חכי לי ר'


תמונת היום

הצילום של היום, שער ישראל היום: אני לא מכירה את הפסל הזה שבמדשאת משכן הנשיא, אבל המיזנסצינה היא לגמרי חכי לי ר'. ומיהי ר'? מדינת ישראל? איראן?

בידיעה עצמה, היא כתבת השער של העיתון הבוקר, אומר רמטכ"לנו גנץ: "נגיע לכל מקום בכל זמן".
והיכן מונחת ידו של בני בני ילד רע? על ישבנה של חכי לי.
רק אותי זה מצחיק?

אשת הטייס

בכל יום משתדל ידיעות לגייס מישהו אחר נגד תקיפה באיראן (בסו"ש היה זה בובת האצבע של אריק שרון הנם, דב ויסגלס). והיום בשער (בצהוב): "אשת טייס לח"כים שקוראים לתקוף: אנחנו נשלם את המחיר":

מה שיש לי לומר ללהקת המעודדים שצצה היום הוא שאני לא רוצה להיות אישה של גיבור מלחמה, או גיבור של תקיפה מוצלחת ככל שתהיה… לפני שאתם מובילים אותנו לתהום… אני מציעה לכם להתאפק ולהריע רק אחרי שתקיפה תתבצע, בתקווה שכל לוחמינו יחזרו בשלום

מעריב שלום, נוחי דנקנר להתראות

על הטור המטלטל של סבר פלוצקר ביום שישי, בו ברא לו עולם מופלא כששלדון אדלסון הוא האשם בקריסת העיתונות בישראל, כולל קריסת מעריב שחולייו לא קשורים בשיט לעניין אדלסון הגיב אתמול גם דרור אידר בישר"ה. חלק מדבריו מוגזמים, והוא מתעלם מהעובדה שכשעיתון מציג תמונה הפוכה לזו של ידיעות, הוא חוטא באותם כשלים. אם ידיעות יצר שיחדש, ישר"ה מחרה-מחזיק. לחלק מהדברים אני מסכימה, ככתוב (ע"ע).

ניר חפץ לגל"צ אתמול: אני לא יודע כמה מעובדי מעריב יפוטרו ומתי.

ועוד מאתמול: שי ודרור עושים נוחי.

אברי גלעד שמח כשטייקונים נופלים.

הולי שיט: מעריב יצא למלחמה בהארץ בכל החזיתות וערך גיוס כללי של מיטב פובליציסטיקיו, אחרי שהמארקר הקדיש אתמול 12 עמודי מערכת לסיקור הדנקנריזם וקריסת מעריב. נראה לי שמה שהכי חימם אותם זו כתבת השאלותשובות של איתן אבריאל.
רואים? כל עיתן מגויס לענייניו. אין שום הבדל בין ידיעות, הארץ, מעריב וישראל היום. same shit.
כל המאמרים הללו ממלאים את כפולת הדעות של מעריב, 26-27.
כותרת הגג לפרויקט בשער העיתון (שמופיעים בו ארבעה נושאים: עימות בין גרוניס לנאמן; מסע הרס של תלמידים (סיפור זוועות בראש העין); הפניה לגליון שישי – כן, ביום שני – כתבה על ארבעה טייסים והמלחמה במארקר):

מה האינטרס האמיתי מאחורי המתקפה של כנופיית דה מרקר על מעריב ו-IDB


במרכז עמוד הבית של nrg.
בן-דרור ימיני:

אפשר להניח שאותם בודדים מעיתונאי "הארץ" שהגיעו להפגין סולידריות עם עובדי "מעריב" לא יצליחו להשמיע את קולם. אין מקום למי שחורג מהקו. אבל לקמפיין הסתה יש מקום. הרבה מקום. 12 עמודים הקדיש אתמול "הארץ" לצורך ריקוד על הדם. שיא חדש בקמפיין נגד "מעריב". ישראל לא זכתה בשום מדליה באולימפיאדה. עיתון "הארץ" יזכה במדליית זהב אולימפית על חרפה עיתונאית.

שי גולדן, שעבר מהארץ למעריב:

הנחת היסוד של מי שעומד בראש "דה מארקר" היא שסגירת "מעריב" תביא להושעת "הארץ". אפס כי הוא מבין בכלכלה פחות ממה שהוא חושב – מצבו של "הארץ" גרוע מאוד, וסגירת "מעריב", גם אם מחר בבוקר, לא תושיע אותו. אולי רק תקנה לו כמה חודשים של חסד מדומה. לא יותר. המצב בשוק התקשורת כל כך קשה עד שאין לדמות כי מישהו יצליח לטפס על גופתו של רעהו ולהציל את נפשו.

בן כספית:

ולמה אוכלת אותם העובדה שנוחי דנקנר רכש את "מעריב", אבל אין להם בעיה להמשיך להתקיים בזכות כספם של שלושה אנשים שנויים מאוד במחלוקת: אחד הוא מו"ל גרמני בעל עבר נאצי מוכח, השני הוא אוליגרך רוסי שאף אחד לא באמת יודע איך עשה את הכסף, ועל השלישי (אדלסון) כבר דיברנו. את הכסף שלו אנחנו דווקא יודעים איך עשה

יהודה שרוני:

"מעריב" וכותב שורות אלה תבעו בבית המשפט את אתר "דה מארקר" ואת אנשיו בגין העתקת מאות כתבות. לאחר כמעט עשור של התדיינויות יינתן פסק הדין במרוצת השבועות הקרובים. לו ב"דה מארקר" היו מיישמים את הנורמות שהם מטיפים לאחרים, כותביו היו חייבים לתת גילוי נאות לתביעה. ל"דה מארקר" הייתה סיבה נוספת לתחזק לאורך השנים את הקשיים של "מעריב". לפני שלוש שנים ניסה סגן המו"ל לקדם את הפצת "דה מארקר" למנויי "מעריב" במחיר חיסול מגזין "עסקים". זה לא עבד. "הארץ" היה שמח לרכוש את מנויי "מעריב" במכירת חיסול, אבל הוא צריך להתאפק.

