איש איש בתורו

בינתיים במעריב

כפי שהבטיחו, עובדי מעריב מפקיעים היום את כפ' 7-8 (כולל הפניית שער) כדי לדווח לקוראים על מצבם. משכורות אוגוסט הופקדו בשישי, כותבת ההנהלה את תגובתה.


וכל הקטע.


את מעריב, אני מזכירה, אפשר לקרוא באתר הדיגיטלי באמצע השבוע.

יש בכפולה הזו גם קטע יפה של אדם ברוך על דבר הנסגר.

ועוד טורים מהסו"ש עלו מאוחר יותר.

יהונתן גפן בשליש טור.
אראל סג"ל מסכם את חיי הפרינט במעריב: קן הקוקייה.
יוסי אלי מספר על השנתיים וחצי שלו במעריב. עיתונאים כמוהו גורמים רק נזק למאבק: "לא באתי בשביל המשכורת", הוא כותב, ומספר שהגאווה הגדולה שלו היא ששמו יתנוסס בעמוד הראשון. על זה בונים המו"לים הנצלנים: על אנשים כמוך. עוד הוא מספר שפעם אחת ביקש העלאה קטנה במשכורת. מהטור אין לדעת אם קיבל אותה או לא. אני מהמרת על האופציה השנייה.

בן כספית, בן דרור ימיני, שי גולדן, לא כותבים. הם יודעים שעתידם בטוח. איפשהו.

מכתב מעובדי מעריב לרה"מ:

לכבוד
מר בנימין נתניהו
ראש ממשלת ישראל

בשבועות האחרונים ניצבים כל עובדי מעריב, החל בעיתונאים וכלה בעובדי ההפצה, בפני איום לסגירה מיידית של העיתון, סגירה של מפעל חיינו. משמעות צעד שכזה היא תוספת – בן יום – של אלפיים איש למעגל האבטלה. פרנסתן של אלפיים משפחות תיגדע, ועול הדאגה לקיומן ייפול על הממשלה. אנו, עובדי מעריב, קוראים לך ולשרי הממשלה להתערב במשבר הגדול הפוקד את המפעל שלנו.
אי התערבותכם עלולה להוביל למציאות בלתי נסלחת שבה ניזרק כולנו למעגל האבטלה.
אי התערבותכם היא בבחינת הסרת אחריות מאזרחים עובדים, משלמי מיסים ושומרי חוק.
אי התערבותכם היא פגיעה בדמוקרטיה.
אי התערבותכם היא הפקרתנו.
כאשר מפעל שבו מאות עובדים נקלע למשבר, הממשלה יודעת היטב כיצד להגן על אזרחיה המפרנסים ולשמור על כבודם. ניסיון העבר מלמד כי הממשלה מסוגלת להתערב ולהציל עובדים מאימת האבטלה, כפי שרק לאחרונה ראינו במספר דוגמאות.
החלטתך לשתוק נוכח המשבר במעריב תמוהה. גם שתיקת השרים בממשלה רועמת.
בשתיקה החמורה הזו, אדוני ראש הממשלה, אתם זונחים ערכים חיוניים לדמוקרטיה ולאזרחים החיים בה: שמירה על חופש הביטוי העיתונאי, שמירה על שוק העבודה, פרנסה כבסיס לכבוד האדם.
אנו מבקשים ממך להתערב במשבר ולסייע לנו במאבקנו על שמירת מקום העבודה שלנו.
בברכת שנה טובה,
עובדי מעריב

הודעה לעיתונות:

כ-250 עובדי מעריב ועיתונאים תומכים מכלי תקשורת אחרים הפגינו הבוקר מול שופרסל באבן גבירול מגדל המאה, תל אביב. העובדים נשאו שלטים שעליהם נכתב "היום אנחנו מחר אתם", "גם אנחנו רוצים סלים לחג", "סוגרים את העיתונות", "2,000 עובדים נאמנים הולכים הביתה". בין הסיסמאות שקראו העובדים: "לא ניתן להחריב את ביתנו מעריב", "רוצים זכויות", "שלטון יחיד עיתון יחיד", "נוחי שלום, איפה הכסף שלנו היום". בין המפגינים היו סמי פרץ, קרן נויבך, לילך סונין, יפעת גליק, נדב איל, נחמיה שטרסלר ועמית סגל. נתן זהבי קרא לעובדים לקחת מזון לחג מסניף שופרסל ובקופה להודיע לקופאיות שנוחי ישלם. כשהעובדים ניסו להיכנס לסניף שופרסל הדלתות נחסמו בפניהם ונסגרו על ידי המאבטחים. אחד העובדים זרק פרחים ובהתאם לבקשת המשטרה אספו עובדי מעריב כסף כדי לשלם על הפרחים לנוחי דנקנר. העובדים חסמו את כביש אבן גבירול, וחילקו עיתוני מעריב לעוברים ושבים שהשיבו להם בקריאות תמיכה.

