מזמן לא היה חודש כל כך טעון.
1. פרשת ריצ'רד סילברסטיין ותרחיש התקיפה באיראן. לא אחזור על הפרטים, למעט תקציר מנהלים: סילברסטיין קיבל ממישהו (לצורך העניין, "השר לשעבר") מסמך המתאר את התקיפה העתידית. הוא תרגם אותו והעלה לפוסט. בו ביום התברר שהמסמך (עם שגיאות ותוספות) התפרסם גם בפרש. סילברסטיין, שבינתיים רואיין ל-BBC הכחיש שהעתיק. רבים לא האמינו לו וגם לא לי. כך או כך, הנושא המרכזי לא היה העתיק או לא, אלא האם יש דברים בגו, כלומר במסמך, והאם יש שר לשעבר (כך טוענים בפניו בהתכתבויותיו). המשך הפרשה ותגובתו.
ספגתי הכפשות לאינספור בעניין, אבל אני מודה, לא הרגשתי נורא בשל כך, וזה מאחר שאני יודעת: הקוראים והמגיבים לא מכירים את כל התמונה. גם אני, אגב, עדיין לא רואה את כולה. אני בהליכים. מה שמעניין פעם אחר פעם בתגובות זה נחרצותם של המגיבים. להם אין היסוסים או ספקות. המגיבים הם יודעי הכל. כמו בספרות, מספר יודע כל, כאלו הם מגיביי. אנשים משכמם ומעלה שבחסות החשכה קובעים מסמרות בכל דבר ועניין. את מספר המגיבים שהתנצלו על שטעו או על שלא הבינו אפשר לספור על יד אחת נטולת שלוש אצבעות.
2. הדרמה השנייה שזעזעה אותי יותר מפרשת סילברסטיין, היא הפרשה המכונה משאל הטוראים. בתום לב הכנתי סקריר ובו שמות כותבי הטורים בישראל, להלן הטוראים. המטרה הייתה לבדוק מי הכי פופולרי. אחרי כמה ימים הבנתי שהרשימה חסרה, ושעלי להכין עוד אחת. כלומר כבר טעות מתודולוגית חמורה, אף שכאמור לא מדובר בסקר אלא במשאלון לא מקצועי. מכאן העניינים התדרדרו במהירות, וכמה אנשים, נניח אחד, שניים או שלושה חיבלו במשאל בגלל כשלי האבטחה של הסקריר. צריך להבין: מעולם לא חשבתי לאבטח אותו, כי האמנתי מתוך טיפשות גמורה בקוראיי ומגיביי. שכחתי שאני מיזנטרופית ושיצר האדם רע מנעוריו. לא אלאה אתכם בכל הפרטים המעצבנים, אבל ממש היום לפני שבוע קם המנוול מכפר חבל וחירב את הסקריר סופית. הנימוק: הוא התכוון לשעשע אותי ולהצביע על כשלי האבטחה. נו, מה אגיד. אנשי הקודים והתוכנות (לא כולל שועלן ותומר והיריב) סובלים מלקות חברתית קשה.
זה מאוד חבל, מאחר שהמונים, ואני לא מגזימה, התלהבו מהמשאל וחיכו לתוצאותיו. אשר על כן אני פונה לבעלי הלב שביניכם: מי ימצא את המשאלון בר ההטמעה בעל הסיכויים הכי נמוכים לחבלה זדונית? ולא, גוגל דוקס זה לא טוב (בניגוד לדעת הטכנולוג).
3. הראיון עם סילבי קשת הוא אחד הדברים שאני יותר מבסוטה מהם בחודש האחרון. ראשית בגלל הייחוד שלו. איש לא עשה זאת ב-24 השנים האחרונות. ושנית, בזכות שנינותה ומצחיקותה של קשת, התמוגגתי (כן כן, לא כולכם מתלהבים, בסדר). אז כן, אם יש משהו שאני ממש ממש נהניתי מעשייתו ופרסומו החודש, זה הראיון הקצרצר והנקודתי הזה. גם עשרות תגובות של גברים ימנים זועמים לא פוגגו את החיוך משפתיי. העדפתי להתמקד בחיבתן של הנשים שבין המגיבות.
