מעריב נמכר שוב

מנהרת הזמן: 24 במרץ 2011.

מה אמר נוחי דנקנר באותו יום?

[…]עבורי זה אינו רק מהלך עסקי אלא גם מהלך חברתי-דמוקרטי אשר, כך אני מקווה, ירים תרומה חשובה לשיח הציבורי, לדמוקרטיה, לתחרותיות ולתרבות בישראל.
עיתון מעריב, שאני רואה לנגד עיני, יהיה קודם כל עיתון ישראלי, ציוני ופטריוטי; עיתון שמחויב לשמירה על ערכי הדמוקרטיה, ובראשם שלטון החוק וחופש הביטוי; עיתון אשר ישים דגש מיוחד על רגישות חברתית, ועל יחס אנושי ושוויוני לכל אדם; עיתון שיהיה קשוב לרחשי לב הציבור ולקידום הגליל והנגב וכל יישובי הפריפריה.

עיתון מעריב, שאני רואה לנגד עיני, יהיה עיתון איכותי, מקצועי ונטול פניות; עיתון שישמור מכל משמר על עצמאותם המחשבתית של עובדיו ועל האינטגריטי וחופש הבעת הדעה של העורכים, העיתונאים והכותבים בו.
אם אכן תושלם העסקה ונקבל על עצמנו את ניהול העיתון, נפעל ליישום ערכים אלה בהגינות ובשקיפות מלאה. אנו נקפיד שהעיתון לא ישרת מטרות פוליטיות, או כלכליות, או עסקיות של אף אחד.
אני פונה כבר עכשיו, אף שטרם הושלמה העסקה, לכל עיתונאי ועיתונאיות מעריב ומבקש: אנא המשיכו לשמור על האינטגריטי, על המקצועיות ועל העצמאות וחופש הבעת הדעה – כולל סיקור ביקורתי על קבוצת IDB והחברות הבנות שלה ועל מנהליה ובכיריה ואני בתוכם.אני מבקש להודות לידידי עופר נמרודי ולכל משפחת הכשרת היישוב וכן לד"ר זכ(ק)י רכיב, על תרומתם למעריב ועל הרצון הטוב והאווירה הטובה שליוו את המו"מ ואת חתימת ההסכם היום.
הבראת העיתון הינה משימה לא קלה. האתגרים שבפנינו רבים וגדולים. אבל אנחנו מאמינים במעריב. אני משוכנע שהמהלכים שננקוט וביניהם חיזוק המבנה הפיננסי של העיתון וניהול מקצועי ביחד עם האנשים המצויינים של מעריב – יהפכו את מעריב לקבוצת מדיה תחרותית ומובילה לטובת קוראיה, עובדיה והציבור הישראלי כולו.

כמה זה עלה לו?
לפי הכתבה הזו מהמארקר, ממאי 2011:

…לפני חודשיים הפתיע רכיב רבים כשמכר את מרבית אחזקותיו ב"מעריב" לחברת דיסקונט השקעות (דסק"ש) שבשליטת נוחי דנקנר, תמורת 3 מיליון דולר במזומן – כשהוא משאיר בידיו 5% מהעיתון. הוא סיכם בכך הפסד של 8 מיליון דולר ב"מעריב" בתקופה קצרה.

מפרגנים, 27 במרץ 2011:

28, 30 במרץ 2011, מודעות כה אקטואליות

(תוס', שבת, 07:02) דיווח אתר הבורסה, 7 בספטמבר 2012

החברה מדווחת בזאת כי היום, ה- 7 בספטמבר, 2012, הושגו הבנות בין מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, חברה בבעלות מלאה של החברה (להלן: "המוכרת") ובין חברה בשליטת מר שלמה בן צבי ובני משפחתו (להלן: "הרוכשת") לפיהן תרכוש הרוכשת מאת המוכרת נכסים המשמשים בעסקיה של המוכרת, לרבות: עיתון מעריב, אתר NRG, רשת המקומונים, מגזינים וזיכיונות הקשורים בהם, הוצאת מעריב, זכויות הקניין הרוחני של המוכרת, יתרות לקוחות, מנויים, רישיונות ונכסים וזכויות נוספות שיפורטו בהסכם המכר לכשייחתם (להלן: "הנכסים הנמכרים").
הנכסים הנמכרים אינם כוללים את בית הדפוס של העיתון בבת ים והמתקנים הנלווים לו. בכוונת המוכרת להמשיך בשלב זה את פעילות בית הדפוס. כמו כן, בכוונת המוכרת להמשיך ולשמר את פעילות העיתון באופן סדיר ורציף עד להשלמת העסקה. למיטב ידיעת החברה, בכוונת הרוכשת להמשיך את פעילות העיתון לאחר השלמת העסקה.
בתמורה לנכסים הנמכרים, תשלם הרוכשת למוכרת סך כולל של עד כ- 85 מיליון ₪ בתנאים ובמועדים שיפורטו בהסכם המכר לכשייחתם.
בכוונת הרוכשת להציע לכ- 300-400 עובדים מעובדי העיתון להיקלט כעובדי הרוכשת.
השלמת העסקה נשוא דיווח זה כפופה לחתימת הסכם מכר מפורט ומחייב, קבלת אישורי האורגנים המוסמכים של הצדדים וקבלת כל האישורים הנדרשים על פי דין.
בכוונת הצדדים להשלים את העסקה עד לראשית חודש אוקטובר 2012.

