עיתונאי מעריב יפגינו מחר ב-12:00

הודעה לעיתונות מוועד עיתונאי מעריב:

[…] כמו שהבטחנו, עשינו ב-24 השעות האחרונות ככל יכולתנו כדי להביא לכם מידע מוסמך, היום בבוקר נפגשנו עם ההנהלה והנה עיקרי הדברים נכון לעכשיו.

משכורת אוגוסט:

היום תתקיים פגישה מכרעת בבנק לאומי שם, לטענת ההנהלה, מעוכב הכסף לשאר המשכורת, בהמשך היום נדע מה יהיו תוצאותיה והאם נקבל את המשכורות לפני ראש השנה. אנחנו מבטיחים לעדכן ברגע שנדע וננקוט בצעדים בהתאם. עמדת הוועד היא נחרצת בעניין זה. אנו נפעל בכל דרך אפשרית להשלמת המשכורת עד לערב החג.

נכון לרגע זה עומדות בפני העיתון שתי אפשרויות: סגירה, או מכירה.

אם העיתון נמכר למו"ל שלמה בן צבי:

אנחנו מבינים שהמגעים נמשכים במלוא המרץ, כשכוונת הבעלים החדש היא להמשיך להוציא לאור את מעריב, לפחות בשלב ראשוני. עם זאת, חשוב להבהיר כי העיתון נמכר "ללא חובות עבר". פירוש הדבר הוא שהחל מהראשון לאוקטובר כל העובדים יפוטרו והבעלים החדשים יוכלו לבחור את מי הוא מעסיק, ובאילו תנאים. על פי הסיכום בין הצדדים עיקרון הרציפות בהעסקה והזכויות הנצברות לא יישמרו. חשוב להדגיש כי בן צבי התחייב לקלוט בין 300-400 עובדים.

מה קורה עם משכורת ספטמבר?

משכורת חודש ספטמבר וכן פיצויי הפיטורים אמורים להיות משולמים מכספי המכירה.

מה קורה אם העסקה לא מתקיימת?

במידה ואין משקיע או פיתרון אחר, הנהלת העיתון פונה לבית המשפט ומבקשת למנות נאמן מטעמה ומתחיל הליך של הקפאת הליכים, שיוביל לסגירת העיתון עד סוף החודש. באפשרות הזאת, למדנו לתדהמתנו כי להנהלת החברה אין כסף לשלם את מלוא הפיצויים לכלל העובדים וכי לא ברור מה יעלה בגורל משכורת ספטמבר. היום גילינו שבמרוצת השנים לא הופרשו כל הפיצויים של עובדי מעריב! ברגע זה לא ברור לנו מהו "עומק הבור" ואנו פועלים מול נציגי ההסתדרות על מנת למנות ממונה מטעמנו שיבחן את ספרי החשבונות. כמובן שהמחדל הזה לא יעבור בשתיקה ואנחנו מתכוונים בהחלט להילחם על הזכויות המגיעות לנו. בכוונתנו, במצב שכזה להעמיד עורך דין מטעמינו העובדים בבית המשפט על מנת שנוכל למצות את מלוא זכויותינו.

כפי שאתם מבינים, לא מדובר בחדשות טובות. אנחנו נמצאים במצב רגיש בו משכורת ספטמבר ופיצויי הפיטורים תלויים בקיומה של העסקה. אבל, למרות ההבנה שחתימת עסקת המכירה היא גם אינטרס שלנו, אנחנו לא נסכים לשתוק אל מול ההתנהלות השערורייתית הזאת שמפקירה את עובדי מעריב. אנחנו דורשים שכל עובד ועובד יקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו לפי חוק, ואף למעלה מזה ונפעל בכל הכוח למטרה זאת. במקביל, אנחנו בקשר עם ההסתדרות ואנו פועלים על מנת לוודא שאי הסדרים בהפרשות לפנסיה שהיו בעבר ייפתרו לאלתר.

היום הכרזנו על סכסוך עבודה במעריב. בכוונתנו לייצר מגוון פעולות מחאה במקביל לדרישה למו"מ להסדרת הזכויות שלנו. היום בערב נקיים ישיבה עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כדי לתאם צעדים נוספים עליהם נודיע בהמשך.

