היידה לפוליגרף


בעוד ידיעות ממשיך להלחיץ עם אימי החג היקר שירושש אותנו עד מאוד, במעריב חוגגים עם יחסים אסורים בטכני של חיל האוויר.
הכותרת של מעריב שגויה במכוון: "מורים חיילים אנסו". הגדרת החוק היא דווקא "בעילה אסורה בהסכמה". גם בידיעה עצמה, כל עמוד 4 הכותרת מדבר על אונס. כלומר חשד ל.

מין בטכני

בראש עמוד הבית הבוקר כבר מיתנו את הניסוח. במקום "…מורים חיילים אנסו…"

בהארץ הכותרת היא "חשד: מדריכי חיל האוויר קיימו יחסי מין עם תלמידות"
בישר"ה אין חשד אך יש מרכאות: "מדריכים-חיילים קיימו יחסי מין עם חניכות בנות 15"
לעומת זאת בניוזלטר כתוב חשד לאונס.
בידיעות, ע' 34: "חשד לעבירות מין".

רמטכ"ל שחבל

מה עובר על ידיעות? לפני כשבועיים כתבת שער קטסטרופלית ב-7 ימים התריעה על מחדל ערכות המגן הנורא בכל הזמנים.
היום, זה היום השני בו הרמטכ"ל מככב בשער (אתמול היה זה בתרגיל רמבו כלשהו, הרמטכ"ל מסתער), ובני גנץ אומר: "לא צריך לרוץ להצטייד בערכות מגן". מה קרה?
מיותר להזכיר שהכל מגמתי: העורכים הם הבוחרים את המשפטים המהדהדים אותם תלגמו הבוקר עם הקפה. בכתבה של יוסי יהושוע בע' 4 מתברר שהדברים לקוחים מראיון שנתן גנץ לאבי צור בהלוחם – בטאון ארגון נכי צה"ל.
וזו הפסקה המלאה על הערכות:

משנשאל אם הוא מציע לאזרחי ישראל לרוץ מחר בבוקר ולהצטייד בערכות מגן ענה הרמטכ"ל: התשובה היא לא. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להחליט למי היא מחלקת ולכמה היא מחלקת. אני לא מציע לאף אחד להיכנס להיסטריה. סוגיית ערכות המגן איננה קשורה לסוגיה האיראנית שאיתה אנחנו מתמודדים. העורף הישראלי מוכן מבעבר. אף פעם זה לא יהיה מצב אופטימלי. אנחנו ממשיכים לשפר את המצב כל הזמן.

גנץ זוכה כעת לטיפול דו"צי צמוד, ודבריו כולם שחץ ורהב, אומניפוטנציה מוחלטת. הכות' של אותו ע' 4 בידיעות היא "אם תהיה מלחמה חבל על הזמן של השכנים שלנו".
ויש לנו גם הפתעה עבורכם:
לגבי אפשרות של כניסה נוספת של צה"ל לעזה אמר:

אני לא פוסל את האפשרות הזאת בכלל. להפך, אני חושב שכן תהיה מערכה התקפית חוזרת בעזה. מדינת ישראל החליטה להתנתק מעזה ולא לשהות שם, אבל זה לא אומר שלא נחזור לבקר, מה שנקרא, אם וכאשר יהיה צורך.

יש יש יש! יש בשביל מה לחיות. אופס, רק דיברנו.

המדליף

ואולי ההתלהבות הו מדברי הרמטכ"ל היא בכלל פיצוי על הדיווח מישיבת הקבינט המודלפת?
ידיעות מביא (ע' 6) את דברי נתניהו לשריו אתמול:

מישהו אתמול פגע בצורה קשה באמון שנותנים אזרחי ישראל בפורום הזה. אין לי טענה נגד כלי התקשורת. הם עושים את מלאכתם. יש לי טענה נגד מי שהפר את האמון הבסיסי ביותר שדרוש לקיום דיוני הקבינט בענייני ביטחון ישראל, ופגע ביכולת לקיים דיונים חסויים. יש לי אחריות כלפי אזרחי ישראל וביטחון המדינה ועל כן אני מפזר את הישיבה הזאת.

בהארץ אמיר אורן מתגלגל מצחוק: נתניהו נגד הדלפות? בדיחת השנה.

(הארץ)

בישר"ה זו כותרת ראשית: נתניהו שוקל: צמצום הפורום הבטחוני המכריע.
בכפ' 2-3 "ההדלפה ועונשה". לאור כותרת כזו והניג'וס האינסופי בנושא (הסתמי, נו, מה כבר קרה), קשה שלא לראות בעיתון את בטאון הרה"מ.

גם בשער מעריב זו כתרת מרכזית, ובה רה"מ שוקל פוליגרף וגם מתכוון לערב את השב"כ. לא הגזמנו? זאת העבודה שלהם?
עפר שלח מפזר קצת את האבק.
הפסקאותיים האחרונות הכי חביבות.

אמש הדליפה סביבתו של ראש הממשלה שתהיה חקירה רצינית בעניין. למעט פוליגרף, לא ברור מה עשוי להיות חקירה רצינית. עוד חזון למועד אם נראה מצעד של שרים וראשי זרועות ביטחוניות לחדר הפוליגרף בשב"כ. עד אז נרשם אתמול עוד פרק בהפיכתם של גופי הדיון וההחלטה, שגודלם האינפלציוני – הקבינט של היום מונה 14 חברים ועוד ארבעה משקיפים, שישה אנשים יותר מכל ממשלת ישראל הראשונה של דוד בן-גוריון – עומד ביחס הפוך לחשיבותם המידלדלת. וזה הרבה יותר משמעותי מהשאלה מי העריך באוזני עיתונאים שהמידע על איראן הוא מטריד אבל לא מפחיד.

המתקיף

ובינתיים בקרליבך מתכוננים ארבעת הטייסים הבכירים של חן קוטס-בר למשימה הקרובה, ראיון סופשבוע בו יספרו איך יזמברו את כל אויבינו.
רס"ן א':

אם יהיה מבצע שההישגים שלו הם הרי גורל עבור מדינת ישראל, מבצע שבסופו ניתן יהיה להגדיר אם הצלחנו, אני חושב שבחזרה מהמבצע הזה, במטוסים בדרך הביתה, התחושה תהיה כמו אחרי כיבוש החרמון, או שהכותל בידינו. זאת תהיה ההרגשה.

אני מודאגת גם מרס"ן ג' שאומר:

אם אני צריך לעמוד עכשיו מול כל עם ישראל, אני אגיד 'אנחנו נעשה את המשימה. אין מצב שלא נעשה את המשימה שלנו. זה יעלה מה שיעלה, יקרה מה שיקרה, המשימה תבוצע'.

הטייס העילג? לא מוצא חן בעיני.

העריקה

אולי כדאי שצה"ל יירד כבר מהסיפור המטופש הזה על ה"עריקה" בת ה-30, יאנה גורליק, שהוריה עזבו את הארץ כשהייתה בת 17? גם אם לא מילאה אחר התקנות כשהייתה פה ב-2007 ולא סגרה את העניין, יאללה, זרזו נוהלים ותגמרו עם זה. מה עריקה? איזה עריקה?

מעריב שלום

הרב פינטו מתנער: לא נתנו לטייקונים עצות אלא ברכות.

סחתיין לבידרמן.

יש כמה שבועות לשיחות ולדיונים, אמר מקורב לדנקנר.
עו"ד רם כספי:

עמדת החברה הינה שאין היא חדלת פירעון, שהיא מחויבת ונכונה לשלם את התשלום למחזיקי אג"ח ב' במועדו וכי עצם קיומה של הערת 'עסק חי' בדו"חות הכספיים האחרונים שלה אינה מהווה ראייה כלשהי לכך שהיא חדלת פירעון
(המארקר).

נחמיה שטרסלר שלשום: דנקנר הוא לא אויב.

ממון ידיעות: "דנקנר קיבל 3 שבועות"
בבוקסית הייעודית: השופטת דניה קרת-מאיר סיפרה שבעלה העו"ד נתן בעבר ייעוץ לאי.די.בי, ושהיא ביחסי ידידות עם כספי ועוד עו"ד, ואולם באי הוכח של כל הצדדים לא התנגדו לכהונתה.
במעריב עסקים מדווח גידי ליפקין שביהמ"ש העניק לחברה ארכה של 3 שבועות.
כלכליסט: איפה השותפים עמוקי הכיסים?
לבכירי אי.די.בי יש סיבות רבות לשתוק: הם היו שיאני שכר.
יוסי מימן עוזר לחבר.
גלובס, כותרת שוק ההון: "ביקש 3 חודשים, קיבל 3 שבועות"

מסביב לעולם

ג'יימס הולמס, דיוקנו של רוצח המונים, הארץ, מתוך הניו יורק טיימס.

לבוגרי בוורלי הילס 90210: שנון דוהרטי, אמה הרוחנית של זואי דשנל מבקרת בישראל.

לחם עבודה/ יש עורכים בבית?

