פלפלים ועגבניות

הראשיות

הביטו בשער מעריב: "הקרב האחרון של עובדי פניציה" עכשיו החליפו את פיניציה במעריב.
העובדים מבקשים לחבר את המפעל לרשת הולכת גז.

נתניהו יוזם חקיקה שתאפשר פיטורים במגזר הציבורי (כותרות ראשיות של הארץ ושל המארקר).

דין העגבניה האומללה שסבלה רבות בעשורים האחרונית כדין הלחם. כל כמה חודשים, כשמחירה עולה מסיבות אלו ואחרות מגייסים אותה לשירות קרבי באיזה כותרת ראשית מעאפנה. והנה היא מככבת שלא בטובתה בשער ידיעות. כן, הכל בגלל גל החום שפגע ביבולים, מספרים החקלאים, כתמיד.

סליחה ועם כל הכבוד והרגישות והבלעדיות: לא ראוי להניח לילדה הקטנה, רחל אטיאס, עוד לא בת שמונה, שאיבדה את משפחתה בתאונה, לשנים הקרובות? משומה זו הידיעה המרכזית (הפניה לסו"ש) בשער ישראל היום, אחרי שהודינו אתמול לקנדה. ככל הנראה לא הטרידו יותר מדי את הילדה, ובעיקר דיברה אמילי עמרוסי עם המשפחה המטפלת בה, ובכ"ז.

Blame Canada

מה גרם לקנדה לצאת נגד איראן?

Although his swearing-in at Rideau Hall must have happened in the dead of night, Canada appears to have a new foreign minister. His name is Benjamin Netanyahu. His day job may be prime minister of Israel, but Canada’s abrupt actions against Iran seem to confirm that the Harper government’s outsourcing of Canada’s Middle East policy to Jerusalem is now complete.

זוועות נוספות

ליאור פרחי, רבש"צ שערי תקווה, נהרג כשניסה לעצור רכב שהבריח שב"חים.

נהג מואשם שהפקיר למוות שב"ח.

שלושה אנשים נהרגו בכביש הסרגל.

מהפכה שמהפכה

איציק שמולי ושישים סטודנטים עברו לגור בלוד כדי להפוך אותה למקום טוב יותר. כתבת שער ב-24 שעות של ידיעות.
אני מחכה שמישהו יגיד: שמולי? הוא בא לבקר ולנפנף לנתינים פעם בשבוע.

מעריב שלום

הודעה לעיתונות

כ-400 עובדי מעריב התכנסו אתמול לאסיפת חירום בדסק…, עוד בטרם האסיפה ישבו פעילי ועד העיתונאים עם נציגי ועד המובילים וועד ההפצה, שני הגופים המאוגדים במסגרת ההסתדרות במעריב. נציגי הוועדים החליטו על הקמת מטה מאבק משותף להצלת העיתון ומטה לחמם של אלפיים העובדים.
יו"ר ועד העיתונאים, חגי מטר: "…אנחנו דורשים מעורבות מלאה במשא ומתן על מנת שנוכל להגן על זכויותינו. בנוסף, אנחנו דורשים כי משכורות חודש אוגוסט ישולמו במלואן עד ערב ראש השנה". מטר הוסיף כי ועד העיתונאים במעריב פנה להסתדרות להכריז על סכסוך עבודה… כי מדובר החלטה חד-צדדית של המעסיק בדבר נקיטת שינויים מבניים/ארגוניים בדרך של מכירת העיתון לבעלים חדשים. המעסיק נוהג בחוסר תום לב ביחסי עבודה בכלל ויחסי עבודה קיבוציים בפרט. כמו כן, דורש הוועד ניהול משא ומתן קיבוצי שיסדיר את מכלול זכויות העובדים, אגב השינוי הצפוי, בעקבות המכירה.


בתמונה התחתונה: מנהיג הפועלים החדש וידיד קרוב לבלוג

הכי נורא, בשנייה זו, הוא עניין שליש המשכורת שיקבלו (שקיבלו?) העובדים לפני החג. מדובר, הרי, באטימות לשמה. מה מתכוון דנקנר לעשות בעניין? מה הוא לא מבין? בלתי נסלח. רק על זה מגיע לו גיהנום. ועוד יותר נורא, בעצם: העובדים מעניינים את הבעלים, הנכנס או היוצא, כקליפת השום. הם מבחינתם עוד כיסאות, עוד חומר גלם שאפשר לגרוס ולמחזר.

