אצבעות שחורות 21.9.12

מהנעשה בסו"ש

חייל נהרג בבוקר שישי בגבול מצרים.
משפחתו של נתנאל יהלומי המנוח, שדיברה מיד לאחר קבלת ההודעה. ככה נראה ונשמע הלם.

 המוסף לשבת

רונן ברגמן מתלונן על ההודעה העולצת של דוברות משהב"ט  על שארכיון צה"ל ומערכת הביטחון התירו לפרסם לראשונה עדויות של אישים משמעותיים שהעידו ב-1973 בפני ועדת אגרנט. לדבריו, מה שפורסם כעת אפשר היה לפרסם כבר לפני שנים, ושמדובר בהתעקשות בירוקרטית מטופשת. לדבריו, ידיעות ניסה במשך שנים להיאבק באיסורים.

בבקשה, דו"ח ועדת אגרנט בארכיון צה"ל, לשיפוטכם, ללא תיווך.

אביה של לי זיתוני מדבר לראשונה.

ממון/ ידיעות

סופסוף: עופר פטרסבורג מביא את סיפוריהן של כמה משפחות שהחליטו לחיות בלי משכנתה. אומנם לא כתבה מעמיקה שחופרת במצב ובאופציות, אבל אם משפחה אחת תתעורר לחשוב, דיינו.

7 ימים

שלוש שנים אחרי התאבדותו, האם מישהו מתעניין עדיין במה שכתב דודו טופז מהכלא לבקשת עורך המוסף?
מדובר בעוד מסמך נרקסיסטי, המתבכיין על מוטיב הזיכרון והשכחה בחיי טופז. אני לא רוצה לדבר סרה במת, אבל אתם מכריחים אותי.

ישראל השבוע

מרדכי גילת בכמה ברכות לעיתונאים לשנה החדשה.

• ששום עיתון, כלי תקשורת או ערוץ טלוויזיה לא ייסגר חלילה. חופש הביטוי, אפילו כמה נוכלים ובריוני עט מנצלים אותו לרעה, הוא מעל לכל.

• שעיתונאים שלא הבינו לפני שנה את חשיבות המחאה החברתית ותקפו אותה – יפנימו שלפעמים הגלגל מתהפך. עכשיו הם נראים עלובים במחאות שלהם נגד חרב הפיטורים המונפת מעל לראשם.

• שמנהלי רשות השידור יתחילו לחשוב על המאזינים שלהם יותר מאשר על מי שמינו אותם לתפקיד.

• שיאיר לפיד לא ירואיין כראש מפלגה חדשה בעיתון הבית שלו ועל ידי אחד מעיתונאי הבית. שיגיע לראיון מקצועי עם מי שישאל אותו שאלות קשות באמת. שהוא עצמו, המבקש להנחיל לציבור דפוס התנהגות אחר, יסביר למראיין שלו שאין ערך לראיון כזה.

צעירים לנצח

סופשבוע ו-7 ימים בכתבה דומה להפליא (שכבר נטחנה ממושכות בארץ ובעולם, לא ברור מה הניע את שני המוספים להיטפל לנושא שוב):
בסופשבוע כותב אלקנה שור על בני ה-30 פלוס שנשארים לגור אצל ההורים וממש לא מתביישים. הכתבה שלו מביאה דוגמאות וסיפורים אישיים, וכמה מילים עם איש מקצוע.
הכות' בשער? "עוף גוזל", בכתבה: "על חשבון הבית".
ב-7 ימים הכות' בשער היא "25 מינוס", ובכתבה של צליל אברהם "רבע, גמר".
אברהם מסבירה שקוראים לזה "משבר רבע החיים", שהמונח נולד לראשונה ב-2004 ושהפרזנטור שלו הוא העיתונאי דמיאן בר, שאת הטור שלו בטיימס בנושא איגד בסוף לספר, Get It Together. פה, בנוסף לדוגמאות יש שיחות עם לא מעט אנשי מקצוע, והמשבר הכלכלי בישראל מככב.

אה, הנה הסיבה. מפונקים.

מוסף הארץ

יגאל שתיים מתייחס במכתבים למערכת לראיון עם יעל דיין, אלא שהמכתב לא מופיע באתר. הוא מסביר שכל פרויקט המרק הוא "הירתמות אזרחית נטולת פשרות ותקציב… אין מדובר כאן בהתקוטטות על קרדיט, אלא ברצון להוקיע ניסיון מכוער של אשת ציבור לכסות על מחדליה ומחדלי העירייה…"

אסתר ונדר-נייר עם דיוקנו של הנאשם, דיוקנו של הנרצח. אותו לילה ארור בבאר שבע.

פרופ' יוסף אגסי מסכם 85 שנים (דליה קרפל).

פליטים/ מסתננים/ אחרים

התגעגעתם לב. מיכאל? מה קרה ליהודי אוסטריה ואיך זה קשור אליכם.

ובינתיים במעריב

בן כספית מסביר שעד היום לא יצא להפגנות מעריב כי הוא לא מסוגל לקרוא "גנב" למי שהשקיע למעלה מ-300 מ' ש' בשנה ורבע במאמץ להציל את העיתון (נוחי דנקנר, מה מי).
ובהמשך:

הלוואי שמצבם של כל עובדי העיתון היה כמצבי. למרות שהיו לי רגעים קשים לא מעטים במעריב, ומכתבי התפטרות שוגרו בעקבותיהם, בסופו של יום ידעתי שכל עוד ירצו בי, אשאר עד שייסגרו האורות, ולו כדי לא לפגוע בסיכויו של העיתון לשרוד, כדי להמשיך להילחם. גם היום, כשאיני תלוי עוד במעריב לפרנסתי, כשכל חלומותי בתחום התקשורת הוגשמו, אני עדיין כאן מתוך איזשהו פרינציפ מוזר וגם נאמנות… העניין הוא שאני לא לבד בסיפור הזה. יש במעריב 2,000 עובדים. אלפיים. רובם המכריע במצב אחר לגמרי. אין להם אופק מקצועי, אין להם עבודה אחרת, יש להם משכנתה, חובות, ילדים, חלומות. אם הם יקבלו, על מפעל חייהם, בסוף היום מאה אלף ש' פיצויים במקום 150 שמגיעים להם, זה אסון. חלק מהם קשי יום, חלק מבוגרים, חלק לא ימצאו מקום אחר.

אז אולי תצא להפגין כדי שפרולטריון הסחבות יקבל את המגיע לו?

רותי רוסו: גנבו את עובדי מעריב, חיטטו להם בפנסיה, והמשטרה באה להגן על – נכון, ניחשתם.

ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי פונה לרה"מ.

ב-nrg הכינו קופסית המרכזת את כל מה שנכתב על סגירת/מכירת/מריטת מעריב. "להציל את מעריב", קוראים לה.

באופן סמלי הפסיק החיפוש באתר nrg לעבוד. אני משתמשת בו רבות כדי לאתר עבור הבלוג את הלינקים הדרושים, כך ש- נו, אתם תסבלו. אני ממילא סובלת בקביעות.

שלח לי האזרח ר' מייל עצוב:

…האם נדמה לי או שאף אחד טרם הזכיר אירוע שקרה ב-29 בנובמבר 1993 שבסופו מצאו עצמם מאות עובדים ללא מקום עבודה ואפילו כתם שמן לא סימן את מקום טביעתם?…

צודק, מה אומר. ולמאותגרי לנקוק ואו זיכרון, הכוונה כמובן לסגירת חדשות.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

שלי יחימוביץ' מספרת בסטטוס בפייסבוק איך קיבלה "איום מחוצף בתביעת דיבה" מעופר נמרודי על שתבעה ממנו למכור את הבניין ולהחזיר את כספי הפיצויים.

הלל אסף כמה קישורים נגד שעון קיץ.

גרסת ריצ'רד סילברסטיין לפרשת רייצ'ל קורי.