מוני ברוש, מנכ"ל nrg, התפטר.
הסבירו את כות' המש' הבאה (אייס):

על רקע ההחלטה להפסיק הדפסת 'מעריב' במהלך השבוע, הודיע מעריב לבורסה על התפטרות ברוש. מונה לסמנכ"ל ניו מדיה באימג'ין מדיה

למה ההודעה היא על רקע הפסקת ההדפסה?
אה, בהמשך יש הסבר ממש הגיוני שממש לא סותר את הכתוב במש':

גם בימים אלו שמים במעריב דגש על זרוע האינטרנט, על רקע החלטת דירקטוריון מעריב להעביר חלק נכבד מפעילות העיתון לדיגיטל, ולהפסיק הדפסת העיתון במהלך השבוע, ולהשאירו רק בימי שישי ובערבי חג. עזיבתו של ברוש אינה קשורה לשינויים בעיתון.

בהארץ (באתר ובדפוס, ע' 10) עוד לא קיבלו הודעה שמפקד חיל האוויר התחלף.

בתשע לערך תוקנה הידיעה, אך בארצנו לא נוהגים לכתוב שהידיעה תוקנה.

נשים נשים

נכון סיפרתי לפני כמה ימים שמתוך עשרים ומשהו אנשים המשתתפים בוועידה הכלכלית המרכזית של כלכליסט יש שלוש נשים?
ובכן היום יש מודעה חדשה בעיתון: 32 משתתפים ומתוכם שלוש נשים.
את כלכליסט עורכת גלית חמי.

מח' מנויים שלום

עד לא מזמן היה ידיעות מגיע ראשון בוקר ומושלך במרץ על ידי השליח בארבע לערך, לעתים לפני.
אבל באחרונה הוא מגיע אחרי כולם. מעניין אם סתם התחלף שליח או שכל מערך ההפצה השתנה.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

אורן ממליץ

– מחקר חדש מחלץ את הג'אנק ד.נ.א. מתיבת הספאם, וכן סתמאחת אמרה את זה קודם.
– לפני 25 שנים בסרטו הקו הכחול הדק ארול מוריס הטיל ספק באשמתו של מורשע ברצח, והביא לשחרורו. בספר חדש הוא עוסק באחת מפרשות הרצח המסוקרות ביותר, שאף הולידה ספר מעורר מחלוקת על עבודת העיתונאי.
CJR בגליון מיוחד על עתיד העיתונות ברגע זה.
– בלוגרים רלוונטיים כמו טלפון חוגה.
– !!!Gangmannam Style מגיע לבלוג!!1!
– וקליפ לשדרוג הפייסבוק.
———-

עתירה למען חופש הביטוי ונגד אלימות הסיירת הירוקה. הבוקר, 9:00, ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א.


למען עולם טוב יותר, אמצו ערך יתום (ויקי)!.

מה חשבתם על הסדרה החדשה של צביקה יחזקאלי, שפומפמה עד מוות בערוץ 10?
הארץ.
בישר"ה מוותרים על ביקורת של תוכנית בערוץ 10.
דורון ברוש במעריב חושב שהסדרה זו סיבה להשאיר את הערוץ בחיים.
וואוו, הפתעה: בידיעות אין ביקורת טלוויזיה היום. משונה.
וואלה בהערה קצרצרה.
אריאנה מלמד לא מתרגשת ואפילו כועסת.
במשפט: מצטיין במשימה בעורף האויב, כושל בניתוחים. נמתין.

 לפני פיזור

התעלמו ממסכת הלחצים בתקשורת, התעלמו מסלי הקניות המפלצתיים לחג שמנפנפים לכם בהם. קבלו החלטות משפחתיות שהשנה ממעטים ברכישות. ממילא כולם אוכלים יותר מדי ואחרי סעודת (סעודות) החג תלקו את עצמכם על שבלסתם כחזירונים, אז למה לא להקדים תרופה למכה, ולוותר לאלתר על רכישות הררי המזון המיותרות. ארוחת החג מיועדת להתכנס בצוותא ולברך על השנה החדשה. אפשר להסתפק בנשנושים סמליים בלבד.
גם על רכישת מתנות אפשר לוותר תוך הצהרה שכך עושים כולם: מצמצמים את מעגל הקסמים של עוד מתנות ועוד רכישות, שממילא יהיו לרוב בלתי מתאימות וייאלצו את המקבל להחליפן או לתקען בבוידעם עד שיוכל לתת אותן למישהו אחר.
אבל על מי אני עובדת. דבריי אלו נופלים על אוזניים ערלות. אתם תמשיכו להיאנק תחת העול ולהתבכיין ואני אמשיך להטיף לחיי צנע וסגפנות.

ותודה לתומכי הבלוג.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

121 תגובות על היידה לפוליגרף

  1. סתמאחת הגיב:

    הכתבה על ג'אנק DNA תורגמה בהארץ. גילוי נאות: לא קראתי את המקור.
    כבר לפני עשר שנים בהרצאות לסטודנטים בפקולטות למדעי החיים הוסבר ש"בהתחלה לא ממש ידעו מה הקטעים האלו עושים אז בטעות קראו להם DNA זבל". העשור האחרון העביר את האנושות אל עידן המחקר הפוסט גנומי, כלומר העידן שבו ידוע שיש רק עשרים ואחת אלף גנים, שזה הגבול התחתון של הערכות החוקרים טרם ריצוף הגנום, מי חשב שלנו ולעשב בר קטן, מכוער וחד שנתי יש את אותו מספר גנים?. מכאן ואילך מה קורה בשאר הגנום העסיק מאוד חוקרים רבים, והתשובות לא מפסיקות לזרום. לכן הדרך בה התכבה מגוללת את הפרסומים האחרונים היא מיושנת ומפספסת את הנקודה. גם הטענה שנמצאו "מתגים" קצת בעייתית לדעתי, אבל זו כבר לא בעיה של הכתב משום שככה המדענים עצמם ממתגים את רוב הגילויים ברמת הDNA והRNA בעשור האחרון (וידוע שזה לא מדוייק).

    לא ראיתי איזכור של זה (אולי פספסתי)- כל שליחות הצילו את הרחם הלאומי כשלה במבחן התוצאה. אני לא לגמרי מבינה מיהם הרופאים שיצאו לדבר עם הנשים התל אביביות או למה, הטיעון של חברות התרופות נשמע לי לא הסברי ממש.

    אהבתי

  2. משה הגיב:

    פוליגרף פוליגרף. מתי הם יבינו שם שאין שום תקפות לבדיקות הללו?

    ערמת בולשיט.

    אהבתי

  3. האמיר הגיב:

    בהארץ אמיר אורן מתגלגל מצחוק: נתניהו נגד הדלפות? בדיחת השנה.

    אם אמיר אמר, זו בטח אמת. הרי אמירים לעולם לא טועים. מי כמוני (וכמו אורן :twisted:) יודע.

    אבל ברצינות:

    זה התחיל ב-1995, ב"מסמך שטאובר"

    הממשלה מתכננת להעלות הצעות במו"מ עם מדינה זרה שלהן האופוזיציה מתנגדת. לגיטימי מצד האופוזיציה להתנגד? הממשלה מכחישה בכנסת שיש כוונה להעלות את אותן הצעות, שקר מובהק. לנציג האופוזיציה יש חוכחה חותכת שזה שקר. מה הוא צריך לעשות, לחכות שהממשלה תביא הסכם מוגמר לאישרור הכנסת?

    בדיוק לצורך זה יש לחברי הכנסת חסינות מהותית, כלומר חסינות שאותה אי אפשר להסיר גם אם יש בדברים עבירה לכאורה על החוק. הגישו עתירה לבג"צ נגד ההחלטה שלא להעמיד לדין את נתניהו ושם נקבע שהקראת מסמך שטאובר אכן חוסה תחת החסינות המהותית.

    הלאה:

    שנתיים אחר כך, בהיותו ראש הממשלה שאישר לבצע את ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל, הזמין נתניהו להתייעצויות חירום אזרח זר, ארתור פינקלשטיין, לטיפול במשבר הפוליטי והתקשורתי. לישראלי שהתלונן אז ליועץ המשפטי לממשלה על חשיפת פינקלשטיין לסודות כמוסים, השיבו בלשכת היועץ כי אין לכך ראיה, מפני שנתניהו מכחיש שפינקלשטיין ראה או שמע חומר מסווג. בלשכה ישבו אז שניים משופטי בית המשפט העליון כיום – אליקים רובינשטיין ונעם סולברג – הראשון היה היועץ עצמו, השני עוזרו.

    פששש. איש אחד אמר, אז זה בטח נכון! איש אחד אחר הכחיש, אבל קוראים לו ביבי אז זה חייב להיות שקר. מדהים שאורן מציג את טענתו של "ישראלי" בעובדה מוכחת, אבל לתשובה של היועה"מ הוא מתייחס כאל טענה גרידה, ועוד רומז לשוחד פוליטי.

    קציניה הוותיקים של הסיירת לא האמינו למשמע אוזניהם כאשר סיפר נתניהו על פעילות מודיעינית של היחידה מעבר לגבול הסורי – אמנם לפני ארבעה עשורים – אך בניגוד מוחלט לתקנון

    ושוב, פששש. לפני ארבעים שנה! בגרפיקה שוולווט צירפה, כתוב ש"מחלקת בטחון שדה באמ"ן החלה לבדוק את הנזקים", במאמר הדעה אין לכך כל זכר. אני בטוח שגם לו ביבי היה מספר על מכשיר ההאזנה שהחוליה שלו הטמינה בתיבת הסעף ברחוב וואחש מס' 8, משם קלטו את כל השיחות שקיבל סגן רמטכ"ל צבא סוריה כשהיה אצל המאהבת שלו, באמ"ן היו מתייקים את זה ישר בפח האשפה. נראה לכם שזה עדיין מידע רלוונטי? באותה מידה אפשר לפרסם בדיוק כמה טנקי M60 היו מוצבים ברמה"ג בשנת 1970, מידע מסווג ביותר בזמנו, חסר משמעות היום.