סיקור המארקר את ההפגנה.

 ידיעות ראש השנה

(עורך: ליאור בן-עמי)

בדרך כלל בעמוד התוכן או העמוד הפותח, במקרה זה אותו עמוד פה, כותב העורך משהו לחג. אבל פה מופיעים דבריו של כתב העיתון, גלעד שליט, כולל הכותרת המקורית "להתחיל מחדש". הוא לא אשם, שליט, שמפילים עליו את כל התיקים האלו, אבל דווקא אלו המקומות בהם הוא צריך להגיד "לא". שוב ושוב הוא צריך למחזר את קלישאות השיבה הביתה. מסכן.

יהודה פוליקרמספר את סימה קדמון.

ידיעות מוסף חג

(עורכים: יהודה שוחט ורועי גינת)

ידיעות משתין בקשת ענקית על קוראיו ועל עם ישראל. יאיר לפיד, בעל הטור בעמוד הפותח של 7 ימים זוכה לראיון מלוקק לפחות כמו המדור שלו מנחום ברנע.
ברנע זה משתף את קוראיו בייסורים שעברה כל החבורה טרם התקבלה ההחלטה הגורלית:

יש, כמובן, בעיה לא מבוטלת בראיון עם אדם שכתיבתו מרכזית כל כך בעיתון. ההתלבטות הייתה כללית – גם של עורכי ידיעות אחרונות, גם שלי וגם של לפיד. בסופו של דבר הכריעה הסקרנות: לפיד הכותב מוכר היטב לקוראים. לפיד הפוליטיקאי עדיין לא. הפער הזה מבקש ראיון.

הקרבתי חיים מאוד נוחים ואת הרוב הכמעט מוחלט של הכנסותיי.

אומר הלפיד בהמשך. כלומר, כיום מרוויח לפיד על הטור שלו בידיעות, עמוד אחד, בין ארבע לחמש פעמים בחודש, כ-5,000 ש'*. זו אכן הקרבה.

את כל שאר הדברים, ראיון בחירות מובהק, שמעתם כבר אלף פעם. בניגוד להפניית השער "יאיר לפיד עונה על השאלות הקשות" הוא לא עונה על אף שאלה קשה.
ברנע עושה טובה ושואל אותו על הכתיבה לעיתון, ולפיד עונה את מה שענה עשרות פעמים:

הטור נמנע מלעסוק בפוליטיקה, יש לי אישור לפרסם אותו מדאורייתא, ממועצת העיתונות. מעבר לזה, אני חושב שטוב שפוליטיקאים כותבים בעיתונים. טוב שנדע מה חושבים הפוליטיקאים שלנו, מה מעסיק אותם. למנחם בגין היה טור בעיתון כשהיה באופוזיציה; לשרון היה. חבל שפוליטיקאים לא כותבים יותר. אני אשמח לכתוב בעיתון גם אחרי הבחירות.

לקרוא ולהתפוצץ, למרות שכבר אמר את הדברים. פתאום מועצת העיתונות היא אוטוריטה מבחינתו. הרי אם מועצת העיתונות, המשנה דעתה כזיקית (ר' האם מותר לעיתונאים לכתוב לפוליטיקאים) הייתה אומרת ההפך, היה אומר האיש, מועצת העיתונות יכולה לקפוץ לי. שהרי ברגיל מתעלם העיתון שלו מהמועצה.