ביקורת התקשורת של שירי מימון בפייסבוק:

היי אהובים. אז רק כדי לשים דברים על דיוקם, הראיון שפורסם היום ב-7 לילות הוא ראיון חשוף, עמוק שנעשה ב-3 פגישות, כל אחת בת 3 שעות. בסופן צריך לערוך את הטקסט וגם לדאוג שיקנו את העיתון. אתם הרי מכירים אותי הכי טוב… אני ישירה ואמיתי והשפה שלי רהוטה לכן צריך להתייחס לכתבה כעניין בר חלוף, אני עומדת מאחוריה ושמחה לחשוף עוד קצת אך הקצנה היא מילת המפתח 🙂
אל תקראו את הכתבה במאקו כי זה רק יותר מרתיח, צהוב ועלוב… להנדס ככה כתבה בצורה כ״כ נמוכה זה מעליב… אבל נו מילא העיקר הבריאות, המשפחה, חברים טובים ונתינה. אהבת חינם. אני בניו יורק ונעים לי להתרחק לפעמים ולהתנקות וזה בדיוק מה שאני עושה…

אל תחמיצו את העימות בין שלי יחימוביץ' לנחמיה שטרסלר אמש באולפן שישי. דני קושמרו הפסיק את ההתגוששות באמצע, השערורייה!

http://reshet.tv/ch2/VideoPlayer/news_player.swf?xmlURL=http%3A//reshet.tv/ch2/xml/videohandler.aspx%3Fobjid%3D107035

לחם עבודה

בית הספר לתקשורת של המרכז האוניברסיטאי באריאל מגיש את הדו"ח השנתי על מצב התקשורת בישראל. חיברו אותו ד"ר אזי לב-און וד"ר רפי מן.
[gview file="https://velvetundergroundblog.files.wordpress.com/2012/09/mediareport-2011.pdf"%5D

אביב הורביץ משחזר ימיו כקדם, כבעל המדור מי נגד מי בהעיר, ומסביר מי נגד מי בתקשורת היום.

מח' הגהה

"…טורחים על הפרוטוקולים ומנקשים מהם…" (המוסף לשבת, רונן ברגמן, ע' 7, טור צד)

בשער האחורי של ידיעות יש הפניה לגליון כיפור:

אתי דודאי מספרת לראשונה על השנה הקשה שעברה: התאבדות בעלה לשעבר והמאבק מול הנושים

הלשעבר לא מת בבית המשפט?

לפני פיזור

היה זה שבוע מהגרועים בחיי ובחיי הבלוג. מיום ראשון, 7:30 בבוקר, אירוע רדף אירוע. צירוף קוסמי זנותי כזה לא חוויתי מזמן. חלק באשמתי, חלק סתם צירוף מקרים, וחלק קשור במעשים פליליים. בשישי בבוקר הסתמנה קרן אור מבעד לאפלה. הרבה לקחים הפקתי השבוע. המשך יבוא.

למקרה שדלגגְתם:
הפוסט של שישי בבוקר, השנאה, חיים, השנאה


והפוסט של אתמול בלילה, העין השמינית, ראיון עם חנוך מרמרי.

…העיתונות המשודרת והכתובה הפכה לספקית סמים. העיתונות הוותיקה, שאני האחרון מלהיות ממעריציה ומכיר את קלקוליה, אבדו שני דברים: היכולת לדיבור ישיר עם מקבלי ההחלטות ברמה של מערכת יחסים מורכבת והדוקה, והכוח שהיה לה למול מקבלי ההחלטות הנוגעות לחיינו. כשיואל מרקוס או זאב שיף היו כותבים, זה היה מתוך ידע עצום והיכרות אינטימית של המערכות. הם ידעו לקטול ולבקר, אבל היה אז דיאלוג שלא קיים יותר.
העיתונות של היום צועדת בחלל הריק, ומופעלת על ידי יועצי תקשורת ויחצ"נים. העיתונות היא לא מקור סמכות, אין בה ידע וזיכרון, וזה הכרחי לעיתון. עיתונות שכל הצוות בה מתחלף כל שנתיים-שלוש נשארת בתחום טכנאות מילים וטכנאות עריכה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

118 תגובות על אצבעות שחורות 21.9.12

  1. ירושלמית הגיב:

    כואב לי מאוד על החייל ההרוג, והרגשתי אי נוחות גדולה לשמוע את המשפחה (המקסימה והעדינה) מדברת. אין ספק שההלם עצום, אך חבל ומכוער שדחקו בהם לדבר (לפני שהשבת נכנסת) כדי לקבל את ליטרת הבשר. האחות הצעירה הלומת הצער הפריחה סיסמאות המצדיקות כביכול את המוות למען המדינה. אני לא בטוחה שבעוד כמה ימים, המשפחה הייתה מתנסחת כך, באותה השלמה עם הדבר הנורא שקרה.

    אהבתי

  2. גלית א' הגיב:

    מאיפה היהירות הזאת של בן כספית לגבי האופק המקצועי שלו? מי בכלל ירצה אותו אם מעריב ייסגר? לא חסרים פרשנים פוליטיים בעיתונים האחרים ומי צריך כתבלב חפיפניק, שטחי, צר אופקים, המקורב לפוליטיקאים ומעריץ את עצמו?!

    אהבתי

    • ברוטוס הגיב:

      הוא כנראה יודע משהו שאת לא יודעת

      אהבתי

    • ריאליסט הגיב:

      יש לו פרנסה מהטלביזיה, ואני מניח שבמקרה הזה הוא לא מדבר מהרהורי ליבו וכבר ביסס לעצמו משטח נחיתה.

      אהבתי

    • סתמאחת הגיב:

      זו דרך טובה להצדיק שכר ותנאים שהוא קיבל ויקבל כשהעיתון קרס. הוא לא צחק כשלשאר קיצצו, הוא קיבל כדי לסחוב את המקום וכך להגן על הפרנסה המתפוררת של האחרים.
      זה נשמע יהיר אבל כניראה שצפוי, אנשים מעדיפים לספר לעצמם שהם טובים והם עושים בחירות הוגנות.

      אהבתי

  3. אנונימי הגיב:

    השמאל יוצא נגד הפטישזיציה של השואה בשירות הציונות והוא עצמו עושה אותו שימוש אינסטרומנטלי בשירות האנטי ציונות. ברור שיש השוואה בין היהודים ההם לפליטים-כביכול מאפריקה. מזל שאלי ישי הוא בעל תפיסת עולם בלתי מתפשרת משל עצמו. חיבוטי קבר של כמה אשכנזים מתבוללים בארצם לא ירשים אותו. לפיתרון מצוקת המהגרים מאפריקה יש את אוסטרליה וקנדה. אלה מדינות שהוקמו לצרכי הגירה אומנם לאדם הלבן אבל גם לשחורים יש בהם מקום. שהפוסט ציונים לא יבלבלו את המודל של אוסטרליה עם היעוד של ישראל כמו שמנסה היום לעשות ״ההיסטוריון החדש״ , תום שגב.

    ליואל מרקוס, שמעון פרס של העיתונות הישראלית, יש היום טור הזוי בהארץ. הפנץ׳ ליין שהצחיק את הטוקבקיסטים שם היה ״עיתון הארץ הוא העיתון הציוני הבלתי תלוי…וכו״ סהרורי.

    אהבתי

    • בזינגה הגיב:

      אני חושב שאינך מבין את הכוונה:
      השוואה היא בין מה שקורה באפריקה לבין מה שקרה באירופה וזו קריאה לממשלת ישראל לצאת "לשחרר" את אפריקה ולהשכין בה שלטון דמוקרטי לפי ראות עיניה.
      מסר נסתר נוסף הוא קריאה לאמן את המסתננים מאפריקה לכוח לוחם ולהחזירם לכבוש את היבשת בשמנו.
      יש כאלה שטוענים שהגיוס של חלקם לצבא הוא רק ההתחלה…

      אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      התגובה היא ביחס למאמר של ב. מיכאל, שעדיין חושב ששואה היא ההון הסימבולי שלו.

      http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1827224

      אהבתי

  4. סתמאחת הגיב:

    לפני 11 שנים נפטר האח הבכור של חברה טובה שלי. הוא היה גדול מאיתנו בעשר שנים, להגיע לגיל שלו היה רגע לא קל עבורי, ולה אף קשה יותר. לראשונה בחייה היא מבוגרת ממנו.
    עברו 11 שנים אבל יש כמה דברים שנצרבים מאוד בזיכרון, אחד מהם זה כמה שהתקשורת מציקה וכמה שהיא מיותרת. כל השבעה הם התקשרו לבקש תגובות לפרסומים, כבר נגמרו הפרסומים והם המשיכו להתקשר. למה?
    לא צפיתי בתגובת המשפחה של החייל, זה לא חדשות וזה לא קשור לכלום חוץ מחדירה לפרטיות וניצול. לא אכפת לי איך נראה הלם, אני חושבת שמי שלא יודע שיאמר אמן ויהנה מכך שאינו יודע.

