אצבעות שחורות 31.8.12

מהנעשה בסו"ש

מה אמר האליל קלינט איסטווד לכיסא הריק.

http://c.brightcove.com/services/viewer/federated_f9?isVid=1
תוספות פרשנויות וזה.

– כותב פטריק פקסטון בוושינגטון פוסט:
מדי פעם אני מקבל מקוראים את השאלה הזו בניסוחים שונים: למה העיתונות עוקבת אחר כל פיפס בתוכנית הגרעין האיראנית, אבל אנחנו לא מקבלים דיווחים על הנשק הגרעיני של ישראל ועל יכולותיה?

——

אם אתם מקנאים באלו שיש להם יותר כסף, תעשו משהו במקום להתלונן; תעשו מה שיגרום לכם להרוויח יותר כסף – תבזבזו פחות זמן על שתיית אלכוהול, עישון ויחסים חברתיים, ויותר זמן לעבודה. תהפכו לאחד מאותם אנשים שיעבדו קשה, ישקיעו ויבנו, ובמקביל ייצרו תעסוקה והזדמנויות לאחרים. אוסטרליה זקוקה לאנשים כאלה (ג'ינה ריינהרט, האישה העשירה בעולם). נו, ופה היא כבר מסבירה את עצמה.

– אורי מילשטיין: האם לסמוך על אהוד ברק אחרי צאלים ב'?
(תודה לחז"ן)

– ארה"ב מצמצמת את מספר החיילים שיגיעו לתרגיל משותף באוקטובר.
המקור: TIME.

מעריב שלום

שוקינג. נוחי דנקנר ויתר על 50% משכרו מספטמבר, כלומר מהיום, למשך שנה.
שכרו החודשי ב-2011 עמד על 190 אלף ש' בחודש.
בכ"מ זהו צעד דקלרטיבי בלבד, אני לא חושבת שיעבור מלחם שיפון ללחם אחיד או ממח' עסקים למח' בקר ובהמות.
מה עם טלרז? אין לו תוכניות לוותר על מחצית משכרו?

עלות שכרו השנתית תעמוד על 2 מיליון שקל לפחות… (ול)מענק חתימה חד-פעמי של 300 אלף שקל. … כ-85 אלף שקל בחודש, נוסף להטבות שונות וביניהן רכב דרגה 6, טלפון סלולרי והחזר הוצאות. כמו בכלל פיננסים, גם במעריב דאג רז להבטיח לעצמו בונוס שנתי מינימלי של 6 משכורות לפחות, סכום שבפועל יגדיל את משכורתו החודשית ל-127 אלף שקל לפחות.

דיווחי מעריב לבורסה אתמול.
דסק"ש תעביר עוד 15 מ' ש' למעריב.
מעריב הפסיד 244 מ' ש' ברבעון.

המכתב ששלח אתמול ועד עובדי מעריב לעיתונאיו.
רק אני רואה לפחות שתי בעיות במשפט הזה?

בעקבות ההפגנה התכנס הבוקר דירקטוריון דסק"ש לישיבה שהייתה אמורה להתקיים אמש, והחליט על אישור תוכנית ההצלה לעיתון.

הדירקטוריון התכנס בעקבות ההפגנה?
ההחלטה על אישור התקבלה בעקבותיה?
וגם פה:

כולנו נוכל להמשיך לעבוד בביטחון עד אחרי החגים. תוספת הזמן הזו תאפשר המשך חיפוש פתרונות בני קיימא להתנהלות העיתון

אכן, תקופת החגים היא זמן מצוין לקבל החלטות ופתרונות. זה מה שעושים בישראל מדי שנה בשנה.

כבר אמרתי וכתבתי זאת כמה פעמים, אבל אני חוזרת. מעריב בצרות צרורות לפחות עשור, ואני לא מגזימה ביום. אולי אפילו מפחיתה. בשנת 2008 אמר לי אישית אדם מקורב מאוד: זה עניין של ימים עד שלמעריב לא יהיה כסף למשכורות. או בכלל. זה לא היה שקר. מעריב הולך על הקצה כל כך הרבה זמן, ואין מזור. אכן, אשרי המאמין שביטול העיתון היומי למעט שבתות וחגים יפתור את המצוקה. אגב, מה עם חטיבת המגזינים? עם המקומונים? לא מדברים על כך?

מוזס ידפיס גם את מעריב?
תוס': ב-nrg עלתה אתמול בערב הודעה לעיתונות של דנקנר על איך יגן על כספו של כל מי שהשקיע בקבוצה. אשכרה קופי פייסט בלי אף מילה על מעריב.

ממון/ ידיעות

בכפולה הפותחת כותב סבר פלוצקר על מצב העיתונות. או, סופסוף, הגיע הזמן. אלא מה? פלוצקר מאביס את קוראיו בדיסאינפורמציה ובפנטזיות משונות. אלוהים יודע מאיפה. אבל למה? נו, זה ברור. כנראה שהדיל הלא כתוב ולא מדובר הוא כזה: אתה כותב על אי.די.בי ועל משבר העיתונות רק בתנאי שאתה מקרקס את נתניהו מחד ואת ישראל היום מאידך.
ראשית המדור שלו דן סופסוף באי.די.בי, דיון שלא מתקיים בשוטף בממון, אפרופו הערת העסק חי, שכשכתב פלוצקר את המדור עוד לא הייתה עובדה מוגמרת: הוא מודה שהקבוצה צריכה לעבור שינוי מבני מהותי, ואז הוא עובר בדילוג אולימפי לממשלת נתניהו ש"לפי כללי החשבונאות המקובלים חדלה להיות עסק חי ביום שבו הודיע העומד בראשה על כוונתו להקדים את הבחירות לספטמבר השנה. כלומר להמיתה מיתת חסד מוקדמת".
אחר כך יש הסברים שונים ומשונים.
חלק הארי של המדור מתייחס למשבר העיתונות.
תפיסת העולם של פלוצקר צבעונית. הכל ציטוטים. אחרי כל סעיף אני מוסיפה WTF? האם פלוצקר הוא נהג הדחפור של הקוריוסיטי?

