הרבה חצים מסילבי קשת/ ראיון בלעדי


סילבי קשת 2012. צילום: חלי גולדנברג

עזבת את ידיעות בסוף יוני 2005, מאז לא כתבת כשש שנים וחצי, ופתאום השנה התחברת לפייסבוק.
רגע רגע, עזבתי ב-27 ביוני, והורידו לי שלושה ימים מהמשכורת כי לא עבדתי עד סוף החודש.

זמנים קשים, את יודעת.
בכל מקרה, כל הזמן נמנעתי ממחשב כי אני טכנופובית ולא סובלת מכונות ויש לי הרגשה שכולן נגדי. גם שעבדתי לא כתבתי במחשב, הייתי מכתיבה. בצד השני הייתה אראלה רצין, אז המפיקה של המוסף לשבת, שהכירה את הראש שלי. הייתי מכתיבה לה גם פיסוק, וכיוון שאף פעם לא היה צריך למצוא לי כותרת, אני טובה בכותרות, הסתדרנו נפלא. זה היה מאמץ מצדם.
לא רציתי בכלל לשמוע על אינטרנט, למרות שהנכדים אמרו לי כדאי לך, עד שהתראיינה יום אחד ברדיו ובטלוויזיה שרה, התינוקת הראשונה של דגניה. היא נראתה נהדר, עם פנים עגולים ושני קמטים ליד העיניים. שרה אמרה: "עכשיו, כשאני לא עובדת, אני כל היום באינטרנט, במחשב, משחקת סוליטר", אז התביישתי, היא ביישה אותי.
קראתי לנכדי רון, הבכור, והלכנו לקנות מחשב, ובסבלנות של קדוש הוא הראה לי את הדברים המרכזיים, פייסבוק וג'ימייל, עד היום אני לא יודעת להדביק ולהעתיק אבל אני מסתדרת, ותמיד יש חברים נחמדים שכשאני שואלת הם חשים לעזרה.

רון פתח לך את הכרטיס בפייסבוק?
כן, ויש גם TeamViewer, אם אני לא מצליחה לעשות משהו הוא יכול לעשות לי השתלטות עוינת מאוסטרליה, הוא שם, והוא בא כמו הפרשים במערבונים.

ופתאום גילית שאת רוצה לכתוב שוב?
להתבטא, אך לא לכתוב ארוכות, אני לא אוהבת לכתוב הרבה. למרקיזה דה סבינייה הייתה בת חורגת שגרה במקום אחר, והיא הייתה כותבת לה מדי יום רכילות מחצר המלך. מכתבים נפלאים. יום אחד כתבה לה ככה: "ילדתי היקרה, אין לי זמן לכתוב לך קצר אז אני אכתוב לך ארוך".
אין לי תשוקת כתיבה, יש לי רצון להגיב. אולי זה רפלקס מותנה מהימים ההם. לרוב אני עושה את זה כמירעי.
ביקשתי מנכדיי שעל קברי יהיה חרוט "עשיתי כמירעי".
לפני חודש נרשמתי לאוניברסיטה, למחלקה לאנתרופולוגיה ופתולוגיה. תרמתי את גופתי למדע, לא תהיה מצבה, אז אין איפה שיהיה כתוב.

החברים שלך ברשת מכירים את כתיבתך?
מאוד מפליא אותי שרוב החברים שלי בפייסבוק הם אנשים צעירים. יש לי אחת באמת חמודה, בהמבורג, שסיפרה שכשהייתה באילת הייתה רבה עם אבא שלה, והייתה גונבת לו את העיתון כדי לקרוא אותי. ויש כאלו שראו את העמוד שלי אצל חברים בפייסבוק ואמרו גם אני רוצה.

מתבאסת אם אין הרבה לייקים?
לא במיוחד, אבל אני שמחה בלייקים כי בידיעות מעולם, אבל מעולם-מעולם, לא פרסמו מכתבים אוהדים, ואני יודעת שהגיעו. רק מכתבים שהתלוננו, מה היא עושה השמאלנית הזאת, עוכרת ישראל. ועכשיו נחמד לי לדעת שיש תהודה.