    אהבתי

  5. קורא הגיב:

    לכל מי שהוא תומך של שלי יחימוביץ', אני ממליץ לקרוא את המכתב של עופר נמרודי:

    http://megafon-news.co.il/asys/archives/82993

    למרות שככל הנראה היו בעיות בהפרשות לפנסיה של עובדי מעריב, מכירת הבניין נעשתה כדת וכדין ולפי כל אמת מידה של חברה ציבורית. לפעמים צריך לחדול עם הדמגוגיה ולהתמודד עם המציאות, הבניין נמכר לנמרודי במחיר הגון והכסף הזה קיים את העיתון עוד כמה חודשים.

    אהבתי

    • קורא הגיב:

      אה, וזו הפעם הראשונה שאני מרגיש בצד של שטרסלר אי פעם, בכל שנות קיומי, כבוד לשלי יחימוביץ', ממישהו שהצביע בעבר לעבודה ולא מתכוון לעשות זאת שוב.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כל מכרז בעולם שנפתח ויש לו רק
      רוכש אחד, חשוד; ראה נמל אילת.
      כאשר משה א' מוציא מכרז למקרקעין
      (קרא בעברית אשכנזית) ורק משה
      ב' שהוא בעצם משה א' מציע מחיר
      וזוכה, אחרי היסטוריה מסובכת
      של רכישת מציאות ומכירתן במחיר
      מציאה כשהן הופכות ללא מציאה,
      אם או בלי שמאי או עשרה שמאים,
      יוצא חיוך ציני. בארץ הזו יש
      (עדיין) קבוצה סגורה של קוני-
      מוכרי מציאות כאלו. הנה פעם
      קנו מכרזי סימני נפט, שמת
      לב שבזמן האחרון יש בארות גז
      נטולות גז? אחרי שכבר סכמו
      (כנראה?) כמה מותר ליצא?
      גם שם מסתובבים שמות מוכרים.

      אהבתי

      • יוריק הגיב:

        לעתים מתפרסמת ביקורת אובייקטיבית על המעריכים המקצועיים ומסתבר שמקצועיותם מוטלת בספק. רואי חשבון ועורכי דין מפורסמים (לכאורה מכובדים) מאשרים עסקאות בעלי עניין.
        עופר נמרודי נשאר חשוד בעיסקת בניין מעריב.
        העובדה שנעשו שתי הערכות שווי כאשר זכי רכיב ונוחי דנקנר קנו את מעריב, אינה מעידה אלא שאנשי עסקים עשירים מאד עשו עסקות גרועות מאד. מה ערכן של "הערכות שווי" כאלה?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה

        אהבתי

      • קורא הגיב:

        מסכים איתך שמדובר בהערכות שווי מפוקפקות, אבל כל אחד יכול היה להציע מחיר גבוה יותר, מדובר במכרז פתוח לגמרי. השורה התחתונה היא שכלל לא היו הצעות, זה לא שכתבו שם אפילו שהיתה הצעה אחת קרובה או משהו..

        בסיטואציה כזו ברור שזו לא אשמת נמרודי שאיש לא ניגש למכרז..

        אהבתי

  6. ראש המדור הגיב:

    יש כאלה שבוחרים להתעלם מכך שזהו גבול מסוכן, אינם מבינים שהיום הגבולות עם מדינות איסלמיות הוא גבול עם סיכון מאיים עם מצריים, כיום מסוכן כמו גבול עזה וגבול לבנון.

    בכתבה הראשונית הביא מידע שבכתבות הפולו-אפ כבר מוסתר.

    מתחקיר הצבא עד כה עולה כי המחבלים ניצלו את שהותה באזור של קבוצת מסתננים מאפריקה, ואת העובדה שחיילי צה"ל ניגשו לסייע להם. המחבלים הגיחו מאחורי צוק, ומטווח של כ-100 מטרים פתחו באש לעבר חיילי חיל התותחנים שהיו במקום

    נחקר ונמצא שתעשיית ההסתננות לישראל כוללת הוצאה של אלפי דולרים שמוציא כל מסתנן מכיסו הכולל טיסות או תשלום לגורמים סלפים ואחרים המקדמים את ההסתננות . סביר מאוד שגם בתקרית הזו היה שיתוף פעולה של מסתננים.
    אין כל ספק שהתרחיש הבא כב בשער בין ה"פליטים" יהיו גם חובשי חגורות צניעות מתפוצצות ברגע שכל חייל שיגש אליהם.
    סביר ביותר שלהבא ינוסו רעיונות של חטיפת חיילים.

    לפני קצת יותר משבוע אריאנה מלמד מווי-נט אתר הבית של תמיכה בהסתננות, כינתה חיילים ש"העבירו מים בקצובה" כמו יהלומי שנהרג וחבריו שנפצעו אתמול יהודו-נאצים.

    יש לקרוא לעשות קצת סדר בברדק.
    יש להפסיק להתעסק בשטויות, לשחרר כל מיני יאנה גורלקיות.
    מאידך, אפשר וצריך להוציא צווי גיוס חובה לגדודים של אריאנה מלמד ולעו"ד מיכאל ספרד וליצחק לאור – זה בסדר גמור גם בגיל 40 פלוס. גם אם צריך להדביק בדבק מגע את הקסדה על ראשם.
    יש לקבוע שהם ורק הם אלה שיגשו אל דמויות מעבר לגבול כדי שיוכיחו עד כמה הם באמת סולידריים, ובמידת הצורך אם תהיה תקרית שבה יחטפו יופעל נוהל חניבעל .

    אהבתי

  7. חייל זקן הגיב:

    בבקשה, דו"ח ועדת אגרנט בארכיון צה"ל, לשיפוטכם, ללא תיווך.

    ועדת אגרנט הוקמה מלכתחילה כדי להסתיר את מחדלי המלחמה העיקריים. חומר ארכיוני שלא תזכו לקרוא לעולם הוא זה העוסק במתקפת הנגד הכושלת שניהל צה"ל ב8-9/10. במתקפה כושלת זו ספג צה"ל מספר נפגעים גדול בהרבה מאשר בקרב הבלימה שבו הופתע על ידי הערבים. שרון ומקורביו דאגו להעלים כל מידע הקשור לאוגדתו כשמתחרים בהם האלוף אדן וחבורתו. למרבה הפלא, היחיד בצמרת צה"ל שניסה לחשוף את העובדות לגבי אותה מתקפה הוא אלוף הפיקוד הלא יוצלח, גורודיש. הצמרת הביטחונית הצליחה להשתיק אותו ואף גירשה אותו לניכר שם מת בשיברון לב.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      הכשל ב73 נבע מיהירות ובטחון עצמי המופרז. אבל גם בזאת מפקדי יום כיפור לא מגיעים לקרסוליים של חז"ן.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אם אלו היו סיבות לכשל, יוסיין בולט לא היה דורך על דוכן המנצחים. כדאי לקרוא וללמוד קצת בטרם מתיימרים לעסוק בהפרכות היסטוריות.

        אהבתי

      • ראש המדור הגיב:

        אילו מסקנות ניתן לגזור לדעתך מאז על אותה מתקפת נגד כושלת :

        "חומר ארכיוני שלא תזכו לקרוא לעולם הוא זה העוסק במתקפת הנגד הכושלת שניהל צה"ל ב8-9/10. במתקפה כושלת זו ספג צה"ל מספר נפגעים גדול בהרבה מאשר בקרב הבלימה שבו הופתע על ידי הערבים"

        לבין ימינו אלה?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        דוגמא עדכנית:
        לפני שבועות מספר קראתי ראיון עם מפקד חטיבת הלוגיסטיקה באט"ל, תא"ל איציק כהן. בראיון מתגאה הקצין החדשני בלקחים שהפיק צה"ל ממלחמת לבנון השניה שבעקבותיהם הקימו אגדי לוגיסטיקה באוגדות. כאילו שלא שמע מאודו את המשפט הנפוליוני "הצבא צועד על קיבתו".
        אותה חדשנות אפיינה גם את צה"ל של מלחמת יום הכיפורים. חבורה של פוליטרוקים חסרי השכלה והכשרה צבאית המציאו צורת קרב חדשה שנקראה קרב ש. בש. אחד מאבות התו"ל המוזר, האלוף טל, ממציא גשר הגלילים שהתפרק בנסיעה, הסביר מדוע אין צורך בארטילריה: "לחטיבת שריון יש 100 קני תותח שמגיעים לכל מקום. מה יועילו עוד 20 קני תותח שיורים לשמיים?". מאותן סיבות לא צויד החי"ר בנשק נ"ט. המצרים בדרום לא הכירו את התו"ל החדש ובחרו בשיטה הקלסית של שימוש בכל האמצעים כולל חי"ר עם נשק נ"ט וארטילריה. בפיקוד צפון למשל, היו לצה"ל בפרוץ המלחמה 9 גדודי חי"ר שהתגלו כחסרי כל ערך נגד השריון הסורי. טל נחשב עד היום כ"מר שריון" שאין לערער אחריו.

        אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        לא לחלוטין מדויק. השימוש בארטילריה, כולל ארטילריה מונחית, התקדם מאוד בעשור האחרון בצה"ל, החל בהכנסת מערכות ניהול ותיאום אש מתקדמות, פיתוח מערך ה-MLRS ובעיקר שילוב הארטילריה כחלק חשוב בתו"ל החטיבתי והאוגדתי. לגבי החי"ר – אתה בוודאי מכיר את המהפכה שהתחוללה אחרי יומה"כ, הקמת יחידות העורב הגדודיות ופיתוח אמצעי נ"ט ישראלים מתקדמים. אגב, כאן יש השפעה ניכרת לתו"ל האמריקאי שהשתרש בשנים האחרונות בחלקים מסוימים מצה"ל.
        אני לגמרי מסכים עם ההערה הצינית לגבי הלוגיסטיקה (וגם מכיר לצערי את הבעיות הללו ממקור ראשון). זו בעיה אדירה, בישראל בכלל ובצה"ל בפרט.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אם ברצונך לדייק אז אני דיברתי על ארטילריה לפני מלחמת יום כיפור. מבצע עופרת יצוקה מעיד על שיפור טכנו טקטי אבל על אותה רפיסות וחוסר הבנה מערכתי של הפיקוד הבכיר. המטכ"ל של אשכנזי כמו זה של חלוץ לפניו לא השכיל להבין שעליו למנוע ירי רציף על ערי ישראל. אני חושש שהצמד ברק & גנץ רק מקטין את היכולות.

        אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        התייחסתי להערה שלך לגבי כך שגם היום אין ערעור על התו"ל של ישראל טל.
        לגבי צה"ל היום – הבעיה, כך נראה לי, היא מגבלה מרצון בהפעלת הכוח שנובעת מחשש מלרכז עוצמת אש לכיוון ריכוזי אוכלוסין שמתוכם בוצע ירי רקטות. כשיש פחד כזה, לא יעזרו מיטב כלי הנשק ותורת הלחימה המתקדמת ביותר. אתה צודק כמובן שהמטרה האולטימטיבית של הצבא צריכה להיות מניעת פגיעה בעורף, תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        יש דוגמאות לנושא הנ"ט גם בימינו.
        מעט לפני לבנון 2.0 הוצא משרות מטול ה-RPG, במקומו לא נכנס כלום.
        נשארו טילי לאו ורימוני מטול 40מ"מ, ירידה משמעותית בכח האש שיכול לשמש גם כנגד ביצורים ומבנים (טנקים אין לשכנים מצפון).

        במהלך המלחמה נזכרו שכדאי לצייד את הכוחות בנשקי נ"ט קלים והחלו לחפש ולהביא מכל מיני מקומות מטולי נ"ט מסוגים שונים.

        לא חושב שחשיבה מהסוג של טליק עמדה מאחורי זה, אלא פשוט חוסר מחשבה ושיקולי רכש שמתאימים למג"ב.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        סיפור הלוגיסטיקה הוא ממש מדהים. היכולת להשוויץ בהקמה של יחידות לוגיסטיות שפורקו מעט לפני המלחמה ב-2006 בלי להזכיר במילה את הטמטום שבפירוקן והכשלון המוחלט של התו"ל החדש שנבנה כדי להצדיק את הפירוק ולהסדיר שיטת עבודה לא ישימה (כפי שהוכח במלחמה) היא לא פחות ממדהימה.

        מזכיר את פרס ראש אט"ל שקיבלו על פרויקט הנעל החדשה הקלה (והמתכלה) שהיום מודים בפה מלא שהינה כשלון (למשל בפרוטוקול ישיבת ועדת הכספים על מפעל בריל). לא נורא, החי"רניקים לא צריכים נעליים נורמליות הם הרי צועדים על קיבתם, והאחראים בוודאי נבעטו כלפי מעלה, הם הרי זכו בפרס ראש אט"ל.

        אהבתי

      • מיכה הגיב:

        רק במדינה כמו שלנו, שכל מומחי הצבא שלה (כמובן, רק אלה שלא מבלים את זמנם בכתיבת תגובות תחת הכינוי "חייל זקן" אלא עסוקים בלפקד בפועל על חיילים צעירים) הם שרלטנים גמורים, אפשר היה להעלות על הדעת שנוכל חסר הבנה כמו ישראל טל ימציא תורת לחימה עבור חיל השריון ויזכה להערכה על כך. בשום מקום אחר לא היו מעריכים אותו. העובדה הפעוטה שדיוקנו של טל מצוייר על קיר ההנצחה של "חמשת מפקדי השריון הגדולים בהיסטוריה" במוזיאון השריון האמריקאי בפורט נוקס (יחד עם עוד רברבנים כמו פאטון או רומל) מקורה, כנראה, בכך שגם צבא ארה"ב מאוייש בעיקר בשרלטנים, והגיע הזמן שהם יבואו אל "חייל זקן" ללמוד מפיו כיצד לנהל צבא.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        טל רכב לפורט נוקס על גבי סיפורי הבדים שהמציא לאחר מלחמת ששת הימים. לידו יכלו להציב גם את את תלמידו גורודיש, "אל המוות הישרנו מבט והוא השפיל את עיניו". רק בור גמור ישים אותו ליד פטון ורומל. מה שנשאר ממורשת טל זה הצבא המערבי היחיד שיש לו בית חרושת לטנקים כמו במדינה ערבית. (תכנון גשרים העבירו למהנדסים). מזל שלא היה חובב אפיה שכן היינו זוכים גם למאפיות של הצבא כמו במצריים. אם אתה מתעקש אתה מוזמן למנות את הישגיו של מר שריון כדי שאוכל להבהיר לך את הבלוף.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        אגב, יחד עם טל מתנוסס בפורט נוכס גם דיוקנו של מוסה פלד

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        יוסיין בולט לשמחתו צריך לרוץ מהר, ולא להתכונן למתקפות פתע. אתה מופרך מתמיד.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        כהרגלך, אתה מסרב ללמוד. רוב המצביאים הגדולים בהיסטוריה היו יהירים ובעלי בטחון עצמי מופרז. לא זו התכונה שמבדילה בין מנצחים למפסידים.

        אהבתי

      • סיימון הגיב:

        היטלר? (ולא, אני לא משווה לנאצים)

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        היטלר לא היה איש צבא. פטון הוא דוגמא טובה.

        אהבתי

      • סיימון הגיב:

        ברור לי. התכוונתי לשאיפות הצבאיות ולביטחון העצמי המופרז. לא משנה, קלטתי אותך.