1. משבר העיתונות בישראל אינו גלגול מקומי של תופעה גלובלית… המשבר בישראל נגרם על ידי גורמים ספציפיים לישראל ורק לה.
2. בקשיי הטלוויזיה הישראלית אשמים הפוליטיקאים. ברוב הקשיים המיוחדים של העיתונות המודפסת בישראל אשמה תופעה מיוחדת… המולטי-מיליארדר האמריקני שלדון אדלסון. כל יתר הבעיות מתגמדות.
3. העיתונות העולמית חוותה משבר לא פשוט… רוב רובם של העיתונים וערוצי הטלוויזיה… יצאו שוב מההפסדים והפכו שוב לרווחיים.
4. העיתונות המודפסת לומדת לחיות ביחד עם העיתונות האלקטרונית… כל אחד מאמצעי התקשורת הישנים והחדשים תופס את מקומו ביקום התקשורתי. התהליך בעיצומו.
5. העיתונות בעולם שוב מושכת אליה אנשי ניהול מבריקים.
6. הטלוויזיה והרדיו כבר המציאו את עצמם מחדש, והעיתונות הכתובה בדרך לשם.
7. מקצוע העיתונות השתנה, לא התדרדר.
8. …טוקבק … הוא נחלת העבר ונעלם במהירות מהשטח.
9. …בשיחותי עימו (אדלסון, V) קיבלתי הרגשה כי השאיפה היא שיהיה עיתון אחד לישראל – ישראל היום… גורם אדלסון, מצד אחד, להגברת המודעות לעיתונות כתובה גם בקרב קהלים שספק אם אי פעם החזיקו עיתון מודפס (וואוו, איזו התנשאות! וולקאם בק שנות החמישים! V)… מצד שני, בהפיצו חינמון מייצר ומשרש אדלסון  אצל הישראלים את ההרגל לקבל במתנה עיתון שמוצא חן בעיני הדוד העשיר מאוד מאמריקה… משברה של העיתונות המודפסת בארץ רובץ במידה רבה עליו.
10. עיתונים שיישארו ישראליים, שיישארו נאמנים לעצמם, שלא יאבדו את קשר העין, הלב והעניין עם הקוראים, שלא יזניחו את הלחם והחמאה של העיתונות: תחקיר, פרשנות, סיפור, ניתוח, חשיפה – הם ישרדו על אפו וחמתו של העושה דמפינג לעיתונות בישראל.

אם נחרדתם כמוני מדברי פלוצקר (וגם אם לא), זה הזמן לקרוא את מחשבותיה של סתמאחת.

7 ימים

דב ויסגלס על אריאל שרון. מה שהביא להתמוטטותו של שרון אלו מדללי הדם וכתבה בערוץ 10 על מרטין שלאף, שבה נאמר כי המשטרה עורכת חקירת שוחד נגד רה"מ. הספר יוצא בהוצאת ידיעות, ויסגלס מתראיין, וזו כתבת השער במוסף. סינרגיה.
הייתם מאמינים שהצליחו להשיג בידיעות ראיון בלעדי וגם עוד שער נגד מתקפה באיראן, והכל במחירי עלות?
היי, יש שיטת טיפול פסיכולוגית חדשה להקהיית טראומות.
וראיון עם אמא של יאיר ("אני מעריצה את יאיר על האומץ שלו לעזוב נישה כל כך נוחה" מי עוזב מי?), שולמית לפיד.

7 לילות

צבי יחזקאלי הופך לזמר.

סופשבוע

מדוע באמת נכשל פרויקט הלביא (מרדכי חיימוביץ').

יומן/ מקור ראשון

יאיר שלג מנסה להתחקות אחר הרפורמה ברשות השידור ושלל חסמיה.
דורון צברי מזכיר בכתבה שכבר ב-1971 הוזמן מנכ"ל BBC דאז להגיש המלצות לרפורמה ברשות, ושמאז פעלו שמונה ועדות ציבוריות כדי שזה יקרה (1971 הייתה לפני 41 שנה).
מנכ"ל רשות השידור, יוני בן-מנחם, סירב להתראיין.
דוברת הרשות, לינדה בר, סירבה לאפשר לד"ר מיקי מירו להתראיין אבל העבירה את תגובתו דרכה:

לגבי קרן נויבך: "מאז ומתמיד התוכנית ברצועה זו הייתה בנויה על העיקרון של מגיש מעובדי רשות השידור ולצדו אורח בכל יום. הרעיון הוא להשיג פלורליזם ופתיחות למגוון הדעות בחברה הישראלית. זה הייחוד של התוכנית לעומת התוכניות האחרות".
על ההצעה להשיג את האיזון המיוחל באמצעות תוכניות בוקר אחרות: "לא יעלה על הדעת לשדר במשך כל שעות הבוקר תוכניות בעלות אופי זהה".

לדברי כמה מהמרואיינים, בסביבת רה"מ לא מרוצים מההתנהלות ברשות, ויש הגורסים שהמאמר הזה של חנוך דאום הוא ראיה לכך, ושהיו אפילו מחשבות על הדחת המנכ"ל, אלא שהשרה ומקורביה התערבו למענו. פאקינג וואוו.
יש עוד הרבה. אני מקווה שיהיה לי מחר פדף של הכתבה להעלות לפוסט, מאחר שההבטחה שיהיה אתר לעיתון עוד באוגוסט לא התממשה. נראה, אולי בספטמבר.

המארקר

טרנד חדש/ישן: לפני כמה שבועות יצאו סתיו שפירא וחבריה למסע מים לים בעקבות המחאה. היום עושה זאת אשר שכטר ביונדאי גטס מקרטעת. שכטר, 27, כתב גם ספר: כרוניקה של מחאה.

http://c.brightcove.com/services/viewer/federated_f9?isVid=1&isUI=1

שישבת/ ישראל היום

איך תקבלו את התרופות המגיעות לכם למרות התעמרות קופות החולים (רן רזניק).

ישראל השבוע/ ישראל היום

לששון קוראי הבלוג: דרור אידר על "הפרצוף האמיתי של ה-ISM".

G

מתברר שהאתר הישראלי הפופולרי בעולם הוא פייבר. אז מה אם לא שמעתי עליו עד היום, זה מעיד עלי ולא עליו (שחר סמוחה).

יש עורכים בבית?

יש את American Airlines ויש את US Airways, אין "אמריקן אירווייס".
הראשונה פשטה את הרגל כבר לפני שנתיים (הכריזה על Chapter 11 וממשיכה לפעול די כרגיל מאז);
זנבות המטוסים שבתמונה הם דווקא של השנייה (והם אפילו מגיעים לת"א פעם ביום).
(תודה לעומר לוי)

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

שלומי לאופר על האחרון בשושלת העיתונאים לבית לאופר.

חובה חובה חובה לקרוא את הפוסט של נעמה כרמי על הבקשות המשונות ממנה המגיעות מסטודנטים ומאנשי ממשל.

עד 27 באוגוסט ניזון וואלה עסקים מהמארקר. מ-28 בחודש מי שמספק לערוץ חומרים הוא גלובס.

אפרופו nrg, אף שאני מקורבת או מכירה מכמה כיוונים, אני רוצה להעיר: למה מדוריה של ליאת תימור מסגנון, שהם ראיונות אימייל, לא מועלים ל-nrg? לא מבינה את זה.
הנה ראיון של תימור עם ידידת המערכת דליה וירצברג-רופא.
[gview file="https://velvetundergroundblog.files.wordpress.com/2012/09/liat.pdf"%5D

כן, היה שם גם ראיון עם כנרת רוזנבלום על הספר שלה, ומרוב שחיכיתי שיעלה לאתר, פספסתי לתווכו לכם. ולפיכך פיצוי, הפוסט של כנרת על הספר שלה, שכבר חורך את רבי המכר, סיפור אהבות.

זהו היום האחרון של סינמסקופ באתר אורנג'. מחר יעבור הבלוג רשמית למשכן קבע תחת הדומיין שלו.
אבל הנה, הבלוג כבר פתוח לקהל, אם כי עוד לא הוסרו הניילונים.