מה מזין את הסטטוסים שלך?
עיתונים, אם כי אני קוראת בהם בפחות להיטות מאשר בעבר. אני רואה את הרמה הירודה, אני קוראת כותרות, כותרות משנה, ויודעת כבר מה יהיה כתוב בטקסט. את מעריב הפסקתי לקרוא בגלל הכתבה הזו, של חיימוביץ', ולא אגע בו גם עם קילשון.
אני רואה טלוויזיה, ערוץ 10, עליו אני הכי סומכת.
אני מזוכיסטית של חדשות. הולכת ברחוב עם רדיו קטן בלי בושה בלב. חושבים שאני עם אוזנייה, שאני חירשת, או שומעת רוק, אז זה נראה להם עוד יותר מצחיק, אישה מבוגרת ככה.
כשנכדי רמי היה בן שנתיים בערך, עוד בחיתוליו, חיבקתי אותו, הרמתי אותו באוויר, קיווצ'צ'תי אותו, את יודעת, כמו שמתעללים בילדים, ואז הוא נעמד על הרגליים, היה לו קול כמו של דונלד דאק, והוא הבליט את הישבן, ואמר לי, מנפנף עם היד, "תלכי, יש חדשות עכשיו!"

(אני צוחקת). ועיתוני סו"ש?
אני שומרת שבת יותר מחרדים. עד חמש-שש הם מונחים בערימה. לא נוגעת. לא טלוויזיה, רק מוזיקה קלאסית כל היום.
אם אני צריכה לעשות משהו אני עוברת לג'אז. אני נהנית מאוד, זאת מנוחת השבת שלי. אני בכלל אוהבת את הקונספט של שבת. מתה על יום כיפור.

צמה?
לא, אני דור רביעי לאתאיסטים, אבל זה שצריך לפתור דברים שבין אדם לחברו, זה יפה. אין זיהום אוויר, שקט, ילדים משתוללים באופניים. אני גם אוהבת את מה שקורה בכל שישי בתל אביב: בחמש-שש מתחיל להתרוקן, מתחיל כזה רוגע, נורא נחמד, ואין לך את זה בשום ארץ אחרת.

כמה שעות ביום את מבלה בפייסבוק?
יותר משחשבתי. בערך משלוש אחר הצהריים עד הערב או הלילה און אנד אוף, תוך שאני עושה דברים אחרים. אני קוראת עיתון ומסתכלת בטלוויזיה, מציצה וככה.

אופה עוגת שוקולד ופאי שכבות תוך כדי?
(צוחקת). לאאא. אם היה עונש על בישול גרוע הייתי מקבלת מאסר עולם.

את מי את לא אוהבת בפייסבוק?
כל מיני גברות שמשתפכות ומתפייטנות על מצב הנפש שלהן ועל מצב אני-לא-רוצה-להגיד-מה מתחת לבטן שלהן, והלכי רוח, וכאלו שבאים עם כל מיני פסוקים מהתנ"ך וכאלו שאומרים לי, לא יכול להיות שאת לא אוהבת את הארץ, אלוהים נתן לנו אותה, כל מיני תוכחות נעימות, הרוב זה גברות. אין לי כוח לנפשיות הרוטטת הזאת. אלוהים אדירים, יש הרבה סנטימנטליזם בזה.
אבל מצד שני אני כל כך נהנית מהיצירתיות של הצעירים, הציורים וכל זה, הממים, דברים מדהימים, וזה מאוד משעשע אותי, אחרי שהחזירו את גלעד שליט עשו מנתניהו זליג שמופיע בכל מקום, זה נחמד. וגם בזמן המחאה, כל מיני ממים כאלו, מאוד משעשעים.

מה הכי זעזע אותך השבוע?
אני משתגעת מההפחדות ומנפנוף החרבות, ווזה יכול להסלים לאלוהים יודע מה. זה משגע אותי, וגם התרמית הגדולה של הכלכלה הנהדרת שגמרו עליה את ההלל ופתאום נפתח בור בולעני, וגם כל הזמן שיקרו בעניין האבטלה, הרי לא כמו בעולם, פה אדם מקבל דמי אבטלה רק כמה חודשים, אחר כך הוא לא נחשב כמובטל. ואם, אלוהים ישמור, הוא בן ארבעים, הלך עליו.

באחרונה העמוד שלך בפייסבוק פתוח רק לחברים.
לפני שבועיים הודיע לי חבר שיש איזה דף שכולו נאצות נוראות עלי, ומבטיחים לי שם כדור בראש, וחדרו אלי 2 תולעים לאינבוקס. היה מגעיל, אז דיווחתי עליהן. אני לא יודעת אם דיווחתי נכון, המון חברים דיווחו. אני מבינה שיש טוקבקיטסים בשכר של הימנים.
שמרתי את אלו שחדרו לי להודעות, שיהיה. ויש גם את כל הנאצות והקללות. מה אגיד, כבר נעלבתי על ידי טובים מהם. אבל זה משחק פינג פונג, מי שמחטיף גם חוטף, ואני מקבלת את זה.