        אהבתי

  8. עובר אורח הגיב:

    תודה למי שהזכיר את תום שגב כך שאני כותב לעניין, אני חושב. בכתבה
    שגיאות, לדעתי משמעותיות. אצטט אחת: "בתולדות המלחמה, לרבות כיבושה של ארץ ישראל אנז"ק (הקורפוס האוסטרלי ניו-זילנדי, ע-א)לא מקבל יותר מהערת שולים"…. "כיבוש באר שבע מתואר כנצחון
    עטור תהילה". שגיאה גסה. כיבוש א"י על ידי צבא אלנבי מתואר ונדון בפרטי פרטים בספרי היסטוריה צבאית, כיבוש באר שבע היה קרב פרשים מהולל. כלל פעילות אנז"ק בא"י הייתה הסתערות הפרשים האחרונה בהיסטוריה הצבאית של אנגליה ונלמדת ככזו וכתופעה מקדימה כללית להסתערויות שריון + ח"א, בקורסים בהיסטוריה צבאית. חובבי היסטוריה
    של א"י מכירים את זירות הקרב ובתי הקברות המלאים קברי אנז"ק בדיר אל בלח, באר שבע, לוד-רמלה, ירושלים, חיפה; וכן המצבה בבארי, קו שתי העוג'ות וקרב מגידו. הערות שגב על מקום גליפולי בהיסטוריה האוסטרלית אינן לעניין. גם מי שרק ראה את הסרט יודע. מאוד לעניין העכשווי היא הסלקציה הקפדנית בבחירת מהגרים הטיפול במהגרים לא חוקיים והמחנות שבהם הם נכלאים.
    נ.ב. גם אוסטרליה גם NZ אינן ארצות מיליטריסטיות, בכלל לא. אך
    כשצריך לוחמים. במאמר תמונה ב"הארץ" של מצעד שלהם בת"א,
    1940 . אלו חיילים לוחמים, רומל מונטגומרי וכל זה, לא חיילי שוקולד.
    מהם לא שבו לקחת דברים שהותירו בארץ. אין במצעד אפילו לא "חיימקה" אחד. מצעד מצעד.

    אהבתי

  9. מוטי רענן הגיב:

    הראיון עם יחמוביץ די מדהים
    העיתונאי ילד קושמרו נותן לה 8 דקות של שידורי תעמולה ללא הפרעה,ואז מגיע עיתונאי אמיתי כמו שטרסלר ובשאלה אחת חושף אותה והיא כל כך נפגעת שתוקפת אותו אישית
    אגב,שטרסלר הוא טור הדעות היחידי שאני קורא באתר הארץ

    אהבתי

    • yigal heffets הגיב:

      יופי! אין כמותך! אתה מעיד על עצמך שאתה אוהב לקרוא עיתונאי-חצרות מדושני-עונג כשטרסלר-ושלא יעבדו עלייך מר רענן!!!

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      הסתכל שנית בסרט. שטרסלר תוקף אותה
      כזכר אלפה בעדר בבונים התוקף נקבה
      שאכלה בננה לא בתורה.
      חרון האף נובע מכך שהיא העיזה לדבר על
      המשכורת שלו ! הוא שעוסק במשכורתם של
      אלפי שכירים ושעשה עסק ממשכורות של
      נתבים, סוארים וחשמלאים איך זה בכלל נקבה
      ירודה מעיזה לדבר על משכורותיו – המרובות
      + ארגון כנסים + הופעות בשכר.
      גם על נושא הועדים הגדולים כבר שמענו עד
      בלי סוף. כל מה שניתן לומר שלהם אף אחד לא
      יעיז לעשות מה שעשו לעובדי מעריב. וכמו שאמר
      הבבון אלפה – "תחשבו על זה", אם אתם שכירים
      במשכורת אחת ואין לכם ועד בכלל.

      אהבתי

      • ברוטוס הגיב:

        יחימוביץ' עשתה משטרסלר צחוק בקלות, זה היה מקסים. חבל שקושמרו הפסיק את הכיסוח. 0:1 ליחימוביץ'

        אהבתי

      • קורא הגיב:

        נדמה שהדיון בין שטרסלר מוכיח שוב את מה שכולם אומרים, אדם נכנס לויכוח ויוצא ממנו באותה דעה בדיוק, וגם הצופים. אני ראיתי ששטרסלר עשה צחוק מיחימוביץ' כי אני מתעב אותה, אתה ראית שהיא עשתה צחוק ממנו, איש איש והגיאוגרפיה שלו.

        מה שבטוח, השאלות שהוא שאל אותה, לגבי זה שעובדי נמל מלגזנים מרוויחים 50 אלף שקל בחודש נותרו ללא מענה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני אישית לא הבנתי מה קשור לדיון כמה שטרסלר מרוויח.
        כמה שלי הרוויחה בערוץ 2? כמה היא מרוויחה בתור ח"כית ועם איזו פנסיה היא יוצאת? מה זה משנה לדיון על מונופולים וועדים שחוגגים כתוצאה מכך על חשבון האזרח הקטן?

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        זה מתחבר בדיוק למירמור של עובדי מעריב על שי גולדן ובן כספית. אם אתה אומר לאנשים לשמוח מהשכר הנמוך שלהם ולקבל אותו בהבנה שזה הדבר הכי טוב עבורם, המינימום שאתה חייב להם זה גילוי נאות שאתה דווקא מרוויח פי 5 מזה.
        ובכלל, כמו שסאגת מעריב לימדה, הרבה אנשים אלופים בלהרצות משנות אנטי חברתיות בכל הקשור לכלכלה, עד שזה מגיע לפתח הבית שלהם. זו לא חוכמה.
        מאוד רלוונטי לדיון כמה מקבלי ההחלטות מקבלים, מאוד רלוונטי לדיון שביבי גר בוילת פאר בקיסריה וברק במגדלי אקירוב, כמו שרלוונטי לדיון שליברמן חי בשטחים ושהיה רלוונטי לדיון שיוסי שריד עבר מקרית שמונה לשדרות כשהטילים שינו יעד. זה אומר המון על נקודת המוצא ועל המעשים והדעות של הדוברים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אבל לא על זה היה הויכוח.
        שטרסלר דואג לאזרח הקטן שמשלם מה שהוא קורא לו מיסים עודפים לטובת הועדים החזקים. הוא תוקף את החזקים, לא את החלשים. שלי היא דווקא מי שמגנה על החזק במקרה הזה.
        דווקא במקרה הזה צריך לבדוק מה האינטרס של שלי, לא של שטרסלר.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        השיטה של שטרסלר מעודדת מעבר לחברות השמה, חברות השמה סירסו הרבה מאוד ועדים שהתפוררו לאיטם ופגעו בהרבה מאוד עובדים בטווח הרחוק. לשיטתה של שלי יחימוביץ' צריך לעודד יצירת ועדים ולחזק ועדים קיימים עד גבול מסויים (לכן טוב שפירקו לדוגמה את נציגות ועד הרכבת) כי זה חלק מנושא זכויות והגנת העובדים.
        אם נפרק את ועד עובדי הרכבת, שאין ספק שהוא כוחני ומטריד במידה רבה, נקבל ערמות ע"ג ערמות של פיטורי עובדים ותיקים, כאלה שיזרקו בגיל 55 והסיכוי שלהם למצוא עבודה בשכר מינימום נמוך. במקביל עובדי הרכבת החדשים יהיו אנשי חברות השמה, כאלה שכל חצי שנה מפטרים כדי שלא יגיעו להם זכויות מורחבות ושעובדים בשכר מינימום. זה לא נורמלי, אי אפשר להתפרנס ככה ואי אפשר לשמר מעמד ביניים במצב כזה. בעיני עדיפה הרעה החולה של מעט כוחנות יתר על הרעה החולה של מחיקת מעמד הבינים ומחיקת זכויות עובדים מהלקסיקון המדיני.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        במילים אחרות, העניים שלא הצליחו להתברג במקומות העבודה המעולים האלה צריכים לשלם "מיסים" גבוהים על מוצרי יסוד כמו חשמל, מים, תחבורה ומזון בשביל שעובדים מבוססים יישארו מבוססים.
        זו חשיבה מאוד פרוגרסיבית.
        מה הפתרון? שכל המשק יתארגן בצורה דומה, ואז כל המחירים יהיו גבוהים וכ-ו-ל-ם ירוויחו כמו בנמלים. באותה הזדמנות נגיד לשלום לדבר הקטן והלא משמעותי הזה שנקרא יצוא, וישראל תהפוך לגן עדן אוטרקי.

        אהבתי

  10. מוטי רענן הגיב:

    השאלה הכי גדולה לגבי מעריב החדש היא אם בן צבי יצליח לשכנע את גיא בכור הפרשן הכי טוב בארץ למזרח התיכון להצטרף למעריב,אני אישת מקווה שבכור יהיה העורך החדש של העיתון

    אהבתי

  11. שועלן הגיב:

    אני מציע לצעירי האיחוד הלאומי לקרוא את מצע מפלגתם:

    האיחוד הלאומי יפעל לביטול קשרי הון-שלטון-תקשורת
    האיחוד הלאומי יפעל להגבלת התערבות-היתר של המדינה בחיי האזרחים
    האיחוד הלאומי יפעל למען ליברליזציה של המשק הכלכלי בישראל, חיסול המונופולים הגלויים והסמויים, עידוד היוזמה הפרטית והעסקית על ידי מאבק בחסמים ביורוקראטיים

    אהבתי

    • yigal heffets הגיב:

      היי פוקסי long time no see ya sure! אתה בטח מאמין להם לליברמן שעוד מעט יעמוד בפני כתב אישום וההון שלו יעבור למדינה אחרת! והוא ימשיך לשלוט ולהיות שר לענייני-חוץ של ישראל המושחתת בזכותו ובזכות עוד כמה פוליטיקאים וטייקונים כאלו ואחרים יופי לך שאתה מאוהב בהם!