    שלא לדבר על כך שלפי מה שאני ראיתי בעיתון, הוא סיפר על כך שלא נתן לחיילים העייפים שלו לשבת בדרך חזרה לארץ בעקבות מה שלמד מאותו קצין דרוזי שנפטר. וואו. לא להאמין שהוא לא בכלא. רגע, אני חזרתי על זה עכשיו, אני הולך לחלוק תא עם ענת קם?

    זה, כמובן, עוד לפני שמבררים מה בדיוק אמר נתניהו על איראן, אילו סודות מסר במאמץ השידול לתמוך בעמדתו לאדם שלא עבר מעולם סיווג ביטחוני, הרב עובדיה יוסף, באמצעות האלוף במילואים יעקב עמידרור.

    וזה עוד כלום לעומת הסודות שאמיר אורן מעביר בכל יום כשהוא מתדרך את עלי חמינאי! מה, הוא לא? טוב, אם לו מותר אז גם לי.

    נראה לכם שעובדיה יוסף קיבל מידע מסווג? מה בדיוק הוא יעשה עם זה? אפשר לספר לו שיתכן שתוך שנה לאירנים תהיה פצצת אטום, שהם מדברים לעיתים קרובות על השמדת ישראל ושפצצה כזו בגוש דן יכולה לגרום לעשרות אלפי הרוגים, אם לא יותר – שום דבר מזה לא מסווג והכל פורסם בעיתונות.

    אפשר גם לספר לו שהסוכן שלנו בלשכתו של מתאם תוכנית הגרעין האירנית, מר [צונזר], שמעביר לנו מידע דרך [צונזר], סיפק מסמכים משראים בצורה חותכת שבמתקן הסודי ב[צונזר] יסיימו בניית אב טיפוס לפצצה גרעינית כבר ב[צונזר] ושלחיל האוויר יש [צונזר] שיאפש למטוסי החייל להגיע ל[צונזר] ללא [צונזר] ובכך להשיג [צונזר], אבל מה בדיוק זה יביא? הרי אין לו את היכולת לשפוט את משמעות המידע. איך הוא יכול לדעת עם הסוכן אמין? אין הוא יכול לדעת האם האמצעים החדישים יעילים כנגד האיומים שאותם הוא לא מכיר? איך הוא יכול לדעת שלא מוכרים לו סילברסטיין? (אגב, אם הנ"ל יופיע כחשיפה של מסמך סודי אצל סילברסטיין מחר, תדעו מה המקור) איך הוא יכול לדעת מה המשמעות של תדלוק אווירי והאם עדיף לבצע אותו מעל מדינה X או מדינה Y, מה הטווח של כל מטוס בהתאם לפרופיל הטיסה ואמצעי החימוש שהוא נושא, מה המיגון שיש לכל מטרה ומה היכולת של כלי הנשק שלנו לגרום להן נזק?

    הרי לכל הנתונים ללו אין שום משמעות עבור הדיוט בתחום כעובדיה יוסף. הם לא יגדילו (או יקטינו) את הסיכוי שיתמוך במהלך ולכן הסבירות שיחשפו אותם באוזניו נמוכה. בערך כמו הסבירות שאורן הוא מרגל אירני. אבל מה אכפת לו, הרי המיליה שלו תאמין לכל דבר רע שמעורבים בו ביבי ועובדיה יוסף ואם דוחפים פנימה את עמידרור, הרי זה משובח.

    דווקא ההאשמה היחידה שיש בה משהו מופיעה רק בגרפיקה ולא במאמר עצמו – פליטת הפה על תקיפת הכור בסוריה. אבל זו, כאמור, פליטת פה. כבר היו גרועות ממנה בתולדות ראשי הממשלות, למשל אחד שאישר שלישראל יש נשק גרעיני. יש הבדל בין פליטת פה להדלפה מכוונת.

    כמובן שהסיפא מבהירה למה אורן באמת כיוון: ביבי משפץ את הערכות המודיעין כדי ליצור רושם כוזב שיש לתקוף את אירן. זה כמובן לא מבוסס אפילו לפי הבבל"ת שהוא כתב. שלא לדבר על כך שלפי מה שפורסם היום, הישיבה המודלפת עסקה בכלל בנעשה בסוריה ולא באירן.

    וזו איכות הפרשנים שלנו.

    אהבתי

  4. גם קורא הגיב:

    תגידו, רק לי הסיפור של הפליטים בגבול עם מצריים מזכיר את הסיפור של הספינה סנט לואיס?

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%98_%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A1_(%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94)#.D7.A8.D7.91_.D7.94.D7.97.D7.95.D7.91.D7.9C_.D7.A9.D7.A8.D7.93.D7.A8

    אהבתי

    • כנראה שרק לך ולארגוני הסיוע שמנסים לעשות הון פוליטי על חשבונם.
      מה הבעיה של הנאורים לעבור ולפעול במצרים לטובת האומללים? המרק יותר זול, יש אוהלים בחינם ואף אחד לא ישלם לבדואים 5,000$ עבור הסתננות.

      שנן וזכור:
      ארץ ישראל ליהודים.
      מדינת סודאן לסודאנים.
      כל עם במדינה שלו
      ובלי בלאגן בגרביים.

      אהבתי

      • גם קורא הגיב:

        זה לא בדיוק מה שאמרו אלו הקובנים ואח"כ גם האמריקאים והקנדים שלא רצו את הפליטים היהודים אצלם?

        אהבתי

        • האמיר הגיב:

          ההבדל הוא שליהודים לא היתה מדינה לשוט אליה. לסודאנים יש מדינה.

          נסה היום להגר לקנדה, למשל, כי איכות החיים שם טובה יותר מאשר בארץ.

          אהבתי

          • עובר אורח הגיב:

            לא ברור לי האתגר שאתה מציב ? בניסוי
            להגר לקנדה. סיבה ראשית שאנשים
            מהגרים לקנדה היא שיפור מצבם. גם
            קנדה משתמשת בנימוק זה למשוך מהגרים
            רצויים. אפשר לנסות ולהצליח אם אתה מתאים
            לדרישות. ראה למשל רשימת המקצועות
            המועדפים. עשרות ילידי ישראל ותושבים
            מהגרים לקנדה ונקלטים היטב. הנה
            רשימת המקצועות. לאחל בהצלחה?
            http://www.daijiworld.com/news/news_disp.asp?n_id=80169&n_tit=Immigration+Canada+Announces
            +New+List+of+Preferred+Occupation

            אהבתי

            • עובר אורח הגיב:

              לא שמתי לב, זו רשימה ישנה. איני מאמין שחלו שינויים
              מהפכניים בדרישות ממהגרים פוטנציאליים. חיפוש ברשת
              יגלה דברים חדשים. פנייה לשגרירות גם כן.

              אהבתי

            • האמיר הגיב:

              נו, יש לקנדה רשימת דרישות. לא עמדת בדרישות? היה שלום.

              האם אותם אריתראים עומדים בדרישות שלנו, שהן להיות לפחות נכד של יהודי? לא? היו שלום.

              רוצה לנסח דרישות דומות לאלו של קנדה? בסדר, אני אפילו לא אבקש ממך לשכנע מספיק חברי כנסת. רק תגיד לי, נראה לך שמי מאותם אריתראים עומד בדרישות של קנדה? אם נדמה לך שכן, למה הם לא טסו ישר לקנדה? העלות נמוכה יותר, הסכנות פחותות בהרבה, התנאים טובים יותר וההצלחה מובטחת, כיוון שבקנדה מדיניות ההגירה הזו כבר ממומשת.

              כמובן שיתכן שכל אותם אריתראים מוכשרים פשוט אידיוטים, אבל אז לא יתכן שהם יעמדו בדרישות. או אולי הם ציוניים נלהבים שרק מחכים להזדמנות לנשק את אדמת ארץ הקודש?

              אהבתי

          • גם קורא הגיב:

            זה לא נכון שלא הייתה להם מדינה. ב 1939 הם היו אזרחים גרמנים. הם ביקשו מעמד פליטים בגלל משטר עוין אבל המדינות שסירבו לקבל אותם ראו בזה בעייה פנימית. הם פחדו (כמו שאלי ישי פוחד) שאם הם יאפשרו למספר קטן של פליטים לייכנס זה יפתח דלת שלא יהיה אפשר לסגור.

            אהבתי

        • ארנון הגיב:

          לא.
          זה בדיוק מה שלונג יון סילבר אומר. וכמותו אומרים אלי ישי, מרזל, בן ארי ושות'. ארץ ישראל ליהודים.
          מוסלמי ונוצרי ישראל, אף אם נולדתם כאן ואתם קשורים לאדמה הזאת פי אלף מהמתלהמים הגזענים הנ"ל, הכינו את המקלטים. סילבר וחבורתו בדרך אליכם.
          הם בסך הכל רוצים ארץ נקיה.

