הכותרות כולן עוסקת בפיגוע בבולגריה. כל העיתונים נחלצו יפה מכך שלא רק ישראלים נהרגו בו. ידיעות חוגג עם שער שישי כפול.
הכות' של ישר"ה מצליחה בכ"ז לפספס, על אף שמדובר בשתי מילים בלבד: "טרור בחופשה" יכולה להיקרא כאילו הטרור עצמו יצא לחופשה.
אבל אופס, הנה nrg הבוקר: חמישה ישראלים נהרגו. השניים האחרים, לא משנה. חזרנו לסורנו. וגם ynet. ווואלה!.
אין צדק בעולם הניוז. יום אחד עסוקים כולם בגירושין המשמימים של מופז מנתניהו (אם התגעגעתם, מחר תוכלו לקרוא ראיון עם מופז בסופשבוע). וביום השני כותרת רודפת כותרת. אז פיגוע טרור בבולגריה דוחה את חיסול צמרת אסד בסוריה, והרב אלישיב יגיע לאחר מכן.
בן כספית מספיד את אסד ואף קורא לו "ז"ל", אבל העמוד לא קיים.
צר עולמם של עורכי הדסק במעריב. בעמוד אחד, "ישראלים על הכוונת", מיד אחריו, "נשיא על הכוונת". כן, קשה גל החום.
ואיך נוותר על תיאורים קלאסיים כמו "ברגע אחד הפכה חופשת הקיץ החלומית לסיוט, וריח החופים התחלף בריח הגופות והמוות" (ידיעות, 2).
בשערי כל העיתונים מתייחסים למותו של הרב יוסף שלום אליישיב (בידיעות), או אלישיב (בשאר העיתונים).
בהארץ ממש שוקדים על דמותו.
"דווקא עכשיו החרדים נשארו ללא מנהיג" כותב יהודה שלזינגר. עכשיו? לא הגזמנו? עם כל הכבוד לכבוד הרב, הוא כבר לא עימנו שנים. אז מה זה הקשקוש הזה? על פי עדויות הוא אכן היה צלול עד לפני חודשים ספורים.
טוב לשמוע שיש יורש, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, רק חבל שהוא ינוקא, בן 98 בלבד, ועדיין לא גיבש לעצמו השקפת עולם בהירה. החברה החרדית מצטיינת באופטימיות שאין שנייה לה.
זוכרים את הכותרת הראשית של ידיעות מ-13 ביולי, "המחדל והפסקות החשמל"?
איפה המחדל? כמה מכם, מכל רחבי המדינה, חוו הפסקות חשמל בשבוע שעבר מאז ההצהרה על ה"מחדל"?
מה שמשך אותי למאמר של יוסי קליין הוא הכותרת המשובבת, "בדרך אל החיתולים". את הדרך אל החיתולים, שכוונתה ברורה ודאי, הוא מחבר למעשהו ולמצבו של משה סילמן.
יש עורכים בבית?
– במעריב ספורט של אתמול, רביעי, היה סיקור המשחק של קריית שמונה נגד ז'ילינה הסלובקית. שליח מעריב כתב את תיאור המשחק, ובעמוד 3 מופיע טור הפרשנות של אייל לוי. הבעיה? המשחק לא שודר בשומקום, כולל בישראל כמובן.
אז היכן ראה לוי את המשחק אותו פרשן? עדכון: המשחק שודר לבסוף בערוץ הספורט ובאתר האינטרנט שלו.
– המת הוא אבי אבות הטומאה. אי אפשר לטמא את המת.
– הכיתוב הזה התפרסם ב-ynet. כן, לחץ גדול וכו', אבל חייבים העורכים לזכור שזו בדיוק שעת המבחן שלהם: מיליונים שועטים ומרפרשים את עמוד הבית בשנייה, וטעות מסוג זה, אף שמן הסתם לא נעשתה בזדון, מהדהדת לעיני הקוראים הלחוצים וההיסטריים ממילא עשרת מונים.
לחם עבודה
עוד אנחנו עוסקים במעריב, גל הפיטורין במקור ראשון בעיצומו.
נמשכים הקיצוצים ב-yes.
בעלי עיתונים לא צריכים להיפרד עדיין מהדפוס.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אחד הדברים המצחיקים שתקראו ביום העגום הזה.
קוני שולץ, עיתונאית זוכת פוליצר, נחשדת שהיא מתרועעת עם פוליטיקאי אותו היא מסקרת.
הפדיחה הייתה נמנעת אם הבלוגר היה נכנס לעמוד הפייסבוק שלה.
(תודה לאורן).
יואב לרמן ("עוד בלוג תל אביבי") VS משרד השיכון.
בלוג חדש לחיותה דויטש, מטרוניתה. בהצלחה.
בצהרי אתמול שיבשה תחנה זרה, ברוסית, את שידורי רשת ב'. השדרנים היו אובדי עצות.
כפי שתוכלו לגגל, זו לא הפעם הראשונה.
לפני פיזור
[poll id="44"]
ולווט אנדרגראונד 
קוים לדמותו של מהנדס הארטיק בננה.
אהבתיאהבתי
כמה קל להפעיל אותך אינג'נייר
אהבתיאהבתי
מלפפונים
חמוצים
כובשים כשהם קטנים.
שום שמיר
ולימונים
בצנצנת מסדרים.
מי מלח
טועמים
משאירים שלושה ימים.
(יורדים אוקטבה)
בעדינות נושכים
טעמים מתפוצצים
מחלקים גם לשכנים
אהבתיאהבתי
זיתים דפוקים-
לוקחים אבן ,דופקים את הזיתים. משרים בתמיסת מלח אותה מחליפים שלושה ימים, משרים לחודשיים (!!) במי מלח- שום -פלפל- לימון ושמן זית ומקווים לטוב.
אהבתיאהבתי
הבוקר בתכנית אור ראשון ברשת ב' שמשדרת את כותרות העיתונים בקע מן המקלט קול מהוסס ומגומגם במקום קולם הבוטח של השדרנים המעולים עופרה נחמד ואיזי מן. מסתבר שלא היה זאת הפעם הראשונה שבן ציון יריב נזעק למיקרופון.
אהבתיאהבתי
***
V: לך מפה
אהבתיאהבתי
דבורית שוב חסמת לי את האפשרות לכתוב באתר ,לפי מיטב המסורת של הסמול הקיצוני הישראלי,מה יהיה?
אהבתיאהבתי
תשלח תמונה. היא רוצה להתאמן עליך בזריקת חיצים. בחיי שאתה מבין ממש לאט מתי אינך רצוי.
אהבתיאהבתי
תקשיב "מהגר משתפך", החיים שלך אולי מעניינים את התאילנדית שלך (גם בספק), כאן זה בלוג על תקשורת!
אני מבין שאין לך נפש חייה לדבר איתה, והבדידות קשה.
תגיד כמה עולה פסיכולוג בתאילנד, ויכול להיות שבחוכמתך הרבה תצליח לארגן תרומה לכך.
או שתמצא לך מקום אחר לספר על חייך המשעממים עד מוות!
אתה מעורר פה אוירה עכורה, סגנון קרב תאילנדי…
וכ ל ז ה ל א ק ש ו ר לת ק ש ו ר ת.
אאאאז צטרף לשיםו לב, ותקימו בלוג "מעל האדמה" למשל?
אהבתיאהבתי
לשימו לב.
שמע בחור. אתה קצת מעורער. אני ממליצה שתפנה לעזרה מקצועית. אני מתקשה לעזור לך.
אתה הוזה, ולא נעים לראות את זה.
טפל בעצמך.
אהבתיאהבתי
יש לי הרגשה שמאחורי "שימו לב" עם תגובת ה"ערב טוב" המקדימה תמיד את תגובת התלונה על חסימה עומד אותו אדם שעומד מאחורי סיתוונית החורש "אני לא יודעת מי אתה אבל אני אתלונן עליך" וככה"נ גם מאחורי אבנר "ברשותכם אפתח הפעם בנימה אישית" עליו השלום.
אהבתיאהבתי
ערב טוב
אהבתיאהבתי
עוזי ארד: אנחנו פגענו בעימאד מורנייה
ביבי בוחר את עוזריו כפי ששרה בוחרת את העוזרות שלה.
אהבתיאהבתי
V היקרה,
בתכניתנו "כבדות על הבוקר וחיות אחרות" מתארחת V. מה פשר הכבדות על הבוקר, V? שוב מישהו לא חייך אלייך ברחוב והבנת שזה "הסוף של המדינה"? קשה להיות פמיניסטית-שמאלנית-רדיקלית בים הפירגון והתמיכה שאת מקבלת אז החלטת לפרוק קצת פירגון לכיוון שלי?