מה שמעניין במתקפה זו העובדה שעד הבוקר לא נכתבה במעריב מילה על קשיי מעריב, ופתאום מתוודעים הקוראים לאסון דרך המלחמה בהארץ/המארקר.
והקטע העוד יותר מדהים: במעריב עסקים אין אף אות (אף אות) על מצוקות מפעלות דנקנר ושות'.
בע' 4 יש ידיעה שכותרתה "כלל ביטוח חברה ריווחית, יציבה ובעלת הנהלה חזקה".
בכלכליסט הכות' הראשית היא "דנקנר מבקש 3 חודשים כדי להכניס משקיע".
ע"פ כות' האתר: תמורת הארכה שמבקש דנקנר מהמשקיעים המוסדיים הוא יעמיד פיקדון של 35 מ' ש'.
כפ' 2-3 – הטעויות הפטאליות של דנקנר.
בממון אומר מנכ"ל שופרסל שממשיכים כרגיל, נווית זומר מספרת שדנקנר מינה "אחראית חוב" ושבאוצר מרגיעים, ושי סלינס מדווח שהאג"ח של אי.די.בי צללו.
בשער הארץ הפניה ממש מתחת לקפל: תמונה מחויכת של דנקנר עם הכות' והמש' (המארקר, ע' 1-5 בלבד!):

דנקנר מבקש הזדמנות להשיג משקיע
בשוק ההון כבר מספידים את אי.די.בי, אך מנהלי הקבוצה עדיין מחפשים אחר גורם שיזרים כסף

בשער המארקר: "אי.די.בי תבקש מהמוסדיים 100 יום למציאת משקיע"
כפ' 2-3 "מציאות חדשה באי.די.בי: אסיפות נושים במקום מטוסים פרטיים". באתר הכות' מותנה.
גיא רולניק, השושבין, עדיין בחזקת נעדר. שוב, לא מן הנמנע שהוא בחופשה.

במלחמה משתתף היום גם גונן גינת. ע"פ כל ע' 13 בישראל היום הוא מסביר "הנתונים מדברים: מתי ואיך החלה נפילת מעריב וידיעות אחרונות"

הוא מביא את הנתונים הללו. נשער שהם נכונים. לא בדקתי:

נתחיל מ"מעריב". על פי הדו"חות של TGI, בין שנת 2000 ל-2007 ("ישראל היום" החל להופיע בסוף יולי 2007) ירדה החשיפה לעיתון מ-27.1% ל-17%. זו ירידה רצופה המסתכמת בקרוב ל-40% בשבע השנים שלפני הופעתו של "ישראל היום". ומה קרה באותה תקופה ב"ידיעות אחרונות"? שוב, על פי TGI, בין שנת 2000 ל-2007 ירדה החשיפה לעיתון מ-%50.7 ל-%38.4, וזו ירידה של כ-24%. כל זה לפני הופעתו של "ישראל היום". ולגבי "הארץ"? ירדה החשיפה מ-8.9% ב-2000 ל-7.4% ב-2007 – ירידה של כמעט 17%

אוקיי, מספרים זה בסדר, אבל הפסקה האחרונה שלו מקוממת:

ההצלחה של "ישראל היום" לא התרחשה רק משום שגילינו שאפשר לתת לקורא עיתון טוב בלי להתעלק על הארנק שלו. הסיבה העיקרית היא שלעורכי ביטאון מהסוג של "ידיעות" קשה להפנים: שכמו שכתוב בכל גיליון של "ישראל היום" בעמוד 2 למעלה, אנחנו אף פעם לא שוכחים שאנחנו ישראלים. הקוראים שלנו, כך נראה, מאוד אוהבים את זה, ואנחנו מודים להם.

בחייאת גינת. אתה לא מתעלק על הארנק של הקונה כי יש לך מולטי מיליארדר שיממן אותך עד יומו האחרון. מה באמת יהיה לאחר מכן? יש ירושה כתובה?.
ואני (ופה יגיע עליהום כללי) לא מאמינה שאנשים קוראים או לא קוראים כי עיתון הוא "ישראלי", "ציוני" וכנהאלה. מעריב לא ציוני? לא מספיק ימני? שטויות.
אגב, ישר"ה זומם אתר חדשותי עד סופהשנה.
אגב, לא נכון ש"עותקים בתשלום מופצים למנויים". המנויים משלמים על ההפצה בלבד, על שהוא מגיע לפתחם. אין לי מושג כמה כאלו יש לעיתון.

ראיון עם חגי עמיר

עמי קאופמן מ-972 ראיין את חגי עמיר. הנה הראיון בעברית. הנה באנגלית. לא מסוגלת לקרוא את זה. נפשית. לא רוצה. אולי אני מועלת בכך בתפקידי. אבל מחובתי להביאו. אז הנה.
ב-nrg התייחסו לראיון בו חשקה התקשורת כולה, כך אומרים. וגם ב-mako. וב-mysay.

עדכון דורון נשר

מצבו קשה אך יציב. המשפחה מאשימה את מד"א.
על פי ירון קלנר בידיעות מצבו של נשר השתפר, והוא "אף הצליח לדבר מעט עם הצוות הרפואי". וואלה? לדבר? פששש.

קצה האצבעות

ראיון עם ארבעה טייסי-על בסופשבוע.