על פי הדיווח הערב, שלמה בן צבי, בעל מקור ראשון, רכש את מעריב מדנקנר ב-85 מ' ש'.
דנקנר מצדו, כלומר דסק"ש, השקיע/ו בעיתון 300 מ' ש'.
אם רק היה מקשיב לי, היה חוסך 300 מ' ש'.
אחזור במילים הכי פשוטות: מה פה קרה?
1. אפשרות: לפני שקנה את העיתון דנקנר לא ידע על מצבו האמיתי והנואש של מעריב כי לא קיבל את כל המידע.
2. אפשרות: דנקנר קיבל דו"ח מפורט על מצב מעריב אך לא קרא אותו/ לא הבין אותו/ התעלם במופגן.
3. עובדה נחרצת: לדנקנר לא הייתה שום יכולת להציל את מעריב, מאחר שהיה לו אפס ידע בתקשורת ובאופן בו מנהלים גוף כל כך רגיש ומורכב.
משלושת הסעיפים האלו אפשר להבין:
א. זה היה כישלון ידוע מראש.
ב. שעון החול של שלמה בן צבי כבר מתקתק. נראה מתי ייגמר לו.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

63 תגובות על מעריב נמכר שוב

  1. זרזיף ימני הגיב:

    ליבי עם עובדי הדפוס שילכו הביתה.
    אני אשמח אם בעמדות המפתח יוחלפו חלק מהעיתונאים הפוסט ציוניים.
    שעמוס שוקןהקרן החדש"ה יסדרו להם משהו.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      הבלוג הזה הוא פוסט ציוני, הפוסט הזה הוא פוסט ציוני, אני פוסט ציונית. ברח לך פן תידבק. עוד יאשימו אותך בכך שאתה פוסט ציוני כי אתה כותב פה.

      אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        אני חושב שכל מי שרוב גדול מהכותבים והקוראים בבלוג הזה חושבים שוולווט היא כותבת מעניינת וטובה וכך כנראה וועדת השופטים שלא מתפקדת ברובה כנראה במרצ … העניקה לה פרס ביקורת תקשורת בשנה שאחרי שהעניקו אותו ללאטמה.

        בלוג מימין או משמאל איננו עיתון.
        המחקר מראה שלעורך מעורב יש יכולת השפעה גדולה יותר לפחות פי 2 מאשר לפובלציסט מושחז ככל שיהיה.

        אהבתי

      • עופרניקוס הגיב:

        והפוסט? ציוני? 😉

        אהבתי

  2. זרזיף ימני הגיב:

    למרות שאת כותבת אותו אני לא רואה שפהוא פוסט ציוני.
    אני גם נהנה לקרוא אותו.
    אני אפילו נהנה לקרוא חלקים מסוימים ב"הארץ".
    הגיע הזמן לקצת איזון בתקשורת כדי שגם הרוב הציוני יהיה מיוצג.
    וכן,אפשר גם לפרגן לראש הממשלה לפעמים ולא להציג הכל שחור ורע.

    אהבתי

  3. אנונימי הגיב:

    מוסף הארץ השבוע מרתק. הרבה כתבות מעניינות. בקשר לפוסט ציונות, צריך להמשיך לתקוף אותם בעזרת מכות אינטלקטואליות כמו שתנועת ״אם תרצו עושה״ בהצלחה, באיחור אומנם. אין מה לעשות. זוהי תנובת האקדמיה הישראלית בשני העשורים האחרונים במיוחד בחוגי החברה והרוח. להתייחס אליהם כמו תינוקות שנשבו. אם כל תיעובי לרוח הפוסט הציונית, אני אהיה המנוי האחרון שלהם שישאר עד הסוף.