אני מחזיק מעצמי. את לא. חבל. תתחילי ללמוד. אני אחד הטובים ביותר שיש. "מכל מלמדי השכלתי" הוא התחלה טובה. "אוויל מחריש חכם ייחשב" הוא דרך פעולה מומלצת. תלמדי לשתוק. להקשיב. יש גם סבל בעולם שהוא לא שלך. בכיינות מעולם לא הייתה דרך פעולה יעילה. מניסיון. התחלתי להתנדב במד"א בגיל 15. ההתנדבות במד"א הייתה חוויה מעצבת בצעירותי, השפיעה על תפיסת עולמי והייתה חלק מהסיבות לחזרתי בשאלה.
לגעת באדם נגד רצונו מוגדר בחוק הישראלי כתקיפה. לשוטר מותר להפעיל כוח כלפי אזרח תוך שימוש באלימות "שלילית", והוא כולל את הזכות להגיב בכוח לאלימות. חובש במד"א מתמחה באלימות "חיובית" שמשמעותה הנכונות לחוות אלימות כדי להציל חיים. חטפתי מכות מבני משפחה שהתעקשו שנמשיך בהחייאה לאהוב שמת. חטפתי מכות מחוקר שב"כ שרצה לקחת לי את המחבל הפצוע מהאמבולנס. מנרקומן שהוצאתי אותו מהסוטול. מעבריינים שהתעקשו לריב מול העיניים שלי תוך סיכון חיים. מחרדים כועסים על אלוהים יודע מה. מפולניה שהזזתי לה את שולחן הקפה בסלון כדי לטפל בבעלה שהתמוטט (אני רציני). מפצוע היסטרי שחילצתי מרכב מרוסק. מנערה שנאנסה באכזריות. מאישה מוכה שבעלה התעלל בה. מהבעל הזועם שמפריע לי לטפל באישתו המוכה. חטפתי מכות מעוד רבים וטובים כדי להציל חיים. מעולם לא החזרתי. ככה זה כשאתה מלא בחמלה ואהבה. המכות רק חיזקו אותי. אז את מתארת לעצמך איך נלחצתי כשראיתי מכה וירטואלית מהכיוון שלך 🙂 תודה על החיזוקים. אני מעריך את זה שאת עוזרת לי להיות חזק יותר. באמת.
רק לאחרונה אני מרשה לעצמי להרגיש גאווה וסיפוק על עבודת הקודש שהייתי חלק ממנה. "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא". בעבר הייתי חש מבוכה כשהיו מעריכים אותי על הרקע במד"א והיום בשעה טובה, בגיל 44, אני מרשה לעצמי לתפוס מעצמי על תרומתי לחברה הישראלית. אני גאה על כל מכה ומכה שחטפתי בעבודה במד"א. אני גבר מוכה וגאה. אסיר תודה גם לתמורה שקיבלתי, לאנשים הנפלאים והערכיים שפגשתי במד"א, ערבים ויהודים, חילונים, דתיים וחרדים, עובדים יחד בהרמוניה אוהבת כדי להציל את חייו של אדם זר. עבודת צוות ברמות הגבוהות ביותר.
אחד הדברים הראשונים שאתה לומד במד"א הוא שלחץ לא קיים באמת. שלחץ קיים רק בדמיון ושהביטוי הפיסי שלו ניתן לשליטה. לכן ביקורת מבלוגרית זניחה וחסרת משמעות (גרסת האוהבים) או ביקורת מבלוגרית משפיעה ומוערכת בתעשייה (גרסת הקנאים) לא מזיזה לי. אז לכי תלחיצי מישהו אחר 🙂 את מכירה אותי. בעיה שלך. יש כאלו שמגיעים לבלוג שלך פעם ראשונה בעקבות השמועות שאחד המגיבים הוא כותב מוכשר שעבד בעבר במד"א ולכן יש לוודא שהם מבינים שהם הגיעו למגיב הנכון ולא לאחד המגיבים הפשוטים והלא מעניינים כמו משתמש אנונימי למשל (עזה כמוות אהבה, משתמש, אז תסבול…).
עכשיו אני מתאמן באגרוף תאילנדי. לומד לחטוף מכות כדי שאוכל לאתגר את עצמי בכניסה למקומות אלימים יותר ויותר כדי להציל חיים. לעמוד גאה בשכונת מצוקה. לחטוף מכות מאזרחים כועסים ומאוכזבים מחוסר הסולידריות של החברה הישראלית. כשישו אמר שצריך להפנות את הלחי השנייה, זה לא היה מתוך חולשה אלא מתוך עוצמה פנימית של ישראלי יהודי גאה. גנדי חטף מכות מהשוטרים הבריטים, מכות האלות לא הפילו אדם חלש אלא אדם חזק וגאה. הודי הינדי גאה. אני מלא גאווה ולכן מוכן לחטוף מכות. גם פיסית וגם וירטואלית. לוחם לא פוחד לקבל מכות מאזרחים אלא רואה זאת כחלק מחובתו האזרחית בקהילה. לחטוף קצת מכות כדי להפסיק מריבה מסכנת חיים זה לא כזה סיפור. מה הם כבר יכולים לעשות לי? להכאיב לי קצת? לפעמים אני חוטף מכה ומשחק אותה פצוע אנוש… גם זאת דרך טובה להפסיק מריבה… 🙂
אני אוהב את האינטרנט. המקום היחיד בו אני מרשה לעצמי להחזיר "מהלומות" וירטואליות. לפרוק אגרסיות מנטליות. במציאות הפיסית אני שומר על שליטה מלאה ופה אני מרשה לעצמי להתפרע. במילים. תענוג. כולכם יכולים לקפוץ לי. 🙂 שוב תודה על המהלומות הוירטואליות חזרה לכיוון שלי. אתם עוזרים לי לפרוק אגרסיות. זה מאוד עוזר לי בעבודה החברתית שאני עושה (סטנד אפ מבוסס הומור עצמי לגיוס תרומות למטרות הומינטריות). רק לצטט את מה שכתבתם עלי כאן זה חצי הופעה. תודה מקרב לב. אני מתכוון לזה. מעומק ליבי. אני יודע שזה נשמע מופרך, אבל אתם עוזרים ליתומים תאילנדים שנולדו להורים חולי איידס. גם אתם יכולים להיות גאים בעצמכם. אני גאה בכם. (דמעות. סליחה. תיכף אשוב).
למרות שאני אשכנזי, זה גם הסיפור שלי. (אלברט עמר. שקוף)
מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף
הן דרכך רואים, אתה לא נראה
יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף
כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה
בן עשר נחתת מצפון אפריקה
והרי לא קוף אתה, אלא אדם
למדבר אתה נזרק, אומרים: זהו ביתך
ומן הגוף הולך אוזל הדם…
זה לא עניין של קושי, גם לא של פרנסה
עניים הן יש בכל מקום לרוב
אתה פשוט שקוף כי הם עושים אותך כזה
וזה עניין של חוסר צבע טוב
מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף…
נזרק מבית הספר, מורחק לפנימיה
וממוסד דתי לישיבה
שקוף כמו נהר, הם לא רואים אותך
מחליק בין הדפים של תלמודך
מביט בך אביך, עיניו מעורפלות
גם הוא אותך הפסיק מזמן לקלוט
שוקע בעצמו ולא מוצא דבר
כי גם דרכו אפשר עכשיו לראות
מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף…
לפני שלושה חודשים החלטתי שמספיק. אני לא שקוף יותר. אני מלא בעצמי ואני אשתמש ביכולות ובקשרים שלי כדי לעזור לאחרים. מגייס תרומות למטרות הומניטריות וחברתיות. תורם לשינוי חברתי ופועל להשגת צדק ושיוויון חברתי. ולכל המפרגנים אני חוזר שוב – כולכם יכולים לקפוץ לי 🙂
אני בקשר עם V מחוץ לבלוג. המלצתי לה להוציא עלי קצת אגרסיות ו-"לפתוח עלי פה" כי זה בריא לפרוק מתחים. אני מקווה שעזרתי. אשמח אם V תוציא עלי אגרסיות, מתחים ולחצים. בשביל מה יש חברים, תגידו לי?
