ערפל

מהו ניצחון על איראן, מהו ניצחון באולימפיאדה לעומת נצחונה של השרה נתניהו על העוזרת ליליאן פרץ? זה לא ראוי למקום מכובד בשער מתחת לענייני הבלה בלה על איראן? בטח שכן (כשליש מע' 7)!

בידיעה מצוטטים "גורם" ו"ידיד".
הנה מה שאמר ג':

גורם בסביבת משפחת נתניהו הבהיר אתמול כי "מדובר בהישג מרשים אך צפוי, עוד אחד בשורה של ניסיונות לפגוע בשמה הטוב של משפחת נתניהו ובגברת נתניהו, ששוב התברר כי אחרי שהתפרסם ברעש גדול, אין לו כל טעם להתקיים".

האם נתן אשל הוא גורם או ידיד? אם חנוך דאום הוא ידיד או גורם? ואולי הרה"מ עצמו פטפט עם כתבינו?
במעריב אפשר לקרוא ידיעונת בטור צד בע' 20 ובעמוד הבית. גם באותו ע' בידיעות אפשר למצוא ידיעה, אפילו נרחבת יותר עם הכותרת "ליליאן פרץ: 'מרוצה מההסכם שהושג עם שרה'" (לא, לא צריך "נתניהו", למה?).
גלובס
: ניצחון לשרה נתניהו.

הראשיות

ידיעות ומעריב חוגגים: לאובמה אין זמן לפגוש את נתניהו. בידיעות, כרגיל, משקיעים יותר: פונט יותר גדול, עיצוב יותר דרמטי.
אבל אופס, עדכון: אובמה מכחיש והתקשר הלילה:

"השניים הבהירו האחד לשני כי הם נחושים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני", נכתב בהצהרה. עוד הכחישו בבית הלבן את דברי הבכירים בירושלים, לפיהם אובמה סירב לפגישה המתוכננת בארצו. "בניגוד לדיווחים, לא הגיעה בקשה מנתניהו לפגישה עם אובמה בוושינגטון ועל כן ממשל אובמה לא סירב לבקשה", טענו.

בכפ' 2-3 בישר"ה: "מתח עם ארה"ב, ובממשלה" (עוד כות' תמהונית).

בכות' הראשית מנהלים מאבק נגד ברק. הנה גייסנו את יעלון, שאומר: "ברק לא נותן גיבוי משיקולים מפלגתיים". למי לא נותן? אה, לנתניהו, ועל כך בכות' המש': "במקום לחזק את רה"מ, הוא פותח מערכת בחירות על גבו".

מעריב שלום

"מאות עובדי מעריב הפגינו: חשש ש-2,000 מפוטרים לא יקבלו פיצויים". כך בשער הארץ עם הפניה למארקר וידיעה נוספת בע' 10. משקיעים שם.
המרד והמרמור בקרב עובדי הארץ והתכנסות המחאה אתמול נעדרים מהדיווח על השכנים.
שער המארקר: "עובדי מעריב הפגינו: נוחי – איפה הכסף?" גם אמיר טייג מזכיר את הד.נ.א הארגוני ואת העשור האחרון שבו החלה ההתדרדרות.
שישה עמודים ראשונים במארקר עוסקים בענייני מעריב.
שאלות ותשובות על הנוהלים כשקופת הפיצויים ריקה.
"דנקנר רואה בעובדי מעריב סחורה שאפשר לזרוק לים".
ועוד מאתמול: עובדי מעריב לשעבר מספרים איך נעשקו.
בקופת מעריב חסרים 30 מ' ש' לפיצויים.
הכשרת היישוב מאפשרת למעריב דחייה של השכ"ד על בית מעריב.

בלהט האירועים בימים האחרונים לא הוזכרו שני אנשים: המוציא והמביא של מדיניות מעריב בענייני פיצויים: החשב המיתולוגי שבתאי חתם, שיצא לגמלאות לפני כמה שנים והמנכ"ל שפרש בנסיבות אמממ, מיוחדות, רוני קליינפלד, שגם לו יד ורגל בכל ההילולה הזאת. נקווה שיעלו שניהם על דוכן העדים בבוא העת.

אני חוזרת על מה שכתבתי אתמול: הדברים לא חדשים. הם כתבו ב-2010 וב-2011. העובדים העדיפו להתעלם, כמו גם מסיפוריהם (כולל שלי) של מי שנאבקו בציפורניים לקבל את המגיע להם.

כבר ב-2010 נכתב על כספי הפנסיה בהארץ. ביולי 2011 נפתחה חקירה על חשדות לזיופים בטפסי הרשמה לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של רבים מעובדי מעריב. מעריב התלונן במשטרה.

תזכורת לפוסטים מאתמול:
– הביזיון של מעריב. כולל התביעה שלי את העיתון.
– יו"ר דירקטוריון מעריב כותב לעובדים.

מרשים: כפולת האמצע של מעריב מסקרת את הפגנות העובדים ומתארת את המצב לאשורו. בסוף הידיעה המרכזית מוזכרים האירועים בהארץ. בצד, מרדכי חיימוביץ'.

– גם בעמודי הדעות יש איזשהו קטע צמחוני מאוד של יוסי אחימאיר הנזכר בימי הדסק לפני 37 שנים, וסופד לאיציק ינאי, עיתונאי לשעבר.
– עורך בספורט מעריב מסכם חמש שנים ולא כועס על אף אחד.

בישר"ה הפגנת מעריב מסוקרת רק בקצרה בניוזלטר.
בידיעות יש ידיעה בממון (ע' 4).

כותב tc בתגובה הבוקר:

קחו עורך דין ותתבעו את המגיע לכם. מעבר לזאת כל פעולה היא ברכה לבטלה. אתם אומרים שמגיע לכם, דנקנר והשני מאשימים שהחתול אכל את המחברת בה היו רשומות ההפרשות הפנסיוניות. אף איש עסקים לא פתח את הארנק בגלל מכתבים, הפגנות ודיבורים מבלי שהיה פסק דין או איזה מקום שאפשר לשבות כדי לתפוס אותו מהביצים. מכיוון ששביתה לא תזיז לאף אחד, מה שנותר זה עורך דין שיעבוד בעוד כל האחרים יכולים ללכת לים ולשחות והתוצאה תהייה זהה

ואחרי כל זה נראה לכם ששלמה בן צבי עדיין ירצה לקנות את מעריב, תהיה הקליפה הזו אשר תהיה?
בינתיים הוא מכחיש שהעסקה התפוצצה.

ישראל היום Vs ידיעות

הנה פרק חדש (וזה הקודם):
אחח, כמה טוב שיש לנו עיתון, כך יכול עמוס רגב להפקיע את ע' 9 למלחמה נגד נוני מוזס. בטוח שני מיליון הקוראים שלו נורא מתעניינים בזה.

….מומלץ לברנע (מתייחס לקטע שכתב הלה אתמול, V), כשהוא יוצא ממלונו בוושינגטון, לשם הוא מגיע לעתים, להתבונן מקרוב בתיבות הצבעוניות המוצבות שם בכל קרן רחוב. מחולקים שם עיתוני חינם מכובדים ונפוצים: ה"אקספרס", היוצא לאור מבית ה"וושינגטון פוסט", וה"אקזמינר", מתחרהו. ה"אקזמינר", לידיעת ברנע, מופץ לא רק במקומות ציבוריים, אלא מחולק גם ב-300 אלף(!) בתים באיזור וושינגטון. חינם. (בניגוד למה שכתב אתמול ברנע, "ישראל היום" אינו מופץ כיום חינם לבתים, אלא רק למנויים המשלמים את עלות ההפצה). הכנסות ה"אקספרס" וה"אקזמינר" באות ממקור אחד בלבד: המודעות.
ואגב חינם: "ידיעות אחרונות" עצמו מפיץ לפי ההערכות יותר מ-100 אלף עותקי חינם ביום, ובנוסף הוציא עיתון חינם, "24 דקות", שנכשל ונסגר. וגם "מעריב" מפיץ עותקי חינם. וערוצי הטלוויזיה הם בחינם. ואתרים כמו "ynet" הם בחינם. זו המציאות. לא המצאנו את הגלגל; אנחנו פשוט משתדלים להיות טובים יותר.

וכנהלאהוכנהלאה.
אני חוזרת ומבקשת ברצינות: עורכי ישראל היום נקראים לקחת קורס דחוף בפיסוק. אי אפשר להבין כותרת כזו: "דמוקרטיה, נוסח נוני מוזס". בשביל מה הפסיק?

הפוליטיקאים העשירים בישראל


פורבס
מדרג את החבורה העליזה. הידעתם בכמה מוערך הונו של העיתונאי/פוליטיקאי יאיר לפיד? ב-22 מיליון שקל. זוכרים את אמא שלו מתראיינת לפני שבוע וחצי לידיעות ומספרת איך יאירק'ה ויתר על חיי הנוחות?