          אהבתי

          • זהו, הפכתי לכהניסט רק איזה שמגג לא מכיר את מגילת העצמאות. נאורצ'וק, כדאי שתזכור שהיהודים הם היחידים שמאפשרים למוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים לחיות איתם בשיוויון ולקיים את מנהגיהם ודתם.

            מדינה (של פליטים ונרדפים) בגודל שלנו לא אמורה לקלוט 300,000 מהגרי עבודה כי לפי הגדרות האו"ם במצרים אין מצב לחימה ולא הורגים אותם -רק כדי שלארגוני הסיוע יוזרמו עוד כספים. קפיש?

            אהבתי

            • ואוסיף להמרצת האונה הרדומה.

              נניח, רק לשם המחשת הנקודה- שהיהודים היו מקבלים את שטחי ארץ ישראל ההיא מהבטחת בלפור ומנהלים מדינה שמשתרעת על חצי סוריה, "הממלכה האשמית" יהודה, שומרון הגליל והנגב.

              ונניח שהפלסטינאים לא היו ממציאים את עצמם בחסות האו"ם והמעצמות הסכסניות. הרי כל המוסלמים במדינה הדמיונית ההיא היו חיים בדמוקרטיה. בלי עוני כפוי, ללא נבערות, ללא עבדות, תחת מערכת משפט אמיתית, עם זכויות פולחן וחופש תנועה, וזכות הצבעה ובלי מנהיגים שטובחים בהם, אונסים את נערותיהם וגוזלים את אדמותיהם.

              נאורות.

              אהבתי

  5. סיימון הגיב:

    – המצב בעזה הוא כזה שמזמן מצריך התערבות. אני יודע שהם לא כל כך שווים, אבל יש מיליון תושבים בדרום הארץ, ונופלים להם טילים על הראש פעם בשבוע. זה באמת לא ממש מטריד את העיתונים, אבל כנראה שאת מי ש(אמור להיות) ערב לשלומם, זה כן מטריד.
    – מה את מצפה שהרמטכ"ל יאמר? תפקידו של הרמטכ"ל הוא לומר שאנחנו נפרק לכולם את הצורה. ככה זה עובד. איך זה היה נשמע אם היה אומר "תשמעו, זה לא כל כך פשוט, לא כל המטוסים שלנו עובדים, וגם חטיבות החי"ר לא התאמנו הרבה זמן. אי אפשר להבטיח הצלחות. האיראנים ייפגעו אם ייתקפו אותנו, אבל לך תדע, עם הצבא שלנו…"?
    – העבודה של השב"כ זה להגן עלינו, ואם מניעת הדלפות תגן עלינו, אז זה מה שהוא צריך לעשות. אפשר ללכת קצת אחורה בהיסטוריה ולראות שהשב"כ עושה דברים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם המשימה המקורית שלו (שמפניה?). ובכל זאת.
    – ששה שרים יותר מכל ממשלתו של בן גוריון? באמת? ואני חשבתי שממשלתו של בן גוריון כללה רק אדם אחד. שלח באמת רוצה לחזור לימים העליזים הללו?
    – לייק עצבני על ה'לפני פיזור'.

    אהבתי

  6. מיכה הגיב:

    רק אני שמתי לב שבכתיבה הארוכה והנפתלת שלו, עפר שלח שוכח לסגור את המשפט שהוא מתחיל? "עד אז נרשם אתמול עוד פרק בהפיכתם של גופי הדיון וההחלטה" – למה? לוועדת קישוט? לצפרדעים? לבואינג 787? רק שלח יודע.

    אהבתי

  7. מסכל ממוקד הגיב:

    מדד הדמוקרטיה 2012: האמון בתקשורת הישראלית בירידה

    אהבתי

    • הלל הגיב:

      ובממשלה+כנסת הימניות ובבית המשפט העליון המשתמרן, בעלייה. נקודה למחשבה.

      אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      קישקוש בלבוש.

      מדובר בפרגמנט קטן מתוך מחקר מקיף למדי. המחקר הכולל מעניין, אבל הגזירות ממנו אוויליות ומתאימות למי שרוצה, וגם למי שחושב הפוך.

      הגזירה הזו מטופשת גם במקור. יסלחו לי עורכי הסקר אבל אין שום ערך לתשובות על שאלת "מה האמון שלך במוסדות הבאים" ואז האפשרויות הן:

      צה"ל, הנשיא, מבקר המדינה, בית המשפט העליון, ראש הממשלה, המשטרה, הממשלה, הכנסת, התקשורת, המפלגות.

      ראשית עירבבו כאן דבורים, תפוזים ופצירות לשיוף ציפורניים. זה לבד מבטל את כל תקפות השאלה.

      שנית – אני מבין שניסחו שאלה "פתוחה" כדי לקבל את "רוח הדברים". כלומר לשקף מה חושבים האזרחים על גורמים כאלה ואחרים. ניסוח השאלה תחת הקריטריון "איזה אמון יש לך ב…" הוא כבר דבילי. למשל מוסד "נשיא המדינה". למי בכלל יש אמון בו או אין אמון בו? או "המפלגות". לש"ס יש בשב"ס כרטיס מועדון. מרץ מעולם לא ראו מתקן כליאה מבפנים. אבל נשאל על ה"מפלגות", יאללה, שיהיה…

      המחקר מעניין ורלבנטי כאשר בודקים את זהות המשיבים. כך למשל ניתן לראות שחרדים "לא מאמינים לתקשורת" בצורה קיצונית ממש (17 אחוז לעומת 52 בקרב החילונים). והרי חרדים אינם קוראים תקשורת חילונית, אז מאין חוסר האמון הקיצוני?

      החרדים קוראים את העיתונים החרדים, ובאופן צודק פיתחו תחושה של בוז כלפי אמינות המידע שמתקבל מהם. יכול להיות שהם חושבים שאצל כולם "עיתון" זו מין בדיחה עלובה כזו, שמה שכתוב בו הוא כנראה ההיפך הגמור מהאמת.

      אהבתי

      • יש למחקר ערך כלשהו אם השאלות נותרות זהות במשך השנים. לא בדקתי.

        אהבתי

      • באבא הגיב:

        תתפלא, קפיטן, אבל החרדים בקיאים בתקשורת הרבה יותר משאתה חושב. יש ביטוי שרווח לגבי רבנים שרוצים להתייחס לאירועים בחדשות בדרשה. מה עושים? פותחים באקספוזיציה "מישהו הראה לי בעיתון סיפור על …"

        להרחבה ראה את המעשה בחרדי והיורו

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        captain beefheart, באפשרותך להגיש את הסתייגותךמהסקר בשלושה עותקים ליגאל כרמון – "המכון הישראלי לדמוקרטיה", רחוב הקרן לישראל החד"שה. האיחוד האירופי דואר נע 400000 יורו.

        אהבתי

        • מסכל ממוקד הגיב:

          התפלחה לה פסקה… הסקר בוצע כמובן ע"י "המכון הישראלי לדמוקרטיה"… עורכים כך בדיוק את הסקר מזה 10 שנים.
          ה"מסקנות" בשיתוף פעולה סימביוטי עם התקשורת הן תמיד ש"הציבור" לא מאמין בנבחריו הדמוקרטים- מין נבואה שמגשימה עצמה ומאוד מתאימה לאליטות בלתי נבחרות כדי לשמר את כוחן.

          יש לכך כמובן הסבר רציונלי במבט אוניברסלי שדווקא אותו הם שוכחים להביא.
          אז מתברר שכמו ברוב חברות השפע המערביות, באופן טבעי הציבור במערב גם שהוא מצביע יש לו טענות לממשלות ואיננו מקבלם כמובנות מאליהן (מן הסתם כמעט לכל אחד מאתנו)- אבל באופן יחסי רמת האמון עלתה ב ש-3 השנים האחרונות באופן ניכר במוסדות הנבחרים.

          אהבתי

  8. מסכל ממוקד הגיב:

    לטובת הקניין של "ישראל היום", שים לב.
    70 מיליון כהצעת פתיחה (לא לדאוג הוא יתגמש במחיר) ובדרך להפסיק למלא בגמילות חסידים, את השוקת של שוקן.

    אהבתי

  9. אנונימי הגיב:

    מורן שריר כותב באכסניתו האנינה והנאורה (הארץ) נגד הגזענות של צבי יחזקאלי והפחד שהוא מעורר מהשתלטות האיסלם באירופה. שוב ושוב הוא חוזר על המילה גזענות דבר שכאילו מחבר אותו לקו הכללי של העיתון למען ״המהגרים״ החדשים. אבל לי דווקא זכור מורן שריר אחר. אמיתי יותר. ברייטינג ז״ל הוא היה גזען אנטי מזרחי בוטה ביותר. חוץ מהראיון האנושי עם שוש עטרי

    אהבתי

    • באבא הגיב:

      די, אני עכשיו מרגיש מבוכה אדירה. יש קוראים שאשכרה בקיאים במשנתו של מורן שריר ומשכילים להבחין בין שריר המוקדם לשריר המאוחר, ואני עדיין לא מבדיל בינו לבין אלון עידן. לא נעים.

      אהבתי

  10. captain beefheart הגיב:

    נובמת, רבין

    אהבתי

  11. captain beefheart הגיב:

    לא רוצה ליצור ציפיות מוגזמות, אבל מחר הולך להתפרסם תחקיר פצצה, שישים בכיס הקטן את מה שדן מרגלית עשה לרבים ב-77.

