יו"ר דירקטוריון מעריב כותב לעובדים

לכל עובדי מעריב
עובדות ועובדים יקרים,

לאור האירועים האחרונים, ולאור המידע הסותר שמתפרסם בתקשורת, חשוב לי לפנות אליכם ישירות על מנת להעמיד דברים על דיוקם.

לפני כשנה וחצי רכשה חברת דסק"ש מקבוצת אי.די.בי את השליטה במעריב, מתוך אמונה מלאה ביכולתה לייעל, לשפר ולהבריא את העיתון ואף ליצור סינרגיה בין פעילות התוכן של מעריב לבין סלקום ולהעבירו לפסים של רווחיות.


ההנהלה החדשה של מעריב פעלה בכיוון זה בעקביות ובנחישות. שיפרנו ושדרגנו את מעריב בתחומים רבים, השקנו לראשונה אפליקציית אייפד דיגיטלית של העיתון היומי והעיתון המודפס אף הצליח לשנות את מגמת הירידה העקבית שלו בת עשור השנים – עלינו בסקר החשיפה (TGI) ב-11% באמצע השבוע וב-23% בסוף השבוע, כאשר העלייה הגדולה ביותר היא בקרב צעירים. ברור לנו כי אנו נמצאים כעת באמצע הדרך להגשמת התוכנית להבראת מעריב ולהשגת היעדים שהצבנו עם רכישת העיתון.

בשנה האחרונה השקיעה קבוצת אי.די.בי סכומים משמעותיים בתוכנית להבראת מעריב.

המשך תהליך ההבראה, שכאמור נמצא באמצע הדרך, מחייב המשך השקעות כספיות. ואולם בימים אלה, החברה-האם דסק"ש אינה יכולה להמשיך ולהזרים את הכספים הדרושים להשלמת המהלך להבראת העיתון, להמשך הגדלת החשיפה שלו ולחיזוק מעמדו בשוק העיתונות המודפסת והדיגיטלית כפי שבאו לידי ביטוי לאחרונה.

לאור התפתחויות אלה, רבים ניסו לשכנע אותנו לסגור את מעריב. אך זו לא הייתה בחירתה של הנהלת העיתון ושל יו"ר קבוצת אי.די.בי נוחי דנקנר, שעשה ועושה כל מאמץ להכניס משקיע, שייקח על עצמו את משימת המשך הצלת העיתון, על מנת שמעריב ימשיך להתקיים ולפרנס את עובדיו ולשרת את החברה והדמוקרטיה בישראל.

על בסיס עיקרון זה דירקטוריון החברה הנחה את ההנהלה לנהל משא ומתן עם מר שלמה בן צבי ולהוציא מכרז למכירת בית הדפוס. שתי עסקאות אלה נועדו להבטיח את זכויות העובדים ולפרוע את חובות החברה.

דסק"ש ואי.די.בי לא יקבלו אף לא שקל אחד מעסקאות אלה. כל התמורה תוזרם לתוך "הוצאת מודיעין" לטובת העובדים ובעלי החוב.

מיותר לציין, כי מאז שנכנסה קבוצת אי.די.בי למעריב, הופרשו מדי חודש בחודשו כל הכספים לפיצויים ולתנאים סוציאליים, לכל העובדים.

הנהלת העיתון והחברה-האם ממשיכות במאמצים כדי להבטיח את תשלום מלוא המשכורות עד לערב ראש השנה, כפי שדווח לכם בימים האחרונים. כדי להצליח בכל המשימות הנ"ל – שכאמור כל כולן נועדו להבטיח את שמירת מלוא זכויותיהם של העובדים – אנו נזדקק לעזרתכם, בשיקול דעת, באחריות ובשותפות.

בברכה,
דני יעקובי
יו"ר דירקטוריון מעריב החזקות

—-
(ההדגשות במקור, V)

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

35 תגובות על יו"ר דירקטוריון מעריב כותב לעובדים

  1. אני רק שאלה הגיב:

    מתי מסלקים את הנוכל, שמינה לתפקידים בעיתון את נשותיו הרשמיות והבערך והמאוד-לא?