מח' מנויים שלום

הבוקר לא הגיע מעריב.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הלל גרשוני ממליץ:

האתר החדש, מידה, יוזמה של אל הפרט: חירות ואחריות אזרחית, מוסד ללא כוונות רווח, מביא רוח ימנית-כלכלית (נאו-שמרנית) מעמיקה ומעניינת (אודות):
* עקיבא ביגמן, על אקדמאים הדנים בכל מיני אמצעים והמצאות להחרמת אוניברסיטת אריאל
* הנ"ל, על הטיה פוליטית בראיונות הקבלה בפקולטה לרפואה בבן גוריון
* ועל השערורייה של הפיקוח על גידול הדבש
* אנה נודל עם ביקורת על הנטייה של המבקר החדש לפיקוח על מחירים ברוח הסוציאליזם הישן
* אהרן רוז, ראיון עם פרופ' ג'יימס סיזר על אובמה
* הנ"ל, על החרדים וכישלון מדינת הרווחה

 אמנון דנקנר הגיב אתמול גם דרך פייסבוק (עיינו באצבעות):

טוב , הגיע הזמן לכבות את האורות על השטות הזאת. ובכן לא אני הוא שהחליט שלא את תהיי העורכת של "רייטינג" , לא קראתי מעודי את "רייטינג", הוא לא עניין אותי ובודאי שקיבלתי את המטלה לראיין אותך לצורך התפקיד בהשתוממות ואני גם משתומם עד היום על כך שמאז מעודי לא נשאלתי על ידי הממונים עלי מה היתה התרשמותי. האמת לא נורא התרשמתי , אבל יכול להיות שהיה לך יום רע , או לי . זה מצחיק שעל אירוע לא חשוב ולא משמעותי בחייך את מעמיסה די הרבה . אולי זו דוגמא טובה איך בונים מיתוס על כלום. שנה טובה לך .

זו הפעם הראשונה שהוא כותב זאת, למרות שאת דעתו השלילית עלי כתב פה בבלוג (ואף ערך לי אבחון פסיכיאטרי מעל דפי סמרטוטון) לא פעם ובשצף קצף. מה הביא אותו לווידוי הזה ולמה עכשיו (יום הכיפורים הממשמש?) אני לא יודעת. אין לי גם שום דרך לבדוק אם הוא דובר אמת, כי אין לי, לשמחתי, שום קשר עם המעורבים בעניין.
זו הודאה משונה, שדומה במידה מסוימת לכך שפתאום, בערוב ימיך, מודיעים לך שאת ילדה מאומצת או שאבא שלך היה בכלל מלח מהונלולו ולא רפי מפ"ת.
אמת או לא? אני לא יודעת.

לפני פיזור

ברכת שנה טובה והפניות לפוסטי הסו"ש, פה.

* אני מסתלבטת, כן? יאיר לפיד מעולם לא הרוויח 5,000 ש' בחודש על משהו. אולי בחודש הראשון שלו במערכת עיתון לפני 28 שנה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

43 תגובות על איש איש בתורו

  1. בועז הגיב:

    "רובנו יסיים את הקריירה שלו בבושת פנים" (אדם ברוך).

    אין צורך לומר יותר מזה. רובנו = רוב עובדי מעריב.

    וגם: "בן כספית, בן דרור ימיני, שי גולדן, לא כותבים. הם יודעים שעתידם בטוח. איפשהו".

    סביר להניח שאת צודקת. שתיקתם, מכל מקום, רועמת ומקוממת.

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    אם היתה עוד תהייה מי הצהוב מכולם, רק עיתון אחד בחר לפרסם את התמונות של הנסיכה הקסומה בשערו.

    אהבתי

    • לא רואה הגיב:

      לא רואה, איזה עיתון?

      אהבתי

    • יקיר אביב הגיב:

      על אותו פרינציפ אפשר לומר שיש רק בלוג סיקור תקשורת אחד שפירסם את התמונה השנויה במחלוקת.

      הטריק הוא לפרסם צילום שער של עתון שבו מופיע צילום שער של עתון שבו מופיע צילום שער של עתון שבו מופיע צילום שער של עתון שבו מופיע צילום שער של עתון שבו מופיע הצילום הצהבהב.

      "אני פירסמתי תמונה מפוקפקת? מה פתאום? אני רק פירסמתי תמונה של עתון".

      אהבתי

      • נאג'ס הגיב:

        תזכיר לי מתי היתה הפעם הקודמת שצילום השער של מגזין "קלוז'ר" הופיע על השער של ידיעות אחרונות?