הזכיר לך את הפיצוץ בפתח ביתך לפני כמה עשורים?
זו הייתה לבנת חבלה גדולה מאוד. זה קרה ב-1971, שנתיים לפני מלחמת יום הכיפורים. זה היה נבואי. כתבתי על הילולת הגנרלים, בצבאו של החנרל המקסיקני קסטנייטאס (כן, זה המקור + תגובת ידיעות, חובה עליכם, v). עשיתי כאילו בכאילו, הילולת הגנרלים, כאילו מתלהבים כמו הגדוד של רומל באפריקה. הרחקתי את עדותי, אבל זה לא עזר, כי קיבלתי דברים איומים, אפילו העולם הזה יצא בחרפות וגידופים נוראים עלי, איך יפציצו את קהיר אם כותבים כך על הצבא, ואלי תבור גינה זאת.

כשזה קרה אני ישבתי מול הדלת, על שטיח, פיזרתי כל מיני ניירות. הייתה לי כלבת פודל ענקית, כושי, והיא נעמדה ליד הדלת ונבחה נביחות נוראות. הבנתי שמשהו קורה, ניגשתי לדלת ונדמה לי שהרחתי משהו. הלכתי לחדר האחר, ישבתי על הרצפה עם ידיים על הראש ואז לבנת החבלה התפוצצה, אבק, כל כלי המטבח התרסקו. ידיעות לא רצה לסדר לי אפילו דלת חדשה במקום זאת שפוצצה. נדמה לי שצ'יץ' בא לבקר, ואז ידיעות העמיד לי שומר לחצי יום ליד הבית. המשטרה בכלל לא התייחסה לזה, באו ואמרו שאולי ישימו לי האזנה כי המשיכו להטריד אותי בטלפון.

גם במלחמת לבנון הראשונה, אני אמרתי מה "עומדות היו רגלינו בשעריך ביירות? למה עוברים את 40 הקילומטר?" ואז צלצלו לי בהיסטריה מהמערכת בחיפה, הם חזרו מהלוויה של שני חיילים ושמעו שם שני חיילים שהתכוונו להרוג אותי. התקשרתי למשטרה – עד שענו לי, היה מונדיאל – אבל השוטר אמר לי כלב נובח לא נושך.
זמן קצר לאחר מכן נשדדה פנינה רוזנבלום ובא שוטר לביתה לחקור אותה. אבל אני סתם לא נחמדה.

כושי נפגעה מלבנת החבלה?
הכלבה עפה באוויר וקיבלה את עונתה טרם זמנה. למחרת בא הכלב ממול, ג'רי, ואנס אותה. נולדו לנו גורים נחמדים. כולם הביאו לה בונבוניירות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

76 תגובות על הרבה חצים מסילבי קשת/ ראיון בלעדי

  1. bigunia הגיב:

    תענוג!

    אהבתי

    • בני הגיב:

      כמה מצחיק שהיא רוצה לתרום את גופתה למדע אחרי מותה …כמה מצבורי של שנאה פתולוגית עצמית לעם ולארץ הם ימצאו שם.היא עוד עלולה להכנס לשיאים של גינס..שאלה שניה:מתי תוולד סילבי קשת הפלסטינית או הערבייה….כנראה אף פעם לא.כל הזכויות שמורות לעם ישראל שידע להוציא מבין שורותיו יודנראטים שהובילו את אחיהם למשרפות.מתי שיהיה לפלסטינים אפשרות הם לא יהססו לשלוח לביתה קאסם כאות תודה על כל הסימפטיה

      אהבתי

  2. רג'ינה ס. הגיב:

    כיף!

    אהבתי

  3. אנונימי הגיב:

    כעיתונאית בידיעות, חוץ מהטור הקצר במוסף ההוא מה היא עשתה במשך כל השבוע? זה לא משעמם?

    אהבתי

  4. מהצד הגיב:

    יופי. אני נהנית ממנה גם בפייסבוק

    אהבתי

  5. ירושלמית הגיב:

    נהנתי מאוד מהראיון! חסרה לי הכתיבה של סילבי קשת. לא תמיד הסכמתי עם דעותיה, אבל תמיד היא הצטיירה לי כאשה מקסימה, משכילה ורהוטה. הראיון שלך איתה חיזק את דעתי זו. כל הכבוד!

    אהבתי

  6. velvet הגיב:

    תודה ושני דברים בינתיים:
    1. משמח לראות את השתתפות הנשים
    2. המטורללת שהרסה את הסקרים התעוררה משנת היופי אחרי שלא ישנה כל הלילה

    אהבתי

  7. באבא הגיב:

    יווו, כמה שאני לא התגעגעתי.