לפני פיזור

סיכום אוגוסט של ולווט העצמאית מאתמול בלילה.
ותודה לתומכי הבלוג באשר הם.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

97 תגובות על אצבעות שחורות 31.8.12

  1. יניב מתל אביב הגיב:

    סתיו שפיר, לא שפירא.
    אנא תקני.

    אהבתי

  2. ז'ורז' סאנד הגיב:

    יופי.כדאי לאמץ את הרעיון גם פה.

    אהבתי

  3. סיימון הגיב:

    התשובה לפקסטון פשוטה: כי ישראל לא מאיימת להשמיד אף אחד.
    זה כל כך פשוט, שעצוב שצריך להזכיר את זה.

    אהבתי

  4. יואבי הגיב:

    כתבה משמיצה בטמקא על הנאום של קלינט איסטווד.
    הנאום מכונה פיאסקו, ו"מופע תיאטרלי עלוב… ששם ללעג ולקלס את הקולנוען בן ה-82 וגם את אלו שהזמינו אותו".
    "איסטווד פנה אליו [אל הכסא] ובהצגה שנראתה כאילו לקוחה מתרגיל בבית ספר למשחק, ניהל עמו "ויכוח" חד צדדי ומביך על ענייני דיומא (ובין השאר אף אמר לנשיא הנעלם: "לא אשתוק, זה התור שלי לדבר" [איך הלצה מוצלחת נאמרת לגנותו של איסטווד?]). מלבד הפארסה שנחשפה לעיני הקהל בוועידה ובבתים, נראה כי איסטווד עצמו קצת איבד את זה. "
    זהו. זה המסר: קלינט איסטווד איבד את זה.
    יש לנו הזדמנות בלייב לראות איך פועלת המכונה הזו של "התקשורת" וקובעי הטעם, שברצותם מעלים וברצותם מורידים.

    אני צפיתי בנאום ולא הבנתי מאין הגיעו התיאורים הקיצוניים האלו בהם בחר הכתב. מתברר שלא רק אני חושב כך, 60% מהאמריקאים שצפו בנאום אהבו אותו, ורק 14% לא).

    כמובן שהמאמר בטמקא הוא עיבוד של מאמרים אחרים שפורסמו בעיתונות האמריקאית וברשת, והדברים אמורים גם ביחס אליהם: המטרה סומנה- איסטווד איבד את זה.

    סיקור הוגן של הפרשה היה להביא את תיאור הנאום כפיאסקו וכעלוב בתוך טענות של הצד הדמוקרטי ולא כממצא עובדתי אובייקטיבי.

    עיתונות עאלק.

    (הצעה ל-V, כמו שיש פינת "מדינת כל גזעניה", אנא שקלי ליצור פינת "עיתונות עאלק". הנה למשל אייטם שיכול להיכנס לשם: בשבוע שעבר בכל יום התפרסם בטמקא כתבה סביב נושא הרגישות לגלוטן – תוך שרבוב שמו של הכהן הגדול אברהמסון – כאילו מדובר במגיפה ממש בשעה שמדובר ברגישות שיש ל1% מהאוכלוסיה, עם או בלי קשר לאופנת הגלוטן-פרי, שטמקא יוצר אותה ומעשיר אגב כך את תעשיית הגלוטן-פרי).

    אהבתי

  5. ולנברג הגיב:

    בינתיים התכנון הוא שמוזס ידפיס את מעריב

    ואולי כדי למנוע לזות שפתיים, שישראל היום פשוט לא ימשיכו להנשים את הצמח הגרמני ויפסיקו להדפיס דווקא אצל שוקן?

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כמות חצאי השקרים במאמר מדהימה.
      אבל !בצה"ל של דב"ג זה לא היה קורה.
      אם היה קורה? מישהו היה מפוטר מייד.
      יש בביתי עשרות פרסומים של המדור
      לידיעת הארץ בצה"ל. גם הוצאת
      משב"ט, גם ב'מחנה' גם "מערכות"
      דאגו לחנך לידיעת הארץ בצורה שקולה
      שגם תתאר את הטוב שבעם השכן
      את הרע אך גם הצורך במלחמה וגם
      את האסון שסכסכנים זרים כלוי וסרבני
      החלוקה המיטו על עם זה, שלא לדבר
      על החינוך לפני המדינה. גנץ לא
      אחראי לכל זו הרעלה סיסטמית.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      חז"ן, למה הכשלת את עוברח אורח, גם ברשעות אתה מומחה?

      אהבתי

    • ולנברג הגיב:

      בהחלט כשאשתך היא מ"מחסום וואטש", כך בטוח מנצחים מלחמות.
      תשאלו אפילו את אולמרט.

      אני בטוח אגב, שגם פה מישהו ידע להגיד שגנץ "מקורב לביבי והוא אף אמר זאת מספר פעמים"…

      אהבתי

      • green thumb הגיב:

        כן, משעשע ששני מגיבים הבינו לא נכון. רמטכ"לים מעדיפים לחלק את "מי הזיז את הגבינה שלי", על ספרים המציגים אמת היסטוריה הקשה לרגילים לתעמולה. אנשים שבשבילם פיטרס היא פאר חקר ההיסטוריה.

        אהבתי

    • ולנברג הגיב:

      חייל זקן, האמנם יש פרסום/עדות שגנץ מחלק את הספר או שזו מטאפורה?

      אם זה מה שעושה רמטכ"ל(שידוע מי הוא מהו), בלי שום קשר לעמדה פוליטית, אפשר להזדכות על הציוד וללכת בצורה מסודרת לחוף.

      אהבתי

    • שבוע שעבר פמפמו באל ארד ספר חדש שחוקר את תולדות שמות המקומות שהקולוניאליסטים הציוניים נתנו למקומות האוריגינליים-אסליים–ברסמי של הפלסטינים השורשיים. כשיבינו איך הגיע השם מג'הול לתמר יהיה אפשר לנשום לרווחה. עד אז ילדים, לשיר בקול:

      לקרן שלנו אלף זרועות
      הקרן רוצה תחלופת נשמות
      כובשים ציונים נשליכה לים
      ונקים כאן תרבות שסולדת מדם

      אהבתי

  6. אגנוס הגיב:

    במוסף ישראל השבוע של ישראל היום, בעמוד שנכתב על ידי מערכת וואלה:

    במקום השלישי ברשימת הכתבות הכי מטוקבקות: מות ניל ארמסטרונג עם 143 טוקבקים.
    בטוקבקים של השבוע, באותה כתבה, מובא טוקבק מס' 176.
    מספר הטוקבקים שיש כרגע לכתבה באתר: 136.

    אהבתי

  7. ניקי הגיב:

    אני יודעת שאת עושה עבודת קודש בתחום הזה, וגם אני שוב שלחתי תגובה (שברור מאליו שלא תפורסם, גם אם את הטעות הם יתקנו בהמשך, כפי שקרה כל כך הרבה פעמים בעבר), אבל מתי כן יתחילו בטמקא להגיה את הכתבות שלהם?

    בכתבה על קלינט איסטווד: "מפגן התמיכה וה*תוככה*". להשתגע, פשוט להשתגע.