    אהבתי

    • שרוט הגיב:

      המכות האינטלקטואליות האלה הן בעוצמה של יתוש עם שפעת

      אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        צריך עוד לבחון את זה. הרבה סטודנטים נרשמו לחוגים של פוסט ציונים ידועים בלי להיות מודעים שהם מונחי אג׳נדה. בעקבות העלאת הנושא על ידי תנועות כמו ״אם תרצו״ יש הרבה יותר מודעות לזה לפחות בקרב הסטודנטים התמימים. בקשר למרצים ולחוקרים זה קצת דור אבוד. אבל עדיין אפשר להילחם בהם. קרא את הראיון עם בני מוריס במוסף הארץ איך מלחמה בהם יכולה להיות אפקטיבית, עד כדי חרטה והקאה על חטא!

        אהבתי

  4. חיים הגיב:

    הניתוח שלך לא מדוייק לגבי עתיד העיתון.

    העיתון נקנה ללא חובות העבר. 1600 מעובדיו יפוטרו, ישארו 300-400 עובדים. לא יודע עד כמה רווחים יהיו, אבל בטח לא יהיה הפסד של 100 מיליון שקל בשנה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תזכיר לי איפה ניתחתי את עתיד העיתון?
      (ובמילים אחרות: איך אני יכולה לנתח את עתיד העיתון?)

      אהבתי

      • חיים הגיב:

        תזכורת: ״שעון החול של שלמה בן צבי כבר מתקתק. נראה מתי יגמר לו״.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אה, זה. ובכן, אני דבקה במשפט הזה.
        ניפגש בעוד שנה וחצי*, בס"ד, באותו מקום, באותה שעה. אוקיי?
        *ופה אני לארג'ית איתך

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        וויש-פול ת'ינקינג 😀

        אגב, לא צריך בהכרח את הבס"ד.
        זה עלול להיות קצת מפתיע, להווכח איזה מסה של קוראים וגם כותבים שאינם בהכרח חובשי כיפה שקרובים בעמדותיהם הרבה יותר לאמנון לורד ולביסקינד מאשר למשל לשי גולדן את עפר שלח את גדעון לוי.

        אהבתי

      • רומני הגיב:

        האם זה רק צירוף מקרים שרק אתמול שי גולדן הוקיע בחשבון הטוויטר שלו את כל האתאיסטים באשר הם והסביר עד כמה הוא מחובר לאלוהיו? כן, ודאי צירוף מקרים. הוא תמיד היה שומר מצוות! וגם תמיד אהב את דנקנר! ולפני זה תמיד אהב את הארץ! ולפני זה תמיד חשב שוואלה הוא האתר הכי טוב ביקום!
        מלך.

        אהבתי

      • שרוט הגיב:

        שי גולדן הוא יהודי מאמין מקדמת דנא. אני מאמין שהוא יחזור בתשובה שלמה ואז יהוה היקר יעזור לעיתון שלו

        אהבתי

      • אלי הגיב:

        זה באמת יהיה מפתיע.
        החילונים, מצחי הנגבי ושמאלה כפי שלמדנו היום, חושבים שההתנחלויות יביאו לסוף הציונות.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כן? אתה יודע כמה אנשים קוראים את מקור ראשון?
        אתה לא, ולכן אתה סתם מפריח מילים על "מסות".
        מעריב הוא העיתון של ליבסקינד וימיני ואראל סג"ל.
        למה לא הגיעו גדודים של מאות אלפים לקנות אותו?
        ובקיצור, לא נצטרך להתחבט בסוגייה זמן רב. העובדות יתחילו בקרוב לדבר, לא לפני שרוב העובדים יפוטרו. אז על מה הצהלה בדיוק?

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        אשריי המאמינה האדוקה בס"ד.
        את יודעת כמה קוראים את ישראל היום ומזדהים עם דרור אידר ומזדהים איתו? ובכן, את לא.

        הציבור החילוני בארץ ברובו הגדול ציוני – (87 אחוזים תומכים בהגדרה המכוננת של המכון לאסטרטגיה ציוניתאת ישראל – ישראל מדינת לאום יהודית המתנהלת כדמוקרטיה).

        עריב הוא העיתון של ליבסקינד וימיני ואראל סג"ל.
        למה לא הגיעו גדודים של מאות אלפים לקנות אותו?

        לקנות עיתון ידיעות 2 עם 3 עלי תאנה בעמוד הדעות?
        הוא לא של שלח, קוטס בר שי גולדן ושלל שות'?
        לא ממש.
        את מספיק זמן בתעשייה כדי לדעת שעורכים(ואני לא מדבר על חפץ) אלא העורכים בפועל של הכותרות והכתבות החדשותיות פי כמה וכמה קובעים את אופי העיתון לעומת עמודי המאמרים. בוודאי במהדורה המודפסת.