    אהבתי

  12. תמר דרסלר הגיב:

    כל הכבוד על הסעיף הסוגר, מלבד פרחים ושי צנוע למתנדבים שלי- לא יהיו קניות מיותרות לחג, ארוחות ענק ושאר מיני בזבוזים. צודקת לחלוטין.

    אהבתי

  13. רטקסס הגיב:

    כנראה מישהו בידיעות לא משוגע על גפילטע, אחרת לא ברורה ההתעסקות המטרחנת כל השבוע, גם בכותרת וגם ב"ממון" לגבי התייקרות המחירים והשתפכויות לגבי אי יכולת לארח. די, תעזבו אותנו. ויש עוד 10 ימים עד ראש השנה…..

    חו"ח שברנדה וולש תהיה האם הרוחנית של זואי דשנל. זואי חמודה והיפסטרית, נופת צופים, ואילו ברנדה היא הביץ' האולטימטיבית – גם מחוץ למסך. ואני עוד הייתי בטוח שהיא תקועה בלונדון בלימודי תיאטרון…. 😆

    אהבתי

  14. ליבי הגיב:

    מחקר חדש מחלץ את הג'אנק ד.נ.א. מתיבת הספאם, וכן סתמאחת אמרה את זה קודם.

    גם בעברית:

    אהבתי

  15. בועז הגיב:

    Gangnam, לא Gangman

    אהבתי

  16. מsvh הגיב:

    האי התאמה בין הנחרצות של הביקורת שלך לבין כמות הידע שלך צורמת אבל מובנת לנוכח רצונך הנואש להישאר רלוונטית. תגובת צה"ל על פרשת המין בחיל האוויר ציינה מפורשות חשד לאונס. אף עיתון לא מטעה בכוונה וזו האשמה חמורה מאוד מצדך וחבל. בצה"ל מפעילים לחצים להקטין את הסיפור ולטשטש את עניין האונס, רק היום אחרי שנבהלו מהכותרות שינו את תגובתם ל"עבירות מין שונות".

    אבל עובדתית, יש שם חשד לאונס. אם זה מעניין אותך, כלומר העובדות. כלומר, אולי כדאי לבדוק לפני שמאשימים עיתונאים בשקר מכוון.

    אהבתי

  17. גריזלדה בלאנקו, ברונית סמים דרון אמריקאית שקברה בעלים וטרפה כל מה שזז סביבה החזירה לבורא את נשמתה.
    למי שלא מכיר, המלצת צפיה מאובקת: Cocaine Cowboys. שודר בעבר בישראל.

    אהבתי

  18. מסכל ממוקד הגיב:

    שאוכלוסיות מהגרים הבאות מאזורי מלחמה הן בעיקרון שרוטות

    א. רוב האוכלוסיה המדוברות למשל בצרפת, יוון, היא כבר דור 2,3,4 מארצות איסלמיות בלי שום קשר לאיזור מלחמה
    ב. בוא נבחן את טענתך עובדתית. האם יהודים שברחו ממלחמה באירופה הפכו בארה"ב למה שאתה מכנה "שרוטים" ולכן הפכו את הערים בהם התיישבו לאקס-טריטוריות?
    ג. כן, בשוליים של התופעה הרחבה ה יש חיכוכים בשוויץ עם מהגרים מוסלמים מיוגוסלוויה לשעבר וגם לא מוסלמים.
    חוקי ההגירה ההולכים ומוקשחים בכל אירופה כיום (בניגוד לחזון העל-אירופי), יוצאים מנקודת הנחה שזהות לאומית על הבסיס המודרני היא הטובה ביותר.

    הבעיה החשובה שיש לי היא בעיה אתית

    לא ממש.
    מדובר כאן על מראויינים מרצון לכתבה מצולמת לא "מקורות".
    נעשו עשרות תחקירים תחת כסות של ערוצים שונים בארץ ובעולם.
    האנשים ידעו שהם מצולמים לצרכים טלוויזיונים. אין כאן שום דבר חדש.

    אהבתי

  19. מסכל ממוקד הגיב:

    צבי יחזקאלי, פותח בפרק עשוי היטב על אירופה ועירובה ובו גם תובנות של "סוציאליסטים דמוקרטים" במיל, בשבדיה, צרפת כולל נתונים עובדתיים משמעותיים.

    אללה איסלם, הפרק המלא 45 דקות.

    אהבתי

    • שרגא עילם הגיב:

      לגבי הסדרה, אינני רוצה ממש להיכנס לתוכן הסדרה מכיוון שהיא גם צעירה. אם כי הרושם שלי שלדבר עם כמה צעירים זה עוד לא עושה את העבודה לתחקיר רציני ממשי.
      ברור גם שאוכלוסיות מהגרים הבאות מאזורי מלחמה הן בעיקרון שרוטות. בשווייץ קיימת בעיה של אלימות גבוהה בקרב פליטים שבאו בשנות התשעים מיגוסלוויה לשעבר. שם מדובר לא רק במוסלמים.
      הבעיה החשובה שיש לי היא בעיה אתית: כמה זה מתיישב עם תקנון האתיקה של מועצת העיתונות עבור עיתונאי להתחזות ואולי לא פחות חמור הוא העניין של חשיפת מקורות לסכנה. ברור שעד כמה שתהיה צפיה בחו"ל לסדרתו של יחזקאלי, ישנה סכנה לא מבוטלת לחלק ממרואייניו, למשל למשפחה העיראקית בשוודיה.

      אהבתי

    • מבין פרשנינו 'לענייני' אני מעדיף את יחזקאלי. יערי חזק באש רתק של כותרות נבובות ויחזקאלי מביא את הבפנוכו ונזהר עם הפרשנות והכותרת.

      מאוד מוזר שרק עכשיו באיחור של שנים רבות התקשורת הישראלית נזכרה להקדיש לעניין את תשומת לב במידה ראויה. אולי זה סימן נוסף לוויתור והשלמה להתפוגגות חזון צמד המדינות בין הירדן לים.

      אהבתי

  20. בזינגה הגיב:

    מדינת ישראל החליטה להתנתק מעזה ולא לשהות שם

    אז למה בחוברת החדשה של פיקוד העורף שקיבלתי השבוע עזה עדיין מופיעה כחלק ממדינת ישראל?
    כנ"ל לגבי כל מיני מפות שמופיעות מדי פעם בפרסומים רשמיים של מדינת ישראל ואף בכל מיני פרסומים מסחריים.
    עשור כבר עבר – לא הגיע הזמן לעדכן את המפות?

    אהבתי

  21. דמדומי האלים הגיב:

    הטייסים הם שילוב מוצלח של "אקסודוס" ו"היפים והאמיצים".

    אהבתי

  22. captain beefheart הגיב:

    למיטב ידיעתי, רוב מכרי, חברי ומשפחתי אינם משתתפים באורגיית הקניות העונתית של תשרי. הילדים מקבלים זיכוי לרכישת גאדיילה (למי שמכיר) וזהו בערך.

    אהבתי

    • תומר הגיב:

      מה זה גאדיילה?

      אהבתי

      • גידיילה- מציצה בירושלמית. סוכריה על מקל בקומיקס. מקור פרנסה של רופאי שיניים. הדור המאכזב של תפוח מסוכר.

        בקשר לאורגיית הקניות לחג. וואלה, רק אצלנו נשארים בלבוש מלא והפרוטוקול לא השתנה עשרות שנים. המתארחים מביאים דברי נוי, עציצים קערות ושאר צ'צ'קעס ב- 100-300 ש"ח בנוסף למשהו מהמטבח או יין טוב.

        יש ימי הולדת בתאריכים שקרובים למועדי ישראל והמאושרים מקבלים ברכות מושקעות ומתנות. מתנות לא עוברות הלאה ואם מישהו לא הביא מתנה משדכים אותו למתנה של מישהו אחר. אין שגעת, שום התחשבנות ושום בטיח.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          המתארחים מביאים דברי נוי, עציצים קערות ושאר צ'צ'קעס ב- 100-300 ש"ח בנוסף למשהו מהמטבח או יין טוב.

          כל זה בדיוק – לא.
          אין צורך במתנות במאה שקל ובטח לא ב-300. יין טוב מתקרב למאה.
          בקיצור – משפחת יון נכשלה בתוכנית הצנע של הבלוג.
          סורי, נקסט!

          * ואגב, לא צ'צ'קעס, כי אם פיצ'פקעס (כה מיותר). צצקעס זה משהו אחר לגמרי.

          אהבתי

          • מסכל ממוקד הגיב:

            צ'צ'קעס, אגב זה שם משפחתו המקורי של שמואל יוסף עגנון ( וכללית דעתי על עיברות- חיובית)
            מאידך ויינרמן למשל כמי שעושה די עיגנה במציאות את עוגן הסטריוטיפ של דמותה בסדרת הבורקס החביבה, אולי יכולה לעברת לצ'צ'קעס.

            אהבתי

          • גברת V היקרה. כשמישהו טורח מארח ומכין- מגיע לו לפי חוקי העדה לקבל יד בקיפול ומשהו סמלי. עציץ או בקבוק יין לא נופלים תחת "אורגיית קניות".