ל-V: אני יודע למה מד"א הקפיץ אותך. אני מבין את הגעגועים. אני שולח חיבוק וירטואלי. לא הכרתיו אבל ברור לי שהוא היה אדם טוב. ברור לי שהוא היה גאה בך ובהצלחתך. שאי ברכה. תחזיקי את הראש גבוה. שימי ז*ן על כולם. כולם יכולים לקפוץ לך ואת לא חייבת הסברים לאף אחד. את משוחררת. עופי לי מהעיניים. את מביאה לי את הסעיף. תיזהרי ממני. אני רציני.
אהבתיאהבתי
אה, באמת, התנדבת במד"א מגיל 15? יופי, גם אני. וגם אח שלי, וגם אמא שלי. וגם עבדנו שם. כולנו, כל המשפחה.
ועל אבא שלי כל קוראי הבלוג יודעים. מי שקורא את הבלוג/ים שלי ולא רק את התגובות.
וכל מי שעבד במד"א ב-30 השנים האחרונות, ברחבי הארץ, שמע עליו. כך שאל תחרטט לי עם "געגועים". היכולת שלך להביע אמפתיה היא אפסית.
החיים במד"א היו שותפים לי ולמשפחה שלי במשך הרבה עשורים, כך שכל החזרות שלך על "עבדתי במד"א" מגוחכות ונלעגות.
ו"עופי לי מהעיניים" תגיד לאשתך.
אהבתיאהבתי
כן המפקדת 🙂
אהבתיאהבתי
תודה על הפרגון.
באשר לרב אלישיב – אני ממליצה על הסטטוס שכתב בנושא הרב בני לאו. http://www.facebook.com/photo.php?fbid=338955889515837&set=a.284667231611370.67283.236564963088264&type=1&theater
ו
אהבתיאהבתי
מאמר מעולה על אסאד הצעיר ישראל וארה"ב. זה עדיין לא הספד אבל
הערכה מעניינת של יחסי החוץ של סוריה. דברו לא מזמן המון על שלום
http://english.al-akhbar.com/content/syria%E2%80%99s-foreign-policy-juggling-act
אהבתיאהבתי
גדולתו של מנהיג ערבי נמדדת בערבית (אתם), באנגלית (הם) ובשדה הקרב (אנחנו).
אהבתיאהבתי
תודה על המאמר. קראתי ולמדתי ממנו יותר על האמריקאים מאשר על אסד. הדיפלומטים האמריקאיים מצטיירים כאילו הוכשרו על ידי סילברסטיין.
אהבתיאהבתי
זו כונתי שכ"א יבחר מה לקחת. או כן, ופתגמי עם לפעמים שוגים. הטאוויל
בכלל לא היה אויל ואולי סנדלרים הולכים יחפים אבל רופא העיניים ראה את האמריקאים כמו ברנטגן.
אהבתיאהבתי
הצחקתני שוב.
שי מהאגודה לחייל
אהבתיאהבתי
טור מצוין של גדעון עשת היום בידיעות.
אהבתיאהבתי
מסתמן שסניף של ולווט נפתח כאן.אם אמנם המגיב הדומיננטי שם הוא מי ששמו מופיע גם כאן, אני לוחצת את ידו.
אהבתיאהבתי
אם את מתכוונת לתגובה 22, אז זה לא אני.
אני עדיין ממתין להסבר הגיאו-פוליטי שיפתור לי איך לאף מרצה בהר הצופים לא מפריע שבדרכו לאוניברסיטה הוא עובר בשטחי 67'. אח"כ אתחיל לשפוט את אריאל.
אהבתיאהבתי
הסכם שביתת הנשק השאיר את הר הצופים כמובלעת בריבונות ישראלית, כולל הזכות למעבר קרקעי.
אהבתיאהבתי
ראשית, תודה. זו הפעם הראשונה שאני זוכה לתשובה בנושא. ואפילו תשובה לא רעה. שנית, אתה במקרה יודע אם הוא כולל זכות למעבר קרקעי חופשי, כפי שהוא היום? או שצריך לתאם מול האו"ם?
בהוקרה על התשובה אפנק אותך באנקדוטה ממקור אמין, קרי רע לנשק. הוא סיפר לי שלפני שנים חטף דו"ח משטרתי בכביש לירושלים, והגיע למשפט. כשהשופט רואה שהדו"ח מציין את המיקום המדוייק של ביצוע העבירה באיזור לטרון, הוא מזעיק את התובע ונוזף בו למה המשטרה בוחרת לערוך מארבים דווקא באיזור מפוקפק מבחינת הריבונות הישראלית. ידה ידה ידה, הנאשם הולך הביתה בשלום.
אהבתיאהבתי
אולי מפני שקמפוס הר הצופים הוקם עוד לפני כן?
אהבתיאהבתי
מה הבעיה שלך עם כותרת המחדל?
עצם זה שאנחנו צריכים לשבת בבית ולהחליט אם כן להדליק מזגן או לא להדליק ואם לכבס עכשיו או באמצע הלילה זה בעיה קשה שנובעת מהתקלות בפעולות של חברת החשמל שלא נערכה כמו שצריך לקיץ הזה.
השבוע היה כתוב בכל העיתונים שחברת חשמל לא בנתה בזמן תחנות שנקבעו בתכנית חרום שפואד עוד הכין לפני כמה שנים. אחרי זה היה כתוב שהם "שכחו" לתקן בזמן את תחנת הכח בחדרה אז מתקנים אותה בשיא החום כשחסר חשמל.
אבל כנראה שאת נהנת לשבת עם מזגן שלא מקרר בשיא החום ולחשש שעוד רגע הוא יפסיק לעבוד כי יהיו הפסקות חשמל ולא ממש מפריע לך מתי את מכבסת או אופה עוגות ובעיניך זה לא מחדל שקשור לפעולות חברת חשמל
התפקיד של דובר חברת חשמל פנוי את יכולה לעבוד אצלם
אהבתיאהבתי
לא, אני כבר מדבררת את הלשכה של נתניהו, אין לי זמן פנוי בין זה לבין אפיית העוגות והכביסה.
אהבתיאהבתי
וכך התעלמת לך באלגנטיות מכל מה שאמרתי והתמקדת רק בעקיצה הקטנה והמיותרת בסוף. צודקת זה הרבה יותר פשוט לקבור את הראש בחול כיען במוקם לענות ברצינות לבקורת שכותבים לך קוראייך על בקורתך. איזה כיף להיות מבקר
אהבתיאהבתי
אני לא אחראית על החרדות שלך, אם המחדל מסתכם בלשבת בבית מול המזגן ולחשוש שייכבה, אז בסדר, קרא לזה מחדל. אין לי מה לענות על זה. הכותרת מוגזמת ופומפוזית, כדרככם.
אהבתיאהבתי
מעבר לזה, החרדות נוצרו מלכתחילה בגלל הכותרות…
(למרות שכפי שדיווחתי לפני כמה ימים, התעניתי קשות בהפסקת חשמל ממושכת בת כרבע שעה, שנבעה מתקלה ולא מהפסקה יזומה).
אהבתיאהבתי
מישהו נתן את דעתו לפרסומות המשיח המופיעות בראש העמוד הראשי של הארץ מדי יום?
אני מניח שזה לגיטימי כאשר מישהו מפרסם את עצמו בתור דמות או סמכות רוחנית, אבל בזמן האחרון החלו להופיע שם כל מיני נבואות חורבן שכבר הופכות את העניין לביזארי מצד אחד, ולא בדיוק חוקי מצד שני.
אהבתיאהבתי
זה לא, אבל זה נראה כמו סאטירה.
מי שלא טורח להיכנס ללינק, לא יכול לדעת בוודאות.
לא יאומן ששוקן מוכן ללכלך ככה את הדף הראשי של העיתון שלו.
בהמשך ישיר לאתמול.
מה שמחזיר אותי גם לזה.
אהבתיאהבתי
לא להחמיץ את הטור של לילך סיגן במעריב היום. היא כותבת ששלי יחימוביץ מנסה לקפוץ מעל לפופיק ולהראות שהיא מבינה בהכל. בדיחה נחמדה, הבעיה שהבדיחה היא על חשבונה של סיגן אבל היא, אטומה לגמרי, ממש לא מבינה את זה. לפעמים אני שואל את עצמי אם לא כדאי להתעלם מהסיגן ואז התופעה תתפוגג מאליה, אבל לפעמים קשה לי להתאפק, היא כל כך מביכה ואני מרחם עליה למרות כל הכסף שלה וההוא הא והלק וקטמנדו והצוואה והוויסקי הקפוא או הוודקה החמה, ***
אהבתיאהבתי
כנראה שלקרייניות בתלביב,(רדיו טלויזיה..) חם בימים האחרונים?
אז תקשיבו אוסף איגנורנטים: חם זה לא שרב!