    אהבתי

  8. מה נסגר? הגיב:

    את ממש מועלת בתפקידך. אחד היומונים החשובים בישראל משנה לחלוטין את העיצוב ואת התוכן שלו, עד כדי שינוי של לוגו העיתון, ואת לא חושבת שזה ראוי למלה אחת? ברור, זה שצביקה יחזקאלי הפך זמר זה הרבה יותר חשוב.

    אהבתי

  9. נ הגיב:

    רק לי נראה מוזר שעבר ככה בנונשאלנט שמשבוע הבא כנראה מעריב יחדל להיות עיתון יומי ויהפוך לשבועון סופש – וכולם בסדר עם זה?

    העובדים לא קולטים ש-70% מהם יחופפו תוך כמה חודשים?

    או שמא זה לא קורה והכל ספקולציות?

    למה לא לסגור וגמרנו. זה מוביל לגסיסה שקשה לצפות בה

    אהבתי

  10. עובר אורח הגיב:

    מגיש TV במצרים שהראה "דברים לא יפים" על האחים
    המוסלמיים נאשם בהסתה לרצח המנהיג מורסיי. איך האביב
    מתקדם לו.
    http://www.naharnet.com/stories/en/52057-egypt-tv-head-denies-inciting-morsi-s-murder

    אהבתי

  11. קשמיר הגיב:

    אמרת שוקינג, תוסיפי לזה השוואה מעניינת.
    נוחי דנקנר מוותר על 50% משכרו (רק במעריב?)
    ובכל מקרה השתכר פחות מרפי רשף (לפי news1,באדיבות חייל הבית)

    אהבתי

  12. קורא הגיב:

    לקרוא לשלומי לאופר עיתונאי זה כמו לקרוא להוא שעומד בצומת ומחלק ישראל היום דוור.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      ***

      V: הגדשת את הסאה. מילא פעם אחת הבלגתי בטיפשותי.
      רשעותך לא תיאמן. לא מתאים לי.
      אני מקווה שבגילה תיתמך בפיליפיני.

      אהבתי

      • מנחם הגיב:

        חחחח….
        חזק.

        אהבתי

      • ולנברג הגיב:

        רק חייל זקן לא מבין את גדולתה של המאור הגדול, של השנינות הבלתי ערסית בעליל, שכדי להוכיח את היותה השמש הגדולה הוסיפה אחרי הראיון עימך את המשפט "וחבל שלא הזכרת שחתכו לביבי בברית מילה את החלק הלא הנכון".

        אכן, גם בגילה היא אותו טיפוס כמו שהיתה בימים הנפלאים.

        אהבתי

  13. מסכל ממוקד הגיב:

    החלום באמת גדול של דאום כפי שאמר בעצמו בתוכנית הדוקו, הוא להיות סטאנד-אפיסט– כחלק מצורך אישיותי חזק לבלוט (אפילו עלה לבמה וניסה להצחיק את הקהל).
    ביחס למקרה הנוכחי להבדיל למשל מנשיא מדינה כמו זלמן שז"ר, אני חושב שזה לא סותר כלל.

    אהבתי

  14. מסכל ממוקד הגיב:

    כנראה שלא הבהרתי את עצמי. לא מדובר ב"רכילות מרושעת", אלא אולי המשך אגדה אורבנית שהנחתום עצמו מתאמץ לשווק.
    אז אחזור שוב, נהיר ש לדאום עצמו לא פחות מידיעות אחרונות חשוב לשווק עצמו "כעיתונאי מקורב למשפחה", -בבחינת הנה, עלה תאנה כשר: אנחנו? מאוזנים בכלל ביחס לרה"מ לא כולנו פלוצקרים.
    אני מניח שכמו עיתונאים מסוימים אחרים, יש לו גישה נוח יותר לסביבה מאשר אחרים- מכאן למכור את הטייטל שידיעות את דאום עצמו מוכר את עצמם?
    אלה חיים קלים.

    סתם לידע כללי, כפי שפורסם משפחת נתניהו אירחה את שמעון פרס, עשרות פעמים בשנתיים האחרונות לארוחות ערב חמישי/שישי, האם ניתן להסיק מכך שפרס הוא בכלל "מקורב של רה"מ" ?

    אהבתי

  15. קשמיר הגיב:

    פרויקט הלביא. פצע פתוח.
    מה שהיה, כך היה.
    ארה"ב השקיע הון עתק, בסכומים שהלכו ותפחו, בפיתוח מטוס הלביא.
    מטוס חדשני. פורץ דרך. אין מספיק סופרלטיבים.
    פעם ראשונה שמטוס נבנה, כך שמחשב ישמור עליו מאוזן, משהו כמו פירמידה הפוכה, עם יכולת תמרון יוצאת דופן. ועוד ועוד.
    אנשי הלביא בכתבה אמרו הכל יותר טוב ממה שאני מסוגלת/יודעת.

    מי שפעל נגדו היה חברות אמריקאיות, שהתנגדו ואפילו פחדו מהתחרות.
    הקונגרס האמריקאי, שאישר תקציבים עצומים לא רצה לבטל את התקצוב, כי אז היה נדרש להסביר למה אישר, או למה ביטל. במקום הפעילו לחץ לביטול הפרויקט בארץ.
    למי שלא זוכר, או לא היה עדיין בסביבה, בעיתונות באותה תקופה היו כתבות עם אמירות קשות נגד הפרויקט. כל מיני קשקושים והבטחות כמו ' אם יבוטל הלביא יהיו יותר כיתות לימוד, תקנים רפואיים וכו' '
    מכאן – עדות שמיעה – מפי אדם שהיה נוכח באותן ישיבות
    הנהלת התעשייה האוירית דנה איך לפעול למניעת החלטה על סגירת הפרויקט. בעקבות פגישה עם פרס, בה הבטיח נחרצות, שלא ייתן להחלטה שכזו לעבור, לא נקטו בשום פעולה.

    עצירת הפרויקט לוותה בהפסקת מימון אמריקאי.
    עדיין היו הרבה חוזים שנחתמו ותשלומים שהמדינה הייתה צריכה לממן, בשל ביטול החוזים שהיו קשורים לפרויקט.
    הרבה אנשים פוטרו, חברות שהלביא היה מוקד עיסוקן פסקו להתקיים.

    לא התפנו תקציבים לכלום, אבל היה מיתון.

    עם הלביא כולנו נמריא
    פצע פתוח.

    אהבתי

    • מני הגיב:

      המטוס הראשון שנבנה כך שמחשב ישמור עליו מאוזן, עם יכולת תמרון יוצאת דופן, היה ה F16, שהלביא נראה חיקוי ממש קרוב שלו, למעט, אולי, הכנפיים.

      הכתבה ב NRG היא חד צדדית מאד מצד אילו שהיו ההוגים והשותפים הקרובים לפרוייקט ומהווה גם הספד לעובדיה הררי ושיר הלל כללי לפרוייקט ולתעשיה האווירית.