ראיון עם אורלי וילנאי ב-7 ימים.

ושכחתי לציין עוד אתמול שקוראי ידיעות יזכו להצצה לרומן הלח 50 גוונים של אפור לפני כולם + טורי פרשנות.

יש עורכים בבית?

אולי אני לא מבינה ומדובר במונח משפטי:  יש דבר כזה, הברחת קרקעות? איך מבריחים קרקע?

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

העיתונאית דבורה נמיר הלכה לעולמה.

רחל ממליצה: למה אמהות מחליפות את תמונת פרופיל הפייסבוק שלהן בזו של ילדן?

ידיעות משתף את קוראיו בפייסבוק במה שמציק לברנע. הוא מאחל לאנשים שנה טובה ואלו משיבים לו במנוד ראש ספקני. אויה.

לפני פיזור

הפוסט של אמש, אם נרדמתם בתשע: עד הטרול הבא.
כאילו נולדתי אתמול, אני מופתעת בכל פעם מחדש כשמדביקים לי מילים שלא אמרתי, מחשבות שלא חשבתי ומעשים שלא עשיתי. ולא מדובר בניואנסים, מדובר בעיוות מוחלט של המציאות למען אג'נדה ששווייה כמגדל קלפים ביום חורף (ע"ע תגובות "הצופה"). וכרגיל, החוטא והטועה לא יודה לעולם "טעיתי". לעולם.

ומעצב לשמחה: תודה לתומכי הבלוג היקרים. חלק גדול מהם, את הרוב, איני מכירה, אבל מדי פעם מפציע שם מוכר וממלא את לבי רון: הן על שהוא והיא מקוראי הבלוג, והן על התמיכה. אז שוב תודה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

93 תגובות על חכי לי ר'

  1. חיותה הגיב:

    להצליח לדבר אחרי אירוע מוחי זה עניין גדול, למרבה הצער. רפואה שלמה שתהיה לו.

    אהבתי

  2. ג'ורג' הגיב:

    שלום דבורית
    נכנסתי כדי לראות על מה הכסאח בין מעריב לבין דה מרקר ואגב כך ראיתי את הפוסט שלך על הטרולים.
    לפני כך וכך חודשים טענת בפני מישהו (לא זוכר מי) שאין עיתונאים שתומכים ברצח מתנחלים, וכאשר הוכחתי אותך על טעותך זכיתי לכמויות ארס שלא היו מביישות את נוני מוזס וגם לדרישה להסתלק- דרישה שמילאתי כדי לכבד את רצון בעלת הבית.
    אז לפני שאת תוקפת את המגיבים שלך, נסי קצת לקשוט את עצמך.
    בלי קשר, תודה על העדכון הבהיר בנושא מלחמת העיתונים, ושיהיה בהצלחה לכל הצדדים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      נכון מאוד: כל תגובה שתגיד את האיוולת, שיש עיתונאים שתומכים ברצח מתנחלים – תימחק.

      מעולם לא אמרתי שיש פה חופש ביטוי ללא סייג. הקווים האדומים שלי ברורים. אני ורק אני אקבע מהם.
      ברירת מחדל של הסובלים מההתעמרות שלי ידועה.

      אהבתי

  3. אחד אחר הגיב:

    איך זה שרק ידיעות מדבר על קרע בין נתניהו לאובמה?
    המצב באמת יותר גרוע מבדרך כלל או שזה רק ידיעות עושה כידיעות?
    מה הסיפור כאן?

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      זאת בדיוק הבעיה. אין אף כלי תקשורת ישראלי שאתה יכול לסמוך עליו שתקרא בו תמונת מצב אמיתית. כולם מגוייסים ברמה כזו או אחרת, לכיוון הזה או השני. אולי בתקשורת האמרקאית ניתן למצוא משהו, אם כי גם בזה אני מסופק.

      אהבתי

      • אריאל הגיב:

        היינו צריכים את ריבוי כלי התקשורת ואת התחרות ביניהם בשביל להבין ש"תקשורת משקפת מציאות" זו תיאוריה אקדמית מאוד יפה, שלצערה הרב לא עומדת במבחן המציאות

        אהבתי

      • יוריק הגיב:

        ריבוי כלי התקשורת משקף את המציאות. לא כל כלי תקשורת לבדו.
        התקשורת המקצועית איננה הדרך היחידה לדווח. כל אדם נפגש עם אנשים ושומע דעות. אנשים שונים קוראים/שומעים כלי תקשורת שונים.
        לפיכך התיאוריה איננה "אקדמית" אלא מציאותית מאד.

        אהבתי

      • אריאל הגיב:

        אני דיברתי על מציאות אובייקטיבית "יחידה". אני בהחלט יודע ש"לכל אחד יש את האמת שלו" וכו' וכו'. התגובה שלי כוונה לאלו שחושבים ש"פעם היה כאן יותר טוב", שכאשר היה רק "העיתון של המדינה" וערוץ 1, אז הסטנדרטים העיתונאיים היו טובים יותר, לא היו אינטרסים של בעלי-הון וכד'. סה טו

        אהבתי

    • יוריק הגיב:

      ערוץ 10 דיבר בקול גדול וברור על קרע עמוק בין ביבי ואובמה.

      אהבתי

  4. איילת הגיב:

    לגבי "למה אמהות מחליפות את תמונת פרופיל הפייסבוק שלהן בזו של ילדן?" –

    עברתי על כל חברי הפייסבוק שלי, והיחיד ששם את בנו בפרונט היה דוקא גבר.

    אהבתי

    • רועי הגיב:

      בדקתי גם אצלי, יש ויש – אבל יותר גברים מנשים. מצד שני, למה להרוס תיאוריה טובה (או לא טובה, אבל עדיין למה להרוס).