מה כלכך דרמטי במילה הזאת שנטפלתם אליה?
השרב בשיאו!
השרב יגדל!
בעיצומו של השרב…
אין ש ר ב!!!!
חם קצת,קצת יותר.
זה שרב:" בישראל, מגדירים יום שרבי כיום שבו הלחות היחסית הממוצעת פחותה מ־50% בחוף ו-45 בהר. שרב נחשב כבד אם הלחות יחסית בהר נמוכה מ-20% ובחוף מ-30%. בימי שרב עשויה הטמפרטורה לעלות תוך ימים אחדים בשיעור של 10 מעלות צלזיוס ואפילו יותר….."
מה אין אף אחד בתיקשורת שיגיד את זה ל"אוסף"?
איפה כל ה"דניים" האלה שמבלבלים את המוח בסוף המהדורות?
אהבתיאהבתי
דני רופ משתמש במונחים כמו עומס חום כבד וגל חום ולא שרב. אם תקשיב עד הסוף תשמע שהוא מבחין בינם לבין שרב. נחמתי בכך שבעמק חם יותר.ד"ש מהבריזה התל-אביבית.
אהבתיאהבתי
שששש…
ריצ'רד סילברסטיין, הבוקר:
http://www.hakafe.com/thread14432.html
אהבתיאהבתי
מצחיק.
סילברסטיין מכנה דרוזים מרמת הגולן ועלוואי מע'ג'ר "פלסטינים".
כמו שהפלסטיניות השתלטתה על ערביי ארץ ישראל, עכשיו היא משתלטת על שאר הערבים.
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה לצלם אותו משמיע את זה ליד דרוזי. 10 פריימים לשניה לא יספיקו לתעד את מהירות הכאפה.
אהבתיאהבתי
הנ"ל כידוע וכמפורסם מקור לאמת אמיתית, אחת ויחידה ולידע יסודי, עמוק, בדוק ומבוקר על ישראל ושכנותיה. הנה דוגמית. שים לב לביטאון החדש של גולני "מולדתי", ועוד בערבית.
Salman Hassan Safadi: his arrest reported by the Golani Arabic language news service, Baladee, which notes that the Shin Bet “turned his house upside down” and confiscated mobile phones & computers.
יותר גרוע ממה שהשביחה העלווית עושה בסוריה, בעצם הרבה יותר גרוע.
Like Jawhari, I’ve confirmed he is a resident of Majdal Shams, though neither Jawhari’s lawyer or family know if there is any connection between the two arrests.
לא רק דרוזי, הנ"ל ככל משפחתו הנו בכלל אזרח סורי. על הרדיפות שרודפים את האזרחים הסורים ברמה"ג. האזרחים הסורים הכי שלווים, הכי רגועים, הכי פחות מופחדים והכי פחות נרצחים בכל המזה"ת, ראה בבלוגים קודמים על הרופא משם שעושה אק"ג לטייסים ישראליים ומהנדס אזרחי משם שמודד את מפרץ עתלית.
אהבתיאהבתי
צ"ל יהודה לייב שטיינמן, ולא ככתוב בפוסט.
מלבד זאת, משעשע לראות כיצד מתייחסים לפוסק הליטאי מהזרם הירושלמי, ('המחבלים'), כאל מנהיג הציבור החרדי כולו.
מה עם החסידים? הספרדים? הליטאים שאינן סרים למרותו, ('השונאים'), הבריסקער'ס? הקנאים כולם? הרב אליישיב זצ"ל הנהיג בערך 20% מהציבור החרדי, וגם לזה לא ממש אפשר לקרוא הנהיג.
מה שכן, פוסק גדול הוא היה, וכולם מעריכים את גאונותו והתמדתו, ובשל כך הסער הזה.
ו-V, אולי כדאי לך להעלות את שערי העיתונים החרדים, (יתד-נאמן, הפלס, המבשר, המודיע), כולם, ללא יוצא מן הכלל, הקדישו את כל העמוד הראשון כולו לפטירת הרב אליישיב, שאר החדשות נדחקו לעמודים הפנימיים.
אהבתיאהבתי
האם אפשר לקבל דוגמה לגאוניותו ולפסיקה 'גדולה' שלו?
אהבתיאהבתי
כמובן,
חפש בפסקי הדין שנתן בשבע עשרה השנים בהם היה דיין בביה"ד הגדול בירושלים. בתור דוגמא.
אהבתיאהבתי
התכוונתי להציג משהו כאן.
אהבתיאהבתי
חפש כאן
כתוב בחיפוש כותר "אוסף פסקי דין".
אהבתיאהבתי
ואם יש לך 'פרוייקט השו"ת', הדרך מתקצרת פלאים.
אהבתיאהבתי
וקפטיין,
בגלל שאני ממש אוהב אותך,
קח גם את זה.
אהבתיאהבתי
חסידיו של הרב אלישיב בנו לו בית כנסת ליד ביתו. האברכים הליטאים נהגו למול את בניהם בבית כנסת זה כדי לקבל ברכה מהרב כאשר ירד להתפלל. ביקרתי שם פעמיים, בארוע ברית מילה כזה, בשנים האחרונות והיה ברור לעין שהרב מופעל על ידי שמשיו. לטעון שהוא היה מנהיג בעשור האחרון זו גוזמה חסרת כיסוי.
אהבתיאהבתי
מסכים איתך.
אהבתיאהבתי
זה מה שכתבתי, אם לא שמתם לב.
אהבתיאהבתי
שמנו. באים לחזק את ידייך.
אהבתיאהבתי
כבוד הרבנית.
אהבתיאהבתי
בודאי הכוונה הייתה לכבוד הרבה. דבורית אינה אשת רב
אהבתיאהבתי
האמת שרציתי לכתוב כבוד הרבה (בגלל מה שכתבת) אבל משום מה זה לא נראה נהיר כל כך לעין בכתיבה הכל כך קצרה.
אהבתיאהבתי
בשורה התחתונה הרבה איסורים וכללים על מעט חיים פעילים. בדורות קדומים, גדולי הדור היו מקפידים על עצמם ועל משפחתם ועל תלמידיהם המובחרים בלבד ומניחים לציבור. אבל בזכות הגסף הציוני נמצא הפטנט להפוך את כולם למקפידים גדולים וכולנו משלמים את המחיר מכיסנו. כל השיטה היא מופרכת וגם פושעת.
אהבתיאהבתי
לא השאיר חותם או רושם מלבד מלחמות, מרירות, ושנאה. לא כתב ספר, לא בנה בית, לא נטע עץ, רק ישב ספון בחדרו מוקף במקורבים שמחתימים אותו על מכתבי נאצה, הברות, מכתבי ביטול, וחוזר חלילה. בחירה פוליטית של איש המדנים אלעזר שך הקנתה לו תואר של "גדול דור", אבל בסך הכל היה בובה לצרכים פוליטיים פנימיים של פלג של אנשים מוזרים שנלחמים על יניקה מעטיני המדינה ותורמים. מביך אותי שראש הממשלה שלי סופד לכלומניק שכזה.
אהבתיאהבתי
"גדולה שנאה ששונאים עמי הארץ לתלמידי חכמים משנאה ששונאים עכו"ם לישראל", פסחים מט, ב.
אהבתיאהבתי
אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. – אלא דיני דמגיזתא לדיינו? – אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין " (בבלי, בב"מ ל' ע"א).
אהבתיאהבתי
דורות שלמים של תוכים עניים הוא גידל ולקרקר ציטטות מספרים עבשים הם יודעים. לפרנס את הילדים שלהם? זה כבר מסובך.
אני בטוח שלמשפחה שלו יש קצת פחות בעיות כלכליות מלמאות האלפים שהוא דן לבערות ועוני.
אהבתיאהבתי
הרב אלישיב חי ברמת חיים גרועה עשרת מונים מרובא דרובא של הציבור החרדי. ולכן רואים בו סמל ומודל לחיקוי.
בניגוד אליך, איש רדוף שנאה, החרדים לא רואים בחיי נוחות ועושר מטרה כלשעצמה.
אהבתיאהבתי
ועל פי השמועה בני ביתו ומשב"קיו חיים ברמת חיים גבוהה עשרת מונים מרובא דרובא של הציבור החרדי. ולכן רואים גם בהם סמל ומודל לבעייתיות במודל ההנהגה החרדי.
אהבתיאהבתי
גם נכון.