"אני מעריצה את יאיר על האומץ שלו לעזוב נישה כל כך נוחה"

ומתוך פורבס:

את עיקר הונו צבר לפיד במהלך השנים מעיסוקיו בתקשורת, מהרצאות שהעביר ומן הספרים שכתב. עוד לפני שהחל את עבודתו כמגיש חדשות, כיהן לפיד במשך חמש שנים כפרזנטור של בנק הפועלים. במהלך שנים אלה השתכר כ-4 מיליון שקל. בנוסף לעשייתו הטלוויזיונית, לפיד הוא גם סופר ועיתונאי מוערך. באמתחתו 11 ספרים שמכרו למעלה מ-20 אלף עותקים כל אחד, כאשר ספרו "זיכרונות אחרי מותי", שיצא לאור ב-2010, ובו הוא כותב בקולו של אביו שנפטר, מכר עד היום יותר מ-100 אלף עותקים. על פי מקורות בכירים בשוק הספרים בארץ, לפיד, הנחשב לסופר מצליח בישראל, מרוויח כ-20% ממחירו של כל ספר. בחישוב כולל, מסתכמות הכנסותיו המוערכות ממכירת ספרים בכ-4.8 מיליון שקל.
הנכס הגדול ביותר בבעלות לפיד ורעייתו ליהיא הוא הקוטג' בו הם מתגוררים בשכונת רמת אביב ג' עם ילדיהם. על פי ההערכות, מגיע שוויו של הבית לכ-8 מיליון שקל.
תגובת יאיר לפיד לנתונים: "הלוואי!!!".

אבל לפיד כבר התגלה כמכחישן סדרתי שדבריו רחוקים מהאמת, כך ש.

במקום הראשון נמצא, כמו בשנה שעברה, השר סילבן שלום.
במקום השני, יעקב נאמן.
במקום השלישי, אהוד ברק.
במקום הרביעי, מאיר שטרית.
במקום החמישי, ד"ר לאה נס, האישה היחידה ברשימה.
במקום השישי, בנימין נתניהו.
ולדירוג המלא.

והפוליטיקאי ההולל בישראל

סטס מיסז'ניקוב לא רוצה ללכת לישון בעשר ומכחיש הכל. מי אמר לך ללכת לישון בעשר?
בעיקר אהבתי את "מעולם לא הייתי במועדון חשפנות".

נשים נשים

נשות המוסד מדברות  (ורד רמון ריבלין ליידי גלובס).
הנה חמש הראשונות ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל:
ענבל קרייס, מנהלת פרויקט חץ 3
רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בלל
שלי יחימוביץ', יו"ר העבודה
שרי אריסון, בעלת קבוצת אריסון
מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר

יאנה גורליק תישאר בכלא הצבאי עוד עשרה ימים. הסיבה: מפקדי הכלא ואנשי הרפואה רוצים לבחון את מצבה הנפשי והפיזי.
חוץ מזה הפרקליטות רוצה להטיל עליה חמישה חודשי מאסר. אשכרה הצבא התחרפן לגמרי.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

במאי אללה איסלאם, דוד דרעי, דוחה טענות על גזענות.
לעומתו, ארגון קשב מנתח את חוליי הסדרה, לפחות על פי הפרק הראשון שלה:

מבדיקה שערכנו נראה שהאג'נדה שלה נקבעה מראש, והתוצאה מלמדת על רשלנות, עיוות וסילוף של חלק מהעובדות.
[…]
יחזקאלי והצוות שלו מסתובבים בשכונות העוני בערים אירופאיות, ומתחזים לצוות הפקה פלסטינית. הם פוגשים (באקראי?) עוברי אורח ומשוחחים עמם. חלקם זוכה לזמן מסך ארוך, חלקם מסתפק במשפט בודד. בין המפגשים הללו משודרים קטעים של התנגשויות אלימות בין משטרה לצעירים, מכוניות בוערות, וסצנות אלימות נוספות.
בין לבין זורק יחזקאלי נתונים שונים שנותנים מסגרת "עובדתית" לסיקור: "יש 200,000 עירקים בשוודיה", ב"מלמו יש 20% מוסלמים (40% לפי הראיון שלו ברדיו)", "הפשע כאן עלה בשנה האחרונה ב600%", ועוד. על מנת לעבות את הרקע העובדתי מרואיינים לסדרה אנשי רוח ומשטרה שנותנים את המסגרת לסיקור.
אלא שבדיקה שלנו העלתה כי הרכיבים הללו מעוותים, לא אמינים, ולעתים פשוט מסולפים.

הקשר בין קריסת מעריב לנחיתה על הירח (עומר כביר).

לפני פיזור

שני (+) נעדרים נזקפו לחובת הבלוג בחודש האחרון:
מרטין.
חייל זקן.
הסיבה: חילוקי דעות ביני לבינם על ניהול קרנות הפנסייה והפיצויים. אה, וגם על מה ראוי לכתוב בטוקבק.
גם מעלי (לשעבר צג) נעלם, אלא שהוא סוכן מוסד שעושה סנפלינג, בא והולך. כך שמתישהו יחזור.
מקום קבורתם לא נודע. יהי זכרם ברוך.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

149 תגובות על ערפל

  1. שולמית הגיב:

    "חוץ מזה הפרקליטות רוצה להטיל עליה חמישה חודשי מאסר. אשכרה הצבא התחרפן לגמרי." ממש טמטום ורשע. כעת עוד סיפור עם צעיר שהיגר לשוודיה.

    אהבתי

  2. מסכל ממוקד הגיב:

    הסרטון של ליף בהחלט חביב, אך לא עולה מתקרב למקור שממנו הוא מועתק.

    החל מהדקה ה 3:37 חקירה כנגד מי שלא משתף פעולה.

    אהבתי

  3. רטקסס הגיב:

    דפני ליף בסרטון ברכת שנה טובה משעשע.
    נחמד.
    מומלץ להישאר עד הסוף, ושלוש נקודות למי שזוכר לאיזה קרן תרם ג'ורג' קוסטנזה 😉

    אהבתי

  4. מסכל ממוקד הגיב:

    אפשר לסכם, ש"קשב" מספר אגדות האחים גרים.

    כי בכל זאת, קשב – המרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל", קיבל 485 אלף יורו עבור פרויקט עם השם האירוני"גם מלים יכולות להרוג .
    אנחנו באיחוד האירופי, מושקעים עד הצוואר באיסלמיזציה ויותר נכון היא מושקעת בהמשך קיומו של האיחוד-האירופי הקורס.

    אתם מבינים נייטיביז יקרים במידל-איסט, מילים יכולות להרוג.
    גם אם אתה שגריר ארה"ב בלוב או קוראים לך יחזקאלי ואתה חושף את העובדות לאור.

    אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      אגב, משום מה לא מצוין בויקיפדיה שיזהר באר שהקים את קשב, הוא גם המיסד של בצלם.

      אהבתי

      • מסכל ממוקד הגיב:

        מצוין שאתה מזכיר את העובדות, משום שויקי היא לא משהו לסמוך עליו.

        אגב, מי שמשווה בין פעיל הסתה אנטי-ישראלי, יזהר קשב מי שהקים את בצלם וכיום מנהל תא קשב.
        הטיפוס שאישית היה ממפיצי תעמולת "ישראל רצחה את מוחמד אדורה" ברחבי העולם, כמו גם העברת מידעים שקריים לחלוטין ליצירת דו"ח גולדסטון לבין הביקורת של לאטמה- פשוט פיספס לחלוטין את הפאזות שבה הן פועלות.

        אהבתי

        • אנונימי הגיב:

          הנקודה שלי, שבצלם היה הראשון לגבות תצהירים מידי פלשתינאים, רובם ככולם דרך מתורגמנים מגמתיים. שום דבר לא נבדק ואת החומר הזה הפיצו בדו״חות לכל העולם. מה לא נראה ליזהר באר כיום? שצבי יחזקאלי בניגוד אליו דובר ערבית? שהערבים שהוא דיבר איתם סיפרו לו את האמת ולא הגירסה שהאשכנזים רוצים לשמוע?

          אהבתי

          • מסכל ממוקד הגיב:

            מסכים לגמרי. וכאמור מה שהוא עשה בבצלם הוא עשה גם בקשב רק תוך חבישת כובע אחר.
            כאמור את הפצת עלילות א-דורה הוא ביצע בקנאות תחת קשב תוך טענה להטייה בתקשורת הישרלאית(למרות שבפועל עד למשפט הצרפתי רק כלי תקשורת אחד "מקור ראשון" והפיזיקאי נחום שחף לפניו היו בצד הרציונלי).
            מעבר לזאת . קשב, של יזהר באר, ניסה לטעון ש"חיילי צה"ל מוציאים להורג בכוונה אזרחים תמימי במהלך עופרת יצוקה".

            http://www.keshev.org.il/media-blog/we-know-israeli-soldiers-dont-kill-on-purpose.html
            זה גם דו"ח שהאירגון הקיקיוני שלו העביר לגולדסטון (שכזכור חזר בו והודה לפחות חלקית שהזינו אותו בשקרים).

            אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    אני אסכם את הטענות של קשב:
    1) מרואיינים בעלי אג'נדה הוצגו כ"מומחים אובייקטיבים" עם תארים מטעים.
    2) הבאת דיעות רק מצד אחד של המתרס הפוליטי.
    3) הדבקת סרטונים מאירועים לא קשורים.
    4) הצגת סרטונים ללא הסבר של האירועים שקדמו לסרטון המוצג.
    5) שימוש מגמתי בנתונים סטטיסטיים.
    אכן, כפי שהם אומרים:

    "אין זה מקצועי להביא דעה מסוימת אחת, ולהימנע מהבעת דעה נגדית. הטעיית הצופים מתקיימת כאן בשיטות של פרופגנדה פוליטית, לעתים עם קורטוב של תאוריות קונספירציה. כך לא עובדת עיתונות חוקרת, רצינית ואמינה".