4. סדרה של שלושה פוסטים אורחים דנה בשאלה האם אפשר ליצור עיתון בשקל, כלומר במיליון. כלומר באפס.
פרק א', צביקה גוטליב.
פרק ב', עומר כביר.
פרק ג', טובי פולק.
ולקינוח, סיפרתי לקורס כתבי גל"צ על הבלוג. כמו בשנה שעברה החיילים היו מאוד נחמדים וקשובים ומתעניינים (חוץ מאלו שנרדמו קלות, אבל חיילים, נו). אם בשנה שעברה התמוגגתי מהגל"צניק החרדי עם הפאות, השנה בתפקיד יוצאת הדופן הייתה חיילת ממוצא אתיופי, או כמו שאמרו חבריה לקורס: "לא, היא סתם שזופה". אחת השאלות שעלתה בעניין ההומוגניות היתרה בקרב הנוכחים בחדר הייתה אם צה"ל הוא שצריך לתפקד ככור היתוך, ומה ההבדל בין גל"צ לסיירת מטכ"ל, למשל, הרי גם לשם מגיעה האליטה, אז למה לא עושים מזה עניין שם?
ולקיני-קינוח: בחצות יעלה המע"מ ל-17%. המע"מ, כידוע לכם, כלול בסכום שאתם משלמים לי. כך שמהחודש יפחתו הכנסותיי באחוז. יש לכם שלושעות להצילן.
תודה לכם וצ'ירס. אני כבר שתויה. תתכבדו.
ולווט אנדרגראונד 
הוזכרה פה סיירת מטכ"ל תוך ניסיון להציב איזושהי הקבל.
אני חושב שרוב האנשים מבינים למה בצבא יש סיירות למיניהם כפי שיש גדודים, מסייעות וכלה בשקמיסטים .
האם עלתה השאלה הכיצד זה במאה ה-21 במדינה דמוקרטית, הציבור ממשיך למממן דרך משרד הבטחון מדיית שידור?
ובמילים אחרות: למה גלי צה"ל, עם כל הכבוד לפולקלור, לא מתכבדת ויוצאת להתחרות בשוק הפרטי?
אהבתיאהבתי
שלום דבורית,
אני נמנה עם חיילי הקורס הנוכחי של גל"צ. רציתי לחדד קמעה את סוגיית ההתמוגגות שלך – רויטל, החיילת ממוצא אתיופי, אינה מייצגת במדויק את החריגה שאליה נכספת. למדנו יחד בתלמה ילין (תיכון די "אליטיסטי" שמנפיק מדי מחזור – לפחות בשנים האחרונות – כעשרה אחוזים בממוצע מכלל חיילי הקורס. השנה אנחנו ארבעה מתוך שלושים ושניים). כתוצאה מכך, יש לה השכלה תרבותית נרחבת באופן יחסי (בפרט במוזיקה קלאסית). למיטב ידיעתי, גם לפני כן היא השתתפה במסגרות שונות למחוננים. בקיצור, לא הייתי ממהר להכריז שהיא מייצגת משהו בצבע עורה. היית יכולה להביא מבין חיילי הקורס דוגמות מוצלחות יותר לתאוריה שלך מבחינת אמצעים ומבחינת חשיפה. כפי שנאמר בהרצאה, הצבא אינו הגורם האחראי להיבדלויות האלו: רויטל הבינה זאת לפני השירות הצבאי (לא אכחיש שעברה דרך מפרכת), ולכן הגיעה לאן שהגיעה. נראה לי שהדבר העיקרי שמביא חיילים (מכל מקום בארץ) הוא אמביציה. קשה לי לכתוב בביטחון שלמרבית חבריי יש אמביציה. גם לי אין, אבל אני, בהתאם לתזה שלך, הייתי במקומות הנכונים ובזמנים הנכונים.
מעבר לכך – נהניתי בהרצאה שלך. הזהרת מראש שלא תדברי על דברים מסוימים, אבל דיברת גם עליהם באופן מקיף, ולכן הרווח כולו שלי (:
אהבתיאהבתי
יופי,
אני רק רוצה להבהיר, אין דעתי נוחה מכך שיש ר ק חיילת ממוצא אתיופי (שלמדה בתלמה ילין, כמתברר), אלא להפך, שהיעדר המגוון נותר בעינו, דבר לא השתנה.