      לא הוצגה העמדה הנגדית של מתנגדי הפרוייקט.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      גם בניית מלכות ישראל בסיני והנסיגה.
      גם הלביא, תחילתו וסופו גם מה שקורה
      עכשיו עם ארה"ב, נקווה שזה לא נזק
      מתמיד. מראה שיש מומחים לארה"ב
      תואר מ MIT קוראים NYT וכ"ו
      ששוכחים פרופורציות,הנוזל הצהוב
      עולה להם לשכל. כמה שהם מומחים
      שכחו משפט מוכר מהרבה סרטים,
      אולי גם של איסטווד:
      Dont push your luck
      buddy
      בעניינים האלו הגודל בעיקר קובע ועוד
      איך קובע. אסור לשכוח. פעם פעם
      לפני שהיו מחברות מדיסנילנד היו
      מחברות חומות עם שיר:
      "כלל ראשון בהליכה לך תמיד במדרכה
      חציית רחוב או כביש בה תלויים חייו של
      איש". ארה"ב זה סמיטריילר ענק
      עמוס מעל מה שמרשה המשטרה.

      אהבתי

      • הסמי טריילר הדורסני והנקמן עיוור לגורלם של אלה מחוץ לטווח האינטרסים שלו. ביטחון ישראל לא היה אף פעם בראש מעייניו. המעבר

        ישראל צריכה ידיד ולא סרסור שכופה עליה החזרת שטחים מול חבורת טרוריסטים ואו האסלם הפונדמליסטי. העובדה שישראל פיתחה באופן עצמאי טכנולוגיות נשק וחלל מראה שפרוייקט הלביא (ואני לא מבין גדול בתחום הצבאי) יכל להתרומם למרות מורת הרוח המופגנת מצידם.

        ההסבר בכתבה על הנהנתנות ורמז לטובות ההנאה של עבודה מול תאגיד אמריקאי של אנשי חיל האוויר שלנו נראה לי יותר מסביר.

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          שלום ותודה על התגובה.כל המדינות,כישראל
          דואגות ראשית לאינטרסים של עצמן. לזה נועד
          הארגון "מדינה". בעיית הבעיות היא הגדרת
          האינטרסים. מכל המעצמות המתפקדות
          כרגע ארה"ב היא הנוחה ביותר לישראל. אין
          מעצמות "ידידות" ולא היו. הייתה הצלחה
          עצומה של הציונות במשך כ 100 שנים ליצור
          זהות ולו חולפת וחלקית בין האינטרסים
          הציוניים לשל מעצמות. היו פיספוסים, בן
          גוריון ובן צבי למדו תורכית לחינם וז'בוטינסקי
          נתלה באנגליה שלושתם מאוחר מדי. תלות
          בארה"ב הייתה מעשה מוצלח ביותר,היו
          שרצו להתלות בברה"מ.
          עד כה ארה"ב המעיטה בכפייה על ישראל
          כי ישראל נזהרה. ארה"ב כפתה דברים על
          עירק, אפגניסטאן ובדרך עקיפה על ברה"מ.
          לא נעים להיכפות. הכינויים שאתה מכנה
          את ארה"ב נכונים ומדויקים מכאן הצורך
          בזהירות, רבה.
          ראוי רצוי וחשוב ליצור זהות כל שהיא בין
          האינטרסים של ארה"ב ושל ישראל.
          להרגשתי בחודשים האחרונים היה פיספוס
          בעניין זה. לפחות ארה"ב מקפידה להראות
          שאין זהות אינטרסים, החצנה זו אינה טובה
          לישראל וחבל שבמעשה או מחדל הגענו לכך.

          אהבתי

          • התייחסתי לטיעוני הנגד לגבי הלביא. עם השאר אנחנו מסכימים בערך…אני חושב שישראל היא האלטרנטיבה היחידה שלהם בשכונה בהיבט התרבותי-דתי ואני לא בטוח שהם מעדיפים שסין או ברה"ב יאמצו אותנו. אפשר לגלות עצמאות גדולה יותר. אני מעריך כשאובאמה ייבעט הכל יחזור לקדמותו.

            נ.ב.
            מוזר שאתה מודה לי על תגובות. אני נהנה מהדיון לא פחות ממך והתגובות שלך לרוב מנומקות יותר. זה די יוצא דופן במדיום הזה, לשיקולך.

            סקר לאורן המוריק שניה לפני שהוא מחריק:
            קלינט איסטווד או פול ניומן?

            אהבתי

            • green thumb הגיב:

              ברה"ב זה רפרנס למסע בין כוכבים שאיני מכיר?
              במחלקת המדינה דולקים האורות בסופ"ש, ישראל מאימת לבחור בסין כהורה חורג, לקלינטון רועדות הביצים.
              לשאלתך רשמית ולטנטית בבלוג זה תמיד אעדיף את זואי.

              אהבתי

            • עובר אורח הגיב:

              גדלתי במקום שכך מתחילים ומסייים דיון-ויכוח. אמירת תודה
              מעולם לא הזיקה לאיש. בכל דיון מסוג זה אני מרוויח וייתכן
              שזה עוזר למנוע את האלצהיימר.כללית בכל מקום שאני
              משקיע אני מנסה להיות קונסטרוקטיבי. משום כך אני מנסה
              לתרום כאן גם עובדות וגם רעיונות ופחות ליצנות והתחכמות.
              הדגם הראוי לבלוג זה הנו אפינגטון ואולי פוליטיקו ועוד. כמה
              מהניקים כאן יכלו לקבל דפים ולפתח נושאים ורעיונות. יש כמה
              לא הרבה, בלוגרים כאלו בעברית, יואב קרני מצויין.
              חשבתי שילך בכיוון זה וזה יכול היה להסתיים באקזיט מפואר
              לוולוט, עשיתי כמה פרוטות, באמת פרוטות מאוד עלובות,
              יחסית לאחרים באקזיט וזו הרגשה טובה. משום מה זה לא
              נראה שזה יקרה כאן, חבל. זו מדיניות בעלת הבית בטיפול
              בטוק בקים ונראה להיכן תגיע.
              אני באמת מקווה שמישהו עוקב בכעין חוקר נאמנה אחרי
              הבלוג, הניקים, התפתחותם מערכות יחסיהם ותרומתם לבלוג.
              לאדם חכם יש כאן פרויקט ששוה פרסום בתקופון מבוקר טוב.
              שלך בנאמנות.

              אהבתי

    • אלי הגיב:

      מישה ארנס:
      תמך בפרויקט הלביא;
      התנגד להסכם השלום עם מצרים;
      תמך ביציאה למלחמת לבנון הראשונה;
      תמך בתקיפה בעיראק במלחמת המפרץ הראשונה.
      כל כך הרבה חזון באיש אחד.