במאמר המערכת הבוקר הארץ מברך על מכירת מעריב ל"מו"ל מקצועי". וזה כדי לסתום את הפה למלעיזים הטוענים שהארץ רוצה במות מעריב (אמירה שמעולם, אף לרגע, לא הייתה נכונה, אגב).
גיא מרוז כותב במדור הדעות בעיתון על עתידו של מעריב, ועל כך שייתכן שזה המדור האחרון שלו.
לא כל כך ברור מה הוא רוצה: שפוליטיקאים יקחו על עצמם את הצלת מעריב? זה לא הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?
חוץ מזה גם הוא טועה לחשוב שהארץ הוא נגד קיומו של מעריב.

זה מה שכתב מבקר תקשורת מטעם עצמו במרץ 2011.
אאל"ט הוא היחיד משלל האנשים שהתייחסו למהלך (שאינם נושאי כלים רשמיים) שכתב הבלים שכאלו.
מצחיק עד מוות ומעיד על עיוורון רב שלבי.

אין לטעות בהיותו של דנקנר איש עסקים מנוסה ובאנשיו ששקללו את כל התחשיבים הקרים של עלות מול תועלת, אך המעשה שהוא עושה בראש ובראשונה הוא הצלה ערכית ואפילו פטריוטית, במחילה על הפומפוזיות, של חופש העיתונות הישראלי, שעשוי היה לאבד את אחד ממגיניו החשובים ביותר.
… דנקנר היה האיש הנכון במקום הנכון. הוא נכנס לתמונה ימים ספורים לפני ש-2,000 עובדים היו מוצאים את עצמם בשוק עבודה מצומצם ומושכים מטה את שוק העיתונות הישראלית כולו.
[…] חוש הריח של דנקנר בדרך-כלל אינו מאפשר לו ליפול. מה שהוא ראה בחוליה החלשה ביותר בתקשורת הישראלית המסורתית, צפויים לראות בעלי הון ישראלים נוספים. בעלי הון כאלה הם למעשה הזן היחיד שיכול להתקדם או לקדם את התקשורת הישראלית… וגם יאפשרו את קיומו של השיח הישראלי הבריא ונטול האינטרסים החיצוניים.

דקה לפני שהוא אורז את מיטלטליו, טל רז, המנכ"ל רב ההון מספר לעובדי מעריב מה קרה ביום שישי  ומסיים במילים אכזריות ונטולות אנושיות אלו:

[…]
בשבועות הקרובים תגובש התוכנית העסקית להמשך פעילות העיתון. הנהלת העיתון והמערכת יהיו חלק בלתי נפרד מצוות גיבוש התוכנית יחד עם מר בן צבי ואנשיו. בשלב זה, ועד גיבוש התוכנית, לא יהיה שינוי במתכונת פעילות העיתון לרבות הפצתו. חשוב כי נמשיך ונשמור על פעילות העיתון באופן סדיר ורציף, עד למועד השלמת העסקה והעברת הבעלות על הנכסים לרוכשת.

אולי די לפרשן את מעשיו העתידיים של שלמה בן צבי? כמה מאמרים כבר נכתבו על מעשהו האווילי! הרי הבנאדם לא מבין מימינו ומשמאלו בעניין מעריב, גם אם הוא חושב שכן. אין לו תוכנית עסקית, אין לו כלום. הוא שיכור מההצלחה, מכך שרכש (לכאורה) גופה שנתקררה. הוא מתעלם מהוויה דולורוזה שעברו קודמיו. אם הוא קרא את כל דוחות הבורסה של מעריב מהשנים האחרונות הוא כנראה מבין אותם עוד הרבה פחות ממני (ובושה גדולה מזו אין). הוא לא יודע לנהל את הדבר הזה, והוא עתיד לצרוב את בשרו ואת בשר שארית הפליטה שתיוותר בבניין בברזל מלובן. וכמו שכתבתי כבר – שעון החול החל לתקתק (ומי שלא מסוגל להכיל את תקתוק החול ייאלץ להמשיך הלאה).