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני אענה לך בשפה שאתה מבין:
        😯 ❓ ❓ ❓

        אהבתי

      • yigal heffets הגיב:

        very poor responce as all the right wing in israel responce!!! 😈 👿 🙄 ❗ ❓

        אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        אני חושב שהמענה האלגנטי, השנון והמקורי שלך היה מושלם אם רק היה נקי משגיאות:response בתחילה, ו-respond בהמשך.

        אהבתי

      • yigal heffets הגיב:

        היי ריאליסט thanks for the corrections אבל איך אומרים כאשר אין מה לומר נתפסים ונתפלים בקטנות כיאה לאנשי ימין ריאליסטיים אלק
        חוץ מזה טעות לעולם חוזרת ובקיצור ט.ל.ח!!!

        אהבתי

      • ריאליסט הגיב:

        *נטפלים, לא נתפלים. ממליץ על שימוש בכרום כדפדפן – יש בו איתור שגיאות מובנה.
        בכל מקרה, שועלן כתב על א', ואתה תקפת אותו אישית על ב' (כנראה, לא קל להבין את הניסוחים שלך), ללא התייחסות עניינית. אני בסך הכל המשכתי את הסבב.
        מצטער, לא הייתה לי ברירה, זה חלק מהשבועה הסודית בה אנו "אנשי הימין" נשבעים מדי פסח, כחלק מטקס הכולל הקזת דם נוצרים, עקירת מטעי זיתים בגדה המערבית, הכאת פליטים ושכיבה מתחת לגלגלי משאיות שמובילות תרופות וחיתולים לעזה.
        😈

        אהבתי

      • צפוני הגיב:

        חפץ, כשיעבור לך ההנג-אובר אולי תשים לב שליברמן לא חבר באיחוד הלאומי.

        אהבתי

      • יגאל חפץ הגיב:

        מבחינתי אם הבנת או לאו הימין הסהרורי הינו היינו הך כולם דומים בין שהם באיחוד הלאומי או בישראל ביתנו (בסכנה-מהם) או מהבית היהודי!!
        הלוא הם לא הולכים יחדיו כלומר גם הם אינם מסתדרים יחד יש ביניהם ניואנסים כאלו ואחרים אבל בשבילי איש שמאל שפוי ולא הזוי כמותם הם היינו -הך סהרוריים קיצוניים שבגללם אנו סובלים תרת-משמע!!!! חוץ מזה לעולם לא הייתי בהנג-אובר אינני איש ימין כסטס מישזניקוב ההולל והפוחז!

        אהבתי

  12. טכנולוג הגיב:

    החיפוש של NRG דווקא עובד יפה, ניסיתי כמה וכמה מילות חיפוש. בעיה במחשב האישי?

    וגם – קופסית ? זה נקרא קטגוריה. והם העלו אותה לפני ימים מספר, ולא היום.

    אהבתי

  13. יוריק הגיב:

    משפחות שישקלו לשכור דירה או לקנות אותה, כדאי שלא יסמכו על הנתונים בכתבה בממון של ידיעות אחרונות.
    במסגרת מאת אלי שמעוני נאמר "אם, לדוגמא, הייתם מצליחים להשיג כ-5% בשנה על החסכונות שלכם"…
    היום תוכלו לקבל בבנק 1-1.5% ריבית (אחרי הצמדה) על החסכונות שלכם. אם תקחו את הנתון הריאלי הזה, תראו שכל התחשיב של ידיעות אחרונות חסר משמעות.
    לא טרחתי לעשות תחשיב מתאים, כי אינני עומד לרכוש דירה או לשכור. אבל הנתון הזה לבדו מספיק להראות שהכתבה חסרת כל ערך.
    היזהרו! 👿

    אהבתי

  14. זרזיף ימני הגיב:

    ידיעות אחרונות עיתון נמוך.
    העיסוק בדוד טופז כבר מגעיל.
    ואתי דודאי צריכה לתבוע על בזיון המת הרבה כסף.

    אהבתי

  15. אורן הגיב:

    הכתבה "בדם חם" היא כשלון ועוול לקפוטה. הזיוף הסיגנוני משיג אפקט הפוך.

    אהבתי

  16. האמיר הגיב:

    גרסת ריצ'רד סילברסטיין לפרשת רייצ'ל קורי.

    הגרסה שלו מהימנה בדיוק כמו שאר הסקופים והפרשנויות שלו, כלומר בכלל לא.

    נתחיל מהכותרת תמונתה של קורי:

    Rachel Corrie nonviolently blocks Israeli bulldozers from destroying Palestinian homes along the Rafah/Egyptian border

    בתמונה לא רואים בתים בכלל אלא שטח ריק. גם בתמונה שהביאו כאן בבלוג לפני כמה שבועות, שבה צולמה הסיטואציה ממרחק, רואים שאין בכלל בתים באזור. הדחפור עסק בחישוף שטח ולא בהריסת בתים.

    But we've heard little from or about the Israelis involved: the bulldozer driver, his commander, the IDF Gaza commander. Their government wanted to keep a tight lid on the investigation. It wanted to shield anyone who participated in any way from public scrutiny. Though they testified in court and that testimony is public record, their identities were shielded for "security reasons"

    נו באמת. למישהו לא ברור מהם אותם שיקולי ביטחון, שבהם מפקפק סילברסטיין? מדובר בביטחונם של של מפעיל הדחפור ומפקדו כמובן! הדבר האחרון שהם צריכים זה צווי מעצר בינלאומיים.

    When the bulldozer approached Rachel, she climbed onto a pile of dirt, not a large one [less than five feet high] … From the place where she stood, Rachel looked into the driver's cabin (emphasis added). The bulldozer continued to move forward. Rachel turned around … to get down from the pile, but the dirt was moving as she climbed down [and she fell as] the bulldozer continued to move forward. [She] disappeared under the pile of moving dirt.

    שוב: D-9, גם ללא תוספת השיריון שמורכב עליו בצה"ל, הוא כלי מאוד איטי. גם במהירות מקסימלית שלו, כל אדם בריא בגופו יכול להשיגו בריצה קלה. העובדה שקורי לא הצליחה לזוז בזמן מעידה על כך שהיא עמדה במרחק אפסי ממנו. כלומר שמה את עצמה במתכוון לפני דחפור נע.

    כדי להסביר מדוע מי שעושה זאת אינו אחראי למותו, העד מסביר שקורי ניסתה לסור מדרכו של הדחפור ונפלה. שוב, העובדה שהתלולית עליה עמדה זזה מעידה על המרחק האפסי שלה מהדחפור. אבל מה רוצים מהמפעיל המסכן? הרי לפי העדות הזו בדיוק, מה שהוא יכול היה לראות זה את קורי מתחילה לזוז מהדרך ואז מעלמת מאחורי התלולית וכף הדחפור, לא היתה לו שום דרך לדעת שהיא עדיין שם.

    סילברסטיין מביא ציטוט נוסף מעדות אחרת:

    When the bulldozer came very close to Rachel, it started to push the dirt under her feet and around her ankles and she stood straight and struggled to remain on top of the pile. She climbed up so the driver could see her (emphasis added), and then she lost her balance and was pushed back.

    קורי אכן היתה במרחק זעום מהדחפור. אלא שכאן, היא בכלל לא מנסה לזוז מהדרך, כאן היא נשארת לעמוד עד שכף הדחפור מכמעט הגיעה אליה, היא לא מנסה לרדת מהתלולית – היא נופלת ממנה.

    מה אומרת לסילברסטיין הסתירה בין העדויות? שום דבר, מבחינתו אין שום סתירה. לעומת זאת, הוא מביא משפט חלקי אחד מעדותו של מפעיל הדחפור:

    The pile that was between the bulldozer and the deceased, and onto which the deceased climbed …

    ומצהיר בקול תרועה:

    In other words, when it was convenient to his story, she wasn't there. But when his guard was down in another context, she magically reappeared in his field of vision. He later testified that he never told the state prosecutor he saw her on the pile of dirt, despite the fact that his earlier statement is in the record.