    אם אני זוכר נכון היא זו שטבעה את הביטוי "דגנרלים", ובכך סללה דרך רצופת גיחי גיחי אל ה"תשקורת" של ימינו. לא שאני מתנגד למשחק מילים כויץ שמעביר פואנטה, אבל כשחוזרים עליו שוב ושוב ושוב חוצים את הקו המפריד בין הילד המחונן לילד הנודניק. מעודי לא נהניתי לקרוא אותה, ולא בגלל התוכן.

    למען הסר ספק, הראיון מאד במקום ומתאים לבלוג תקשורת. ראוי למסד את הפינה.

    אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      מה שאמרת. העבודה השיטתית שלה לזלזל בכל מה שזז תרם לכך שמחנה השמאל ״של הפוליטיקה הישראלית, במפלגת העבודה, שהיה הכי ציוני, שבעצם יצרה את המפעל הציוני, יש תהליך דה-ציוניזציה". (שלמה זנד בראיון). הסיבה שבשמאל יש רק חד״ש נזקף לזכותה.

      אהבתי

      • ר.בקצה הגיב:

        זה תהליך קצת יותר מורכב, הנוגע גם לבולשביזם הטמוע עמוק בדי.אנ.איי של השמאל הישראלי, עוד מימי מפא"י ומפ"ם.
        אותו בולשביזם לא מכיר בזכות הקיום של מתנגדיו ובוודאי שלא בזכות הקיום של שלטונם.

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        אבל לא היתה לה אידאולוגיה. סתם זילזול וקרירות פולנית לכל מה שזז. הדור הבא שגדל באוירה הזאת עשה עוד צעד קדימה.

        אהבתי

      • ר.בקצה הגיב:

        הכוונה לתפיסה שעוברת כחוט השני בכל מחנה השמאל ושוללת את הלגיטימיות של שלטון המתנגדים הפוליטיים, גם אם נבחרו על ידי הציבור

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        גם החרדים כאלה. זה משהו יהודי פולני.

        אהבתי

  8. יניב מתל אביב הגיב:

    החינוך הפוליטי שלי התחיל עם הטור של סילבי קשת בפת"חלנד, ולכן אני אסיר תודה לה עד היום על זה שאני שמאלני מקולקל.
    V, תודה על הראיון, היה כיף.

    אהבתי

  9. כנרת הגיב:

    יופי של ראיון. תודה.

    אהבתי

  10. קוראת הגיב:

    תענוג מר-מתוק!! קדימה, דבורית וסילבי – פינה קבועה, של חצים קצרים: מה הרגיז, מה שימח, מה היית עושה במקום, מה היית מייעצת ל…וכולי

    אהבתי

  11. האמיר הגיב:

    אלוהים אדירים. סלבי קשת? ח"ז הוציא לי את המילים מהמקלדת כשכתב שהיא טוקבקיסטית. הטורים שלה היו בדיוק כמו המכוערים שבטוקבקים דהיום. האם באמת אין שום דבר להעביר את המסר בלי לנבל את הפה ללא הפסקה?

    יש בכלל מישהו, פרט לעצמה, שהיא סברה שהוא מוצלח וטוב? או לפחות נסבל? הרי היא השמיצה כל מה שזז – תומכים, מתנגדים, אויבים וחברים. ההיסטוריה שלה מלאה בשרפת גשרים וניפוח סכסוכים של מה-בכך למלחמות עולם (שאותן ניהלה דרך הטור שלה).

    אבל היא מחזיקה בדעות הנכונות וזה כל מה שחשוב.

    אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      גם אני חשבתי שחייל קלע. מין טוקבקים קצרים עייפים ולא ממש שנונים. אפילו מיקומה בפתח לנד עשה עימה חסד כי להבדיל מהכנענים והקומוניסטים שם לא הייתה לה באמת משנה סדורה. סתם רצון להתבלט ולהיות מיוחדג׳ת.

      אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        אנונימי-זה שקוף שכל מה שיוצא תחת מקלדתך נועד לצבור פופולריות כדי להכנס לקליקת האדומים. סו פר נוט בד.

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      כן, רבים וטובים פרט לעצמה חשבו שהיא עושה משהו טוב. הזלזול והביטול שלך מנותקים מהמציאות.
      שוב ושוב אני נדהמת מטוקבקיסטים עצומי דבשת ומשולחי רסן המאשימים אותה בכך שהיא טוקבקיסטית.

      אהבתי

  12. מסכל ממוקד הגיב:

    בעלת האתר הזכירה כמה וכמה פעמים את האישה עם "עם הבעיה האישיותית".
    אני תמה, האם מדובר בממצא מהנפתלין הארכי-טרוליזם שלפנינו?