      אהבתי

  5. רטקסס הגיב:

    ליודעי דבר: האם בעשורים האחרונים התרחשה בישראל כזו מלחמת תקשורת? בחוצות העיר, על דפי העיתון ובטלויזיה?
    מעריב והארץ מתנגשים ומתגוששים.
    ישראל וידיעות טופלים האשמות אחד בשני, ידיעות וקשת מסוכסכים..
    ואיכשהו ערוץ 10 מצליח להיות חבר של כולם. טוב נו, חוץ מ"רשת".
    מה קרה? קצת קשה אז מסוכסכים?
    ואולי אין מקום לכולם?

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    היום דיברו אצל רזי ברקאי בן דרור ושוקן.
    לא היה להם הרבה מה לחדש, אבל זה ששוקן ניאות לדבר אל העם, גם אומר משהו.
    ושמישהו יעשה כבר ctrl-z לשינויים שעשו במבזקי החדשות שם.

    אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    את התמונה של ישר"ה היה רצוי להגיש עם מדרש מאת הקפטן.
    הישירות שלך הרסה את הפאנץ'.

    בלעדי מחר בידיעות:

    אשת האופה לישראלים שקונים לחמים: אתם יודעים כמה חם ליד התנור כל הזמן?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      פשוט הקפטן החליט לישון עד מאוחר הבוקר ולדלג על מדרש התמונה היומי, אז נשקתי על מצחו, הנחתי לו לישון ועשיתי את העבודה.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        טוב, אז בכל זאת מילה טובה.
        סחתיין על הקאץ'.
        התמונה וההקשר זה אחד הדברים היותר מצחיקים שהיו פה לאחרונה.
        מרוב שזה טוב, אני חושב שהיה מגיע לזה אריזה טובה יותר.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        יש לי תחושה עמומה שכל העניין עבר פה ביעף מעל חלק גדול מהראשים.
        אה, שכחתי, ותודה על המחמאה ׁ(לא יודעת לארוז)

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        טוב, אין לי מושג מהו מדרש תמונה ואיך הקפטן קשור לזה, בטח בדיחת בלוג ליודעי ח"ן, אבל אם מדובר בניתוח תמונה, אין לי בעיה לקפוץ למים הקרים.

        בצילום של אריאל חרמוני 3 דמויות: חכי לי ר', הגבוה והגוץ.
        חכי לי ר' – מטבע לשון שטבעה שרה אנג'ל בספר מונומנטאלי שפרסמה, המתאר, בין היתר, את יחסיה עם אלוף נעוריה האדון שמעיה אנג'ל, שעקב הכרות איתו, לא תשמעו ממני מילה רעה אחת עליו. מי שקרא – מבין, מי שלא קרא ומצוי בז'אנר שלמענו הומצא האינטרנט – מבין, מי שלא קרא ולא מצוי בז'אנר הנ"ל – לא נותר לי אלא להניד לעברו ראש.
        במציאות, למען השכלה הכללית – שלא תגידו שבזבזתם זמן בתגובה הזו – מדובר בפסל שנקרא "הקוצרת" של הפסלת המפורסמת חנה אורלוף, אבל לא באתי לשעמם אתכם, אז ברשותכם נמשיך.
        הגבוה – הו, גנץ חמור סבר, עמידה נון שאלונטית, יד על המותן, יד על —- של ר', ורגל משוכלת. לוק שתואם רמטכ"ל נינוח. אומנם רמטכ"ל צבא ארה"ב היה מתאבד פעמיים אם היו תופסים אותו מרושל כך ובלי מאה מדליות ועיטורים על חזהו, אבל היי, זו ישראל, כן?
        הגוץ – לוק של רואה חשבון, כרס-בורקס אופיינית, חליפת ארמני מזארה, אבל העיקר הוא בתנועות הידיים. כאן צריך רקע צבאי בשנים מסוימות או רקע עברייני, ויש לי הרגשה שקוראים כאן אנשים שלא עונים לשני הקריטריונים הנעלים הללו, לכן מילת הסבר: חזוק. עדיין לא מבינים? כשאתה רוצה לתאר את הגודל שהיריב שלך יקבל אתה מושיט את שתי הידיים קדימה, כפות הידיים מרוחקות זו מזו ומרחקן מסמל את אורכו של החזוק שהוא יאכל ממך. מי שעדיין לא הבין – שיקרא את השורה האחרונה בפסקה חכי לי בר'.
        ראוי לשים לב כי הגוץ מצוי בפתחו של בולען, כי אחת משתיים: או שהוא יחף, או שהוא שוקע, כי נעליים אין שם. אני מעדיף את האפשרות השנייה.
        הגבוה: "קראת מה דנקנר אמר עליך ועל ביבי במוסף הארץ ביום שישי"?
        הגוץ: "אל דאגה. כזה חזוק הוא יקבל ממני. כזה".
        מאחור, זה פסל נוסף של חנה אורלוף שנקרא "הזורעת", איך לא.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        הו, הוא טוב בעניין הזה. הפקתי לקח…

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הממ…
        במקרה הזה דווקא הזורעת צריכה לרנן והקוצרת לדמוע.
        ונעבור לקטע אומנותי.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        וכשראיתי
        את התמונה
        עם שני
        ה"חיילים"
        החל לנגן
        בראשי
        שיר
        החילים
        הבריטי
        הישן
        Bless
        them
        all
        bless
        them
        all
        the
        long
        and
        the
        short
        and
        the
        tall
        רק
        שהמילה
        בד"כ אינה
        bless
        http://www.saltydick.com/lyrics/21-fuck-em-all.htm

        אהבתי

      • עו״ד הגיב:

        שירי לוחמים בריטיים מתחילת המאה…לא עלה בדעתי שקיים ז'אנר כזה. הגבוה, הגוץ והארוך. צחקתי. תודה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה
        הרחבה
        בסוף

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        זה עבר מעל לראש שלי. מה פספסתי? למה לא מספרים לי כלום? זהו, תמיד דופקים את השחורים במדינה הזו.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        זה לא שאת לא יודעת, את פשוט לא רצית.
        לפחות עכשיו השב"כ יודע בוודאות שארזת לבד.

