שוטר לא בתפקיד ירה בגנב רכב ששלף סכין והרג אותו.
האם הכותרת הראשית של ידיעות, "מצרים: נחדש את תוכנית הגרעין" מעידה על שינוי במדיניות הגרעין האדיטוריאלית כי מדובר במטר מהבית?
אני יודעת שזה לא מתאים לעוכרת ישראל, אבל הסיפור הכי מעניין בעיתוני הבוקר, וכולם מתייחסים אליו בשער חוץ מידיעות*, משומה, הוא פתיחת תיק מסמכי מינכן. לא יודעת כמה מכם, הקוראים, כבר נולדו ב-1972, או היו בעלי תובנה מסוימת, אבל זוהי אחת הטרגדיות הגדולות שאירעו פה.
השרים דאגו מי יגן על גרמניה מפני דן שילון.
הצעות ועדת חו"ב. הפרוטוקולים.
דברי צבי זמיר. וזמיר למעריב: לא אשכח את בזיון הגרמנים.
אני מציעה לוותר על כל התיווך בעיתונים ובכלל בתקשורת ולהיכנס ישירות לארכיון המדינה.
תוס', 17:03:
לחשיפת מסמכי מינכן קדם מו"מ ממושך שאותו ניהל בששת החודשים האחרונים ידיעות מול אנשי ארכיון המדינה ולשכת רה"מ… רה"מ התנגד לשחרור המסמכים ובהם הפרוטוקולים של ועדת השרים לענייני ביטחון בטענה כי הם עלולים לגרום נזק ליחסי ישראל גרמניה בשל הביקורת… בשלטונות הגרמנים. זאת דווקא בתקופה שבה ישראל ביקשה מברלין סיוע בבניית צוללת דולפין… נתניהו אמנם מנע את פרסום הפרוטוקולים, אך אישר בסופו של דבר לפרסם מקבץ מסמכים שכוללים דווקא את אותה ביקורת. מלשכת רה"מ נמסר כי פרסום המסמכים התבצע ע"פ חוק הארכיונים וכי לרה"מ לא היה שום קשר להחלטה (רונן ברגמן ואיתמר אייכנר, ידיעות)
מדינת כל גזעניה
כפ' 2-3 בידיעות וכן הפניית שער מתחקה אחר עמוד הפייסבוק של הנערה החרדית שמאחורי הלינץ' הירושלמי. מוגזם הלינץ' של ירון דורון. מדובר בקטינה קצת מבולבלת, קצת אבודת דרך, כמו רבים בגילה, שלא ממש מבינה, כמו רבים וטובים, את המשמעות של כתיבה בפייסבוק, והנה דבריה מצוטטים בכפולה פותחת של עיתון פופולרי כאילו היו דברי אלוהים חיים. אפילו נחום ברנע הודה בתחילת השבוע בפני הקירשנדון שהטור שלו הוא לא התנ"ך.
רעולי פנים תקפו רועה צאן פלסטיני בן 67.
מתנחל התלונן שהותקף, אבל.
לאחר קביעת ביהמ"ש, כותב גדעון לוי:
אביב 2003 היה אביב נפשע. ברחובות ישראל השתוללה האינתיפאדה, בציר פילדלפי התפוצצו מטענים, וברפיח הרסו הדחפורים מאות בתים, רובם של תושבים חפים מפשע. כמה חודשים קודם לכן הגיעה לרפיח צעירה אמריקאית… בבית ספרה הכירה רייצ'ל קורי נער ממוצא פלסטיני, ודרכו נחשפה לסבל של בני עמו. בת 23… הצטרפה לתנועת הסולידריות הבינלאומית ונסעה לעזה… באותו זמן הגיעו לרצועה גם שני אזרחים בריטים. תום הורנדל, שבא אף הוא לעזור לחסרי הישע, וג'יימס מילר, צלם ודוקומנטריסט … שבא להכין סרט על חייהם. "מוות בעזה", קרא לסרטו. בתוך שבועות ספורים הרג צה"ל את שלושתם. קורי נדרסה למוות בזמן שניסתה לגונן בגופה על בית שהבולדוזר עמד "לחשף". מילר נהרג מיריות צלף לאחר שיצא מבית ודגל לבן בידיו. אחרי הירייה הראשונה הוא עוד הספיק לקרוא לעבר החיילים "אנחנו עיתונאים בריטים", כפי שנראה בבירור בסרט הווידיאו שצולם בחשיכה, ואז, כמענה, באה יריית הצלף השנייה והרגה אותו. הורנדל נהרג בזמן שניסה לגונן בגופו על קבוצת ילדים שנקלעה לאש. חבר מושבעים בריטי קבע שמילר נרצח במתכוון, אבל רק החייל שהרג את הורנדל הועמד לדין, נידון לשמונה שנות מאסר ושוחרר אחרי כשש. איש לא הועמד לדין על הרג מילר וקורי.
מגרון והמדרון
לרגל פינוי מגרון ביום שלישי הקרוב זכה נתניהו במודעה הזו המופיעה רק במעריב:
אם לא הייתי הלומת סקרירים עדיין הסקריר הבא היה עוסק בשאלה: האם יפונה מאחז מגרון בשלישי הבא? אני אומרת: לא יקרה. מה רע בעוד דחייה?
יוסי ורטר: איש לא הופתע מהפסיקה לבד מהמתנחלים.
דן מרגלית נוזף במגרוניסטים. בימין זועמים: יום שחור.
מי השתיק את איילת שקד?
טל שניידר מספרת איך בוטל פאנל בו צריכה הייתה להשתתף פעילת השלום מישראל שלי, איילת שקד
אגודת הסטודנטים של מכון לב – מכון אקדמי דתי לגברים בלבד, המעניק תואר ראשון בהנדסה, טכנולוגיה וניהול – תיכננה לערוך אתמול שני עימותים בין מתמודדים בתנועה. בסופו של דבר נערך עימות אחד, בין שלושת המתמודדים על ראשות הבית היהודי: השר דניאל הרשקוביץ', ח"כ זבולון אורלב ונפתלי בנט. שלושתם הצהירו בגלוי על כוונתם לשלב נשים ברשימה, אך נשים כמעט ולא באו להאזין להם, וחמור מכך: פאנל אחר שתוכנן כלל לא התקיים, לאחר שמכון לב לא התיר לאיילת שקד לדבר בפני הסטודנטים… כשנודע להנהלת המכון ששקד הוזמנה להשתתף, היא דרשה מאגודת הסטודנטים שאשה לא תדבר מול הקהל. האגודה הבינה שיהיה זה בלתי הוגן לאפשר רק לגברים לנאום – וביטלה את הפאנל.
פעילי השלום חובבי התקשורת שקד ונפתלי בנט סירבו להגיב.
מתקלקלים
נוחי דנקנר במאמצים אחרונים למצוא משקיע לחברה. כתבת השער של כלכליסט. לעתים אני תוהה אם כלכליסט הוא הזרוע המבצעת של ידיעות בענייני כלכלה: למשל, לא ייכתב בממון על עלילות הדנקנר, אבל פה כן.
קל"ב: קולנוע אלהמברה ביפו הפך למרכז סיינטולוגיה. כן, כבר נכתב על כך לא פעם, וממש באחרונה, אבל זו כתבה על גלגולי המבנה והקולנוע.
פער הדורות או כשלונה של מערכת החינוך?
מכירים את המשפט הזה של רבן גמליאל? הוא ממש פשוט וכל מי שאי פעם חגג ליל סדר מכיר אותו:
רבן גמליאל היה אומר…"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים…"
ברור, נכון? אפילו בורים חסרי הסמכה רבנית כמוני שמעולם לא קיבלו כסף כדי ללמוד בנידחת שבישיבות וליתר דיוק בעלובה שבאולפנות מבינים אותו. אך מתברר שלא. ילדים בני 13, גם אם הם מאוד חכמים, לא מבינים. ראו נא חלופת מיילים מתסכלת שהייתה לי עם אחד מהם בעקבות משפט אחד, שכולו היה מחמאה, שכתבתי עליו:
הוא: – …היכן ראית שאני בן 33? אני לא ראיתי את זה. תודה על הפרסום ועל התיקון.
אני: לא כתבתי שאתה בן 33. זה המשפט: "גם הבלוג של … בן ה-13, הכותב כבן 33, מופיע בכתבה…"
פירוש: …בן ה-13 כותב כאילו היה בן 33. לכן אין מה לתקן.