            לפי קז"ל, אורגיית קניות היא פעולה שמבצעים ללא מנוחה במשך שעות, רק בקניונים, בלי תכנון או כיוון, ובפריסת תשלומים בכ.אשראי. המהדרין מלווים בטיפוף עקבים גבוהים ודפדפוף באייפון אחר סיילים באזור.

            מכיוון שטירוף הצרכנות (וגם הסגפנות הפולנית הידועה) אינה נפוצה במחוזיתנו, אני ממליץ שתשקלי שוב את גזר הדין לפני שאקרא אותך לסדר.

            אהבתי

            • מישהי הגיב:

              אני מסכימה עם ולווט. אירוח אמנם עולה כסף וגורם טרחה אבל לא נעשה על מנת לקבל מתנות. המתנות הן לעיתים כל כך קרובות לא רלוונטיות כך שלמעט העמידה בתנאי הטקס הן מיותרות. כשמתארחים נכון הרבה יותר לדעתי לשאול מראש האם ואיך אפשר לעזור, למשל בהבאת אחת מהמנות ולהביא לכל היותר בקבוק יין עבור זוג שמתארח. אחד הדברים הבעייתיים בהבאת מתנות הוא יצירת הסטנדרט. מהרגע שמביאים מתנה בשווי 300 שקלים גם המתארח ובייחוד המארח מחויבים לאותו סדר גודל של מתנה באירועים עתידיים, למרות שכמובן אף אחד לא מדבר על כסף באופן רשמי. מנומס הרבה יותר להביא מתנה צנועה וכזאת שידוע מראש שרצויה על המארחים. זאת לפחות דעתי.

              אהבתי

            • velvet הגיב:

              יון, אבל על זה כל הדיון.
              לאנשים אין כסף לכל כללי הטקס האלו.
              הם לא יכולים לארח באלפיים שקל, והם לא יכולים לקנות מתנות של 300 ש' בכל ערב או צהריים
              לכן אמרתי. קנו כמה תפוחים ודבש וזהו.
              אורגיית קניות המזון בסופרמקטים לפני החגים חוצה קהלים ומעוררת גועל כבד.

              מישהי, תודה

              אהבתי

              • מישהי הגיב:

                אני מסכימה איתך. קורה. 🙂

                אהבתי

                • קפצתן למסקנות די מהר- אנחנו לא מהמעונבים הגבעוליים.
                  המתארחים מביאים חלק מהאוכל כדי שהמארחים לא יוציאו 2,000 ש"ח על אירוח. אין מתנות בוידעם או בונבוניירות ואפשר לבוא בידיים ריקות בלי לקבל פרצופים, זה קורה. אף אחד לא מתעניין אם שילמת 50, 100 או 300 ש"ח- זה עניין של מחווה. הכשרוניים מביאים לא פעם מתנות שיצרו בעצמם.

                  זוג תפרן יכול להביא תפוחים ולקבל נשיקות מכולם אבל לא מדובר במפגש זוגות. לצערי עברנו את הגיל. בכלל, תוצרת חקלאית מתקבלת באהבה גדולה. הפואנטה זה לא הכסף אלא החגיגה המשפחתית והטקס האמיתי הוא הברכות לפני היין, לא המתנות. כן, קונים יותר אבל לא מדובר באלפיים ש"ח. כפי שאמר משופם קדוש שהקפיד במעשיו: אם כבר חוגגים, חוגגים בגדול, כולל האריזה והמשלוח.

                  אהבתי

                  • מישהי הגיב:

                    אולי זה המצב במשפחה שלך. אני יודעת שזה המצב במשפחה שלי. זה לא כך אצל כולם. ולווט חושבת, בצדק גמור לדעתי, שאי היכולת הכלכלית לערוך משתים או לתת מתנות יקרות זו לא סיבה מוצדקת לבכות לעיתונים. לא שאסור לתת מתנות, אבל זו בהחלט לא צריכה להיות חובה כזאת שתמנע מאנשים להתארח. אתה בטח מסכים עם זה.

                    באופן אישי אני חושבת שעציצים, אגרטלים, חנוכיות וכו' הן מתנות בעייתיות שבמקרים רבים אין למקבל מה לעשות איתן. נראה לי עדיף להתמקד בעזרה למארח. בקבוק יין הוא מתנה טובה ברוב המקרים כי הוא אלגנטי, וגם אם לא שותים אותו במהלך אותו ערב, וגם אם המארחים לא שותים יין בעצמם, הוא מתנה שניתן למחזר בקלות. ציינתי זוג כדי לתת פרופורציה. אם משפחה של שש נפשות תביא בקבוק יין כשהיא מתארחת העזרה בזה לא תהיה מאוד מורגשת.

                    אהבתי

                  • מישהי הגיב:

                    התגובה שלי לא נקלטה. אוף. אז בקצרה:

                    במשפחה שלך אין בעיית מתנות, או שהיא עדיין לא נוצרה, אבל זה לא כך אצל כולם.

                    אהבתי

            • גשם סגול הגיב:

              המהדרין מלווים בטיפוף עקבים גבוהים

              מסתבר שיש לנו דראג יון, אני שמח שהפתיחות התקשורתית משפיעה.

              אהבתי

  23. אדג הגיב:

    מצחיקה ההשוואה של ממשלת נתניהו לממשלת בן גוריון. בשעתו, כל הישוב בארץ היה פחות משישית מגודלו כיום.

    ממשלת נתניהו אכן מנופחת, מסיבות צודקות ולא צודקות, אבל ההשוואה אינה במקום.

    אהבתי

    • תומר הגיב:

      חשבון משונה
      כמה שרים צריכים להיות בממשלת (נניח) הולנד המונה כ 17 מיליון אזרחים?

      לכל גוף שתפקידו קבלת החלטות יש גודל אופטימלי, משחורג גוף כזה מגבולות גודל זה מוקמים גופים חליפיים (למשל מטבחון או קבינט) ומשהם גדלים מדי מוקמים גופים חליפיים גם להם (קבינט מצומצם) וכן הלאה.

      אין בזה שום אידיאולוגיה, סתם הגיון ארגוני.

      אגב, סתם מתוך סקרנות, מה הסיבות הצודקות שבגללן – לדעתך – מנופחת ממשלת נתניהו?

      אהבתי

      • אדג הגיב:

        אני לא חושב שהמספר כיום בממשלת נתניהו הוא מספר ריאלי, בכלל לא. קיצוץ של שליש מכלל מחזיקי המשרות הוא בהחלט אפשרי. אבל, ההשוואה אל ממשלת בן-גוריון היא בהחלט לא במקום.

        (אתה חושב שיכולנו להסתדר עם שר אחד עבור פנים, בריאות ועליה?)

        אני מסוגל להבין פיצול משרדים לצורך הענקת משרה פוליטית, כחלק מתהליך קאוליציוני מקובל. אני לא מסוגל להבין את אותו תהליך בדיוק, כאשר הוא פוגע בהתנהלות אותו משרד.

        אני מסוגל להבין הענקת שררה שאין מאחוריה ולא כלום, אני לא מסוגל להבין את אותו תהליך בדיוק, כאשר ניתן לה שם פומפוזי חסר משמעות.

        הנה היא תורתי על רגל אחת. עבור יותר מכך, תצטרך לקנות את הספר שלי… 😉

        אהבתי

        • תומר הגיב:

          אז אני חולק עליך לחלוטין.
          לדעתי מספיקה ממשלה של עד עשרה שרים (בטחון, חוץ, פנים, אוצר, חינוך, חמישה בלי תיק עם משרדים מצומצמים שעיקר תפקידם יהיה ייצוג מפלגותיהם בישיבות הממשלה ובוועדות שרים, ומילוי תפקידים אד הוק שיוטלו עליהם על ידי הממשלה)
          אין סיבה שבריאות, עליה, רווחה לא יטופלו במסגרת משרד הפנים על ידי תתי שרים. ממילא חלק ניכר מהמשרדים הם פיקציות חסרות סמכות או "שררה שאין מאחוריה ולא כלום" כדבריך ולי מפריעה המהות הרבה יותר מהשם הפומפוזי.

          לעניין הספר, נחכה שייצא בגרסה אלקטרונית . 😉

          אהבתי

          • אדג הגיב:

            אתה מציג מעין חמשה שרי-על שירכזו תחתיהם נושאים רבים ומגוונים (אני מנחש שתשים את: בינוי ושיכון, תעסוקה ומסחר ובריאות תחת שר אחד!), ושתחתיו כמה תתי שרים, שלמעשה יהוו תחליף לתפקיד השר כיום.

            הגיוני, לא ריאלי.

            אני חושב שבמסגרת המצב הקיים עשרים שרים הוא מספר הגיוני לחלוטין.

            אהבתי

            • תומר הגיב:

              יאללה התפשרנו, (אמנם גם 20 זה קצת מוגזם אבל לא בלתי מתקבל על הדעת).

              אהבתי

            • בצלאל הגיב:

              דווקא בינוי ושיכון יכולים להיכנס מצוין במשרד הפנים. גם ככה חלק מהסמכויות בנושא תכנון נמצאות שם.

              אבל אני חושב שחמישה זאת הגזמה לכיוון השני.
              חוץ מאוצר, ביטחון, פנים, חוץ וחינוך צריך גם בריאות, תמ"ת, תשתיות ומשפטים.