תוס', 13:39: מיילבק/ רמי

את בפעם השנייה מתייחסת לדו"חות מעריב לבורסה. אין לזה שום קשר או משמעות לגבי עסקת הרכישה של בן צבי.
בן צבי לא רכש את החברה. בן צבי עשה "עסקת נכסים":
שלף מתוך הקופסה הגדולה שנקראת מעריב שורה של נכסים שהוא חפץ ביקרם – את שם המותג ופלטפורמות אינטרנטיות. זאת ותו לא (ולפי מה שהבנתי גם אמצעי עזר כמו כסאות וכו').
בנוסף, הוא התחייב לקחת על עצמו חלק מכוח האדם שהוא חויב לקחת על עצמו במסגרת הרכישה ללא התחייבות לגבי תקופת העסקתם.
כלומר, למחרת העסקה בן צבי יכול להעיף אותם קיבינימט (וסביר שיעשה את זה), אחרי שהוא יקלוט במקור ראשון את הכתבים האטרקטיביים (בן דרור ימיני, קלמן ליבסקינד ושות').
את כל היתר ישלח הביתה. המשמעות של קליטת 400 העובדים, כביכול, היא שהאחריות מבחינת עלות הפיטורים שלהם עברה לידיו. כלומר, הוא נטל על עצמו במסגרת עלות העסקה גם את מחיר הפיטורים של 400 איש (או קצת פחות בכפוף לקליטה של חלק מהם במקור ראשון).
בן צבי לא רכש את הקופסה עצמה ואת יתר התכולה שלה, לרבות החובות לצדדים שלישיים. כל אלו נותרו בידי חברת מעריב, שנותרה ריקה מפעילות עסקית ועל כן תממש (לבד או באמצעות מפרק שימונה על ידי בית המשפט) את יתר הנכסים שיש לה (בית הדפוס וכו') ותיעלם מהעולם כשהיא משאירה אחריה – לפי מה שאני מבין מהעיתונים – חובות כבדים.
החובות הכבדים יירשמו כשורת הפסד בחברת האחזקות ויתקזזו כנגד רווחים מקבילים.
בן צבי יוכל לקחת את המותג (בהנחה שיש לו ערך כלשהו), להפעיל אותו, להקפיא אותו, למתוח אותו ("גלידת מעריב", "אופנת מעריב"), למזג אותו לתוך מקור ראשון, להפעיל אותו אינטרנטית בלבד וכו'.
לסיכום: בן צבי קנה מותג + פלטפורמות אינטרנטיות + זכות לבחור אילו עיתונאים הוא רוצה להעסיק ואילו לא.

גלגול עסקי שב"צ כרונולוגית.
ההתנהלות המשפטית בין שב"צ לאדלסון.
דיווחים ממערכת מקור ראשון מדברים על חששות כבדים של העובדים, שגם הם, כמו עובדי מעריב, לא יודעים מה ילד לילה.

שורה תחתונה: מה שמניע את כל הגברים האלו, שעוסקים ברכישות מופקרות לחלוטין הוא אגו, מאבק יצרים ועודף טסטוסטרון. שום דבר שיש בו טיפת היגיון או מינימום תבונה. כך שכל ניסיון פרשני יהיה מגוחך בדיוק כמו השוורים הקלושים הללו הבוטשים ברגליהם הלבנבנות ומעלים ענני אבק מזיק.

יש עורכים בבית?

הסכנה בתיקון טעויות של אחרים רבה היא עד מאוד. וכמובן שאני נתקלת במכשולים ומועדת מדי יום.
הנה מה שקרה לגונן גינת ביום שישי:

ראשית, "קראתי בויקיפדיה" זה רע מלכתחילה.
שנית, כתוב שם דווקא שיש בעולם 925 מיליון (ולא אלף) בני אדם הסובלים מרעב.

(תודה לשמוליק ול-MajorTom2001)

 עומר כביר מנתח מאמר מפוקפק בהארץ העוסק בסגולותיו של ארס דבורים.

צרות בכותרות

בפרס הכותרת המחרידה של היום זוכה ידיעות. בע' 22 מופיעה הכותרת "התסרוקת הסתיימה בשיתוק".
נחרדתי. ילדה בת תשע הסתרקה והפכה משותקת?
התשובה כמובן: לא נכון. אומנם הילדה עברה פגיעה צווארית חמורה, וכמה טיפולים שנויים במחלוקת, לא ניכנס לזה עכשיו, ועדיין לא החלימה, וההגדרה בכתבה היא "משותקת מהצוואר ומעלה", אבל כל זה לא עולה מהפירוט בהמשכה.