        אהבתי

      • חיים הגיב:

        נחיה ונראה.

        אבל רק לפרוטוקול – מתווה העסקה הוא שבן צבי לוקח את הפעילות – השם, החוזים הקיימים ובכלל זה את העובדים שהוא רוצה. (מעניין מי ישלם פיצויי פיטורים).

        דנקנר נשאר עם החברה בע"מ כולל החובות שלה עד כה.

        כך שבן צבי לא ידווח על התוצאות כמו שקרה עד כה עם מעריב.

        אהבתי

      • חיים הגיב:

        ניסיון שני:

        נחיה ונראה.

        אבל רק לפרוטוקול – מתווה העסקה הוא שבן צבי לוקח את הפעילות – השם, החוזים הקיימים ובכלל זה את העובדים שהוא רוצה. (מעניין מי ישלם פיצויי פיטורים).

        דנקנר נשאר עם החברה בע"מ כולל החובות שלה עד כה.

        כך שבן צבי לא ידווח על התוצאות כמו שקרה עד כה עם מעריב.

        אהבתי

      • חיים הגיב:

        לא הלך. משום מה זה במקום הלא נכון. שוין.

        אהבתי

  5. לפי ידיעה שהבאתי אתמול העיסקה אינה כוללת נדל"ן בערך של 250 מיליון. השקיע 300 קיבל 85 ונשאר עם הנדל"ן. על הנייר: האיש ברווח של 35 מליון.

    אהבתי

  6. זרזיף ימני הגיב:

    עופר נמרודי יצא טוב כי הוא מכר לדנקנר משהו רע.
    מעריב בהפסדים כבר 10 שנים.
    אולי קו ציוני יציל אותו.
    הנה הסבר של מבקרי התקשורת "לאטמה" על שי גולדן סגן עורך מעריב שאני מקוה שימצא חזרה עבודה אצל עמוס שוקן:
    http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5831.

    אהבתי

  7. מסכל ממוקד הגיב:

    במטותא, לא הבנתי את הסעיף הזה:

    ב. שעון החול של שלמה בן צבי כבר מתקתק. נראה מתי ייגמר לו.

    מדוע את כה פסימית?
    להבדיל מטייקונים כמו דנקנר שאכן רואה בעיתונות עוד השקעה בע"מ ומשפחת פון-נומון שקנו את 'הארץ' ואת עיקר הונם עשו בשנות ה-30' בהיותם חברים גאים במפלגה הנאצית והגיעו הנה כדי לתרבת את דוברי העברית שמגיעים מעם גזעני ורצחני, דווקא לבן צבי יש רקורד בן 15 שנה של עיתונות.
    לעיתים נדירות אחת לכמה שנים (להבדיל משוקן שנדחף כל שני וחמישי לעריכה ) הוא אפילו משחרר מאמר פרי עטו.

    במקומך הייתי שומר על אופטימות גדולה יותר.

    אהבתי

  8. זרזיף ימני הגיב:

    תראה משהו מסכל ממוקד,הבעיה בעתונות היא גם קשורה לכך שצריכת החדשות לא נעשית בנייר,הפרסום באינטרנט מכניס הרבה פחות ובמקום עובדי דפוס יש אנשי מחשבים.
    פעם גם היו יותר כספרים בבנקים והיום עושים הכל דרך כספומט ואינטרנט.
    יש בזה גם יתרון שכל אחד יכול לפתוח בלוג ואני מתעדכן גם מבלוגים שאני רואה אותם כאיכותיים.
    בשנה האחרונה שוקן החזיק מעמד בזכות הדפסת ישר"ה.נראה אותו עכשיו.
    ואגב אם העיתון שלו אז זכותו להתערב בעריכה ובזה אין שום בעיה.

    אהבתי

  9. מסכל ממוקד הגיב:

    סך הכל אין לי בעיה עם הטענה המרכזית שלך.
    מה שעמד לנגד עיני זה למשל ראיון ההתפטרות מלפני מספר שנים של חנוך מרמרי (שאיש איננו חושד בו לרגע שאיננו שמאל מבוהק שבמובהק) שהסביר בין השאר ששוקן דוחף להסתה לעריקות מצה"ל במאמר שלו או המאמר שבו הוא בעצם תומך בתביעות ההתאזרחות בישראל של פלסטינים בישראל.