        להבדיל, צילום השער של "ידיעות" מופיע בבלוג זה מדי יום (כולל אותם ימים שהשער נטול ציצים).

        אהבתי

  3. אנונימי הגיב:

    אמנון, טיפ. תחדש אצ רייטינג אבל שיהיה עם אותה רוח (לא הפלצנים התלביבים של ז׳ורנל). בביתי עד היום מתגעגעים למגזין המשובח ההוא! אח! איזה כותבים! הרבה דתל״שים קולים עם חוש הומור ושורשיות ישראלית לא מתנצלת (הדגל הקטן בימי הפיגועים לחיזוק המורל). יובל נתן, איפה אתה? איזה הלם זה היה בשבילי כאשר המוכר בצומת ספרים אמר לי שזהו אין יותר רייטינג. הלםםם!!! קניתי אותו מגיליונו הראשון עד האחרון.

    אהבתי

  4. לחם הגיב:

    ואלה שמות: בן כספית, עופר שלח, מזל מועלם, שי גולדן, בילי מוסקונה לרמן, בן דרור ימיני, ועוד כמה, כותבים שמזוהים עם העיתון אבל כפי הנראה לא טורחים להגיע להפגנות. דבר דומה קורה גם בעיתונים אחרים. יגאל סרנה נעזר בעיתונאים אחרים אבל לא עוזר לעובדי מעריב. זה חוק הברזל של האוליגרכיה, בכירים בכל תחום דואגים רק לעצמם ולחבריהם לאוליגרכיה ושכל השאר, האספסוף הנבער, ימות בשקט. בוז לכם!!!!

    אהבתי

  5. עובר אורח הגיב:

    התקפה של המורדים הסוריים
    על שדה תעופה. גבר משונה
    מאין כמותו.
    http://www.aljazeera.com/video/middleeast/2012/09/201291691755879536.html

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      דבר משונה מאין כמותו

      אהבתי

    • האמיר הגיב:

      קראתי. לא רואה שם אף מילה על התקפה על שדה תעופה ולא מוצא שם שום דבר משונה. זה הקישור הנכון? יכול להיות שהוא עודכן מאז שכתבת? אני מפספס משהו?

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        בדקתי, שונה, אל ג'זירה עושה זאת לעיתים
        קרובות. מתנצל. תודה ושנה טובה.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אז מה היה שם? אתה יכול לגרות את יצר הסקרנות שלי ואז לברוח.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        תיקון: אתה *לא* יכול

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        יכול אבל לא לא נוהג כך. כתבת של אלג'זירה
        ליוותה קבוצת מורדים שהתקיפה שדה תעופה.
        בסרט רואים את המטוסים, מיגים, נניח מ 400
        500 מטר. המורדים מתחילים לירות אל
        עבר המטוסים בצורה חובבנית ביותר. יורים
        ואח"כ מסתלקים. אין אש נגדית. הכל כל כך
        חובבני, כל כך חסר תכלית. הצגה לעיתונאית?
        טמטום רגיל? זה המרד המפואר? באותו יום
        חיסלו באפגניסטאן כ 6 7 מטוסים אמריקאים.

        אהבתי

  6. רועי הגיב:

    הטור של אדם ברוך אכן מקסים ומעורר מחשבה ורלוונטי לכל שמחה לאיד. אבל את הסייפא שלו אי אפשר לומר על "מעריב".

    מועצת העיתונות היא במקרה הטוב ד'רבנן, בטח לא ד'אורייתא.

    אהבתי

  7. מאיה הגיב:

    במעריב של 2012 אדם ברוך לא היה מקבל טור.

    אהבתי

  8. עובר אורח הגיב:

    אירן מודיעה שכוחות צבאיים שלה נמצאים בסוריה
    ובלבנון. זה לא רחוק מישראל.

    http://www.asharq-e.com/news.asp?section=1&id=31097

    http://www.asharq-e.com/news.asp?section=1&id=31100

    אהבתי

  9. שרוט הגיב:

    הוויכוח עם דנקנר נורא לא מעניין. אני מתפלא שהוא טורח להגיב בכל פעם מחדש, ועוד יותר מתפלא שאת עונה לו

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      מעניין או לא. תגובותיו של דנקנר
      הן הוכחה מובהקת לחשיבות בלוג
      זה. לחבורת דנקנר-אולמרט-לפיד
      עוד נכונו עתידות בישראל
      ודנקנר הנו אישיות משמעותית
      בפוליטיקה הישראלית.