    אני לא יכול לדעת מה באמת נאמר, כיוון שהקישור שסילברסטיין מצרף לסיכומי הצדדים לא מוביל לשום מקום, אבל אני רואה שתי אפשרויות סבירות:

    הראשונה היא שהמפעיל ראה אותה על התלולית ואח"כ לא ראה אותה (כיוון שהיא ירדה/נפלה ממנה) והסיק, כמו כל אדם סביר, שקורי נהגה כמו כל אדם שמנסה לשמור על חייו ולנוכח מפלצת ענקית ששוקלת יותר משישים טון זזה מהדרך. באותו שלב הוא כבר לא ראה אותה.

    השניה, בהנחה שהוא אמר שבשום שלב לא ראה אותה, היתה שהוא התייחס לעדויות שלפיהן קורי עלה על התלולית והסביר מדוע לא יכול היה לראות אותה אחרי שנפלה ולכן לא עצר את הכלי.

    כלומר סתירות אפשריות בעדות צד אחד מוכיחות שהוא משקר, סתירות בעדותו של צד שני מוכיחות ש… מה פתאום? אין שם סתירות.

    🙄

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      מאחר שהציטוט החלקי שהביא סילברסטיין סקרן אותי, החלטתי להשקיע עוד קצת זמן ולחפש בעצמי את העדויות. די מהר הגעתי לפסק הדין בתיק ומתברר שכפי שחשבתי, סילברסטיין הוציא את חצי המשפט מהקשרו במטרה ליצור מצג שווא.

      הנה מה שכותב השופט, כשהוא מצטט את החלק הרלוונטי בעדותו של מפעיל הדחפור:

      בציר הנסיעה שלי לא הבחנתי באף אדם, ובוודאי שלא הבחנתי באף אדם על הערימה אותה דחפתי. לא ראיתי היכן עומדת המנוחה ולא יכולתי לדעת היכן עמדה. דבר אחד ברור – היא לא היתה בשדה הראיה שלי. אם הייתי מבחין, הייתי עוצר את הדחפור. כל היום הקפדנו להתחמק מלפגוע באנשים שהיו בשטח והפריעו לפעילותנו. הפעלנו הרבה מחשבה ואנרגיה כדי להימנע מפגיעה בהם. הערימה אותה יצר הדחפור בנויה ממספר קצוות ולא מפסגה אחת כמו פירמידה. הערימה שהפרידה בין הדחפור לבין המנוחה ושעליה טיפסה המנוחה, היא ערימה רחבה, גלית, שנוצרה מעפר ופסולת שהיתה באזור, באופן לא מהודק ולא קשיח, כך שמי שמנסה לטפס על הערימה סביר להניח כי ישקע מיד. לכן לא יכול להיות מצב בו המנוחה עמדה מספר שניות באופן יציב על הערימה. אם בכלל המנוחה עמדה על קצה הערימה, דבר שלא נראה סביר בעיני, אז יתכן ועמדה על אחת הפסגות של הערימה (שכאמור בנויה ממספר פסגות) מחוץ לשטח שדה הראיה שלי, כי לא ראיתי אותה. כמובן שאם המנוחה היתה עומדת בטווח ראיה שלי הייתי רואה אותה, שכן ביצעתי את המשימה בדריכות וזהירות מירבית. גם לא ראיתי אף אחד מן המפגינים שהיו במקום מסמן לי סימן אזהרה בטרם קרה האירוע".

      ההדגשה שלי, כמובן. עכשיו אפשר לראות בבירור שהמפעיל התייחס לעדויות חבריה של קורי, לפיהן היא טיפסה על תלולית עפר, ולא אמר שראה אותה מטפסת על אותה תלולית. מכאן ישנן שלוש אפשרויות:

      סילברסטיין שוב קיבל מידע מוטעה מהשר הבכיר לשעבר, סילברסטיין שוב רק רפרף על הטקסט או סילברסטיין משקר. טוב הוא לא יוצא מזה בכל מקרה.

      אגב, מתברר שגם התובעים הסכימו שהדחפור לא עסק בהריסת בתים בשעת מותה של קורי (אם כי יתכן שזו היתה הסכמה מטעמים טקטיים בלבד):

      התובעים טענו בסיכומיהם כי "(…) למעשה אין מחלוקת עובדתית עמוקה בין שתי הגרסאות של התובעים והנתבעת לנסיבות מותה של המנוחה, (…)" (סעיף 21 לסיכומי התובעים). וכי האירוע התרחש ביום 16.3.03 בשולי "ציר פילדלפי" בשעה שבוצעה במקום "עבודה שגרתית של פילוס וחישוף קרקע" (בסעיף 21 (א) לסיכומי התובעים;

      גם כאן ההדגשה שלי.

      😕

      אהבתי

      • ירון הגיב:

        מרשימה מאוד הנבירה שלך. וגם למטה בענין יחימוביץ. יופי של עבודה.וסילברסטין, יותר שקרן מזה כנראה אין.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        דבר מעניין ואיני יודע פירושו שכאן סיברסטיין כותב בבלוג
        אחר לא הבלוג שלו, למה? הנה עוד, מדובר אצל
        סילברסטיין על איזה בית רופא שהחבורה הגנה עליו,
        ואח"כ הסיפור הזה נעלם ומופיעים סיפורים אחרים.
        אבל חבל"ז זה חלק קטן משטף אדיר של תעמולה אנטי
        ישראלית שבלתי אפשרי לעצור אותה וזה מה שיש.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        המהירות של דחפור אינה עולה על 1 ק"מ לשעה, כך שאין צורך לרוץ כדי לחמוק. רחל קורנפיין נהרגה מגוש בטון שמעך אותה. ההסבר ההגיוני היחיד למותה הוא שהיא מעדה מעבר לתלולית בשטח מת לנהג הדחפור וכוסתה על ידי פסולת בנין שנדחפה על ידי הדחפור.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        המהירות המקסימלית שלו גבוהה יותר, משהו כמו 10 קמ"ש. אבל זה בתנאי שטח אופטימליים, ללא דחיפת עפר וללא טונות של מיגון. מצד שני, העבודה בציר פילדלפי אינה תחרות מרוץ, למהירות המקסימלית אין יותר מידי משמעות.

        הטענה באה רק להראות שגם אם המפעיל ממש רצה להרוג אותה, קורי עדיין יכלה לחמוק ממנו בקלות.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        המספר 1 קמ"ש מבוסס על נסיון ליד הדחפור וגם בתוכו. זו המהירות בזמן חישוף. כדאי גם להוסיף שהנהג רואה את העולם דרך חרכים צרים ובזמן חישוף מבטו מרוכז בעיקר בכף ואין לו יכולת ראיה היקפית של הכלי כפי שיש לנהג דחפור אזרחי.

        אהבתי

  17. האמיר הגיב:

    שלי מביכה – וגם לא אומרת אמת.

    מה אמר שטרסלר?

    היה פעם בכנסת ויכוח על מונופול המלט של נוחי דנקנר. הויכוח היה האם לשפר אותו, להגדיל אותו, זה מה שנוחי דנקנר רצה. חבר הכנסת ג'ומס, חיים אורון, התנגד לכך – סוציאליסט אמיתי. גברת יחימוביץ' היתה בעד כי היא רצתה להגן על הוועד.

    כאשר מחאת הקוטג' פרצה וכולנו רצינו להוריד את מחיר הקוטג', מה שקרה ששלי יחימוביץ' אמרה שלא צריך להוריד את המחיר. למה? כדי להגן על הוועד של תנובה.

    כשרמי לוי דיבר על עוף בשקל, גם כן, אותו סיפור בדיוק: גברת יחימוביץ' אמרה "לא צריך עוף בשקל, להגן על הוועד".

    אני רוצה לדבר על ייבוא, רק שניה, [יחימוביץ'] נגד הייבוא, בעד הוועדים הגדולים …

    התגובה של חברת הכנסת יחימוביץ' מתחילה כך:

    קודם כל נאמר כאן אוסף של דברים שאין להם שחר, בלבול מוחלט של כל מיני מילים ששטרסלר סבור שיפחידו את הציבור. שטרסלר והתאוריה הכלכלית שלו תקועים עמוק-עמוק בשנות השמונים.