    יש כאן מין מירוץ בתוך הארץ להפוך לצל של השמאל ואם השמאל הציוני לצער כולנו די קרס אל עצמו הוא חייב להעמיד קו שקרוב לזה של עזמי בשארה.

    אהבתי

  10. זרזיף ימני הגיב:

    אני אישית מקוה שהארץ יקרוס
    שוקן הוא אכן לא כוס התה שלי.
    פשוט נראה אותו מתמודד לבד עם מעט קוראים שלא רוצים לפרנס אותו.
    אני קורא אותו בבתי קפה.
    מדור השחמט שם מצוין.

    אהבתי

  11. לירון הגיב:

    הבעיה, לטעמי, בעיתונות בישראל היא ירידה דרסטית באיכות הכותבים בעשור האחרון, והפיכתה מכלי אובייקטיבי המספק חדשות ופרשנויות, לאסופה של אג'נדות ואינטרסים, כשלעיתים בין הדיווחים ובין המציאות יש פערים זדוניים.

    אין לזה קשר לצד פוליטי, לונדון וקירשנבאום היא תוכנית המוגשת ע"י מגישים השייכים באופן מובהק לצד השמאלי במפה, והתכנית היא פאר היצירה לדעתי. אקטואליה כמו שאקטואליה צריכה להיות מוגשת, עובדות הן עובדות, פרשנויות הן פרשנויות.

    בעיתונות הכלכלית, אגב, וכאן הכוונה לדה מארקר וכלכליסט המצב הוא הפוך לחלוטין. כאן הייתה נסיקה באיכות הסיקור והכותבים ולדעתי עושים עבודה מזהירה.

    מי שמשלם שכר משפיל שלא יבכה אחר כך על אובדן הכנסה ויתרץ זאת בכל העולם – תנו איכות תקבלו רווחים.

    אהבתי

  12. מסכל ממוקד הגיב:

    אולי כן אולי לא יש נימוקים טובים לכאן ולכאן.
    היו כבר חכ"ים דווקא מקדימה נאמני ציפי לבני שקרא לסגור את הארץ – למשל ישראל חסון.
    ולהזכיר 'הארץ' כמו שאר כלי התקשורת לא שיות תמימות. איפה הם היו כסגרו את ערוץ 7 (רמז: הסיתו כמו תרנגולות לסגור את ערוץ המדיה היחיד של הימין).

    המסקנות שאני הסקתי (וכאן סקופ : אני אמנם בחור צעיר למדי, אבל פעם הייתי די ב"שמאל הציוני" המוכר) ואני חושב שגם אמנון לורד הזכיר זאת, כך הראיון עם שוקן מחזק את זה שהוא בעצם בונה על המהדורה האנגלית מלבד כמובן שימור קבוצת כח, הוא כמו ה NIF פונה החוצה מחוץ לדמוקרטיה כדי לחנך את הנייטיבז . מזמן ויתר על "העם" ועל מושגים מוקצים מחמת מיאוס כמו שכנוע הציבור. הרחב.
    כל מאמר של גדעון לוי את עמירה הס ש-90 אחוזים מהציבור כולל מהשמאל הרגיל רחוק ממנו כמרחק ישראל מהירח מתורגם לשפות זרות.

    הקורא הזר ובמיוחד בעל עמדות המפתח, בטוח שלפחות ש 80 אחוזים מהציבור החילוני מחזיק בעמדות העמירה הסיות והגדעון לויות שישראל היא מדינת אפרטהייד, הוקמה בחטא ובכלל הישראלי לא מאמין שיש לו זכות לחיות.

    אהבתי

  13. דודו הגיב:

    ואני חושב שמעבר לשאלת מעריב ועתידו (שהיא שאלה ענקית ) אני חושב שהעסקה כפי שמצטיירת עלולה (או שאולי המילה המתאימה היא עשויה) לסמן דווקא את סופו של הארץ.

    כפי שמסתמן דנקנר נשאר מלבד הנדלן עם מכונות דפוס.
    אם אדלסון קונה אותם במחיר אייביי ומקים בית דפוס הארץ צריך למצוא דרך אחרת לייצר הכנסות. וזה לא שקהל היעד של העיתון גדל עם השנים.

    אהבתי

  14. מסכל ממוקד הגיב:

    זה תלוי במודל העסקי. כנראה שהארץ אובייקטיבית הרבה לפני כניסת ישר"ה, לפני עשור, היה עיתון שאיננו רווחי באופן משהו בתקופה כבר בתקופה שעירית לינור ביטלה את המנוי שלה עליו. אז הוא גסס, אז להנשמה הגרמנית.

