וויי וויי, מפדחת הראשית של ישראל היום, "תודה לך, קנדה!". בבוקר רגיל אני מסתכלת על הכות' הראשית של העיתון הזה בתדהמה, מנסה לפענח למה הכוונה בבליל הפיסוק המוזר והמילים שקובצו להן יחדיו. הבוקר התכווצתי בבושה נוכח הפמפלטיזם המתאים יותר לסעודה רשמית בשגרירות בנוכחות שגרירי שתי המדינות ולא ככותרת בעיתון (אלא אם זה עיתון שנתניהו מחלק בבוקר בלשכה).
הפדיחה לא נגמרת. בועז ביסמוט, יחד עם קינת העולם כולו נגדנו מציע לאכול תפוח במייפל. אוי, הגועל. ההתרפסות. קינת היהודי הנרדף. בעעע.
אבל למה לא לקלקל תחגיגה?
והמילים.
יהלומים
איזה מזל שטייס הקרב שנפצע בלבנון, נועם גרשוני, הביא למדינה החבוטה הזו מדליית זהב. איזה מזל!
"נתתי את הגוף שלי למדינה, ואני שמח לייצג את המדינה, אני גאה להיות ישראלי. זאת הרגשה מדהימה".
לא! אף אדם לא צריך לתת את הגוף שלו למדינה.
הנשיא ורה"מ התקשרו. הרמטכ"ל התרגש. דן חלוץ חש צמרמורת.
לא, ידיעות כלל לא מגזים עם כותרת הענק "גיבור".
והשחקנית הדס ירון זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ונציה, על תפקידה בסרט של רמה בורשטיין, למלא את החלל.
איראן
מעריב מפרסם ידיעה של עוזי מחניימי מהסאנדיי טיימס על שישראל עשויה לשתק את רשת החשמל של איראן באמצעות פולסים אלקטרומגנטיים.
מדינת כל גזעניה
חמישה נערים תקפו בלילה שבין רביעי לחמישי את אברהים אבו טעאה מוואדי ג'וז.
אחרי שהדפסנו
רקטה פגעה בשני בתים בנתיבות.
כמה יהודים יש בעולם?
13.75 מיליון. רובם בישראל ובארה"ב. על הנתונים אמון פרופ' סרג'יו דלה פרגולה מהאונ' העברית (ויה מעריב).
מעריב שלום
אתם לא מאמינים. בשער מעריב, בתחתיתו, ידיעה: "הבנות לרכישת מעריב" (לא הבנים, הבנות).
מש': "הושגו הבנות בין המו"ל שלמה בן צבי לקבוצת אי.די.בי לרכישת העיתון"
נו, בתשובה לשאלה אם יש שכר לעמלי, יש!
שער מעריב עסקים:
והידיעה לתפארת ע' 3 (אך לא באתר).
ראו מה גונן גינת כתב על שב"צ אמש.
זה מתחיל כך:
הימור. לא תהיה עיסקה.
אבל היא הרי חתומה?
לא תהיה. ואם תהיה, היא תיפול מהר.
איך אני יודע?
אז ככה.
במקור ראשון לא נכתבה מילה על האירוע המכונן. אבל מה אני חובטת בעיתון היומי שלו 16 עמודים בסך הכל, מתוכם 10 עמודי מודעות.
יואב יצחק מנתח את שוק העיתונות נכון לאתמול.
נקודות מפתח:
– שלמה בן-צבי סיכם… על רכישת נכסי מעריב תמורת 85 מיליון ש"ח, אך מותר לנו להניח כי … לא ישלם סכום זה, וגם אם ישלם … חלק מהסכום וישלים את עסקת הרכישה – הוא יתקשה להמשיך ולהוציא לאור את עיתון מעריב, כעיתון ארצי-יומי
– ישראל היום שובר את המודל העסקי-המסחרי. לצד המודל-החינמי, שעיקרו חלוקת … חינם… הוא שוחק את מחירי המודעות … ומחיש את ההרס אצל מתחריו. וכך, ההכנסות אצל המתחרים פוחתות, דבר היוצר תגובת שרשרת: פיטורין נרחבים, פחות עיתונאים ופחות תכנים איכותיים.
– לאדלסון אינטרסים כלכליים חובקי עולם, כולל בישראל. השפעתו העצומה על ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מקנה לו מעמד מיוחד גם אצל מנהיגי סין וארה"ב ומדינות נוספות בהן יש לו עסקים מלונאות ובתי קזינו. …הוא זוכה לאוזן קשבת אצל ראשי מדינות, בבואו לקדם את עסקיו. היחסים הצולבים …יוצרים עבורו כר נוח להעצמת עסקיו.
תודה רבה ליואב יצחק על הניתוח, אבל יש לי בקשה: מצב אמצעי התקשורת בישראל כושל ומתדרדר מדחי לדחי. לעומת זאת מצב האתר של יצחק, News1, מצוין. שמא יחלוק עמנו את סודו, שמא יספר איך הוא מצליח לגלגל מיליונים באתרו המשגשג?
ולא, זה לא נכתב בציניות.
התזכורת של קורא:
…בן צבי אחראי יותר משלדון אדלסון להקמת ישראל היום. למעשה, העורך של ישראל היום עבד אצלו, יחד עם מרבית העיתונאים, כשהשניים הקימו את המיזם "ישראלי". אחר כך היו חילוקי דעות ואדלסון עזב עם מרבית העובדים, אבל בן צבי בהחלט יודע להרים עיתון רב תפוצה והקרב בין שניהם בהחלט יהיה מעניין עכשיו.
חוץ מזה, גם בן צבי יודע להלין משכורת, תשאלו את העובדים שלו.
אה? "בן צבי יודע להרים עיתון רב תפוצה"? איזה עיתון רב תפוצה?
נניח ששב"צ באמת יקנה את העיתון, ונניח שהוא יפעל בסבבה עוד חצי שנה. איך יתייחסו לנוחי דנקנר שם? האם יכתבו עליו בענייניות? האם ינקמו בו על הנטישה וינקררו את תכול עיניו מעשה המארקר? האם ימשיכו להתעלם מפעלוליו?
בהארץ הידיעה מופיעה בשער, כשכותרת הגג אומרת הכל: "1,600 עובדים בסכנת פיטורים". זו גם הכותרת בשער המארקר.
כפ' 10-11 במארקר מטפלת במעריב ובשב"צ.
נתי טוקר מביא טבלת מספרים, לטובת כל מי שחושבים שדנקנר הרוויח מהמכירה:
חוב מעריב לבנקים ולבעלי האג"ח: 100 מ' ש'.
חוב מעריב לדסק"ש: 60 מ' ש'.
השקעת דסק"ש במעריב: 323 מ' ש'.
ההפסד הצפוי של דסק"ש מהעסקה: 150-300 מ' ש'.
מחיר הנדל"ן של מעריב בבת ים: יותר מ-72 מ' ש'.
אמיר טייג לצדו: מעריב החדש יתחרה על קוראי ישראל היום.
לדבריו, לעיתון מעריב כ-50 אלף מנויים משלמים. תזכורת: להארץ בין 60-70 אלף.
שתי האפשרויות של שב"צ: לשדרג את מקור באמצעות מעריב, או לצמצם את מעריב לממדי מקור.
לשב"צ אין 85 מ' ש' לקנות את מעריב. לא מן הנמנע שהסכום יירד משמעותית. מהיכן כספו של שב"צ? לפחות ההתחלתי מחמו, קונרד מוריס.
שב"צ לא יוכל לעמוד בהזרמות נוספות לעיתון, "שכן בניגוד לאי.די.בי שמימנה את מעריב מכספי הציבור, מקור כספו של שב"צ הוא פרטי ומוגבל". בקיצור, ישמור האל. באמת.
טייג טוען שגם אם מעריב ייקח את מקור המרכזה, לפחות 50% מהקוראים ינטשו.
סיכום שלי: שב"צ התעוור גם הוא. הוא לא רואה בעיניים את הדוחות, הוא לא מבין את המשמעות. רק אלוהים יודע מה קורה לאנשי עסקים מפולפלים לכאורה כשהם נכנסים לשדה האלקטרו מגנטי של קרליבך 2.
מתוך ראיון עם שב"צ ב-2006:
"אני חבר של נוני ונמרודי, ומעריך מאוד את עמוס שוקן, אבל המו"לים של העיתונות היומית בישראל נמצאים בבעיה גדולה", מנתח בן צבי. "ראשית, קהל הקוראים התרגל לקבל תוכן איכותי בחינם באינטרנט, ואין לו שום מוטיווציה לשלם בעבור עיתון יומי. שנית, שורת הרווח של העתונים מצטמצמת בהתמדה והעלויות רק עולות. 'ידיעות', 'מעריב' ו'הארץ' מוציאים לאור 150 עמודים מודפסים בכל יום, בשעה ששוק הפרסום בעיתונות בקושי מצליח לכסות את עלות הנייר. מבין 'מעריב' ו'ידיעות' רק 'ידיעות' מצליח להרוויח.
שלישית, המפרסם מעוניין פחות ופחות ברוכשי 'ידיעות' ו'מעריב'. 'הארץ' זה סיפור אחר כי יש לו שוק נישה ייחודי ולכן הוא מצליח להרוויח. הגיל הממוצע של קוראי העיתונים הולך ועולה, ועומד כיום על 42 בממוצע. הדור החדש לא נכנס למעגל קוראי העיתונים. לפתוח עיתון יומי במודל הישן זה פשוט לא עובד, זה כמו לפתוח היום חנות של דיסקים. צריך בשורה חדשה בעולם העיתונות".
איתן אבריאל במדורו ניתוח פיננסי שוב עם שאלות/תשובות בנושא. גם הוא כותב שלא בטוח כלל שהעסקה תיסגר. עוד לא עלה לאתר. עקבו.
בישראל היום, כיאה לצ'ילבה, אין אף מילה.
בממון של ידיעות ידיעה פעוטה בתחתית ע' 4.
בכלכליסט כותרת מצחיקה בשער: "אי.די.ביס". מחזיקי האג"ח יבקשו מדנקנר, בפגישה שתיערך היום, לעכב תשלום של 17 מ' ש' לבנקים הזרים.
ואפרופו, גדעון לוי: התקשורת צבועה ב-50 גוונים של צהוב.
לפני פיזור
פוסטי סופהשבוע הסוער
לבי עם עובדי מעריב בבוקר, ומעריב נמכר שוב, בלילה.
ואתמול אצבעות שחורות.
ולסיום תפילה:
אלוהים שלי
תעשה שיהיה ואקום בטבע.
[או לפחות בבלוג, אם קשה לך]
אני רוצה להבהיר שוב למגיבים: לפרסם 19 תגובות לפוסט אחד (מתוך 114), רובן לא תוך דיאלוג, זה לא סביר. לא סביר. האם ברור?