אם בשנה שעברה היה לנו חרדי עם פאות, השנה יש לנו חיילת שחומה, אתיופית-בלאי (אני מתלוצצת כמובן, עוד שנייה יאשימו אותי בגזענות).
בשנה הבאה יהיה בטח חייל דרוזי.
אהבתיאהבתי
אותך לתורג'י
אהבתיאהבתי
אגב מעריב, העיתון שישנו או איננו, לא הצלחתי למצוא עד לרגע זה (שבת בבוקר) התייחסות כלשהי ב NRG להחלטה על הפסקת הדפסתו באמצע השבוע
לעומת זאת, מציעים מנוי לעיתון לשבועיים מתנה…
אהבתיאהבתי
על הילד הדתי הזה שנטבח ובושל במכונית בחומו של אוגוסט נאמר באתר כלשהו ששמו היה חיים בויל (יעני, רותח).
האמת היא ששמו היה חיים בוימעל, אבל למה להרוס בדיחה גרועה?
אהבתיאהבתי
בדקתי. ידיעות כתב בויל, לפחות בשני מקומות, ביום שישי
אהבתיאהבתי
ה"הומוגניות" בסיירת מטכ"ל היא באיכות.
ההומוגניות בגל"צ היא במוצא העדתי והסוציו אקונומי וגם, כמובן, בהחזקת הדעה הנכונה
אהבתיאהבתי
לא שותים גולדסטאר רהסיה בפ. אחר כך את מלותננת שאין לך חברים -טוב, מציינת. מה ההדבל?
אהבתיאהבתי
אני רואה ששתית, אבל לא גולדסטאר.
אהבתיאהבתי
אכן חודש מוצלח. מקווה שגם בקופה.
אני רק לא מבין איך הגעת למסקנה המופרכת שאני לא סובל מלקות חברתית.
אהבתיאהבתי
במקום למצוא סקריר מוצלח אתה ישר אני אני אני.
אכן, סובל מלקות חברתית
אהבתיאהבתי
1. הנקודה העיקרית בפרשת הסקופ של סילברסטיין, שאליה לא ממש ששת להתייחס, היא לא השאלה האם הוא העתיק מפרש או קיבל את המסמך המפוברק ממישהו אחר שהעתיק, אלא השאלה מה אפשר ללמוד על אמינותן של החשיפות הקודמות של סילברסטיין, שלטענתו הגיעו מאותו מקור, ומה זה מלמד על אמינותו של סילברסטיין עצמו, שטען בתחילה שקיבל את המסמך לפני הפרסום בפרש (הוא קיבל אותו אחרי) ושהמסמך שלו שונה באופן מהותי מההודעה שפורסמה בפרש (הם כמעט זהים).
לסילברסטיין אין שמץ של אמינות. לא היתה לו עוד לפני הפרשה הנוכחית. כמה פאשלות יכול "עיתונאי" לצבור לפני שמפסיקים להתייחס אליו ברצינות? הפרשה הנוכחית הדגימה באופן נפלא את אמות המידה שלו: מילא שהאמין למקור המפוקפק שלו (הרי אם לא נפגשים פנים אל פנים, מאיפה לו לדעת שהמקור הוא באמת שר בכיר לשעבר?), זה יכול לקרות, אבל הטענות המפוקפקות שלו בהגנה על המסמך, לזה אין שום הגנה: הטענה שכל מי שיקרא בעיון יראה המסמך שונה לחלוטין מההודעה בפרש (שכבר הזכרתי) שהתחלפה בהודאה שבעצם לא ממש קרא את ההודעה בפרש, הטענה שקיבל את המסמך לפני הפרסום בפרש (שאת הראית שאינה נכונה. הוא יכול היה לבדוק בקלות ע"י השוואת זמן העלאת ההודעה לזמן שליחת המסמך, זה אפילו לא מצריך קריאה של כולו!), הטענה שהעביר את המסמך לכמה מומחים צבאיים שאת שמם הוא לא אומר לבדיקה שאת תוצאותיה הוא לא חושף – איך אפשר לקחת מישהו כזה ברצינות?