        אהבתי

  8. אריאל הגיב:

    לראות את העמוד הראשי של NRG, שכל הפובלציסטים כולם מדברים נגד הארץ והמארקר(אני מודה, את "המתקפה" של המארקר לא ראיתי) – זה משהו שאני לא זוכר אי פעם, ומראה ללא שום ספק על הוראה חדה מגבוה.

    אני מדמיין את נוחי בחדר אפלולי, קורא למזכירה שלו לזמן את כל הפובלציסטים, נותן הוראה וקורא להם להתפזר. אולי הוא מבטיח להם פירעון מוקדם של האג"ח של IDB בתמורה… 😐

    אהבתי

  9. אייטריידר הגיב:

    אני חושב שזו פנטזיה של כולנו לראות את נוחי בחדר אפלולי עם דמעות זולגות, כשהוא רואה את IDB וכל אופציות החברה שלו קורסות.

    אהבתי

  10. עובר אורח הגיב:

    העיסוק בתקשורת לעיל. בעצמנו על עצמנו
    אנחנו עוסקים. לפני שנים רבות נשרף
    מלון ביפו. עומד בעל המלון מול האש ובוכה.
    פונה אליו שכן ואומר: שמח, הנה נפתרת
    מעכשיו ולתמיד מהפשפשים, המקקים,
    התיקנים והנזילות בשרותים. הסתובב אליו
    הבוכה וכה אמר: ואשתך ובתך, היכן הן
    יקבלו עכשיו את הלקוחות? גם בשבילן,
    גם בשביל התיקנים והמקקים, גם בכלל
    יותר טוב שהמלון הזה היה קיים. כל
    עיתון שנשרף זה נזק לכולנו וזה בכלל
    לא מצחיק.

    אהבתי

    • יש מערכות שבהם חוסן ערכי עוזר להתמודד מול תהליכי התפוררות. התוצר של העיתונות המקומית המסורתית הדרדר לדיעותולגיה חסרת אתיקה תוך זלזול בצרכן ולכן היא מתקרבת לערך הכספי האמיתי שלה בעידן האינטרנט. זה בלתי נמנע. אני לא קונה כלי עבודה מסין ולא את העיתונים שלנו מאותה סיבה.

      אני מקווה שהיזמים והמנהלים שיצוצו ביום שאחרי ישכילו להבין את הדינמיקה שנוצרה ויספקו מוצר עם בקרת איכות והגדרות תקן ברורות שיהיו עמידים לאורך זמן. אני מקווה, כי אני לא בטוח שמישהו הפנים את הנקודה. יותר קל לייצר זבל ולהאשים את המתחרה, השוק או הנסיבות.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        שלום תודה
        אתה לא יודע כמה אתה צודק, אולי בעצם אתה כן יודע
        ועמך הסליחה. זה בעניין כלי עבודה, היו היה לי (הנה באות
        הדמעות) מפתח צינורות RIGID ישן ירושת אבותי.
        רק המופות ראו אותו מהפחד נפתחו. באו הפועלים בני הדוד
        שבנו בשכנות לבקש "מבטח סינורות" בטפשותי נתתי וזו
        הייתה הפעם האחרונה שראיתי את מחמד ליבי. כמעט נסעתי
        לאיכסל לחפשו, אבל חבל"ז.שבועיים הייתי בעד טרנספר, מייד.
        אח"כ מעט נרגעתי, אמנם מעט אבל נרגעתי. איך הזכרת לי,
        איך אני מתגעגע, איך איך איך.

        אהבתי

      • אני משתדל לקנות Stanley למרות שיקר משמעותית מול מותגי המדבקה. והאנלוגיה- אם היה כאן עיתון איכותי הייתי משלם גם 20 ש"ח ליום. נכון לעכשיו, גם בחינם אני לא צורך את זה. הדגים מסתפקים בשקית ניילון.

        אהבתי

      • קשמיר הגיב:

        זה בשבילכם בנים, שלא ידאב ליבכם על כלים מעאפנים..

        אהבתי

  11. זהר הגיב:

    "משל לאלו יורדי הים השטים באוניה, קם שוטה אחד ביניהם רצה לנקוב את הספינה אמר לו חברו למה אתה קודח. אמר לו מה איכפת לך, הלא תחתיי אני קודח. אמר לו, הריי שנינו נטבעים בספינה ביחד".
    (זהר פרוש הסולם פרשת נשא אות יט)

    אהבתי

  12. הינשוף של מינרווה הגיב:

    מדרש תמונה:
    גנץ רוצה לרמוז על יכולות האיגוף האנכי של צה"ל. יש לו יד ארוכה, לצה"ל…

    אהבתי

    • שרוט הגיב:

      זה נראה כאילו שניהם עושים אותה… בלעעעעכססס

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הקטע הוא שזה צלם מטעם משהב"ט.
        ומי במשרד בחר למסור לתקשורת דווקא את התמונה הזו?
        יכול להיות שהחפרפרת של הרפז עדיין פעילה?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מבחינתי התמונה מרפררת למפגש קודם שלהם בנושא שירת החיילות.
        בשביל ישר"ה החשוב הוא ברק מדבר וגנץ מקשיב. התוספת של נושא אריאל שוות ערך ללעשות כובע מהעיתון, ולצאת לטייל ברחוב.