ולווט אנדרגראונד 
מעורר הערכה, וגם קנאה, למה אצלם העיתונות פועלת ככה, ואצלנו כל כך לא…
אהבתיאהבתי
מצטער, אינני מקלל או מעוות שמות. אכן מעלה טענות לעלילות ואי דיוקים, זה חלק מדיון, ולא הקטנה. נמנע גם מלהכנס לדו קרב קללות אתך או עם ע.א.
אהבתיאהבתי
עוד על הפערים דרך כותרות פוליטיות. טמקא ווואלה מכתירים כתבה על הרצח בדריסה של רכז הביטחון כתאונת פגע וברח.
רק בגוף הכתבה היא מצטטים:
יחי ההסבר הקטן.
אהבתיאהבתי
אני מאמינה שגרשוני , כמו כל חייל שנפצע בקרב "בס"ה רצה להגיע הביתה בשלום" ולא תכנן להיות גיבור.הגבורה האמיתית שלו היא בנצחון הרוח על הגוף.
אהבתיאהבתי
כל אדם שפוי רוצה להגיע הביתה בשלום. הגבורה האמיתית היא שהוא הציב את עצמו איפה שלא בטוח שזה אכן יקרה.
אהבתיאהבתי
כתבתי פאראפראזה על זה.
אהבתיאהבתי
ואני חשבתי שזה פארפרזה על הג'ובניק שבסך הכל רצה להגיע הביתה בשלוש.
אהבתיאהבתי
מישהו יודע מי מממן את כל הודעות ה"משיח", בעיתונים ובכלל?
כמעט מדי יום בעמוד הראשי של "הארץ" ועמודים שלמים במקומות אחרים. כמה עולה כזה קמפיין והאם כל מודעה בתשלום שווה פרסום?
אהבתיאהבתי
היה על זה בקרישנדון – אם אני לא טועה – לפני כמה ימים.
אהבתיאהבתי
סימן קריאה… את, שכתבת לא מעט על הזכות של אנשים לסיים את חייהם, מסיבות שונות, שוללת את הזכות לתת את הגוף על מנת להגן על בני משפחה, חברים, אנשים?
הוא רואה בכך זכות. זכותו.
**
אין כל בושה להודות למדינה גדולה שעושה מהלך מוסרי. הנימוקים של קנדה מדברים בעד עצמם.
כשבבחירות בארה"ב מתקוטטים על ירושלים ועל התמיכה בישראל (בסקר גאלופ מלפני מס' חודשים מדובר על כ-70 אחוזי תמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הכללי), כשבאיחוד האירופי מדברים על כוונה להחריף את הסנקציות על איראן, כשמרקל ופביוס מכריזים (שוב) על תמיכה בלתי מסויגת בישראל, כשבריטניה והולנד מקדמים מהלך נגד חיזבאללה באיחוד, הכותרת שלך די מנותקת מהמציאות.
פרס בפייסבוקו:
אהבתיאהבתי
ממקרונזיה עדיין לא הגיעה תגובה.
אהבתיאהבתי
ההשוואה לא במקום.
זה הישג דיפלומטי יוצא מן הכלל, תקדים מאד ברור של מדינת G8 שאינה מדינת חסות של אף מדינה.
כמובן שחוסר התלות הכלכלית הישירה של קנדה באירן עוזר.
אהבתיאהבתי
עוזי מחניימי שייך לאותו זן של ריפורטרים אליו משתייך ריצ'ארד סילברסטיין. אנשים שאחרי היכרות קצרה איתם לא היית סומך עליהם אפילו שישימו לך שתי כפיות סוכר בקפה כמו שביקשת אבל איכשהו הם מצוטטים לאורך שנים ובמקרה של מחניימי אפילו משלמים להם.
אהבתיאהבתי
העולם כולו נגדנו וזה לא ממש מצחיק. יותר מעשור של פעילות פאליוודית שחברה לאנטישמיות קלאסית ויהודונים נאורים שחושבים שהרוב בישראל נחות מבחינה מוסרית ואינו מבין כיצד לשרוד כאן לאורך זמן יצרו אווירה רווית רעל.
האווירה הרגה את רבין והיא השחקן הראשי במחזה הזה. אווירה גדושת שנאה, אטימות ותחושת עליונות. באופן פלאי תמיד צץ איש איש קטן שיתרגם את המנגינה ברחוב למעשה ואז כולם מתפלאים.
מאז אותה השתוממות, הוצבו ברחובות הכפר הגלובלי המצטמק רמקולים שמנגנים שנאת ישראל כל יום וכל היום. ממשלות, האו"ם, מוסדות אקדמיה, תקשורת מסורתית ובאינטרנט-כולם מנגנים את הארס ללא עכבות. הקריקטורות הגבלסיות של העיתונות הערבית מככבות כיום בבריסל, רומא ובהאג. המונח ציוניזם משול לנאציזם.
ממשלת קנדה התעוררה והרימה דגל שחור. מתנגדת לשילוב בין יכולות אטום ומשטר פונדימליסטי שמעודד טרור וקורא להשמדת ישראל. שם הצליחו לפענח את משמעות הופעתו של האקדח במערכה הראשונה.
ליהודים זה מובן מאליו. נציגי הגאונות האנושית לא מתעסקת בזוטות וממשיכים לנתח את המחזה שמסביב דרך הדמויות בלבד. האביזרים, התפאורה, מנגינת הרקע והאווירה נתפסים כחסרי חשיבות.
למרות כל האסונות שנחתו על ראשנו בהפתעה לא פיתחנו כעם רדוף את היכולת לצפות ולהבין. מגחכים על קנדה שרואה ממרחק את הענן שאנחנו חיים מתחתיו. בזים לאור שמש, רואים שלא רואים.
אהבתיאהבתי
הקנדים מתים מצחוק.
אהבתיאהבתי
לך ולנאור המצוי הייתי ממליץ על מאוורר תעשייתי ופה פתוח למשך שעה, פעמיים בשבוע.
אהבתיאהבתי
אתם תמיד מגיעים בזוגות. צ'יקן.
אהבתיאהבתי
את כמויות המוגלה שהבאתם לכאן היום…-מעורר בחילה.
אהבתיאהבתי
הקוזאק הנגזל. עיון בכל התגובות הנאורות (הביטוי החביב עליך)שלך מהתקופה האחרונה מראה תמונה קצת שונה.גסות הרוח שלך צריכה להוות דוגמא לאיך לאלכתוב טוקבקים .צריך לשלוח אותך לקורס לכתיבה מונעת.
אהבתיאהבתי
פעם שניה שעלבתי בך ישירות ואת מתפוצצת כמו תרנגולת דחוסת הליום. הגיע הזמן שתחשבי לפני שאת מתבטאת לגבי אחרים. בגילך המופלג זה מתבקש.
אהבתיאהבתי
בגילי המופלג משעשע אותי גבר נאור ומשכיל כמוך משתעשע בכפתור הדיסלייק שלו.
אהבתיאהבתי
היום את ואורן קיבלת ממני דיסלייקים. הבעתי את דעתי גם בכתב.
בתגובה הזאת:
לא קיבלת ממני דיסלייק. כנראה שהנאורות שלך היא לא הנאורות שלי.
אהבתיאהבתי
מאחר והתגובות שלך אלי נוחתות אצלי במייל אני מתפתה להשיב לך. נעים לי מאד לשוחח איתך אבל היום כבר לא מסתייע. ריינצ'ק?
אהבתיאהבתי
מה קרה לפוסט של גונן גינת?
נעלם כלא היה.
אהבתיאהבתי
לא נעלם.
הנה הוא.
אהבתיאהבתי
הכתבה הראשית אמש בסביבות 19:00 באתר "הארץ": זכיית נועם גרשוני בזהב במשחקים הפראולימפיים. יפה. בכותרת המשנה לכתבה ציטוט של גרשוני. ומה אומר הציטוט? "אם הייתי מפשל הייתי מתאבד". ככה. זה הציטוט שמובא במשנה של הכתבה הראשית באתר. כמה חוסר טעם, כמה תפלות לצטט כל דבר שטות מקרי שיוצא מהפה בכותרת. עד לאיזו רמה אפשר עוד לרדת? זו רק דוגמא לזיהום האוויר הבלתי נסבל שיוצרים כאן בתקשורת. פעם למושג "עורך" עוד היתה פה משמעות, היה כבוד, והיה גם שיקול דעת. היום, הכל הולך וכל אידיוט יכול
אהבתיאהבתי
יש קישור לגבי המידע בנושא ההצלחה הכלכלית?
זה באמת מסקרן ומעניין, אבל לא מפתיע.
אני נתקל בהמון אנשים מהשכבה היצרנית של משפטנים בעיקר כן מהנדסים למשל שרואים באתר שלו כאתר המועדף עליהם ברשת, כאתר החדשות אמין ציוני ומאוזן (ימינה וגם שמאלה).
אהבתיאהבתי
אפרופו שכבה יצרנית-מזכיר לי נערות ליווי שמתנאות בקליינטים עורכידינים, דוקטורים ןחברי כנסת.
אהבתיאהבתי
ועוד סימן קריאה, שזה סימן יפה. כשבראש רץ "מדינה=פאשיזםםם!111"
במקום "המדינה", קרי בטחון הויטאליות שלך שלו שלה ומשפחתה.
לעיתים כן, לא מבחירה אלא ככורך המציאות.
בדיוק בשביל שתושבת ת"א, תוכל לשבת בבוקר על אספרסו רגל על רגל על מקלדתה במקום להפוך לבשר נא לא ממש על האש כמיטב המסורת המזרח תיכונית, תחת הברירה של משטר ערבי-איסלמי בשטח.
אהבתיאהבתי
הרטוריקה סחפה אותך מעבר לגבול. המקלידה רגל על רגל באספרסו, היא בדיק סיבה לוותר על מתן הגוף.
ההקרבה היא למען אנשים מוסריים יותר כמו מסכל ממוקד המוכיחים את עליונתם המוסרית, ולא מתביישים לדבר עליה.
אהבתיאהבתי
אורן, אל תטעה. אני בהחלט מעריך את היותך מקריבן קורבני המוסרי היושב רגל על רגל כשתרומתך לעולם היא טרחן-על בבלוג, שזה לדעתי מקרב אותך לעמדת חסיד אומות עולם. לא פחות.
ובכל זאת גרשוני ואולי לוחמים אחרים במיל.(ימנים ושמאלנים) אולי לא אוחזים במוסר שלך , אבל הם עדיין דואגים תוך סיכון עצמם בלית ברירה מפעם לפעם כדי שאפילו בעל מוסר כשלך(מוסר כליות יש יגידו מתנגדייך) יוכל לשבת רל על רגל ולהביע אותם במקום להיות מטוגן על האש ע"י אויבי ישראל שאתה כמובן בגלל עמדתך המוסרית, כמובן מסרב להכיר בקיומם ככאלה.
אהבתיאהבתי
הטפות המוסר שלך מיותרות. הבעיה שאיך מסוגל להבין את העליבות שבפער בין הקרבת גוף לשימוש שחוק בו בכותרת, ולכן מתפלש בזה בתגובות, בדרכך למסע הבא של השוואת שמאלנים לנאצים.