3. זועם? יותר נגעל. אם היא כותבת על מישהו, היא חייבת לשבש את שמו? איך בדיוק הטענה משתפרת אם קוראים לשמעון פרס "שימון פרס" או לשלי יחימוביץ' "שלי ימינוביץ'"? אם אקרא לה "סחילבי קשת" זה יעיד על תחכום ושנינות או על גסות וטיפשות?
אגב, אנצל את ההזדמנות לכמה אמירות שלה שלא התייחסתי אליהן קודם:
אני מקווה מאוד שאמרת לה, ככה בשקט בצד, כשהראיון נגמר, שבכל מדינות המערב קבלת דמי אבטלה מוגבלת בזמן, שאחרי שדמי האבטלה נגמרים יש הבטחת הכנסה, שאין שום קשר בין קבלת דמי אבטלה למדידת שיעור האבטלה וגם מי שכבר לא מקבל דמי אבטלה עדיין נספר כמובטל אם הוא ממשיך לחפש עבודה ולא מוצא, שגם אחרי שינוי שיטת החישוב כך שתהיה תואמת לזו שמקובלת ב- OECD, עדיין שיעור האבטלה בארץ נמוך יותר מממוצע ה- OECD והרבה יותר נמוך ממוצע השוק האירופי ושכדאי לבדוק ולא ולא להסתמך על שנאה.
אני מבין שזה על סמך התגובות לכל טוקבק שתומך בממשלה, שממהרות לקבוע שהוא מקבל שכר. הרי לא יתכן שיש הרבה תומכים לימין, עובדה שהימין תמיד נוחל מפלה ניצחת בבחירות. או שיש גם מצביעים בשכר של הימנים?
סביר שיש במקרים ספציפיים מגיבים בשכר מצד ימין. סביר שבמקרים ספציפיים יש מגיבים בשכר מצד שמאל. אז מה?
4. לא ידוע לי על סיירת מטכ"ל, אבל אני מכיר כמה יוצאי שייטת 13 ואין ביניהם רוב לבני האליטה. אולי המדגם שלי קטן מידי?
במילים אחרות, אם הבנתי נכון, הטענה היתה שנכון, חיילי גל"צ משכפלים את עצמם, אבל זה לגמרי בסדר. נו, לפחות לקחנו צעד קדימה, לפחות לא צריך להתחיל את הוויכוח בהוכחה שלגל"צ מתקבלים חיילים מחתך צר למדי של האוכלוסייה. אבל מה בדיוק הקשר בין סיירת לגל"צ? ביחידה אחת השירות ארוך במיוחד, קשה ומסוכן, בשניה השירות לא ארוך מהרגיל, לא קשה והסכנה העיקרית היא השמנת יתר. מאליטה מצופה לתרום יותר, לא לדאוג לחבריה לזכויות יתר כמו שירות קל ובטוח יותר שמבטיח גם משרה לעתיד.
אהבתיאהבתי
1. אמרתי בפירוש: זה לא הפורמט בו אני מתייחסת לכל קורות סילברסטיין והבלוג שלו. כתבתי את זה לפחות פעם אחת.
2. למה אתה חוזר על מה שכבר נכתב ותוקן ודוסקס? הרי כתבתי: תקציר מנהלים. יש לינקים לכל הפוסטים ולמאות התגובות.
3. אז תיגעל. בבלוג שלך אל תראיין את סילבי קשת, ובעתיד אל תקרא אף ראיון איתה.
בעניין "הבטחת הכנסה" אתה מוזמן לאתר בטל"א. יש שם מחשבון. תוכל להבין ממנו מה היא הבטחת הכנסה.
4. מי אמר שזה לגמרי בסדר שהגל"צניקים משכפלים את עצמם?
אהבתיאהבתי
ובעניין שינוי יצירתי של השמות – דרך לגיטימית לגמרי ללגלג על מושא הביקורת ולאבחן מה עומד מאחורי הפסאדה שלו. מה רע בזה?
אהבתיאהבתי
אהוד ברח: כינוי שהודבק לאהוד ברק, שהיה רמטכ"ל בעת אסון צאלים ב' וצפה באימון, ועל פי השמועה נטש את אזור האסון מיד לאחר התרחשותו. השמועה הוכחה לבסוף כלא נכונה, אך הביטוי המשיך לרדוף את ברק. אנשי ימין ובראשם צחי הנגבי, מעל בימת הכנסת, השתמשו בכינוי זה בביקורתם נגד הנסיגה מרצועת הביטחון, שברק הוביל במאי 1999.