הוא: כן, אבל איפה ראית שאני כותב כבן 33???
אני: אני לא מבינה מה אתה שואל. הרי הסברתי: אתה כותב כאילו אתה בן 33. צורת הכתיבה שלך היא כאילו אתה בן 33. מה לא ברור לך?
הוא: אוקי. אני לא אשם שהניסוח שלך לא מובן לי ואני חושב שגם קוראים אחריים עלולים להתבלבל מהניסוח הזה.
ואגב, אני אמנם בן 13. וגם אם לא הבנתי – אין צורך להסביר לי בצורה אידיוטית.
אני מניחה שבני 13 לא יבינו גם את המשפט של יוסי ורטר: איש לא הופתע מהפסיקה לבד מהמתנחלים.
קצה האצבעות
אני לא יודעת מתי זה יקרה, אבל דן מרגלית סיפר אתמול שבקרוב צפוי ראיון עם אמנון דנקנר בהארץ.
מייד לאחר פסק הדין התקיים דיון בערוץ 2 בהנחיית דנה וייס בין תומכו המובהק של אולמרט אמנון דנקנר לביני. במהלכו כינה אותי דנקנר "ערפד". לא נבל. לא טועה. לא שוגה. אפילו לא רשע. ערפד. לא במקרה. נבל ושוגה הוא אדם, אבל ערפד זה ביטוי לדה-לגיטימציה. שלשום הודיעה לי עיתונאית מהארץ כי בראיון עם דנקנר הוא חזר על הביטוי (בין לבין שלח לי בעניין אחר מסרון פרטי רווי שבח ותודה). בזמנו קראתי במאמר ייחודי ומומלץ מאת הפרופ' שאול פרידלנדר כי חורשי הרעה האנושית כינו "נגיף" ו"עכברוש" כל יריב ואויב שעשו לו דה-לגיטימציה.
דובי ויסגלס, האיש הכי קרוב לשרון, אומר: הוא לא היה תוקף באיראן (ידיעות).
לחם עבודה
חדשות 10: מופז תוקף את נתניהו; מתן חודורוב: אף אחד לא מקבל מכתבי פיטורים; אהוד ברק קורא להציל את ערוץ 10; אם ערוץ 10 יבקש דחיית חילוט – נאשר.
ארי שביט על גוויעת העיתונאי.
…הפוליטיקה הגסה משתלטת שוב על המדינה, החיץ שהיה קיים בין השלטון לבין מסקריו ומבקריו הולך ונעלם. מתפוגגת הסביבה הכלכלית שאיפשרה בעבר קיום של עיתונות חופשית.
תוצאת שני התהליכים הללו פשוטה: העיתונאי בעל הכבוד העצמי, האתוס המקצועי והיושרה האזרחית הולך ונעלם. העיתונאי בעל עמוד השדרה נהפך לזן נכחד. אמנם רבים עדיין עובדים בארגונים המכונים ארגוני תקשורת, ויש מלים בעיתון ותמונות בטלוויזיה ופרטי מידע באתרי החדשות. אבל רוב הגופים התקשורתיים הם חלשים או מסורסים, או מכורים. רוב העובדים בהם הם עובדים מוכים. אין פרנסה בעיתונות ואין ביטחון תעסוקתי ואין עתיד. הכבוד המקצועי מרוסק. בתנאים אלה, הסיכוי לשמור לאורך זמן על הגינות ואיכות הוא קלוש. הסיכוי שיהיו כאן בעוד עשור עיתונאים בעלי שיעור קומה הוא אפסי. העיתונאי שהילך בינינו במשך זמן כה רב לא יהלך בינינו בעתיד. כבר כעת הוא גוסס.
רק שאלה אחת: החיץ בין שביט למסוקריו לא נעלם?
בתחילת השנה כינה שלמה מעוז את בל"ל "הבנק של הלבנים". מתברר שירצה בפני לקוחות פרימיום בסניף לב הפארק ברעננה בתחילת ספטמבר. יפה שלא שומרים טינה (ממון, ידיעות).
נשים נשים
למה קומיקאיות מגחיכות את המראה שלהן.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ פרסומות
צפיתי בפרסומת הזו בטלוויזיה, וחשבתי, וואוו, איזה אלגאנס, מי הפרסומאי הישראלי שחשב על כך?
חיש מהר התבררה טעותי (באשר ליוצרי הפרסומת). באשר ליופיה ונעימותה, אין מילים.
וזה המייקינג אוף. מה שנורא בסיפור הוא שהפרסום בישראל, המכה בך בפטישים, כל כך רחוק מהדבר הזה. ואני נשבעת, אם אלו היו הפרסומות בטלוויזיה לא הייתי מחמיצה אחת.
אורן ממליץ:
ספיישל פתיחת עונה:
– פוטבול מכללות וNFL- (כמקובל בספורט המקצועני המתנהג כסיוט הסתדרותי של ביבי, צפויה שביתת שופטים).
מו איסום לא תהיה בועטת של הפינאליסטית LSU, בכל זאת מעניין לקרוא את סיפורה.
– ומסע בארץ האוהדים של הדרום.
– החוקרת שהיא הסכנה והתקווה של הספורט.
– והכתבה הקלאסית של מלקולם גלדוול בנושא פגיעות מוח.
העונה שלא נפסקת:
אטלנטיקווייר על איזה קוראת ספרים את?
דניאל מנדלסון: מניפסט של מבקר.
וסיפור על ניסיון להבין מקרה התאבדות (והוכחה שאינני חד צדדי).
(אורן)
—–
שאלה בסלולרית מדוברת:
אחרי שנה וחצי נותרו לי עוד 17 חודשים לשלם על הבלקברי 70 ש' בחודש.
אז איך רוב בני האדם משדרגים את מכשיריהם המפונפנים כל כמה חודשים?
מה פספסתי ותוך כמה זמן תתמלא הבריכה?
(סטטוס לילי שלי)
ואני ממשיכה: אז לאן נעלמים כל הסלולריים הישנים עליהם תשלמו עוד שנתיים, כשאתם משדרגים לאייפון 859/BV?
אולי שווה לעשות מבצעי איסוף מכל המגירות בישראל ולעשות איתם משהו? ראיתי כתבת טלוויזיה ממש בימים האחרונים (לא זוכרת היכן ומתי) על חברה בפתח תקווה שממחזרת/משחזרת כל מיני גוויות מחשבים וכאלו.
הבלוג 140 יתחדש בקרוב. מעניין מי אימץ אותו.
מיילבק
כתבה מעניינת דווקא. רק חבל שפסטיבל אקזיט מתקיים מאז ומתמיד במצודת Petrovaradin בנוביסאד. אמנם פחות מ-100 ק"מ מבלגרד, אבל העיר רחוקה שעתיים מיוזעות ברכבת ארורה (אלמוג).
לפני פיזור
אין ספק (בפעם האלף): הבלוג נחטף על ידי נואמים חדורי שליחות האוחזים במדיניות הנהי של "לקחתם לנו את המדינה" דוחה בעליל ולא מעניינת אותי.
גם בעלי התובנות המפליגות על נצחיותם של הטוקבקים נקראים למצוא מקום בעולם שכולו טוב, שבו יוכלו להנהן להם נמרצות.
אבל הכי הרס אותי שהאמיר לא הבין אותי.
—
בשבת עולה המע"מ באחוז. המע"מ, כידוע, כלול בתוך הסכומים אותם אתם משלמים למען קיומו של הבלוג. אז חשבו על זה והקדימו קניותיכם לחגים.
ולווט אנדרגראונד 
הסיפור עם הגרמנים הרבה יותר מורכב מהפרוטוקולים לכאורה ומה אמרה גולדה או לא אמרה בארשת דיפלומטית מ"שמאל" על שילון.
וכן בהמשך אותם גרמנים יש לציין שמחו מאוד להיפטר לחופשי וממש העניקו על מגש של כסף את המחבלים שנותרו בידיהם לאחר חודשיים, בפעולת הטירור המוזמנת הבאה.
כדי להבין את ההקשרים הגדולים ב-40 השנים האחרונות של גרמניה והאיזור, אפשר לעשות לרגע זום-אווט גדול.