אז מה עושים עכשיו? יוצאים להפגין

מחר ב-12 בצהריים, נצא כולנו, כל עובדי מעריב, להפגין בצומת מעריב ולדרוש לקבל את מה שמגיע לנו. לא ניתן שיפקירו אותנו! לא ניתן שיתייחסו אלינו כמו עוד פיסת ציוד משרדי שעוברת מיד ליד! ההפגנה הזאת היא חשובה ביותר! תפיצו ותעבירו הלאה והכי חשוב: תגיעו! נתראה מחר ב- 12:00.

בסולידריות ובמאבק,
ועד עיתונאי מעריב

 

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

45 תגובות על עיתונאי מעריב יפגינו מחר ב-12:00

  1. אריאל הגיב:

    "אנחנו דורשים שכל עובד ועובד יקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו לפי חוק, ואף למעלה מזה" – אני לא כ"כ מבין איך אפשר לדרוש משהו "מעבר למגיע"…?

    זה תמיד עצוב/מבדר לראות שכל ארגון שנקלע לצרה, פתאום מלהג על "סולידריות" ו"מאבק", אבל כאשר שכנו/חברו/יריבו עוסק בכך נקלע לצרה, הרי שיש מאמץ יתר אף בנקיפת אצבע.

    וגם, שאלה: האם וועד עובדי מעריב כולל את עובדי nrg?

    אהבתי

    • עובד שם הגיב:

      א. אפשר לדרוש מעבר, יש נסיבות המאפשרות פיצויים מוגדלים.
      ב. שכנים ויריבים – תמיד נכון. מצד שני, שי גולדן אמר את זה בצורה מפורשת ואמיתית בכתבה ההיא ביום שישי, משהו כמו: חבר'ה, נכון, אני כתבתי על ההוא וההוא כתב עלי וכולם שואגים על כולם, אבל חייבים להתאגד ולנסות לצאת מזה ביחד, הרי בסופו של דבר, זה משנה אם אני אם אני אפול ב11:30 ואתה ב12:00 ?
      ג. וועד העובדים זה עניין מסובך. יש וועד עובדי מעריב ויש וועד עיתונאים ויש את הוועד שקשור להסתדרות, יש יותר מידי טרמינולוגיה. גם כל מחלקה יכולה להקים וועד…
      בגדול, כן, המטרה היא שיהיה וועד אחד, שהוא גם כפוף להסתדרות, וכולל את כל מי שעובד במעריב ורוצה להצטרף אליו.
      עובדי nrg, אגב, הם עובדי מעריב לכל דבר. האתר אינו חברה נפרדת. משכורתם מאותו כיס.

      אהבתי

      • עבדה שם פעם הגיב:

        אני רק הערה: עניין הוועד לא כזה מסובך – הוועד הוא הגורם המקשר בין עובדי מעריב לאגודת העיתונאים החדשה. מלבדו יש במעריב את ועד עובדי ההפצה, שאינו יכול לכלול עיתונאים, ואת חברי איגוד העיתונאים הישן (כ-15 במספר מכלל עובדי מעריב). כל עיתונאי (היינו עובד הקשור לתוכן העיתון או האתר) מוזמן להצטרף לחברות באגודת העיתונאים או לפעילות בוועד היציג – לא רק כמטרה אלא גם הלכה למעשה.

        אהבתי

  2. לא מובן:
    פיצויי הפיטורים אמורים להיות משולמים מכספי המכירה.

    חשוב להבהיר כי העיתון נמכר "ללא חובות עבר". פירוש הדבר הוא שהחל מהראשון לאוקטובר כל העובדים יפוטרו והבעלים החדשים יוכלו לבחור את מי הוא מעסיק, ובאילו תנאים. על פי הסיכום בין הצדדים עיקרון הרציפות בהעסקה והזכויות הנצברות לא יישמרו.

    לא ברור:

    למדנו לתדהמתנו כי להנהלת החברה אין כסף לשלם את מלוא הפיצויים לכלל העובדים

    ברוב החברות (למיטב ידיעתי) אין כספי פיצויים שמספיקים לכלל העובדים.