    ועכשיו שאלה: למה גוף מקצועי, ביקורתי ונטול פניות כמו "קשב" בוחר לבודד ולבקר דווקא את התחקיר של יחזקאלי, כאשר התקשורת הישראלית מספקת אינספור דוגמאות אחרות העונות לכל הסעיפים הנ"ל, דווקא מהצד הנגדי של המפה הפוליטית?

    אהבתי

  6. אורי הגיב:

    מישהו יודע מה מקור הונו של מאיר שטרית, המופיע ברשימת פורבס? למיטב ידיעתי, הוא איש ציבור מזה שנים רבות ואשתו מנהלת משרד יחסי ציבור.
    כדי להופיע ברשימת פורבס צריך כיסים עמוקים מאד. לכן יש עניין ציבורי בשאלה על מאיר שיטרית.

    אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    אני דווקא מעדיף את הפוליטיקאים שלי עשירים (בתנאי שהתעשרו באופן לגיטימי כמובן).
    ככה יש פחות סיכוי שהם יהיו מושחתים בזמן שהם יושבים על הכסא.

    אהבתי

  8. מתן דואני הגיב:

    ידיעות ומעריב מוכחים למה צריך לסגור את העיתונים האלה
    בעוד שידיעות יצא בכותרות ענק ביחד עם מעריב באה התגובה של אובמה שהתקשר מיוזמתו לנתניהו ואפילו דיברו מעעל שעה
    זה רק מראה שידיעות =שקרים מעריב =שקרים
    עיתון מודפס זה פאסה חבל על הנייר ועל העצים

    אהבתי

  9. דודי הגיב:

    נחום ברנע צודק בנקודה אחת.
    הבעיה היא מחירי המודעות של "ישראל היום" אל מול גודל החשיפה שלהם.
    הם מוכרים במחירי הפסד ובכך גורמים לשאר העיתונים, שלהם אין בעלים עם כיסים כמו של אדלסון, להוריד מחירים וכתוצאה מזה, לפטר עובדים לאור ההכנסות הנמוכות.
    זאת הבעיה ולא עצם חלוקת העיתון בחינם.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      רגב מכחיש (ציטוט מהטור שלו):

      ברנע ודומיו טוענים עוד, כי מחירי המודעות ב"ישראל היום" נמוכים מדי. ראשית, לא נכון. ושנית, עדיף לברנע, כמו לרוב העיתונאים בכלל, שלא להציג עצמם כמבינים בענייני כספים. צריכה להיות "חומה סינית" בין המערכת לבין הצד המסחרי. ברנע, אגב, אמור לדעת גם את זה: הוא היה עורכו של השבועון "כותרת ראשית", שנסגר. גם בגלל קשיי העיתון "דבר", שהחזיק אז חלק מהבעלות; גם מחוסר מודעות; וגם מהסיבה הפשוטה, שלא רבים טרחו לקרוא אותו.

      אהבתי

      • דודי הגיב:

        רגב לא מכחיש, הוא רק טוען
        שהמחירים לא נמוכים מדי.
        מחיר עמוד בישראל היום עומד
        על בערך 15,000 ש"ח.
        עד לכניסתו של ישראל היום לשוק,
        ידיעות מכר עמוד כזה בין 100 אחוז
        ל200 אחוז יותר.

        המצב אגב, אמור להיות בכלל הפוך,
        ישראל היום עם חשיפה גבוהה יותר,
        ועם מערך הפצה עצום כל כך,
        אמור למכור יקר יותר מידיעות.

        זה שהמצב הפוך, ולא משנה אם הפערים
        גדולים או גדולים מאוד,
        זה מצב בעייתי.

        אדלסון מחר יכול לפתוח גם רשת של
        מוצרי חשמל שימכרו במחירי הפסד,
        למשל, טלוויזיות לד ב-500 ש"ח.
        או לפטופים ב-200 ש"ח.
        כך הוא ירסק את כל המתחרים.

        האם זה הוגן?
        האם יש לאפשר צעדים כאלו גם בשוק חופשי?

        זה שווה דיון ציבורי.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          ומה רמי לוי עושה?
          ומה כל חברות הסלולר החדשות?
          לא ריסקו את סלקום פלאפון פרטנר?
          שוק חופשי, לא?
          על סלולרי אתה מוכן לשלם פחות, אאל"ט?

          אהבתי

          • דודי הגיב:

            השאלות שלך נכונות.
            לכן כמו שאמרתי, זה שווה דיון ציבורי.

            כי גם שוק חופשי אינו פרוץ לגמרי ע"ע "היטל היצף".

            אהבתי

          • סתמאחת הגיב:

            השאלה היא האם מדובר בשבירת השוק לצורך יצירת מונופול או בשבירת מונופול על ידי יצירת תחרות.
            הפלאפונים והעיתונות נראים דומים אבל להבנתי המהות שלהם הפוכה, משום שחברות הסלולר לא שוברות את השוק כדי להעיף מתחרים, אלא עובדים על מתח רווחים נמוך יותר שמאפשר להן קיום סביר וללקוח מוצר במחיר פחות מונופוליסטי.
            אני גם חושבת שאפשר למדוד את הדברים האלו די בקלות על ידי הערכת שווי המוצר הגולמי לעומת הרווח (כמה עולה להעסיק עובדים, כמה עולה להדפיס, כמה עולה לספק קו טלפון פעיל, כמה עולה לספק תשתית אינטרנט).
            שוק אחד שמישהו צריך לשבור ונראה שמתחיל להסדק הוא שוק האינטרנט בארץ עם מחירים מופקעים עבור שירות גרוע מאוד. פתאום מסתבר שיש חברות קטנות שיכולות לספק אינטרנט מהיר (עד 100 מגה) בפחות מעשרים ש"ח.

            אהבתי

            • האמיר הגיב:

              במקרה שלשום יצא לי להציץ במגזין טכנולוגי כלשהו שעשה בדיקה של רוחב הפס בפועל שמקבלים בחיבורי ה- 100Mb והמסקנה היתה ששלושת הגדולות מספקות רוחב פס גבוה יותר בצורה משמעותית מאשר הקטנות.

              אהבתי

              • סתמאחת הגיב:

                לא יודעת מי מטעם מי בדק. אני יודעת שאחת משלוש החברות הגדולות (וגם את הרביעית אני מחשיבה גדולה) גבו ממני פי 2 ממה שאני משלמת היום עבור פי 4 אינטרנט (ועוד קיבלתי מבצע סטודנטים שבמקרה יצא יותר יקר מהחבילה של ההורים שלי באותה חברה). אני גם יודעת שבבדיקת מהירות באתרים שונים בארץ ובחו"ל מהירות האינטרנט שלי עכשיו מגיעה למהירות עליה אני משלמת, אצל החברה הגדולה היה לי מזל כשהגעתי לחצי.

                אהבתי

        • אחד אחר הגיב:

          כבר ציינתי את ההבדל בפעם הקודמת שדיברו על זה.
          הבעיה עם מחירים נמוכים היא בעיקר שהיא פוגעת בתעשיה מקומית-לא במוכרים- מכירת מוצרי חשמל לא פוגעת בתעשיה אלא רק בחנויות ויבואנים -וישראל היום הוא עסק ישראלי לכל דבר ולכן אין כאן את הבעיה
          אם הייתה מוכר למשל מוצרי חלב במחיר רצפה אז היה מקום לדבר על מחירה הצפה.

          אהבתי

  10. מיכה הגיב:

    לגבי עשרו של יאיר לפיד: אני רחוק מלהיות ממעריציו של האיש, אבל לדעתי הערכת השווי מנופחת מאד. אני לא בקי בכל סוגי ההכנסות שמוזכרים שם אבל יש לי מושג מסוים על הכנסותיהם של סופרים שכותבים ספרים רבי מכר. אין מצב שלפיד קיבל 4.8 מיליון ש"ח על אחד עשר ספרים גם אם כולם עברו את עשרים אלף העותקים ואחד הגיע גם למאה אלף. הוא יכול לראות את עצמו כבר מזל אם הגיע למחצית מזה – כשכמובן הסכומים הם לפני מס.

    אהבתי

  11. לירון הגיב:

    לגביי קשב ו"אללה אסלאם".
    כמובן שהשגיאות מעוררות שאלות, אבל עושה רושם שאף אחד לא חולק על כך שיש בכל המקומות הללו מובלעות אסלאמיות אליהן המשטרה לא נכנסת וזה מבחינתי אומר דרשני. זה כמובן גם מעוות את הנתונים.

    חוצמזה, אני חושב שההערה על הפוליטקלי קורקט של האירופאים ע"י צבי יחזקאלי הייתה במקום.

    אהבתי

    • שרוט הגיב:

      בינתיים בני דודינו המוסלמים שוב מתחילים לרצוח כי מישהו אמר מילה על ה"נביא" מוחמד. כנראה שזו תגובה אינסטינקטיבית אצלם – מישהו חושב שמשהו לא בסדר עם האסלאם = לרצוח. מה שמוכיח שמשהו לא בסדר עם האסלאם

      אהבתי

      • האסלאם דווקא בסדר. הדברים כתובים בשחור על גבי לבן ומושמעים בכל כלי התקשורת והחינוך המוסלמים, ובמיוחד הערביים. הטמבלים שלא מבינים ומתפלאים כל פעם מחדש- הם שצריכים להבדק.