יוסי דרוויש: כינוי שניתן ליוסי שריד על ידי הרב עובדיה יוסף, עקב החלטתו של הראשון בעת שכיהן כשר החינוך להכניס משירי המשורר הפלסטיני הלאומי הנודע, מחמוד דרוויש, לתוכנית הלימודים בספרות. בי"א באדר התש"ס, נאם הרב עובדיה יוסף בדרשתו השבועית המשודרת בלוויין: "העמיד לנו הקב"ה לנסיון. הביא לנו את יוסי שריד. זה שטן ימח שמו וזכרו. איך אנו נתאפק? כמה נסבול? ה' יעקור אותו כמו שעקר את עמלק! ארור יוסי שריד!.. כואב לו שלא יודעים מה זה מחמוד דרוויש? ה' יכה לעצתו וישיב לו כגמולו! הנקמות שנעשו בהמן – כך ייעשה בו… תגידו ארור יוסי שריד יוסי דרוויש."[13]
טומי לה-פן: כינוי שמרמז לדמיון בין עמדותיו של לפיד לאילו של הפוליטיקאי הצרפתי הלאומני ז'אן-מרי לה פן, ועושה שימוש בדמיון, לכאורה, של השם "לפיד" לשם משפחתו של לה פן[3] (בשמו של הפוליטיקאי הצרפתי האות למ"ד מנוקדת בסגול, ורק מי שקורא אותה כמנוקדת בקמץ מוצא אותה דומה ל"לפיד").
שמאלמרט: הוא כינוי שניתן לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט על ידי מתנגדיו מהימין בעת מערכת הבחירות לכנסת ה-17, ובא לרמז שאולמרט, ששורשיו במפלגת "הליכוד", פנה שמאלה[18].
ציפיטפוט: כינוי שניתן לשרת החוץ ציפי לבני על ידי יועצי ראש הממשלה אהוד אולמרט, לאחר שקראה לו להתפטר עם פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד[19]. בכינוי השתמשו גם מפגינות שקראו ללבני להתייצב נגד אולמרט[20]. "ציפיטפוט" היא דמות בתוכנית טלוויזיה לילדים, אך הכינוי בא להציג את ציפי לבני כפטפטנית שמרבה במילים אך ממעיטה במעשים.
אהבתיאהבתי
איך בדיוק "שימון" מאבחן משהו? כלומר חוץ מהמיזנתרופיות של קשת?
אהבתיאהבתי
סתם עברתי בסביבה.
אהוד ברח: כינוי שהודבק לאהוד ברק, שהיה רמטכ"ל בעת אסון צאלים ב' וצפה באימון, ועל פי השמועה נטש את אזור האסון מיד לאחר התרחשותו. השמועה הוכחה לבסוף כלא נכונה, אך הביטוי המשיך לרדוף את ברק. אנשי ימין ובראשם צחי הנגבי, מעל בימת הכנסת, השתמשו בכינוי זה בביקורתם נגד הנסיגה מרצועת הביטחון, שברק הוביל במאי 1999.
יוסי דרוויש: כינוי שניתן ליוסי שריד על ידי הרב עובדיה יוסף, עקב החלטתו של הראשון בעת שכיהן כשר החינוך להכניס משירי המשורר הפלסטיני הלאומי הנודע, מחמוד דרוויש, לתוכנית הלימודים בספרות. בי"א באדר התש"ס, נאם הרב עובדיה יוסף בדרשתו השבועית המשודרת בלוויין: "העמיד לנו הקב"ה לנסיון. הביא לנו את יוסי שריד. זה שטן ימח שמו וזכרו. איך אנו נתאפק? כמה נסבול? ה' יעקור אותו כמו שעקר את עמלק! ארור יוסי שריד!.. כואב לו שלא יודעים מה זה מחמוד דרוויש? ה' יכה לעצתו וישיב לו כגמולו! הנקמות שנעשו בהמן – כך ייעשה בו… תגידו ארור יוסי שריד יוסי דרוויש."[13]
טומי לה-פן: כינוי שמרמז לדמיון בין עמדותיו של לפיד לאילו של הפוליטיקאי הצרפתי הלאומני ז'אן-מרי לה פן, ועושה שימוש בדמיון, לכאורה, של השם "לפיד" לשם משפחתו של לה פן[3] (בשמו של הפוליטיקאי הצרפתי האות למ"ד מנוקדת בסגול, ורק מי שקורא אותה כמנוקדת בקמץ מוצא אותה דומה ל"לפיד").