    אהבתי

  13. קורא הגיב:

    הכתיבה שלה קצת אנכרוניסטית, מעבר לזה, ראיון מעניין והיה כיף לקרוא.

    אהבתי

  14. מסכל ממוקד הגיב:

    ובאמירה רצינית יותר: אני חושב שהמעמד שניתן לטרולית מהאוב בידי חלק מבני חוגה, מגיע בסופו של דבר לא בגלל תובנות מיוחדות, הנ"ל מעולם לא נחשבה לעילוי אמיתי גם ביחס למחנה שלה. אלא בגלל מפעל השפכים המתמסד שהכניסה לז'רגון ה" לגיטימי" מונחים שאנו מכנים כיום במרשתת "טרוליזם", הכנסת המינוחים הדה-הומניים, התת-אנושיים.
    אפשר לראות גם בטוקבק הגסות שרשמה על "חתכו לביביהו", שהיא לא מתאפקת לסכם את "תרומתה".

    החדרת ביטויי דה-לגיטמציה כה"מתנחבלים", דגרנלים הם פסגת חייה.
    הנה מותר לנו וזה ולגיטימי.
    אגב את שפכיה יש לומר בהגינות היא לא בחלה לשפוך גם על יצחק רבין למשל, כמובן משמאל ללימין(היה ימני מדי לטעמה).

    היא בהחלט תרמה לדירדור השיח אל אותו בוץ חמים וחום. שאם נהיה לרגע כנים יש בו גם משהו משחרר אפשר להודות גם בצד השני.
    עוד היא מדברת על ברית מילה, זה בהחלט מתגלגל על הלשון לתהות על סוג העיקור וסתימת החצוצורות בדיוק במקום הנכון שהגברת עברה ושות'.
    מאידך, חלק ממקוריה לאחר מכן, יגלגלו עיניים לשמיים נעלבים עד עצם היום הזה מופתעים, באיזה קלילות אלגנטית ניתן להשחיז חצים חדים וגסים לא פחות מזו של הגברת "דוד חצוצרה" שלפנינו.
    "איך אתם מעזים חוצפנים". עוד נשמע שוב ושוב.

    אהבתי

  15. מיכאל הגיב:

    בהתאם למורשתה העיקרית של הגברת קשת שתמציתה הוא חבוט ולכלך כמיטבך (או כמרעך – ביטוי חביב על הגברת) בכל זמן ובכל מקום – לא נצא ידי חובה בלי התייחסות לקריירה של הגברת.
    בסוף שנות השמונים תחילת שנות התשעים זה התחיל. קוראי המוסף לשבת קראו את טורי הגברת וקירבו את העיתון לפרצופם על מנת לחזות בתחתית העיתון בשורת התאריך. בתחילה תחושת דז'ה וו עמומה. המשפטים נראו מוכרים. בסוף גם קוראיה המושבעים לא יכלו להתעלם. הגברת מזייפת. הגברת משחזרת. הגברת בהחלט יודעת את מלאכת ההעתק והדבק. השיטה פשוטה – נתלים באירוע מסויים שקרה באותו שבוע לאישיות מפורסמת (בד"כ פוליטיקאי) כותבים שניים שלושה משפטים עוקצנים "אקטואלים" ולאחר מכן עוברים לתאר את עברה של אותה אישיות. מכאן שאר הטור לקוח מרשימות קודמות. עוברים מספר חודשים או שנים ואותה אישיות שוב נמצאת בחדשות – אין בעיה. מוסיפים פיסקה מקדימה ועדכנית ומצרפים את הטור הקודם. וכך הלאה. הגברת בקיצור מיחזרה ללא הכר.
    בשלב מסויים במהלך העשור האחרון שלה בידיעות הפכה הגברת לסוג של כתם בוץ (או כתם חום אחר אם תשאלו את גרושה) על טפט. אתה יודע שהוא שם אבל אתה כבר לא מבחין בו. החן והקלילות שאפיינו בעבר את מדוריה פינו את מקומם ונשארנו עם כתיבה אלימה, מלאת קללות, חסרת מודעות למיאוס שהעלאת הגרה שלה מעוררת אצל הקוראים.
    ברוך שפטרנו מעונשה של זו.

    אהבתי

  16. ז'ורז' סאנד הגיב:

    פשוט נהדרת.

    אהבתי

  17. נורית הגיב:

    משעשעת ועוקצנית ולא נס ליחה. יופי של פוסט.