אהבתיאהבתי
החרדים לא אוהבים כסף? בגלל זה "גדולי הדור" יוצאים לחופשות בסן מוריץ? בגלל זה גומא אגייאר היה מוקף בראשי ישיבות שסחטו ממנו מליונים על כל שעל ובתמורה הכשירו את אשתו הנוצרייה? בגלל זה עלובי נפש כמו אלישיב נלחמים בכל הכוח נגד חרדים שמנסים לעבוד ולהרוויח, לא מקבלים את ילדיהם למוסדות לימודים (אלא אם כן הם ממש עשירים, ואז פתאום זה לגמרי בסדר שהם "מודרניים"). החרדים מוחזקים בעוני במשטר פחד ואיומים, לא בוחרים בו. אתה מאמין לפרופגנדה שאתה כותב כאן?
אני לא איש רדוף שנאה, אלישיב היה אדיוט אחד מני רבים. מרושע אבל לא גרוע מקים ג'ונג איל או קדאפי, גם הם טענו שהעם שלהם מאושר מאוד, ממש מאושר, וחבל שהמערב מלא השנאה רודף אותם.
אהבתיאהבתי
כבר אין לי כח לענות לך,
אתה הרי יכול לפגוש כל חרדי, (הארד-קור, כזה מבני ברק או מאה שערים), והוא יענה לך את מה שהוא חושב מבלי לפחד מחרמות ונידויים, או סוכני חרש מצותתים, נכון?
ואז תשמע שכסף לא מעניין אותו, ולא וילה במיקום יוקרתי, ולא רכב מודל אחרון, ולא בגדי מותגים, ולא אוכל גורמה ולא…
תשאל אותו מי האיש הנערץ עליו, לא תשמע ממנו שם של סלב, מילארדר, או כיו"ב, אלא איש שהחכמה ולימוד בראש מעייניו. גם אם אתה לא מסכים איתו.
הרב אלישיב על צניעותו והסתפקותו במועט ראוי לתהילה והערצה, ואנשים כמוך המבזים אותו בשצף-קצף של טירוף, יישכחו מן הלב רגע אחרי שייסתם מעליהם הגולל.
אהבתיאהבתי
"החבר סטלין על צניעותו והסתפקותו במועט ראוי לתהילה והערצה, ואנשים כמוך המבזים אותו בשצף-קצף של טירוף, יישכחו מן הלב רגע אחרי שייסתם מעליהם הגולל"
אלישיב היה מנהיג שבתקופתו בעיקר רבתה השנאה הפנימית בציבור שהוא מנהיג וההנהגה המגוחכת שלו השאירה בעוני מנוול ציבור שלם. אתה רואה בו איש גדול, כנראה שאתה מאלה שהיו רואים גם בסדאם חוסיין איש גדול. זה שהחרדים הצליחו לייצר פולחן מנהיגים מטופש זה נחמד, אבל זה גם הקומוניסטים עשו. כשאתה סותם לילדים את המוח מגיל אפס לא קשה לעוות את דעתם. העיקר שבגביע היורו הם יתקבצו בקרן זווית בקופות חולים ופיצוציות ויצפו שעות במשחקים (שכמובן בכלל לא מעניינים "חרדי אמיתי", רק שנראה שאין כאלה).
אנקדוטה: החבר של אלישיב – אויירבך, גייר אגב את אשתו של אותו אגייאר למרות שהיא המשיכה ללכת לכנסיה, מסתבר שכסף אולי בכל זאת יש לו השפעה כלשהי על "גדולי הדור" שלך, או שאולי הוא לא "חרדי אמיתי"?
אהבתיאהבתי
משה,
אולי אתה לא יודע, אבל כחסיד חב"ד אני רחוק כרחוק מזרח ממערב מהשקפותיו של הרב אליישיב. יחד עם זאת אני מצליח להתעלות מעל המחלוקת, ולהעריך את האדם בשל מה שהיה.
בליל ההשוואות המופרכות והמופרעות בתגובה שלך, אינו ראוי ליחס.
אהבתיאהבתי
בקשר לגיור המזויף של אשתו של אגייר. כל כך לא מפתיע. הכת הזאת כל כך גלותית ומקולקלת. זה פשוט לא היה קורה עם הציונות הדתית.
אהבתיאהבתי
משה, האם אתה בעל רקע חרדי?
אהבתיאהבתי
עזוב תוכים עניים. גם אנשים שלא שומרים על היגיינה אישית ולא נשמרים לנפשותיהם בכביש.
אהבתיאהבתי
מה שמסביר את שינאת החרדים לכיפות הסרוגות?
אהבתיאהבתי
מה שאתה כותב רחוק מלהיות מדויק. העולם החרדי מתיישר לפי הליטאים. לא בכל תחום ולא עד הסוף, אבל הם אלה שנותנים את הטון. לכן הרב אלישיב היה הדמות החשובה ביותר בעולם החרדי. חסיד לא יתעניין במה שאומר אדמו"ר לא שלו, אבל כן במה שאומר הרב אלישיב. הספרדים עושים קולות של עצמאות אבל תמיד הלכו בסופו של דבר בעקבות הליטאים. מי שקבע לאיזו קואליציה יהדות התורה (ובעקיפין גם ש"ס) תכנס או לא היה הרב אלישיב, ולפניו הרב שך. כעת השליטה הזו תיחלש – וזה רק לטובה.
הרב אלישיב היה תלמיד חכם גדול, אבל אני לא משוכנע שהוא ייחשב לפוסק גדול. בראיה היסטורית אני מסופק מאד אם מישהו יצטט אותו בעוד חמישים או מאה שנה – לעומת דמויות כמו הרב פינשטיין או הרב ש"ז אויערבך שייזכרו ויצוטטו.
אהבתיאהבתי
מה שאתה אומר נכון בעיקרון,
אבל המגמה הזו משתנה מאוד בעשורים האחרונים, בעיקר מאז בלגן תשמ"ט, והוכחת כוחו של הציבור החסידי.
גם הספרדים כבר פרשו כנפיים, בזכות הרב עובדיה יוסף, וכיום רבים מהם, (אלו שאינם 'משתכנזים') כבר לא חוסים תחת צל כנפי הליטאים.
למשל: בזמן מחלוקת בין דגל ליהדות התורה, החסידים יבחרו ג' וליטאים עץ, וספרדים ש"ס. מסכים איתי?
כלומר, הרב אליישיב לא מנהיג – או הנהיג – את הציבור החרדי, וספק אם היה מישהו כזה מעולם. לא מסובך.
היכולת הליטאית להוסיף את המילה 'הדור', אחרי כל 'גדול' או 'פוסק' הדור, ראויה לציון בפני עצמה.
וההשוואה שלך מול הרב פיינשטיין או אויערבך, במקומה.
הללו האחרונים היו מקובלים מאוד גם על הציבור החסידי בכללותו. ואכמ"ל.
אהבתיאהבתי
פעם ג' היתה אגודת ישראל והיא כללה את החסידים והליטאים. מי שנתן שם את הטון היתה "מועצת גדולי התורה" שנוהלה ע"י האדמו"ר מגור. חסידים כמו אברהם שפירא היו הנציגים הבכירים של החרדים בכנסת.
אחר כך היה פילוג וקמה דגל התורה, וכל אחד בחר מה שנראה לו.
ובסוף הם חזרו ויצרו את יהדות התורה, ואין יותר "ג" לאלה ו-"עץ" לאלה, ובמפלגה הזו מי שנותן את הטון הם הליטאים. כשרצו להחליט אם להשאר בממשלה בזמן ההתנתקות הם לא עשו הצבעה בין האדמו"רים. מי שקבע היה הרב אלישיב (או החצר שלו). לגבי הספרדים, כבר ראינו לא פעם שהרב עובדיה לא מעז לצאת בגלוי נגד הליטאים, ושכשיהדות התורה עוזבת ממשלה ש"ס לא מצליחה להחזיק שם הרבה. כשהיו הסיפורים סביב קבלת בנות ספרדיות למוסדות וסמינרים אשכנזיים אף אחד בש"ס לא העז לפתוח את הפה ולהוציא ציוץ. היחיד שם שמבטא עמדות שלא מפחדות מהליטאים הוא הרב חיים אמסלם – וכמו שאתה יודע הוא כבר מזמן לא חלק מש"ס, אף שהוא מייצג את המפלגה הזו כמו שיכלה והיתה צריכה להיות.
אהבתיאהבתי
אל תלמד אותי היסטוריה.
יהדות התורה עדיין מורכבת משתי סיעות,
(אגודת ישראל ודגל התורה, אגודת ישראל גופא מחולקת לשלש סיעות: המרכזית-גור, המאוחדת, ושלומי אמונים-פורוש).
