מהנעשה בסו"ש
פרשנינו המרובים לענייני צבא וביטחון יכולים לנתח את סרטון החטיפה של רגב וגולדווסר ששודר אמש בערוץ החדש, אלמיאדין.
only Lebanon
דבריה של חנין זועבי על הפיגוע בבורגס טלטלו רבים.
בהארץ לא התפרסמו הדברים. לא במהדורה העברית ולא באנגלית. יש לזכור שהארץ באנגלית הוא האתר הישראלי הנקרא והמצוטט ביותר בעולם (ובעל תדמית נאותת-דיווח).
מהי התוכנית הזו, מדברים גורדון, של רועי כ"ץ (שממנה ציטוטי זועבי)? תוכנית ראיונות במכללת גורדון לחינוך בחיפה.
עמוס הראל טוען שנתניהו וברק הכריעו כנראה בעד תקיפה באיראן.
חגיגה בבוגרשוב: על המובלעת הרוסית האדומה בחוף השוקק. כתבה משובבת.
מוסף הארץ
כתבה מעניינת, מרעננת, מעמיקה ובעיקר, שופכת אור על עולם הרשת ברוסיה, על מהפכת הצעירים, על ההתנגדות לפוטין ועוד. מדובר בכתבה מתורגמת מהניו יורק טיימס מגזין.
יש לי רק בעיה עם ההפניה בראש עמוד הבית של אתר הארץ: קסניה סובצ'ק היא לא פריס הילטון. יש המכנים אותה כך. אבל ההפניה מטעה בעליל.
עדכון, ראשון: ההפניה תוקנה. תודה לאל ולעורכים על חסדים קטנים. אלו הרגעים בהם אני אומרת נו, יש לי סיבה זעירה לכתוב.
דיוקן/ מקור ראשון
יש לי פטיש לקיבוץ, אף שלא גדלתי שם מעולם. זה רק היה מחוז חפץ. כתבת השער של יעל (פרוינד) אברהם עוסקת בשטף היצירות של יוצאי קיבוץ בשנים האחרונות. קראתי בשקיקה. מיועדת ליוצאי קיבוץ ולבעלי פטישים. לא, אין אותה ברשת. מקור ראשון הבטיח שבאוגוסט יעלה אתר חדש לאוויר, ואז אפשר יהיה לקרוא, אני מקווה, לפחות חלק מחומרי העיתון.
אבקש לקבל מחר את הפדף ואז אעלה אותו לפה.
[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2012/07/יעל-פרוינד-אברהם-21.pdf"%5D
חגיגות 50 שנה לרולינג סטונס מכל זווית שרק חלמתם, ויש גם עמוד מיוחד שמרכז את הכל. יופי.
מורן שריר ליקט אמירות פז מפיה של אורנה דץ בתוכנית הבוקר שלה. זה כאילו מצחיק. הבעיה היא שאם היה אוסף אמירות שכאלו מכל מגיש בטלוויזיה, מכל אחד ואחד, אני סמוכה ובטוחה שאותן שטויות היו צפות. מדי פעם, כשאני מאזינה לנאמר בטלוויזיה, אני חושבת שזה מה שצריך לעשות, לאסוף את כל אמירות הזוועה של בכירי מגישינו. ברור שזו עבודה סיזיפית ואין שום סיבה לעשות אותה. ללקט פנינים מאורנה דץ זה הכי להיות חכם על חלשים. נראה את שריר עושה זאת כל שבוע למישהו אחר. מתכון מובטח לחרפון תוך זמן קצר.
מוסף כלכליסט
אם יש לי איזשהו יתרון על אחרים בעולם, הרי שמדובר במשמעת עצמית. לא כשרונות גדולים, לא חוכמה יתרה, לא אינטליגנציה על טבעית. רק משמעת עצמית. הנה קצת על המשאב הזה.
סדר יום ורשות השידור
מה מלמדת פרשת קרן נויבך על עתיד השידור הציבורי?
אלון עידן על הטיפשות שבאיזון.
אורי כהן אהרונוב עזב שלשום את השידור באמצע (ערוץ 1).
אמנון לורד במדורו נגד הרוח במוסף יומן של מקור ראשון (לורד , כמו גם אורי אליצור, סירב לפניית רשות השידור להיות מאזן לנויבך):
…לטעמי, כמי שחולק על רוב דעותיה ועל רוב האג'נדה שלה, היא עושה אולי עבודה טובה מדי. אבל תפקידה אינו להגיש פלטפורמה כלכלית נכונה ומועילה, את זה היא משאירה לד"ר יובל שטייניץ. תפקידה להגיש תוכנית אינטליגנטית, מושכת, מרתקת, דינמית ויש לה הכריזמה הרדיופונית לעשות את זה.
[…]
הנתונים אומרים גם היום שאין סיבה עניינית ברמה המקצועית, הכוללת אחוזי האזנה ועניין ציבורי, שלא לומר שירות לציבור, להדיח את קרן נויבך. המסקנה היא שהניסיון לטפל בה נובע ממניעים זרים, שמעוררים חשד לסתימת פיות… זו פעולה נקודתית שאינה עולה בקנה אחד עם שמירה על עקרונות עיתונאיים ועקרונות של פלורליזם ומקצועיות בשירות הציבורי…
ומרדכי גילת בישראל היום:
… מעת לעת אני מאזין לתוכנית, מסכים או לא מסכים עם דברים שאני שומע, כפי שקורה ודאי למאזינים אחרים, והולך הלאה… לכן איני מבין את הטירוף שאחז במנהלי הרדיו הציבורי "לאזן" את השדרנית הוותיקה ולרצות את אדוניהם בממשלה. חרפה ממש. מה זה בדיוק צריך להיות – היא לא מראיינת מקצועית? היא שואלת שאלות על בסיס עובדות מצוצות מהאצבע? היא מטעה חלילה את הציבור? היא אויב העם משום שהיא שואלת שאלות נוקבות? גם היא מסוכנת למדינה על פי חלק מאנשי הימין שדמוקרטיה וחופש ביטוי זרים להם?
הערב, פגוש את העיתונות, 19:00, דורון צברי ומנחם בן מתעמתים על סדר יום.
שישבת/ ישראל היום
שורה תחתונה: לא כדאי להיות רופא חולה.
7 לילות
כתב רענן שקד מה שהתכוונתי אני לכתוב כבר עשרות פעמים בשנה האחרונה, אבל השתפנתי. רציתי לכתוב, די עם תמונות האוכל ברשתות החברתיות, כלומר בפייסבוק (מחמת היותי משתמשת בלקברי היחידה בישראל אינני חברה במועדון הקולים של אינסטגרם והאנדרואיד הסיני שלי, אללה ירחמו, המונח כאבן שאין לה הופכין, אינו כשיר לכך). פחדתי כי מיד יגידו שמה צמחונית אנורקטית וחסרת חוש טעם כמוני מבינה באוכל, מה שנכון, ולכן התביישתי בפינה. אז תודה על שנגאלתי כעת.
אם רשתות חברתיות הן ההזדמנות שניתנה לכולנו להתנשא מעל כולנו במסווה של דיווח אובייקטיבי על חיינו, פורנו המזון הוא הדרך הקלה ביותר לעשות זאת: אני אוכל מנה יקרה, משמע אני קיים באופן יקר יותר… בהיעדר צילומים משותפים עם בר רפאלי, רובנו חשים צורך לצלם לעצמנו את הזביונה… צילומי אוכל הם משעממים כל כך, עד שהם אומרים עליכם רק דבר אחד: שאתם, מה שנקרא, אוכלים.