אהבתיאהבתי
השוואת שמאלנים לנאצים.
את סאגת אורן שמנסה לגרור אותנו לשחק עימו בבצה אסכם בתגובה הזו ולא עוד לטובת העין הצופה.
מה רע בשימוש בכותרת? זה דוקר בעין רק לטרחנים.
העובדה שקשה לך אינטלקטואלית היא ברורהף ולכן אתה מנסה לגרור ניסיון להשליך מעצמך החוצה הוא עדות לכך. מיותר לציין שאני בוודאי אינני חושב ששמאלני = נאצי .
מאידך המחקר מראה, שב-90 אחוזים בין ההשוואות בין ישראל/ ישראלים אחרים לנאצים נעשו בתקשורת הכתובה והמשודרת מצד אנשי שמאל על אנשי ימין.
אהבתיאהבתי
ואתה מבין את הפער שבין הביקורת 'התקשורתית' ובין הקרבת הגוף של חיילי צה"ל?
אהבתיאהבתי
זה באחריות ולווט, שאומרת את הדבר הנכון מבלי להתחשב במבול מדריכים מהתנועה, שיטיחו בה כוסות אספרסו דמיוניות.
אהבתיאהבתי
אם כתבת את זה:
-והעברת את האחריות לגברת. הדגמת בצורה מושלמת את מהות הפער. ולא בפעם בראשונה.
אהבתיאהבתי
אתה שוב לוקה בהבנה. הכותרות של ישר'ה ו"ידיעות" אוויליות במיוחד היום, וצדקה ולווט בביקורתה, מעבר לדיון הפוליטי המיותר.
בהזדמנות תסביר מה פשר ההאשמה הרטרואקטיבית ברצח רבין.
אהבתיאהבתי
אתה עדיין לא רואה את הדבשת שלך. המילה אחריות זרה לך?
כתבת משהו- תעמוד מאחוריו, תתנצל או שתסביר.
אם אתה רוצה לרפרף לזרוק תחכום בשנקל בלי לקבל תגובות- ציין זאת במפורש.
אהבתיאהבתי
הסברתי, אך התקשת בהבנה. מצפה להבהרה ממך.
אהבתיאהבתי
תמשיך לצפות. להיום הגזמתם.
אהבתיאהבתי
מסכלצ'יק -שעון החול מתקתק לאחור.
אהבתיאהבתי
בעניין בן צבי, הוא הוציא לאור את ישראלי שברגעיו היפים עמד על כ-10% תפוצה למיטב זכרוני, אבל יכול להיות שאני טועה. בכל מקרה, היו ימים שהוא הדפיס מעל ל-80 אלף עותקים.
אהבתיאהבתי
קורטוב של נחת: לשמוע את ניר חפץ מתפתל כצלופח וללא מענה, כשרסקין ניהל אתו את הדיאלוג הבא (פחות או יותר. ט.ל.ח):
רסקין: מה קורה? תוכל לספר על העסקה
חפץ: אני כמובן לא יכול לספר על העסקה, אני איש של תוכן ומהות
רסקין: כאיש מהות, האם תמשיך/ תוכל לערוך עיתון ציוני ימני מובהק כמו מקור ראשון?
חפץ: אני לא חושב שזה יום לדון בזה… לא בקיא בפרטי העסקה.. אני ציוני… נוחי דנקנר גבר.
מ.ש.ל
אהבתיאהבתי
חחחחחח… איזו עליבות יש בחפץ הזה 😆
אהבתיאהבתי
המאמר השפל של השנה, כנראה, הנו
מאמרו של גדעון לוי בו הוא מייחל לסגירת
כל העיתונים חוץ מ"הארץ". על האיש
והעיתון ראוי לדבר. אודה למי שייתן קישור
אני נכשלתי.
מודה.
אהבתיאהבתי
יש קישור בפוסט
לגופו שלעניין: לא הצלחתי להבין איך אתה רואה שלוי מייחל לסגירתם של כל העיתונים. להיפך, הוא טוען שריבוי העיתונים וכלי התקשורת הוא מיסודותיה של הדמוקרטיה. יתרה מזאת, קיומם של כל העיתונים חשוב חרף כל המגרעות אותן הוא מונה
לדבריו סגירת כל אמצעי תקשורת היא בעייתית. אבל אם הארץ ייסגר אז זה כבר יהיה אסון. אפשר בהחלט להתווכח עם הטענה הזאת. אני אישית סבורה שהתשבוחות הרבות שהוא מרעיף על עצמו עיתונו ועל עצמו הן מוגזמות ( שלא לומר פאתטיות). אבל להגדיר את דבריו כשפלים זו סתם השתלחות מיותרת.
אהבתיאהבתי
לא זו אינה השתלחות. לכי קיראי !!!
לעיתונאי לוי אין ולו מילה אחת אף לא אחת
על מאות עיתונאים כמותו שיורדים עכשיו לשוק
העבודה.
לכל הרוחות. אני ! יודע מה זה שמאל.
מה זה אבטלה, מה זה שמפטרים במפעל
שלך ואתה רועד מתי ידגיע תורך. איני יודע
היכן גדל האיש הזה שפתאום נהייה אדיש
לא רואה לא מרגיש לא חש.
אבל את הפחד הזה מהפיטורים, מהאבטלה,
מראיון העבודה, המההתחנפות לבוס החדש
רכשתי בבית אבא. כך גם בני משפחתי.
הוא שמאל? בושה וחרפה לשפה העברית
שמאפשרת דבר כזה.
אצל אחד שמתמחה בהצגת הסבל האנושי
אין שם ולו אפס קצה של צל של כלום של
הזדהות עם המפוטרים. זה הכל ערוצים
ופוליטיקה וערבים ויהודים ו 1948
שאיזה עיתנאי שכותב כאן כולל בעלת הבית
שיגיד שאני לא צודק. אולי מגזים, אבל כן
צודק. עיתונאי שמתמחה בתיאורי עוול וסבל
ואומללות. אף לא מילה אחת, בושה וחרפה.
יש כאן ניקים "שמאלנים" נשמע אותם על
המאמר הזה, הזה ! לא על הצדק
העולמי. או כן, יש כאן בסביבה
כמה "סוציאליסטים" שמאלנים שמזדהים
בשם, נשמע גם אותם על המאמר הקונקרטי
הזה לא על העולם והצדק והיהודים והערבים.
על המפוטרים אני רוצה לשמוע.
אתם יודעים מה? עוף השמים מוליך את הקול
תוק בק זה מגיע גם ל"הארץ" נמתין ונראה.
אהבתיאהבתי
אז בוא ונדבר. בתמצית, אתה טוען 2 טענות:
–
(ודוק: – שלוש טענות. לגבי הטענה שזה כנראה המאמר השפל של השנה, אני לא מתכוון להתייחס. זו טענה ערכית שלא מכבדת אותך).
(קצת מצחיק אותי שאני מנתח כתבה עיתונאית, עם כל הכבוד, אבל נתקדם).
לטענת השאיפות של לוי: כבר בתחילת המאמר הוא טוען שהידיעות על מצוקה כלכלית שבה שרויים מרבית אמצעי התקשורת מפחידה. הוא היה יכול לכתוב שהמצוקה הכלכלית בה שרוי עיתון "הארץ" היא המפחידה. הריבוי אינו תואם את הטענה שלך שהוא מייחל לסגירת כל העיתונים למעט "הארץ". לאחר מכן הוא מביע את החשש מסגירת אמצעי תקשורת בכלל. זו אינה טענה נכונה? הרי אין ספק שאתה מבין את חשיבות התקשורת לשיח הדמוקרטי. והנה הוא גם מוסיף שחיסול אמצעי תקשורת מאיים על הדמוקרטיה. כיצד דברים אלה מתיישבים עם הטענה שהוא מייחל לסגירת כל אמצעי תקשורת, למעט "הארץ"?
לאחר מכן הוא אכן בא בחשבון עם התקשורת. לטענתו התקשורת היא האחראית לגל הימני השוטף את ישראל. טוב, לשאלה מה גורם לעליית קרנו של הימין בישראל ניתנו הרבה תשובות: העלייה מבריה"מ, אוסלו שמוסלו, הפיגועים, ערכי השמאל הקשים יותר לשיווק – הומניזם כלל אוניברסאלי, חילוניות, שוויוניות וכד' למול מסורתיות, שמרנות לאומנות וכד'. אלף תשובות. אחת התשובות מבוססת על אחריות התקשורת. אתה לא מסכים? זו זכותך. אבל זו טענה לגיטימית לגמרי (שבמאמר מוסגר אני מסכים איתה לחלוטין). אי הסכמה אינה הופכת את הדעה שלך לחזות הכל.
שים לב כי בהמשך הוא דווקא מונה את החיוב בתקשורת הישראלית: תחקירים נושכים שלא נרתעו מלטפל בשועי ארץ, העלאת נושאים חשובים לסדר היום, רצינות שלא נגררה אחרי מגמות טבלואידיות שמאפיינות חלק מהתקשורת העולמית. כל זה שוב אינו מסתדר עם הטענה שלוי רוצה ומייחל לסגירת אמצעי תקשורת בישראל.
לאחר מכן הוא מחמיא לעיתון "הארץ". רגע, לפני שנמשיך, האם בן דרור ימני ב"מעריב" הפסיק כבר להטיל על עיתון "הארץ" את האחריות לכל המפגעים שישראל סובלת מהם, תזכיר לי? אבל נחזור לעניין. מה הוא אומר על עיתון "הארץ"? הוא מציין מה הנזק שעלול להתרחש אם ייסגרו ערוץ 10 ועיתון מעריב. הדגש הוא על "אם". מה שהוא אומר לך זה: בוא וניקח מצב שבו ערוץ 10 ומעריב נסגרים. לא אני מייחל כאן לסגירתם, אלא מה יקרה אם. לטענתו הנזק שייגרם מכך פחות מהנזק שייגרם שיגרם אם עיתון הארץ נסגר. עניין של מידה. לדעתו, הנזק יהיה גדול יותר אם עיתון "הארץ" ייסגר מאשר "מעריב". הטעם לכך הוא שהאידיאולוגיה המונחת בבסיס "מעריב" או "ערוץ 10" קיימת גם באמצעי תקשורת אחרים. לפרש זאת כאילו הוא מייחל לסגירת עיתון "הארץ" זו הבנה שגויה של הדברים.
(ולעניין הארץ מול האחרים, זו הדעה האישית שלי – אתה מכיר את השיר של הרולינג סטונס: 2000 שנות אור מהבית? זה בדיוק המרחק בין "הארץ" לבין "מעריב", גם אני לא משהו כנראה).
http://vimeo.com/12246813
ולגבי הטענה שאינו מתייחס לגורלם של מאות העיתונאים שיפוטרו. זו טענה נכונה. הוא גם לא מתייחס לשאלה אם עיתונאי זקוק לרישיון, מה ההבדל בין עיתון לבלוג, ומי השפיע יותר על המוסיקה המודרנית הביטלס או האבנים. נכון, הוא לא התייחס. האם זה גורע ממה שכתב? אולי אתה צודק והיה צריך להתייחס, אבל בכל מאמר דעה אני יכול להראות לך שהכותב לא התייחס למשהו קשור, הלא כן? וגם – אני לא מכיר אותו, אבל קשה לי להאמין שהוא צוהל על עיתונאי שמפוטר.