ויעקב ליצמן בתקופת ההתנתקות לא התייעץ עם הרב אליישיב, אלא עם האדמו"ר מגור. אוקיי?
משמע: הרב אליישיב לא מנהיג הציבור החסידי על כל פלגיו על מה הויכוח בכלל.
(והרב עובדיה היום פשוט לא סופר את הליטאים, ואת האשכנזים בכלל. אני די מאמין שכמה ליטאים מכים על חטא על החלטתו של שך לתמוך באריה דרעי בהקמת ש"ס).
אהבתיאהבתי
הספרדים עושים קולות של לא חוסים אבל גם הם כמו כל התופעה המאוסה הזאת מתחרים בקיצוניות. השאלה היא לא אם כולם קיבלו את פסיקותיו אלא הרוח הכללית של תחרות של קיצוניות שאין לה תחתית. חבל על הספרדים כי הם שורש טוב. על היהירות והגאוה של האשכנזים אין מה להתפלא.
אהבתיאהבתי
הסוציולוג עוז אלמוג כותב:
באנגלית מכונים החרדים "אולטרא-אורתודוקסים", אבל המושג השגור בעברית הוא "חרדים". למעשה מדובר במושג די חדש, שכן עד לשנות השבעים של המאה הקודמת המושגים הרווחים בעברית היו "יהודי שומר מצוות", "דתי" או "אדוק". למעשה כל ההבחנה בין דתי לחרדי היתה במשך זמן רב די מטושטשת (אפשר לראות את זה גם בלבוש החרדים בתקופת קום המדינה שדמה ללבוש הדתיים-הציונים). היא התחדדה ככל החברה החרדית נעשתה קנאית ומסתגרת יותר באורחות חייה וככל שהחרדים הגדילו את כוחם הדמוגרפי והפוליטי ויצרו לעצמם מסגרות עצמאיות.
מבחינה סוציולוגית נוצרה תופעה מעניינת שאפשר לכנותה "תחרות אינפלציונית". יחידים וקבוצות בתוך החברה החרדית מתחרים ביניהם ללא הרף מי יהיה אדוק ומחמיר יותר. נוצרה בעצם דינאמיקה של הקצנה דתית בכל השטחים: יחסי מגדר (הפרדה בין המינים), מיניות, לבוש, אוכל (כשרות), צנזורה, לימוד תורה ועוד. הדינאמיקה הזאת נוצרה הן משום שהגוף המקצין יוצר חוסר שקט בקרב שכנו המתון יותר ומאלצו במקרים רבים ליישר קוו, והן משום שהחמרה והקפדה מייצרת תו זהות אליטיסטי (בבחינת "אני/אנחנו טובים ואיכותיים מהאחרים").
המציאות התחרותית הזאת יוצרת גם מתח ועוינות מובנית בין הקבוצות בתוך המגזר החרדי, המבטאת בין השאר בגילויים של זלזול הדדי, מריבות על טריטוריות פיזיות ופוליטיות (למשל, שליטה בשכונות ובמוסדות ציבור) ואפליה – למשל אפליית חרדים ספרדים מצד האשכנזים במוסדות הלימוד.
אהבתיאהבתי
האמת מצטטים די הרבה. לפחות בתחום אחד. הומוסקסואליות.
http://uripaz.wordpress.com/page/35/
הרב יוסף שלום אלישיב. "כח אהבה כפול"
הרב האמריקאי אריק גרינברג סיפר בראיון עיתונאי כיצד נמשך לגבר משיכה מפחידה ובלתי צפויה בלימודיו בישיבה בירושלים. גרינברג ביקש את עצתו של הרב יוסף שלום אלישיב מ"מאה שערים", גדול פוסקי ההלכה וממנהיגי החרדים כיום. לרב סיפר שנמשך לגברים ולנשים. אמר לו הרב: "ניחנת בכח אהבה כפול; אין מה לעשות". אף שלא ביקש את רשותו של הרב להיות עם גברים, הביאה התשובה מידה של נחמה לגרינברג. במשך עשר השנים שחלפו מהשיחה, גרינברג נאבק. יצא עם נשים, ופעם אפילו התארס. המקרה שלו מלמד על התפישה החרדית: התורה אוסרת על הומוסקסואליות ותפקיד החברה הדתית לכוון לדרך הנכונה ולהוכיחך אם סטית ממנה.
<http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=5&topic_id=472151&forum_id=1364
נושא שילובם של הומוסקסואלים ולסביות בקהילה היהודית-אורתודוכסית בארה"ב עלה לראשונה רק בשנת 1999, כשהרב סטיבן גרינברג מניו-יורק הצהיר באופן פומבי כי הוא הומוסקסואל. בדומה לישראל, גם בארה"ב הזרם האורתודוכסי אינו מוכן לקבל הומוסקסואלים או לסביות כחברים שווים בקהילה. הרב גרינברג נלחם כדי לשנות זאת. הוא מספר כי בזמן לימודיו בישראל פנה לרב אלישיב, מנהיג העולם הליטאי ושאל אותו "אני נמשך לגברים ולנשים, מה עלי לעשות?", הרב אלישיב השיב לו: "יש לך כוח כפול של אהבה, השתמש בו בזהירות".
באתר חדרי חרדים פותרים את זה: אוקיי, בוא נאמר שהרב אלישיב אכן אמר לגרינברג את מלוא 9 המילים שהוא מצטט בשמו, ונניח גם שהתרגום מעברית או אידיש לאנגלית הוא מדויק.
מה אפשר ללמוד מהמשפט הזה? כלום.
מי שקצת מכיר קצת את השמרנות על גבול הריבוע של הרב אלישיב, מבין שאין סיכוי בעולם שהוא יעניק אפילו שמץ של הכרה לתופעות מן הסוג הזה.
אבל גרינברג ימשיך להילחם, ובזירה הלא-נכונה. קצת קשה להבין את זה, אבל נדמה לי שיש לי איזושהי השערה בקשר לדחף שמניע אנשים חכמים להתעקש שיקבלו אותם דווקא במקום שבו אין להם שום סיכוי. חבל.
אהבתיאהבתי
איזה שטויות! חב"ד מתיישרים לפי אלישיב? גור ובעלזא מתיישרים איתו? בסך הכל הוא היה רב של פלג די מצומצם ושולי שאוהב לעשות רושם כאילו מדובר במי יודע מה. אף אחד חוץ מהליטאים לא התייחס אליו ברצינות
אהבתיאהבתי
אתמול היתה הפגנה קטנה של כ-150 אנשים בעניין מתרגלי הפאלון גונג בסין. היא התקיימה מול שגרירות סין ברח' בן יהודה בת"א.
לצערי לא ראיתי בשום אתר (זה לא אומר שאין אבל אני לא מצאתי) כיסוי של ההפגנה. האתר היחידי שכיסה את ההפגנה הוא אתר בשם NTDTV בחלק העברי שלו.
מעניין שברשת יש התייחסות לנושא מצד משה פייגלין שרואיין בתכנית ה"עולם הבוקר" של ערוץ 2 ואף השתתף בהפגנה.
להנאתכם 2 תמונות מקוריות מההפגנה. תמונה כללית של ההפגנה ותמונה של מקום המיצג המדמם.
אהבתיאהבתי
לא הרחק ממשרד הביטחון והקרייה מתקימת זה חודשים ויותר הפגנה של נכי צה"ל מי מתי והיכן מדווח על זה? בחרוז הידוע חסרה מילה. צ"ל: הון שלטון עיתון ויהיה מזה עוד יותר.
אהבתיאהבתי
סורי. ההפגנה של נכי צה"ל, שאכן נמשכת כבר זמן מה ליד ההודית בלונדון מיניסטר, מופיעה מדי פעם בכתבות (כולל היום באתר מעריב – תיכף התייחסות נפרדת שלי). להבנתי יש ויכוח לא קטן בעניין ההפפגנה הזאת גם בין נכי צה"ל עצמם ולראייה כמות התמיכה הקטנה מאוד שהמפגינים מקבלים מציבור הנכים שעבורם כביכול הם מפגינים.
יש בעייה אמיתית לדעתי עם השם נכי צה"ל. אמיתית.
אהבתיאהבתי
הנו הבאנו לתשומת לב. מידע כמעט אישי, זו אכן בעייה
אמיתית, מי זה מי ומה זה מה, מי מקבל, מי לוקח,
מי נותן למי, כמה ולמה. אבל כמו הרבה בעיות אמיתיות
מטאטאים מתחת לשטיח.