    למרות ששוקן משווק את עצמו ומצטרף לתעמולה של מוזס שגם הוא משתמש בעיתון שלו כמובן (אם כי בהרבה פחות ווליום ) נגד ישר"ה כסף מול "חינם", בפועל די ברור שהוא מזמן כישלון עסקי ברמה הפנים ישראלית- אבל לבעליו יש אינטרס אחר כמו שלגייאדמק היה אינטרס להחזיק בבית"ר ירושלים.
    הארץ בנוי כאמור בעיקר על משקיעים אידיאולוגים (הגרמנים: שוקן והמשפחה הפוסט-נאצית-שבאה-לחנך-את-היהודים=הלא מתורבתים הומניזם מהו, שמחזיקים באחוז הגדול של האחזקות) וסיפח לאחרונה כזכור מישהו שחודש לפני שקנו בו מניות-הוצג בעיתון הארץ עצמו כמה אירוני..(או שלא) "אוליגרך רוסי העוסק בממכר נשק ומקורב לפוטין".

    אהבתי

  15. מסכל ממוקד הגיב:

    צר לי על הניסוח הקלוקל בפוסט. (עובד במקביל .. בשני מסכים… )

    כנראה שהארץ אובייקטיבית הרבה לפני כניסת ישר"ה, לפני עשור, היה עיתון שאיננו רווחי באופן משהו בתקופה כבר בתקופה שעירית לינור ביטלה את המנוי שלה עליו. אז הוא גסס, אז להנשמה הגרמנית

    הגהה: עד אז הוא גסס עד להנשמה..

    אהבתי

  16. זרזיף ימני הגיב:

    בבנין ישראל (היום) ננוחם.

    אהבתי

  17. עובר אורח הגיב:

    לא מתפעל מ"הארץ". נדמה שחלק מהרגשות
    השליליים כנגד העיתון מיתרגמים לרצון שהעתון
    יפסיק להתקיים. תחרות היא נשמת הקפיטליזם.
    העלמות "מעריב" ו"הארץ" תקטין את התחרות
    של המדיה המודפסת ותוריד את רמת הנותרים.
    השטח יוצף בעיתונאים וכ"ו זה יביא להצפת השטח
    במחפשי פרנסה. זה רע.

    אהבתי

  18. מסכל ממוקד הגיב:

    העלמות "מעריב" ו"הארץ" תקטין את התחרות
    של המדיה המודפסת ותוריד את רמת הנותרים.
    השטח יוצף בעיתונאים וכ"ו זה יביא להצפת השטח
    במחפשי פרנסה. זה רע.

    זה שהארץ יעלם, לא אומר שלא יקומו ערוצי תקשורת חדשים- וזה אקוויוולנטי לשינוי המדיה.
    אך להבדיל הפעם כאלה קצת יותר אמינים לעובדות.

    השטח יוצף בעיתונאים וכ"ו זה יביא להצפת השטח
    במחפשי פרנסה. זה רע.

    אתה מזכיר את נשמת הקפיטליזם. אם מפעל כושל קורס, זה לא בהכרח רע. למעשה נשמת הקפיטליזם (ומי שרוצה גם כלכלה מעורבת) היא שלא צריך להנשים בכח פגרים מתים שמונשמים ע"י גורמים שעובדתית מודים(שוקן) שהם קודם כל פונים החוצה ולא אל העם בישראל.
    מי שמאמין בדמוקרטיה וברוחה זה שיקומו כלי תקשורת אחרים, מדיות אחרות, העיתונאים הטובים באמת ימשיכו להתפרנס.
    יהיה מקום לכל מי שטוב.
    וגם לא בושה, שכמו שאקדמאי ממדעי הרוח מסב עצמו להייטק ובדיוק להיפך הייטקיסטים להוראה למשל, שגם תהיה הסבה.
    לא נורא בכלל.

    אהבתי

  19. לחם הגיב:

    נוחי דנקנר, הטייקון הרחום, שתורם לפריפריה, אהוב העם, חביב הרנטגן, הפקיר אלפיים עובדים. מעולם לא נעשתה עסקה כזאת במדינת ישראל, עסק נמכר בלי עובדיו. דנקנר ייחלץ מהמשבר, הוא וילדיו ונכדיו מסודרים, כולל דירות פאר בלב תל אביב, אבל העובדים יפרפרו, חלקם לא יתאוששו לעולם. הפקרת אלפיים עובדים היא מעשה שגובל בפשע ולא יעזרו לו גדודי היחצנים והחנפנים והלקקנים. במקום להבריא את העיתון הוא הביא מנהלים יקרים ועורכים גרועים מאוד שדרדרו את העיתון גמרי ועכשו הוא בורח ומפקיר את העובדים.