אהבתיאהבתי
סליחה, בשורה "כאילו הוא מייחל לסגירת עיתון "הארץ" זו הבנה שגויה של הדברים" נפלה כמובן שגגה. במקום "הארץ" צ"ל "שאר אמצעי התקשורת".
אהבתיאהבתי
לך אשיב. הבנתיך גם ללא התיקון. יחס האורך בין
כתיבתי לשלך מדהים, תודה על ההשקעה. לעניין,
כללית לא היה בדבריו שום דבר שאני בבלוג הזה
או בכל מיני מקומות, (למרות האיסור אזכיר שם)
מידידים חברים קולגות וסתם גילמן והלאה לא שמעתי.
האם לך או לוולוט או לאחרים שעברו ונעלמו מכאן
וכאלו שנותרו הוא באמת חידש? הרבה מאוד? הרבה?
דברים רבים משמעותיים? מסופקני. עניין המגדלור
לבד צובע את מאמרו בכל הצבעים שתלה באחרים.
משום מה ערבב בין כחול לבן לצהוב, למה?
לי זה נשמע כמו חלק מההספדים בעיתוני הקיר
בבני ברק. הייתי אומר שזה מוריד כמה שנות אור
( דימוי שלך) וזו רק התחלה.
ענין העובדים.
בכל המאמר של הנ"ל יש התעלמות מכך שבלי עיתונאים
אין עיתון. זריקת העיתונאים ממעריב היא אסון להם ולכל
השבחים שהוא (ואתה מצטט),משבח את הדבר הוירטואלי
הזה "עיתונות חופשית". אין עיתונות חפשית ללא עיתונאים
חפשיים והעיתונאים הם הדבר החשוב. בכל המאמר אין בני
אדם. על זה נזעקתי כאן כבר בעבר ( היכן ארגון עובדי
"הארץ" והסולידריות?) וזה שורש כעסי. אתה יכול להאמין
או לחדול, זו האמת. זוכר את המהנדסים שניקראו לתכנן
צינור דם אדם ולא ידעו ולא שאלו. וזה עוד לוי, לא ניתן
לנתק את הכותב מעצמו. המומחה לסבל ולמסכנות האנושית
פתאום שכח שיש בני אדם בעסק.
יש כאן מי שמנסה להשטין את דעותי. זה לא מהרגע.
מספר פעמים כאן בבלוג אמרתי ששמאל זה 8 שעות,
חוזה קיבוצי, ועד, פיטורים בהסכמה, יום מנוחה וכ"ו.
בעולם שכולו מלא חשדות ופחדים לוי צריך היה
להזהר שמאמרו לא יראה כהצגת חנופה גדולה לשוקן.
יותר מכל שנאו בני שוקן את עניין הועד. ומכל העיתונים
שנזכרו בשם, נעלם ונאלם ידיעות אחרונות ? האם יש
דבר מה בין שוקן למשפחת מוזס?
על עליית הימין אומר דעתי. אין לא היה ולא יהיה שמאל
פוליטי ללא ארגוני עובדים. בכל העולם השמאל בנוי
על ארגוני עובדים. ככל ממסד ארגון עובדים הוא דבר
מורכב לא תמיד נקי מבריק ומצוחצח, אבל בלעדיו אין
לא היה ולא יהיה שמאל. ביוניונים גם ותמיד היה מרכיב
לאומי חזק. הימין בישראל עלה גם עם הניתוק של השמאל
הכביכול איטלקטואלי מארגוני העובדים. הנתק הישראלי
בין שמאל לשמאל (שים לב למילה "סמול") הנו במידה
רבה מאוד הרחקה (אולי אפילו רדיפה) מעשי ידי
"הארץ", גם אחרים תרמו. על תרומה זו כבר כתבו ועוד
נשאר. לוי כותב בעיקר על האסון הפלסטיני.
גם זה ולא בעקיפין קשור לעובדה שמי שרואה
כה בדקדקנות את אסון העם הערבי הפלסטיני, יחיד
ורבים, הנו עיוור מוחלט לאסון מפוטרי מעריב.
כתבתי יותר משהתכונתי כי אני מוצא יותר ויותר
שלכתיבה מקצועית יש תגובה עינינית חיובית
ואילו לנכתב כאן? חבל.
אהבתיאהבתי
החוצפה שלך, אחרי שהעללת, אתה פשוט תוקף את לוי על דברים שלא קשורים לנושא המאמר. הוא עוסק בצד התוכן של עיתונים ולא ביחסי עבודה בתחום. זה שטות לתקוף אותו סתם כך, באותה מידה יכלת לתקוף כל כותב אחר, שלא עסק ביחסי עבודה.
אהבתיאהבתי
שוב בעיות בהבנת הנקרא.
המאמר עוסק במצב העיתונות לאור המשבר. אף אחד לא הגדיר את התוכן כבעיה הראשית מלבד אורן וגידון. העובדה שאינו מתייחס לפיטורים ההמוניים אכן צורמת.
אני לא מגן על עובר אורח. הוא יסביר את דבריו וכוונתו. התייחסתי לטענה שבציטוט.
אהבתיאהבתי
הוא עסק בנושא אחר, התיחס לתוכן. העיוות של שמו בתגובתך אומר הכל. אתה לא בתחום של נימוקים אלא קללות. תטען נגד מה שכתב, ואל תתלונן שאין לו כובע. זה התחום שלו, ולא הצדדים הכלכליים של שוק התקשורת.
אהבתיאהבתי
תסתכל למעלה. כל ההתייחסות שלך לתגובות של אחרים מתחילה בהקטנתם. אחר כך אתה טוען שהם מקללים. אתה מתחיל להבין?
אהבתיאהבתי
בסדר, בוא נלך הפעם בהיפוך – אתה ארוך אני קצר, כמאמר השיר הבריטי שהבאת.
אנו יכולים לדוש בשאלות אם הוא חידש משהו ואם עליו להיזהר לא להחניף לבוס ועל חשיבות העיתונאי ועל השמאל והימין, עד עלות השחר, או כמו שנאמר ב"זו הארץ זו" (לא יודע אם אתה זוכר את העניין העתיק הזה) עד קריאת שמע של ניידת. די מיותר, לא? אמרנו את הדברים, נתנו לקוראים משהו לחשוב עליו, איש איש מבחינתו, עכשיו אנו יכולים לפרוש בכבוד, עד העונג הבא. להתראות.
אהבתיאהבתי
פשוט נקראתי לדבר מה. הנה אתה רואה, אני מתכתב
עמך וזה מה שאני מקבל. פרזיטיות לשמה. חבל. הטפיל
שלא כמוך ובכל הצניעות כמוני אינו אומר את דעתו הוא רק
מחליט שאני לא בסדר משום שבחרתי לתקוף את לוי
בנקודה רגישה ואין לו תשובה לעניין זה. כל הדיבורים על
ההוא שככה כותב וההשפעה הרעה או הטובה של פלוני,
כפי שאמרתי אין בכך חידוש. כאמור אני בוחר נושא, חשוב לדעתי,
וכותב עליו. זה חופש עיתונות. הטרול רוצה לחייב אותי לרקוד
לפי חלילו, אכן שמאל ישראלי בתפארתו. תשובה לעניין אין
לו, כרגיל.
לדעתי. שוקן מעניין בחיסול מעריב. עניין פעיל. אם ירוויח כמה
עשרות חותמים מה טוב. הוא מפחד להתגרות בידיעות אחרונות.
או שיש לו עמם סידור, הכיצד כמעט לא נזכר ידיעות אצל לוי.
אם תקרא את המאמר היטב תראה שמה שלוי אומר, קול אדונו,
אחרי שהוא מספר מה שכבר שמענו מזמן, שזה לא נורא אם
מעריב ימות. כל התשבחות וההילולים וכ"ו ולתוך זה מוגנב
הרעיון שמעריב חטא וישלם ואנשים הגונים ילכו לאור המגדלור.
זו דעתי כמי שחי כאן שנים רבות ואני זוכר איך שוקן גנב
חותמים מכאן ומשם. אין דרך להוכיח שאני טועה אין דרך
להוכיח שאני צודק. אם כבר ההתנפלות הגסה מראה במי
עוסקים. אורן מחליט בהתנפלות גסה במה עלי לעסוק.
העובדות הן שלוי כעיתונאי עוסק בעיקר ביחסי אנוש ויש כאן
מקום לדון בכך. פתאום הוא דן כאן במשבר העיתונות סוגר
ופותח עיתונים, ממזג, נותן שמות, מעביר בעלות הרבה
ביזנס מעט אידיאולוגיה. אלו נושאים ששייכים ככלל לדימרקר.
בד"כ הוא לא עוסק בנושאים אלו. זכותי למרות הצנזורה
השמאלנית לשאול שאלות אלו ואולי לעורר מחשבות.
אהבתיאהבתי
עכשיו אתה מוסיף לעלילה הראשונה שלך, שכאמור שקרית. מעין רקע מומצא על יחסי ידיעות/מעריב/ הארץ, שכולו השערות.
לוי עסק בדרך בה מיישמת העיתונות את החופש שלה, תוך העברת ביקורת על שרות השלטון, הסתה וההצהבה. מולה מציג שימוש חשוב בחופש התקשורת, בעיתונים אחרים ובהארץ (אפשר להאשימו בעודף תשבוחות עצמיות). אתה בנית לך דיון משלך, שאינו שייך למאמר. יש לך טענות ל"הארץ", אל תפיל אותם על מאמר שעוסק בעניין אחר, ואל תאשים אותי בטעיות שלך. ושוב אבקש ממך להתנסח בצורה מכובדת.
אהבתיאהבתי
אז זהו שיש.
אהבתיאהבתי
עבור מה היא מלמעלה.
כך גידון רואה את התקשורת הישראלית:
כך הוא מבין את תרומתה:
כך גידון מתאר את הארץ:
פירוש היונה:
מצידי, התקשורת הישראלית יכולה להתאדות, היא גרמה רק נזק. מה שחשוב- שעיתון הארץ נמצא בחוף מבטחים.
ואכן, אין שום התייחסות דבריו לגורל העובדים. עובר אורח צודק.
אהבתיאהבתי
כרגיל יונה מסלף. ומוזר לתקוף מימין את התקשורת זה סביר, תקיפה משמאל זה המעשה השפל של השנה.
אהבתיאהבתי
חשבתי שאתה אמור להבדיל בין עיקר לתפל. קרא שוב או תסביר את
.
את התיוג תשאיר לשלב שמגיע אחרי ההבנה וההתמצאות בחומר. אם תגיע לשם אי פעם.