      אהבתי

  16. מסכל ממוקד הגיב:

    בסביבת רה"מ … ויש הגורסים שהמאמר הזה של חנוך דאום הוא ראיה לכך

    "
    יש פה מין הנחה מוקדמת שצריכה להתברר.
    אולי הגיע הזמן להפריך או לאשרר בזכות קומן-סנס כמה דברים.
    הטענה ש"דאום" הוא מקורב לרה"מ נראה כמו המצאה שנוחה קודם כל לידעות (הנה יש לנו עלה תאנה) וקודם כל לו עצמו.
    מר חנוך דאום שעם כל הכבוד לניסיונותיו "המחוברים" לחבר את הנוירוטיות שלו למימד מסחרי, למי שלא זוכר החל את דרכו ה"פובלציסטית" כתומך משולהב בקדימה- ההתנתקות- אולמרט בן כספית ושות' עת כתב במעריב.
    אני זוכר דווקא דברים הפוכים לחלוטין מהדעות של האיש.

    מותר ואף רצוי לחשוב פעמיים מה באמת עומד מאחורי הסלוגן שמתאים ככפת היד למשל בין בן-כספית לציפי לבני, אבל לא ממש בין החור לבין רה"מ.

    אהבתי

  17. אנונימי הגיב:

    כמי שלא ממש קורא מעריב, מישהו יכול להעיד מה היא עמדת העיתון בשאלת הזהות? האם מעריב היה פוסט ציוני או שמאלני? קראתי באיזשהו מקום שימחה לאיד שהשבירה ימינה של העיתון לא הועילה לו. האם העיתון באמת היה ציוני או שהכל יחסי והציבור רוצה את הדבר האמיתי.

    יותר מעניי אם המשברים בעיתונות הישראלית נובעים גם מתחושת הניכור של הציבור הישראלי ולא רק בגלל שהור רוצה לקבל עיתון חינם. האם יש כאן זרמי קרקע מהותיים שהעיתונאים היחסנים מסרבים לקבל. יותר מדי שנים הם התרגלו לקבל עיתונאי כאדם ציני מנוכר בעיסקת חבילה. אולי הציבור רוצה עיתונות ציונית? עזבו ימין/שמאל. מדובר בציוני או לא.

    הארץ השבוע ממשיך עם הקמפיין למען מדינה אחת לשני עמים.

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      דומני שמעריב היה ממוקם באופן מסורתי קצת יותר ימינה מידיעות, עוד מהימים בהם מאמר הדעות הבולט בו היה של שמואל שניצר המנוח (בזמן שעמודי האמצע של ידיעות בשישי נכתבו על ידי סילבי קשת, זיווה יריב ועמוס קינן – כמובן בתוספת המקאמה השבועית של חיים חפר). כשהמוני ב. ישראל נטשו את "העיתון הנפוץ ביותר במדינה" ועברו לקרוא ידיעות, הדתיים הציוניים נטו לשמור לו אמונים – לפחות עד בואו של "מקור ראשון". יתכן, כמובן, שגם לעובדה שידיעות נוטה יותר לפרסם צילומים… הממ.. חושפניים היתה השפעה על כך.

      אהבתי

  18. לחם הגיב:

    הנסיונות להחזיק את מעריב בחיים ראויים לכל שבח. אסור בשום פנים ואופן שמדינת ישראל תישאר עם ישראל היום. מדובר בשערוריה ענקית. סבר פלוצקר צודק, זו תופעה שאין לה אח ורע בעולם בצורה הזאת. העיתונות המודפסת בעולם אכן יוצאת מהמשבר מפני שעיתון מודפס הוא צורך נפשי. כמו שהרדיו לא נעלם כשטלוויזיה הופיעה כך העיתונות המודפסת לא תעלם בגלל האינטרנט. בארץ נוצרה בעיה ייחודית, קשה, הרסנית, שתשפיע על הדמוקרטיה מעבר להשפעתה על העיתונים. צריך יועץ משפטי לממשלה אמיץ שיילחם בישראל היום, אבל הקיסרית ידעה היטב למה היא תומכת בשפירא ליועהמ"ש. הוא לא יילחם בשום דבר. הפתרון יגיע מכיוון אחר והוא יגיע, צריך רק קצת סבלנות.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      אבל הקיסרית ידעה היטב למה היא תומכת בשפירא ליועהמ"ש

      שפירא יועהמ"ש? זה סקופ שקראת אצל כספית?

      אהבתי

    • יוריק הגיב:

      שפירא הוא לא יועץ משפטי. הוא מבקר המדינה.

      אהבתי

    • אחד אחר הגיב:

      לא הבנתי -מה הבעיה של ישראל היום?
      איך הוא בדיוק פוגע בדמוקרטיה הישראלית?
      מה הוא בדיוק עושה שהוא לא חוקי?איזה טיעון משפטי יש פה?
      ומי זאת הקיסרית?

      אהבתי

      • לחם הגיב:

        תאר לך שיצרן חלב היה מציף את השוק בקרטונים של חלב בחינם במשך שנים וגורם לקריסת המחלבות הקיימות. ברור שבית משפט היה עוצר את ההצפה באינספור טיעונים משפטיים. לגבי הפגיעה בדמוקרטיה זה ברור אפילו יותר מאשר חלב: הרחובות מוצפים בעיתון בחינם שמתחנף לראש הממשלה ולרבות מפעולות הממשלה. במדינות רחוקות דבר כזה נקרא דיקטטורה או פראבדה. התוצאות הרות האסון של התופעה הזאת יתבררו בעוד כמה שנים, אבל כל מי שעיניו בראשו מבין שמבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה היו צריכים לטפל בבעיה, יש לזה כמה סעיפים בחוק והם בוודאי מכירים אותם היטב, אבל ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם!!!!!!!

        אהבתי

        • אנונימי הגיב:

          כל דבר שלוקחים מאחלוסי״ם זה פגיעה בדמוקרטיה. רק בגלל שהם התרגלו לכל מיני פריבלגיות טבעיות שלהם מימים ימימה. ברגע שהעיתונות בראשות הארץ מערערת על התוקף המוסרי של המדינה והביטחון העצמי של אזרחיה בצדקת שרכם, על איזה ״דמוקרטיה״ מדברים? דמוקרטיה בלי מדינה?

          אהבתי

        • קשמיר הגיב:

          אתמול בבוקר תדלקתי בתחנת כורזים-גבעתיים.
          שאלו אותי אם אני רוצה מעריב או ידיעות. חינם.
          לא רציתי.
          נסעתי לרמה"ש. חנות לחומרי נקיון. אוסישקין.
          שאלו אותי אם אני רוצה ידיעות או ישראל היום. חינם.
          לא רציתי.
          נקסט.
          קניתי ירקות (אצל חיים).
          שם לי בשקית ידיעות אחרונות.
          אני מחלק ללקוחות. חינם.

          אולי די כבר עם ה'ישראל היום – חינם'
          כ-ו-ל-ם מחלקים חינם!!!!!

          אהבתי

          • קשמיר הגיב:

            שכחתי את עיתון הארץ.

            היה לי מנוי. ביטלתי לפני 6-7 שנים.
            כל כמה זמן מתקשרים ומציעים לי עסקה בכלום, פעם לחודש פעם לחצי שנה

            כולם!