אם יש שחקן אחד שאני ממש ממש בעדו, ולגמרי, הרי זה עמוס תמם, אהובי אמיר מסרוגים. נבו זיו מראיין אותו לרגל הופעתו בשביתה המשודרת כעת ביס. וכן, היח"צ לשביתה מקסימלי. חוץ מהשת"פ עם הארץ, שתי כתבות מגזין במוספים הכי חזקים של ידיעות היום: הראיון עם רני בלייר ב-7 ימים, וזה פה, עם תמם.
בשבוע שעבר קראנו פה את הראיון עם דובר קוסאשווילי. היום ראיון עם הכוכבת המתפשטת שלו, יעל טוקר. זה מעניין, האימוץ הזה של ידיעות יצירות מסוימות והליכה עם היח"צ שלהן עד הסוף.
סופשבוע
אי אפשר בלי הראיון המלא עם שימי תבורי, המספק לקוראינו עצה מחדר המיטות:
הטיפ שלי הוא שצריך לדבר הרבה כשעושים סקס. תוך כדי, צריך לדבר הרבה שטויות. מצדי אפילו תשיר לה ביידיש, למרות שאת זה דווקא לא עשיתי. חברים אמרו לי פעם: 'כשאני עושה סקס עם אשתי, אני לא מדבר. אני כמו גולם כזה'. אז אני מציע לגברים לדבר הרבה בסקס, כי חוץ מלזיין אותה צריך גם לזיין לה את המוח.
שביתת המפיצים של מעריב
עדכונים באשר לשביתת המפיצים במעריב. זה מה שמסרו לי גורמים במערכת מעריב:
1) הרוב המוחלט שלא קיבלו – לא קיבלו את המגזינים – את הכותרת כולם קיבלו (לא אני) ובכל מקרה כל המנויים יקבלו זיכוי.
2) כל מי שיכול היה הוזעק מהבית וענה – חלק מהמנויים לא ידעו שהם מדברים למשל עם ראש מחלקת החדשות.
3) הופצו סמסים לכל המנויים עם הבעיה (לא לי).
4) היה מענה קולי עם הודעה מוקלטת משלב מסוים. אבל המערכת נאלצה להתמודד עם עשרות אלפים בבת אחת (התקשרתי משבע בבוקר כל רבע שעה בערך עד הצהריים. לא שמעתי רבע הודעה).
5) התכנים החסרים נפתחו באתר למנויים (המהדורה הדיגטלית).
(לא תמיד. בחלק מהזמן התקבלה ההודעה הזו, כולל בבוקר שבת).
6) הנהלת העיתון כונסה בבוהרי שישי.
[הסבר: אין לי שום עניין בהתנצלות ואני לא חשה שום פגיעה אישית ולא חושבת שמישהו מתנכל לי חלילה. אני מנויה ככל המנויים, משלמת כסף מלא למעריב מדי חודש בחודשו שנים רבות (המפקפקים מוזמנים לבדוק). מה שאני אומרת זה שקשה לי להאמין שרק אני לא זכיתי ליהנות מכל המטעמים האלו: לא ייתכן שרק אלי לא הגיע עיתון, שרק בפניי לא התנצלו, שרק אני לא הצלחתי להתקשר למערכת בשום שעה, ושרק אני לא שמעתי הודעה קולית. נכון?]
מעניין כמה מהמנויים הצליחו לקרוא את גרסת הדיגיטל, שזה טעם נרכש, גם אם מתלהבים. האם מעריב יספק נתונים על כך? אני מאוד בספק.
ואי אפשר בלי מכתבו היומי של טלרז.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לוגוגל 28.7.12, תחרות חץ וקשת, אולימפיאדת לונדון.
יש עורכים בבית?
בשער המוסף לשבת של ידיעות נכתב שזהו הראיון הראשון עם נשיא מכללת אחווה. זהו שלא.
ראיון התפרסם בזמן הדרום ב-7 ביולי.
למה להגזים? אדם מחליף גרבים פעם ביום. למה להשווה גרביים להחלפת עבודה? גם לתפארת המליצה זה לא עובד.
גם שאר הקביעות בטור ה"דעה" מופרכות (תתפלא חבוב, גם מי שלא נולדו בשנות השמונים, אלא אפילו בשנות השבעים, או השישים לא עלינו, החליפו מיליון עבודות. ר"ל: ההיסטוריה החלה קצת יותר מחמש דקות לפני שנולדת).
בעידן הקביעות המבורכת, יכולת להגיע בבוקר, להחתים כרטיס, להתיישב במשרד שלך, ואז לבדוק כמה כוסות תה אתה יכול לשתות בין 8:00 ל-16:00 בלי להרוס לעצמך את הכליות, ובלי לבצע אפילו מטלה אחת, חלילה.
כמה קלישאות ב-33 מילים. אבל על מה אני מתלוננת. סתם נטפלת לשוליים. הכתבות במדור קריירה הן כתבות קד"ם של החתומים עליהן. הכותבים לא מקבלים כסף על הכתיבה, כך שאיזה דרישות משונות יש לי?
לפני פיזור
כמו שהצליחו בטח להבין חלק מהמגיבים, מה שמוציא אותי מדעתי זה שקרים או טעויות או המצאות. בעיקר כשלוקחים דברים שכתבתי בו ביום והופכים אותם על הראש: בגלל חוסר יכולת בהבנת הנקרא, בגלל שלא קראתם או במטרה לראות אותי מאבדת את הצפון. וזה קורה לי לא פעם. אני לא מוכנה לשמוע יותר המצאות על איפה עבדתי או מה עשיתי בחיי, על דעות שונות שאין לי, ועוד המצאות על דברים שכתבתי לכאורה, דברים שלא היו מעולם. למשל: לעולם לא אכתוב על חשוד שהוא אשם. לעולם. "נדמה לי", "אני משער", "אני מניח" – לא כשזה נוגע אלי.
כידוע אני מתקנת את עצמי, בדיוק כמו שעשיתי גם בפוסט על שביתת המפיצים אתמול. ואם יש מי שרואה בושה בתיקון טעויות (בלי להעלים אותן מהעולם כאילו לא היו, אלא עם תזכורת לעצמי ולקוראים לדיראון עולם) – אין לי מה לומר לו על כך. טוקבקיסטים אנונימיים אף פעם לא צריכים לתקן את עצמם או להגיד אני מתנצל. יש להם את הפריבילגיה להיות צודקים (כלומר טועים) תמיד.
ולווט אנדרגראונד 
שיהיה
אהבתיאהבתי
בני דודינו המופלאים לא מפסיקים להפתיע
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4261505,00.html
אהבתיאהבתי
מעריב יוצא במתכונת מצומצמת עפ"י ההבהרה מדובר בחלק מעיצומי המפיצים, לפי העין השביעית תחילת תהליך ההתכנסות.
אהבתיאהבתי
קצת הגזימו במעריב, עם כל הכבוד, על פי כל הנתונים, אין להם עשרות אלפי מנויים בעיתון. למעשה, אני בספק אם יש אפילו מעל 10000, ביחס לכמות הקוראים הכללית שלהם.
אהבתיאהבתי
איזה נתונים יש לך על מספר המנויים?
אהבתיאהבתי
יש עשרות אלפי מנויים.
אהבתיאהבתי
"-בהארץ לא התפרסמו הדברים. לא במהדורה העברית ולא באנגלית. יש לזכור שהארץ באנגלית הוא האתר הישראלי הנקרא והמצוטט ביותר בעולם (ובעל תדמית נאותת-דיווח).