        אהבתי

      • ניימן הגיב:

        להבנתי הבעיה היא הנפשה של מוחמד – שזה איסור חמור שבחמורים באיסלאם. במילים אחרות: רוצה לרדת על האיסלאם? בכיף אחי, רק אל תגע לי במוחמד.

        אהבתי

        • הבעיה היא לא רק באיסור ההנפשה אלא בעצם הביקורת ואפס הסובלנות למי שלא חושב שמוחמד הוא שליח ודבריו, דברי אלוהים חיים. גם בתוך האסלאם אין ביקורת על מוחמד או מעשיו.

          אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          לא רק הנפשה של מוחמד, כבוד המשפחה! ומה לעשות
          באיסלם זה קיצוני. גם ביהדות יש איסורים חמורים
          שבחמורים ועוד יותר חמורים. הנה עוד מעט יום כיפור,
          אפשר לתרגל. ארמית נידה לא ניתן לבעול בשבת ביום
          כיפור הקרוב, כי הוא לא בשבת, אבל לאכול בו בזמן נקניק
          עם אמנטאל אפשר, זה לא מסוכן.
          לא ראינו ולא שמענו שיהודים הרגו יהודי בגלל פרקטיקה
          כזו. ומסעדה לא כשרה ביפו מזמינה לאכול בה (בתשלום !)
          חזירים ושרצי ים, ולא קורה כלום. יש בעיות באיסלם ובנצרות
          (בארה"ב מפוצצים קליניקות להפלה) כאן? קורה, שורפים
          חנות, אבל נדיר ולהרוג לא הורגים, לפחות עדיין לא.

          אהבתי

  12. לחם הגיב:

    כעבור שנה: עשרים אחוז מהעיתונאים במעריב מצאו עבודה מתגמלת יותר, ביניהם בן כספית שהביא למעריב המון סקופים (פרשת אוחנה) והיה שווה כל שקל שקיבל וקלמן ליבסקינד שבמדינות המערב המתוקנות היה כותב בעיתון ימני סהרורי וזניח וכאן הוא במרכז הבמה. שלושים אחוזים מצאו עבודה די דומה ברמתה ובשכר לזה שהיה להם במעריב. שלושים אחוזים מהעיתונאים איכשהו שורדים מחוץ לעיתונות, אומללים אבל לא רעבים לגמרי, ועשרים אחוזים עדיין מובטלים. ונוחי דנקנר? הוא נחלץ מהצרות הכלכליות, ממשיך להיות גבור עולם העסקים שמעריץ אותו אפילו יותר מפני שהוא שרד את כל הקשיים. כמו בני גאון שפיטר מאות עובדים וכתב ביחד עם בועז גאון ספר שמהלל את הקשיים שלו (למי אכפת מהעובדים) והפך להיות יקיר הקהילה העסקית והוריש לילדיו הון עתק שנצבר על גבם של הפועלים האומללים, כך יהיה גם דנקנר, נערץ, מוערך, הוא העז וניצח, ולעזאזל העובדים, מי זוכר אותם בכלל, שימותו בשקט ולא יפריעו לנו להמשיך לעשות עסקים.

    אהבתי

    • הומר סימפסון הגיב:

      קלמן ליבסקינד, עם כל מגרעותיו, אחראי לכמה מהתחקירים הגדולים ביותר של 20 השנים האחרונות (עמותות ברק, גלנט ועוד).
      כל השאר יצוק בסלע.

      אהבתי

    • אתון הגיב:

      לגבי ליבסקינד. במדינות מתוקנות, הגילויים המרעישים שלו על מסירת חצי המדינה לסחטנים מהמגזר הבדווי, על האיפה ואיפה הגזענית האנטי יהודית הנהוגה בפרקליטות המדינה, על עלילות שקר נגד מתנחלים ונגד צה"ל, על עבירות אתיות מחרידות בכלי תקשורת ציבוריים, ועוד ועוד, לא היו מוצנעים בתוך טור דעה אישי (שגם הוא הוענק לקלמן רק אחרי שהוכיח את עצמו כתחקירן-על בתחומים שפחות מציקים לשמאל) – אלא עולים לכותרות ראשיות. למרבה הבושה, שאר עיתוני השמאל-מרכז כלל לא מטפלים בנושאים הללו, ומעריב עושה זאת כמי שכפאו שד וכאמור מחביא את זה בטור אישי, והס מלהזכיר בעמודי החדשות. אבל כל ברווז צולע של הכתב יוסי אלי למשל, על סכסוך שכנים שבו צד אחד ממרר את חיי הבניין וצד אחר חובש כיפה ולכן הוא הרשע, או סיפור הבריכה הפתטי מאתמול – מקבל במעריב כפולת עמודים בקונטרס החדשות עם כותרת ענק.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        חלאס עם השטויות. מה עניין "במדינות מתוקנות" לכאן? במה חטאה המדינה והתנהגה לא בסדר בנוגע לליבסקינד?

        הוא כותב במעריב כבר עשר שנים (נדמה לי). בתקופתו ערכו את העיתון עורכים שונים, שהחליפו עורכים תחתיהם, וכמעט כולם ניסו גם להגדיל את המכירות במגזר המכונה "המחנה הלאומי". את כל הטענות שלך עליך להפנות לאותם עשרות עורכים שעברו שם בבניין, ולא אל המדינה (ובמשתמע, בעקיפין, גם אלי כאזרח).

        אהבתי

        • אתון הגיב:

          אני מסכימה איתך במאה אחוז, קפטן. באומרי "במדינות מתוקנות" רק חזרתי על הביטוי של המגיב "לחם" במשפט שלו על ליבסקינד, המשפט שאליו התייחסתי.

          אהבתי

    • שולהלה הגיב:

      בן כספית שווה כל שקל שקיבל??? האיש בלתי אמין לחלוטין, ממציא ידיעות, משנה את דעותיו על פי כיוון הרוח ולא שוכח להזכיר 'אמרתי לכם' למרות שמעולם לא אמר. כשכותב כזה הוא הכוכב הראשי שלך, אין פלא שמעריב מתדרדר כך

      אהבתי

    • קורא הגיב:

      נוחי לעולם לא יהיה יקיר העולם העסקי. למעשה, בעולם העסקים ידברו עוד עשרים שנה על הטעות שהוא עשה בקרדיט סוויס. הוא הדוגמה המושלמת לכישלון עסקי ולהיבריס וכבר עכשיו נחשב ככזה.

      אהבתי

    • אחד אחר הגיב:

      לחם
      אני מבין שההגדרה שלך למדינה מתוקנת זה מדינה בה רק האנשים ה"נכונים" יכולים לכתוב במיינסטרים- לא קראתי כל מה שקלמן כתב- אבל אני אודה לך אם תפנה אותי למה שנראה לך כימני סהרורי בדבריו.

      אהבתי

  13. ז'ורז' סאנד הגיב:

    המשיכי בעבודה הטובה.

    ואני אשב לבד בחושך.

    אהבתי

  14. חייל זקן הגיב:

    הסיבה: חילוקי דעות ביני לבינם על ניהול קרנות הפנסייה והפיצויים

    חילוקי דעות?
    תחילה צינזרת מילה אחת בתגובה. כעבור שעה צינזרת מילה נוספת באותה תגובה. לאחר שעברה שעה נוספת שבת ומחקת את כל התגובה והוספת איחולי היזקקות לפיליפיני. לא עבר זמן רב וה"עו"ד" התגייס לסייע לך ושיגר אלי בעיטה לפנים. למחרת הפך הקשיש המסתייע בפיליפיני לאויב המאיים להשתלט על הבלוג, מה שהופך אותו לטרול שראוי לפוסט מיוחד.
    כחייל זקן אני מצדיע לך על רוח הלחימה. (ירחם השם על החתול שהשתין לך על העיתונים).
    מקום קבורתם? תנוח דעתך, נותרתי קורא נאמן שלך, אבל כשחוטפים אש מחליפים עמדה. פשוט עברתי מהספסל ליציע.
    המשיכי בעבודה הטובה.

    אהבתי

    • ז'ורז' סאנד הגיב:

      זה מתחיל להזכיר את ההצבעה על הדיסלייקים.

      אהבתי

    • מסכל ממוקד הגיב:

      לגבי העו"ד שיכור הכח הזה שהציע לבעוט לך בפנים ושלצערנו אף קיבל את חיזוק כותבת הבית בתגובה לאותו פוסט- אני מוכן להמר שהוא מהזן, שבאותו יום ממש בבית המשפט, התחנן כדי להוציא עוד עבריין ממעצר אחרי שאיזה עובר אורח חוצפן הפגיש את ראשו עם סכיניו וברכיו של העבריין החביב.

      אני גם מוכן להמר עו"ד Low life בריון מקלדת , הוא יצור שאם היה ניצב מול לוחם במיל. (צעיר או זקן) היה צווח כמו תרנגולת שחוטה ובורח בבהלה עם צימוקיו המינייטורים בפיו, רגע לפני שכל אחד מאתנו היה מגרד אותו בקלות בשפכטל מהקיר.

      אהבתי

    • שולהלה הגיב:

      נו, לפחות חזרת.