שמאלמרט: הוא כינוי שניתן לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט על ידי מתנגדיו מהימין בעת מערכת הבחירות לכנסת ה-17, ובא לרמז שאולמרט, ששורשיו במפלגת "הליכוד", פנה שמאלה[18].
ציפיטפוט: כינוי שניתן לשרת החוץ ציפי לבני על ידי יועצי ראש הממשלה אהוד אולמרט, לאחר שקראה לו להתפטר עם פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד[19]. בכינוי השתמשו גם מפגינות שקראו ללבני להתייצב נגד אולמרט[20]. "ציפיטפוט" היא דמות בתוכנית טלוויזיה לילדים, אך הכינוי בא להציג את ציפי לבני כפטפטנית שמרבה במילים אך ממעיטה במעשים.
אהבתיאהבתי
יש לי שתי תיאוריות על שימון – האחת, שהוא משמן את דרכו לצמרת (יכול להיות אפילו עם וזלין).
השנייה, ששמעון רודף הכבוד והשררה הוא בסך הכל שימון, אחד מאיתנו, אדם פשוט שעלה במקרה למעלה.
מה דעתך, אמיר?
אהבתיאהבתי
1. אבל גם למקרה הזה לא התייחסת! התייחסת אך ורק לנקודה שולית אחת במקרה הזה. האמת היא שבהתחלה התייחסת בצורה רחבה יותר ואח"כ תיקנת בתנועה אחורה (אפשר לקרוא לזה "עשית סילברסטיין"?) והסברת שבעצם התכוונת למשהו אחר.
2. זה בעצם 1 א? כי לא היה לי מה לומר על סעיף 2. בכל מקרה, תקציר המנהלים לדעתי החמיץ (בכוונה תחילה) את המשמעות העיקרית של אותה פרשה.
3. מי אמר שלא צריך לראיין אנשים מגעילים? צריך ומותר. אבל למה להתמוגג?
מה הנקודה שלך בנוגע להבטחת הכנסה? אני יודע מה זה ואני יודע כמה זה. אף אחד לא הולך לחגוג מהסכום הזה (מקסימום 2,000 ש"ח). אבל זו לא הנקודה: הנקודה היא שמה שקשת אמרה היה לא נכון מכל בחינה אפשרית. מוזר אגב שנטפלת רק לנקודה הזו, ששוב היא שולית יחסית. היא טוענת שנתוני האבטלה מזוייפים כי כשנגמרת הזכאות לדמי אבטלה, המובטל לא נחשב יותר למובטל וזה, מה לעשות, פשוט לא נכון.
המרואיינת אומרת משהו שגוי בעליל, המראיינת מתעלמת. את לא רואה בזה טעם לפגם?
4. אז שוב לא הבנת את מה שכתבתי? אני לפחות לא מטיח את הראש בקיר (קיר גבס, זה יעשה חור).
את כתבת:
מה בעצם כתוב כאן?
ההומוגניות היתרה בקרב הנוכחים בחדר – בגל"צ יש בעיקר אוכלוסייה ממגזר מסויים.
מה ההבדל בין גל"צ לסיירת מטכ"ל, למשל, הרי גם לשם מגיעה האליטה, אז למה לא עושים מזה עניין שם? – יש שתי דרכים להבין את השאלה הזו. האחת היא שצריך לבקר את ההתגייסות היתרה (בהנחה שבאמת קיימת) של האליטה לסיירת. זה פירוש מאוד מאולץ. השניה היא שכפי שלא מבקרים את ההתגייסות היתרה של האליטה לסיירת, כך לא צריך לבקר את ההתגייסות לגל"צ.