לכאורה . אני מאמינה שאחד הגורמים המדרדרים את המדינה היא העדר נאותות של השמאל הפעיל המתנהל כחבורה של קופירייטרים המתלהבים מההברקות של עצמם. זה עבד זמן מה אך הסדקים נגלו ופוררו את המחנה
אהבתיאהבתי
הארץ באנגלית הוא חזק בתדמית, אבל פחות בכישורי עיתונאות או תרגום וכיו"ב.
אין לי לינק בשליפה, אבל זכורני שפעם הגיב פה בלוגר באנגלית שהכין פוסט שלם על מחדלי התרגום של הארץ, בלי קשר לאג'נדה פוליטית; סתם תרגום חובבני, לטענתו.
אהבתיאהבתי
במוסף 7 ימים כתבו סוף סוף על טרור ההצתות המשתולל בארץ מדי קיץ.
כפי שציינתי כבר מזמן, שריפות אינן דבר "טבעי" בארץ. הן נגרמות לעתים בגלל כמה אידיוטים/ ערסים עם נרגילה או היפים "חובבי טבע" שאין להם מושג איך להתנהג בטבע והם מדליקים את נייר הטואלט שלהם.
אבל לרוב הן נגרמות מפעולות טרור יזומות. המחבלים ראו שקשה לבצע פעולות טרור "רגילות" ופנו להצתות. כל הכבוד לידיעות שהעלה את הנושא על פני השטח השרופים
אהבתיאהבתי
בידיעות ת"א יש כתבה די ארוכה, עם תמונות, קריאה ומוצלחת באופן כללי, על הבית הירוק ביפו.
בכותרת המשנה של הכתבה כתוב שבעל הבית המקורי גורש לירדן ב-1948. האמת שזה הפריע לי אז חיפשתי התייחסות לכך בכתבה עצמה.
והנה, יוריקה, מצאתי. בעמוד ה-3 (מתוך 4) כתוב שהמשפחה "גורשה או נמלטה – תלוי את מי שואלים"
אז מי אחראי(ת) על המרמה הקטנה (או בשפת דבורית, השקר) בכותרת המשנה? מי הרמאי/ת? מי השקרן/נית? מי הספינולוג/ית? מי המסית/ה?
עורך – עוז בן יצחק.
עורכי משנה – נעם גיל, נעמי רייכמן, בן קפלן.
עורכת ראשית – יעל אדמוני.
אהבתיאהבתי
בקשר לכתבה בהארץ
מענין מאוד אם מירו יצליח לעקור את שליטת הסמול הקיצוני וחבורת המראינות נשות מר"ץ על רשת ב
הם שולטות חזק ברשת כבר 15 שנה
הכל תלוי בתמיכה והגב של נתניהו,אבל כמו שכולם פה יודעים ביבי הוא סמרטוט ותמיד נסוג בעימותים מול הסמול(בג"ץ פרקליטות)
ההימור שלי הוא שביבי שוב יכנע ,ומירו הנאמן והמצוין ישלם את המחיר
אהבתיאהבתי
דבורית, מה יהיה עם הצנזורים?
אהבתיאהבתי
לידיעת דה מרקר וקוראיו וגם למגיני קרן נויבך: השליטה הפוליטית ברשות השידור החלה בימי דוד בן גוריון. באמצעות מזכירו יצחק נבון או מנהל משרדו טדי קולק הוא שלט בקול ישראל. אז לא היתה "רשות".
השררה היא אותה שררה. ההבדל הוא בטפשות של מנהלי רשות השידור דהיום.
נ. ב. רק מקרה שבן מנחם בחר את מנחם בן להיות המטרד לקרן נויבך.
אהבתיאהבתי
בדיקה
אהבתיאהבתי
אם אתה מקבל הודעת שגיאה או שמשהו לא עובד, צלם מסך ושלח לכל האתרים הגדולים עם הכותרת "ולווט עובד.. לא תמיד, בחלק מהזמן מתקבלת הודעת שגיאה".
כיף!
אהבתיאהבתי
אוי זה מצחיק.
אם רק היית מבין למי כתבת את זה.
אהבתיאהבתי
יש בעיות באתר. יהיה רק עיתונאי מצידי לדווח, לא? חשוב מאוד.
תקרא קצת למעלה ותבין יותר
אהבתיאהבתי
נו, אז שימו כותרת ראשית בעיתון.
אני מבין יותר – אתה זה שלא מבין.
אהבתיאהבתי
כמה המלצות סופ"ש
בדרך כלל עניינים שבאופנת הבגדים לא מעניינים אותי מידי. כלומר, כשכל גזרות המכנסיים לנשים נמוכות להחריד אני מתאמצת יותר למצוא משהו שאוהב, אבל אין לי פטיש לכתבות שכאלו. יחד עם זאת העיסוק במדי ישראל הרשמיים לטקסים מעניין וגורף את הסכמתי המלאה. הזדעזעתי כשראיתי את תמונת המדים וכמה שהם לא יושבים בצורה מוצלחת על הבחורות בתמונה. אני לא מבינה איך ישראל מצליחה לצאת באופן כל כך עקום באירועים רשמיים. תמיד. (זוועות טקס חגיגות היובל למדינה רודפות אותי עד עצם היום הזה). נכון שהזוועה האופנתית הזו לא גרועה באותה מידה, אבל אולי אם ידברו על זה מספיק, יום אחד יהיה שינוי.
הסיבות שבגינן צריך להפטר מאלוהים– אין לי הרבה מה לומר מעבר, חמישה אנשים שונים מסבירים את האתאיזם שלהם. מעניין, חינוכי, חשוב.
ומשהו מבלוג, קצת ישן אבל עדיין רלוונטי. בדרך כלל אני לא מסכימה עם בעל הבלוג הזה, הפעם באופן כמעט חד פעמי הוא מתאר בצורה מוצלחת את הסיבה המרכזית שגורמת לאנשים למחות עוד מהקיץ שעבר, ולמעשה שם את האצבע על הבעיה העיקרית שהמחאה לא שמה עליה את האצבע (אמון) ולכן מאבדת קצת את המיקוד.
אהבתיאהבתי
תיקון לקישור האחרון.
אהבתיאהבתי
תודה, אפילו לא שמתי לב שהוא התקלקל
אהבתיאהבתי
הוא בעיקר מראה את הקשר בין שנאת ישראל ומדינת ישראל לבין המחאה ומובילי המחאה .
הוא מאד צודק , החרדים והערבים לעולם לא היו בעד הציונות ובעד המדינה הציונית.
הדתיים לאומיים אלו שהפסיקו בגלל ההתנתקות גם לראות בציונות רק 'דימוי' כמו קוקה קולה והבינו שאין יותר צורך 'לשתות' מהדבר הרע הזה שנקרא 'מדינת ישראל' וכך גם המוחים של מחאת הקיץ שונאים את המדינה ומאוכזבים ממה שהציונות ניסתה למכור להם .
מדובר על שבר עמוק מאד בחברה הישראלית , תהום גדולה שהייתה ועדיין מצד ציבורים שוליים כמו החרדים והערבים וחלחלה גם לדתיים לאומיים ומהקיץ לפני שנה הופיע גם אצל השמאל .
מה שחשוב להבין הוא את מקור הזעם והשנאה של המחאה ביחס למדינה ולא להתרגש עם הדיבורים שלהם על בעיות כלכליות, שום פתרון כלכלי לא יפתור את השנאה הגדולה של אותם מוחים .
הפתרון הוא כמובן לגייס את החרדים , הערבים והדתיים הלאומיים מאוכזבי ההתנתקות וקרבנות ה'ממלכתיות' ולצאת בקריאה נגד הציונות , נגד הלאומיות ונגד הצבא באמצעות קריאה לפרק את צה"ל מנכסיו ה'ערכיים' והכלכליים שגורמים לנטל על החברה האזרחית והרס החברה האזרחית.