צריך להזכיר גם רקע כללי לגבי גרמניה ברטרו-ספקטיבה. אבל אני אתחיל דווקא מהסוף נהוג להזכיר את "טוב ליבם" של הגרמנים עם חלוקת דולפיניהם עברונו תחת אנגלה מרקל ראש המפלג "הנוצרית-דמוקרטית) (שבסה"כ הבאמת כללי אפשר לתת לה אישית כמה שבחים) כבלם מול מצהיר השמדתנוו, אבל כדאי להזכיר שזו אותה גרמניה שבשנות ה -70' ובהמשך ה-80'תחת ממשלות "סוציאל-דומקרטיות" כבר כשבר האייטולות עלו לשלטון באמצעות סוכני משנה הם אלה שהעניקו את התשתית המהותנית להתגרענות האירנית, ההכשרה המתוכננת של הייצור.
קודם היו סנדקי הגרעין האירני ובהחלט המובילים גם בתקופת חומייני ובהמשך "עשו טובה", ועשו לנו כמה טובות אחרי שבנו את התשתית ההיא.
אהבתיאהבתי
נשיא IBM ביפן מואשם בצילום מתחת לשמלות נשים
זכרים מחורמנים עושים שטויות.
http://www.naharnet.com/stories/en/51756-ex-ibm-japan-chief-quizzed-over-up-skirt-filming
אהבתיאהבתי
נשיא בדימוס, וזה הבדל גדול. סליחה.
אהבתיאהבתי
אני עד כדי כך נחשב? וואו, לא ידעתי. 😳
אבל במקום לכתוב פעמיים, גם אתמול וגם היום, כמה את הרוסה ומה מצבו של הקיר, לא היה פשוט יותר לנצל את הזמן ולהסביר למה התכוונת?
אמנם אין כל ספק שאת האדם הרהוט, הברור והנהיר שבעולם, אבל יש גם בני אדם פחות מוצלחים בעולמנו, כמו אותו בן 13 וכנראה שגם אני. לא הבינו? מסבירים. בילד השקעת, למה לא בי? אני עד כדי כך לא נחשב? 😦
אגב, אולי את לא הבנת אותי?
אהבתיאהבתי
אין לי מה להסביר. כל מה שכתבתי בסוגריים היה בציניות ובסרקאזם. לא התכוונתי למילה מכך. לא התכוונתי ברצינות לאף מילה. חלק מהקוראים מכירים את כתיבתי. יש מי שלא.
הצורך בהסבר מתסכל, מאחר שאני לא אשנה את צורת הכתיבה שלי, מצטערת.
אהבתיאהבתי
איך שוב הצלחתי למחוק את ההודעה שניה לפני לחיצה על "שלח"? כישרון…
סרקאזם? בהחלט הבנתי. אז אם כך, מתברר שאת לא הבנת אותי ולא להיפך.
אבל אני דווקא מוכן להסביר. מה שעשית הוא תרגיל דמגוגי נלוז: לקחת עמדה לגיטימית והצגת אותה בשיא הקיצוניות שלה. הרי לא יתכן שמישהו לא מסכים עם דעותייך ואין לו קרניים וזנב, נכון? הרי הם כולם גזענים, הימנים האלו, שחושבים שלא צריך להעמיד את אייזנר הנתעב וכל בני ביתו ומכריו אל מול כיתת יורים ויפה שעה אחת קודם.
סרקאזם. את בטח לא חושבת שצריך להוציא את אייזנר להורג, נכון? לפחות לא בלי משפט חוקי. אבל מה אכפת לך להציג באותה צורה מעוותת את העמדות שלי? הרי ברור שאת צודקת ואני טועה, אז כשאת עושה את זה, אין בכך פסול.
לכן באתי להעמיד דברים על דיוקם. מה שכתבת בסרקאזם בכלל לא דומה לעמדה השכיחה בימין, אפילו הקיצוניים לא מתקרבים לזה.
אגב, רציתי להגיב בצורה דומה גם לזה
ואולי עשיתי את זה, לא זוכר.
בנוגע לאקמול, הרוקחת המליצה לי בפעם שעברה על רוקסט במקומו. אלא מה, מתברר שיש בכל כדור 20 מ"ג קפאין, אז לא מומלץ לקחת לפני השינה. לחליפין, אפשר לא להטיח את הראש בקיר. עדיף גם לראש וגם לקיר.
אהבתיאהבתי
בעניין פסה"ד המדובר עזבון המנוחה קורי ואח' נ' מדינה ישראל ואח' אני מבקש להעיר משהו. הסיכוי לזכות בתביעה היה נמוך, מלכתחילה, ואני לא אומר זאת רק בדיעבד, כי הדברים היו ברורים גם לפני כן.
הסיבה היא לא בגלל שעו"ד חוסיין אבו חוסיין, ב"כ התובעים, היה רשלן ועורכי הדין מהפרקליטות היו הרבה יותר טובים, כמו שמישהו שאינו מבין בעניין העיז לכתוב אלא בעיקר בגלל החוק שהוא חד משמעית בעד המדינה וכנגד תובעים. נקודה.
בישראל קיים חוק ישן משנת 1952 שנקרא "חוק הנזיקים האזרחיים". החוק הזה בסעיף 5 פוטר את המדינה וצה"ל מכל אחריות במשפט האזרחי כאשר מדובר "בפעולה מלחמתית". (למען ההגינות צריך לציין שחסינות כזו קיימת גם במדינות אחרות, למשל ארה"ב – חוק הנזיקין האמריקאיFTCA או אוסטרליה). נחזור אלינו: בישראל קובע החוק:
השאלה העיקרית היא מהי "פעולה מלחמתית". הנוסח שהיה תקף ב – 2003 (הזמן שרייצ'ל קורי נפטרה. כיום הנוסח עוד רחב בהרבה) קבע "פעולה מלחמתית" – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף".
במילים אחרות כמעט כל פעולה של צה"ל פוטרת את המדינה מאחריות. הסדק היחיד שניתן היה לחדור דרכו זה – האם היה סיכון או לא היה סיכון בפעולה, זה הכל. התובעים טענו שלא היה סיכון, השופט קבע שבפעולת החישוף היה סיכון בהסתמך על התצהירים והעדויות שניתנו ע"י חיילי צה"ל ובכך חוסלה האפשרות לזכות בתביעה.
אומנם השופט גרשון דן בטענות נוספות של התובעים, אני מניח כי ידע שפסה"ד ייבחן בזכוכית מגדלת בישראל ובעולם, אבל גם הוא מציין בפסה"ד :
אהבתיאהבתי
דבורית, באשר לסלולריים – מעניין היה לי לגלות שהחברות הסלולריות אוספות מכשירים ישנים אליהם כדי להשתמש בהם כחלפים לתיקון מכשירים אחרים, וגם כדי למחדש אותם ולהפוך אותם למכשיר תחליפי שניתן למי שמוסר את מכשירו לתיקון, ועוד שימושים מוזרים. יותר מוזר היה לי לגלות שהמכשיר שאני קונה דרך החברה, כך לפי החוזה, אינו באמת שלי אלא הוא מוחכר לי – ז"א, ליסינג – וגם אחרי שסיימתי לשלם עליו, אם אני עוזב את החברה, אני צריך להחזיר אותו. תבדקי גם בחוזה שלך, כדאי לך. כל זאת ועוד אלא אם קנית את המכשיר בעצמך במקום אחר ואז את לא חייבת לאף חברה כלום, וכך גם עדיף, כי זה מקל על ההתניידות מחברה לחברה (שר התקשורת הקודם והנוכחי לא אסרו את עניין הליסינג של הטלפונים בחוק).
אהבתיאהבתי
מתן חודורוב אמר בערוץ 10 ש"מעריב" על סף סגירה.
אהבתיאהבתי
יש פוסטצ'יק חדש.
אהבתיאהבתי
אני מדמיין את התור מחר בלילה בפייפאל כמו בתחנות דלק.
אהבתיאהבתי
:))
הזהרתי אותך: מילה לטובתי, ולו רק כבדיחה, תעלה לך באדומים. עורך רגיש מדי, לא בטוח שתעמוד בכך.
אהבתיאהבתי
אני טוקבקיסט ציני, לא עורך רגיש.
אהבתיאהבתי
ב"מחלקה ראשונה" מזכירים את המונה הדופק:
רפי רשף מקבל מיליון שקל לחודש.
מצד שני, אשתו של עיתונאי ערוץ 10 באה בטענות דווקא לכחלון.
אהבתיאהבתי
היחס שלך לסוגיית נוחי דנקנר גורם לי לחשוב פעמיים עכשיו על כל דבר שאת כותבת. זה דומה לזה שאתה רואה משהו במציאות ואז קורא עליו בעיתון ולא מוצא את הקשר בין שני הדברים. כלכליסט וממון מסקרים את נוחי דנקנר באופן כולל בכל עסקיו כמעט כל יום, פרט לעסק אחד, מעריב. אגב, כלכליסט וממון גם לא כותבים על הפיטורים בהארץ או בגלובס באותה מידה, כי זה פשוט מעשה לא אתי, זה הכל.