      אהבתי

  10. מוטי רענן הגיב:

    קנדה החדשה של סטיבן הרפר

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-76441-00.html

    אהבתי

  11. אוהב צבע הגיב:

    מאיפה התמונה של הפגנת מעריב? היא לא הופיעה באף כתבה במרקר/גלובס/עין/נרג' וכו'

    אהבתי

  12. חיה הגיב:

    עתידו של גולדן מובטח? איפה? במקומון של פרדס חנה? זה לא היה גם בראש השנה? הראיון האלמותי עם נוחי דנקנר, שבו הכתיר סבר פלוצקר את הטייקון כחול העיניים ורב התחבולות למלך ישראל? אני במקום יאיר לפיד הייתי מתחילה לדאוג.

    אהבתי

  13. נתנאל הגיב:

    עובדי מעריב הצליחו להביא רק 250 מפגינים?
    מדובר עלך אלפיים עובדים,איפה הם? בני משפחה?
    ככה לא בונים מחאה!

    שנה טובה

    אהבתי

    • הפגין הגיב:

      כן ולא.
      ברור שאידיאלית כולם מתייצבים מעכשיו לעכשיו לא משנה מ, מרוב שזה חשוב.
      בפועל, זה לא בדיוק ככה.
      לפי מה שאני מבין, המיקום והכל היה די בדקה האחרונה, ממש יום לפני, וזה גם בוקר של ערב חג ואפילו אם אפשר לטלפן ממש לכל עובד ועובד, זה לא כזה פשוט.
      חוסר ארגון ותכנון? אולי. אבל גם 200 איש זה יפה.
      אל תשכח שבהפגנה ההיא בקרליבך היינו כ500 וכולם פשוט היו שם, כל הבניין היה רק צריך לצאת החוצה. נכון שהגיעו הרבה מעבר, אבל לא המון.
      כאן זה היה טיפה יותר מסובך לאירגון.
      כל הכבוד למארגנים בכל מקרה, עדיף עוד 4,5,6 הפגנות כאלה מאשר עוד 1 של 500 איש ולרדת מהעניין..

      אהבתי

  14. האמיר הגיב:

    מי יכול להסביר לי מה עובדי מעריב המפגינים רוצים?

    אם לא קיבלו עדיין את השכר החודשי, הכעס מובן. הייתי שם ויותר מפעם אחת. אבל לחברה אין כסף ושום הפגנה לא תשנה את זה. שדנקנר יביא כסף מחברה אחרת שלו? דנקנר מימן אותם מהיום בו קנה את העיתון ועד היום, מעריב לא היה רווחי ליום אחד מאז ושרף ל- IDB הרבה מאוד כסף. עכשיו IDB גם בצרות.

    בכל מקרה אין סיבה לדאוג, הכסף יגיע. אם לא עכשיו מהחברה, בעוד כמה חודשים מהביטוח הלאומי. גם זה מניסיון. כמובן שלקבל את הכסף בעוד כמה חודשים לא יעזור למינוס עכשיו, אבל אי אפשר להוציא כסף ממי שאין לו.

    האם המחאה היא על כספי הפנסיה/פיצויים? כאן יש קייס חזק יותר כיוון שאלו באמת לא הופרשו לפחות במשך חלק מהזמן. אבל למיטב הבנתי זה היה בקדנציה של בעלים אחר, אצל דנקנר הכסף הופרש. נכון, מעריב אחראי לחובות עבר גם כשהבעלים מתחלף, אבל שוב: אין כסף בקופה. הפגנה לא תשנה את זה. כדי לקבל את מה שחייבים להם, מעריב צריך להימכר למי שמוכן ויכול להוציא עליו כסף. לחליפין, אפשר לפרק את החברה, למכור את הנכסים ולהשתמש בתמורה (כשחברה מפורקת, העובדים נמצאים במקום מאוד גבוה בתור קבלת הכסף). אבל המשמעות של זה היא פיטורים של כולם וגם את זה הם לא רוצים.