הבעיה בפתרון הוא שרוב החילוניים והדתיים הלאומיים עדיין נמצאים במקום חולה של לאומיות ותפישות פאשיסטיות שהמדינה הציונית הניקה אותם מינקות .
אהבתיאהבתי
אחרי שיפורקו הממלכתיות, הציונות, הלאומיות והצבא, מה ישאר וכמה זמן
תחזיק השארית ומי יחייה בה?
אהבתיאהבתי
דני קושמרו אמר באולפן שישי על רקע שידור הקלטת של חזבאללה שהחטיפה הובילה למלחמה שפרצה ארבעה ימים לאחר מכן.
המלחמה פרצה באותו לילה, עם תקיפה נרחבת של חיל האוויר.
אהבתיאהבתי
קראתי את ביקורתו של מורן שריר על תוכניתה של אורנה דץ, וממש לא התרשמתי שאוסף האמירות שהוא מביא מעיד על איזו טפשות מופלגת של התוכנית. מלבד שתי אמירות שטותיות בהחלט ("כסף הוא סוג של זהב" , ו"חלליות שנוחתות בשדות אלקטרומגנטיים"), שאר המובאות מתאימות לתוכן של תוכנית פרפראות קלילה, שאינה עוסקת בעניינים ברומו של עולם, דבר שלהבנתי עדיין מותר במדינתנו.
אותו מורן שריר גם כתב על החזירון שהופיע ב"פרלמנט" שהוא "היה "פאק יו" מדויק ואלגנטי לכל מה שטפל, פרימיטיבי, חשוך וחסר מחשבה בחברה שלנו." – ללא ספק הגזמה גורפת בהנתן שזו לא הפעם הראשונה שחזיר מופיע בפריים טיים הישראלי (בושל כבר לא פעם במאסטר שף, ומתמודדים נאבקו בחזירים במירוץ למיליון).
אהבתיאהבתי
לא כדאי להיות חולה, אם כבר חולה עדיף רופא חולה.
הכתבה מאוד לא ברורה מבחינה מספרית. נזרקים שם ערכים מאוד כלליים "עשרות תלונות" בלי לתת מידע מדוייק (איזה אחוז מכלל התלונות?)
ומה לגבי אחוזי הצלחת טיפול באנשים שהם קולגות (אחים, רופאים וכו') לעומת אחוזי הצלחה כלליים באוכלוסיה? זה המדד היחיד שאני מסוגלת לדמיין שיש סיכוי שיהיו לו נתונים זמינים. למעט הקונפליקט שביציאה נגד קולגות, שאר הטיעונים כנגד הגשת תלונה רלוונטיים לכל אדם ולא רק לרופאים. אפשר לשקלל לשאלה הזו גם את המומחיות של רופאים וההכרות עם השטח שמאפשרת להם במקרים מסויימים לבחור רופא טוב יותר.
למעשה, הכתבה מתארת אנקדוטות ולא תופעה. ההכרות של הרופאים עם השטח אפשרה להם להבין בזמן או בדיעבד שמשהו לא התנהל כשורה ולזהות את הרשלנות הרפואית. כמה זקנים שמגיעים למיון מתים כי לא התיחסו אליהם בזמן ועד שנתנו להם טיפול מתאים היה מאוחר מידי? כמה אנשים ידעו להודיע לצוות הרפואי שזה מה שצריך לעשות? (מקרי בילינסון וכרמל).
אהבתיאהבתי
אכן, הכתבה היתה אנקדוטלית מאד, ואני מסכים שרשלנות נגד פציינט-רופא זוכה לבולטות יתר. מה שכן זעזע בכתבה היה יחסו של הסגל הרפואי בחלק מהאירועים. אולי זה הלקח המרכזי, לא הרשלנות, היחס. אם רופא מסתכל לקולגה בעיניים ועדיין מתעלם מבקשתו/תלונתו, רק תחשבו מה היחס לסתם פלוני אלמוני. כמדומני שכבר היה דיון בנושא בעת שיו"ר טבע, אלי הורביץ נפטר.
בהקשר זה אזכיר שכן מדברים על היבט אחר הפוגע בחולי פרוטקציה, הידוע בשם פרסונליטיס. חולה מיוחס עלול להשלח לבדיקות כסת"ח מיותרות, לתשומת לב מזיקה ולפעמים אף שוכב מונשם ככה סתם לאורך ימים ושנים.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא יחזיק בן אדם מונשם שנים (חוץ משרון, שאני מנחשת שאף אחד לא מעיז לנתק אותו מהמכשירים כי כולם יודעים שיש שם יותר מידי פוקוס וזה עלול להתנקם בהם).
אני מבינה את העיקרון של הפרסונל, בעיקרון לא אמורים לקבל טיפול מועדף אלא יחס מועדף: חדר יותר נוח, יחס קצת יותר נחמד מהצוות.
בשנים האחרונות יצא לי לשבת הרבה בבתי חולים לצד בני משפחה (בתגובה המקורית שלי התכוונתי לתאר מקרה אחד מאוד מקומם בו ליוויתי חולה שלא הסכימו לאשפז במשך שעה בגלל ריב לאיזו מחלקה צריך לאשפז. כל הזמן הזה, אחרי ניתוח קשה, בלי משככי כאבים ובלי פיקוח כי כאמור עוד לא היה אשפוז והכל התנהל במסדרון. סיוט). בכל מקרה הנקודה שלי היא שבאשפוזים הדי ארוכים האלו יצא לי לפגוש אנשי פרסונל וזה דווקא לא משהו שבאמת הפריע/הציק/גרם לתחושה שזה בא על חשבון הטיפול של שאר החולים. אני יכולה להבין למה ירצו לתת לאיש סגל או בני משפחתו להרגיש קצת יותר בנוח במקום העבודה שעכשיו הוא גם מקום הטיפול. ביחוד כי מראש יש משהו מאוד מביך בחשיפת כל הרפרטואר הרפואי שלך בפני קולגות. הרעיון של פרסונל נוגע יותר לנוחות ולא ממש לבדיקות. יו"ר טבע שנפטר כמו גם הרופאים המתוארים בכתבה קיבלו את אותו טיפול רפואי שכל אחד אחר יקבל. במקרה של יו"ר טבע המשפחה כעסה שאחרי שהנחה את הרופאים לטפל בו כאחד האדם, הרופאים טיפלו בו כאחד האדם ולא נתנו לו עדיפות בכל זאת בגלל מעמדו. הבעיה היא באיכות הטיפול הציבורי, שבחלק מהמקרים נובע מעומסים כבדים ומחסור בכח אדם ובמקרים אחרים בגלל מה שנוצר מהסגל הרפואי אחרי שנים של עבודה בתנאים כאלו ועם אוכלוסיה לא קלה בכלל.
אהבתיאהבתי
שרון עדיין מחובר רק בגלל הילדים שלו שמאוד מאוד, ועוד מאוד, אוהבים את עשרות אלפי השקלים שהם מקבלים כל חודש מהמדינה. בנוסף, עוד כמה הוצאות קטנות שמשולמות.
אהבתיאהבתי
כניראה שאני ממש נאיבית אבל נראה לך שבשביל בצע כסף הבנים הלא עניים בכלל של מישהו יתעללו בו ככה ויחזיקו אותו בכח במצב שכל בן אדם אחר היה כבר מת?
אהבתיאהבתי
אכן נאיבית.
הבנים הלא עניים הם כאלה גם בזכות כמה פנסיות כבדות (צבא, כנסת, ממשלה ומי יודע מה עוד) ששרון מקבל והם נהנים ממנה.