              המשרדים הקיימים:
              גמלאים – למשרד הפנים.
              מדע – תמ"ת
              תרבות וספורט – פנים
              שיתוף פעולה אזורי – חוץ
              פיתוח הנגב והגליל – תמ"ת/פנים
              מודיעין – לרה"מ
              הסברה ותפוצות – חוץ
              ביטחון פנים – פנים
              בינוי ושיכון – פנים
              הגנת הסביבה – פנים
              שיפור השירות הממשלתי – פחח. כלומר, פנים.
              הגנת העורף – פנים
              רווחה – פנים
              תקשורת – תמ"ת
              תחבורה – תשתיות
              אנרגיה ומים – תשתיות
              קליטת עלייה – פנים
              תיירות – תמ"ת
              שירותי דת – פנים
              חקלאות ופיתוח הכפר – תמ"ת/פנים

              אהבתי

              • כולם מבינים את חוסר ההגיון במצב הקיים גם הפוליטיקאים. הבעיה בשיטת הבחירות הקיימת. ברגע שאתנן המשרות והתפקידים הפך לתשלום מקובל אין אפשרות לטפס חזרה. כנראה שהממשלה הבאה תהייה גדולה יותר.

                אהבתי

                • בצלאל הגיב:

                  הבעיה היא שכולם רוצים להיות שרים ואף אחד לא רוצה להיות "סתם" חבר כנסת.
                  אפשר עדיין לחלק את תפקידי השרים לפי מפתח קואליציוני רק במספרים קטנים יותר.

                  אהבתי

                • מסכל ממוקד הגיב:

                  התקשורת תמיד תרקוד סביב "מספר השרים" ו"הביזבוז".
                  לא התרגשתי מזה גם שלא תמכתי בממשלה אחרת וגם לא היום.

                  ונתון קטן לפרופוציות… רפי רשף בחודש מרוויח כמו 25 שרים… (נחשו מי מממן את זה?)

                  אהבתי

                  • מסכל ממוקד הגיב:

                    עוד פרופורציות

                    החזאי של ערוץ 10 מרוויח כמו 3 שרים
                    ירון לונדון מרוויח כמו 8 שרים
                    קירשנבאום כמו 6 שרים.
                    המגישים כמו 18 שרי ממשלה.

                    בואו נתחיל לקצץ בפדיקור מניקור ואחרי זה נדבר על החלבונים..

                    אהבתי

                  • בצלאל הגיב:

                    נכון. העלות של תוספת לשכות היא שולית במונחי תקציב המדינה.

                    הבעיה בממשלה גדולה היא הטיית הכוח בין רשויות השלטון.
                    במקום שהכנסת תהייה הריבון (היא הרי הגוף השלטוני היחיד שנבחר ע"י האזרחים), כל הכוח מרוכז בממשלה. בערך שליש מחברי הכנסת הם שרים או סגנים, אז מי נשאר בבית כדי לחוקק? כדי לבקר? כדי לקיים דיונים חשובים בוועדות?

                    אהבתי

                    • מסכל ממוקד הגיב:

                      אני חושב שדווקא די מוסכם על רוב גדול שהבעיה הפוכה /שונה.
                      ממשלות ישראליות לא הצליחו להגיע ל 4 שנים נורמליות כבר 30 שנים ויותר של משילות גם בגלל שהממשלות לא הצליחו לייצב בסיס איתן של יציבות.
                      כשאני מדבר על יציבות זה כולל גם הובלת תהליכים שלא הובלו למשל במשרד החינוך, בגלל החילופים כל שנתיים וחצי בממוצע.

                      אם המחיר למשילות הוא עוד 8 שרים, זה שווה את זה.

                      אהבתי

                    • יש משרדים שבהם הכוח האמיתי נמצא בדרג הפקידות. השר אומר, מתראיין ועושה פליק פלאק תקשורתי ומתחת לא קורה כלום.

                      אהבתי

                    • מסכל ממוקד הגיב:

                      התגובה ללונג סילבר (משום מה מופיע שאי אפשר להגיב )

                      ש משרדים שבהם הכוח האמיתי נמצא בדרג הפקידות. השר אומר, מתראיין ועושה פליק פלאק תקשורתי ומתחת לא קורה כלום.

                      מסכים לגמרי.
                      אתה יכול לראות לפעמים פקידים שמבצעים את ההיפך מהוראת השר אחוזים בשיח ומנופים משפטפטנים.

                      אהבתי

                    • רטקסס הגיב:

                      אני מסכים מאוד בנקודה שהטיית הכח בין הרשות המחוקקת למבצעת היא גדולה יתר על המידה.
                      ואגב, זה מחלחל גם לאזרחים, שלא מכירים בחשיבותה של הכנסת ובקשר שלה עם האזרח – כינוס פורומים, התייצבות לדיונים בועדות, העלאת שאילתות, התפקדות למרכזי מפלגות כדי להשפיע וכו'.
                      כולם בטוחים שידה של הממשלה בכל ולכן תמיד הפניה היא לשר – שר הפנים, שר הרווחה, שר הבטחון וראש הממשלה. זה לא בריא וצריך לעצור את זה.
                      אני חושב שהחלוקה שעשית קודם היא לא נכונה, מסיבה פשוטה מאוד: יותר מדי כח למשרד הפנים.
                      מה שצריך לעשות כדי שהשירות לאזרח יהיה טוב יותר הוא לחסל הליכי בירוקרטיה ולא לכנס את כולם תחת אותה קורת גג. ככה שמבחינתי אפשר לבטל הרבה מאוד כפלי סמכויות שיש למשרדי הרווחה, הבריאות (כולל הביטוח הלאומי) והתמ"ת, סמכויות של משרד המשפטים ושל משרד הפנים, ועוד ועוד..
                      גודל הממשלה צריך להיות קבוע בחוק יסוד לדעתי (+-18 שרים) עם אפשרות חריגה נקודתית במקרה שעולה צורך מיוחד.

                      אהבתי

                    • בצלאל הגיב:

                      בעיות המשילות וחלוקת הכוח בתוך הממשלה קשורות לא מעט לעובדה שכיום משרד האוצר הוא משרד-על שמכתיב דה-פקטו את הפעילות של כל המשרדים האחרים (למעט הביטחון).
                      משרד לא יכול לקבל כמעט אף החלטה או להזיז שקל מסעיף תקציבי אחד לאחר (בתוך המסגרת של אותו משרד) בלי הסכמה של האוצר. והאוצר מצדו דוחף פרויקטים ורפורמות בשורה ארוכה של תחומים שלא תמיד קשורים באופן ישיר לתחומי הסמכות שלו.

                      אם אמרנו כבר שהממשלה מנהלת את הכנסת, אפשר לומר גם שהאוצר מנהל את הממשלה. גם זו בעיה של משילות.
                      ודוק: אני לא אומר שההדברים שהאוצר דוחף אינם טובים ונחוצים כשלעצמם, אלא רק שזה לא תקין שמשרד האוצר שולט בהם.

                      אהבתי

                    • בצלאל הגיב:

                      ותגובה לרטקסס (כי אי אפשר להגיב ישירות):

                      לביורוקרטיה יש תפקיד חשוב בניהול של מדינה, ואסור לבטל אותה לחלוטין. אבל צריך למצוא את המינון הנכון כך שלא תהייה הכבדה מיותרת על האזרחים מצד אחד, ותהייה בקרה מספקת על התהליכים הממשלתיים מצד שני.

                      אני לא יודע איזה סמכויות אתה רוצה לבטל, אבל כינוס פונקציות חופפות או חופפות חלקית תחת קורת גג אחת, אם הוא נעשה כמו שצריך, אמור בהכרח להביא לצמצום בביורוקטיה ולקיצור זמני טיפול.

                      אהבתי

                  • תומר הגיב:

                    שתי נקודות:
                    1) הבזבוז הוא אמנם שולי במונחי תקציב אבל עיקר ההוצאה הוא לא על משכורות השרים אלא על כל המנגנון הנלווה, לשכות, כ"א, ציוד וכו' (שלא לדבר על הפעילות הלא נחוצה שאני לא חושב שיש מי שיודע לכמת את עלותה).
                    2) הבעיה העיקרית היא לא תקציבית אלא ארגונית. גוף בן שלושים שרים לא יכול לקבל החלטות אופרטיביות, ולהוציא אותן אל הפועל. זה גודל שמתאים למועצה ולא לגוף מבצע.

                    אהבתי

                    • בצלאל הגיב:

                      אני מסכים שהבעיה היא בעיקר ארגונית.

                      בין היתר אני יכול לחשוב על פיצול מלאכותי או כפל של סמכויות, פרויקטים שנופלים בין משרדים וכו'.

                      עלות לשכה נוספת של שר היא בסביבות 1-2 מיליון ש"ח בשנה. כשתקציב המדינה הוא משהו בסביבות 365 מיליארד ש"ח, אלה לא סכומים משמעותיים. יש כל כך הרבה כיסים סודיים בתקציב, שזה לא באמת מה שעושה את ההבדל.