      אהבתי

  15. רטקסס הגיב:

    זה הגיוני שפרשיה אשר בתחילתה נמרחה בכותרות הראשיות לאורך כמה ימים תזכה לכותרת ראשית גם כשהפרשיה מסתיימת, לא? כך נראה לי.
    אגב, הטור של ברנע אתמול באמת היה מגוחך. ולחשוב שהאיש זכה בפרס סוקולוב ובפרס ישראל, ויש לו בעלות על ככה"נ הטור הנקרא ביותר בישראל (טור פותח, "המוסף לשבת", ידיעות).
    לא לימדו אותו שעם כוחות גדולים מגיעה גם אחריות גדולה?

    הסיקור של הפגנות עובדי מעריב במעריב מעניין מאוד. כל הפרשיה שווה איזה טור אורח מטל רז, לא? 🙂

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      ברנע (במיוחד מאז שקיבל את פרס ישראל) מביך את עצמו באופן קבוע – בין בטעויות עובדתיות ובין במלחמות שהוא מנהל באופן קבוע, בשליחות המו"ל או בשליחות עצמו (למשל נגד שלי יחימוביץ' או ניר ברקת, או בעד איתן כבל). הוא גם לא יודע תמיד לשים גבולות אתיים – הוא היה צריך להמנע, למשל, מכתיבה על פרשת אילנה דיין וסרן ר', בהתחשב בעובדה שהיא עמדה בראש הוועדה שזיכתה אותו בפרס ישראל וסיפרה אז בראיונות איך היא ביום ששי קוראת "קודם כל נחום". ולמרות כל זאת, טורי יום ששי שלו מעניינים ושווים קריאה. רק צריך לזכור את הפילטר.

      אהבתי

  16. ז'ורז' סאנד הגיב:

    גם מיקי בחזקת נעדר.מיקי ומעלי נעלמו יחדיו (שניהם מהצפון) מאז השינוי בנהלים.

    אהבתי

  17. אוריה הגיב:

    כמה שישראל היום לא ידגישו את 'ניצחונה' של שרה, זה לא יתקרב לבולטות שנתן ידיעות להגשת התביעה נגדה. אז זה פרנס כותרות ראשיות.

    אהבתי

  18. נורית הגיב:

    הצבא התחרפן לגמרי בענין יאנה גורליק. האשה בת 30 כלומר לא יחיילו אותה בלאו הכי. הצבא החליט לעשות על גבה "ויראו וייראו". לצה"ל לא חסרות חיילות (פקידה פחות פקידה יותר) אבל חיפוש קל באינטרנט הבנתי שצה"ל החליט להעניש את המשתמטות משרות צבאי תחת איצטלת הדתיות וזה בסדר מבחינתי רק שלא עושים כלום בענין. ב-YNET פורסם במאי כך: "על פי הנתונים, עלה מספר העריקים בצה"ל מ-1,800 בשנת 2010 ל-2,700 השנה, לצד 1,800 משתמטים. הצד הנשי מככב ברשימה, עם לא פחות מ-700 עריקות ו-800 משתמטות רשומות בצה"ל, חלקן בשל תצהיר כוזב על היותן דתיות (כמעט כל נערה שנייה לא מתגייסת בשל כך)". "עד כה נעצרו כ-200 עריקים ועוד כ-15 משתמטים". כמה מתוך הנתפסים הן נשים? האם ה-1500 נשים שהשתמטו זה רק השנה? או שזה מתחילת הגיוס הצבאי? (ברור שלא). בקיצור עירפול כרגיל. צה"ל החליט להראות מי פה הבוס אז תספו אשה שחיה בקנדה ועושים ממנה "מקרה לדוגמה". לעומת אלפי הנשים שמשתמטות מאז קום המדינה שלא עשו להן כלום עד כה, הנה מצאו אחת. יופי לצה"ל.

    לגבי הפוליטיקאים העשירים, זה משנה את התמונה של השחיתות במערכת השלטונית? לא.

    לגבי עובדי מעריב ליבי אתם.

    לגבי אלו שהחליטו לא לכתוב פה כי הכללים לא מתאימים הלם, זה בסדר גמור. למה לחזר אחריהם?

    אהבתי

    • מסכל ממוקד הגיב:

      בקשר למאבק במשתמטים ובמשתמטות אפשר להתייחס לכך בצורה של פליאה מעניין שרירותי, ואפשר קצת לחשוק לעומק.
      א. כבר בימי אשכנזי הצבא הכריז על מהפכה ביחס להשתמטות. הוכרז כי התפיסה השגויה בעבר ש"לצה"ל יש מספיק חיילים" שונתה.
      הסיבות: נחלשה האמונה בתיאוריית הצבא המקצועי במקום צבא החובה.
      ב. עירעור התפיסה הפוסט-מודרנית מימי שנות ה-90' שחדרה כם לתוף צה"ל- "כבר לא יהיו מלחמות קונבציונליות" קיבלה מכה אנושה במלחמת לבנון השניה.

      מעבר לכך-
      אני לא יודע עד כמה אנשים מודעים, אבל המאבק הזה על נשים שמשרתות הוא דווקא מצד אנשים מהזן השמאלי בצה"ל, שדתיים ולאחרונה בהחלט גם מסה לא מבוטלת של חרדים מכניסה אותם ללחץ.

      הם חוששים מכך שצה"ל נעשה מסורתי ודתי יותר, ומכאן הם נלחמים דווקא על כל משתמטת כדי לשמור על איזון "דמוגרפי" בצבא.

      אהבתי

      • תומר הגיב:

        מנין לך?

        (שהמאבק על שירות נשים בצה"ל נעשה על ידי שמאלנים שמבקשים לשמור על איזון דמוגרפי בצבא)

        אהבתי

        • captain beefheart הגיב:

          נובמת, לא ברור שזה המצב?

          המסדר הסודי של השמאל הישראלי, זה שבאמת מנהל פה את העניינים ומתמרן את ממשלות הליכוד כרצונו כבר שלושים שנה – יש לו סוכנים שתולים בצה"ל ובמשרד הביטחון. ברור שהם חוששים מ"השתלטות הימין" על צה"ל. ואיתם חוששים גם אברשה (94) מקיבוץ יפעת, רחל מ"נשים בשחור", שלושה הומואים משינקין ומחלקת התה במשרדי "הקרן החדשה לישראל".

          וגם אני, דעתי לא נוחה מהעניין.

          לא ניתן לזה לקרות. עד כאן. אליטת הסמול rules!

          אהבתי

          • מסכל ממוקד הגיב:

            מאחר שאתה( אולי ) לא חי בארץ הזו, לא שמעת על חילחול איומי הגוג ומגוג שמילאו את השיח התקשורתי המקושקש (בעיקר מאז עידן הטרום-התנתקות והלאה) ומן הסתם חילחלו גם אל חלק מהפיקוד עם המנטרה המקושקשת "החיילים הדתיים יקשיבו לרב ולא למפקד".

            אהבתי

            • אורי הגיב:

              מרוב קשקושים וניסוח בלתי רגיל, אי אפשר להבין את התגובה שלך מסכל ממוקד.
              לצערי, אתה לא היחיד מהטוקבקיסטים שכותב כך שלא ניתן להבין מה אתה רוצה.
              🙄

              אהבתי

              • מסכל ממוקד הגיב:

                אורי, אתה יותר מוזמן לבבל"ט עצמך לדעת.

                בקשר ליחס של שורת פיקוד מסוימת לחיילים דתיים, הנה דוגמה אחת מיני רבות:
                ניצן אלון : "להסתיר מידע מחיילים דתיים"

                אהבתי

                • תומר הגיב:

                  כלומר הקביעה שלך שלפיה המאבק על שירות נשים בצה"ל נעשה על ידי שמאלנים שמבקשים לשמור על איזון דמוגרפי בצבא, היא לא באמת קביעה אלא סוג של הסקת מסקנות "…מן הסתם..." כפי שכתבת.

                  הבנתי נכון?

                  אם כן, אני חייב לציין שאני לא שותף לתהליך הסקת המסקנות הזה שלך.

                  אהבתי

                  • מסכל ממוקד הגיב:

                    לא רק הסקת מסקנות, אלא גם ידע אישי בהכרות עם מפקד שעוסק בנושא.

                    אבל, אני בהחלט מקבל ומבין את הפיקפוק בעניין כל עוד אין לזה פומבי תקשורתי.
                    מאידך, לעובדות .

                    הכנסת העבירה השנה חוק שבו תמכו עד כמה שידוע לי חברי קואליציה ואופוזיציה המסביר את השינוי ביחס להשתמטות של מתחזות לדתיות

                    אהבתי

                    • תומר הגיב:

                      נו ומה דעתך על החוק הזה?
                      (לעצלני הלינקים – בנות חילוניות שתתחזנה לדתיות על מנת שלא להתגיס, לא תוכלנה לעשות כן)

                      בעיני זה חוק הגיוני ומוסרי (כלומר כל עוד מקבלים כמוסרי את הפטור שניתן לגיוס מטעמי דת), ללא קשר לקמפיין לכאורה למניעת הגמוניה דתית בצה"ל

                      אהבתי

                  • התקשורת מפמפמת כבר חודש את עניין ריבוי הכיפות בתפקידי לחימה וקצונה. זאת עובדה. אם זה קשור לשירות הנשים או לא- תחליט בעצמך.