    שלא יסגרו את מעריב? כלומר הם רוצים שדנקנר ימשיך לממן אותם. הוא לא צריך והדרישה הזו צבועה. ולא רק זאת, במצב הנוכחי של IDB הוא גם לא יכול.

    הטלת אחריות על ראש הממשלה? תזכרו מי חזה את זה מראש! 😛 ההאשמות במכתב מגוחכות והדרישות לא ברורות. לערוץ 10 היו חיים קלים, שם בין שאר החובות היה חוב ישיר למדינה שאפשר היה לדרוש שלא לשלם אותו, אבל מה עם מעריב? שם אין את הבעיה הזו. אז דורשים שיעשו משהו. ואם לא, אתם אשמים! בחייאת סומסום.

    אהבתי

  15. יקיר אביב הגיב:

    אני לא מבין את פשר הפניה של עובדי מעריב אל ראש הממשלה.

    אי התערבותכם עלולה להוביל למציאות בלתי נסלחת שבה ניזרק כולנו למעגל האבטלה.
    אי התערבותכם היא בבחינת הסרת אחריות מאזרחים עובדים, משלמי מיסים ושומרי חוק.
    אי התערבותכם היא פגיעה בדמוקרטיה.
    אי התערבותכם היא הפקרתנו

    רבותי עבודי מעריב הנכבדים – יש לכם בעיה עם מעביד שלא משלם את משכורת חודש אוגוסט? שמלין את כספי הפנסיה שלכם? שעושה סמטוחה מפיצויי הפיטורין שלכם? תפתרו אותה ביניכם לבינו (ובמידת הצורך תפנו לבית הדין לעבודה). או שאולי אתם מעוניינים שאני, משלם המסים, אממן את הקפריזות של הבוס שלכם שמעדיף לשפוך מיליוני שקלים לכיסו של הרנטגן מאשר לכבד את זכויותיכם הבסיסיות?

    את ההפגנה הבאה אני מציע שתקיימו לא מול סניף שופרסל בתל-אביב, שזה אמנם נוח וקל"ב, אלא בנתיבות – מול אחד ממקדשי השייש והשנהב של הקדוש המיסטיקן שנבנו בכספי הבוס המגלומן שלכם.

    אהבתי

    • עוד אחד הגיב:

      לצערי יש כאן מאבקי כוחות. זה לא מספיק, כנראה, העובדים VS המעביד.
      המעביד תמיד חזק יותר, רומס יותר וזורק זין יותר. תמיכה ממשלתית? אולי תרתיע ותעזור.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אבל מה הם רוצים שהממשלה תעשה?

        בינתיים המעסיק הזה הפסיד הון על העיתון הזה. אולי הכל באשמת הניהול הכושל שלו (לא סביר, בהתחשב בכך שהעיתון הפסיד בגדול עוד לפניו), אבל בכל זאת, עד החודש העובדים קיבלו משכורות במלואן ובזמן במימונם של דנקנר ובעלי המניות שלו, שלא ראו גרוש מהעסק, להיפך.

        אהבתי

      • עוד אחד הגיב:

        תלחץ על IDB קודם כל להבטיח שכל מה שחייבים לשלם לעובדים ישולם?
        שוב, כולם מדברים על כמה שאף אחד לא חייב כלום לאף אחד ושעסק יכול להסגר, וזה נכון.
        לא מדובר, בשלב הזה, על הצלת העסק הזה. רוצים לפטר את כולם? תפטרו. אבל תדאגו לגירעון שיש בקופות הפנסיה / פיצויים.
        על זה אנשים מפגינים, ואולי בלי ההפגנות, החיזוק והסיקור הנרחב, עוד פחות היה מתבצע וגם הבטחות לא היו מקבלים.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        לו העובדים המפגינים היו מדברים רק על השכר/פיצויים/פנסיות, הייתי מבין ומסכים. אבל לא על זה הם מדברים. או, לפחות, לא רק על זה. הם גם רוצים שהעיתון לא ייסגר ושכולם ימשיכו לעבוד בו.

        איך? שהממשלה תסדר כבר משהו. בשביל זה הם שם למעלה! 🙄

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        נ.ב. תלחץ איך?

        אהבתי

      • אומבודסמן הגיב:

        הכיצד תעזור?

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s