    לא כדאי:

    אנחנו דורשים שכל עובד ועובד יקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו לפי חוק, ואף למעלה מזה ונפעל בכל הכוח למטרה זאת.

    לעומת: אנחנו נמצאים במצב רגיש בו משכורת ספטמבר ופיצויי הפיטורים תלויים בקיומה של העסקה.

    בראבו לוועד

    ואנו פועלים מול נציגי ההסתדרות על מנת למנות ממונה מטעמנו שיבחן את ספרי החשבונות.

    בתופים ולפידים

    מחר ב-12 בצהריים, נצא כולנו, כל עובדי מעריב, להפגין בצומת מעריב ולדרוש לקבל את מה שמגיע לנו.

    שיהיה ברור, אני בעד העובדים כמעט באופן אוטומטי. ממליץ להם למנות וועד-וועד שיודע לעשות ולא רק להסביר את המצב. כרגע זה נראה כאילו מינו להם יועצים ארגוניים שמראים להם בתמונות.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      הי יון, הנה אני. לפני יום יומיים כתבתי
      שמי שכותב מאמרים מפוארים על מהות
      העיתונות וחופש וכ"וכ"ו בלי להזכיר
      מילה על העובדים הוא לא בסדר הוא איש
      שפל. ושפכו עלי את הזבל עם המיץ שעמד
      שבוע בשמש, עם הזבובים והתולעים.
      שופכי הזבל היו מהשמאל, אנשים נקיים,
      יפים, טובים, אידאליסטים מושלמים. היו להם
      הסברים מכאן עד הודעה חדשה למה אני
      ח-א של בן אדם. כסיל טפש. אבל למעשה
      הם מתפקדים כסוכני חינם של מי שהולך
      לדפוק אותכם….. זה נורא מורכב ומסובך. עד
      שתתירו את הסבך לא יהיה לכם לא עבודה
      ולא משכורת. אז תראו את זה כך, שגוי,
      פשוט מדי, לא מדויק אבל עוזר. יש תכנית על.
      בתור היו לפניכם עובדי הנמלים, הנתבים,
      עובדי חברת חשמל אבל הם עשו שרירים
      אז הקדימו אותכם. עם 300 עיתונאים
      מובטלים, כל העיתונאים על הפנים. תוך
      חצי שנה, חצי מהעיתונאים עובדי קבלן.
      היתר? הורדות שכר, עבודה בקבלנות,
      +60 +120. העובד נמל הכי מטומטם
      באשדוד וחיפה יותר חכם מכל העיתונאים.
      איך זה יכול להיות ? אתם
      שיודעים את צבע התחתונים של
      איחמניג'אד. לא יודעים מה מכינים לכם?
      זה לא נתפס בשכל. מהתכניות לעצב לכם
      את הפנים והחיים לא דלף כלום? הייתכן?
      כבר מאוחר, מאוד. זה בלוג, צריך לקצר.
      יכולתי להסביר לכתוב אבל נגיד פשוט.
      הדרך היחידה להתחיל להבטיח שמפוטרי מעריב
      ומי שיבוא אחריהם יקבל משהו זה שביתת אהדה
      ארצית של כל העיתונאים תוך שבוע. תיכף תראו
      איך יפי הנפש אנשי השמאל רצים לעשות בי כמצוות
      אדוניהם. אני חוזר. לפני סוף שבוע זה אספת
      חירום של כל עיתונאי ישראל ואח"כ שביתה של
      כולם ואז כששובתים לדבר. כבוד כבר איבדתם,
      משכורת? מי יודע.
      העתיד? איך זה שאתם לא יודעים כלום. זהו,
      כמי שעמד עם דמעות לפני שער מפעל סגור
      ומכור, לדעתי ייתכן שכבר הפסדתם, חברים
      שלכם, שמאלנים כולם, בין אלו שמכרו
      אותכם. לא נשאר הרבה זמן, אם בכלל.
      והתכנית כבר מתגלגלת. עכשיו ישפכו עלי
      את פח הזבל, מצד שמאל.

      אהבתי

      • בור ועם הארץ הגיב:

        נכון.
        הכל בגלל גידון.
        גידון צריך לשלם את הפיצויים לעובדי מעריב (ופניציה) ומייד.