                    אהבתי

                    • תומר הגיב:

                      זאת עובדה?

                      יש סימוכין?
                      נכון שאני צרכן תקשורת בינוני, אולי בינוני מינוס אפילו, אבל לא זכור לי שהייתי עד לפמפום כזה.

                      אהבתי

            • captain beefheart הגיב:

              נעצור לרגע לעשות סדר.

              קודם זה היה "אנשים מהזן השמאלי בצה"ל, שדתיים ולאחרונה בהחלט גם מסה לא מבוטלת של חרדים מכניסה אותם ללחץ".

              עכשיו זה "איומי הגוג ומגוג שמילאו את השיח התקשורתי המקושקש ומן הסתם חילחלו גם אל חלק מהפיקוד"

              אנחש את השלב הבא: "חיילים שנסעו בכביש 6, נתקלו בשלט 'דרך יצחק רבין', ויכול להיות שהמסר נקלט בתת המודע שלהם וגם הם ירצו ללכת ב'דרך יצחק רבין'"

              משובח!

              אהבתי

          • האמיר הגיב:

            שוב אתה עם ה"שלושים שנה" שלך? זה חשבון פשוט:

            עכשיו 2012. פחות שלושים = 1982. מאז ועד היום כיהנו, בין השאר, הליכודניקים הבאים:

            שמעון פרס,
            יצחק רבין,
            אהוד ברק,
            אריאל שרון (בפזאת "קדימה" שלו),
            אהוד אולמרט.

            אז מה, כל מי שמימין למרץ הוא חבר ליכוד?

            המאבק על שירות נשים נשים בצה"ל נעשה במידה רבה ע"י עתירות לבג"צ, לעיתים קרובות ע"י אנשי שמאל או בתמיכתם. אבל האם המתאם הזה מעיד על סיבתיות? נראה לי שלא. לדעתי זה מהסיבה הפשוטה ששמאלנים בד"כ יותר פמיניסטים (עד כדי שוביניזם נשי לפעמים) מהימנים. אני לא רואה כאן קנוניה חשאית נגד השתלטות חובשי הכיפות על הצבא.

            אהבתי

        • מסכל ממוקד הגיב:

          יש אינדיקטורים שונים.
          אבל בוא נבחן את הדברים דקלרטיבית, צה"ל בתקופת אשכנזי שינה פאזה בהקשר הזה.
          אפשר לשים ממש אצבע על היום.
          גבי אשכנזי: "משתמטים השפילו מבטכם"

          בהמשך פורסמו תוכניות פעולה ואף הודעה בכך שנשכרו משרדי חקירות לצורך בילוש אחר משתמטים.

          אהבתי

          • נורית הגיב:

            תרשו לי להגיב בתור "חיילת זקנה" (סורי חייל זקן לא יכלתי להתאפק) שחקרה את נושא שירות הנשים בצה"ל לעומקו לומר כמה מילים:

            1. ענין ההשתמטות מסיבות דת מלווה את נושא גיוס הנשים מאז קום המדינה אפילו עוד לפני חקיקת חוק שרות הבטחון 1949. המאבק בהשתמטות מעולם לא היה ולא יהיה ענין של ימין ושמאל. מגוחך להאשים את השמאל בנסיון "להאבק על כל משתמטת" כנסיון למנוע התחרדות הצבא.

            2. לא השמאל חושש ממה שיקרה עם התחרדות הצבא אלא חלק גדול של הנשים במדינת ישראל ללא קשר בין ימין ושמאל החשש הוא שתמצא דרך למנוע מכמה שיותר נשים להתגייס, ישמרו כמובן על חוק גיוס חובה אבל ימצאו דרכים יצירתיות לשחרר נשים משרות צבאי, הלוואי שאתבדה אבל לצערי זה הכיוון אליו נושבת הרוח הדתית/חרדית בצה"ל.

            3. לא שמעתי על אנשי שמאל מוצהרים הפועלים למניעת השתמטות נשים אבל למשל ח"כ ישראל חסון מקדימה היה בין מובילי המאבק בכנסת בענין השתמטות נשים משרות בצה"ל יחד עם ראש אכ"א דאז אבי זמיר. לא קרה הרבה (לצערי) כי חסמו אותו כמו שחסמו את כל אלו שניסו להאבק בתופעה כל שנות קיומנו כמדינה.

            אהבתי

            • מסכל ממוקד הגיב:

              לא שמעתי על אנשי שמאל מוצהרים הפועלים למניעת השתמטות נשים אבל למשל ח"כ ישראל חסון מקדימה היה בין מובילי המאבק בכנסת בענין השתמטות נשים משרות בצה"ל יחד עם ראש אכ"א דאז אבי זמיר. לא קרה הרבה (לצערי) כי חסמו אותו כמו שחסמו את כל אלו שניסו להאבק בתופעה כל שנות קיומנו כמדינה.

              החלוקה היא כמובן לא חד-ערכית.
              יולי תמיר למשל (לפני שמונתה לשרת חינוך) הטיפה בזמנו נגד שירות חובה בצה"ל . כמו גם גורמים רדיקלים פציפיסטים שונים בתוך השמאל שבכלל מנהלים דה-מורליזציה בקשר לשירות.
              ולגופו של עניין, בלי קשר לימין-שמאל, האם את מבחינה ביחס לפעילות בפועל (כמו למשל מעצר של אותה ישראלית יורדת) לעומת שני העשורים האחרונים?

              מה דעתך למשל על אותו מעצר יאנה גורליק?

              אהבתי

              • נורית הגיב:

                אתה מערבב שני נושאים שלחלוטין לא רק שאינם זהים אלא נוגדים אפילו את מה שאתה כתבת. מצד אחד כתבת שאנשי שמאל נלחמים בהשתמטות נשים הנובעת מחרדת ההתחרדות של צה"ל מצד שני אתה מדבר על אנשי שמאל שמתנגדים לשרות בצה"ל. איך זה מתיישב? העיקר שאלו אנשי שמאל לענין ושלא לענין.

                המעצר של יאנה גורליק אינו שונה מכמה מעצרים מתוקשרים שנעשו לאורך שנות קיומה של המדינה. מדי פעם "הבליחה" ידיעה בענין משפט נגד משתמטות שנתפסו שותות/מעשנות/נוסעות בשבת, או סתם לא התייצבו (עריקה). כאז כן עכשיו כמו כל ידיעה עתונאית גם הידיעות האלו שקעו לתהום הנשייה עד הפעם הבאה. זה בדיוק מה שיקרה עם המקרה של יאנה. עושים הרבה רעש בתקוה שנשים תרתענה מלהצהיר על דתיות כוזבת. אני חושבת שזה מגוחך ולא יעיל. ליבי עם יאנה שנבחרה לשמש "מקרה לדוגמה".

                אהבתי

                • מסכל ממוקד הגיב:

                  פתחת בפוסט נרגש:
                  "הצבא התחרפן לגמרי "..
                  אבל אז אנחנו רואים שאת בכלל חושבת זה דפוס קבוע מאז קום המדינה פועל נגד משתמטים.
                  כלומר את סותרת את עצמך, צה"ל לדידך פועל כך מאז ומתמיד.

                  מאידך, ההסבר במציאות קצת שונה לפחות ביחס לתהליכים שהחלו בשנות ה-90' שהיוו שיא הקליימקס של השחרורים מצה"ל -כלומר יש ריוויזיה.
                  בעבר למשל לא הופעלו משרדי חקירות פרטיים לאיתור מתחזים.

                  עם כל הכבוד, אינני יודע עד כמה את מכירה את התהליכים שהתרחשו בצה"ל בשנות ה-90' והלאה .
                  ניתן לשים את האצבע למשל על הפטורים כחלק מרוח המפקד שמשליכה גם ביחס למי שמוגדרים עריקים כמו גורליק.
                  אגב עלתה מכסת הפטורים על בסיס רפואי/נפשי כחלק מקריצת מפקד מלמעלה.

                  מפקדים וגם קציני בריאות הנפש רואינו בזמן אשכנזי בנושא והודו שהיד על הדק הפטורים היהה קלה מאוד בעבר.
                  הוחלט על שינוי, יד קמוצה יותר במתן פטורים נפשיים/ גופניים ואף הפעלות משרדי חקירות , אחרי מי מנחשדו כמתחזים.

                  בקשר לתגובה השניה, הצלחת לפספס שהסברתי שלא מדובר בעמדה מונוליטית בשמאל- כולל כאלה שבכלל מטיפים נגד חיוב שירות נשים בצה"ל -ראי יולי תמיר.

                  אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      התחרפן זו מילה מכובסת. זה טירוף ביורוקראטי
      חסר הגיון ותכלית ע"ח משלם המיסים. מישהוא
      כתב עלות תועלת למי בדיוק זה מועיל? מאות
      (אלפים ?)בני ישראלים מכל המינים והגילים
      מבקרים בישראל. כל אחד שונה ממשנהו, משך
      שהות ההורים, חוקי מדינת המגורים, דחיפות
      הביקורים, הגיל, המין, הבריאות. מהכרת הטפסים
      לביטול אזרחות ובכלל המידע השגוי מהשגרירויות
      אני משוכנע שעשרות מהמבקרים ניתן
      לעצור בגין סעיף קטן זה או אחר בחוק הישראלי.
      מיסים, גיוס, אי תשלום אגרה זו או אחרת. סתם
      תפסו קרבן. ראה גיל הגברת, ראה מדינת
      מגוריה. עוד מקרה המטיל תשד כבד בכלל שיקול
      הדעת והתנהגות צה"ל. ושוב, מה המטרה? למי
      זה מועיל ? מי נתן את ההוראה מי ממשיך לגלגל
      את הביזיון הזה.