בנוסף 'הוא' (הם) נהנה מפטור ממס הכנסה עד גובה של כ-60 אלף ש' בחודש ורק מעליו מתחילים לשלם מס.
עכשיו צריך להוסיף שמירה על החווה כחלק מהוצאות האבטחה על שרון, שרון לא גר בחווה למרות המיליונים שהושקעו בהפיכתה לנגישה עבורו. מהמעלית בחווה נהנים מן הסתם הנכדים שלו במשחקי המחבואים שלהם.
יש גם משרד לא רע במרכז בשיבא.
לעומת זאת לא מזמן שיחררו (מילה מאוד מכובסת לזרקו) חולה משתקמת בשיקום נוירולוגי בלוינשטיין עוד לפני שתמו 3 החודשים המוקנים לה בחוק כי במצבה ובגילה (צעירה משרון, כן?) היא כנראה לא תשתפר עוד לדעתם.
ידוע שמקומות בשיקום נשימתי הם נדירים במדינה כמעט כמו שועלים לבקנים ובכל זאת שרון ה'חי' תופס מקום של לפחות 2 חולים כאלה (לאחר שבשנים הראשונות הוא תפס מקום של 4 חולים).
אהבתיאהבתי
איזה קשקוש.
על פי חוק לא מנתקים אדם ממכונת הנשמה, אלא אם כן מוכרז מוות קליני.
שרון מאושפז בבי"ח ולא הועבר למוסד סיעודי כזה או אחר, המדינה שופכת הון עתק (אפילו בנו חדר טיפול נמרץ בחווה) והוא נהנה מיחס יוצא דופן ביחס לאוכלוסיה.
אני, את, אתה מזמן היינו נזרקים משם.
ל"ביטוח הרפואי" של חברי הכנסת (ועוד קבוצה קטנה נבחרת) אין שום קשר למציאות הרפואית בישראל והוא תופס עד יום מותם.
כמו בבדיחה העתיקה 'כשר אבל מסריח'
אהבתיאהבתי
ובכן אינך יודע מה אתה מדבר, יש כל מיני צורות לסיים את העניין (למשל, העלאת מינון המורפיום).
וכן, לא מחכים ל"מוות קליני" ולא מנשימים עד אין קץ (אלא אם אתה רה"מ בדימוס שהבנים שלו משוכנעים שהוא שומע ומבין הכל, למרות שהמוח שלו הוא היום עיסת בצק עתיקה).
אהבתיאהבתי
אני כבר מזהה מועמד לעונה הבאה של "מחוברים"
אהבתיאהבתי
מובוטחני שלו היו שואלים כל אחד מכם אם היה רוצה שישאירו את עצמו/ה או את יקיריהם בחיים בכח המכונות הייתם מוותרים על התענוג. זה בפירוש נקרופיליה.שרון עצמו היה הראשון להתנגד למצב בו הוא שרוי היום לו התייעצו בו.
אהבתיאהבתי
יש כל מיני צורות לגאול אדם מייסוריו. בשווייץ קוראים לזה המתת חסד. בארץ זה לא חוקי ויש לזה שם אחר וכמו שכתבה סתמאחת במקרה הזה כנראה אף אחד לא יעז
אין שום קשר בין המציאות הרפואית-ביטוחית של רה"מ לשעבר (ושל עוד כמה) לבין זו שכולם מכירים.
הוא זכאי לטיפול רפואי תקציבי (=מתקציב המדינה) כמה כסף כמה זמן שיידרש. ללא הגבלה
אהבתיאהבתי
קשמיר: אין לך מושג. לא הכל לבן ושחור. אתה לא יודע מה קורה בארץ. חבל לדבר סתם באוויר.
אהבתיאהבתי
לו בני המשפחה היו מבקשים לגאול את שרון מהמצב המביך הזה היו מוצאים דרך לכבד את מבוקשם.
אהבתיאהבתי
לא רק זה: מערכת הבריאות בארץ הייתה קורסת מזמן אם היו מחזיקים בחיים שש שנים (ועוד היד נטויה) כל אדם במצבו של שרון.
אהבתיאהבתי
מה לא ברור במשפט:
אין שום קשר בין המציאות הרפואית-ביטוחית של רה"מ לשעבר (ושל עוד כמה) לבין זו שכולם מכירים.
אהבתיאהבתי
למיטב ידיעתי החוק היבש אוסר על רוב הפתרונות ולכן אלו דברים שנעשים בשקט ובמחשכים. הם כן נעשים משום שזה בזבוז אדיר ואולי גם התעללות להחזיק ככה בן אדם.
אהבתיאהבתי
אני אכן התכוונתי לשרון. רוב האנשים במצבו די מהר כבר לא היו במצבו.
אהבתיאהבתי
אנל'א יודע אם ראית את ה"פתיחה" (בנות לא!).
שוב החמצה של רשות השידור!
הפתיחה זה לא מופע ספורט! זה מופע תרבות!
ואת מי שולחים לנו לשדר את זה? את אורן ואת ויצטום?
איפה, את יורם ואת אורי,תת רמה של שידור! חוסר הבנה תרבותית ברמה של גן!
מה עוד צריך לקרות בשביל שיעיפו את הארבל הזה לאיזה "איזון" בתחנה מקומית?
אהבתיאהבתי
היה להם "גב" מאורן נהרי באולפן.
הבעייה העיקרית היא ששמעו את הסאונד פעמיים, פעם דרך השידור ופעם דרך המיקרופונים שלהם.
אהבתיאהבתי
כאילו שלנהרי את ויצטום יש מושג על רוקנרול. חלק גדול מהמופע הוקדש לרוק, אני מניח שויצטום חושב ש"טיובולר בלז" היו המצאה של המהפכה התעשייתית
אהבתיאהבתי
זה הצמד הכי "עשיר תרבותית" בטלוויזיה!
אתהאמת מתי בפעם האחרונה ראית או שמעת אותם?
תאמין לי שהיית שומע אינפורמציה, וידע ,שאתה אפילו לא מתאר לך שהיה שם….
אהבתיאהבתי
הכל סבבה, אבל תרבות פופולרית זה לא הצד החזק שלהם
אהבתיאהבתי
היה טקס נורא משעמם.
אהבתיאהבתי
זה כבר חורג מכל עיתונאות!
יש איזה כספית אחד ב"עיתון שלא מגיע",שהחליט שהעבודה שלו,המשכורת שלו, היעוד שלו זה להשפיל,להעיף, להשחיר…את אהוד ברק שר הביטחון של ישראל.
האפס כנראה קיבל משהו מאשכנזי(והוא יודע לחלק תשאלו את הרפז),ומאז כל מה שהוא עושה זה לכתוב מאמרים, לאסוף חומר מארכיונים, לראין זקנים מהעבר(איתן בנצור מנכ"ל משרד החוץ!…),להשמיץ את כל מי שקשור אליו, ו"משפטי שדה" כמו:"…ועוד כמה דברים שאי אפשר לפרסם עדיין"(על פאשלות כמובן).
תגיד אפסון עלוב : אם נמנה "דברים שאי אפשר לפרסם עדיין" ונשווה לאלה שלך, יכול להיות שהחייל עם הכי הרבה צלש"ים בצה"ל ישאר שר הבטחון שלנו לנצח?
http://www.doctors.co.il/forum-325/message-34824#message-34824
אהבתיאהבתי
זו קינה חדשה לכבוד תשעה באב?
אהבתיאהבתי
אם אתה מביא שם של חייל אחד!1! מרב"ט עד אלוף שמילא את תפקידו כיאות אתייחס ברצינות לדבריך.
עד אז ….כבר אמרתי לך כמו מה אתה נשמע.
ד"א מה כל זה קשור לתקשורת?