        אהבתי

      • בור ועם הארץ הגיב:

        אולי דפני ליף? או נעמי חזן?

        אהבתי

      • גידון והחברה מסודרים. כמו נאור אמיתי הוא לא יזיז את התחת למען הקולגות. את הטיעונים להתנקנקות הוא כבר השמיע. צ'ה גברה-גברה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        כמו שאמרתי
        His masters voice
        הנה החברים שלכם עושים צחוק
        מהמשכורת והפצויים. תצחקו
        תצחקו, כמה שזה מצחיק להיות
        מובטל בלי פיצויים, גיחי גיחי
        ועוד פעם גיחי ואח"כ כולם ביחד
        חה חה חה.

        אהבתי

      • אחד שתיים הגיב:

        אפשר למצוא פתרונות יצירתיים.
        למשל למי שהתחיל במתיחת 1 באפריל, ומעסיק פעיל אנטי צה"לי מוצהר, כ"עיתונאי", יוכל יחד עם החגי מטר להפוך להיות מצחצח הנעליים של נועם גרשוני ואפילו גם הסניטרים שלו.
        הרי בסופו של דבר, כולנו בעד העסקה הוגנת של עובדים זרים.

        אהבתי

      • אחד שתיים הגיב:

        ההבדל בין הבוגר 8 שנות לימוד מהנמל, כמו אגב עובד הרקבת והמתמחים עם העיניים הגדולות לבין עיתונאי הוא המונופול על המוצר.

        אם אין רקבת, אין כניסת סחורות לישראל ואין רופאים(זה אגב, בהסתייגות במקרה זה) אז יש בעיות . המשק סחיט.
        גם אם רבים בציבור מבינים שלא כולם או רובם בהכרח מצדיקים את הדרישות או בכלל את ההמצאות שלהם מראש.

        אם "עובדי העיתונים" ישבתו אפילו ל 3 חודשים…
        נו באמת.

        הבלוגרים, המדיה , זרימת המידע תמשיך.
        אין לעיתונאי מונופול על המוצר ולכן אין לו שום דרך למאבק אלא בסחטנות של מה שאין לו.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        1. אם לא מנסים לא יודעים, אין פרסומת בלי עיתונאים כפילרים,
        2. גם אנשי הTV והרדיו וגם אע"צים בגל"צ והבלוגים ידעו שיגיע תורם,
        והוא יגיע, אז אולי הם ישתפו?
        3. כניעה מראש ללא מאבק בודאי שתביא את העיתונאים לשפל
        4. האה, כן, כולם כבר כתבו ושכנעו על דימוקרטיה ועיתונות וכ"ו.
        ללא עיתונאים אין מדיה, ללא מדיה אין דימוקרטיה אז אולי
        גם נימוק אידיאולוגי יעזור.
        5. החכי"ם צריכים עיתונאים,
        נכון, קשה לא פשוט לא בטוח שיצליח, אבל בישראל של היום מי שלא
        יאבק באמת יהפכוהו לאבק אדם.

        אהבתי

      • אחד שתיים הגיב:

        אין סיכוי אמיתי שזה יקרה.
        מהסיבה הפשוטה שלמרות שכתבי מדיה מטיפה לא פעם לטרוצקיזם וסוציאליזם לאחרים עם אמות מוסר "גבוהות" המבנה שלה קפיטליסטי לגמרי בשיתוף פעולה מוחלט של העובדים עצמם.

        כשנשמע ש"סו קולד" טאלנטים יקבלו את הצעת החוק של שלי יחימוביץ' ( עובד בכיר לא ירוויח יותר מפי 20 מהעובד הזוטר) גם במקום שלהם, אז נדע שיש משהו מאחורי "הסולידריות".

        שיונית לוי, ירון לונדון וכו' וכו' יתחייבו לוותר על שכרם בשביל "להקטין פערים"- אז נדע שיש כאן סולידריות כלשהי.
        עד אז – זה נראה חנדלך צבוע וסחטני.