אהבתיאהבתי
נו, אז לא ניתן לפרש כהיא גרמה רק נזק. אם מציג צדדים חיוביים. בקיצור אל תתעסק בפרושים, לא הצד החזק שלך.
אהבתיאהבתי
קבל אפס בהבנת הנקרא:
נאור נאור שעל הקיר, מי העיתונאי היפה בעיר?
אהבתיאהבתי
למה אתה ממשיך בפירואטים שלך. הביקורת היא לא קריאה להתאדות, אפילו עובר אורח הבין, ופנה לעסוק באיגודים מקצועים.
אהבתיאהבתי
אתה חייב משקפיים.
המשך הקיום של חלקם במתכונתם הנוכחית מאיים לא פחות.
לא קריאה להתאדות, צודק. חזיונות יונה. הוא סתם הביע משאלת לב שיוסר האיום. אם ההבדל בניואנס עושה לך את היום- לך על זה. חדר ההתפתלות התפנה בשבילך. בזמנך החופשי.
אהבתיאהבתי
אמר מאיים, והסביר לאורך המאמר. טיעון פשוט כמו שמאמר הקורא בהצרת זכויות הוא איום על הדמוקרטיה. כותב נגד האיומים האלה, אך לא קורא לסגירת העיתונים. כמו שכאשר מתלוננים על הדעות שב"הארץ", לא מיד נחשב לקריאה לסגירתו. הקריאה להסרת האיום זה מילים שלך. עשית סלט בין דעות שלך, למה שמובא במאמר.
אהבתיאהבתי
הפגנת שוב יכולת מוגבלת בניתוח טקסטים. הוא לא קורא לסגירת העיתונים והערוצים -הם נסגרים גם ללא עזרתו.
הוא מסביר מדוע ברוך שפטרנו מעונשם ומדגיש את האיום לדמוקרטיה שבעצם קיומם. שום פליק פלאק מילולי לא יעזור לך להבין. קרא שוב ותחזור לפקפק באחרים. הצ'אנס היחידי שלך לצאת מומחה.
אהבתיאהבתי
כשגידון אומר: ״אבל "הארץ" הוא מגדלור, בן 100 עוד מעט, ואורו לא הועם לרגע, מופנה לישראל ולעולם, שומר על כבוד העיתונות והחברה בישראל. העיתון החופשי והאמיץ הזה מעולם לא נרתע מאיומים, מביטולי מינויים ומודעות.״
הוא מתכוון לפרס לייפציג (עיר ואם בגרמניה המעטירה) שהוא זכה בה, לפי ויקיפדיה. ועוד שלל פרסים. סופסוף, הגרמנים שירקו את אביו מארצם, מפנקים ומחבקים את הבן. כמה חנפנים וחסרי עמוד שידרה יכולים להיות ״בני היקים״ המהוללים. מה הוא לא מבין למה הגרמנים נתנו לו פרס? יודנראט קטן.
אהבתיאהבתי
גדעון לוי, בשנה האחרונה מצוי בהתערטלות שחלקה מגיע ל"מחוברים", ולדעתי הקליימקס האמיתי- למה הוא באמת כמות שהוא, עוד יחשף לגבי השורשים שלו שהוא עצמו חשף במאמר מחודש מאי, רק את קצה הקצה שלהם.
אני מניח שיבוא איזה עיתונאי חרוץ וירים את הכפפה.
אולי אפילו דרך העכבות כאן.
בחודש מאי במאמר בהארץ הוא ניסה להציג את אביו המשפטן ד"ר היינץ לוי כ"ניצול".
אביו כך ניתן להסיק לא היה פליט שואה קלאסי בלשון המעטה (למרות שגדעון יציג אותו כך) אלא לא פחות חלק ממנגון גרמני-סודטי חלק מאוליגרכיה משפטית של "המדינה שבדרך" מ"היו"ש" – גם אז הפרופגנדה המקומית היתה שלסודטו-גרמנים מגיעה עצמאות בגלל רוב מספר בשטחי.
ו"שלום של אמיצים" אכן צ'מברליין את היטלר, אכן כפה על צ'כוסלובקיה להעניק לד"ר היינץ לוי וחבריו הגרמנו-סודטים את המדינה.
וההמשך כמובן על הפיכתה לראש גשר לאיסלמו-פשיזם במתכונת הגרמנית של אז כבר ידוע.
אהבתיאהבתי
האיש ההזוי של הצהריים הוא מסכל ממוקד בניתוח פסיכוטוקבקיסטי, בסגנון היהודים אחראים לשואה, ויש הוכחה, השמאלנים.
אהבתיאהבתי
כיהודי הוא לא יכול להיות במנגון המדינה-שבדרך. מה הסבר ל״אהבה״ של ה״יקיים״ לגרמניה? חיים ויצמן חשב שהיעילות המדהימה של גרמניה נטעה בהם רגש נחיתות. הם סירבו לקבל את היריקה בפרצוף אחרי כל מאמץ ההתגרמנות שלהם.
בינתיים הארץ שכל כך התנגד לעליית המזרחים ממשיך היום בקמפיין למען המסתננים. ״ידוע שבנה של האישה נרצח בדרך והיא נאנסה על ידי בדווים״
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1819996
אהבתיאהבתי
לא מדויק.
בסודטו-גרמניה של לפני 38 ההתייחסות ליהודים למחצה, לא היתה חופפת בהכרח לזו של גרמניה ואוסטריה- במיוחד אם יש להם תפקידים תורמים במיוחד.
מיותר לציין שהמחקר של ריאן ריג, טוע שמעבר לכך 150,000 יהודים למחצה שירת ברייך
אהבתיאהבתי
לא מדויק. יש הבדל בין חפש״ים ובשר תותחים למנגנון המדינה. עורכי הדין ובעלי המקצועות החופשיים היו המובילים במסע האנטישמי בגלל ההצפה הבלתי נתפסת של היהודים במקצועות כמו עריכת דין ורפואה. דווקא בגלל שהם תפקידים חיוניים הם רצו לגרש את היהודים. כמו שבארץ חשים ניכור כלפי האהרון ברקים גם שם נלחמו נגד השופטים שלא מכירים את "הרוח הגרמנית" וערכיה. ולא רק אנטישמים. אפילו תומאס מאן הביע זכות לחוק השירות הציבורי שגירש את היהודים. הוא התנגד לנאצים אבל ראה בחוק כזכות.
אהבתיאהבתי
מיומנו של תומאס מאן
Thomas Mann confined his views on what was happening in Germany to his diary. On 10 April 1933 he wrote:
But for all that, might not something deeply significant and revolutionary be taking place in Germany? The Jews: it is no calamity after all . . . that the domination of the legal system by the Jews has been ended. Secret, disquieting, persistent musings . . . I am beginning to suspect that in spite of everything this process is one of those that has two sides to them.
On 20 April he wrote:
I could have a certain understanding for the rebellion against the Jewish element were it not that the Jewish spirit exercises a necessary control over the German element, the withdrawal of which is dangerous; left to themselves the Germans are so stupid as to lump people of my type in the same category and drive me out with the rest.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע למה התכוונת כאן, אבל הסיבה היא הפוכה לגמרי ב 180 מעלות.
אם שם היה מדובר ביהודים שניסו להטמע ולהתבולל, פה מדובר על משהו אחר לגמרי רמיסה של הדמוקרטיה.
הניכור כלפי אהרון ברק המחזיק בעמדות אנטי דמוקרטיות של אקטיביזם שיפוטי שעד היום גורמות לנזק כמעט חסר תקנה של חוסר משילות לא רק בממשלה הזו אלא גם קודמותיה- באופן כזה שהממשלה היא למעשה בת ערובה של זרועות המשפט.
ראה למשל דוגמה אקטואלית מהיום.
כתבת גלי צה"ל, מדווחת ששום דבר לא השתנה מאז דברי שר המשפטים הקודם דניאל פרידמן.
השרים פשוט מפחדים מתפירת תיק, ולכן מצביעים בעד מינוי שהם מודעים לא תקינותו ושהם מתנגדים לו אידיאולוגית לחלוטין.
הביקורת כלפי אהרון ברק והרוח האנטי דמוקרטית שהוא הביא עימו כוללת גם אנשי שמאל מן המניין כמו פרופ' רות גביזון, וכלה כמובן את המרכז והימין המשפטי הרציונלי.
אהבתיאהבתי
לא מדויק. קבוצות שונות הם בעלי אינטרסים שונים. הברקים במדיניות ״הכל שפיט״ העדיפו קבוצות מיעוט על פני אינטרסים ציבוריים. מדובר באותו הלך רוח ״מתבולל״ ששואף לקוסמופוליטיות על פני האינטרס הלאומי. כאשר אומרים אצלנו שהיקים רצו להתבולל, מדובר בהתבוללות בציוויליזציה אירופאית מדומיינת ולא בלאומיות הגרמנית שאותם רובם לא הבינו. זאת היתה הסיבה להתקוממות הגרמנית. הגרמנים פחדו מהמתבוללים האוניברסליסטים. ובעיקר מהשליטה שלהם בעיתונות הגרמנית הליברלית (ברלינר דאגבלאט ופויישה צייטונג הם המודל של הארץ).
בינתיים אני למד יותר על ההיסטוריה של הארץ. מחקר של אוניברסיטת תל אביב.
יחסו של עיתון הארץ לעלייתם של יהודי צפון אפריקה
אבי פיקאר
'האוירה ]נגד עלייתם של יהודי מרוקו[ נוצרה על ידי מאוררים מתוצרת הארץ'. זלמן שז"ר, 11954
יש ללחוץ כדי לגשת אל Israel10_Picard.pdf
מסתבר ששום דבר בסיסי לא השתנה. גם אז, עמוס אילון בקמפיין מאורגן ומאומץ של הארץ נגד עליית יהודי המזרח עשה הבינה בין המרוקאים הברברים היפים והאקזוטים ליהודי מרוקו הנתעבים מכל תיעוב. ממש כמו היום למי שתהה מה מותר אריתראים וסודנים על פני מזרחים ושכונות דרום תל אביב.
חייבים לקרא!!!
אהבתיאהבתי
אוקי, כעת הארגיומנט שלך הרבה יותר ברור לי- בהקשר למשמעות הקוסמופוליטיות המדומיינת של אותן גילדות.
מעבר לעניין עדתי.
אפשר לבחון את הנושא בהקשר הכללי- יודו-פוביה בהקשר כולל.
"י.גוסטבו פרדניק, חוקר היהדות והאנטישמיות, מתייחס בסיפרו 'יודופוביה – מאפייני השנאה ליהודים'. גוסטבו פרדניק לימד יהדות בסין, ובימים אלה הוא משמש כמרצה באוניברסיטה במונטווידיאו שבאורוגוואי. הטקסט של פרדניק הוא נדיר, בהיותו ניתוח וסיכום היסטורי מבריק של מקורות השנאה ליהודים, שבלי ידיעתם לא ניתן להבין את היחס לישראל בעולם ואת המלחמה שמנהלים נגדה הערבים.