אהבתיאהבתי
אני בעד להתייחס בספקנות לכל מילה שלי.
עכשיו הנושא הספציפי: או שאתה טועה בתום לב, או שאתה משקר.
אהבתיאהבתי
הילד צודק, צריך להיות:
״הילד כותב ברהיטות האופיינית לכותבים מוכשרים בני 33״
הילד כותב כבן 33 מתפרש כאילו הוא מתחזה שזה גם מה שאני הבנתי בהתחלה. שהוא לא מציין את גילו האמיתי.
אהבתיאהבתי
בן כמה אתה?
אהבתיאהבתי
טוב שיש יואב יצחק…
קופה רושמת לרפי רשף:
מיליון לחודש מערוץ 10
אהבתיאהבתי
לגבי מכון לב:
דובר אגודת הסטודנטים ומי שהנחה את הערב, צוריאל שרון, אמר הבוקר לערוץ 7 "לא היו דברים מעולם. כל הסיפור מצוץ מהאצבע והוא רווי בשקרים וסילופים. הפאנל היה מיועד רק למתמודדים ליו"ר הבית היהודי. אין לי ספק כי אם שקד או כל אישה אחרת הייתה מתמודדת ליו"ר היא הייתה מוזמנת לנאום בפני הקהל הרב", אמר שרון.
הוא ציין כי במקור תוכנן פנאל למתמודדים על מקום צעיר בבית היהודי אך הוא בוטל בשל לוח זמנים צפוף ולא הייתה כל פנייה בנושא לאף מעומד. "מעולם אגודת הסטודנטים לא קיבלה פנייה מאיילת שקד לדבר בכנס ומדובר בשקר גס. צר לי שמתוך אירוע מרשים ומכובד בחרו קומץ של כלי תקשורת לעשות סיפור שלא היה מעולם. הקשר בין האגודה להנהלת המכון הוא מצוין ויש גיבוי מלא. נמשיך לייצר אירועים על פי דרישות הסטודנטים".
איילת שקד מסרה לערוץ 7, "באותו ערב קיימתי חוג בית בראשון לציון שנקבע מראש". בנוגע לטענות נגד המארגנים אמרה שקד, כי "הפרסומים הללו בעיתונות הכללית נראים כניסיון לפגוע בציבור הדתי בתחפושת 'ליברלית' ולא אתן לכך יד. מניסיוני בחודשים האחרונים – אין ציבור פתוח וצמא למפגשים שאני מקיימת יותר מהציבור הדתי לאומי, ולכן הניסיון לצייר את "הבית היהודי" או את תלמידיה בצבעי הדרת נשים מגוחכים ואינם ראויים לתגובה".
אהבתיאהבתי
היה או לא היה –
…כשנודע להנהלת המכון ששקד הוזמנה להשתתף, היא דרשה מאגודת הסטודנטים שאשה לא תדבר מול הקהל. האגודה הבינה שיהיה זה בלתי הוגן לאפשר רק לגברים לנאום – וביטלה את הפאנל. לפחות שלושה אנשים שאיתם שוחחתי אישרו שהשתתפותה של שקד בוטלה רק בשל היותה אשה. שקד נעדרה מהאירוע, ולא הגיעה לצפות בעימות היחיד שנערך בסופו של דבר.
אהבתיאהבתי
שניידר אומרת שהוא בוטל כי הייתה אמורה להשתתף בו אישה, ואילו אגודת הסטונדטים אומרת שזה בגלל "לוח זמנים צפוף". זה באמת נשמע כמו תירוץ, אבל בכל זאת יש תמיהה, למה שניידר לא ביקשה תגובה מאגודת הסטודנטים.
אהבתיאהבתי
כתוב אצל שניידר:
לוקח זמן להמציא תירוצים ולתאם אותם בין כל הגורמים המעורבים.
אהבתיאהבתי
ולפעמים, התת-ממלא מקום-מחליף-זוטר שענה לטלפון מהעיתונאית בכלל לא היה מעורב בכל הסיפור ואין לו מושג מה קרה או מי בכלל נתן את ההוראה, מדוע לא קירבו את הכלים ואיפה הג'ינג'י עם המפתחות. לוקח קצת זמן לברר, אבל לעיתונאים , במיוחד כשזו ידיעה שצריכה להתפרסם כבר בעיתון של מחר, אין זמן. אז כותבים "לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון".
או שזה באמת שקר, גם אפשרי.
אהבתיאהבתי
ועוד משהו.
בניגוד לרגיל, איילת שקד ממלאת את פיה במים (יחסית).
לא מגיבה בפייסבוק בנושא, למרות שהרבה מציקים לה.
היא הגיבה רק לאדם אחד שכתב לה (בגנות מכון לב):
כלומר, יש פה סוג של הודאה שקטה שנעשה לה עוול.
אהבתיאהבתי
אז כשטל שניידר כותבת:
היא דיברה עם אנשים מהסוג שאיתם מדבר סילברסטיין?
למה שקד לא רצתה להגיב לשניידר?
אהבתיאהבתי
פתאום אתה (הלל) מאמין לדוברים בלי הנד עפעף? הידד.
אהבתיאהבתי
מאמין? לא מאמין לדוברים באשר הם דוברים. אבל גם למקורות עיתונאיים לא כל כך. כבר אמרתי שהתגובה נראית כתירוץ. מה שכן, לפחות ב-50% מהכתבות תגובת הדובר מאפילה על כל הכתבה, שמשום מה אף פעם לא חושבים לגנוז אותה בגלל זה (אני לא מדבר על סיפור מכון לב). סיפור המלח הוא דוגמה מצוינת לכך. ואין פה שום "פתאום".
אהבתיאהבתי
האם תכחיש את העובדה שהתכוונת להציג את הפוסט של טל כהבל?
אהבתיאהבתי
אכחיש ואכחיש!
אהבתיאהבתי
הבאתי תגובות שלא היו בפוסט של טל ושחשוב שיובאו. אמנם הכתבה בערוץ 7 קצת מבולבלת ומגיבה להאשמות שלא נבראו, ולכן ציטטתי רק חלק ממנה.
אהבתיאהבתי
גדעון לוי:
נו, טוב. מה אפשר לצפות מכתב לענייני ערבים שלא יודע ערבית.
אהבתיאהבתי
ארי שביט ממציא מחדש את הניו-ז'ורנליזם וכותב על עצמו בגילוי לב נדיר:
"החיץ שהיה קיים בין השלטון לבין מסקריו ומבקריו הולך ונעלם"
"העיתונאי בעל הכבוד העצמי, האתוס המקצועי והיושרה האזרחית הולך ונעלם"
"העיתונאי בעל עמוד השדרה נהפך לזן נכחד"
השאלה היא האם צריך לקרוא את הטקסט כאפולוגטיקה. האם כך מצדיק שביט את היותו עיתונאי חצר נרצע של אהוד ברק? האם כך הוא מצדיק את הפוזיציה שלו בהארץ כסוכן להפצת דעות מטעם פוליטיקאים שונים? ולמה, אלוהים למה עורכי הארץ מרשים לבושה הזו להמשיך ולפאר את דפי עיתונם?!
אהבתיאהבתי
לא נותר אלא לקוות שחטיפת הבלוג, היא חלק מתחקיר של מתחזה לטרול, כמו ב"חדר החדשות", עונה 1, פרק 9 (סדרה מעט סכרינית לפרקים, אבל מומלצת בחום!)
אהבתיאהבתי
במקום העבודה שלי היום, אנשים מתרגשים לספר שמישהו, איזה חרדי, זכה אתמול במיליון ש"ח ב"אחד נגד מאה".
אני מניח שברשת מתמוגגים הבוקר מההחלטה שלא לשים כתובית "שידור חוזר" בפינת המסך.
אהבתיאהבתי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על ירידה באבטלה בחודש האחרון.
האם נראה את הידיעה הזאת מחר בכותרת ראשית בידיעות אחרונות?
אהבתיאהבתי
תשובה מהירה קיבלת…
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274984,00.html
אהבתיאהבתי
בעצם שאלת על כותרת ראשית מחר. נחיה ונראה.
