במקרה של סילמן זה אותו שוק שנוצר מאיבוד דם מסיבי כתוצאה מדימום.

    במצב הזה הגוף עובד להישרדות ומתרכז באספקת דם ללב, לריאות ולמוח בלבד. בדקות הראשונות הגוף מפריש חומרים כימיים למחזור הדם על מנת להישאר בחיים עד להגעה למקום בטוח. בנוסף, במצב של כוויות עמוקות אין תחושת כאב ולכן סילמן נראה "רגיל" למרות הטראומה החמורה, בהכרה מלאה ואף מבצע פעילות אוטונומית כמו ליקוק ארטיק (אם יש כאב בלתי נסבל, המוח מגן על הגוף באמצעות איבוד הכרה). יחד עם זאת חשוב לזכור שפצועים קשה (שאולי ימותו בהמשך) נראים בדקות הראשונות בסדר גמור למרות תאונת הדרכים / פיגוע / דקירה / ירי / כל טראומה אחרת משום שהגוף רוצה להגיע למקום מוגן. לכן יש עדיין אנרגיה בגוף הפצוע ולוחמים לא שמים לב שהם נפצעו בקרב.

    מכאן ההידרדרות היא בלתי נמנעת. רק הלב, הריאות והמוח מקבלים אספקת דם ואילו הזרועות והרגליים מפסיקים לקבל דם. היות והדם חם (37 מעלות) והסביבה קרה יותר, הסכנה המיידית והחמורה לחייו של הפצוע הוא היפותרמיה. יש לכסות את הפצוע בשמיכה, עדיפות לשמיכה תרמית, על מנת לשמר את חום גופו.

    הסכנה המיידית והחמורה הבאה היא זיהום. לפצוע אין עור שיגן עליו מחיידקים ווירוסים. לכן כיסוי הפצוע בשמיכה תרמית צריך להיות הדוק מתוך חשיבה על אטימת הגוף לזיהום חיצוני. במקרה של כוויות קשות כמו של סילמן אסור לשפוך מים כי הם רק יזהמו את הכוויות ויגבירו את קצב איבוד הנוזלים.

    רק הלב, הריאות והמוח מקבלים דם ולכן המערכת הראשונה להפסיק לעבוד היא מערכת העיכול. אם נותנים לפצוע לשתות או לאכול כשמערכת העיכול אינה עובדת (או עומדת להפסיק לפעול) התוצאה תהיה הקאה. אם הפצוע מחוסר הכרה או סובל מבעיות נשימה, התוצאה תהיה חנק בשל שאיפת ההפרשות. אם הפצוע מאוד צמא, ניתן להרטיב את קצות השפתיים באמצעות בד רטוב. הארטיק לא גרם שום נזק משום שהוא רק ליקק ולא שתה או אכל.

    כשמערכת העיכול מפסיקה לעבוד התוצאה היא חמצת הדם, כשהחומרים החומציים של מערכת העיכול נכנסים למערכת הדם. לאט לאט מתחילים לקרוס שאר האיברים הפנימיים שלא קיבלו אספקת דם יחד עם חומציות הדם יחד עם חוסר היכולת של הגוף לניקוי רעלים יחד עם עוד כמה דינמיקות רפואיות לא נעימות. מה שעושים במחלקת טיפול נמרץ הוא שימור המוח בחיים על ידי אספקת נוזלים וחמצן ללב ולריאות עם סיכויי התאוששות אפסיים לאיברים הפנימיים. הפצוע כמובן הורדם מיידית בהגעתו לבית החולים על מנת למנוע מהגוף לחוות את הכאב ומתוך תקווה שהגוף יצליח להתאושש. אי אפשר לתת מורפיום כי זה מפיל לחץ דם ואיבוד נוזלים הוא התוויית נגד לשיכוך כאבים.

    טעות נוספת היא הורדת בגדים. בשל מכת החום, הבגדים נדבקים לעור הגוף. אסור להוריד בגדים כי זה קורע את העור השרוף יחד עם הבגד. פשוט לכסות את הפצוע יחד עם הבגדים שדבוקים אליו ובבית החולים הפלסטיקאים יפרידו בין הבד של הבגד לבין העור השרוף.

    יש גם את הבעיה של גלדי עור באזור החזה שמונעים מהפצוע לנשום והוא יכול למות מחנק עצמי, זאת בשל חוסר יכולת להרחיב את בית החזה לביצוע נשימות. (אז כמניעה חותכים את הגלדים). אולי עדיף שכאן נעצור.

    אם ראיתם פציעה חמורה ואתם לא יודעים לטפל – אל תטפלו. אל תיגעו בפצוע וחכו להגעת אנשי הרפואה. אני מכיר את התיסכול וחוסר האונים מול פצוע, אבל יש המון סיפורים על נזק שגרמו עוברי אורח חסרי הכשרה רפואית ועדיף לא לגעת. רגשות האשמה על ה-"לא עשיתי כלום" עוברים תוך כמה ימים אז גם לא להתרגש מזה.