פרדניק מסביר בתחילת ספרו, שהמונח הנכון למה שאנחנו נוהגים לכנות "אנטישמיות" הוא "יודופוביה", מילה המקפלת בתוכה משמעויות של פחד חולני. אנטישמיות, לפי ההסבר שלו, היא אחרי הכל סוג של אידיאולוגיה, או אפילו דעה. לי זה נשמע הגיוני ואכן מסביר יותר ואולי גם קל יותר לשימוש. זה מונח מסביר יותר, ובהיותו טעון פחות מאנטישמיות, ניתן לכרוך באמצעותו יחד גם את עיתון 'הארץ' וגם את החמאס; גם את האו"ם וגם אחדים מהאינטלקטואלים החשובים בישראל. דניאל פייפס-טוען שבכך אנחנו מכניסים את האנטישמיות למכלול המושגים שנעשה בהם שימוש רב בשנים האחרונות כמו הומופוביה ואיסלאמופוביה, ואנטישמיות היא אחרי הכל השנאה העמוקה והקשה ביותר והמסוכנת ביותר – אין להשוות אותה אפילו לצורות הגזענות המחליאות ביותר. כפי שמציין פרדניק, תופעות של שנאה אכזרית ואפילו אלימה נגד קבוצות על רקע מוצא או גזע באות לאורך ההיסטוריה וחולפות. העולם יודע להתגבר עליהן, אבל היודופוביה נשארת."
.
אהבתיאהבתי
מה זה אנטישמיות, או יודופוביה? לפני פולחן השואה גם בארץ (ראה חיים יחיל בסיפרו של תום שגב ״המיליון השביעי), קרא לנוכחותם של יהודים בגרמניה כרעל שמתסיס את המקומיים. למה לא להסיר את המיסטיפקציה מעל יהדות אשכנז וקלקלותיה?
אהבתיאהבתי
שמע, ההשענות על פוסט-ציונים מוצהרים כמו תום שגב (הראשון שהצהיר על עצמו כפוסט ציוני) כדי לנסות לאשש את קיום הקייס המזרח כמו במקרים אחרים הוא לא רק בעייתי אלא לעיתים שגוי.
תום שגב כמו חוקרים פוסט ציונים אחרים, לא פעם מעוות עובדות ודיון על כך בהזדמנות אחרת.
ההסבר של פרדריק הרבה יותר ממצה, בעיני.
מתוכו אפשר לגזור מדוע החשש ממזרחים (שנתפסו שיש להם נוכחות זהותית יהודית אינהרנטית יותר- ששיעור המסורתיים בהם היה גבוה בהרבה ושיעור קוסמופוליטיים נמוך בהרבה) נתפסו כאיום על המאבק שניסו אותן גילדות קומוניסטיות, קוסמופולטיות ואף כנעניות בארץ (ראה אורי אבנרי את עמוס קינן) כדי לעקור את הזהות היהודית – העם ישראלית מהקיום הישראלי אותן גילדות היו גם בעבר אויבות של בן גוריון ושל ז'בוטינסקי גם יחד.
לשאלתך, ברור שהמזרחי מחזק את הזהות היהודית הלאומית, ולכן הוא נתפס כנטל לעומת "הברבר הפראי האציל", שאין לו זיקה ליהדות ולכן במאזן הדמגורפי הוא בצד החיובי.
אהבתיאהבתי
עזוב פוסט ציונים. לפני פולחן השואה היחס ליהודי אשכנז בארץ היה הרבה יותר ריאלי. בזמן השואה ועד ההצלה והמוסדות הלאומים דנו איך להציל ואת מי. הרטגלאס כותב…״ההצלה של היהדות הגרמנית שבוצעה ללא כל הבחנה, יכולה מנקודת ראות ציונית לגרום רק נזק, בייחוד אם האפשרויות הן כה מוגבלות והאסון כה גדול.
יכולנו לנהוג שיטה זאת כלפי היהודים הגרמנים, הואיל והיה להם יתרון אחד: הם הביאו ארצה רכוש. עכשיו חסר לפליטים היתרון הזה, היות והם מגיעים בחוסר כול. הם אינם נותנים אפוא ולא כלום לארץ־ישראל ויכולים להביא למה שהביא חלק ניכר מהיהדות הגרמנית: התנכרות גמורה, ולפעמים גם איבה, לארץ־ישראל, יחס חוצפני לכל מה שהוא יהודי ועברי, מגמות גרמניזטוריות בולטות המביאות לידי כך שלעתים קרובות שוב מקנים את הרוח הגרמנית לילדים שכבר קיבלו חינוך עברי בבתי־הספר.״
לא נגענו.
אהבתיאהבתי
צר לי לאכזב.
אבל אני מכיר את הניסיון לצייר את מנהיגות היישוב בארץ כמי שלא היה אכפת לה מיהדות אירופה וצפון אפריקה גם יחד שנמחצו תחת המגף הגרמני ועוזריהם.(אני מזכיר לך שגם יהודי המזרח הם ניצולי שואה וגם מוכרים בחלקם כאלה גם היום).
המסמכים האוטנתיים מראים שזה בולשיט. בכח הדל באמת שהיה ליישוב ניסו לעשות את מה שאפשר לעשות. כך אנשי בן גוריון, כך אנשי בגין.
המקרה מאידך של יהדות אמריקה המתבוללת הוא אחר, שם אכן באמת המסמכים מראים שהיהודים כחלק מניסיון ההטמעות שלהם העדיפו לא ללחוץ ואפילו לסכל פעולות ובלבד שלא יגידו שהיהודים מובילים את אמריקה באף- כדי לא להגביר אנטישמיות בתוך אמריקה עצמה.
אהבתיאהבתי
אתה מתעלם שוב מהסיפא. קרא את הסיפא. זה לא הסיפא.
אהבתיאהבתי
לגבי הסיפר:
את ההיבט של זרם המחשבה בדברייך אני מקבל כמובן.
לא את הטענות שלא עשו מאמץ להציל יהודים באשר הם, גם אם פקיד זה או אחר כתב משהו על עירעורי ליבו.
ואכן היתה התנגדות עזה של היישוב הציוני(למען הסר ספק חלקם הלא מבוטל של הציונים הם ילידי גרמניה..) לחדירת כפיית הקוסמופוליטיות תוך עקירת הזהות היהודית.
זה אגב מתכתב עם מלחמת השפות הזכורה בין הגרמנית לעברית, עוד מראשית המאה שעברה ושנסתיימה כזכור בניצחון העברית.
אהבתיאהבתי
זה גם מתכתב עם השאלה מה רוצה הארץ? הכותב מתייחס לקבוצה הסוציואקנומית הזאת, שוקן, ציפר וגידון בראשם. בכל זאת הם מאמינים שהשמש זורחת להם מהתחת.
אהבתיאהבתי
האיש השפל של הצהריים המוקדמים הוא עובר אורח, שפשוט כותב אי אמת. השנאה שלו גורמת לבעיות בהבנת הנקרא.
אהבתיאהבתי
אומלל, קרא מה שכתבתי למעלה. מצא לי מילה אחת
של הזדהות של לוי עם המפוטרים. ולו מילה אחת בלבד.
היכן האי אמת בדברי? לא מגיעה לי התנצלות?
ולגברת המנהלת, פעם ביקשתי
ממך, הורידי את הטפיל הזה ממני. הנה ההוכחה. כל
מי שמצוי בבלוג הזה יודע מה הולך כאן. אנא מילה שלך.
את דברת בכאב על מה שאנשים רעים עשו לך. שני
נשפטי השקר הגדולים הם: "תאמין לי אני יודע איך אתה
מרגיש" ו: "תאמין לי זה כואב לי יותר מאשר לך"
אני לא יודע עליך כלום ואת יודעת עלי מעט מאוד.
אבל האורן הזה מכאיב בכוונה וזכה לזכויות מסוימות
ממך. אנא הורידי אותו ממני. תודה בכל מקרה.
אהבתיאהבתי
מקלל חסר כנות. כתבת בפרוש שלוי מיחל לסגירת עיתונים, ומה לעשות זה פשוט שקר. קשה לך להודות בטעות.
אהבתיאהבתי
קרא "אם מעריב היה נסגר, היה בא הקץ
לטורי תעמולת הימין שלו (קנייתו בידי איש
הימין שלמה בן דוד תבטיח את המשך
קיומם); כאלו מתפרסמים גם ב"ישראל היום".
אבל אם אי פעם ייסגר חלילה "הארץ" ישתנו
פני ישראל…"
לפי קריאת כל המאמר המפרט את חטאי
העיתונות ולפי טון הכתיבה "בא הקץ לטורי
הימין" ניתן לפרש שלוי מיחל לקץ זה.
זה עניין של פירוש. כי זה לא ייכתב
ישר ופשוט.לפי המאמר כולם חוץ
מ"הארץ" דבר גרוע.לדעתי ידיעות
לא נזכר בשם כי לוי נזהר (משום
כך הוא משרת את שוקן שנים כה
ארוכות). אבל להבנתי הוא רואה במה
שהוא מייחל אסון קטן כי רק "הארץ"
הוא מגדלור יחיד בחשכה. אני מניח
שאתה לדעתך הפרשן המוסמך של בלוג
זה. כפי שנאמר לי יש סימוכין משלי
ליכולת בפרשנות ספרותית, גם מציפר
באותו "הארץ" ואני נשאר בדעתי
שהנ"ל מייחל לחיסול זה.
אני מניח לפי השמטתך שחוסר
הרגישות האכזרי והבוטה לגורל
המפוטרים זה בסדר גמור, כל זמן
ש: "בא הקץ לטורי התעמולה.."
אהבתיאהבתי
כאן- מפורט ומפורש.
אהבתיאהבתי
התרגלנו להודעות המומחיות שלך, בשלל תחומים. כאמור לוי כותב נגד תקשורת לאומנית, וצהובה. אך בפרוש כותב "מפחידות" "מעוררות אימה" בקשר לקשיים. אתה טפלת שקר, על בסיס "פרשנות ספרותית", ובהמשך מתרץ באי דאגה למפוטרים, בכלל לא הנושא, סוג של שאלת "למה בלי כובע", חסרת הקשר.
כאשר העלילו עליך , מיהרתי להגנתך, אך לך אין אומץ להודות בטעות.
אהבתיאהבתי
מה בדיוק המומחיות
שלך? חוץ מטפילות
כמובן. ציטוט מהרשת
אינה מומחיות. אתה
נזהר מאוד מלהציג
עובדות או דעות
מוגדרות וכשתעשה
זאת נדבר. שים
לב שגם כאן לא
הצגת דעתך.
לדעתי
וקריאתי
לוי כותב
מאמר ליקוק
לשוקן.
אני לא היחיד
שרואה בנכתב
אוסף קלישות
שמאלניות
+ אדישות
לעובדים
גובלת
בשאיפה
לחיסול
מתחרי
אדון
שוקן.
אני ולא
אתה קובע
על מה
אכתוב.
קודם
רק הגבת
לדברי
ולמה
שהעלתי.