    אהבתי

  18. velvet הגיב:

    בחיים לא ראיתי פה חלוקה כזו של תגובות לפני גברים ונשים. כל הנשים מהללות, רוב הגברים מחמיצים פנים ומבקרים. אחד מהם אפילו לא הגיב פה אלא הביע את דעתו השלילית בפוסט אחר.
    ועוד יותר מדהים פסיכולוגית: איך הטוקבקיסטים הקבועים מכנים אותה בזלזול בלתי מתפשר "טוקבקיסטית".
    אמייזינג.

    אהבתי

    • יואבי הגיב:

      מה זה אומר, שאת מעריצה אותה בגלל שאת אישה?
      מעורר מחשבה.

      אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      איך הטוקבקיסטים הקבועים מכנים אותה בזלזול בלתי מתפשר "טוקבקיסטית". אמייזינג.

      לא עלה בדעתך שהטוקבקיסטים הקבועים אינם מתייחסים לכתיבתם כיצירה לדורות?
      העובדה שהרפש המילולי של הגברת (שלא היה עובר את הרף שקבעת לטוקבקיסטים בבלוג שלך) הודפס בצמוד לטוריו של עמוס קינן אינה הופכת אותם לשווי ערך.
      מוכרות מזונות מפרכסות זו את זו.

      אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        את הטור בהארץ היא קיבלה כי היתה מאהבת של גרשום שוקן. איפה קראתי את זה? אולי בכח להשחית של יאיר קוטלר.

        הגברת הרסה את השמאל.

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        גוגל בוקס מאשר. כח להשחית

        כוח להשחית:

        books.google.co.il‏
        יאיר כותלר – 1985 – 285 דפים
        היא היתה ב״הארץ״ במיטבה עד שנפלה קרבן לנקמתו של שוקן בה. נקמת סילבי בגרשום: ״ הרוזנת דרקולה״ סילבי קשת נצרכה לכמה חודשי התאוששות עד שהחלה את עבודתה ב״ידיעות אחרונות״ באביב 1971. באחד ממאמריה הראשונים היא התחשבנה עם גרשום שוקן ויהודית יונה.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        משאית הזבל הגיעה. סע!

        אהבתי

    • האמיר הגיב:

      אררר, טוקבקיסטית במובן הרע של המילה. נחות, מכוער, שבלוני והכי גרוע – צפוי מראש. ואיך אפשר בלי לשבש בכוונה את שמות האנשים שאותם היא שונאת (קרי כל העולם למעט עצמה)?

      זוכרת את המגיב/ה/ים/ות הקבוע/ה/ים/ות שאת ההודעות שלו/ה/הם/הן את מוחקת כל הזמן? אז היא קיבלה טור קבוע בעיתון.

      אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        "חטאה" של סילבי שזוכה ליחס מחפיר מהאגף הגברי הוא בהיותה אשה-מבוגרת-שמאלנית-לא מזרחית. (האחרון ע"פ שיוכם העדתי של המגיבים).ההתרשמות שלי היא שימניות ומיזוגניה הולכים יד ביד.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        …ימניות ומיזוגניה הולכים יד ביד.

        ותעיד סילבי קשת ההומנית באדם (נכון, היא לא מיזוגנית, היא שונאת את כולם במידה שווה)

        (ג'יזס, את אמיתית?)

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        קשה להסביר לשונא נשים שהוא מיזוגן. כפי שקשה להחדיר לראשו של ימני לאומני שהוא חשוך, הזוי וגזען.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        כלומר לטעמך ימני לאומני = חשוך, הזוי וגזען?

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        אני ממליץ לך, ז'ורז', לשוב ולקרוא את התגובות הגבריות והשליליות לעיל. חלק גדול מהן אינו עוסק בתכנים הפוליטיים של טוריה של סילבי קשת, כי אם בסגנונה. לפי גישתך אין מנוס אלא להתרשם שגבריות ואנינות טעם הולכות יד ביד. תודה!

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        טענתי היא שאותה גברת בשינוי אדרת (פוליטית) לא היתה זוכה לכזה רפש. וכל זה מבלי להתיחס לעובדה שגברים מתיחסים בביטול לנשים מעל גיל מסוים כאילו אין להם אמא בבית, וכאילו שגיל זה מחלה-

        מאת אנונימי:

        26 באוגוסט 2012 בשעה 10:52

        אולי כמו הדה בושס המנוחה גם היא מסלקת שנים? אגב, בת כמה היתה בושס במותה? היא העלימה את שירותה במלחמת העולם השניה כדי שלא יגלו את גילה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אותה גברת בשינוי אדרת (פוליטית) היתה זוכה לקריירה בכלל?