אהבתיאהבתי
עד מתי ימשיכו עם השקר הזה, שלפיו רייצ'ל קורי נהרגה בשעה שהגנה על בית מפני הריסה? לא היה ולא נברא, גם לפי התמונות של ה-ISM. הנה תמונה שהחברים שלה צילמו ביום שבו היא נהרגה. רוב הסיכויים הם שלא ראיתם אותה עד היום, כי ה-ISM אוהבים להפיץ סדרת תמונות אחרות שצולמו בימים שונים ובשעות שונות ויוצרות מצג-שווא כאילו הבולדוזר שעומד מול הבית הוא אותו בולדוזר שדרס אותה. פשוט שקר. רייצ'ל קורי נמחצה בזמן שקיפצה על תלי עפר בין גלגלי דחפורים שהיו עסוקים בחישוף שטח פתוח. היא אשכרה חיפשה ומצאה את מותה.
אהבתיאהבתי
מה מקור התמונה?
אהבתיאהבתי
כאן.
את הכיתוב הזה לתמונה, אגב, כתב רנה מגריט.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
אגב, באותו הקשר, אזכיר שהתמונה המפורסמת "רייצ'ל קורי מגנה על בית" היא תוצרת פאליוודית משובחת (או שלא).
הם לא רק משקרים בעדויות, הם גם יוצרים ראיות מזוייפות.
אהבתיאהבתי
הסיפור הזה הוא אחד הסיפורים הכי מטרידים שקראתי בזמן האחרון. מילא זה שרשות שידור ציבורית משדרת כתבת יחצ לקקנית לכת מסוכנת, מטורללת, אלימה ותאבת בצע, אבל זה שהיחצ"ן של הסיינטולוגים הוא גם יועצו של ראש הממשלה – אני כבר ממש לא יודע מה להגיד על זה.
אהבתיאהבתי
יפה וטוב. אבל אם מישהו בחו"ל, נניח בארץ מלאה בשנאת
ישראל כמו אירלנד, נורווגיה, או שוודיה(כנאמר עולם מלא
בגזעניו) מבקש חבילת מידע מסודר על נושאים בעניין זה
שעלו, אפילו רק כאן. למשל: נוהל חישוף בצה"ל ו/או נאטו.
איך רואים עולם מתא של D 9 משוריין, רחל קורי שורפת
דגל אמריקאי? מספרים ותאריכים על תקריות אש בגזרה בה
נהרגה וכ"ו. הארגון שלה. מה המישהו הזה עושה? למי
פונים? לא כולם שונאי ישראל, לא כולם אוהדי ישראל, לא
כולם אוהדי פלסטינים. מדוע לא ניתן להשיג בלחיצת כפתור
או שנים עובדות, איך שישראל רואה זאת? קשה מאוד היום
בעולם לצאת לטובת ישראל, גם לי, הרבה מהנעשה כאן
מגעיל ודוחה. אבל חשוב גם לחזק את מי שבעד ישראל בביתו
בתוכו בעצמו למען עצמו.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא רוצה לחשוב או להציג שמישהו שיקר לו מת לשווא, אז יוצרים מיתוס שיוצק משמעות למוות. זה כמובן תקף גם להרבה מחללי צה"ל (או דוגמא יותר עדכנית – הרוגי השריפה בכרמל).
אהבתיאהבתי
העניין הוא מראש או בדיעבד.
בעולם המערבי (מה זה בדיוק?)
גידול שהידים אינה תופעה
חיובית. לשבח את האלמו,
למשל, זה דבר אחד לטפל
באנגלים או אמריקאים בתהליכי
למידה או הוראה לשהידיות
זה דבר אחר. במידה רבה
קורי מזכירה מין תופעה כזו.
ארה"ב, גם אנגליה ואחרים
משקיעים מאמץ אדיר
לחסל, פשוטו כמשמעו,
בתימן סומלי, אפגניסטאן וכ"ו
ולכלוא בגוואנטנמו מורים
ותלמידים לשהידיות. הייתכן
שארה"ב מסכימה לקיום
אסאד גם בשל היותו תחליף
לאלו וה"יעילות האדירה" שלו
בחיסול שהידים שמתרכזים
בסוריה ועוד הוא עושה
זאת בחינם.
אהבתיאהבתי
הכותרת.
מרגלית קצת פחות עם ההשוואה המגוחכת שלו.
אהבתיאהבתי
אחרי שהכלב הורדם הפרעושים חושבים שהם הכלב
אהבתיאהבתי
LOL
למה להעליב את הפרעושים?
קרציות זה יותר מתאים 🙂
אהבתיאהבתי
ראיתי מזמן את "פנתסילאה" של קלייסט בעיבוד של אבישי מילשטין בבניין קולנוע אלהמברה. מנוגד כל כך לסיינטולוגיה, שהיא דת המסוגלת לשעמם מורמונים. קולנוע נגה צריך להפוך למרכז של הגלגול הנוכחי של האסט בשביל לגוון בסוגי השיממון.
אהבתיאהבתי
אני יכול להבין את בן ה-13.
הוא ילד שגדל בעולם האינטרנטי. מבחינתו, כשכותבים על מישהו שהוא כותב כבעל גיל/מין אחר, הכוונה היא שהוא מתחזה, כי זה מה שקורה שם רוב הזמן, וזה ההקשר היחיד שהוא מכיר לביטוי.
אני חושב שאת קצת אכזרית מדי איתו בפוסט הזה.
תשמחי שיוצא לדור הצעיר ללמוד ממך עברית.
אהבתיאהבתי
הלוואי והיית צודק, הלוואי והיה לומד.
אהבתיאהבתי
אם V היתה משוחחת עם הילדים של קלמן, זה לא היה קורה.
אהבתיאהבתי
אלוהים אדירים, ארי שביט, האיש שלוחך את פנכתו של אהוד ברק באופן הכי מילולי שאפשר (מתארח אצלו עם אשתו לארוחות ערב מפונפנות מעשה ידי טבחי-הבית – נילי לא מתעסקת בדברים האלה), האיש שהביטוי "סמוך על שולחנו" הומצא כדי לתאר אותו, האיש *הזה* מקונן על היעלמות העיתונאים. מה הלאה? חנוך דאום מקונן על התרבותם של כתבלבי-חצר של נתניהו? יועז הנדל תוקף את עמוס שביט על המעבר למשרת דובר? ניר חפץ תוקף "טייקונים שרוכשים כלי תקשורת"? הייתי ממשיכה, אבל הדבשת מפריעה לי 👿 👿 👿
אהבתיאהבתי
מחבבת את גידון. באמת.
ישבנו פעם יחד בקפה והמלצרית הגישה לו בונזו.
אהבתיאהבתי
מה לגבי הכנס שהיה ממש אתמול בערב לגבי המעבר לדיגיטל? לא היית?
היה מעניין. בן אלוף דיבר יפה, ניר חפץ חלש ומשעמם.
אהבתיאהבתי
הבטחתי שלא אהיה. אתה מוזמן להגיש סיכומון.
אהבתיאהבתי
V, אחרי המקלחת הקרה שחטפת עקב תמיכתך בסילברסטיין החלטת לעבור לגורביץ?
לעצם העניין, לפעילי שלום מצויים אין נפקא מינה אם *** כשעמדה לפני בית או כשחיבקה עץ. חובבי ציון מסוגם של לוי וגורביץ מחוייבים לייצור שאהידים ולכן ייתארו את האמריקאית *** שקפצה מול בולדוזר כמי שהגנה על משפחה עשוקה. אומנם צה"ל, כמו כל צבא אחר, ישקר וייטייח כדי להסתיר פשלות אבל תיאור המקרה, כפי שהוא מובא על ידי האנטישמים עצמם מעיד דווקא על פעולת חישוף ולא על פעולת הריסה. כדי לפרש את העדויות יש צורך בקצת נסיון צבאי. כאשר צה"ל מבצע פעולת הריסה של בית שלא תוך כדי לחימה ירוכז באזור הבית כח גדול בפיקוד מפקד הגיזרה (מח"ט) או סגנו. הבית המיועד להריסה ייסרק והכח ייצור סביבו מרחב סטרילי בנוסף לפריסת כוחות תצפית וחיפוי על הדחפור ההורס. כח המבצע חישוף במקביל לציר תנועה של צה"ל יהיה קטן בהרבה וייכלול דחפור או שניים עם כח אבטחה קטן בסדר גודל של טנק ונגמ"ש/בט"שית.