עכשיו
כטפיל
משתלט
אתה מגדיר
נושאי
הדיון
מבחינתי
ומבחינתם
המפוטרים
הם הנושא
הראשון.
אין אחר.
שתיקתך
ושתיקת
נושא
כילך
מעידה
על השמאל
הישראלי
מה שעשה
לי מעיד
על כלל
אמינותו
איני זקוק
להגנתך
היה
מי שבא
להגן
ונשאר
לאנוס
אודה לך
אם תמנע
מהטפלות
אלי.
אהבתיאהבתי
נו, בדרכך הפסקת לשקר. עכשיו זה רק מאמר ליקוק. אהבתי את הגנתך על מפוטרי "הארץ", ואני מאמין שאכן נראה ממך עוד מההגנה על מפוטרים. שמח לגלות שהנושא חשוב לך, למרות שהפנמת את זה עד עכשיו.
בדרכי החובבנית אני נוהג לדבר אמת, ולהודות בטעיות.
אהבתיאהבתי
אתה צודק. צריך לסגור את כל העיתונים. גם את הארץ. (אני שמאל ולא מתבייש בזה)
אהבתיאהבתי
ז'וס, עובר אורח הוא שם גנרי של מגיבים, וברור שלא מדובר בו. אין מה להתווכח, וראוי שתבקשי מחיקה של תגובתך.
אהבתיאהבתי
שהחיינו על האסימון שנפל סוף סוף.
מזל שהמדרכה לא נסדקה.
אהבתיאהבתי
הציניות שלך על דבריו של גרשוני מקוממת.
גם הקביעה הפטרונית שאף אדם לא צריך לתת את הגוף שלו למדינה, מגיעה קצת מאוחר מדי עבורו.
עובדה – הוא נתן. אין לי ספק שהיה מוותר בשמחה רבה יותר משלך על "התרומה" הזו.
גיבור אמיתי, נפלא ומעורר השראה.
אהבתיאהבתי
כחומר למחשבה נוספת.
מצד את מתייחסת בציניות מתנשאת לדבריו של גרשוני, שכעובדה טרגית איבד את גופו למען המדינה. את נוזפת בו כסמכות על פצפיסטית שאסור לתת את הגוף למדינה.
מצד שני, זו היית את ששרה שירי הלל לאחד הרעיונות הכי פשיסטיים והזויים שקמו במדינה הזו: תלמידי בית ספר שמאמצים קברי חללים. https://velvetunderground.co.il/?p=3874
על פולחן של בתי הקברות והנופלים וההשלכות שלו, כתב ג'ורג' מוסה את אחד מספרי החובה שנכתבו אי פעם. לאוהבי התקצירים, בקישור הבא:
http://www5.tau.ac.il/wordpress/history/?page_id=1627
אהבתיאהבתי
– לפני שבועיים כתבת לי "את צודקת, אפרוש מהבלוג"
לא החזקת מעמד דקה. חזרת בעוד אלף שמות.
לא כדאי לך לגרום לי לספר מה עשית לבלוג.
– התקוממותך המעושה והמאוסה לא מעניינת אותי.
WTF?
לא אסביר כלום יותר. לא הבנת? יאללה, הלאה.
אהבתיאהבתי
אם תאהבי או לא את התשובה שלי:
מעולם לא כתבתי את צודקת אפרוש מהבלוג. מעולם לא!
זה לא הייתי אני.
אהבתיאהבתי
אוקיי: זה הזמן.
אהבתיאהבתי
הנה כתבת!
אהבתיאהבתי
קצת פחות מ-14 מיליון מבני עמנו בכל העולם – כנראה שההתבוללות עובדת!
אהבתיאהבתי
זה היטלר וסטלין עבדו
ההתבוללות נכשלה.
אהבתיאהבתי
עברנו אותם, נעבור גם את זה. אבל נראה שהימין שוב מפחד… רועדות להם החואבוס מההתבוללות
אהבתיאהבתי
בלי קשר להתרפסות בפני זוללי המייפל ואומרי ה"איי?", אני חושב שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של קנדה אהובתנו
אהבתיאהבתי
" לדבריו, לעיתון כ-50 אלף מנויים משלמים. תזכורת: להארץ בין 60-70 אלף."
לא כ"כ הבנתי לאיזה עיתון יש כ-50 אלף מנויים משלמים:
ישראל היום?
מקור ראשון?
אהבתיאהבתי
למעריב. הוספתי. למקוראשון יש הרבה הרבה פחות.
אהבתיאהבתי
יותר מנויים להארץ מאשר למעריב? ואוו! מתי זה קרה?!
אהבתיאהבתי
רק שבהארץ שוכחים להזכיר שאחוז גורף מהמנויים הוא בשפה האנגלית ומיועד בכלל לתושבי חו"ל.
למשל לאנשי מנגון הקרן לישראל החדשה, ג'יי סטריט וכו'
בדיוק לכל אותם "חובבי ישראל" למיניהם שגדעון לוי נתפס בעיניהם כמי שמשקף עמדה של 70 אחוזים מהציבור.
אהבתיאהבתי
יש לך נתונים?
אהבתיאהבתי
לאריאל: בעשור האחרון. נכתבו על כך רק מאה אלף מילים בינתיים, ורק בבלוג הזה. בשאר העולם עוד 2 מיליון מילים.
אהבתיאהבתי
אני עוקב אחרי הבלוג רק בחצי השנה האחרונה לערך, עימך הסליחה.
אני הייתי "שבוי" בקונספציה שסדר גודל המנויים הוא כזה:
ידיעות אחרונות
מעריב
הארץ
ואז הגיע ישראל היום ולא כ"כ שינה בענייני המנויים, אבל שהמצב נשאר פחות או יותר אותו דבר רק שהוא לקח את המקום של ידיעות אחרונות, זה הכל.
טוב לדעת.
*אבל, לפי TGI אחוזי החשיפה של מעריב גבוהים מאלה של הארץ(11 נקודה משהו לעומת 7 אחוזים) – יש הסבר לכך?
אהבתיאהבתי
עההסברים: מנויים רבים של הארץ נמכרים כיום רק ל סופשבוע ולא לימי חול.
גם בעקבות הנטישה ההמונית האחרונה, עליה מספרת נעמה כרמי "מומחית לזכויות אדם"(לא פחות..) בעקבות פרשת בלאו ויצחק לאור
בקשר לפילוח שבו לא מדברים על ההטיה במנויים בשפה האנגלית שמיודעים רובם ככולם לתושבי חו"ל במקורם, אני מקווה לקבל אישור מגורם שתחת שמו יעיד על כך- אולי אף יכתוב על כך בעקיפין.
עד אז, מציע לחפש את האבן בעדויות על פילוח מספר הקוראים של גדעון לוי.
אהבתיאהבתי
רגע שוקו מוכן להתאבד בשביל המסתננים? להזכיר, שוקן האב יצא בנאצות נגד עליית המזרחיים. זה מעניין. במידה והוא לא נחוש בהכרה להרוס את מדינת ישראל, איך בן אדם מסביר את זה לעצמו?
אהבתיאהבתי
בקלות, תוך כדי גילוח השפם כל בוקר: "הריני נצר לתרבות הגרמנית המפוארת." (זאת מעולם לא פשפשה בגנטיקה של אחרים).
אהבתיאהבתי
אכן הגרמנים בני דת משה לא השלימו שמעמדם הושווה לאוסטיודן הבזויים שלא לאמר המזרחים. אריה גלבלום בשנת 1949 על עלית צפון אפריקה: "זוהי עליית גזע, שלא ידענו עדיין כמוהו בארץ (…) לפנינו עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא. דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת, וחמור עוד יותר חוסר הכישרון לקלוט כל דבר רוחני. בדרך כלל הם עולים רק במשהו על הדרגה הכללית של התושבים הערבים, הכושים והבארבארים שבמקומותיהם".
"הארץ" הגן על דבריו של גלבלום: "מה רב אומץ הלב הדרוש, כדי לטפל ללא טשטוש ורתיעה בשאלות, העלולות להביא לידי תגובות חריפות";
אהבתיאהבתי
הדיבר השנים עשר בהתגלמות נדירה.
אהבתיאהבתי
אריאל, כמו שכבר הסברתי:
חשיפה=ראיתי עיתון בבית קפה. ברכבת. בתור במספרה.
אהבתיאהבתי
אני מודע להבדל בין כמות מנויים לחשיפה, אבל הייתה פחות או יותר קורלציה ביניהם עד לפני ישראל-היום(או משהו כזה), אז הנחתי שיש איזשהו קשר
אהבתיאהבתי
אם אני אשמע עוד פרפראזה אחת על חמישים גוונים של אפור אני אצא מדעתי.
ומכיוון שהולכות להיות עוד המון כאלה בזמן הקרוב, חפשו אותי בגהה.
אהבתיאהבתי
גרשוני הוא באמת גיבור, בזכות מאבקו האישי ודרך-הייסורים שעבר עד שהגיע לאן שהגיע.
ואתם הנאוריסטים, אפילו לא שווים את תחושת הקבס שאתם מעוררים על הבוקר.
אהבתיאהבתי
לא חושב שנועם גרשוני התכוון לומר שטוב שהוא נתן את גופו למדינה. הוא פשוט ציין עובדה.
אהבתיאהבתי
יריב אופנהיימר בהצגה הכי טובה בעיר:
אהבתיאהבתי
וזה הסטטוס. תענוג צרוף, זה והתגובות.
מעניין שהוא לא שאל את עצמו לרגע מאיפה הסמכות המוסרית למכור עיתון לטייקון שחולש על עסקים רבים במשק.
אהבתיאהבתי
סאטירה חדה ומושחזת.
זה לא האופנהיימר האמיתי נכון?
אהבתיאהבתי
האדם המכונה יריב אופנהיימר כתב זאת. לשאלה אם הוא אמיתי גם אני מצטרף.
אהבתיאהבתי
הוא אף פעם לא היה העיפרון הכי מחודד וגו'
אהבתיאהבתי
סופר- גוגלהיימר מציל אותנו שוב!
האם גיבור-על הוא או גם נביא?
אהבתיאהבתי
בלעדי! הכותרת המקורית של ישראל היום הייתה: די די תמשיכי
אהבתיאהבתי
-"מדינת כל גזעניה" מעניין אם זה נכתב גם כשערבים תוקפים יהודים??
הרי תמיד הערבים הם המסכנים והכבושים.
-גם אני אומר תודה לקנדה.
-תודה גם לגרשוני על המדליה.
-שמח מאוד לראות שמאלנים בוכים על מכירת מעריב לשב"צ.
טוב שתהיה תחרות גם בין מעריב לישר"ה.
אהבתיאהבתי
את שנונה ומצחיקה , ומזמן לא קראתי פה מכל מיני סיבות … אבל הצלחת להצחיק אותי על הבוקר …
תודה!