      אהבתי

    • אחד אחר הגיב:

      לא ברור לי מה הרציונל מאחורי האטימות של הצבא בנושא.
      הצבא משאיר אותה עכשיו 10 ימים נוספים בכלא כדי שהיא תקבל חוות דעת פיכיאטרית אם היא יכולה להיות בכלא? זה כבר קפקאי.
      הם עושים את זה דווקא- זאת קטרנות לשמה.
      היא לא משטמת – הסטטוס שלה הוא בירוקרטי- היא לא נהנתה מההגנה של הצבא בזמן שהיא לא הייתה פה ולכן היא לא הייתה חייבת כלום בשבילו-זה לא כאילו שהיא ברחה מהמדינה וחזרה כמה שנים אחר כך כדי לגור שם- אין לה כוונה לגור פה והיא ניסתה לתאם את הכניסה שלה עם הקונסוליה.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      נורית, אני לא מחזרת אחרי איש.
      לא פה, לא בחיים. תודה.

      אהבתי

  19. אנונימי הגיב:

    הארץ בדילמה. יוצר אללה איסלם, דוד דרעי, בראיון לגלריה מספר שהוא חי עם בן זוג. רוצה לומר ״אני בשר מבשרכם״.

    עוד בגלריה, יהודון אנגלי, פיטר ברוק, מחרים את הקאמרי בגלל אריאל. אולי כמו הארץ גם הוא מוצא בחרם אישור למערביות מדומיינת.

    אהבתי

    • מסכל ממוקד הגיב:

      יפה. זה פרט מעניין.
      אמנם קוראים לו דרעי ובראש של האוחבסקיות והציפרים מהארץ, היה ברור שיש לו כפותה של שסניק על הראש אבל מתברר שדרעי הוא קצת יותר תיאו ואן-גוך הולנדי שביקר את האיסלם וכמובן נרצח בשל כך.
      בשל אותו עיקרון "למה לתת ליהודים לעלות להר הבית, אתה לא יודע שזה מרגיז מוסלמים" שיודעים לפזם בהארץ.

      אל תדאגו החבר'ה מקשב, עוד עמותה קיקיונית של האיחוד-האירופי הקורס בתהליך מודולרי הבוחשת בישראל, יקשקשו גם על זה.

      אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        אתה צודק. לפי ויקיפדיה:
        ״הסתרהתקציב

        מימון פעילות קשב מבוססת על תרומות. בשנת 2007 עמד מחזור הפעילות של העמותה על כ-800,000 שקלים ובשנת 2008 על כ-1.5 מיליון שקלים. תורם מרכזי לעמותה הוא האיחוד האירופי שהעביר ב-2008 כ-800,000 שקלים. תרומה נוספת בסך 485,000 יורו התקבלה מהאיחוד בשנת 2006.‏[1] תורמים נוספים ב-2008 היו: קרן פורד, קרן אברט, DIESENHAUS, קרן USIP, השגרירות הקנדית והקרן למען השלום. בעבר נתמכה העמותה על ידי הקרן החדשה לישראל.‏[2]״

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        כעת משודר פרק שני על שלטון החוק. מבוגרים כמו צעירים מאחלים לשלטון איסלמי. ויש בזה היגיון דימוקרטי משלו. מה שעושה את הסידרה יחודית אלה היוצרים (דרעי את יחזקאלי) שיש להם שםה בלתי ישירה למרואיינים. בהקשר זה יש לציין, שקשב ממש כמו בצלם הוקמה על ידי יזהר באר. ב״צלם״ היו ארגון ראשוני שבפעם הראשונה בזמן השלטון הישראלי גבה תצהירים מידי הפלשתינאים. אבל אלה היו תצהירים בעייתים משום שרובם ככולם עברו על ידי מתורגמנים. אי אפשר היה אף פעם לסמוך על אותם עדויות. אבל לאשכנזים של בצלם זה הספיק. בצלם היה הראשון. אחר כך, גידון לוי תפס את הטריק ועשה מזה קריירה.

        הסידרה הנוכחית היא מהפכנית משום שאין אשכנזושמאלנים בתווך. האמת העירומה כמו שהיא.

        אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      קולות נהי ושבר במחנה השלום על ביטול ביקורו של היהודי פיטר ברוק. ״אנחנו מצורעים!״ הלו! בסך הכל השמאל מחרים זה את זה. Getting taste of your own medicine, כמו שאומרים בעדה.

      ynet קשה להיות יהודי, וקללה להיות ישראלי – תרבות ובידור
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4277019,00.html‏ 

      "ישראל הפכה למושבת מצורעים, ואמנים הפכו למוקצים מחמת מיאוס". המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי בטור תגובה לביטול הגעתו של הבמאי פיטר ברוק לישראל
      עמרי ניצן
      04/09/2012 15:37
      החלטתו של פיטר ברוק לבטל את ביקורו בתיאטרון הקאמרי מעציבה, אבל יותר מכך נותנת פרספקטיבה על המקום של ישראל על כדור הארץ התרבותי. הפכנו לפינה דחויה ודחוקה, ואם לפעמים שגינו באשליות שאנחנו חלק מהעולם התרבותי הבינלאומי, בא העולם והוכיח אותנו על טעותנו.״

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      ראה בעניין זה בני מוריס לאחרונה. לפני שפרצה
      המדינה, אוהד הציונות – נוכרי או יהודי תרם עץ
      או פרוטה לקרן קיימת. כיום אוהד הפלשתינים
      מחרים את ישראל. הבונה לעומת ההורס. ההפלגות
      לעזה היו קריקטורה של המפעל הציוני בכך
      שלא הותירו אחריהן ולא כלום, רק רעש וצילצולים
      וראו את יערות הקרן הקיימת. מוריס
      כתב ספר לבסס את טענתו שיותר משהפלשתינים
      חפצים בהקמת מדינה הם משתוקקים לחיסול
      ישראל. משום מה אוהדיהם האירופה ובכלל
      אמצו פרברסיה זו. האם ברוק למשל, לא יכול
      לארגן התרמה למפעל התפלה בעזה? האם
      הארגונים המחרימים אינם יכולים לארגן
      קנייה מסובסדת של תוצרת פלשתינית, כקניית
      יין כרמל ע"י יהודים בחו"ל. ה"בונדס"
      האגחים של ישראל, לא היו עסק בטוח ב
      1950-אבל נקנו ע"י תומכי ישראל, יש
      אגחים לפלשתין? כבר כתבתי על שלט על
      טמבון אחורי: "היום יום הכלב, עשה טוב
      לכלב בעט בחתול". אבל כנראה זה באמת
      הטוב הפלשתיני.

      אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        לתרום לעזה? אתה מתכוון את מיליון השקל שהוא קיבל מאוניברסיטת שייח מוניס? אז הוא דווקא הגיע לקבל את הכסף.

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          אלו השכנים שלי אם ארצה ואם לאו.
          ככל שירע להם ירע גם לי, אם ארצה
          ואם לאו, ראה מה קורה בגבול מצרים.
          הייתי מצפה, בטעות – אולי, שעולם
          שמלא בנותני עצות לישראל. מהמזרח
          עד קצה מערב, ייתן אותן עצות לפלשתינים
          או לפחות עצות דומות. וותרו, נא לא
          באלימות, חנכו לשלום, בנו, אל תהרסו.
          והנה אוהבי האדם,חפצי השלום (לדבריהם)
          אנשי הוויתורים, מביני העדינים שבניואנסים,
          שונאי כל רוע ואלימות לא צווחים בקול
          שבו ודברו עם ישראל, עכשיו מייד; אלא
          מחרימים. איך זה יייתן עבודה בעזה
          ומעט ירק במחנות הפליטים?.

          אהבתי

  20. מיצבשת הגיב:

    בסופו של דבר החלטת נכון בעניין הפיצויים שלך, אכן רק שלוש שנים עברו מאז ההסדר שלך (את צפית שנתיים) ומעריב מתפורר פיננסית, מתברר שלא הפקידו כספים לקופות הפנסיה וקופות הגמל של העובדים.
    חלק מהכיף בקריאת הבלוג שלך הוא שורת המגיבים. יש אצלך כמה מגיבים ברמה גבוהה. יוחזר לאלתר ובדיעבד החייל הזקן.

    אהבתי

  21. שרוט הגיב:

    מיליונרים בתור פוליטיקאים.
    מזכיר את הברונים השודדים של המאה ה-19 בארצות הברית

    אהבתי

    • כתום הגיב:

      וגם את ה civil cervice הבריטי. nobles oblige וגו. הרשה לי לנחש למי תצביע בבחירות הבאות. אני חייב לומר לכם שלקרוא את הטוקבקים כאן מכניס אותי לדכדוך עמוק. לא נראה שלמישהו כאן יש דעה לגופו של עניין. או כפי שכתב היון החביב לעו"ד: אתה ימין או שמאל? (או משהו כזה, יסלח לי היון שאין לי ספק שמגדל בעצמו את החיטה ללחם שלו אם אני טועה בציטוט).