מישהו יכול להסביר את הכותרת "סבתא זכתה בלוטו ב-30 מיליון שקל" (מעריב, ע' 24)? כלומר, האם היה כתוב בכותרת: סבא זכה בלוטו… אבא זכה בלוטו… אמא זכתה בלוטו… דוד זכה בלוטו? מה רוצה הכותרת הזו להגיד?
שלא תחשבו שישר"ה יותר טוב: "אם לסבתא היו 30 מיליון ש'".

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

ריצ'רד סילברסטיין מדווח על המתקפה שעבר הבלוג שלו.

I wanted you to know that earlier this week an Israeli computer hacker compromised and hijacked by blog website and defaced it with patriotic pro Israel slogans and anti Palestinian You Tube videos. The site was also inaccessible for much of the time it was compromised. The damage still lingers even after I’ve taken steps to rectify it. A group of far right Israeli bloggers know details of the attack conveyed to them by the hacker and are boasting about it publicly.

Kaspersky Labs prepared a full report on the attack and I know the ID of the likely attacker. I am not pursuing various avenues both to protect my site and explore what recourse I might have legally. I will be reporting on the attack at my site and via the MSM in the near future.

While this could be seen as an isolated incident, I see it as part of an overall decline in Israeli democracy exacerbated by the policies of the current government to undermine media, freedom of expression, and political diversity.

על צנזורה בפייסבוק, וצנזורה של סילברסטיין ושל אבנר כהן (דקה 11:30).
"הצנזורה היא טריטוריאלית", אומרת הצנזורית סימה ואקנין-גיל.
הכנס התקיים באפריל האחרון.

בהזדמנות, אני מקווה, אוכל לדבר על יחסיי עם הצנזורה הצבאית (לא קשורים לבלוג).

יגאל שתיים: יעל דיין משקרת.

 לפני פיזור

– בפעם האלף: חלק גדול מהזמן אני לא נמצאת ליד המחשב והוא לא נמצא איתי. הדרישות הבהולות: תמחקי, תתקני, תעלי לא ייענו בחלק מהימים בזמן האמת. לכן משפטים כמו "התגובה עלתה אחרי כמה שעות", לא הגיוניים. אין פה מנגנון קסם. היא תעלה אם אשחרר אותה מהמלכודת שלה. ולא תמיד זה יקרה כשאתם רוצים בכך. כמובן שהעצה המפתיעה היא שתחשבו פעמיים לפני שאתם כותבים משהו ולוחציםעל send.

– הפלפלונים מופיעים היום בפארק באיחור מה. תיהנו.
מתברר שאנתוני קידיס לא אוהב פפראצי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

45 תגובות על פלפלים ועגבניות

  1. אדג הגיב:

    לפחות גונן גינת הגון מספיק להודות מהיכן הוא שואב את ידיעותיו, לא כמו אחרים בתחום שמעמידים פני ידענים יודעי כל, שחכמתם היא חכמת הגוגל.

    אהבתי

    • שרוט הגיב:

      מה זה משנה אם קראת את זה בגוגל, בספר מדעי או למדת את זה באוניברסיטה? הרי כולנו שואבים מידע ממקורות שונים ולמרבה הצער אנו לא מייצרים אותו בעצמנו. אפילו איינשטיין הסתמך על המשוואות של מקסוול, יו נואו (טוב, את זה קראתי בוויקי). ככה לומדים, טרונשו

      אהבתי

  2. אחד שיודע הגיב:

    עצומה למען הבלוגר הלמו:
    http://www.atzuma.co.il/freehalemo

    אהבתי

  3. velvet הגיב:

    האם כל התמונות בפוסט נראות?
    (שערים, תמונות מהאסיפה במעריב וכו'?)

    אהבתי

  4. captain beefheart הגיב:

    כשמעריב הועמד למכירה כתב יונתן גפן טור שלם על "איך זה להיות עובד מעריב העומד למכירה" וסיפר כי הוא כבר שנים הרבה במצב הזה. בעלים באו והלכו, עורכים התמנו והתאדו, קלמנים וכספיתים זינקו והתפוגגו, אפריימים התחלפו – והוא תמיד נשאר.

    זה היה לפני עשרים שנה בערך. הו, הימים בהם בעלים היה גבר ולא נמושה. העסקה לא מסתדרת – קופצים לים! לא כמו היום שעושים חינדלעך עם העיניים הכחולות ושולחים טלרזים לדבר עם העובדים…

    ליבסקינד יהפוך לנומרו אונו של עיתון הימין. כספית ושלח יעשו טלויזיה. ויונתן, מה יהא עליו?