    אהבתי

  20. זרזיף ימני הגיב:

    תראה משהו אזרח במיל'-מישהו צריך לשלם על העסקת העובדים.
    תפתח כל חברה ותעסיק עובדים-אם לא יהיה לך מה למכור אז החברה תסגר.
    שמעתי כבר שהם מעזים לפנות למדינת ישראל שתציל אותם (ע"ח המיסים שלנו)
    לעסק מפסיד אין זכות קיום.

    אהבתי

  21. יקיר אביב הגיב:

    דבורית, לא הבנתי:

    הפוסט הזה הוא פוסט ציוני

    האם הפוסט הזה הוא פוסט ציוני או שהוא פוסט ציוני?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מתברר שהימין מתקשה בבדיחות שכוללות את המילה "פוסט"
      וכן double meaning :]

      אהבתי

      • יקיר אביב הגיב:

        ימין ? MOI ?

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        מתברר שהימין מתקשה בבדיחות

        עוד פעם תאונת אימונים וירי דו"צ…

        מין ? MOI ?

        לקוראים שלא ידעו את "שישאר ביננו", הכירו את המדען המשוגע יקיר אביב אחד מגיבורי ילדותנו הטלוויזיונית, המונטי פייטון הישראלי עוד לפני שידעתי מה זה מונטי פייטון.

        למרות שהוא בטח עומד כל רגע לפצוח כאן במונולוג מרגש על היותו חסיד בחצר אברום בורג ובטח יספר שהחזיק את הנבוט לזועבי בספינת "שלום מהמרמה" – אני מעניק לו חנינה נשיאותית מראש זכר לזכויות ילדות.

        אהבתי

  22. רוקישו הגיב:

    שעון החול מתקתק? ממתי שעון חול מסוגל לתקתק. מקסימום אוזל

    אהבתי

  23. captain beefheart הגיב:

    אין רע בלי טוב.

    בשנה הקרובה יהיה בישראל עיתון יומי, בעל תשתית של שני עיתונים שהתאחדו, שעל דגלו תהיה המילה "לאומי" חרותה באותיות ענק.

    א. נראה מה שווה האינסטול בייס של ה"ימין", והאם הוא אכן משלם עבור עיתון "כלבבו".

    ב. הצועקים "התקשורת העויינת" יהיו חייבים להתחיל לסייג.

    אהבתי

    • מסכל ממוקד הגיב:

      צריך לזכור שהמדיה המודפסת היא מדיה בנסיגה בכל מקרה .
      כך שזה בהחלט צעד חיובי אמנם לאיזון, אבל ארוכה מאוד הדרך כי המדיה הטלוויזיונית בכל הערוצים, והרדיו הממלכתי קול ישראל וגלי צה"ל כפי שמציין יואב יצחק מוטים בפועל בהטיה שמאל גורפת – בדיוק כמו בימים שעיתונאית בשם שלי יחימוביץ' הגדירה אותה : בוא נודה על האמת התקשורת מורכבת ב95 אחוזים מאגפיה באנשי שמאל.

      כשיקום וצריך היה מזמן לקום ערוץ פוקס ישראלי בטלוויזיה במקום או מעבר לערוצים ששעונים על גמ"חים ומוטים רוב הזמן בצורה גורפת.
      וברדיו ציבורי לא יצטרכו לריב על איזון עם מגישה שתופסת שעתיים, כי "הוועד" החליט שגם כל שאר השעות תפוסות עלי אנשים מאותה אג'נדה בדיוק, אז אפשר יהיה לדבר לעניין על איזון.

      אהבתי

  24. אנונימי הגיב:

    מכיוון שהתיבה ״רייטינג״ נמצאת עדיין בסרגל של NRG, האם אפשר לקוות לתחיה של המגזין? הייתי בין אלה שקנו אותו מהגיליון הראשון.

    אהבתי

  25. קורא הגיב:

    ולווט כל הזמן התלוננה שמוסף עסקים אינו משקף את הפעילות העסקית של IDB ושזו בעיה חמורה, אבל לפחות מבחינה פוליטית מעריב היה עיתון נקי משיקולים של בעל השליטה. עכשיו מעריב יוכל לסקר את IDB כמה שבא לו, אבל השיקולים הפוליטיים יהיו מלוכלכים. מה עדיף? עיתון שמדברר את המציאות כפי שהיא מבחינה פוליטית או עיתון שמדברר את המציאות כפי שהיא בעולם העסקים? לדעתי עדיף שהחלק הפוליטי יהיה נקי גם אם במחיר של חלק עסקי מוחלש.