V את באמת רוצה לשמוע ניתוח מקצועי על חטיפת החיילים?
אהבתיאהבתי
מדובר בכישלון מתמשך ובכל תפקיד בכיר.שמעת על העיקרון הפיטרי?
אהבתיאהבתי
מה מותר ד"ר יהורם (קזה)גאון ע"פ -למשל- ד"ר שלמה ארצי? אה כי אחד שר מעל פיסגת הר הצופים (מר ירושלים או לא?) והשני שר על גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת (איכסס תלביבי).אם כבר גאון, עדיף אחיו ז"ל ואחייניו.
אהבתיאהבתי
גאון פשוט זמר עלוב למדי. ארצי – נו שוין, נסבל איכשהו
אהבתיאהבתי
גאון היה זמר ענק בשנות השישים והשבעים. אתה מוטה. כיום הלך הקול. האיש בן 70 אל תשכח.
אהבתיאהבתי
אני חושש שהבנתך במוזיקה לוקה בחסר
אהבתיאהבתי
מעלי התכוון לכישורי הגשת התכנית הציונית של גאון ולא לסלסולי הלאדינו.
אהבתיאהבתי
בעניין המשמעת העצמית.
קראתי אתמול את מעריב ברשת. היה מייגע.
קצת חיפפתי (קצת הרבה)
יש מסקנה.
לעבור על לא מעט עיתונים, כל יום ולארגן באלגנטיות,
או משמעת עצמית או צדיקות.
אהבתיאהבתי
הסרט הזה כמו אחרים שפורסמו בעבר נותן תמונה שגויה של מה שהיה. החיזבאללה, ביצע עשרות נסיונות חטיפה מאז הבריחה של צה"ל מלבנון. בפעולות כאלו מופעל לרוב על ידי חיזבאללה סד"כ גדודי. מלבד כח ההסתערות שאותו מראים בצילומים יש עוד כוחות משנה רבים. תצפיות, חסימות, רתקים, ארטילריה, נ.ט וכו'. התכנון והביצוע הם ברמה נמוכה, ללא דימיון מבצעי וחוזרים על עצמם וכולם נכשלו בהשגת המטרה אם כי חלקם גרמו נפגעים רבים לצה"ל. בתקיפה כזו סיכויי הכח המותקף לשרוד הם נמוכים אבל חיילות טובה, שלא היתה כאן, יכולה לצמצם את הנזק ולגבות מחיר מהתוקף. הלקחים המוזרים שמציגים הפרשנים, שמקורם כנראה בצה"ל, ומתייחסים לכיסוי שטחים מתים ועיבוי גדרות הם שטות גמורה. אין בנמצא הגנה בלתי חדירה, והדרך היחידה לגרום להפחתת פעולות כאלו היא גביית מחיר מהתוקף לאחר מעשה.
מי שאחראי לריבוי ההתקפות מסוג זה על ידי החיזבאללה הוא הגאון האסטרטגי, ברק, ששכח את איומיו אחרי הבריחה ובחר להבליג אחרי התקיפה הראשונה. סייע בידיו הרמטכ"ל המהולל גנץ, שהוביל את המנוסה המבוהלת מלבנון תוך איבוד עשתונות ושליטה בכח. בישראל כל איש צבא/ציבור כושל יכול לשוב לתפקיד בכיר כשהוא נחשב לבעל נסיון.
אהבתיאהבתי
אני בטח מתבלבל אבל גנץ היה אז מפקד היק"ל ואם אני זוכר נכון היחידים שדיברנו איתם באותה תקופה היו צד"ל; לא צבא לבנון, לא החיזבאללה, לא הפלסטינים. איך אפשר בפוסט שקרי להאדיר את עוצמתו של גנץ שלא הוביל דבר ביציאה מלבנון, רק כדי שיתאים לפיקסציה שלך על אלופי צה"ל?
יכול להיות שהדימנציה משתלטת על שרידי האיקיו שלך עקב הגיל?
אהבתיאהבתי
מפקד היק"ל היה המפקד הישיר של הכח שברח. מעליו היה ביזיונר אחר, אלוף הפיקוד המהולל גבי אשכנזי. הממשלה החליטה על נסיגה, צה"ל ברח. מה שעומד בין נסיגה לבריחה זה פיקוד. גנץ שב והפגין את יכולתו הפיקודית בפרשת הפקרתו של מדחת יוסף. חיילים זקנים זוכרים את כל הפשלות שקצינים בכירים וחבריהם מצליחים להשכיח.
אהבתיאהבתי
במעריב יש כתבה על תצפיתן שנשפט למאסר על הפקרת עמדה במוצב דלעת בלבנון עקב התקפה של חיזבאללה. מפקד הפיקוד באתו זמן היה איציק מרדכי שהפקיר לוחמים, חלקם פצועים, כשברח בלי להביט לאחור במה שהוצג אחר כך בצורה שיקרית כקרב על החווה הסינית. מחדליו של גנץ שנטש הרבה יותר מעמדת תצפית, מלבד הנזק האסטרטגי שגרמו, עלו עשרות מיליוני שקל. כמעריץ שלו, ודאי תוכל לברר מה עלה בגורל מאגר הרכב של היק"ל שחנה בחניון צמוד לגדר. לא תמצא לזה תיעוד בשום מסמך רישמי של צה"ל.
אהבתיאהבתי
איפה במעריב? ממתי?
אני במקרה מכיר טוב מאוד את המחדל הענק בדלעת,רוצה לקרוא, ואספר לך.
אהבתיאהבתי
במוסף סוף שבוע האחרון
אהבתיאהבתי
בגלל זה:
"אם יש לי איזשהו יתרון על אחרים בעולם, הרי שמדובר במשמעת עצמית".
ובגלל זה:
"יש לי פטיש לקיבוץ,"
שיוצרים אישיות "גורמת".
מצטער שהגזמתי מדי על ה"חשוד", כנראה זה על "כל" מי שמעמיד לדין בטרם משפט,(כל העיתונים) שמוציא אותי מ"רוך לבי"+ שנאה לפמניזים.
שונא את רע"ש אפילו שהוא צודק פעם ב24.
תשמעי פעם אחת ביום שישי (באותה שעה) את ד"ר יהורם גאון(אפשר באתר של ב', אתמול היה מפיל ברמות) ותביני למה: אחד חולם לגור כאן, ואחד חולם לגור שם… ואני יש לי "פטיש" לציון, ופטיש לנייו יורק.
טוב, ביום ראשון חוזר לידיעות נראה אם חל שנוי.
אהבתיאהבתי
היתה שם איזו תקלה רגעית, כרגע את גם לא יכולה להיכנס?
תעדכני את הפוסט בבקשה
אהבתיאהבתי
אתה מה"דוברות" או מתנדב?
אהבתיאהבתי
מתנדב.
היתה תקלה קלה הבוקר, ממש מזל שדבורית תפסה אותה כדי להשוויץ לעולם.
עכשיו הכל עובד, וגם אתמול כל היום.
אהבתיאהבתי
אני לא אוהב את המילה שקרן ואתה מאלץ אותי!
"תקלה קלה"?
לא לעמוד בחוזה עם מנויים בכל הארץ?
שמשלמים לכם כסף ואתם לא מספקים סחורה?
זאת:"תקלה קלה"?ועוד בסופ"ש שלאנשים רבים העיתון זה חלק מ"השבת" שלהם?
מה זה קשור לדבורית? דבורית דיווחה! אחרת מאיפה הייתי יודע ש"זה לא רק אצלי?"
תודה לאל אני את המנוי ביטלתי ל נ צ ח !
אהבתיאהבתי
אתה מבלבל פה בין דברים שונים לחלוטין.