        אהבתי

      • הסולידריות יכולה להתבטא באלף דרכים, לא רק בכסף. מוזר, כשעיתונאים רוצים לעשות בליץ תקשורתי כנגד מישהו רואים יפה את שיתוף הפעולה מכל הגזרות. כאן, כמעט דממה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אני מודה לך

        אהבתי

      • שרוט הגיב:

        אפשר לקשקש שעות על השמאלנים שעושים ככה וככה – האמת היא שמדיניות כלכלית ימנית היא שגורמת למשבר העולמי, ולמשברים הקטנים יותר שמתלווים אליו.
        אני חושש שמי שאינו מאמץ עקרונות של שמאל כלכלי לא ראוי להיקרא שמאלני באמת. מתנחלים, דתיים, פלסטינאים, עובדים זרים, שטחים וכו' זה נחמד, אבל הכל מתחיל בכלכלה – ובדרך כלל גם נגמר שם

        אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        מדיניות כלכלית ימנית היא שגורמת למשבר העולמי

        אכן, רק שרוטים אמיתיים מבינים עד כמה צ'אבס וסטאלין לפניו) צודק הכל מתחיל ונמר אנטי-קפיטליזם.

        ויוה לה רבלושיין.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        עקרונות שמאל כלכלי?
        העולם ידאג לעולם. אם הימין
        הקפיטליסטי המושל בישראל קיצר
        את משך תהליכי קבלת הפיצויים
        למפוטרים בתוך ישראל לשנה
        והשמאל עסק ביחסי ישראל
        פלשתין וקידם ממשלות מאוד
        אנטי שמאל בעזה ורמאללה
        וזהו זה. מי ומה בדיוק זה
        שמאל ישראלי? כלכלי אני
        מתכוון.

        אהבתי

      • הכאב שלך מורגש והניתוח שלך לגבי השפעת המהלך על שאר העיתונאים הגיוני בהחלט. עומדים עם האצבע תקועה ומחכים שמישהו יארגן דרך האאוטלוק הפגנה שתקבל כיסוי והד תקשורתי.

        ynet, הארץ וואלה לא מזכירים את העניין בעמוד הראשי. מישהו צריך ללמד אותם איך התקשורת עובדת?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה ל 9 הירוקים

        אהבתי

  3. אלעד הגיב:

    אפשר להיות רגוע – פיצויים (עד 100,000 ש"ח) לפחות – יהיו. יש אותם בביטוח הלאומי ומי שלא מעוניין למכור חברה מפורקת – כדאי שישלם אותם. אותו הדבר לגבי הודעה מוקדמת, שכר, חופשה והבראה ויתר זכויות (עד לתקרה שציינתי).

    כספים שלא הופרשו לקרן פנסיה – הם באחריות קרן הפנסיה. היא חייבת לספק לעובד כיסוי מלא ולתבוע את מעריב על אי ההפרשה, ככל שהיתה.

    אם באמת אין כסף – מי שבבעיה הוא העובדים הוותיקים שהזכויות שלהם עוברות את התקרה הנ"ל.

    כך או כך, אם החברה תמשיך לפעול – יהיה להם ממי לתבוע את היתר.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      החברה לא תמשיך לפעול כנראה (עיין במיילבק)

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אם ככה אז התקרות של ה 100,000 בערך זה מה שיש, בעיה לותיקים.

        זה נכון שצריך להתארגן, כמה שיותר ולפנות לעו"ד, כדאי אחד שמתמחה בייצוג עובדים בהליכי פירוק.

        יחד עם זאת, זה לא טרטור כזה גדול לעובד. אמנם לוקח זמן, אבל בסוף אפשר להשיג מהביטוח הלאומי את מה שמגיע.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        זה לא כל כך פשוט כמו שאתה מתאר. בייחוד לא לאדם שאינו עו"ד, ובוודאי לאדם שצריך את משכורתו/פיצוייו לפרנסתו.
        תביעות מהקרנות ומביטוח לאומי נשמע מבטיח, אבל גם לוקח זמן וכסף. אפילו שכר טרחה.
        ושוב, בתור אחד שעבר כמה וכמה פירוקים כאלו ואחרים – ממש ממש לא קל לעובד שצריך ללכת הביתה בידיעה שבאמת באמת אין כסף.
        לא קל גם לחברה, אגב, למרות שכולם חושבים שהחברות הגדולות הינן בורות אין-סופיים של מימון.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        לא אמרתי בשום מקום שזה דבר נעים. פיטורין וודאי אינם דבר נעים, מי כמוני יודע (לחץ על הלינק אם תרצה). יחד עם זאת, מבחינת טרטור בפועל (שאליו התכוון המגיב שאליו הגבתי)מדובר בפגישה אחת אצל העו"ד, מסירת כל המסמכים הנדרשים (תלושים, הסכמי עבודה וכיו"ב) חתימה על הסכם שכ"ט והעסק די מאחוריך, עד שהסכום מגיע לחשבון הבנק שלך בין שנה לשנתיים מאוחר יותר. גם זה אני אומר לא מידע ערטילאי.