    ההימור שלי מונח כרגע על רחוב מוזס.

    אהבתי

  5. שרוט הגיב:

    אם כבר מדברים על הטרדות של ילדות יהודיות, בגלי צה"ל יש תשדיר שבו ילדה יהודיה מטרידה לכבוד ראש השנה משפחה באחת מארצות הים. במילים אחרות, המדינה מעודדת אותנו להציק טלפונית ליהודים רק בגלל היותם יהודים. אם זו לא גזענות, אני לא יודע מהי גזענות 😆

    אהבתי

  6. צפוני הגיב:

    Blame Canada

    מה גרם לקנדה לצאת נגד איראן?

    מצאת לך תנא דמסייע נאה לפרשן את צעדה של קנדה – טוני בורמן, היועץ האסטרטגי הראשי של אל-ג'זירה באנגלית. וכי מה ציפית שהוא יכתוב???

    אהבתי

  7. המום הגיב:

    שיא הצביעות: מאמר המערכת של הארץ.הם בעד בן צבי שידפיס אצלם את מעריב ולא אכפת להם בכלל מאלף עובדים מפוטרים. אכן, זו סולידריות. מעניין מה הם היו כותבים אם העובדים המפוטרים היו פלסטינים. איך כולם שם היו נזעקים

    אהבתי

    • קורא הגיב:

      זה מצחיק במיוחד לאור מה שהם כתבו על נוחי דנקנר שלא פירסם או הדפיס אצלם. אם נוחי רק היה יודע לתת להם פרסומת פה ושם או להדפיס אצלם את העיתון הם היו הרבה יותר נחמדים אליו

      אהבתי

  8. בונד ג בונד הגיב:

    v, מה קרה לך?

    מכל הדוברים והכותבים הקנדים, בכל כלי התקשורת, בחרת לצטט דווקא את טוני בורמן מהטורונטו סטאר(!) והפסקה ההזויה שלו?

    זה 1 באפריל? כי אצלי רשום ספטמבר.

    החלטה של קנדה מנומקת היטב וזוכה לתמיכה גם מחלקים באופוזיציה. המתנגדים להחלטה (הם קיימים) השתמשו בטיעונים עניינים ולא כאלה שנראה כאילו יצאו מהפרוטוקולים של זקני ציון. אלה בהחלט ראויים לציטוט.
    קנדה מדינה עצמאית וחזקה וממש לא צריכה את ישראל או את ראש ממשלתה כדי לקבל החלטות. הם קיבלו החלטה מוסרית אמיתית וראויים לכל שבח על כך.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני לא נגד ההחלטה של קנדה או בעדה, באמת אכפת לי מה קנדה מחליטה? מה פתאום? חסרות לי צרות?
      נראה לי נחמד להביא את הציטוט הזה.

      אני נגד הכותברת המבישה של ישראל היום אתמול.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        אני מניח שהכותרת ולא הכותבת מבישה. בידיעות העלו לכותרת את העגבניות (שתמיד יקרות בסתיו/ חגים), לא נורא נעשה שקשוקה עם סירופ מייפל.
        נמצא לך תרוץ לדחוף את הפלפלים(המוכרים גם כפלפלונים) לכותרת הפוסט.
        והארץ יכול למכור עוד הרבה מודעות הזויות בעמודו הראשי, ועדיין להוביל בחומר חדשותי בכותרות הראשיות.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        גם הכותבת (הבננה) מבישה.
        היא מתבאסת מכך שהעגבניות והפלפלונים בכותרות ולא היא.

        אהבתי

      • בונד ג בונד הגיב:

        לא יודע מה נחמד בציטוט, שבעיני הוא הרבה יותר מביש מכל כותרת שפיארה ותפאר אי פעם את ישראל היום, אבל זה מוזר שבחרת דווקא מהצהובון הקנדי.

        זה כמו להביא ציטוט (בודד) על החלטה של אובמה מהניו יורק פוסט או הוושינגטון טיימס… זה כמו להביא ציטוט (בודד) על החלטה של הולנד (הנשיא, לא המדינה) מלה פריזיאן… נחמד ככל שיהיה.

        אהבתי

  9. בונד ג בונד הגיב:

    מצער לראות כיצד עיתוני ישראל יורדים לזנות.