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        היא (בגילה)היתה יושבת על כורסא מתנדנדת ושמיכה משובצת לרגליה בגינתה המטופחת בהתנחלות וסורגת כיפות לנכדיה.

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        א. מראש לא התקבל/ת מישהו לתפעל מיכל אמוניה גם בגיל 23.
        ב. אני יודע שקשה לפעמים לעכל, רוב גורף של העם שאת מקלסת, מתגורר בהתנחלויות ת"א, חיפה, ב"ש, ירושלים ונהריה.

        ג. זה מה שאומרת עליה חברה אינטימית שלה, מאותו מחנה בדיוק.
        למקרה של טעות.

        מתוך הקישור של V לכתבה: "חלפה עם הרוע":

        מה קרה בפגישה?
        "היא פה ושם ליקטה פירורים ממה שאמרתי על שהותי עם אורה בשווייץ (לרגל ניתוח ראש של נמיר), שאלה אותי בעדינות, לא דברים בעלי מתח. פתחתי את העיתון ביום שישי ונהייתה לי שבת שחורה".
        למה היא עשתה לך את זה?
        "לא יודעת, זה לא שהחיים המרו איתה. ואני עוד עזרתי לה להתקבל לעיתון שממנו התנפלה עלי".
        אין לך שום השערה?
        "בעלה לשעבר צביקה אמר לי פעם:'בגלל שהיא חתיכת חרא, בגלל זה כתבה עלייך ככה'".
        כיום יש ביניכן איזה קשר?
        "הייתי הורגת אותה".

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        שמת לב שהבאת ציטוטים של "חברה" והאקס? נובמת.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        יש לה בעיקר חברים לשעבר לפי מה שראיתי.

        אהבתי

  19. נ הגיב:

    אני, בעוונותיי, מתעב שמאלנים מהזן המדקלם – וסילבי הנהדרת היא ההוכחה שאפשר אחרת. גם אם אני לא מסכים איתה – היא לא לוקה בדיקלום, יצירתית, מקורית, מבריקה ואינה מייגעת גם בגיל 82.

    אני חבר גאה שלה בפייסבוק חרף חילוקי הדיעות בינינו, ופשוט תענוג לקרוא אותה, בעיקר בשירשורי התגובות לסטטוסים – שם היא לא חוסכת את שבטה גם מחבריה המגיבים שמרגיזים אותה ומזמינה אותם לעיתים קרובות לחפש מי ינענע אותם.

    בקיצור – היא טוקבקיסטית, נכון, אבל 50 שנה לפני שנכתב הטוקבק הראשון, והיא כתבה סטטוסים עשורים לפנינו בפרינט, והיא בעיקר דמות ראליטי מעולה וטיפוס מרנין שאפשר לסלוח לו על סמולנותו 🙂

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      אתה עושה מעשה בלעם אך הפוך. באת לברך ולטעמי
      יצא ההיפך. נשכחה ממך עובדה חשובה (מאוד מאוד ועוד
      מאוד) שבעולם הקפיסליסטי בו הערך העליון הנו כסף-הון
      תוק בקיסט מתפקד בחינם. מכאן האיכות של תוק בקים
      רובם ככולם מכאן היחס למה שהם כותבים. גם הנהלת
      בלוג זה אינה נוהגת כעורך בעיתון נייר. ס-ק אכן, בודאי
      בשנים האחרונות לכתיבתה, כתבה תוק בקים, בשביל
      זה לא משלמים. גם ס-ק הייתה "מתה" לטור בעיתון
      נייר, גם, אך לא רק, עבור הכסף.
      הכינוי של הגברת בישראל של היום כתוק בקיסטית אינו
      שבח, בכלל לא. גם בעיתון חינם בשלב הראשון יעסיקו
      כותבים בתשלום, פשוט בשל הרצון למצוא דריסת רגל
      התחלתית. אבל יש תכניות לעתיד. חלומם של מנהלי
      העולם הנוכחי הנו עיתוני חינם ובהם רק תוק בקים
      שנכתבו בחינם. הבט סביבך אל התקשורת הישראלית
      וראה כיצד היא דוהרת לכיוון זה. הערכה רבה למובילי
      התהליך אין לי.

      אהבתי

  20. ז'ורז' סאנד הגיב:

    תכנית כבקשתך: פוסט עם זיוה יריב.

    אהבתי

  21. לחם הגיב:

    שתי הערות:
    היא תמיד נשמעה לי מאוד מאולצת, מלאכותית, מתאמצת נורא, כאילו שנונה אבל לא באמת.
    עכשו את מבינה כמה קשה לעשות ראיון טוב? לא הצלחת להוציא ממנה שום דבר מעניין.