אהבתיאהבתי
תודה לך קנדה
אהבתיאהבתי
למה שנוחי דנקנר לא יקבל רק שליש מהשכר שלו? לפני שנה הוא קנה עיתון בקשיים ובתוך שנה ריסק אותו לגמרי. שכר של כשני מיליון שקלים למנכ"ל, שיפוצים תמוהים, מינוי עורכים כמו ניר חפץ ונטע ליבנה שברור שאין להם יכולת להקפיץ את העיתון לגבהים, (תראו איך סופשבוע נראה, ממש רחמנות), כל אלה הם חלק ממה שנקרא רשלנות ומחדל. מו"ל סביר היה מנסה באמת ובתמים לשפר את העיתון. מעניין אם אפשר לתבוע את דנקנר אישית על רשלנות ומחדל שהורידו את ערך המניה וגרמו לקריסה מוחלטת של העיתון.
אהבתיאהבתי
לפעמים, אולי, אין ברירה אלא לתת את הגוף למען המדינה. כלומר, עבור אלו שחיים בה. שאחרת, ככל הנראה, גורלם של תושבי תל אביב (וגם יפו) היה כמו הגירסה למתקדמים של תושבי נתיבות. וככל הנראה חמור אף הרבה יותר.
כך או כך – נעם גרשוני אכן גיבור, תודה לקנדה על צעדה המוסרי החשוב ולפעמים כשרודפים אחריך אז אתה באמת רדוף (יהודי? רדוף? לא יכול להיות)
אהבתיאהבתי
תודה למדינה, תודה לקנדה, תודה לבורא עולם ולהוריי שהביאוני עד הלום.
היהודי המתרפס היא מסורת יפה, שיחד עם ההתבוללות וברית המילה יוצרים מורשת שניתן להתגאות בה
אהבתיאהבתי
בעולם שאני חי אם מישהו עושה
עבורך משהו, או עוזר לך ולו במילה
אתה אומר "תודה". יש עולמות
שבהם מחרטטים, מתחכמים ובסוף
יורקים על מי שאמר תודה.
אהבתיאהבתי
נובמת
הרי קנדה לא עשתה לך טובה, או למדינת ישראל לצורך העניין.
קנדה עשתה מה שנראה לה נכון ומוסרי, או מה ששירת את האינטרסים שלה – באמת אין לי מושג. קרה המקרה וזה שירת גם את האינטרסים של ישראל.
אהבתיאהבתי
הנה מודל: נכון, מוסרי,
אינטרסים. בעולם שאני חי.
כשיוצאים ממעלית ופלוני
מחזיק דלת לאשתו ואני יוצא
(אינטרס ברור להיות נחמד
לאשה, או, אוי, סתם נתפסה
היד, או שרצה להראות
מוסרי, לאשתו) אני אומר לו
תודה. ואתה?
אהבתיאהבתי
צודק
אהבתיאהבתי
(נשלח טרם זמנו)
צודק, ובכל זאת מכאן ועד כותרת ראשית עוד הדרך רב.
גם להוא שהחזיק את דלת המעלית אני לא שולח פרחים, נכון?
אהבתיאהבתי
אתה מרים לי להנחתה?
ולאשתו? שנתנה לך
לעבור לפניה?
אהבתיאהבתי
אם שאלת באמת אז לא, גם לה לא אשלח פרחים וגם לא מודעת תודה בעיתון או מחווה רגשנית אחרת. תודה מן השורה תענה על הצרכים במקרה כזה.
(לא הבנתי איך הרמתי לך להנחתה)
אהבתיאהבתי
כן ולא.
אנשי המפלגה השמרנית ברשות הרפר ששוב ניצחה בבחירות בשנה שעברה והגדילה את כוחה מחדש אמר שהוא רואה בישראל כשער של הדמוקרטיות בעולם המערבי, ואם ישראל תקרוס כל העולם המערבי יקרוס אחריה מול דיקטטורת הפשיזם האיסלמי וכוחות דיקטטורים אחרים.
הרפר לא עושה צעד ספורדי, הוא עקבי בעניין.
כפי שהצהיר בעניין בעבר הוא רואה ב"אנטישמיות חדשה" כאנטי ישראליות שמתרגמת גם לאנטי דמוקרטיה.
לכן למשל ראש ממשלת קנדה, סילק נציגה של הרשות ה "פלסטינית" מקנדה, עלי סובח, אחרי שפירסמה בטוויטר שלה סרטון אנטישמי כנגד יהודים.
על גישתה של ממשלת קנדה.
"
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שזה סותר את מה שכתבתי
אהבתיאהבתי
אתה לא חושב. נה-קו-דה
אהבתיאהבתי
וואו!
איזו צחות לשון!
ועוד מטיפת סמרק חדשה דנדשה שכמוך, תענוג, באמת.
אהבתיאהבתי
1. לצורך העניין, לא תמיד ! כאן עכשיו,מדינה=חברה.
בעלת הבית אמרה:
"לא! אף אדם לא צריך לתת את הגוף שלו למדינה."
עזוב מוסר, עזוב ציונות. פשוט עזוב. מחקר בן
מאות שנים הראה שהחל בקופים הירודים, מין קוף,
זה אנחנו, שחי בקבוצות קיומו תלוי בכך שבודדים
ממנו מסכנים עצמם במה שנראה למען הכלל. זה
חלק מהביולוגיה שלנו לפחות 3 מיליון שנים.
מי שמאמין בגנטיקה,גנים דרווין וכל זה צריך לקבל
דעה זו לתוך המערכת האידיאולוגית שבתוכה הוא
חי. הוא לא חייב להסכים אבל אינו יכול לבטל.
כל היתר, פילוסופיה, אקזסטנציאליזם,
אינדיוידואליזם וכל יתר ה"איזמים" אלו המצאות
מאוחרות ולא מוכחות בקשר לאמת בילוגית זו.
לא ניתן להכחיש אותה לסתור אותה או לסדוק
אותה ע"י הגחכה, צריחות בקול, כתיבה באותיות
גדולות או ציטוט של רבי דתי או חילוני.
אהבתיאהבתי
ייתכן שזו "אמת ביולוגית" כפי שאתה אומר. ייתכן שלא ניתן להכחיש או לסתור אותה, אבל בהחלט מותר לשאול מדוע היה צריך גרשוני הנ"ל להקריב את גופו במלחמה מיותרת אליה יצאו כמה גנרלים שיכורי כוח ופוליטיקאים עם תיקי מניות ותיקים במשטרה. האם המדליה של גרשוני מצדיקה את מלחמת לבנון 2? מסופקני 😥
אהבתיאהבתי
יאללה, אני מתקרב ל-19 תגובות אז להתראות בינתיים, נעמתם לי מאוד… עוד מדליות…
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שזו הייתה מלחמה מיותרת
אני גם לא חושב שניתן להסיק ממה שמישהו כתב כאן שלדעתו המדליה של גרשוני מצדיקה את מלחמת לבנון השניה.
אהבתיאהבתי
מצדיק? מלחמה? גנרלים?תיקים? מי דיבר
על מה. אכן תקליט שרוט.
אהבתיאהבתי
מי שמתייחס כך לביולוגיה, או לכל מדע אחר, לא ראוי לתגובה.
מעניין אותי אם יש לך הפנייה לאתו מחקר בן מאות שנים שהביא לאותה 'אמת ביולוגית' (אלוהים יודע מה היא אמת ביולוגית)?
אהבתיאהבתי
"המדען" הזה שאחרי ה"דן"משעשע.
יש לך תעודה? מסמך? של
"מדען מוסמך" ובכלל
אם לא ראוי למה אתה מגיב?
את הקרדיטים שלי בארכיאולוגיה
ואנתרופולוגיה ומדעים בכלל
אני מציג היכן שצריך. אין לי
בעייה
אהבתיאהבתי
לפעמים אולי באמת אין ברירה.
אבל נעם גרשוני נפצע במלחמת לבנון השנייה.
כל הכבוד לו על השיקום, ההישג והרוח הספוטיבית. בטוחני שהיה מוותר על כל אלה.
אהבתיאהבתי
הדבורה ומלחמתה בטוקבקיסטים.
מלחמת 100 השנים תיראה קצרה ליד המלחמה הזו.
אהבתיאהבתי
זה כבר לא זרזוף.
אהבתיאהבתי
יש דבר שנקרא "הצפה". בפורומים אחרים שבהם אני משתתף, מנהל הפורום קורא למציף לסדר או חוסם אותו בהינף מקלדת. נסי ותיהני
אהבתיאהבתי
נותרתי חסרת מילים.
אהבתיאהבתי
אכן, וכזאת את אמורה להיות. אחרי שפיזרת רבבות מילים בפוסט, מביעה דעתך על כל פסיק בין קנדה לסאות פארק, את מתלוננת על מגיב המרגיש צורך לתקן בתשעה עשר, גג חמישים עניינים. טלי קורה מהאספרסו.
אהבתיאהבתי
דבורית ,
לא מבין למה את כל כך מוטרדת מעניין הטוקבקיסטים המופרעים.
הרי זה "הבית" שלך והחוקים הם שלך.
כל פעם שאת כותבת משהו נואש כמו:
"אני רוצה להבהיר שוב למגיבים: לפרסם 19 תגובות לפוסט אחד (מתוך 114), רובן לא תוך דיאלוג, זה לא סביר. לא סביר. האם ברור?"
את משחקת לידיים שלהם ומוציאה את עצמך בתור הזקנה המשוגעת שצועקת על הילדים המופרעים בחצר של הבניין.
לדעתי הדרך היחידה להתמודד עם המופרעים (ואין ספק שהם אכן מופרעים) היא מחיקה וחסימה חסרת רחמים (ולעזאזל "חופש הביטוי")והתעלמות מוחלטת מהנושא בטקסט שלך.
אהבתיאהבתי
ולמה אתה חושב שאני לא עושה את זה?
כל אקט כזה מוביל כמובן לעוד מתקפות היסטריות על חוצפתי הגדולה.
ואגב, אין לך מושג כמה זמן גוזל ממני רק העיסוק בזה.
אתמול למשל נאלצתי לבזבז רבע שעה (!) רק על מחיקת שרשור מופרך אחד. זה לא פשוט כמו שזה נשמע.
ואני מתעקשת בכל כוחותיי שהבלוג הזה לא יהיה פול טיים ג'וב עבורי.
אהבתיאהבתי
התסכול שלך מובן ומוצדק.
אני בסך הכל טוען שאם תיישמי גם את חלקה השני של ההצעה שלי "…והתעלמות מוחלטת מהנושא בטקסט שלך", המצב יישתפר.
כאמור, לדעתי, כל תזכורת או התייחסות לנושא בפוסטים שלך פועל אך ורק לרעתך.
מה שנקרא "לא להאכיל את הטרולים"
ולמרבה הצער זה מה שאני עושה בדיוק עכשיו, אז הנה הפסקתי.
———-
V: OK Doc
אהבתיאהבתי
כל רעיון הטוקבקים הוא רעיון נפלא. לקחו אותו בני האדם (אתם, לא הממשלה) והורידו את נפלא אל מתחת לביבים. כל מי שנלחם שהנפלא יהיה נפלא – יבורך. אני לגמרי אתך, וולווט.
אהבתיאהבתי