    אהבתי

  26. אלעד הגיב:

    אם העסקה זה משהו שהתרקם מעל לראש של העובדים הם יכולים להתאגד ולנסות למנוע את הוצאתה אל הפועל קודם שהובטחו מלוא זכויותיהם במכירה. זה שהם לא עושים את זה מלמד א. שמישהו הרגיע אותם שיהיה בסדר או ב. שהם לא מספיק מלוכדים, וכל אחד מקווה להיות בין 400 ברי המזל שימשיכו לעבוד הלאה.

    אם זה לא קרה כי הם עדיין לא חשבו על זה אז אין הרבה זמן, כדאי לקחת עו"ד טוב ולצאת לדרך.

    אהבתי

  27. אלמואדיבּ הגיב:

    והנה עדכון שכתב גונן גינת בדף הפייס שלו, למה לדעתו לא תהיה עסקה:

    "
    הימור. לא תהיה עיסקה.
    אבל היא הרי חתומה?
    לא תהיה. ואם תהיה, היא תיפול מהר.
    איך אני יודע?
    אז ככה.
    לפני שנים נכנסתי ללישכה שלו עם עוד מישהו. לא הייתי לבד. הלישכה שלו היתה גדולה יותר מהלשכות של עורכי מעריב, ידיעות וישראל-היום – ביחד. עד היום לא ראיתי רדיפת כבוד כזו. קודם היה צריך ללחוץ על אינטרקום. ואז נכנסו אל המזכירה. ואז קצת ממתינים שם למרות שאין סיבה. ואז יש עוד דלת. ואז נכנסים אל האולם שהיה הלישכה.
    השקעה בשביל הרושם.
    נכנסנו אל הלישכה, ואז ראינו שברחבי הלישכה – ואכן היו לה בהחלט "רחבי" – מפוזרים הדו"חות לבורסה של מעריב. באותם ימים, אם אני זוכר נכון, השווי של מעריב למכירה עמד על 170 מיליון דולר.
    שאלנו אותו: בשביל מה הדו"חות?
    הוא ענה: כי אני שוקל לקנות את מעריב.
    הערה:השווי שלו אז היה מוערך בשוק ב-30 מיליון שקל.
    מעריב, נחזור שוב – 170 מיליון דולר. היו ימים.
    אמרנו לו: אתה הרי לא יכול באמת לקנות את מעריב.
    הוא ענה: אני אקח שותף.
    אמרנו לו: מה זאת אומרת שותף? הרי לך עצמך אין כסף לקנות. למה שה"שותף" ירצה אותך בפנים?
    ואז הוא אמר: "הוא יביא את הכסף, ואני אביא את המומחיות בתקשורת". אחר כך הוא חזר על זה ואמר גם "מוניטין בתקשורת".
    היה ברור שלאיש אין מושג מה חושבים עליו בשוק. שהוא כלל לא יודע שמאחורי גבו הוא נחשב לבדיחה הנלעגת של התחום הזה.
    הסתכלנו עליו ולא ידענו אם לצחוק או לבכות.

    רק אחרי שיצאנו הבנו: המטרה שלו היתה שכל מי שייכנס אל הלישכה ירשום לעצמו בראש שהוא מתעניין בקניית מעריב.

    אהבתי

  28. מסכל ממוקד הגיב:

    מהרגע שנכנס מתחרה חדש, כפי שראינו עקיצות בין עיתוני השמאל ידיעות – הארץ ומעריב . כך סביר ש אנשי "ישראל היום" ינסו לעקוץ את המעריב המתחדש, בעל הפוטנציאל לחזור לימיו הטובים מלפני שלושה עשורים, כחלק מהתחרות הכוללת שבהם כל העיתונים ינסו לעקוץ אלה אלה את אלה.

    שורה תחתונה- המהלך אכן יתממש יהיה לנו איזון טבעי, 2 עיתוני שמאל מובהקים ו 2 עיתוני ימין רגיל .
    המהלך בתקווה שיצלח, יאלץ גם את "ישראל היום" לשפר את האיכותיות והעומק שלו עבור הקורא הציוני.

    בהחלט סביבה עיתונאית יותר בריאה לשיקוף הדמוקרטיה.
    חבל שבמדיה הטלוויזיונית והרדיו אנחנו עוד רחוק מכך אלפי מילין.

    אהבתי

להגיב על רוקישו לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s