                      אהבתי

                  • רטקסס הגיב:

                    אם כבר אז כבר – נוסיף עוד נתון לפרופורציות,
                    שר לא מקבל משכורת נוספת על היותו שר, אלא בסך הכל את ההפרש ממשכורת חבר כנסת שהיא לא כזו נמוכה גם כך.
                    רוצה לומר, העלות האקסטרה של העסקת שר היא לא עוד 45,000 בחודש (אלא אם כן יתקבל החוק הנורבגי, ואז באמת זו תהיה עלות אקסטרה, כמו יעקב נאמן למשל) אלא משהו כמו 5-6 אש"ח בחודש פר שר.

                    עם שאר הטיעונים אני מסכים, אגב..

                    אהבתי

                  • תמר הגיב:

                    בלי לדעת הרבה, יש לי הרגשה שמדובר בניפוח תקשורתי. האמנם כך מרויח רשף, או שמא הכוונה שזוהי עלות הפקת התכנית? ❓

                    אהבתי

                    • מסכל ממוקד הגיב:

                      התחשיב הוא לאחר קיזוז משוער מתוך המיליון שמועברים כל חודש לחברתו של רשף.

                      "לאחר ניכוי הוצאות מסתכם חלקו האישי של רפי רשף במאות אלפי ש"ח לחודש."

                      מיליון שקלים מועברים כל חודש לחברת ההפקות של רשף וזה מעבר לנתון הבא:
                      הפקת התוכנית שלו כפי שהודו בערוץ 10 נעשית ברובה ככולה תוך ניצול משאבי ערוץ 10 עצמו (כלומר הוצאה קשיחה בלא עלות נוספת), להם נוספים כאמור עוד מיליון שקלים שהם מעבירים כל חודש לחברת ההפקה של רפי רשף עצמו ששם יש להניח מועברות משכורות לעוזרי רשף עצמו.
                      http://www.news1.co.il/Archive/001-D-308444-00.html

                      אהבתי

                    • מסכל ממוקד הגיב:

                      מתוך הכתבה:
                      "הטרוניה על ההוצאה הענקית נובעת גם מהישענותה של נינה הפקות על חברת החדשות של ערוץ 10. העורך היוצא, ראודור בנזימן, הוא אחד הגורמים שאיפשרו מצב שבו תוכניתו של רפי רשף נשענת בתכניה על חברת החדשות של ערוץ 10, ומשתמשת במשרדיה ובחדרי העריכה של הערוץ. משמעות הדבר: ערוץ 10 משלם מיליון ש"ח לחודש לנינה הפקות, אך חלק ניכר מהתכנים מיוצרים ומופקים בפועל על-ידי ערוץ 10 עצמו, כך שרפי רשף ואנשיו עוסקים בעיקר בהגשה."

                      אהבתי

              • שר החוץ הגיב:

                משרד האנרגיה והמים הוא הוא משרד התשתיות

                אהבתי

        • יוריק הגיב:

          כן, שר אחד יכול לטפל בפנים, בריאות ועליה (יש עליה?). אם שר רוצה לעבוד – שלושת המשרדים הללו אינם הרבה עבודה. אם לצורך חלוקת כיבודים – צריכים עוד משרדים.

          אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אה, זה קל. התשובה הקצרה, במילה אחת: לבני.

        התשובה הארוכה יותר: ציפי לבני, פוליטיקאית "אחרת", "ישרה", זכתה בראשות קדימה אחרי חתירה ממושכת תחת אולמרט עד שהתפוטר. על הנייר היתה לה קואליציה, אבל היא לא הצליחה לשמור עליה. הספינרים טוענים שזה בזכות העמידה על העקרונות מול ש"ס, אבל זה כמובן שקר: לא מספיק שצוות המו"מ של קדימה מול ש"ס הסכים להגדלת קיצבאות הילדים מהילד השלישי לפי דרישת ש"ס, הוויכוח היה רק על גודל התוספת (כמו בסיפור הידוע על ברנרד שו, הם התמקחו על המחיר), גם אם היו סוגרים עסקה עם ש"ס עדיין לא היתה ללבני קואליציה: היא הצליחה להגיע להסכם קואליציוני רק עם העבודה.

        לקראת סוף מערכת הבחירות, כשהיה די ברור שהרוב בכנסת עובר מהשמאל לימין, קדימה התחילה בתעמולה השקרית לפיה המפלגה הגדולה יותר תהיה זו שתרכיב את הממשלה הבאה ולכן על מי שלא רוצה ממשלת ימין להצביע לקדימה. וזה עבד, כשקדימה קיבלה מנדט אחד יותר מהליכוד, על חשבון שאר מפלגות השמאל.

        אבל כפי שיודע כל מי שלא הצביע לקדימה, שיטת הבחירות הנהוגה בארץ מחייבת הגעה לקואליציה של לפחות 61 חברי כנסת והמנצח בבחירות הוא מי שמצליח להגיע ליעד הזה, ללא קשר למספר המנדטים שקיבל. ללבני, שלא הצליחה להגיע ליעד הזה כשלגוש הפוליטי שלה היה רוב בכנסת, בוודאי לא היה סיכוי כשהרוב עבר למחנה הנגדי. פוליטיקאית ישרה היתה מודה בהפסד ומכריזה על הליכה לאופוזיציה או מודה הפסד ונכנסת למו"מ על ממשלת אחדות. הפוליטיקאית "הישרה" לבני הכריזה על ניצחון וניסתה לשחד את ישראל ביתנו לעבור מהימין לשמאל, כמו פוליטיקאי תחמן סטנדרטי. כך שמענו פתאום שליברמן הוא חבר קרוב של לבני (מה שבהחלט יכול להיות נכון, בהתחשב בהיסטוריה) וש- 95% ממצעי המפלגות חופפים (מה שמסביר מדוע קדימה התנגדה לרוב הצעות החוק מבית ישראל ביתנו). למהלך הזה היו שתי תוצאות:

        הראשונה היתה שפרט לקדימה, אף מפלגה לא המליצה על לבני בפני הנשיא. אני לא חושב יש תקדים לכך שאף מפלגה אחרת לא ממליצה לנשיא על מנהיג מפלגת האופוזיציה הראשית.

        השניה היתה עלייה במחיר של ישראל ביתנו. תוצאה ברורה של עליה בביקוש מול היצע קשיח. לבני אמנם לא היתה יכולה להקים קואליציה גם עם ישראל ביתנו אבל היא היתה יכולה לתקוע את ביבי, שנאלץ להגיב לכל הצעה של קדימה בהצעה משופרת. כך הגיעו למפתח של שר על כל שלושה ח"כ לישראל ביתנו.

        ברגע שנקבע היחס הזה, כל שאר הסיעות דרשו חלוקה דומה. תוסיפו עוד כמה אנשי ליכוד שביבי רצה בקבינט ולכן היה צריך לדאוג להם לתפקיד שר ותגיעו לממשלה בעלת משפר השרים הגדול ביותר.

        מה היתה החלופה? לו הליכוד לא היה נותן לישראל ביתנו הצעה טובה מאשר קדימה, ישראל ביתנו היתה עשויה להגיע להסכם דווקא עם קדימה ואז התוצאה היתה קיפאון – הליכוד לא יכול להקים קואליציה וקדימה לא יכולה. אז היינו הולכים לבחירות פעם שניה. תחשבו על העלות של עוד יום בחירות, זה בכמה סדרי גודל יותר מהעלות של כל אותם משרדים מיותרים. מאחר שצריך להשוות את עלות המשרדים האלו למה שהיינו משלמים לולא הם היו קיימים, יוצא שדווקא חסכנו לא מעט.

        כמובן שהיה עדיף בלעדיהם, עם ממשלה קטנה בת 18 חברים בלבד. היתה אחת כזו ב- 1996, זוכרים? זה מחיר השאפתנות של הפוליטיקאית הרגילה לחלוטין לבני.

        אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      יותר קרוב לעשירית מאשר שישית.

      ובשאלה מה להגדיל הייתי הולך קודם על מספר האוניברסיטאות. בארבעים השנה האחרונות האוכלוסיה כאן יותר מהוכפלה, אבל לא נוספה שום אוניברסיטה (בגבולות ישראל המוכרים בעולם).

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        נוספו מכללות. כל המבנה של החינוך
        העל תיכוני עבר שינוי עמוק. השאלה גם
        מה לומדים? ראה את שטרסלר על אי
        הצורך בלימודים הומניים. הגדלת
        מספר האוניברסיטאות תגביר את מספר
        האדמיניסטראטורים מנהלנים וכ"ו
        ע"ח המלומדים. מה היחס, למשל, באריאל
        בין סגל מנהלי ליתר? מה הגודל האופטימלי
        לאוניברסיטה ישראלית? למה ביה"ס לרפואה
        הוקם בצפת? לא פשוט.

        אהבתי

  24. קליעים מעל חדרה הגיב:

    יש הערה אנטישמית או משהו בקנה מידה זהה בפוסט הנוכחי. תענית ובקשת מחילה ביום כיפור, לא יחלצו מעתיד אפור של צנע וסגפנות.
    אני כהרגלי אפזר בין ידידי וקרובי משפחה נבחרים אג"חים של אי.די.בי, כי החיים שלי מתוקים כמו השקה של אפל.

    אהבתי

  25. שר החוץ הגיב:

    שי לחג – 300 ש"ח (נטו זה יצא פחות אחרי גילום מס).
    נראה לי שבכל מקרה אני מוגבל לנשנושים סמליים.
    כמה אצלך?

    אהבתי

כתיבת תגובה