אהבתיאהבתי
שלושת האירועים (הפיגוע בבולגריה, קריסתו של משטר אסד, פטירתו של המנהיג הדתי) שאין ביניהם שום קשר מעוררים בי מחשבות לגבי התיוג הפוליטי-חברתי בישראל. מקווה שאצל עוד כמה.
אהבתיאהבתי
אתה מוכן לפרט בבקשה?
אהבתיאהבתי
הדבק של הדיקטטורות הערביות (אנטישמיות פרמגמטית) מתפורר. כנופיות של מוסלמים פנאטים תופסים את מקומם של השונאים "המתונים". הידברות או הסכמים יורדים מהפרק.
מנגד מת מנהיג דתי שרוב הישראלים היהודים לא שמעו ולא קראו מילה מדבריו. בעיני החרדים אנחנו תינוקות שבויים ובעיני הכנופיות כולנו ראויים למות. התיוג הפנים ישראלי, שמאל-ימין לא רלוונטי. הפיגוע בבולגריה הוא רק דוגמא. הגיע הזמן שנעשה שולם.
אהבתיאהבתי
יון מדבר שטויות שלום,
השלום כבר הגיע, אתה פשוט לא מעודכן.
היום התארח אצלי בספא עומר, בחור נחמד מאלג'יריה, שהגיע לחופשה בתאילנד יחד עם אשתו. הסכמנו שהחדשות על השלום לא הגיעו בערך לכ-15 אחוז מהערבים והישראלים, ואותו מיעוט קולני ואלים הוא זה שעושה את הבלגן שזוכה לסיקור תקשורתי מסיבי כדי למכור עיתונים.
הערכנו שתוך 15 עד 20 שנה יושלם השינוי החברתי במזרח התיכון ושעד אז צריך לוודא שהמיעוט האלים לא ישרוף את המועדון. חברי הפלסטינים כאן בבנגקוק מסבירים לי שלעולם לא ייחתם הסכם שלום רשמי בין מדינות (הכבוד הערבי השבטי) אבל יהיה שקט מתמשך שיופרע מידי פעם במעשי אלימות שבטיים כמו שיש בין הערבים לבין עצמם. אנחנו כמעט שם. סבלנות.
אהבתיאהבתי
מרטין יקר,
תמיד משמח לשמוע על מעלליך ומסקנותיך מתאילנד. חדוות הכתיבה שלך שרצופה חסד ונועם הליכות גורמת לקורא לגמוע את הדברים בשקיקה. -והפואנטה של כל אמירה שלך מהדהדת חודשים בבהירות מדהימה.
בינתיים, מתבשלות כאן קבוצות יהודים במיץ ניכור ושנאה תחת להבה שהולכת וגדלה וזה מטריד אותי קצת, ממש טיפלה -יותר מהסחבקיה שפתחת עם האלג'יראי המנומס והסבלני.
אהבתיאהבתי
יון חסר מיקוד שלום,
אני מבין את המקום ממנו אתה בא והטענה שלך בקיצור היא שקשה להיות הומניים ואופטימיים כשיורים עליך ובזה אני מסכים איתך. אם אני עושה מילואים ויורים עלי, לא מעניין אותי שהיורה שייך למיעוט אלים ולא מעודכן ואשמח לקבל את הפקודה של ירי ב-360 מעלות ולעזאזל התוצאות והשמאלנים. אם מנסים להרוג אותי במקום לנסות לדבר איתי, אני יורה על מנת להרוג. המזרח התיכון. הנוהל הרגיל. הכיוון הכללי הוא שרעיון ההקרבה והשהידיות יממוש במלואו על ידי האוייב ושעדיף שהם ימותו על הגנת העם והמולדת שלהם ולא אנחנו. פשוט.
אבל כאן מגיעה נקודה חשובה והיא מנוחת הלוחם. כשהירי נפסק מעמידים שומרים ונחים כדי להתאושש. תחושה מתמדת של "אנחנו תחת אש" היא שוחקת מאוד רגשית ובפועל היא לחץ של הדמיון. סוג של הלם קרב קל. חוסר היכולת להירגע אחרי שיורים אחריך.
מניסיון אישי, כשיורים עליך אתה לא פוחד כי אתה מרוכז בלא לעשות פדיחות מול החבר'ה בצוות (עדיף למות מאשר שחבר צוות ייפגע בגלל טעות שלי). כשנגמר הקרב, הברכיים רועדות, פתאום יש חולשה כללית בכל הגוף ואתה חייב להתיישב על האדמה ורק אז חודרת ההכרה שיכולת למות ומציף אותך פחד מוות. זאת תגובה מושהית למצב חירום, כמו שבהתחלה לא קולטים מוות של קרוב משפחה או חבר. יש כאלה שהתגובה המושהית שלהם כל כך מפחידה אותם ומטלטלת אותם שהם חווים הלם פסיכולוגי שידוע כ-"הלם קרב" (פוסט טראומטיק סטרס) שכשמו כן הוא – מתח שנוצר אחרי טראומה.
במד"א יש את אותה תגובה מושהית. כשאתה מטפל בפצועי פיגועים אתה ממוקד ומרוכז בהצלת חיים. כשאתה רואה למחרת בעיתונים את התמונות וסיפורי החיים של ההרוגים, אתה מקשר בין התמונה לבין הפצוע המדמם והמפוחם שטיפלת בו לפני 24 שעות. רק אז חודרת ההכרה שחתיכת הבשר הביולוגית שטיפלת בו אתמול הוא בן אדם. אבא. בעל. חבר. עולם מלא. ואז אני בוכה. תגובה מושהית. טבעי לגמרי ומאפשר התאוששות רגשית תקינה. לא נלחצים מהפעילות הכימית והחשמלית של הגוף ונותנים לגוף לנטר את רמת הכימיקלים בדם עד לרגיעה. נשימות עמוקות לפני ואחרי בכי מאוד מועיל להתאוששות הגוף. בינתיים הנפש ממתינה בסבלנות שהגוף יגמור לסדר את ענייניו הגופניים בעקבות טראומה. חזרה לשגרה.
וזאת הבעיה. אני לא איזה סופרמן אלא עברתי הכשרה מקצועית מתאימה. יצא שסיירת (יורים עליך), מד"א (הצלת חיים) ועיתונות (תחקיר ודד ליין) פיתחו בהתמדה את היכולת שלי לעמוד בלחצים ובמתחים גבוהים. אז עברתי לתאילנד ולמדתי להירגע. אישתי מאיימת עלי באלימות. למדתי לפחד. רכות אסייתית ושאר ירקות. אישתי לא רואה אותי ממטר. מאוד מרגיע… 🙂
ההערכה המקצועית שלי היא שישראלים רבים נחשפו לתמונות קשות, מתאונות דרכים ופיגועים ועד לסילמן השרוף והתגובה המושהית הוציאה אותם מאיזון בשל מחסור בידע מקצועי על טכניקות הירגעות להתמודדות עם מתח ולחץ. התקשורת הישראלית ממשיכה להלחיץ ולהפחיד ורק מעצימה את המתח ואת חוסר היכולת להירגע מהתגובה המושהית לטראומה. אני לא מאשים את התקשורת אלא חושב שכדאי ללמד את הישראלים להירגע. זה לא מסובך.
כשלא פורקים מתח (רגשות) אלא מדחיקים או מכחישים, המתח / אנרגיה / רגשות יוצאים בצורת משבר. סיר לחץ עם שסחום ביטחון. במשבר קל יש פריקת מתח באמצעות בכי (יפי נפש החליטו שזאת הדרך "החיובית") במשבר קשה יש הצטברות כל כך גדולה של מתח ואנרגיות שיש פריקה בצורה של אלימת מילולית או פיסית (ויפי הנפש החליטו שזאת דרך ה-"שלילית").
עכשיו אפשר להבין את ההיגיון הרפואי של להחזיר את הלוחם כמה שיותר מהר לקרב. את הטייס למטוס. את השיריונר לטנק. בלהט הקרב שוב יהנה הלוחם מהכימיקלים והפעילות החשמלית של סכנת חיים ויהיה ממוקד ומרוכז ואז התגובה המושהית של הגוף לאחר הקרב כבר תהיה מוכרת לו. אז יופיע רק בכי וזה סימן טוב לפריקה חלשה. מייד אחר כך מופיע ההומור השחור. בזה אני מתמחה.