אין אף חוזה עם אף מנוי של העיתון המודפס עבור העיתון הדיגיטלי.
אי קבלת עיתון סופ"ש הוא בעיה בפני עצמה ומשבר גדול עם חברה ההפצה של מעריב – שים את זה בצד.
זה שהיתה תקלה בעיתון הדיגיטלי, זה משהו אחר, אין שום חוזה שאומר שאם אתה לא מקבל עיתון בגלל שביתה, אתה אוטומטי מקבל עיתון דיגיטלי בחינם
אהבתיאהבתי
ל"עיתון דיגיטלי – מעריב"
בוא ננתח:
מה לא הבנת במשפט:
אהבתיאהבתי
סילוף עיתונאי טיפוסי. הדברים נכונים, אולי, פשוטם כמשמעם, אבל מסולפים.
לא תמיד = כן תמיד חוץ מכאמור התקלה.
אותו כנ"ל לגבי "בחלק מהזמן", לא היה בחלק מהזמן, כל הזמן האתר עבד, חוץ מפרק זמן קצר שהיתה תקלה.
"כולל בבוקר שבת" – זה ממש מוגזם ונותן תחושה שגם לאורך כל יום שישי היתה תקלה.
תחשבי על זה ככה – אני אציג צילומסך של האתר שלך, באחד מהרגעים שהוא תקול, ואכתוב "האתר עובד – לא תמיד. בחלק מהזמן התקבלה ההודעה הזו, כולל בצהרי שבת)."
זה נשמע קצת 50/50, נכון? ולא הוגן לאתר שלך, שכנראה באוויר 99% מהזמן.
אהבתיאהבתי
גסות רוח ישראלית טיפוסית.
מה רע ב, למשל, "תודה על המשוב. התקלה תוקנה."?
גילוי נאות:
גם אני, בר-מזל שכמותי, הצלחתי לתפוס את התקלה.
אהבתיאהבתי
ממש לא גסות רוח. זאת גסות רוח איך שהיא הציגה את הדברים.
תהיה בעל אתר אינטרנט ותבין.
וכן, כנראה אין למעריב רק גולשת אחת בשם דבורית, ייתכן ועוד כמה עלו על התקלה. יופי לכם.
חבר'ה, תקלות קורות. לכולם.
לא צריך בכוח לשמוח לאיד, זה לא הוגן ולא יפה.
אהבתיאהבתי
מי שמח לאיד?
למה אתה מעוות את המציאות?
הנה תגובות אצלכם מאתמול, אחרי שהגבלתם רק לתגובות פייסבוק, ומי יודע כמה נמחקו:
Eytan Loewenstein ·
לא עולה. המפיצים הצליחו להגיע ולחבל גם כאן….
Reply · Like · Follow Post · לפני 15 שעות
אלון לוי ·
the username or password was not accepted.
Reply · Like · Follow Post · לפני 15 שעות
Leah Marilus
לא נטען
Reply · Like · Follow Post · Yesterday at 1:54pm
Itay Novik
לא נטען
Reply · 2 · Like · Follow Post · Yesterday at 1:38pm
Ronit Nassi ·
עולה רק ה 26.07.12.
Reply · Like · Follow Post · Yesterday at 1:53pm
אהבתיאהבתי
את תמימה וחמודה.
אותם אנשים לא חזרו להגיד לך שזה כן עולה והכל תקין, נכון?
אז כן, היו בעיות כי אנשים מעולם לא נכנסו לאתר הזה (אם הוא ידידותי או לא לא על הפרק כרגע), וכן היו תקלות ושאלות ודברים טכניים וקוקיז ושטויות וטלפונים.
ואם היית בודקת ושמה לב יפה יפה, היית רואה שבגלל חוסר ההבנה של אנשים, מעריב שמו כבר באופן אוטומטי את שם המשתמש והסיסמה בדיגיטלי, וגם פרסמו עוד שורה על התקלה, כשקרתה הבוקר. חבל שאת זה לא צילמת – הא, כי לא בדקת.
אהבתיאהבתי
החדשות הטובות הן שאם הייתי עושה מינוי על עיתון כלשהו זה היה הארץ ולא מעריב (כשראיתי את המחיר לעיתון סופש דווקא שקלתי, אני חובבת)
החדשות הרעות (עבורך) וטובות יותר (עבורי) שעם היחס הזה אתה לא עושה חשק לעשות אצלכם מנוי. לא לעיתון המודפס ולא לדיגיטלי.
יש כל כך הרבה דרכים להתיחס בענייניות להערות, גם אם נדמה לך (אולי בצדק שאני לא מבינה) שאתה צודק ואתה מושמץ. אתה זה שמוכר שירות ללקוחות, וכשאלו הטונים זה לא נשמע כמו מוצר כל כך אטרקטיבי.
[אתה לא מתכתב עם דבורית בדף הפייסבוק הפרטי שלה וגם לא במייל, אתה כותב בפורום פתוח בפני כל מי שקורא פה]
אהבתיאהבתי
חשוב שוב.
(או בתרגום לשפה שאתה מבין: התחלתי לתכנת כשעוד היית בשש)
הנה שני טיפים בחינם:
1.
המטרה העיקרית של הלקוחות שלך היא להנות מהמוצר שלך. לא "לעלות" על תקלות של המוצר. אם הם לא מרוצים, גם אתה צריך להיות לא מרוצה, במקום להאשים אותם בכסילותם (ואיך לא הבינו שמעריב כבר הזין עבורם את השם והסיסמא אוטומטית)
2.
אל תחלק ציונים ללקוחות שלך. לפחות לא בפומבי (ע"ע יורם זק).
אהבתיאהבתי
ושוב,
לסתמאחת:
ולנאג'ס:
כנראה שיש צנזורה או באג (חלילה!!) והתגובות שלי לא עולות כאן.
אני לא עובד בשירות הלקוחות של מעריב ולא מנסה למכור לאף אחד אף מוצר. הנקודה היא שיש פה משהו קנטרני מאוד בלהגיד שהעיתון הדיגיטלי "לא תמיד" עבד. זה פשוט שגוי שגוי שגוי.
שוב, לא מעניין אותי העיתון בשיט, מודפס או דיגיטלי. מעניין אותי שיש הרבה אנשים ורכלנים שמחפשים בציציות כל שבריר שנייה של תקלה כדי לצלם מסך ולהשיג סקופ אדיר. וככה זה מצטייר.
כל מה שמפריע לי זה הניסוח של המשפט הזה והצילומסך הפרופקטיבי הזה.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שזה אחד הפוסטים הכי פחות מטוקבקים פה בבלוג, וחצי מהטוקבקים הגיעו ממך. אחרי הכל גם האתר הזה מתמודד כרגע עם בעיות גלישה (אני משערת שהבעיה בסלולר מסבירה את התנועה הדלילה).
אז אני חושבת שסתם התנפלת בפול גז על שטות.
אחת הבעיות הכי קשות שלי עם אתרים ישראלים רשמיים זה שמצד אחד עושים שם את כל הבעיות וההקשיות האפשריות (דוגמה קיצונית: אני לא יכולה לעשות פעולות בחשבון הבנק דרך האינטרנט כי אין לי ווינדווס) ומצד שני כל אותם אתרים וגופים טוענים כל הזמן שהם מושלמים. חס וחלילה תשאל משהו בעייתי או תעביר ביקורת באתר הבית שלהם ותזכה להתעלמות (כך הבנק שפניתי אליו טלפונית והתחילו לטרטר אותי בין פקידים ופניתי במייל ואני מחכה כבר חודשיים לתשובה. אגב מצאתי פתרון חלקי) או לחילופין ימחקו את ההודעה שלך אם נכתבה במקום ציבורי.