    אהבתי

  2. עובד שם הגיב:

    הם ממש לא עשו הרבה ומתהדרים בדברים זניחים:
    אפליקציית האייפד שכבה במגירה של הנהלת רכיב, ועכשיו שלפו אותה בלית ברירה.
    החשיפה? נכון, לא בזכות ההנהלה, אלא גורמי תוכן כאלה ואחרים.

    וגם –
    "מיותר לציין, כי מאז שנכנסה קבוצת אי.די.בי למעריב, הופרשו מדי חודש בחודשו כל הכספים לפיצויים ולתנאים סוציאליים, לכל העובדים."

    זה משפט מתחכם. גם אם הוא נכון, אז מה? אז עובד שכאן 8 שנים יכול להתנחם בעובדה שבשנה וחצי האחרונות אין בעיה בהפקדות? אבל ב6 וחצי הראשונות יש בעיה. וזאת היא כמובן בעיה של IDB, שקנתה הכל כולל הכל.

    הדבר היחידי שטוב שהוא כתב בפירוש הינו שIDB, דסק"ש וכו' לא יראו שקל מהרכישות/שינויים – לא שזה לא ברור, מרוב החובות שהם צברו להם.

    אהבתי

    • לא מבין את הטענות שהעלית. בא משקיע ומנסה להחיות גוויה. לאחר שנכשל הדירקטוריון מודיע שבמקום לסגור, מנסים שהעסק ימשיך על ידי הכנסת משקיע. ההצהרה לגבי התמורה מהעיסקה לא ברורה בכלל. ההבהרה לגבי הפיצויים מבהירה שנהגו כחוק כשהם ניהלו את העניינים ומבהירה שאם יש בעיה לגבי הפרשות חסרות מבעלים קודמים היא תטופל מהכספים שיתקבלו.

      אהבתי

      • עובד שם הגיב:

        "ומבהירה שאם יש בעיה לגבי הפרשות חסרות מבעלים קודמים היא תטופל מהכספים שיתקבלו."
        טעות מחרידה ופירוש אישי שלך.
        כתוב "כל התמורה תוזרם לתוך "הוצאת מודיעין" לטובת העובדים ובעלי החוב." אז תוזרם, אז מה? זה יספיק? ומי בא קודם, העובדים או בעלי החוב, קרי בנקים, ספקים וכו'?
        לפי הנתונים ביומיים האחרונים, גם אם העסקה עומדת על 85 מיליון, זה לא יספיק.
        אז שוב, יפה שיש מייל שאומר בפה מלא שהם עושים מאמצים, אבל זה too little, too late. באמת.
        הם הם אלו שהביאו אסון קולוסלי על כלכלת העיתון. הם הם אלו שהתנהגו בחזירות-על ולא ראו שמול העיניים שלהם הכל מתמוטט ולא הסכימו (בנחישות) לוותר על אחוז מסוים מהשכר המטורף שלהם.
        אז יש מקום לטענות, הם לא אומרים "נכון, ניסינו, טעינו, נדאג לכך שכל הכספים המגיעים ישולמו" – אין כאן אמירה שכזאת, וזה מה שמדאיג את העובדים.

        אהבתי

      • אני בעדך ומאחל שיסתיים בהצלחה ובכל זאת -אם את העיתון שהפסיד במשך שנים 'כסף גדול' אף טייקון לא היה רוכש, הפיטורין היו מגיעים לפני הבעלים וההנהלה הנוכחית. הטענה כלפי שכר ההנהלה אולי נכונה מבחינת מידה מוסרית אבל לא רלוונטית מבחינה עסקית. העיתון לא היה שורד הודות לקיצוץ של 50% במשכורות ההנהלה.

        מנהלים מקבלים שכר גבוה גם כדי שיוכלו להתמודד בהצלחה עם לחצים כמו פיטורים המוניים ובורות כספיים.