הרוצה לשקר ירחיק עדותו…
אהבתיאהבתי
V, הרשי לי להריע לך על הלחימה העיקשת שלך לשמירת טוהר הבלוג. אני מבין שהיום קפצת מדרגה ואימצת את תורת השלבים שפיתחו פעילי שלום חובשי כאפייה. אנא הודיעי לי כשנגיע לשלב הגמר.
אהבתיאהבתי
"פעילי שלום" – מצחיק אותך, אה?
האטימות הזו שלך, כמו של עיתונאים שמאלנים רבים, מובילה לכך שצד אחד מרגיש – כפי שכתבת בסוף הפוסט – שאין לו ביטוי במדינה, שסופה בכך ששמעון שבס יבכה שוב בדמעות תנין שהלכה לו המדינה.
אהבתיאהבתי
מה הלאה?
למה אין לה כובע?
אהבתיאהבתי
אתה שועל אתה…
אתה תשרוד אחרי כולנו.
אהבתיאהבתי
האמת שלא הבנתי את הקטע הזה עם "פעילי שלום" – למה היא קראה להם ככה?
אהבתיאהבתי
כי מישהוהם כתבו אתמול בתגובות שבחיים לא היו קוראים לחבר'ה האלה כך, אלא רק לשמאלנים.
אז הנה, הוכחתי שאני מאמינה שגם הם פעילי שלום (אחרי שבכללי הסבירו לי שמה פתאום, מי שונא ערבים?)
אז זה גם לא טוב?
אהבתיאהבתי
אתמול ביקשתי מV את חוות דעתה כמבקרת תקשורת על הכינוי החיובי "פעילי שלום" שמצמידים כלי התקשורת לאקטיביסטים דוגמת אותו "תייר" דני שהתעמת עם סא"ל אייזנר, רייצ'ל קורי הי"ד וכד'
תשובתה היתה:
– הכינוי פעיל שלום הוא ניטרלי. כולם רוצים שלום. יהודים. ערבים.
– הכינוי פעיל פרו פלסטיני הוא לא ניטרלי כי הוא בוחר בצד.
כן כן, באמא'שלי. יש לי צילום מסך שהיא לא תוכל להכחיש.
אהבתיאהבתי
הבנתי.
"פעילי שלום" זה באמת שם תואר חיובי. אבל אי אפשר סתם כך להדביק אותו לימני – זה נשמע אבסורדי 🙂 אני מציע את "אבירי הבטחון" איילת שקד ונפתלי בנט.
אפרופו דן מרגלית – אני לא יודע כמה קולות הוא קיבל במשאל הטוראים (בטרם חובל), אבל משבוע לשבוע אני מבין שהוא ממש ממש לא מעניין (מוזר לגבי מיכותב כבר עשרות שנים). הטור שלו במוסף לשבת של ישראל היום פשוט משמים ברמות קשות ואני לא בדיוק יודע לשים את האצבע על הסיבה לכך. אולי בגלל השימוש המוגזם קלישאות ובציטטות מחוכמת היהדות. אולי בגלל האנקדוטות המעפנות. אולי פשוט כי הדעות שלו הן פרווה…
אהבתיאהבתי
בוודאי שאי אפשר להצמיד אותו לאיש ימין סתם כך וגם לא לאיש שמאל סתם כך (אלא אם כן אתה חפץ ביקרו).
אבל לכנות את אותם אקטיביסטים מארגונים כמו ISM פעילי שלום זה מגוחך. השלום והשלווה זה בדיוק ההיפך מכל תכלית הגעתם לכאן.
לגבי דן מרגלית – כבר שנים אני שואל את עצמי מה זו הכתיבה הזו. לא ברור לי.
אהבתיאהבתי
אני יכולה לדווח בצער שבאמת אין ואקום בטבע ושקם יורש לדרור הי"ד. קוראים לו יואבי. הסוף כבר כותב את עצמו.
אהבתיאהבתי
את לא לומדת.
אין דרור ואין יובלי.
יש מנוול שכותב תוכנות שמסמלצות אותם. וגם אותי כמובן.
אורן הוא תוכנת הפיירוול שמנסה להשמיד אותנו. עד כה ללא הצלחה.
אהבתיאהבתי
תודה. זה מעודד.
אהבתיאהבתי
אתה רואה שועלן? עכשיו תרגיש מה זה לדבר לקיר.
אהבתיאהבתי
התכוונתי לכתוב זאת בתגובה אליך. יצא בטעות אליו. לא תסגירי אותי לרשויות בגלל שלא טרחתי לתקן נכון?
אהבתיאהבתי
את נוהגת לדבר איתו לפני חבטת הראש או אחריה?
אחרי זה מובן. לפני זה כבר מדאיג.
אהבתיאהבתי
אוף, אם כבר אני מעסיק את הדמיון של מישהו, אז בתפקיד של צ'ק פוינט מצ'וקמק.
שועלן, בלי סצנות מין סוערות, אל תטריח אותי לראש שלך. מעדיף את "מאדאם בובארי" על ספרי התכנות שלך.
אהבתיאהבתי
סצנת מין סוערת
אהבתיאהבתי
אם במקום קישרים למטריקס, היית מפתח יצירתיות ודמיון, גם אתה היתה זוכה לאדומים הנחשקים. אתה מעדיף להיות ראש ליואבים והאמירים.
אהבתיאהבתי
צודק.
עדיף לזנב לשועלים.
אהבתיאהבתי
האם מישהו מבין את גודל השערוריה בכך שישראל היום מקבל תקציבי פרסום ממשלתיים? מבקר המדינה הנוכחי לא יבדוק, היועהמ"ש הנוכחי לא יצייץ, אבל מדובר בשערוריית ענק. בעוד עשר שנים, אם עדיין תהיה כאן עיתונות, יעשו על זה תחקירים נוקבים. בינתיים הסוסים עוברים והשיירה בכלל לא נובחת כי כבר אין שיירה ואין מי שינבח.
אהבתיאהבתי
מה השערורייה? אומרים שהיה מכרז, לא?
אהבתיאהבתי
1. הכתבה של טל שניידר חשובה אבל חשוב להעיר לשניידר שלכתוב "נשים כמעט ולא באו להאזין להם" שתי שורות אחרי שבעצמך כתבת שמכון לב הוא מוסד אקדמי לגברים בלבד, זה, אפעס, קצת אווילי. אגב, למכון לב יש מכון מקביל לנשים שנקרא מכון טל… חוץ מזה, מעיון שטחי באתר המכון (קשה להאמין ששניידר לא מסוגלת לזה) ניתן לראות שבסגל המרצים שלו יש כמה וכמה נשים, גם אם הן במיעוט, כך שאו שההחלטה אינה של הנהלת המכון או שיש כאן סיבה אחרת שראוי לחפש מעט יותר רחוק מהפנס.
2. טוב שאת מביאה את ההבהרה של הארץ שחשוב לו להבהיר שהמתנחל שכמעט נרצח היה מעורב בעצמו בקטטה. הכי טוב זה שאת והם עקביים ומקפידים גם כשחוליגנים יהודים משתתפים בקרב יריות והצתות ליד יצהר, למשל, לדווח בדיוק מה עשו שם גם המותקפים. מצד שני בהתחשב בהיסטוריה שלך עם הלינקים ליוסי גורביץ' והתאילנדים שרצחו את משפחת פוגל כנראה שמצבנו טוב.
3. לעניין הפלאפון- כפי שכתב חנוך, הם ממשיכים לשלם על שניים ושלושה מכשירים. בדיוק בגלל זה ניתקו החברות את תשלום "המכשיר" מעלות החבילה ועטפו אותה בסיכויים למיניהם בשיטות שלאחרונה הוחלט לאסור בחוק. חוץ מזה, אם לא יוציאו מאות ש"ח בחודש על הסלולרים החדישים ביותר שהם מוצר חיוני איך ייצאו להפגין על יוקר המחיה?
אהבתיאהבתי
טל שניידר זו לא ההיא שפירסמה כתבה מלוקקת על ריצ'רד סילברסטיין?
אז באמת, לצפות ממנה לתחקיר מעמיק עד כדי עיון באתר האינטרנט של המכון?
אהבתיאהבתי
טל שניידר היא אידאולוגית הרבה יותר מאשר עיתונאית. הזן המוכר שמאמין שעבודה עיתונאית עושים רק מאג'נדה – כי איזה פוקו אמר שאין משמעות לעובדות ללא פרשנות, או איזו הברקה פוסטמודרניסטית אחרת.