זה לא נורא אם מעבירים עליכם ביקורת, זה לא נורא אם מחפשים אותכם. הדרך הנכונה להתמודד היא לתקן את התקלה, מה שנשמע מדבריך שעשיתם. ואז גם לענות באדיבות, כי אתם מוכרים שירות. ואם עשיתם טעות זה אפילו בסדר להתנצל. אבל בארץ כל פעם שמעבירים ביקורת זה מקבל תגובה של סיכול ממוקד.
אין מה לעשות, באינטרנט לכל פשלה יהיה מי שידאג מראש לצילום מסך ויהיה מי שגם יפרסם אותה. ובכלל כרגע אתה גולש בבלוג שפינה שמתפרסמת בו כל יום ויום היא טעויות הגהה ועריכה בעיתונים, אז בטח שבעיית גלישה באתר כולו תתפרסם. כלומר, זה לא מפתיע כל כך.
אתה יכול לחשוב שכל הבלוג הזה קטנוני, רודף סקופים ורכילויות. אבל אז אני לא מבינה למה אתה גולש כאן. או שאתה יכול להבין שאם לא בבלוג הזה אז בבלוג אחר יפרסמו את אותם דברים.
אהבתיאהבתי
להשלמת התמונה,
הנה צילומסך שפורסם בנרג'-מעריב.
אהבתיאהבתי
בדיוק הדוגמאות שחיפשתי. תודה רבה רבה נאג'ס וסתמאחת.
א. ביקורת? בכיף!!! אמרתי את זה אלפי פעמים, אנשים מתקשרים ובמעריב עוזרים וברור שיש תקלות ואף אחד לא מתיימר להיות מושלם.
ב. נאג'ס, אתה סוג של גאון – זה בדיוק בדיוק (!!) ההבדל הקטן, בכתבה מוזכר כמה פעמים – "הקריסה התרחשה במשך כשעה וחצי", "מלבד האתר עצמו, גם כתובות האינטרנט של טוויטר.COM לא היו זמינות בשל התקלה. במהלך אותן דקות, הוצגה התמונה המופיעה למטה. "
זה בול ההבדל! תהיי הוגנת, אל תציגי את האתר כ"לעיתים" עובד. לכן כתבתי בתגובה הראשונה שהיתה תקלה רגעית, כי זה העיקר(!).
לא העניין שתפסתם או לא תפסתם.
אף אחד לא מושלם ויש תקלות (והרבה) וגם היה כתוב באתר שהיו שיבושים, כולם מודים ואף אחד לא טוען אחרת.
אבל שוב, בבקשה לא להציג את הדברים כאילו שזה מצטייר שהאתר "לא תמיד" עובד.
מבינים את ההבדלים?
יום טוב
ואגב, ממש לא פוסט עם מעט תגובות, מתקרב ל90 כרגע, תסתכלי על שאר הפוסטים מהחודש. וממש לא חצי תגובות שלי.
אבל כן חשוב לי מאוד להבהיר את הנקודה של ההוגנות, לא משנה כמה Unlikeים אקבל – יש הבדל מהותי בין תקלה רגעית לבין תקלה שנמשכת, נגיד יום או יומיים או יותר, ואפילו אז מקובל לכתוב משהו כמו "ב8 שעות האחרונות האתר עבד לסרוגין".
יש אלפי דוגמאות ברשת.
במקרה הנ"ל, שוב, תקלה רגעית (מאוד) וכן, בעת התקלה היתה הודעה על שיבושים ועומסים. להיות הגונים!! זהו 🙂
אהבתיאהבתי
לא להאמין לתכתובת הארוכה הזו. גם אני וגם המעט שאני מכיר שמנויים על מעריב לא קיבלו את המוספים, כמו דבורית, וחיים עם זה בשלום רב. באמת, חסר לכם מה לקרוא בסוף השבוע שרק מעריב ממלא את מעייניכם? היה חבל לי על מוסף סגנון (בגלל האישה), אבל סופשבוע???? יש עיתון נמוך ממנו בתקופה האחרונה? אפילו ישראל היום רציני יותר
אהבתיאהבתי
מומלץ במיוחד לקרוא את הכתבה הפילוסופית המצוינת של קובי בן שמחון ב"מוסף הארץ" שהיא למעשה ריאיון עם 5 אתאיסטים. החלק המעניין ביותר הוא הריאיון עם פרופ' עדה למפרט (4).
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1785920
אהבתיאהבתי
אני שוקל להיכנס עם חולצה שכתוב עליה "אתיאיסט" לבית כנסת… תתפללו בשבילי
אהבתיאהבתי
(יש קישור בפוסט).
הוא יוצא נגד ביבי, וזה בעיתון שמוגדר כ-עיתון של ביבי ולמענו. צריך לקרוא גם בין השורות.
אהבתיאהבתי
נוסף למיותרות של צילומי אוכל, מתעבת גם את אלה שמעלים סטטוסים על איך הם מבלים מדהים עם הילדים שלהם: לזאת קראו סיפור, עם זה המחיזו הצגה, להיא עשו צמות סיניות, הכל בעת ובעונה אחת כמובן. תראו איזה אמא מדהימה אני (ואתם לא, נותנים לילדים שלכם לראות טלויזיה או משהו, פושעים). בלכס ביותר
אהבתיאהבתי
הבנתי איך הדשא שלך ירוק יותר. פעם מהסלולארי ופעם מהמחשב הביתי.אובר חוכעם.
אהבתיאהבתי
זה פשוט משעמם. מה אכפת לי מה אכלת? מה אכפת לי מה עשו הילדים שלך? מה אכפת לי איך בילית?
הפייסבוק זו המצאת המאה, לפחות בכל הנוגע לנרקיסיסטים
אהבתיאהבתי
משעמם? אל תהיה שם. תבטל חברים.
להתבכיין זה לא אלטרנטיבה אטרקטיבית
אהבתיאהבתי
זה בדיוק מה שאני עושה, איינשטיין
אהבתיאהבתי
1. ישר כוח לאורי כהן אהרונוב.
2. דובר קוסאשווילי מתחרה עם שימי תבורי על תואר הגבר הדוחה לשנת 2012.
אהבתיאהבתי
קוסאשווילי (לא זכור לי איזה ראיון הובא פה לפני שבוע).
על שימי אין צורך להרחיב.
אהבתיאהבתי
רק לחשוב על שני המגעילים האלה מקיימים יחסים מכבה לי את הליבידו. אני לא מבין למה העיתון חייב לצטט את כל הזבל השוביניסטי הזה
אהבתיאהבתי
הרי רוב רובה של האנושות היתה נגעלת מהמראה של דובר קוסיאשווילי מתייחד עם שימי תבורי. מדוע אתה חש כה מיוחד בכך שהמחשבה על החזיון הנורא הזה מכבה לך את הליבידו? זה הכי נורמלי שבעולם.
אהבתיאהבתי
מיקי , מן הסתם התכוונת לשני אלה כל אחד בנפרד. עכשיו נסה לדמיין את שני המגישים ז'וז'ו אבוטבול ומנחם בן.
אהבתיאהבתי
בלעעעעעעעככככסססס
אהבתיאהבתי
"מחליף X כמו גרביים" זה ביטוי. הוא לא אמור להיות מובן באופן מילולי.
אהבתיאהבתי
אני יודעת שזה ביטוי, אך הוא לא מתאים פה.
אהבתיאהבתי
הביטוי שמור למי שנוהג להחליף בני זוג בתדירות שמעל הממוצע.
אהבתיאהבתי
יותר מתאים "מחליף X כמו דירות להשכרה)
אהבתיאהבתי