    ממודעות המשיח, שהפכו ללוגו השני של עיתון הארץ ומפארות עמודים שלמים בעיתונים אחרים, ועד ל"יצירה" של יוסף חרמוני.

    הנייר סובל הכל וכסף יעוור עיני חכמים.

    עצוב.

    אהבתי

  10. שרוט הגיב:

    הו דה פאק איז יוסף חרמוני?

    אהבתי

  11. captain beefheart הגיב:

    מצד אחד כואב הלב על מעריב. מצד שני, אפילו עברית בסיסית אין שם. שלא לדבר על הבנת משמעות ה"א הידיעה, מתי להשתמש בה ומתי לא

    אהבתי

  12. מסכל ממוקד הגיב:

    אריאנה מלמד מ YNET "חיילי צה"ל הם יהודו-נאצים"
    והר פרופסור צימרמן (כרגיל) עושה את זה במאמר בעיתון של משפחות שוקן-דומון-שאוברג .

    בדיחות שואה.

    אהבתי

  13. קורא הגיב:

    בנוגע לרכישת מעריב, הדעה בהארץ השתנתה רק בגלל שככל הנראה מעריב יודפס אצלם מעכשיו, אם בן צבי רכש אותו.

    מצחיק איך הם יורדים על כולם שהסיקור שלהם לא הגון ביחס לנוחי, אבל לא רואים את הדבשת של עצמם כשזה מגיע לעיתון שהולך להיות מודפס אצלם, אז הם פורסים שטיח אדום לבן צבי פתאום.

    אהבתי

  14. שולמית הגיב:

    "
    החקירה הסמויה של מחלק ההונאה במשטרת מחוז תל אביב החלה ב-18 שיוני בעקבות תלונה של פרקליטות מחוז תל אביב על העניין, ובסופה נעצר מפיץ המסמך. מדובר בתושב עכו בן 40, שכונה באינטרנט בשם "הלמו".

    יחד איתו נעצרו שני חשודים נוספים כי פרצו איתו למאגרי המידע של בית המשפט: תושב גני תקווה בן 62 ותושב חולון בן 46. החשודים שוחררו היום למעצר בית, החשוד המרכזי לשבעה ימים והשניים הנוספים לארבעה וחמישה ימים. נגד השלושה יוגשו בקרוב כתבי אישום. "
    ההדגשה שלי)

    אהבתי

  15. שולהלה הגיב:

    בגלובס כתבו שזכי רכיב קנה 30% ממניות מעריב ב-15 מיליון ודנקנר קנה 61% ב-146 מיליון. גם אם מביאים בחשבון את גרעין השליטה, זה עדיין הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר. ודנקנר מוגדר טייקון. עם כל כך הרבה שכל וחשיבה עסקית צלולה, תמהתי.

    אהבתי

  16. עו"ד הגיב:

    לא דורון רוזנבלום, ואין כוונה לשעשע. שיחה בסקייפ לפני לא הרבה זמן.
    תגיד, (אני שואל חבר בקנדה) מה העניין הזה?

    הבנאדם צוחק. תאמין לי אין לי שמץ.

    אני מתכוון מה אומרים האנשים שם?

    אנשים חושבים שישראל אשכרה מתכוונת לתקוף ואם תתקוף – המדינה היחידה התומכת בישראל היא קנדה זה אומר שהלך על השגרירות וכל מה שבתוכה, יעני הדיפלומטים.

    אתה רציני, זו הסיבה?

    לא יודע, מה אתה רוצה ממני בקושי 9 עכשיו מוקדם מידיי.

    ומה אומרים על זה ברחוב?

    שזה רעיון אידיוטי במיוחד.

    למה?

    כי יש קנדים שנמצאים בכלא האירני.

    אהבתי

    • אחד שתיים הגיב:

      לא דורון רוזנבלום, ואין כוונה לשעשע. שיחה בסקייפ לפני לא הרבה זמן.
      תגיד, (אני שואל חבר בקנדה) מה העניין הזה?

      טעית בפוסט. זה שייך ל: "גם לי יש חברים אהבלים בסקייפ !"