זאת הסיבה שחלק מהלוחמים מגיבים בבכי לתגובה המושהית (יורים ובוכים) ופריקה חלשה מאפיינת בוגרים ובעלי משפחות שכבר עברו כמה משברים בחיים. חלק מהלוחמים יגיב באלימות ופריקה חזקה והיא מאפיינת לוחמים צעירים וחסרי ניסיון או לוחמים מבוגרים עם בעיות מהבית. הפריקה מתבטאת באלימות כלפי עצמים, כולל התעללות בגופות מחבלים וירי לעבר גופות מחבלים (לא נעים, אבל הוא כבר מת). זאת הסיבה שבני דודינו כל כך רגועים ונחמדים אחרי לינץ' אלים ואכזרי כלפי יהודים. מסתבר שהדרך הטיפולית של המחבלים לטראומה של מוות היא להרוג עוד יהודים כי הם נורא קשוחים ולא מרשים לעצמם לבכות בפריקה חלשה. נו שוין. מזל שהגבר הישראלי חי במאה ה-21 ומרשה לעצמו לבכות פריקה חלשה אחרי שהוא הרג את אויבו. מסתבר שזה יותר רגוע ויעיל. גם החזרה לשגרה קלה יותר ומהירה יותר אחרי פריקה חלשה.
אם לגבר קשה לבכות, אני ממליץ על סרטים רגשניים ובכי לבד בלי שאף אחד רואה. פריקה חלשה חשובה לגוף ולנפש ולכן אם לגבר חשוב לא לקבל תווית של "רגשן חלש" משום שהוא "גבר קשוח", שיבכה לבד אבל יודה שהוא בוכה בסתר, אחרת הפריקה לא יעילה מבחינה רגשית.
זאת הייתה ההבנה האקדמית. בתכל'ס הישראלים סתם מלחיצים את עצמם שהם תחת אש ושהמצב איום ונורא. כשהישראלים יירגעו, הם יראו את המציאות שאני ועומר האלג'ראי רואים. אני לא מאשים ישראלים לחוצים שמקבלים תמונת מצב מעוותת, כי הם בנוהל קרב בלתי פוסק וליבי יוצא אליהם. אבל כדאי להבין שתמונת המציאות של בני אדם היא רגשית לחלוטין, סובייקטיבית לחלוטין, ואם פגשתי ישראלי שרואה את העולם בנוהל קרב אז אני מבין שהוא בהלם קרב. זה הכל. אם מישהו רוצה, יש לי כמה טכניקות הרגעה קלות ופשוטות ליישום. יעיל במיוחד נגד התקפי חרדה.
ולכל הרגועים שקוראים אותי ורוצים אקשן – אתם יכולים לקפוץ לי 🙂
אהבתיאהבתי
לא הבנת, נסה שוב.
נ.ב.
אין לי סבלנות לקרוא את התשובות הארוכות שלך.
יש לי תחושה מוזרה שאתה מתרגל או מתאמן כאן על נקודה מסויימת.
שבת שלום מארץ הקודש
אהבתיאהבתי
יון מחרבן המון שלום,
כשמישהו אומר לי שהוא לא הבין אותי, אני מנסה להסביר שוב. השקעתי עליך תשובה ארוכה ומושקעת. לא נעשה זאת יותר.
מה שאני אוהב אצלך זה שאתה גם ימני, גם אינטילגנטי ובעיקר מוכן להשמיע ולשמוע. לשתוק ולהקשיב. מופת של אינטלקטואל מהצד הימני של המפה. אם אין לך סבלנות לקרוא אותי, אל תקרא אותי. אל תתבכיין כמו נקבה על הכאב ראש.
אין לך תחושה מוזרה אלא הבנה פשוטה. אני כותב אנונימי ולא ידוע שחושב שהוא מוכשר והוא מנסה לקושש כאן בבלוג הכרה, אישור ורייטינג (ויש כמובן שיוסיפו תשומת לב ושאר ירקות). מעין "כוכב נולד" של כותב שמתפתח ב-"קוד פתוח" מהערות הגולשים. מטקסטים של 2,000 מילה ירדתי ל-600 עד 800 מילה. עדיין ארוך, אין לי עורך, אבל אני משתפר אחרי שהייתי חלוד (לכתוב חדשות זאת מיומנות, לא כישרון) והכתיבה שלי הופכת להיות מדוייקת יותר וממוקדת יותר (און טופיק במקם זרם אסוציאטיבי של דימויים) וכמובן יש עליה יפה של לייקים וסדילייקים (שבעיני הם זהים).
שבת שלום גם לך. מקווה שהנשמה היתרה של שבת תביא לך גם קצת חכמה יתרה, אבל אני בספק. לקטר ולהתבכיין תמיד מעורר השראה בבני אדם. תמשיך כך. אתה השראה לכולנו.
אהבתיאהבתי
מרטין, האם היא יהודיה? די. תחזור לארץ נחת מספיק.
אהבתיאהבתי
היא תאילנדית. מתלוננת יותר טוב מכל יהודיה שהכרתי. אהבת חיי. רוצה פרנסה, יציבות ועתיד כלכלי מבטיח. בעיה. לא רואה את עצמי חוזר לארץ בקרוב בשל החשש לפירגון יתר שיעשה אותי מיליונר. הפחד מהצלחה וכל זה.
כתבת לא מעט שטויות השבוע שהיו בשבילי הרמה יפה להנחתות אבל לא היה לי זמן. התנצלויות. אתה גם נחמד עכשיו אז בכלל אתה לא מעורר אצלי את ה-"ריב ומדון" הרגילים שלנו.
אתה יודע מה? לך תחפש מי ינענע אותך ותחזור אלי. עכשיו עוף לי מהעיניים. עוד סמולן חולה שנאה עצמית. איכס. (אתה מהשמאל, נכון? לא טורח לזכור את הדעות הפוליטיות של המגיבים, אז אם אתה ימני אז אתה פשיסט שיביא לחורבנה של ישראל בגלל הקנאות שלך או משהו).
מי משלם לך? אתה מהקרן הישנה, נכון?
אהבתיאהבתי
האם לדעתך צריך לכלול את המחבל המתאבד בספירה הכללית שבכותרת?
אאל"ט, במקרה הזה היו 5 ישראלים, אחד מקומי ואחד מחבל מתאבד.
מה היית כותבת בכותרת?
ואותה שאלה אם היה מקרה כזה: 5 מקומיים, אחד ישראלי ואחד מחבל מתאבד.
אהבתיאהבתי
שישה אנשים והמחבל מבצע הפיגוע.
אהבתיאהבתי
בשני המקרים?
אז בואי ניקח את זה עוד צעד אחד קטנטן קדימה:
שישה מקומיים ומחבל מתאבד.
מה הכותרת?
יש בכלל כותרת?
אהבתיאהבתי
בדיוק אותו דבר. ברור שזה היה מתפרסם בע' 23 המטאפורי.
אהבתיאהבתי
אני חושב שצריך בכותרת להגיד משהו כמו 5 ישראלים ונהג מקומי.
כמה ישראלים נהרגו זה הדבר הראשון שמעניין את הקורא הישראלי.
מאותה סיבה את לא שומעת על הרוגים בתאונות דרכים במדינות זרות, רק בישראל.
אהבתיאהבתי
וגם אם המשחק לא היה משודר בערוץ הספורט – יש היום צלחות לווין, יש שידורי ספורט באינטרנט. אוח, דבורית (אנחה עמוקה), הקידמה המורכבת הזאת ולצידה אנשים שלעולם לא יבינו אותה.
אהבתיאהבתי
מה אתה אומר? יש צלחות לווין ושידורים באינטרנט? מה זה אינטרנט?
אהבתיאהבתי
לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט לא לנסות לכתוב יותר על ספורט
אהבתיאהבתי
הלואי והסתלקותו של מנהיג הדור מהעולם תביא להתמתנות של הציבור החרדי. הקיצוניות היא פרי העשורים האחרונים. מי יודע אולי למנהיגים החדשים שיקומו יהיה פחות עמדה וכח לנקוט את הקו הקיצוני ביותר ולכפות את זה על הציבור.
אהבתיאהבתי
מי הפיל אותך בעניין שידור המשחק? לכתוב עדכון זה ממש NOT. זה עדכון?
אהבתיאהבתי
המשחק של ק"ש שודר בסופו של דבר ישירות בערוץ 5. אוח, אני אוהב שכותבים משובחים טובלים את קצות אצבעות הרגליים שלהם בפחד ובזהירות במימי תחום הספורט בו הם כה סומאים וממנו הם כה חוששים – ובכל זאת מצליחים ליפול בו כל פעם מחדש. משעשע בהחלט.
אהבתיאהבתי
בבקשה תמנה את כל הכשלונות שלי כשכתבתי על ספורט.
אחד אחד.
אהבתיאהבתי