זו הטענה שעלתה בדיון לפי מה שאת כתבת. זה לא אומר שזו היתה המסקנה של הדיון או שאת תומכת בכך, למרות שהעובדה שלא כתבת שום דבר בנדון מעבר לכך יכולה להעלות את החשד שזו גם דעתך. אלא מה, אני לא כתבתי שום דבר בנוגע לעמדה שלך או לזו של רוב משתתפי הדיון או למסקנה הסופית שעלתה ממנו, אני כתבתי אך ורק אודות הטענה הזו.
אהבתיאהבתי
אני כמו סיימון. אהבה חודשית לבלוג שלך, נהנת ומבסוטה ומה לא. וגם, חלק מההמונים שהתלהבו מסקריר הטוראים והתבאסו כשנחרב. שבת שלום
אהבתיאהבתי
הא, גולדסטאר, בחודש הבא תדרדרי אותנו לנובלס.
אהבתיאהבתי
.P.S
כמובן שאני לא סובל את הבלוג, ונכנס אליו כל יום רק כדי לדסלק כל מי שאומר עליך מילה טובה.
אהבתיאהבתי
אל על שטוחות
אהבתיאהבתי
לייק חודשי לבלוג שלך. אני נהנה ומבסוט ומרגיש קשור ומה לא. תודה לך, V.
אהבתיאהבתי
ולווט, יהיה נחמד אם תוכלי לקיים ראיונות נוספים מדי פעם בסגנון הראיון עם סילבי קשת עם עיתונאים לשעבר או סתם עם אנשים מעניינים.
🙂
אהבתיאהבתי
רעיון יפה. לא קראתי את הבלוג ברצינות כבר כחודשיים כך שכל סילברסטיין וקשת חלפו לי כמו חץ מעל הראש…
אהבתיאהבתי
למען הסדר הטוב: היו גם גברים שמאלנים שאהבו מאוד את הראיון עם סלבי קשת.
שבת שלום!
אהבתיאהבתי
נכון
אהבתיאהבתי
מתי ראיון עם הגבר השמאלני אמנון דנקנר?
אהבתיאהבתי
אם לא הסברתי את עצמי היטב, כולל אתמול:
אני לא נוהגת להעלות גירה.
אהבתיאהבתי
במה שונה העלעת גרה מאיוורור הבויידם?
אהבתיאהבתי
– רק אתה יכול לתאר עיתונאית לשעבר בת 80 שהמציאה את עצמה מחדש כמי שאוּוררה מהבוידעם.
– רק אתה לא יכול לראות את ההבדל בין ראיון עם אותו אדם אקסצנטרי אך רגיש שלוש פעמים בתוך חודש וחצי, מבלי שיהיה לו דבר לחדש (והרי לא אנושי שזה יקרה), כשווה ערך לראיון של פעם ברבע מאה.
אהבתיאהבתי
הנסיון שלי בבלוג שלך מלמד שאת במיטבך כשאת מרושעת. כשאת מתנחמדת זה רע לתפארת.
אהבתיאהבתי
לא אהבתי את ההוקעה של ״גברים ימנים״. כאילו ״שמאל״ זה מותג זוהר ונחשק ולא עמדה פוליטית. סילבי קשת כאשת שמאל? מה שמאל בה חוץ מניכור וזילזול? האן היא פתחה ספר אחד מימיה?
אהבתיאהבתי
אל תהיה חצוף. היא קראה יותר מכפי שאתה ומשפחתך תקראו בכל חייכם.
על סמך מה אני קובעת? בדיוק על סמך שאלתך המתריסה.
אהבתיאהבתי
אז הנה, קיבלת מנת רשע יומית.
אהבתיאהבתי
ייקל עלי לקבל מנת רשע פרטית אם תשמרי חלק מהתבלין הזה לפוסט היומי. אני מוכן אפילו להפסיק להתלונן על הרשע הצנזוריאלי.
אהבתיאהבתי
אתה גרוע יותר מהמנוול שחיבל בסקריר. הוא לפחות עשה זאת מבחוץ,
ואתה חותר תחת הבלוג יום יום מבפנים ברשעות מהולה בשביעות רצון עצמית.
אהבתיאהבתי
נאזדרוביה!
אהבתיאהבתי