      אהבתי

  17. אנונימי הגיב:

    לא היבנתי את הפוסט של יגאל שתיים. האם הוא טוען נגד יעל דיין שגונבת לו את הגלורי? איפה מתן בסתר? האם זה העניין? יעל לא מזכירה את המיזם שלו מרק לוינסקי? למה זה חשוב לו? בשביל התרומות (כלומר הפרנסה שלו) או בשביל הטיעונים לפרסים בין לאומיים? מישהו יכול להסביר? לא היבנתי כלום.

    אהבתי

  18. מדברי סטפן הקדוש בנוגע למדיניות החוץ של קנדה (ויקי). המתוק אלרגי לאנטישמיות לא פחות ממני.

    the easiest thing to do is simply to just get along and go along with this anti-Israeli rhetoric

    זה אסון שיש מנהיגים חשוכים כאלה ועוד במדינה נאורה כמו קנדה.

    אהבתי

  19. אחד שתיים הגיב:

    לא היבנתי את הפוסט של יגאל שתיים. האם הוא טוען נגד יעל דיין שגונבת לו את הגלורי? איפה מתן בסתר? האם זה העניין? יעל לא מזכירה את המיזם שלו מרק לוינסקי? למה זה חשוב לו? בשביל התרומות (כלומר הפרנסה שלו) או בשביל הטיעונים לפרסים בין לאומיים? מישהו יכול להסביר? לא היבנתי כלום.

    טוב, זה סיינפלד.
    המתכון: אחת דיין
    שתיים יגאל חד-שתיים
    שלוש סופ-נאצי .
    בין גיבורי האומה, יש תחרות בריאה.
    הגבורה של של יגאל אח-שתיים היא בלנהל קמפיינים של הצפת ישראל במסתננים, תוך הצגת ישראל כמדינה נאצית זה בזמן שהיא לא נאצית בגלל שהיא לא מאפשרת כניסה של מסתננים ממזרח.
    כל כך רחום יגאל חת-שתיים שהוא רוצה להכניס את המסתננים לאותה מדינה נאצית שבה הוא מחלק להם מרק תוך שהם מתרכזים בשכונות הדרום ולא חלילה ברעננה, יפו או כל שכונה צפונית אחרת.

    יגאל חת-שתיים יוצא חוצץ נגד דיין שמעזה לקחת לו את תהילת הסופ-נאצי.

    אהבתי

    • יגאל שתיים הגיב:

      תגובתי לשקריה של יעל דיין > כאשר יעל דיין מנסה לנקות את השולחן ולהצטייר כמגינת הפליטים בתל אביב ('מנקה את השולחן', מאת נרי לבנה מוסף הארץ 7.9.12) היא נדמית כקוסם המנסה לשלוף באחת את המפה מתחת לכלים הניצבים על השולחן. אך כמאחזת עיניים שיכולותיה כהו – היא נכשלת בלהטוט והכלים נפוצים לכל עבר כשהם מתיזים כתמי תבשילים.|

      אחיזת עיניים היא גם תיאורה הדמיוני של שני טורי הגשת מרק לפליטים הרעבים בגינת לוינסקי – אחד של העיריה ואחד של קבוצת ‎"מרק לוינסקי' ("כמובן שאנשי ‘מרק לוינסקי’, במקום לשמוח, אומרים שהמרק שלהם טעים יותר") כשלא רק שעובדתית ניצב שם רק טור אחד, המזון המוגש לפליטים כלל אינו מרק ואינו מוגש בסיועה של העיריה או מי מטעמה.

      ‎ריחוקה של יעל דיין מהשטח ואולי מהחיים בכלל – מביאים אותה לתאר מציאות בה מול זעקתם האילמת של הפליטים חסרי הכל, התנהלה תחרות למי מינסטרונה בעל מרקם עשיר יותר, אך זהו תעתוע, משום שבכל יום ויום מזה 9 חודשים, רק עמדת החלוקה של קבוצת 'מרק לוינסקי' אינה מזניחה את משמרתה ולו ליום אחד.

      זהו מפעל שהוא 100% הרתמות אזרחית נטולת פשרות ותקציב, מפעל יוצא דופן דווקא על רקע ההסתה הגזענית כנגד הפליטים שהעיריה לקחה בה חלק לא מבוטל, והייתה לי הזכות להיות ממקימיו. מעל 500 מנות מזון בממוצע מוגשות על ידי הקבוצה מדי יום, וחשבון פשוט יעלה – שלמעלה מ 150,000 מנות הוגשו מאז תחילת הפעילות בינואר 2012, לצד טונות של ביגוד ונעליים שנאספו מאזרחים ללא כל עזרה מיעל דיין.