מספיק לקרוא את הבלוג שלה כדי להתפלא כמה זמן לקח להארץ להחתים אותה – בבקשה הכנסו ללינק לפוסט שקרע לי את שרירי הבטן מצחוק: איך מזהים ראיון שכולו פוליטיקה. יש גמלים שאפילו לא שמעו שיש דבר שכזה שנקרא דבשת – ומקומם הטיבעי הוא במחלקת הצבועים של טמבור. או בהארץ. כנראה שהרבה זמן לקח לה להסכים לשכר הרעב ששוקן משלם. ואולי זה העונש על ההיבריס.
אהבתיאהבתי
אם במוסד מסוים לומדים רק גברים, אך יש שם מרצות נשים (וגם אם אין מרצות נשים), מה מונע מסטודנטיות ירושלמיות (או לא ירושלמיות) או מנשים בכלל לבוא לשמוע ולהאזין לפאנל הפוליטי החשוב ביותר במפלגה הזו? היו שתי נשים בקהל (חוץ מכ 4 עיתונאיות, שנוכחותה של אחת מהן, לא אני, מאוד שימחה את הקהל במקום ולא הפסיקו לצלם אותה ולהסתכל עליה. תציצו באלבום התמונות בפייס של אגודת הסטודנטים של המכון).
זו מפלגה ששריינה מקום 4 לאישה. זו מפלגה שרוצה למשוך מצביעות נשים. כולם המועמדים מצהירים על כך בגלוי.
זה לא מעניין נשים לבוא לשמוע? לשאול שאלות? מה קשור עכשיו המכון המקביל, מכון טל? אז מה אם יש עוד מכון שלומדות בו נשים? איך זה רלבנטי לסיפור?
כמו כן, אם הכל סבבה, שיתכבד המכון האקדמי ויצהיר שאין לו בעיה עם פאנל פוליטי בו מדברות נשים. לא שמעתי מהם תגובה מן הסוג הזה כשהתקשרתי אתמול לבקש תגובה לפני שפרסמתי את הסיפור.
אהבתיאהבתי
הפרסומת שהבאת לבושם אכן מקסימה ומסכימה עם כל מילה שלך.
לגבי נשים קומיקאיות המגחיכות את עצמן, ההסברים שאי אפשר גם להקשיב וגם להסתכל מצאו חן בעיני אבל מעבר לכך גם סי.קי.לואי מגחיך את עצמו, צוחק על מראהו החיצוני (הוא באמת מכוער), ויש אחרים הלבושים בבגדים מרושלים, חובשים כובעים מצחיקים לדוגמא קומדיאנט גדול כמו דני קיי הגחיך את עצמו כשלמעשה היה איש עם פנים מאד נעימות, צ'רלי צ'אפלין? ויש אחרים.
1972? זוכרת. האירוע המזעזע הזה נמצא במגרת הפחדים שרבים מאתנו צוברים ומשתדלים לא לפתוח אותה שמא נאבד את כל מעט הבטחון שלנו. אבל כשנמצאים במלון בחו"ל, אני מסתכלת על דרכי בריחה, כן, טירוף.
אהבתיאהבתי
הסיפור שישראל היום זכה במכרז לפרסומת ממשלתית בגלל שהוא
זול + הפרסומת בעיתון היום, ממש מלא. האם ייתכן שתוך נניח, חצי שנה,
אדלסון מתחיל לעשות כסף מהעסק, או לפחות לכסות את כל השוטף?
איך בדיוק מכניסים למכרז אחד שרוצה להתקיים ואחד שנותן בחינם? האם
אין נוהלים נגד "דמפינג"?
אהבתיאהבתי
אם הכתבים היו כתבים מחו"ל ולא כתבים ישראלי אז כן – זה היה אינטרס של התעשיה להלחם במצב של כמו דאמפינג הזה.
אבל זה שתאגיד כלל עולמי מוכר כאן במחירי הפסד כדי להחריב את התעשייה המקומית- זה לא המצב עם ישראל היום ולכן אין פה דאמפינג.
אהבתיאהבתי
הפוסט שלי איכשהו התבלגן…
אם הכתבים היו כתבים מחו"ל ולא כתבים ישראלים אז כן – זה היה אינטרס של התעשיה להלחם במצב הזה כמו בדאמפינג.
לא מדובר כאן בתאגיד או במדינה שמוכרים כאן מוצרים במחירי הפסד כדי להחריב את התעשייה המקומית- וזה למיטב הבנתי הבעיה עם דאמפינג- ישראל היום לא ממש עושה את זה מכיוון שהוא למעשה תעשייה מקומית והוא גם נמצא כבר הרבה שנים והתעשייה לא נהרסה לכן קשה לקרוא לו 'דאמפינג'.
אהבתיאהבתי
תודה על הערותיך
1. דמפימג פוגע גם בבעלי ההון וגם בשכירים. אם לא יהיה רווח לא יהיו
משקיעים במדיה ולא יהיו רווחים על הלואות והשקעות להון חוזר, יפגעו גם
השכירים וגם בעלי העיתונים ושאר מרכיבי המדייה.
2. אדלסון המסבסד בעל העיתון הוא בעל פירמות כלכליות בחו"ל, אזרחותו
לא ידועה לי. למה הוא מתכוון בסבסוד העיתון איני יודע. הפגיעה בעיתונות
המקומית מוחשית
3. ככלל מערכת קפיטליסטית, שוק חופש תחרות מירבית וכ"ו מתנגדת
לסבסוד. אכן אין ספק שאדלסון עובר על כלל מומלץ (לרגולטור)
4. דמפינג מחוכם אינו הורס במכה הוא פשוט שוחק את רווחיות המתנגדים
אח"כ שיפלו המתנגדים ועובדיהם יפוטרו יהיה ניתן לשכרם בפרוטות.
4. לומר שתעשיית העיתונות בארץ אינה נמצאת בתהליכי הרס וניוון, קשה.
אהבתיאהבתי
כאמור לא מדובר כאן במישהו שהורס תעשיה שקיימת מכיוון שהוא משתמש באותה תשתית- הכתבים הם ישראלים ,העורכים הם ישראלים והבית דפוס הוא ישראלי.
אם כבר מדובר במחירים טורפניים ולא בדאמפינג יענו "שבירת שוק".
דאמפינג למיטב זיכרוני והבנתי זה שאתה מוכר במדינה מסויימת משהו יותר בזול מאשר אצלך ואצלם כדי לגרום נזק לתעשייה המקומית כדי שאחר כך לא יהיו לך מתחרים.
למה זה משנה שהבעלים של עסק נמצא בחו"ל?
העסק נמצא פה והוא מפרסם בשביל אנשי עסקים פה ומעסיק אנשים פה ומפיץ את עצמו רק פה- אז קשה לקרוא לזה דאמפינג.
אני אישית לא ראיתי את המספרים של העיתונים ואני לא יודע אפילו אם ישראל היום הוא רווחי או לא ואם הוא מפסיד האם הוא מפסיד פחות או יותר מעיתונים אחרים שאולי גם מפסידים.
ודבר אחרון -ישראל היום זה לא גויבות- זה עיתון ויש כאן עניין של חופש הביטוי משהו הרבה יותר חשוב לדמוקרטיה מאשר רגולציה.
אהבתיאהבתי
שלדון אדלסון לא מסבסד כלום. הוא בעלים והוא מממן.
בדיוק כמו הכספים שמפסידים דנקנר במעריב והמשקיעים הזרים של אל ארץ.
סובסידיה זה סוג של מס (שלילי), שמטרתו לתמוך במוצר, ענף או פלח אוכלוסיה. זה מונח שאין לו משמעות בהקשר זה.
העיתונות בארץ אכן במצב קשה, אבל אדלסון הוא לא הסיבה.
אהבתיאהבתי
תודה
אתה ואחרים נתפסים לעניין חו"ל להלן דוגמה בתוך ארה"ב.