        אהבתי

      • שרוט הגיב:

        אולי נתן אשל צילם את זה? אולי חיים רמון?

        אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    צדק צדק תרדוף

    אהבתי

  14. אלי הגיב:

    דבורית, את כותבת

    כל עיתן מגויס לענייניו. אין שום הבדל בין ידיעות, הארץ, מעריב וישראל היום. same shit.

    ועושה עוול ל"הארץ" ורולניק.
    רולניק כותב כבר יותר מעשור שהרגולציה על שוק ההון רופסת/ מושחתת, מה שמוביל לריכוזיות במשק ולכך שטייקונים מלווים כספי ציבור אחד לשני ללא בטחונות ראויים.
    באותם שנים הקו המוביל ב"עיתוני בעלי ההון" ידיעות, גלובס ומעריב היה שאין בעיה של ריכוזיות במשק. עכשיו כאשר נבואות הזעם של רולניק/ THE MARKER מתממשות חובתם להציג את מוזס וחבר מרעיו באור הנכון כדי שהציבור לא יקנה יותר את מרכולתם.

    אהבתי

    • רועי הגיב:

      אכן כשכולם זורקים רפש בכולם מפתה לומר "same shit", אבל ממש לא כן היא. מידתיות, מידתיות, וגם כמות היא עניין של איכות. הארץ/דה מרקר קצת נסחפים בהיקף, בנימה ובהעדר דעות אחרות. שום דבר שלא ראינו בהרבה עניינים שונים בהרבה עיתונים שונים, גם אם קצת פחות בהארץ/דה מארקר. השער של מעריב לעומת זאת רחוק מעיתונות מרחק סטיבן הוקינג ממירי רגב. דה מארקר בכ"ז התעסקו בתוכן של נושאים ראויים לסיקור עיתונאי, מעריב ממש לא. דה מארקר בכל זאת הציגו תמונה קצת יותר מקיפה ומלאה, כולל אזכור התודה המפוקפקת שהם עצמם חייבים לשלדון אדלסון, במעריב ממש לא ראית שום דבר דומה, הארץ בכל זאת התעסקו קצת עם עובדות ולמיטב ידיעתי לא הטעו בגדול, מעריב ממש לא. דה מארקר בכ"ז שמרו על רמה סבירה של שפה עיתונאית, מעריב ממש לא. בדה מארקר בכל זאת כתבים כלכליים התעסקנו בנושא כלכלי, במעריב גייסו כל פובליציסט עובר אורח לעסוק בנושא שלא קשור אליו. הרשימה עוד ארוכה. מפתה לומר same shit, אבל גם בשיט יש רמות שונות, ואישית אני גם לא בטוח שהארץ/דה מארקר זכאים במקרה הזה לכינוי הזה, אפילו אם הם זכאים לביקורת.

      אהבתי

  15. עופר הגיב:

    הברחת קרקעות הוא מושג מתחום המסים.

    למשל: יש לך מס לשלם על הקרקע, ואז את מעבירה את הבעלות עליה לאחד מילדייך שאינו חייב במס על הקרקע.

    ר' לעניין זה, למשל, אברהם הירשזון

    אהבתי

  16. עופר הגיב:

    אופס, רק אחרי שכתבתי ראיתי שגם הלינק שלך הוא להירשזון….

    אז הנה, כדי להיות יותר ברור:

    המקור הוא הברחת נכסים (הנה הסבר מפורט בעניין) והנה גם הניסוח (שיותר עושה שכל) של דה מרקר לפרשת הירשזון.

    אהבתי

  17. קשמיר הגיב:

    לענין האחים עמיר.

    מצער מאוד שהאח שבחוץ לא נשאר לארח חברה לאחיו, במקום הראוי לו.

    אהבתי

  18. כותרות מהארץ:
    רונאלדו עוזב את ריאל
    מחסור במלאי הסירופ בקוויבק

    ראו גם שועל
    אל הכרם נכנס
    מן הבוסר חמד ענבים
    מתוק לו מתוק לו ולו רק בגלל שהם כמו מים גנובים.

    אהבתי

  19. תומר הגיב:

    מורן שריר על הפנים האמיתיות של רני רהב אליבא דאמנון לוי

    מסכים עם חלק מהדברים, אמנון לוי בחסות המראה הנעבעכי, האנטיגיבורי שלו מרשה לעצמו לטבול ברפש צהובוני קלאסי רק בגלל שלדעתו באמת מגיע(?) לקורבן

    אהבתי

  20. אורן הגיב:

    במבט ראשון מתקפת הארבעה(כותבות לא גויסו), מעט מבטלת את עצמה, והיה עדיף כותב אחד, שהשאר בתפקיד מיעצים. אך הגיוני כאשר מאפשר התפצלות ללעיסה מחודשת בטלוויזיה/ רדיו.

    אהבתי

  21. יואבי הגיב:

    ביבי.

    אהבתי

  22. מסכל ממוקד הגיב:

    בטמקא העלו והורידו את במהירות שיא את הידיעה הזו.
    ידיעה שכמובן מוציאה מהשק את עמדות אובמה או יותר נכון את הלוקש שניסו למכור בידיעות אחרונות בחודשים האחרונים.