        העובדים שהולכים הביתה בידיעה שבאמת באמת אין כסף הם אלה שהביטוח הלאומי לא יכסה את כל החבות אליהם. שם באמת יש בעיה. ושוב – כך כתבתי.

        אהבתי

      • עו״ד הגיב:

        בואנה, עכשיו אני חייב להחליף ניק, ככה יפה?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אל תחליף, בעלת הבית לא אוהבת את זה…

        אני מניח שיש עוד עו"דים בין המגיבים, הסטטיסטיקה מחייבת את זה.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אכזבת אותי. ממך ציפיתי שתאמר שאצלי לא ימצאו כפילויות כפולות כמו "ממש ממש – שבאמת באמת" במשפט אחד.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        נכון, אצלך אף פעם אין כפילויות כפולות.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        זה חוש ההומור שלי שמצחיק רק אותי. התייאשתי.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אתה צודק. דומני שכבר נפגשנו. דומני שאתה חובב
        פתגמי עם.
        מערבית "אין דומה הרגשת המחזיק את הנבוט להרגשת
        החוטף אותו"
        לפעמים, מנסיון אישי, לוקח שלוש שנים עד שרואים
        כסף אחרי שבבוקר מוצאים דלת סגורה. שביתת שבת
        לפני שסוגרים דלת כשהמוכר והקונה רוצים לגמור עסק
        עוזרת המון, שכיר הייתי כל חיי וגם חבר ועד. אין
        לחברה של מעריב הרבה זמן, בכלל לא.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        חד משמעית. אין מחלוקת כאן. העובדים יכולים לנסות ולעצור את העסקה או להביא להפחתת שוויו של הממכר בפעולותיהם ובכך להמריץ את בעל השליטה להכניס כסף למערכת שתשלם את זכויותיהם. כתבתי על זה כאן בטוקבק אחר (לא חזק באחזור טוקבקים בלינקים, עמך הסליחה).

        אבל לא על זה כתבת אלא על הליכי הפירוק. ובעניין הזה יש לי בשורה בשבילך, והיא שההליכים מול המל"ל מתקצרים בשנים האחרונות וכבר יצא שלקח שנה עד שהכספים הגיעו. כמובן לא בכל המקרים ויש סיבוכים.

        לעניין היותך שכיר וחבר ועד – כבוד. רק כבוד.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה עבור התגובה ותודה עבור
        הבשורה. הקיצור הזה לא היה
        ידוע לי ואספר עליו לכל חברי.

        אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      עזוב את הותיקים, מי צריך בכלל עיתונאים עבשים
      כאלו מקומטים כאלו שכל פעם אומרים פעם. אבל
      שיא הכף זה להתמודד עם ביטוח לאומי. עכשיו
      ברצינות גם לזה צריך להתארגן כי אחרת העו"ד
      זו הוצאה אדירה. גם בד"כ הכל מחושב לפי משכורת
      קובעת והיום זה רק חלק קטן מהתלוש ויש הפתעות.
      גם לזה צריך להתכונן ולהתארגן.

      אהבתי

      • אחד שתיים הגיב:

        אשאל ברצינות.
        בלי שום קשר לגיל (יש זקנים טובים ויש צעירים גרועים ולהיפך)
        למה אני צריך בינוני כמו שי גולדן או אביב לביא, למה אני צריך כותבים ועורכים גרועים בני 24?

        למה להתבסס על אנשים שהיו חלק בלתי נפרד מכך שהביאו את המקום שלהם לפשיטת רגל?