באשר לכך שיוצר הדמפינג ומתחריו משתמשים באותם
אמצעי יצור, בכל מקרה אם ע"י דמפינג נוצר מונופול אזי
למונופול תהיה גם שליטה בשכר עובדים המקצועיים. בסיס
התרגיל, הורדת מחיר השוק לפחות מעלות המתחרים הוצאתם
מהשוק ויצירת מונופול. אין לי רצון להתווכח על כך שישראל
היום פגע בעיתונים הקיימים, לדידי זו עובדה. אני טוען שישראל
היום מסובסד ע"י הזרמת הון מבחוץ, אם מישהו טוען אחרת על
בסיס סמנטיקה של המונח "סובסידיה" אני מבקש להמנע
מדיון כזהץ שוב תודה
http://en.wikipedia.org/wiki/Dumping_(pricing_policy)
there are several examples of dumping that produced a monopoly in regional markets for certain industries. Ron Chenow points to the example of regional oil monopolies in Titan : The Life of John D. Rockefeller, Sr. where Rockefeller receives a message from Colonel Thompson outlining an approved strategy where oil in one market, Cincinnati, would be sold at or below cost to drive competition's profits down and force them to exit the market. In another area where other independent businesses were already driven out, namely in Chicago, prices would be increased by a quarter.[2]
אהבתיאהבתי
ישראל היום – אדלסון
מעריב – דנקנר (שכנראה נגמר לו הסוס)
הארץ – דומונט ונבזלין
ידיעות – מוזס
ערוץ 10 – מימן ולאודר (שלא משלמים את מה שהתחייבו לגביו בחוזה למדינה)
מה ההבדל, חוץ מעומק הכיסים?
אהבתיאהבתי
אם לא הבנת את עובר אורח. קיימים שני מרכיבים.
א. מחלק חינם את העיתון, וכנראה גם מוריד את מחירי הפרסום.
ב. בעל הון גדול ביחס לשוק, כך שיכול להתמיד מעבר ליכולת המתחרים.
זו היתה האסטרטגיה של רוקפלר להשיג שליטה בשוק הנפט.
אהבתיאהבתי
כולם מחלקים חינם
'עוגת' הפרסום קטנה, כך שהורדת מחיר זה צעד מתבקש
מה ההבדל, חוץ מעומק הכיסים?
אהבתיאהבתי
לא מכירה את המכרז האמור.
בעקרון חוק חובת מכרזים, מחייב סוגי הליכי הצעות מחיר שונים, בהתאמה לאומדן עלויות.
מעל כ-600,000ש"ח מתקיים מכרז 'פתוח'. מפרסמים את המכרז, וכל מי שעומד בתנאי המכרז (למשל תפוצה,עיתון יומי וכו') יכול להשתתף.
אין אפשרות של בקשת פטור מהליך במקרה הזה.
הרעיון מאחורי שיטת המכרזים הוא להוזיל עלויות ולמנוע 'פוילעשטיק'.
אלא אם הוגדר פיצול הזכיה במכרז, ההצעה הכשרה הזולה – זוכה.
אין קשר ל'דמפינג'
אהבתיאהבתי
מה זה "לא מכירה" יש ידיעה לפיה לא היה מכרז. זה קצת יותר אמין מה"בעיקרון" שלך.
אהבתיאהבתי
וואו, מרקורי ברטרו או משהו כזה שכולם קוראים הפוך את הכתוב?
לא מכירה, זה אומר שלא ראיתי את הפרסום, כי הוא לא בתחום העיסוק שלי, ולא טרחתי לחפש אותו בשבילך.
ה"בעקרון" הוא התחלה של פרוט פשוט ומצומצם של חוק חובת מכרזים
לכתוב שלא היה מכרז לפי קישור לידיעה שמפרטת את המכרז זה קצת מצחיק. ציטוטים מתוך הקישור שלך:
1. היה מכרז, ההצעה הזולה זכתה
2.פיצול
אהבתיאהבתי
זה לא מכרז. אבל לא משנה את תמיד צודקת. ובדיעבד.
אהבתיאהבתי
זה נקרא "תיחור"
אהבתיאהבתי
"…אז לאן נעלמים כל הסלולריים הישנים עליהם תשלמו עוד שנתיים…?"
הם לא נעלמים, V. הם או נסחרים באופן פרטי, או שמוכרים אותם לחנויות פרטיות תמורת מזומן (או בסיס לרכישת מכשיר אחר בתוספת כסף), או שמעבירים אותם ללא תשלום לבני משפחה/חברים מאותגרים סלולרית.
"אז איך רוב בני האדם משדרגים את מכשיריהם המפונפנים כל כמה חודשים?"
המונח שדרוג הומצא ע"י חברות הסלולר במכבסות המילים שלהן. אפשר לרכוש מכשיר חדש גם כל שבוע, להמשיך לשלם על המכשיר ה"ישן" ולקרוא לזה בגאווה "שדרוג".
אהבתיאהבתי
V, סליחה על היידישקייט, אבל בהגדה יש דוגמא הולמת הרבה יותר לסיטואציה עם הכותב כבן 33:
"אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא"
נשמע די חמוד, הילד. או שגם אסור להגיד היום חמוד לבני 13.
אהבתיאהבתי
באמת נשמע חמוד וגם כבר אסור להגיד חמוד לבן 13, אלא אם כן הוא יפני, ששם חמוד זה הדבר.
חוצמזה הוא אולי כותב כמו בן 33, אבל קורא כמו בן 8.
לא נורא. יגדל.
אהבתיאהבתי
צודק הילד. אפשר היה להבין מדברייך כאילו הוא מתחזה לבן 33.
אהבתיאהבתי
אני מקווה שאתה צוחק, ואם אתה לא צוחק, זה די עצוב לשמוע את זה ממך.
אהבתיאהבתי
זה לא משנה מה נכון *תקנית*. זה משנה מה אפשר היה להבין.
אהבתיאהבתי
אפשר להבין מדבריך שאתה מודה בהטרדה מינית של ילדות בנות 3. בלונדיניות, אגב. זה לא משנה מה נכון *תקנית*. אפשר להבין. המשטרה בדרך.
אהבתיאהבתי
גם לדעתי זה רק פער דורות.
בהרבה אתרים אפשר להרשם רק מגיל מסוים (גם בפייסבוק). זה נפוץ מאוד לזייף גיל, ולכן זה מה שהוא הבין ממה שכתבת. כנראה שחשובה לו האמינות וגם אחרי שהוא הבין למה התכוונת, הוא לא רצה לקחת סיכון שמישהו אחר יבין אותך כמוהו.
גם לו יש מקורות ספרותיים, רק שונים: ב"המשחק של אנדר", שני ילדים יוצרים זהויות פיקטיביות של שני הוגים ופרשנים ומשפיעים על הפוליטיקה העולמית – הספר נכתב ב-1985, כשזה היה נשמע מדע בדיוני.
אהבתיאהבתי
הסברתי לו מאוד בבירור והוא לא הצליח להבין ובמקום להגיד תודה, כעס עלי.
אהבתיאהבתי
הו יוליה!
"המשחק של אנדר" לא 'נשמע כמו מדע בדיוני' זה מדע בדיוני.
אין שם שום זהות פיקטיבית. אלה ילדים שלהבנתם, משחקים במחשב משחק מלחמה/אסטרטגיה, אך בפועל מפקדים על צבא במלחמת השרדות כנגד גזע לא אנושי.
ספר מצויין של אורסון סקוט קארד, שלווה בלא מעט ספרי המשך סתמיים.
איך קשור לעלם…
אהבתיאהבתי
לא החלק הזה של הספר.
קצת מביך להכנס לכאלה פרטים, אבל אני אעשה זאת בכל אופן:
יש עוד ילדים בספר(דמויות משנה). האחים של אנדר, שנמצאים בכדור הארץ, ומתחברים לרשת וכותבים כשני דמויות של מבוגרים, בהתחלה בפורומים כלליים ולאט לאט נהיים חלק מרכזי מהשיח הפוליטי.
(האח הגדול, פיטר, אומר שזו הדרך היחידה שלהם להשפיע, כי בכל מקום אחר לא יקשיבו להם). הם מנסים ומצליחים לתפוס השפעה ממשית, אבל מסתירים את זה.
כשהספר נכתב, גם המחשבה שבניית דמות של "אישיות" ברשת נשמעה מופרכת לא פחות מהמחשבה שילדים ינהלו קרבות חלל.
הילד/עלם לא רצה שיחשבו שהוא גם מנסה להתחזות למי שהוא לא, או לתחמן מישהו. נ
אהבתיאהבתי
מהניסוח של מרגלית ניתן להעלות על הדעת שהעיתונאית לא בהכרח התייחסה לראיון עם דנקנר שעומד להתפרסם, אלא להתבטאות ראיון שנערך בעבר וכבר פורסם. ארכיון מישהו?
אהבתיאהבתי
1. שמטתי בטעות את תחילת הציטוט (הוספתי).
2. בשביל מה העיתונאית התקשרה למרגלית? לשוחח איתו על ראיון עבר?
אהבתיאהבתי