            אהבתי

            • אורן הגיב:

              טוק טוק לראש של גפן, מחלקים עיתונים אחרים חינם בגלל הכניסה של "ישראל היום". לא שאני מגן על ידיעות הרי הוא פגע בעיתונים (ובערוץ 10) כאשר היה מונופול כוחני.
              פלוצקר רואה בעיה מוסרית בהזרמת הון ממקור חיצוני, ולא רואה בעיה בכוחנות של בעל שליטה בשוק.
              הבעיה המרכזית של "ישראל היום" הוא היותו אנטי עיתונות. תקשורת ברמה נמוכה מאד, המעדיפה טורי דעה על עבודה של כתבים.

              אהבתי

              • קשמיר הגיב:

                בתחנות דלק חילקו מעריב ידיעות חינם, גם לפני 10 שנים ויותר.
                גם אז זה היה בגלל ישראל היום?

                ואני לא מתכונת לעיתון בשקל. חינם.

                חוצמזה- לא הבנתי מה זה גפן

                אהבתי

                • מדובר בנאורות. להזכירך, העובדות לא רלוונטיות.

                  אהבתי

                • אורן הגיב:

                  ראש קשה, במבצעים ממוקדים במסגרת תחרות. מעניין אך לא ראיתי שלט גדול מעל תחנת דלק – "ישראל היום" חינם למתדלקים אצלנו.
                  זה ההבדל בין מוצר שיש לו מחיר רשמי למוצר חינמי. אולי תפעילי את ההגיון במקום לחזור כמו תוכי על טיעוני ספין.

                  אהבתי

                  • קשמיר הגיב:

                    1997-1999 עבדתי בנתניה. תידלקתי בגלילות.
                    תמיד נתנו לי עיתון.
                    3 שנים. מבצע ממוקד מאוד.

                    אל תיקח את זה קשה – הגיון זה לא הצד החזק שלי 😆

                    אהבתי

                    • אורן אמפתי מתמיד הגיב:

                      למרות שתקפת אותי בסמיילי אנסה להסביר לך.
                      א. בגלילות חלק מהעניין היה תחרות בין תחנות הדלק.
                      ב. העיתונים הרוויחו פרסום בשילוט בצומת מרכזית. זה הבסיס להרבה מבצעים בתחנות דלק גם במוצרים אחרים.
                      ג. המהות היתה"כאן אפשר לקבל חינם מוצר שבד"כ עולה כסף".
                      ד. מטרת המבצעים השונים של חלוקה חינם כיום שונה, נסיון לשמור על היקף החשיפה של העיתון והמודעות הכלולות בו.

                      אהבתי

                    • קשמיר הגיב:

                      אורן יקירי (עולה לי?)
                      תקרא שוב את מה שכתבת, בסעיפים ב' ו-ד'
                      בשניהם חלוקה חינם תמורת פרסום.
                      באחד פרסום בצומת, בשני פרסום בעיתון.
                      אפשר להתפלפל, אבל במהות אין הבדל

                      אהבתי

                    • קשמיר הגיב:

                      לפני שתתעלף לי –
                      ראיתי שבאחד העיתון מפרסם את עצמו ובשני מפרסמים אצלו.
                      אני מתייחסת ליחס –
                      1. תפוצה שווה חשיפה
                      2. חשיפה גדלה הפרסום בתשלום עולה
                      3. המחיר הוא חלוקה חינם

                      אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      אעבור איתך על הסעיפים של החוזה.
                      ב. שייך לימים לפני האינטרנט וישר"ה, כאשר למוצר עיתון היה ערך כספי ברור.
                      ד. ידיעות נאלץ ל"נפח" את חשיפתו, בכדי לשמור על המחירים שגובה על פרסום. על כן מבצע בדרכים שונות חלוקה במחיר החדש, שנקבע למוצר.

                      אהבתי

        • אחד אחר הגיב:

          אתמול הסברתי למישהו שזה לא דאמפינג.
          מכיוון שזה עיתון שנכתב על ידי ישראלים,מודפס על ידי ישראלים,מפרסם חברות ישראליות ומסופק בעיקר לישראלים.
          בקשר לעובדה שהוא מפסיד כסף- אז כל עיתון שמפסיד כסף צריך לסגור מכיוון שהעלות שלו עולה על ההכנסות?
          האם רוב אתרי האינטרנט שמתקיימים רק מפירסום ולא תמיד רווחיים האם כולם דאמפינג?
          האם ידיעות שמוכר את עיתוניו בשקל בתחנות מרכזיות זה לא דאמפינג
          וההגרסאות החינמיות שלו? ושאר החינמונים?
          וגם אם באמת מדובר היה בעיתון תעמולה גרידא שמפאר את נתניהו בכל עמוד שני -זה עדיין מותר בדרך כלל- כי אני אגלה לך סוד- חופש כלכלי הוא חשוב ורגולציה שמונעת מונפול היא חשובה אבל חופש הביטוי הוא חשוב פי כמה בשביל דמוקרטיה מודרנית.

          אהבתי

          • אורן הגיב:

            וניסו להסביר לך שדאמפינג זה לא רק יבוא הצף, אלא יכול להתרחש בשוק מקומי. ובאמת איפה היתה הדמוקרטיה המודרנית לולא הבטחנו את חופש הביטוי ליומונים המפארים את השלטון. תפסיק עם הלימוד בהתכתבות אצל היונה.

            אהבתי

            • אחד אחר הגיב:

              אורן .

              וניסו להסביר לך שדאמפינג זה לא רק יבוא הצף, אלא יכול להתרחש בשוק מקומי.

              אנשים יכולים "להסביר" לי שהירח עשוי מגבינה- זה לא אומר שהם צודקים.

              ובאמת איפה היתה הדמוקרטיה המודרנית לולא הבטחנו את חופש הביטוי ל…

              היא הייתה נגמרת- חופש הביטוי זה לכולם לא רק לאלו שעתם דומה לשלך.

              ליומונים המפארים את השלטון

              לא ברור לי למה יומנים שמוטים לטובת מישהו הם איכשהו יותר רעים מיומונים שמפארים נגד אותו אחד ומפארים מישהו אחר.
              מה זה משנה אם זה "ביביתון" או "אולמרטון"- מי יקבע מי מותר ומי אסור?

              תפסיק עם הלימוד בהתכתבות אצל היונה.

              כן כי אנחנו הימנים כולנו תוכים -רק חוזרים על הצלילים של היונה…

              אהבתי

  19. Eli הגיב:

    סיפור מאלף מה- Examiner
    מתברר שסגן העורך מינה את הידועה בציבור שלו לעורכת משנה, את אישתו העסיק במשרת כתבת, ועוד מקורבת אינטימית, קודמה לעמדה ראשית בהוצאה לאור.
    עד שהגיע בעל הבית וגלגל אותו ואת העורך שנתן לזה לקרות, מכל המדרגות.
    מדמיינים דבר כזה אצלנו, עם כל השחיתות והנפוטיזם? נו צ'אנס

    אהבתי

  20. ההשוואה בין תוכנית הגרעין האיראנית לזו הישראלית מגוחכת משתי סיבות: א. היא מניחה שהיחס לגרעין צריך להתבסס על סוג של שוויון או הוגנות (אם לישראל מותר אז גם לאירן, ואם אסור אז לשתיהן). בפועל היחס נגזר מרמת האיום הנשקפת: אין דין מדינה החותרת להגמוניה אזורית, השמדת מדינה סמוכה, וסיסמתה "מוות לאמריקה", כדין בת ברית קטנה, המעוניינת בהרתעה כדי לשמור על קיומה. ב. הנחת איזון בין המדינות. אירו עצומה בשטח, באוכלוסין, ובמשאבים, וישראל קטנה בכולם. לכן, העוצמה שתוקנה לאירן משיהיה בידיה נשק גרעיני גדולה מזו שתהיה בידי ישראל. מאזן כוחות לא יוכל להתקיים בין השתיים. אם כבר, אזי יכולותיה הגרעיניות (לכאורה) של ישראל הן המאזנות את יחסי הכוחות היום.