      ‎איני מדבר כאן בהתקוטטות על ציון קרדיט, אלא בניסיון להוקיע ניסיון מכוער של אשת ציבור לכסות על מחדליה ומחדלי העיריה תוך התהדרות בהישגיהם של אחרים, אזרחים מן השורה. סיוע הומניטארי אין פירושו לזרוק חופן פירורים ללהקת יונים בכיכר העיר, להצטלם ולהסתלק כתייר מזדמן, אלא באומץ לקחת אחריות מלאה ומתמשכת לגורלם של השקופים הסובלים מרדיפה מתמדת בעידוד והסתה של אנשי ציבור מהימין. רשימת זכויותיה הרבות של דיין לאורך הקריירה הארוכה שלה כנראה נחתמו לאחר שהופרשה מתנועת מרצ ועברה להיות בת בריתו של רון חולדאי, איתו בחרה להמיר את השמירה על זכויות הפרט בניסיון להונות את הכלל.

      ‎בלילה הקפוא של ה20 בפברואר 2012, עמדנו אורלי פלדהיים ואנוכי בגינת לוינסקי הקפואה יחד עם נציגי 'הצלב האדום' ומד"א בעת שסירב רון חולדאי לאפשר להם להקים אוהל סיוע רפואי, מעין בית חולים שדה – בכדי להגיש למאות הפליטים בגינת לוינסקי עזרה רפואית דחופה, לסובלים מהזנחת מצבים שגרתיים כמו שפעת, דלקות אוזניים וכאבי שיניים, ועד טיפול בפצעי עינויים וירי ממה שעברו במהלך חצייתם את מדבר סיני. יעל דיין חוטאת לאמת וחוטאת כלפי האנשים והארגונים שבאמת יצאו מגדרם כדי לסייע לפליטים.

      ‎האמת העגומה והמתועדת היא – שעיריית תל אביב נלחמה בפליטים מאז ומתמיד, הקשתה עליהם את חייהם הקשים גם כך וכעת מוסיפה יעל דיין חטא על פשע כשהיא מתהדרת במעשיי אחרים כעלה תאנה על מערומי עשייתה הציבורית. במקום שתתהדר העיר תל אביב בעמידתה מול פרץ הגזענות ורדיפת הפליטים – היא תיזכר כמי שאזרחיה קמו – חרף התנגדות העירייה – ושלחו יד אל הפליטים כדי למנוע את הרעבתם ואת הדרתם מהחברה האנושית במניעת טיפול רפואי, רדיפת המשתכנים בגינת משחקים, בפרסום הוראה לפטר את כל הפליטים המועסקים בחברות הקבלן שעובדות עם העיריה, בניגוד להוראת בג"צ וללא כל אילוץ נראה לעין מלבד אטימות טהורה.

      ‎שמירה על זכויות אדם אינה רק עניין של קיום חוק, אלא של ציווי אנושי שרבים קשובים לו באופן אינסטינקטיבי, בעיקר מי שהפנים את לקח השואה ולקח הפליטות. כל אדם בוחר אם לקיים אותו או לא באופן אישי וכדי להגיש מזון לרעב אין צורך בחוק התיר זאת. לכן לא רק את כבודם של מאות מתנדבי מרק לוינסקי אני תובע, אלא את כבודם של אלה מתושבי תל אביב וערים אחרות בארץ – שלא הסכימו שבני אדם ירעבו בחצרם האחורית.

      ‎איפה נשמע ראש עיר המתנגד להגשת סיוע רפואי לבני אדם? רק בשל הלחץ הציבורי, עשתה עיריית תל אביב מעשה של מראית עין ושכרה שתי סוכות והציבה אותן בגינת לוינסקי למשך חודשיים. לא היה בהן אור, חימום, מים זורמים, או שירותים. לשם מה הוצבו? כדי להוות רקע לשלט גדול ודיברור יחצ"ני בתקשורת לצד צילום חלוקת "מנות חמות" שפג תוקפן, מעשה מעט מדי ומאוחר מדי.

      ‎תושבי תל אביב לא יתנו שיהתלו בהם, גם הפליטים זקוקים לחמצן צמוד, ועל כן על יעל דיין ושותפה רון חולדאי לשלם בכסאם.

      אהבתי

להגיב על מסכל ממוקד לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s