    תגובת ההלם הפסיכולוגית של הפצוע ושל הסובבים אותו משתנה מפצוע לפצוע ומאדם לאדם ויש קשת רחבה מאוד של תגובות הלם. הנחת הארטיק על הכביש היא תגובת הלם של חוסר אונים ואין לשפוט את הבחורה על חוסר היכולת הנפשית להתמודד עם פצוע קשה מכוויות. היא בסך הכל ניסתה לעזור כמיטב יכולתה. תגובה אנושית פשוטה ומלאת חסד. אני שמח שהדבר האחרון שסילמן ראה הוא בחורה שניסתה לדאוג לו. אני מקווה שזאת התמונה האחרונה שהוא זוכר. פעילה חברתית שהראתה כלפיו דאגה אנושית אמיתית. נוגע ללב.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      כמעט ואף אחד לא התייחס לצוואה האמיתית שלו וזה חלוקת התקציבים של הביטוח לאומי שנעשית לפי קריטריונים קואליציונים. זה אומר החרדים והקשישים הרוסים. המחאה שמחה שיש להם פוסטר בוי דרמטי כל כך אבל הם בשלהם נלחמים על הזכות לחיות בלב תלביב.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      מרטין, שכחת לכתוב בתגובה שעבדת במד"א ירושלים.
      אה כן, ושעבדת במד"א ירושלים. וגם שעבדת במד"א ירושלים.
      כמה פעמים כתבת את זה בחודש האחרון? 500?

      אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        בן אדם יושב וכותב תגובה ארוכה, רצינית ומעניינת והתגובה של בעלת הבית היא טרולית למהדרין. מה הקטע?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הקטע הוא שבעלת הבלוג נאלצת לקרוא שוב ושוב על כך: "עבדתי במד"א ירושלים" .
        והקטע השני הוא שנערכו דיונים בנושא, והסברים על פציעתו של סילמן נכתבו ב ק צ ר ה על ידי, ולא רק, פעם ופעמיים ושלוש בימים האחרונים. זה הקטע.
        ובעלת הבלוג תכתוב כל תגובה שעולה בדעתה.
        מפתיע ומוזר? אפילו לא ייאמן? נכון.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        בכיף,
        אבל כמה פעמים עוד נקרא שלבעלת הבלוג יש זכות לכתוב כל תגובה שתעלה בדעתה?

        מפתיע, מוזר, לא ייאמן? בכלל לא. סתם קטע לא ברור.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        בכל פעם שתשאל "מה הקטע" אשיב לך. כך שזה תלוי בך למעשה כמה פעמים אגיב על כך.

        אהבתי

  26. פסימיסט הגיב:

    מי הם המצטרפים החדשים לבלוג? כמי שרק קורא ולא מגיב, לא נראה שרמת הדיון עלתה לאחרונה. והכינויים, הו הכינויים. מדכא.

    אהבתי

  27. אורן הגיב:

    אני מניח שהיצוא הישראלי המשובח, געגע, מהווה מטאפורה הולמת לטוקבקים.

    אהבתי

  28. מרטין הגיב:

    דיון מעניין ורב שכבתי התפתח אתמול בטוקבקים על אודות גיוס חרדים. אם תשאלו אותי (ואתם לא), זה המודל האידיאלי מבחינתי להתנהלות הדיון פה. יוצאים מתוך הפוסט, שיש בו רק אזכור קטן לנושא, ומפתחים נושא שרבים מאיתנו לא מכירים, עם השתתפות נציגים מצדדים שונים. סופסוף בלי הקרן החדשה והקינות הרגילות. הלוואי אמן זה יהיה פתח לימים טובים יותר.

    (V מתמוגגת ב-11.7 על איזכור קטן שלה שהפך לדיון רב שכבתי)

    והקטע השני הוא שנערכו דיונים בנושא, והסברים על פציעתו של סילמן נכתבו ב ק צ ר ה על ידי, ולא רק, פעם ופעמיים ושלוש בימים האחרונים.

    (V מתעצבנת שאיזכורים קטנים שלה הופכים לדיון רב שכבתי)

    המסקנה שלי: האגו השברירי שלך חשוב לך יותר מהצלחת הבלוג או הצלחתך הכלכלית.

    את יכולה לערוך את התגובה שלי. את יכולה למחוק את התגובה שלי. את יכולה לדרוש (ולקבל) התנצלות על מה שכתבתי. אבל עד שתגלי מה את רוצה מעצמך, הבלוג והמגיבים, את יכולה להמשיך להתנהג כמו פרימדונה עם קפריזות ומצבי רוח משתנים. זה משעשע אותי . ובינינו V, בלי שאף אחד ישמע, לכי תחפשי מי ינענע אותך 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s