    אהבתי

    • נימוק שלישי שנזכרתי בו במאוחר: החשש מהתגרענות של מדינות נוספות במזה"ת. מדינות ערב השלימו עם יכולותיה של ישראל, אך אירן גרעינית עלולה להצית מרוץ חימוש גרעיני באזור. כך שהעניין מסתכם בזה שמדיניות הגרעין של ישראל מוכלת כעת ע"י המערב, ומוצדקת ע"י הפער במאזן הכוחות האזורי, בעוד שיהיה קשה מאוד להכיל איראן גרעינית, על כל השלכותיה.

      אהבתי

      • שרוט הגיב:

        אז אתה אומר שבנינו את ה(לכאורה) כור ה(לכאורה) גרעיני ראשונים כדי לאזן את יחסי הכוחות העתידיים. מעניין! 😆

        אהבתי

        • מסכל ממוקד הגיב:

          הכור שלכאורה נבנה, בהוראה של דוד בן גוריון (שפרס היה בו במקרה הטוב פקיד הוצל"פ) ואף ניסה בשנים אח"כ, הוא תוצר של תודעה ברורה של הצמרת ובראשה אצל דוד.
          השכנים הקרובים וגם הרחוקים שלנו ברגע שיוכלו לבצע בנו רצח עם, כפי שתכננו וניסו לבצע עוד מהימים של המופת'י ביד ביד עם הרייך (גם לאחר שהרייך פורק) כמו גם בכל ניסיון הבא.
          וכפי שהם מצהירים על כך היום.

          הכור הוא מכשיר שמטרתו היא גזענית: להוות אמצעי שובר שיוויון המקטין סיכוי למלחמות שמטרתן השמדה של ישראל.
          קיומו של נשק גרעיני בצד פונדמטליסטי מאידך, שהיה מוכן להקריב מעל מיליון "ילדי מפתח-גן-עדן" בני 14 כדי שירוצו ויתפוצצו על מוקשים
          (מלחמת אירן עירק) שובר את השיוויון הזה, ומגביר את הסיכוי בעשרות מונים של ניסיון ללכת על מלחמת השמדה אפילו בלי לעשות שימוש בגרעין עצמו, בשלב א'.

          אהבתי

          • שרוט הגיב:

            אני מבין אותך, אתה אומר שהם פשוט יותר מטורפים מאיתנו ולכן לנו מותר, ולהם אסור. זה בהחלט הגיוני (לכאורה)

            אהבתי

            • לוחמה אלקטרונית הגיב:

              הדיון האם "מותר" או "אסור" למדינה מסוימת לפתח נשק גרעיני הוא חסר טעם. נניח שלאיראן מותר בדין לפתח נשק גרעיני, תוך שהיא מכריזה השכם והערב על כוונותיה להשמיד את ישראל. האם על ישראל לעמוד מנגד רק כי עפ"י החוק הבינלאומי הדבר "מותר" (היפותטית)?

              אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      ישראל נוהגת בצורה הכי חוקית האפשרית בעניין נשק
      גרעיני בניגוד לכמה מדינות.
      הנימוק הכי בסיסי הוא החוק הבין לאומי שאותו מטיחים
      בפני ישראל יום יום. וממנו מתעלמים כאשר דנים
      בקשר בין ישראל למחקר/לעיסוק בגרעין. לכל מדינה
      בעולם זכות מוקניית, כמדינה עצמאית, לעסוק בנושאי
      גרעין כאהבת נפש עמה/מנהיגיה, נקודה סוף.
      הרבה מדינות חתמו ממרצונם על וויתור על זכות זו.
      בכך הסכימו לביקורת קפדנית וקבלו אפשרות לעזרה
      (במחיר !) בעניין זה מהחותמים. ישראל לא חתמה.
      כך נמנע מנה כל שת"פ בעניין. כרגיל, החוק הבין לאומי
      גמיש. הודו, בין היתר, לא חתמה וקבלה עזרה. יש לה
      כורים גרעיניים מסוגים רבים, נשק גרעיני ו אולי צוללת
      מונעת בכור. מצב לפקיסטאן שלא חתמה דומה. אחד
      הנושאים שבאמת מושתקים זה הקשר האטומי בין צדיקי
      יפן להודו ופקיסטאן.
      אירן חתמה על כל ההסכמים הבין לאומיים בעניין אנרגיה
      גרעינית. לפי כל מה שידוע היא כנראה מפרה אותם
      בשיטתיות. רוסיה החתומה על ההסכמים סיפקה לאירן
      מידע גרעיני בשעה שלא בטוח שאירן ממלאת את
      ההסכמים. זו הפרה בוטה של ה NPT השם הכללי
      להססמים. באים צדיקי העולם ומבקשים לחתום על עוד
      הסכמים. הבלוג הזה חבריו וידידיו מסיאטל עד…
      הנו אחת ההוכחות לך שהמבנה החברתי פוליטי של
      ישראל יהווה את הבקרה הטובה שכל הסכם בין לאומי
      יבוקר בקפדנות שאין שני לה בעולם.
      הדרישה הבסיסית של צדיקי העולם צריכה להיות מילוי
      מלא ומושלם של כל ההסכמים שאירן כבר חתמה
      עליהם, אחרת מה בכלל התועלת בהסכמים?
      וראה סיפור הכור הסורי.

      אהבתי

    • מסכל ממוקד הגיב:

      פקסטון מוכיח שהמדיניות הזו היא כמו שאומרים פה "מדינת כל גזעניה"- נוסח ארה"ב.

      למה באמת לא להשוות בין מי שמצהיר כי מטרתו להשמיד אומה אחרת, לבין מי שעומד על זכותו המוזרה לא הניח למאות אלפים מאזרחיו שלא להשמד?

      למה לא לתת יחס לרוצח ולמתגונן יחס זהה?
      שוב גזענות!

      שאלות אינטלגנטיות שזכורות לנו עוד מיקי קיימברידג' הטובים.

      ב-30 בינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. עשרה ימים לאחר מכן התכנס איחוד הסטודנטים של אוניברסיטת אוקספורד לאספה דרמטית. על הפרק הייתה הצעה שזו לשונה: "בשום נסיבות שהן לא יילחם הבית הזה למען המלך והמדינה". רוחות מלחמה נשבו באותם ימים באירופה. המשמעות של עליית היטלר לשלטון הייתה ברורה. .

      אהבתי

כתיבת תגובה