        אהבתי

      • עובד שם הגיב:

        אני חולק עליך.
        קודם כל, אם אף אחד לא היה רוכש, אז ההנהלה דאז היתה צריכה לדאוג לכל הפיצויים וכו', ואנחנו באותה נקודה כמו היום.
        שוב, הפואטנה היא אחרת – הגעת, בדקת, עשית דיו דיליג'נס הרבה מאוד זמן, שרפת פה כספים, כשלת במאמצך להבריא עיתון גוסס, כשלת כל כך שאם כמה שחשבו שהמצב היה רע בימי רכיב, כרגע עוד פי כמה וכמה רע – לא הבנת לאן ולמה אתה נכנס, ובכל זאת לקחת על עצמך את המוצר, העובדים, כל החובות והכל כולל הכל, אז עכשיו הגיע הזמן לחתוך את ההפסדים. אתה רוצה לסגור או להעביר כי אין לך יותר כסף? מצוין. את הכסף רזרבה שיש לך אתה חייב להעביר לעובדים. לא ייתכן מצב שאנשים עובדים ועובדים ללא משכורת. זאת הלנת שכר בוטה. לא ייתכן מצב שלא יהיו כספי פיצויים מלאים.
        טעית בדיו דיליג'נס? לא הבנת לאיזה בור נכנסת ושנמרודי הוא האשם העיקרי ושהוא דפק את כולנו ואותך? ובכל זאת חתמת? נדפקת. אבל זאת טעות שלך, של בעל החברה, לא של העובדים.
        העובדים סבלו מספיק.

        ועוד נקודה – אני מבין מאוד כמה שכר מגיע לאיזה תפקיד, ואולי גם לטל רז מגיע עלות שכר של 2.5 מיליון לשנה, מענק חתימה של 300 אלף ובונוס שנתי שלא יירד מ6 משכורות – אולי.
        אבל אתה רואה, באמת, שהעסק הולך לפח, ואפילו אומרים לך להציא קיצוץ רוחבי לבכירים ואתה מסרב? אז אתה חזיר חמדן ולא באמת שם על המוצר.
        וכן, זה כן ישנה אופרטיבית את התקציב. אין לך מושג כמה שומן יש שם, אצל הבכירים (הרבים) הללו.
        וכן, זה רלוונטי מבחינה מוסרית ומורלית וזה גם מתכמת לכסף ולרלוונטיות עסקית. עובד שלא משתינים עליו (כבר אי אפשר להגיד עובד שמח, זה יהיה ממש עולם חדש) הוא יותר פרודקטיבי.

        מקווה שהכל ברור.

        אהבתי

      • יש לי חבר קרוב, איש עסקים זוטר ששכח בתום לב לצבור כספי פיצויים לעובדים בחברת בת שנכנסה לתהליכי סגירה. מהכיס הפרטי שלו הוא שלף סכום לא מבוטל מימן הכל בלי ציוץ ולקח על עצמו את מלוא האחריות. זאת הסיבה שאנשים כמוהו נשארים אנשי עסקים זוטרים.

        טייקונים שלוטשים עיניים לכספי ציבור והתספורות על חשבונו הם משענתם העיקרית לא אשמים. האחריות נמצאת בידיים של הרגולטורים והבנקים שמאפשרים את העושק.

        לאן אני חותר? נוצר מצב שבו האופטימלי מבחינת עובדי מעריב (לקבל את כל מה שמגיע) ינוכה מנכסי חברת האם ובמילים אחרות מחשבון כספי הציבור הרחב.

        לכן, את כל חיצי האשמה צריך להפנות לרגולטורים שמאשרים את האבסורד הכללי ולבורד של מעריב שחתמו על העיסקה לאחר שקראו את בדיקת הנאותות. הבעלים וההנהלה הם לא האויבים שלך.

        אהבתי

      • עובד שם הגיב:

        זאת תשובה של פוליטיקאי. אז מה אני אמור לעשות עכשיו? לוותר על הכסף, כי בעצם אם ישולם אז ישולם בעקיפין מהכסף שלך, כי כלכלת המאקרו וקומבינות הטייקונים בארץ דפוקה ?
        ברור שלא.
        שהוא, דנקנר, ייתן את הכסף מכספו (לפני כמה ימים היתה באמת כתבה בדה-מרקר על למה דנקנר לא קנה את מעריב מכספו הפרטי) הפרטי ואחר כך תלמד את הרגולטורים מה מותר ומה אסור לעשות.
        קודם כל את הזכויות המגיעות לעובדים. ואם צריך להעניש את נמרודי כי הוא זה שלא שילם, אז למצוא דרך לתביעה. הא, הוא הפיל הכל על דנקנר, כלומר על הציבור. נכון.
        בעצם אסור גם לעבוד לעולם אצל טייקון, כי לבטח יש שם זרמים תת קרקעיים בכספי ציבור..