    אהבתי

  22. מאי הגיב:

    מה יש לנשים להתפאר בה? אושייה עיתונאית נשית אמיתית כמו גייל קולינס מכניסה אותה לכיס הקטן של הבובה שלה מימי הילדות, אם הייתה לה כזאת. גם כן נכס נשי: בליל מילים יעני-מודע-לעצמו ומלא טינה כלפי כל העולם ואשתו. לא שחסרים גברים כאלה, כן?

    אהבתי

  23. תומר הגיב:

    אוסיף לסטטיסטיקה של וולווט (בנים בנות וכו'): קשת היא כותבת שאני יכול לצפות את תגובותיה (על השנינויות וההתחכמויות שבהן) עוד לפני שאני קורא אותן. קצת משעמם לדעתי.

    אהבתי

  24. באבא הגיב:

    תגידו, אם כבר נכנסנו לשכשך במדמנות היסטוריות, האם אני זוכר נכון שלעיתונאית/בעלת טור אחרת נמאס מסילבי קשת והיא יצאה נגדה בכתבה ארוכה ונגטיבית? אולי זו היתה תמר אבידר? מישהו פה זוכר במקרה?

    אהבתי

  25. עירית הגיב:

    לאן נעלמו השנים שלה במוסף "הארץ", ערש הולדתו של המדור "חץ מסילבי קשת", שבו החלה את הקריירה שלה תחת עריכתו של נתן דונביץ?

    אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      אולי כמו הדה בושס המנוחה גם היא מסלקת שנים? אגב, בת כמה היתה בושס במותה? היא העלימה את שירותה במלחמת העולם השניה כדי שלא יגלו את גילה.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      עירית
      זה לא ראיון על חייה, קריירתה, ועשרות השנים בתקשורת.
      זוהי הבלחה לפרק הפייסבוק בחייה. הרמת מסך קצרה וקלילה.
      לא שום דבר אחר.

      אהבתי

  26. גילית הגיב:

    הישג יפה (תודה) לדבורית באירוח של סילבי שהיא מאותה קליקה (פוליטית) של דבורית.
    לא אתפלא לראות פה מהגיגיה של סילבי בעתיד בצורה כזאת או אחרת.
    האם נזכה לראיון דומה עם אישיות מקצוות פוליטיות שונות? בכזאת אהבה וחביבות?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      גילית, אין לי שום עניין בפוליטיקה או בדמויות פוליטיות.
      זה גם לא ראיון פוליטי אם לא שמת לב, אלא עם אישיות שמרתקת אותי, וגורמת סבל כבד למגיבים הגברים כבדי הראש, שהלכותיה ודעותיה לא נראות להם.

      כן, יש לי עניין בסילבי קשת האדם. יש עוד אנשים שמעניינים אותי, ואני מתעמקת בהם בדרכי.

      אהבתי

    • ז'ורז' סאנד הגיב:

      אני מציעה את גאולה כהן לשם האיזון.יהיה מעניין לעקוב אחרי התגובות.

      אהבתי

  27. עברי הגיב:

    מגיבים יקרים, די כבר עם כובד הראש הבלתי נסבל. לתדהמתי עלה בלי ששמתי לב, קראתי כעת והתמלאתי שעשוע. הפסקה האחרונה בענייני כושי היא פסגה של הילעריטי. תודה למראיינת ולמרואיינת.

    אהבתי

  28. עירית הגיב:

    או קי

    אהבתי

  29. בונד ג בונד הגיב:

    היו ימים.

    הכתבה של חיימוביץ נבזית אך גם מרתקת.

    אהבתי

    • ז'ורז' סאנד הגיב:

      כיום לא תמצאו באינטרנט מידע על "החברה" תמר אבידר. על יחסיה עם בעלה דאז, על נסיבות נשואיה וגירושיה מעמוס אטינגר, על הנתק מבניה. ועוד. כיום הגברת בת גילה של סילבי. עבר זמנה בטל קורבנה. אבל יש מי שעוד יכול לספר.

      אהבתי

  30. משה נגבי הגיב:

    יישר כוח ותודה רבה על הראיון. סילבי קשת היא עיתונאית מצויינת בעיני ובעיקר אמיצה, שחסרה לי מאד. אני אמנם סרבן פייסבוק – אך אם אשבר, זה יהיה בוודאי בגללה…

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      שמחה שנהנית, ואבהיר שוב: זוהי שיחה קצרצרה עם קשת על גלגולה החדש כחיית רשת (מוצלחת). לא ראיון מקיף על עבודתה, על התקשורת וכו'.

      אהבתי

  31. נילי ל. הגיב:

    אדיר!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s