    אהבתי

  23. סיימון הגיב:

    חגי עמיר: אין מילים. האיש חלאה. ההתמודדות הנכונה של החברה עם יצורים מהסוג הזה: התעלמות גורפת. לא רוצים לשמוע אותך, לא רוצים לראות אותך, אתה מנודה.
    הבעיה היא שאיש מכלי התקשורת לא מעלה בדעתו להתחשב במה שנכון וטוב לציבור, ולכן כל אחד יקפוץ וימהר לפרסם את דברי הרשע של ה*** (צנזורה עצמית) הזה. כך כולם מרוויחים: עמיר את החשיפה (ותמיכה מסויימת של עוד מספר מצומצם של הזויים כמותו, שירגישו שיש להם במה לפרובוקציות שלהם) והעורכים את ליטרת ה'לאן-המדינה-שלנו-מידרדרת-יופי-יש-לנו-עוד-הזדמנות-להזכיר-את-המערכון-ההוא-של-החמישיה' שלהם.

    אהבתי

    • סיימון הגיב:

      יוווהווו!!! אני בברנז'ה! יותר דיסלייקים מלייקים, איזו יוקרה. אני מבין שעד שלא נותנים תגובה מאזנת )"חגי עמיר מנוול אבל ההתנתקות היתה פשע נגד האנושות, איפה היה בג"ץ כשפינו מביתן באישון לילה משפחות על ילדיהן"( אדומי העיניים לא מוחלים גם לחבריהם המתונים. יפה יפה. אני מוחמא.

      אהבתי

  24. מסכל ממוקד הגיב:

    לגבי עמיר כבר התייחסנו.
    מי שחונן רוצחי חיילים, ומפמפם זאת כ"מעשה צודק" , מניח את התשתית הבטוחה לחנינתו של יגאל עמיר. -שלדעתי האישית בדיוק כמו רוצחי החיילים דינו היה צריך להיות מראש מיתה.

    אהבתי

  25. מסכל ממוקד הגיב:

    הקישורים האבודים:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/399/736.html

    רוצחו של אברהם ברומברג גם בכלא עסק בטירור.

    אהבתי

  26. מסכל ממוקד הגיב:

    מתוך המאמר.

    מאמר המערכת בעיתון "הארץ" ירד אמש מהפסים. "אחרי שנים של סרבנות ישראלית בלתי סבירה", הבהיר המאמר, "קצב שלשום נשיא המדינה שמעון פרס את עונשיהם של שבעה אסירים ביטחוניים ערבים-ישראלים".

    בדרכו הסטרילית והצוננת התעלם "הארץ" מעילת מאסרם של "האסירים הביטחוניים הערבים-ישראלים". איש לא טרח להזכיר כי מדובר ברוצחים נאלחים, קל וחומר להזכיר את קורבנותיהם. מה שכן, עיתון "הארץ" מצא לנכון לשבח את מחלקת החנינות של משרד המשפטים, שבניגוד למשרד הביטחון "פעל במסירות למען קציבת עונשיהם".

    אהבתי

    • רועי הגיב:

      גם אני לא אהבתי את ההתנסחות הזו של הארץ, אבל אם בהתעלמות עסקינן, אז גם אתה מתעלם מכך שקציבת עונשם של רוצחים היא תהליך כמעט אוטומטי, וכל הרוצחים האלה הם נאלחים ולעולם לא מזכירים את קורבנותיהם. כך שהעניין במאמר הינו היחס השונה לרוצחים נאלחים שונים ולא עצם עניין קיצור העונש.

      אהבתי

  27. מסכל ממוקד הגיב:

    כך שהעניין במאמר הינו היחס השונה לרוצחים נאלחים שונים ולא עצם עניין קיצור העונש

    כלומר מה שאתה אומר זה שאתה מסכים עם הקבילה על "חוסר סימטריה" של הארץ. איכשהו כמו כותבי המאמר נראה שאתה חי במציאולת מקבילה שבה אתה שוכח על הדרך כמו כותבי המאמר בהארץ, שמפגעים רוצחי ילדות קטנות סמיר קונטארים למיניהם,עשרות ומאות פעילי שלום ביניהם ערבים נושאי תעודת זהות.

    מי שמגלגל לשמיים "חוסר צדק" במחבלים באי מתן חנינה דה יורה למחבלים( כשבפועל רצח הסיכוי של ערבי רוצח יהודים להשתחרר עולה עשרות מונים בשחרורים סיטונאים שגם בהם "הארץ" נרתם לתמיכה מסיבית), אל יתפלא אם בעוד פחות מעשר שנים, יגלה כשהוא זועק כקוזאק נגזל- שגם רוצח אחר, יגאל עמיר יהיה בחוץ.
    כשהארץ אם יהיה קיים בעוד מספר שנים, יבכה בבכי תמרורים, ננגב לו את הדמעות ונזכיר שגם לו יש מניה נכבדה גם של שחרור רוצח זה.
    לשכר יש עונש.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      עונשם נקצב ל-30-45 שנה.
      בישראל אין כזה דבר lifetime without parole.
      גם עונשו של יגאל עמיר ייקצב בסוף, והוא ישוחרר כשהוא יהיה בן 65-70. אז?

      אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        עונשם נקצב ל-30-45 שנה.

        קיצוב עונש כעת ע"י פרס-=עוד ישתחררו.

        בישראל אין כזה דבר lifetime without parole.

        יש פה אי הבנה.
        המושג "אין דבר כזה", איננו זהה ל"השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב".
        יכול להיות דבר כזה, בדיוק כפי שיכול להיות עונש מוות למחבלים, אם מחליטים.

        ההקשר הוא שמי שמחליט לנהל קמפיין לטובת שחרור מחבלים, למשל כאן, למשל בעסקאות או שחושב שמחבלים שאחראים לרצח מאות, הואשמו ב 5 בכלל אינם טירוריסטים,

        אל יתפלא שיגיאל עמיר ישוחרר תוך שנים ספורות.
        וכך אגב אני סבור שיקרה.