        אז לא. אני מקבל שחלק מהאשמה זה רגולציה. וזה, אגב, נכון לגבי כל דבר. תמיד איכשהו הממשלה/כנסת/איזשהו חוק נפרץ או מכופף לטובת מישהו, וכמובן שעל חשבון מישהו אחר.
        אבל אני לא מקבל שהבעלים וההנהלה לא אשמים, ורק בגלל העובדה הפשוטה שהם חלק מהבורד. הבורד אשם, וזה ברור, וגם הם.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אין הרבה טעם בויכוחים פילוסופיים. מה שהעובדים יכולים לעשות מהבחינה המשפטית נרשם בכתבה בדה מרקר היום. אין לי מה להוסיף על מה שנרשם שם, למעט עניין אחד של הרמת מסך שמן הסתם עורך הדין שאותו תשכרו יתייחס אליה.

        אהבתי

      • עובד שם הגיב:

        עו"ד: יש טעם בויכוחים פילוסופיים, זה נחמד, מהנה, מלמד, ובינינו, באמת אין כבר מה לעשות חוץ מזה וחייבים לשמור על בריאות הנפש, תגיע בימים הקרובים לקרליבך 2 ותראה ייאוש מהו.

        וללונג,
        אני נפגע בשם חבר שלך. מקווה שלא תחשוב שאני עושה רומנטיזציה לעשיית עסקים, או חי בסרט על איך העסקים כאן מתנהלים, אבל אני כן חושב שגם בעסקים צריך להיות הגון וישר.
        כן, צריך להיות כריש ממולח ולגדל עור של פיל, אבל לא חייבים להיות רמאי, נחש וכל היום רק לחפש עוד ועוד פרצות בחוק או דרכים עקיפות לזיין את העובד. וכן, ואם אתה טועה, תספוג את זה, תצמצם עלויות, שיהיו לך עוד כמה חודשים קשים, אבל תשלים לעובדים את החסר. להיות בעל עסק יכול להיות מתגמל מאוד, אבל גם צריך להיות מוכנים למפלות.

        ובמקרה הנדון, א הממשלה ולא הרגולציה היא הבעייתית. עופר נמרודי על שליחיו השונים פשעו ופשוט לא הפקידו את המגיע לעובדים שלהם. פגעו להם במישרין בזכויות. וכן, גם העובדים מפגרים אם באמת אף אחד לא עלה על זה עד עכשיו. מצד שני, גם סוכני הביטוח ממונים על ידי החברה, אז גם הם בקומבינה, וכמובן שאף עובד פשוט לא מבין כלכלה פנסיונית מהי (וזה לא רק עניין של לראות בדו"ח 5% או 8%…)
        בקיצור, בלאגן. נראה מה יהיה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה זאת אומרת אף אחד לא עלה על זה עד עכשיו?

        הרי הראיתי בפוסט של הבוקר:

        כבר ב-2010 נכתב על כספי הפנסיה בהארץ. ביולי 2011 נפתחה חקירה על חשדות לזיופים בטפסי הרשמה לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של רבים מעובדי מעריב. מעריב התלונן במשטרה. המשך לפרשה? לא קראתי.

        וכן, צדקת:

        וכן, גם העובדים מפגרים אם באמת אף אחד לא עלה על זה עד עכשיו.

        פשוט כי הם התעלמו ממה שנכתב ומסיפורי עובדים שנאבקו כדי לקבל את הפיצויים שלהם, כשמדיניותם היא ודאי לי זה לא יקרה.

        אהבתי

      • לא מבין מה הטעם להפגע בשם חבר שלי. הוא גאה בבחירות שלו כולל הדברים שהוא לא עושה. מן הסתם זאת אחת הסיבות שאנחנו חברים.

        עסקים אפשר לעשות עקום, ישר ואפילו בספירלה מיידופית. הכרישים בים ימשיכו לטרוף בכל הזדמנות. כל עוד עובדים עיתונאים ידאגו רק לישבן שלהם שום דבר לא יתוקן ברמת הרגולוציה והאכיפה ושום הגנה וצדק לא יצמחו מהפניית הזעם לכרישים במקום למצילים. הם יכולים לשנות את המצב, הכרישים יישארו כרישים. מקווה שהובנתי נכון.

        אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    ליצור סינרגיה בין פעילות התוכן של מעריב לבין סלקום

    אשמח לפירוט הפעולות שנעשו בנושא.

    אהבתי

  4. עובד מעריב הגיב:

    זהו נגמר, עוד מאבק אי שם על הגלובוס של עובדים פשוטים נגד הנהלה. שוב ההון מנצח, שוב השיטה גדולה יותר מסך חלקיה.

    זה שלמעריב אין זכות קיום כולם יודעים, אף אחד לא מופתע פה במסדרונות. אבל איפה הפנסיה, איפה הכסף?

    לא מעניין אותי אפילו התגובות שיהיו פה. ודבר אחרון – תרבות הטוקבקים, המאשימה את מעריב ב"סמולנות", אם קיימת או לא, למרות שלטעמי המקום הרבה יותר ימני, תרבות זו הרסה את המדינה.

    כלי התקשורת הבאים בדרך, אני מרחם על מי שבכלל מטיל ספק בכך.

    עובדי וואלה, נענע, וואינט והארץ – תעוררו. אל תחכו לרגע האחרון כמונו! זה כבר מאוחר מידי, אבל אתם בדרך לאותו המקום בדיוק.

    אהבתי

  5. לחם הגיב:

    לא עשיתם הרבה כדי להבריא את מעריב: הבאתם עורך כושל שהשפיל עובדים, פיטר עיתונאים מצוינים וסילק עורכים טובים. המנכ"ל מקבל משכורת עתק בעוד שרוב העובדים בקושי חיים. ואפילו עכשו ההנהלה מקבלת סלסלות שי יפות לחג והעובדים מקבלים שליש משכורת. ולקינוח: נוחי ברח והפקיר את העובדים לנפשם. אלפיים משפחות לא ישכחו לעולם את מה שעוללתם להם

    אהבתי

  6. tc הגיב:

    בתור אחד שהיה מעורב בעל כורחו בסיכסוך עבודה:
    מה שראיתי שם היה היחס הכי מטורף בין מאמץ לתוצאה. עשרות ישיבות התארגנויות ומסמכים הוכנו. אנשים דיברו על זה במשך 99% מזמן העירות שלהם. לקחו ללב. ולבסוף התוצאה היתה זהה לזו אילו היו אפס ישיבות ומסמכים.
    עצתי לעובדי מעריב, לכו לים לכו לסרט. התוצאה לא תשתנה. אין כסף והכסף שאין לא יצמח על שום עץ, לא משנה מה תעשו.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      השאלה, איך ייתחלק מעט הכסף שבכ"ז יש ?
      אני משער שבמקום ההוא לא היה ועד. לא היה
      מזכיר ארצי, לא מועצת פועלים, לא אגוד מקצועי.
      לא חוזה קיבוצי לפחות לחלק. אולי זה לא היה עוזר,
      לאחרונה מאבק שכירים זה עניין לא פשוט. אבל מה
      שאתה מתאר זה חלום כל מעביד ומה שאתה מתאר
      זה חוסר מקצוענות, כל מקצוע.
      נסה לשים את עובדיה ורבניו על מנוף בנמל זה
      ייראה כמו שאתה מתאר. שים את שטרסלר לנתב
      אוניה או על עמוד מחת גבוה, הרעיון השני
      דווקא מעניין, ונראה מה תקבל.לנהל סכסוך עבודה
      או סתם ועד מול מעביד זה מקצוע. משום כך
      השוקנים דואגים שמקצוענים כאלו לא יהיו בסביבה.
      נ.ב. למיליטריסטים שבינינו, האם התיאור לא מזכיר
      ולו בחלק, ימים ב……

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        מתח גבוה

        אהבתי

      • tc הגיב:

        קחו עורך דין ותתבעו את המגיע לכם. מעבר לזאת כל פעולה היא ברכה לבטלה. אתם אומרים שמגיע לכם, דנקנר והשני מאשימים שהחתול אכל את המחברת בה היו רשומות ההפרשות הפנסיוניות. אף איש עסקים לא פתח את הארנק בגלל מכתבים, הפגנות ודיבורים מבלי שהיה פסק דין או איזה מקום שאפשר לשבות כדי לתפוס אותו מהביצים. מכיוון ששביתה לא תזיז לאף אחד, מה שנותר זה עורך דין שיעבוד בעוד כל האחרים יכולים ללכת לים ולשחות והתוצאה תהייה זהה

        אהבתי

  7. מסכל ממוקד הגיב:

    לא עשיתם הרבה כדי להבריא את מעריב: הבאתם עורך כושל

    הסגן עורך "המקצועי" שהובא הוא אותו בדיוק אותו סיפור עם הקודמים, יובל גלזר ושות'
    ליבי ליבי עם עובדי הדפוס, אנשי המכירות, המפיצים, העיצוב הגרפי.