      אהבתי

      • היון מתייג, סולח שוכח וכמובן שהתבדח. אין לי מושג לאיזה מחנה אני שייך ולמי אצביע. מיעוט התגובות לגופו של עניין משרת את הקצרנים המגניבים שיכולים לפזר רסס טוקבקים ולהמנע מטיעונים מנומקים. מדכדך לאללה.

        אהבתי

        • כתום הגיב:

          למען הסר ספק ולוודא שהובנתי נכון, אני אוהב את היון. tory אמיתי. וגם רק כי רמז שיתכן ואני מגניב, מה שאפילו אשתי שאוהבת אותי לא היתה מעלה על דעתה לחשוב, וודאי לא לומר בקול רם. על כך אני מודה לו. לו רק היה לי פייסבוק הייתי פותח קבוצת "גם אני אוהב את היון הארוך והכסוף".

          אהבתי

          • חייבים להדפיס את זה על טישירט.
            זה יתפוס כמו אש. הפמיניסטיות יהללו, הדתיים ישבחו והג'יאהדיסטים יחנקו מצחוק. שבועיים גג ואנחנו מליונרים. "אשתי שאוהבת אותי לא היתה מעלה על דעתה לחשוב".

            יון קשה עובר היום.

            אהבתי

  22. חנוך הגיב:

    איך אפשר להסביר את נחיצותו של צו איסור פרסום על הפשרה בין שרה נתניהו לליליאן פרץ?
    נכון ששתיהן ביקשו את החיסיון, אך האם זה מחייב את השופט?
    התביעות ההדדיות לבית המשפט הוגשו בפומבי, ואם כך – מדוע לא תהיה גם הפשרה פומבית?
    אפשרות א' – צו איסור פרסום לצורך הגנה על ענייני ביטחון המדינה (??).
    אפשרות ב' – צו איסור פרסום בשל מורא השרה שנפל על השופט.

    אהבתי

    • ז'ורז' סאנד הגיב:

      אפשר לנחש כמה לחצים הופעלו על ליליאן, שלא היה לה סיכוי מלכתחילה מול הארטילריה הכבדה. מדוע לא נמצא עורך דין (מבלי לפגוע בעורך דינה) שיקח על עצמו את התיק – שיש בו דפוס התנהגות חוזר על עצמו של הגברת נתניהו, לא היה מתרשם מההפחדות, והיה נכנס לפנתיאון כמי ששם סוף למעשים התמוהים שמתרחשים בבית ראש הממשלה.נצחון- הם קוראים לזה.

      אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        הו, זה בדיוק מה שאני לא אוהב. את מציינת שאת לא רוצה לפגוע בעורכי הדין שייצגו אותה, אבל באותה נשימה את רומזת שהם "התרשמו מההפחדות". (היו שניים, כמדומני).

        "מדוע לא נמצא עורך דין (מבלי לפגוע בעורך דינה) שיקח על עצמו את התיק – שיש בו דפוס התנהגות חוזר על עצמו של הגברת נתניהו, לא היה מתרשם מההפחדות"

        לא הוגן. 1. האדם חשוף 2. עזבי את כל הקשקושים שנכתבו בעיתונים. אנו לא יודעים את פרטי הפשרה ולמי היא טובה יותר. אגב, פעמים רבות אין זה קשור לעורך הדין כלל; הלקוח מסיבותיו שלו מגיע למסקנה שהוא רוצה בפשרה, ובמצב כזה על עורך דינו להיענות לבקשתו גם אם הוא חושב שכדאי היה להמשיך בתיק עד הסוף המוצלח או המר.

        אהבתי

        • ז'ורז' סאנד הגיב:

          אני מקווה שתסכים איתי שפשרה אינה ניצחון בשום מקרה.ההבדל בינינו הוא שאני בוחנת את התיק מנקודת מבטה של ליליאן, ואתה מזדהה עם עורכי הדין.הלחצים על ליליאן יכלו להיות לא רק עקב עצמתה הדורסנית של מעבידתה לשעבר, אלא גם דרך משפחתה וסביבתה הקרובה בישוב הלא גדול בו התגוררה שתושביו ברובם מתומכיו של נתניהו, ויכלה להיות מנודה ומוחרמת.

          אהבתי

          • עו"ד הגיב:

            לא, אני מכוון לכך שהוא חשוף ואת לא, ואת רומזת שהוא היה חלש ונכנע מול האימפריה המשפטית שקמה עליו, וכל זאת כאשר אף אחד מאיתנו לא קרא את הפרוטוקולים מהמשפט, ואיננו יודעים כיצד ניהל את התיק, מה היה שם ומי הגוליית ומי הליליפוט. זה שעורכי הדין של צד אחד טוענים בתקשורת שהם ניצחו אין זאת אומרת בהכרח שכך הוא. מלחמה תקשורתית שונה לגמרי ממלחמה משפטית.
            ולא, אני לא מסכים שפשרה אינה ניצחון בכל מקרה. השאלה המקדימה היא מה היו פרטי הפשרה. גלובס אומנם מעריך כי נתניהו תשלם כ – 7000 שקלים לפרץ אבל אינו מציין את המקור להערכה הזו, שלא לומר להציג הסכם מצולם.
            והנה את נותנת דוגמה טובה. מופעלים עליה לחצים. זה כבר לא עניין משפטי. הלקוח בא לעורך הדין ואומר לו: שמע, נמאס לי. גם מהלחצים וגם כי ברור לי שהעניין לא יגמר בביה"ד האזורי אלא בארצי, ואולי מעבר לכך, וזה זמן וכסף ואין לי כוח יותר. עורך הדין מנסה לשכנע אבל לבסוף נענה, ומה הוא יכול לעשות חוץ מלבקש להתפטר מהייצוג? ואז מגיע מישהו וטוען באינטרנט שעורך הדין היה חלש ופחדן. על כך אני מלין – על ההגינות.

            אהבתי

            • ז'ורז' סאנד הגיב:

              אתה צודק בעניין היותו חשוף, ולכן נמנעתי מלכתוב את כל מה שהתכוונתי . קשה לגבור על סוללת עורכי דין יקרים ולשכה עצמתית שנרתמה כולה מול ההגנה המשפטית הצנועה של ליליאן. והמבין יבין.

              אהבתי

              • עו"ד הגיב:

                הנה, את רואה זו פשרה. הסכמנו על משהו, וזה כבר משהו. בואי ניישם את מה שלמדנו היום:

                הצדדים מתחייבים לשמור על תוכנו של הסכם זה בסודיות מוחלטת והם יעשו בו שימוש לצורך עניינם בלבד. הסכם זה לא יועבר ולא יפורסם ולא ייעשה בו כל שימוש, מכל סוג, לצרכיהם של צדדים שלישיים אחרים ו/או לתובענות אחרות שהצדדים אינם צד להם ובשום מקרה לא ישמש ראיה כלשהי בכל הליך כלשהו שלא בין הצדדים, בכל אמצעי מדיה קיים. V מתבקשת לתת להסכם זה תוקף של פסק דין.

                (סליחה על העילגות, הניסוח המשפטי אף פעם לא היה נעים לעין).

                אהבתי

    • velvet הגיב:

      לא. ככל שאני יודעת, פשרות משפטיות ככלל לא מובאות לידיעת הציבור.
      אפילו את הפשרה ביני לבין מעריב, לצורך העניין, איני יכולה לפרסם. זה מעוגן בהסכם עצמו.

      אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      כן, זה חוקי; הדין מכיר בהחלט בפסק דין שנותן תוקף להסכמת הצדדים ומבקשים שהתוכן יהיה חסוי.

      מעט יותר פירוט: כאשר הצדדים מגיעים להסכם פשרה בכלל, בין אם הם קובעים שתוכן ההסכם יהיה חסוי ובין אם אינם קובעים כך, והם מבקשים מבית משפט לתת תוקף של פסק דין להסכם ובית המשפט נענה, נוצר למעשה פסק דין השונה מפסק דין רגיל. השופט זוסמן המנוח, שהיה אלוף הארץ בסדר דין אזרחי, קבע כבר בעבר כך: "פסק דין שבהסכמה, שלא כפסק דין אחר, הוא יציר כפיהם של הצדדים ואינו מושתת אלא על הסכם שעשו". כלומר: חוקי, לגיטימי ומוכר, אם יש בו תניית סודיות ואין אין בו.

      אגב, שאלה אחרת ומעניינת (אולי אני קצת מגזים, מרתקת נניח) היא עד כמה זה תופס? האם העובדה שפס"ד מסוים ניתן בפשרה וכולל תניית סודיות משמעותה שאין כל אפשרות לעיין בפסה"ד? ובכן, לא בהכרח. אם אדם (שלא היה צד להסכם) בכל זאת רוצה לעיין בפסה"ד החסוי, הוא יכול לפנות לבית המשפט בהליך הקבועי בתקנות לצורך עיון בתיקים, ולבית המשפט שיקול דעת אם לאפשר לו לעיין בפסה"ד החסוי. עם זאת, בפרקטיקה, העובדה שהצדדים בחרו להפוך את העניין לסודי ופרטי בניהם, בהחלט מהווה שיקול רציני שלא לאפשר לאחרים לעיין בתיק, ובדרך כלל זו בקשה חסרת סיכוי.

      אהבתי

כתיבת תגובה