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        * ישתחררו בחודשים הקרובים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        טוב, לגבי עמיר, מסתבר שב-2001 עשו עבורו תיקון מיוחד בחוק שמונע את קציבת עונשו. יהיה קשה פוליטית לעשות תיקון הפוך. אולי כשהוא יהיה זקן וחולה מאוד.

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        לא חושב שיהיה קשה פוליטית אנחנו כבר לא בעידן של הנייניטז, בבוא הזמן יהיה קל לשנות בדיוק כמו שקל ברגע זה ובעיתות רבים לקרוא לשחרר את ברגותי וכמו שקל לפרס לחתום על שחרור רוצחי חיילים.
        אני חושב שרוב גורף בציבור רואה ברוצחי חיילים או ברב המרצחים ברגותי לא פחות ולא יותר רוצחים מתועבים מעמיר והקצב מהיר.

        אהבתי

  28. מסכל ממוקד הגיב:

    היגוי נסח: נעלמה מהפסקה הראשונה האמירה "משוחררים תחת סחיטה".

    אהבתי

  29. אדג הגיב:

    המונח הברחת קרקעות מקורו מהתלמוד, לדוג' (כתובות עח, ב)

    "ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה כתבתינהו לברתה"

    ["אישה אחת רצה להבריח את נכסיה מבעלה, כתבתם לביתה"].

    הכוונה להענקת מתנה כביכול, על מנת לוודא שהקרקע לא תגיע לנושה או ליורש החוקי.
    משם שאב החוק הישראלי את המונח, ונתן לו תוקף חוקי.

    אהבתי

  30. מסכל ממוקד הגיב:

    בינתיים האמת העירומה על תערוכת הגופות כנראה הולכת ונערמת.

    ככל הנראה שמי שעשו בהם שימוש הם אסירים סיניים שהוצאו להורג.
    מיותר לציין, בלי אישורם ובלי אישור משפחותיהם.

    איכשהו מזכיר לי עלילת סרט אימה ישן.

    אהבתי

  31. קורא הגיב:

    בפסקה הבאה שכתב אבריאל אפשר להחליף את המילה מעריב בהארץ, נסו ותהנו:

    מדוע שהעיתון ייסגר? הרי קראנו שהדירקטוריון החליט להעביר את העיתון לאינטרנט – החזית החדשה של החדשות.

    ייתכן, אבל הסיכוי לכך קלוש. אין שום עיתון מסוגו של "מעריב" שיכול לעבור לאינטרנט, מבלי להיות שבריר חיוור של מה שהיה קודם. ל"מעריב" יש הכנסות מדפוס של כרבע מיליארד שקל בשנה, בעוד שההכנסות מהאינטרנט מסתכמות בפחות מ-10 מיליון שקל. יותר מזה: אתר האינטרנט מבוסס על המערכת ועל העיתונאים של העיתון, כך שברגע שהוא יתחיל לצאת מהדפוס, ולצמצם את המערכת בהתאם – כבר לא תהיה לו יכולת להחזיק מערכת עיתונאית משמעותית. יהיה לו קשה מאוד להתחרות בשוק הקטן והאכזר של חדשות באינטרנט.

    אהבתי

  32. דנידין הגיב:

    בNRG מתבלבלים בין אבי נשר לדורון נשר (הכתבה תחת "קולנוע", התואר הוא "הבמאי הנודע")

    http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/400/353.html

    אהבתי

  33. מסכל ממוקד הגיב:

    בוואלה שומרים על הקודקס של פירוש משפטני.
    קורי, עליה השלום.

    ולמרות שהתחקיר מראה שהרייצ'ל היתה סוג של מתאבדת, שחישפה את מותה, צריך להזכיר את היותה פעילה באירגון שלום שבין השאר חתום כ""תומך בפעולות לוחמתיות נגד תושבים ציוניים".

    מצד שני, שוב בהיפוך פסיקת בית המשפט, בוואלה החליטו בדיוק כמו בגולדסטון, ש חייל צה"ל הוא רוצח נשים.

    אהבתי

  34. עובר אורח הגיב:

    לעו"ד שלום
    לרגע חשבתי שאתה לועג לי, בקריאה שניה חשבתי
    אחרת, נקווה שצדקתי. משונה איך מה שנחשב לידע
    נפוץ אובד וכלה.
    בהכנסות לרשת יש על השיר הזה
    Bless them all the long and the short and the tall
    אלפי הערות, תגובות, קטעי סרטים ומה לא עוד. יש עשרות וריאציות של חיר, ח"י, ח"א, אמריקאית, בריטית, אוסטרלית
    ויש מי שאוסף זאת ושירי חיילים בכלל, בכל הצבאות. כמו
    שירי גולני וגבעתי.
    היה גם קטע מקומי, מלפני קום המדינה, שצריך להכנס
    לספרי ההיסטוריה והנה חלקו הזכור לי:

    פה במול פה במול פה במול
    את הבריטים צריך למול
    לחתוך את הז ר- G לשים
    עליו מרג (מרק)
    לצאת לרחוב ולקרוא בקול
    פה במול פה במול פה במול.

    זה היסטוריה ציונית ארץ-ישראלית נא
    לא למחוק.

    אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      לועג?! ממש לא. קראתי על גילגולי השיר הזה, על התהפוכות שעבר, על השימוש שנעשה בו, על פלולקלור שירי לוחמים. יש הרבה אתרים שעוסקים בכך. נהפוך הוא – כאשר אני נתקל במידע שאני לא יודע או מכיר, אני אוגר את המידע במוח, מי יודע אולי אזדקק לו פעם…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s