    אפשר להאשים עד מחר את הריצפה העקומה (וכן יתכן שהיא חלקית גם עקומה)
    אבל בסופו של דבר במבט מלמעלה בשוק אין אפס.
    כשיש היצף בשוק של אותה סחורה, הציבור לא קונה.
    הציבור רוצה שאנשים המשקפים את העמדות שלו יקבלו מקום ולא כעלי תאנה -קודם כל בעריכה, בסגנון של העיתון, ברוח שלו.
    לא בעלי תאנה בעמוד הדעות.
    מוצר תחליפי לידיעות את הארץ הוא כבר לא צריך, הנישה היא מעל ומעבר.
    הוא מקווה גם למוצר יותר מעמיק ונשכני מ"ישראל היום".

    אהבתי

  8. מסכל ממוקד הגיב:

    תיקון: רות יובל, דורון גלעזר.

    אהבתי

  9. זרזיף ימני הגיב:

    עצוב אבל דין עסק כושל להסגר.
    שלא יעזו לבקש מימון ממשלתי להצלת העסק הזה-לא על חשבוני.

    אהבתי

  10. תייר הגיב:

    עדיין, בין כל העיתונאים של מעריב וכל העיתונאים התומכים מסביב, אף אחד לא מסוגל להגיד לאן נעלמו כספי הפיצויים. רק לפנות לרני רהב לתגובה לקונית בשם דסק"ש.
    זהו סיפורה של העיתונות הישראלית כולה.

    אהבתי

  11. עובר אורח הגיב:

    הופה, הופיעו. או כן, מי בדיוק מדבר על
    פיניציה? לפיניציה יש סיכוי להשתקם יותר
    מלמעריב. גם לעובדי פיניציה יש משפחות
    וכ"ו ולעבוד על יד התנור שם באוגוסט
    זה פחות נעים מלהיות עיתונאי. אז אולי
    מישהו ימצא זמן עבורם. יבואני הזכוכית
    כבר סופרים את הכסף שיבוא. כאמור, יש
    סיכוי, כך נראה מהנכתב. הנה פרי הגליל
    עובד ומפרנס.

    אם הייתי עובד מעריב הייתי שם פחות
    על מטר ויותר על עייני, שאינו בכלל כוס
    התה שלי. גם על ח"כ כץ מהתעשייה האווירית
    הייתי סומך יותר וגם עבורו לא הצבעתי מעולם.
    גם דיבור עם קו לעובד עשוי לעזור. אני באמת
    מקווה שמישהו שם בין עובדי מעריב
    מנהל מאבק חכם ושקט ואוסף מסמך למסמך,
    פרוטה לפרוטה ומידע למידע. עם כל הכבוד
    לעורכי הדינים גם בין אלו יש ויש.

    לכל עובדי המדייה כולם שיתארגנו מהר מהר
    מהר, יחייו את הגופים המקצועיים, מפעליים,
    מקומיים, ארציים שבכל תחנת רדיו הכי קטנה
    יקימו ועד ובכל מקומון גם. יעשו סמינרים על
    דיני עבודה. אני רציני, כל מקום- ועד.
    תפקיד ראשון, תיוק של כל מסמך.
    מנסיון, בטוחני שהרבה מסמכים של "מעריב"
    "נעלמו" לאחרונה. שיבדקו את כל
    התלושים כל הזמן. כל חודש לשבת עם
    המעביד, שהוא והם יתרגלו.
    מצפים להם זמנים לא פשוטים.
    הנה, מישהו יודע בדיוק מה עם הועד
    ב"הארץ" ? עוד יבוא יום שבו יבכו שלא
    היה ועד וכ"ו ב"ישראל היום".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s