        למה לא להביא אנשים חדשים, לאו דווקא כאלה שהגיעו בשיטת חבר מביא חבר מ"התנועה הנכונה"?

        עם כל הכבוד לזכויות עובדים, הדמוקרטיה תצא הרבה יותר נשכרת אם השוק יעשה את שלו והבינונים, הפולטירוקים הישנים יתפנו החוצה ויכנס דם חדש, אינטלגנטי יותר- חושב יותר. ענייני יותר.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        למה אתה מדבר שטויות? מעריב בפשיטת רגל כבר עשר שנים, ולא בגלל העיתונאים שלו (שהתחלפו מיליון פעם בזמן הזה), אלא בגלל ניהול כושל במיוחד.

        אהבתי

      • אחד שתיים הגיב:

        שימי לב למה שאת אומרת.
        את בעצם טוענת שלאיכות העורכים והכותבים אין משמעות"התחלפו המיליון פעם" זה "הכל בגלל הניהול".

        כלומר את למעשה מציגה עמדה שהההרכב הזה זניח.

        יש לי הצעה מהפכנית: מי שמשלם את המשכורת יקבע מי יעבוד אצלו ומי לא.

        לא אני, לא את ולא עופר עיני נקבע לעמוס שוקן ולא לבן צבי את מי הוא יעסיק ואת מי הוא ישלח למכללת הבינוניים, ואת מי הוא מביא במקום.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אין לי מה לשים לב. יש עובדות אבל אתה לא בקיא בהן, ואני לא רוצה להתווכח עם מי שלא יודע על מה הוא מדבר ומפריח ססמאות להנאתו.

        אהבתי

  4. עובר אורח הגיב:

    או כן המילה "רגוע". לא ! אי אפשר
    להיות רגוע. להתנהג כאילו רגוע
    בודאי, אבל באמת באמת? לא כדאי

    אהבתי

  5. אנונימי הגיב:

    טיפ לבן צבי. לחדש את המותג רייטינג. מעריב עידנים שלא נגעתי אבל את רייטינג קראתי מהגיליון הראשון עד האחרון.

    אהבתי

  6. לירון הגיב:

    יש לי בעיה עם החבירה להסתדרות. קשה לי להאמין שכל הנוגעים בדבר יפסיקו להיות חלק משוק התקשורת, ומכאן ואילך, סיקור ההסתדרות לא יהיה אובייקטיבי.

    זה כמובן מנקודת מבטי, מנקודת המבט של העובדים הם צריכים לעשות כל מה שניתן ומצבם ודאי מצדיק את החבירה.

    אהבתי

    • ההסתדרות מחפשת הון פוליטי, לא צדק. ההסתדרות לא תשכנע אף טייקון לוותר על מליונים עבור משכורת או פיצויים לעובדים ללא התקשורת.

      הכוח נמצא בידיים של הקולגות, בסולדיריות מקצועית. כנראה שהעיתונאים שהישבן שלהם בטוח כרגע לא מבינים לאן זה הולך. אני מעריך שרובם לא ישרוד במקצוע. שוק התוכן בישראל מפוצץ בספקים והמחירים בריצפה.

      אהבתי

  7. זרזיף ימני הגיב:

    בכל מקרה צריך לשלם את כל מה שמגיע לעובדים עד הגרוש האחרון.
    מותר לשב"צ להחליט את מי להעסיק ומי לא.
    יש בררה אכזרית לועד אם לאפשר לפטר חלק או את כולם.
    מקוה שיצא בסוף עיתון ציוני ולאומי.

    אהבתי

  8. אחד שתיים הגיב:

    עברתי על הבלוג ונתקלתי בהצהרה נרגשת של הקפטן, על תחקיר שיזעזע את אמות הסיפין שאמור להתפרסם.

    מה יצא?
    שר תיירות(כוננות מלונות דן) שותה אלכוהול שאפילו תחזיקו חזק הגיע מבושם להצבעה על גלעד שליט.
    כנראה תחקיר המאה, בניסיון להפיל את ממשלת הזדון.
    זה לא שהיה כאן י. רבין, ראש ממשלה (איש עם זכויות) שהיה שתיין כרוני שהתמוטט בתחילת מלחמה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s