    אלא מה, כל מה ששטרסלר אמר ניתן לאימות בקלות. רוצים את הדיון על מונופול המלט של "נשר" (שמאחר שכשהיא מוכרת מלט לרש"פ, שם אין למ מונופול, היא נאלצת להתחרות, המחירים שהיא דורשת נמוכים בצורה משמעותית כך שמשתלם לפלשתינאים לקנות ממנה, להבריח את המלט בחזרה אלינו ולמכור אותו כאן ברווח, עדיין מתחת למחירים שבהם "נשר" מוכרת את אותו מלט לקבלנים בארץ!), אפשר למצוא אותו באתר הכנסת. הנה הדיון שאליו מתייחס שטרסלר ושם אורון ויחימוביץ' אומרים בדיוק מה ששטרסלר אמר שאמרו. הנה כמה מהדברים שאמרה יחימוביץ':

    אנחנו לא רק מייצגים כאן את קבלני הדירות בישראל אלא אנחנו גם מייצגים את שוק העבודה בישראל, אנחנו גם מייצגים את התעשייה הישראלית ובמקרה הזה אנחנו מדברים על התעשייה הישראלית. מבחינתי – אני אומרת כאן את השקפת עולמי – היטל היצף, גם אם אין כאן היטל היצף, זה דבר טוב. מבחינתי היטל ערובה הוא דבר טוב. מבחינתי הסכם מחירים הוא טוב. מבחינתי כל דבר שמגונן על התעשייה הישראלית הוא טוב […] אף אחד גם לא ישכנע אותי ששמירה על יציבות מחירי המלט בישראל, בסופו של דבר תתגלגל לכיסו של הצרכן. כלומר, אני לא בטוחה שאם תהיה ירידת מחירים בתחום, בגלל היצף של יבוא, אז בסופו של דבר קוני הדירות יצאו נשכרים. אף אחד גם לא הוכיח לי שהחישוב הזה בהכרח יעבוד.
    […]
    דיבר כאן חבר הכנסת אורון גם על מונופול אנכי ועל מונופול אופקי וכן הלאה. קודם כל, מונופול הוא לא בהכרח דבר רע ותחרות לא בהכרח מביאה לירידת מחירים. כבר למדנו את זה בכמה וכמה מקרים בישראל. אני כן אומרת שהשליטה של נוחי דנקנר במשק הישראלי בכלל, ולאו דווקא בשוק הספציפי הזה, היא באמת מדאיגה אותי, היא באמת מוגזמת, היא באמת מסוכנת, ויש לה נגזרות גם על שליטה בתקשורת וגם על שליטה בשוק הפרסום. היום מדובר באדם החזק ביותר במשק, כמעט יותר חזק מכל פוליטיקאי, והשליטה הזאת מדאיגה אותי. אבל אני רוצה לומר לכם שלא תתחילו להיאבק בשליטה הזאת דרך פגיעה בתעשייה ובמקומות עבודה. עליהם אנחנו צריכים לשמור בשיניים ובציפורניים.

    אגב, זו לא הפעם הראשונה בה חה"כ יחימוביץ' דואגת לרווחיה של חברת ""נשר". הנה הפרוטוקול של הפעם הקודמת. ושוב, הנה מה שהיא אמרה:

    אני חושבת שאנחנו עומדים כאן לפני סוגיה עקרונית. גם אם תוכיחו לי שדירה לזוג צעיר תרד ב- ‎20 אלף דולר, אני עדיין חושבת שההסתכלות שלנו צריכה להיות לא תמיד דרך העיניים של הצרכן, כי אותו צרכן – רוב שעות ושנות חייו הוא לא קונה וצורך דירות אלא הוא אדם עובד. חלק גדול מהכרסום בביטחון התעסוקתי בארץ במקומות העבודה נובע מיבוא פרוע וחסר מעצורים וסגירה המונית של מפעלים לסוגיהם. יכול להיות שלקבלנים אכן המלט יעלה פחות אם הוא ייובא מטורקיה או מכל מקום אחר. אני חושבת שמדינה צריכה להגן על התעשיות שלה, מה גם שהמחיר מפוקח. ברגע שנפתח את השער לאותם ‎7% יבוא מלט, אז הסדק הזה ייפתח עוד ועוד ואנחנו נוצף בייבוא של מלט שיהיה יותר זול, אכן. הדבר האחרון שמתחשק לי כאן לעשות זה לעזור לנוחי דנקנר, אני מודה. אני עושה את זה בחוסר חשק בולט. אבל מה לעשות שלצורך העניין הזה – לנוחי דנקנר יש מפעל והוא מספק מקומות עבודה לישראלים. וזה בעיניי כרגע ערך עליון יותר מהוזלת דירה בסכום כזה או אחר.

    עד כאן, 1:0 לטובת שטרסלר.

    ומה עם הקוטג' והעוף? כאן אני פונה לבלוג של אלמונית אחת, ש. יחימוביץ':

    מ"מחאת הקוטג" אני פחות מתלהבת, וסליחה על חוסר האופנתיות. לא פעם כתבתי כאן כמה חבל שמחאה ציבורית נרשמת כמעט אך ורק כשפוגעים בנו כצרכנים, וכמעט אף פעם לא כמפגני סולידריות עם עובדים, למשל. כי הרי מה אנחנו יותר, אנשים עובדים, או צרכנים? ברור שאנשים עובדים. איפה הציבור נפגע יותר, בכושר ההשתכרות שלו או בכושר הקניינות שלו? ברור שבכושר ההשתכרות. הרי אנחנו עובדים הרבה יותר שעות ביממה משאנחנו קונים, וממילא אם לא נתפרנס בכבוד לא נוכל לקנות כלום. ההווייה שלנו כמפרנסים ומתפרנסים, קודמת אפוא פי כמה להוויה שלנו כצרכנים.

    בדיוק אותו נימוק מגוחך כמו בדיון אודות מחיר המלט – אנחנו עובדים יותר שעות מאשר אנחנו קונים ולכן יש לדאוג לעבודה ולא למחירים. לפי ההיגיון הזה צריך לדאוג קודם לבטלה, כיוון שאנחנו לא עובדים הרבה יותר מאשר אנחנו עובדים. אבל כך עובד האיגיון שלה.

    יותר מזה: לעיתים קרובות הוזלה חדה של מוצר פוגעת קשות בשרשרת ארוכה של מפרנסים. עוף בשקל עולה ביוקר לחקלאים, וגם לעובדים המנוצלים ברשת השווק שמוכרת את העוף הזה בזול על חשבונם.

    עד כאן, 2:0 לטובת שטרסלר.

    הכי מקומם – "פתרון הקסם"של שר האוצר, שמגיע אוטומאטית, בשליף-שלוף, יחד עם "פרשנות כלכלית" ברוח דומה, מפיו של נחמיה שטרסלר, כהן הכלכלה העבשה והמיושנת של שנות השמונים: לאפשר ייבוא מוצרי חלב. להציף את הארץ במוצרי חלב זולים מטורקיה, למשל. זה כמובן פתרון הרסני, שליפה מהמותן, והוא יביא באופן ודאי לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים שיועלו על המזבח האופנתי של סערת הקוטג'.

    גם קוטג' וגם יבוא – 4:0 לשטרסלר. כל אחת מהטענות שלו כנגד חברת הכנסת הן אמת לאמיתה. יחימוביץ' פשוט לא אמרה את האמת בשידור. אגב, שימו לב לביקורת של יחימוביץ' של שטרסלר בבלוג שלה – בדיוק אותו sound bite בו היא השתמשה בשידור אתמול. כנראה שלא מחליפים סוס בעליה…

    וזו לא המעידה היחידה שלה שם. שימו לב למשל לטענה שלה שהסקר שקושמרו מצטט לא קיים ("אני לא מכירה סקר כזה. אין סקר כזה.") או להתייחסות שונה שלה לסקרים שלה מול הסקרים של לפיד.

    אבל מה לעשות, הציבור בולע את זה.

    אהבתי

    • ראש המדור הגיב:

      משחקי השלי את יחימוביץ' וקושמרו באמצע, הם המשך לפעילות שלהם
      כזכור ב,טורים" של מהדורות ערוץ 2 לפני התפקדות שלי בעבודה.
      ובתמצות דרבי בין שלי ליאיר לפיד .

      קשה להתפעל משניהם.

      אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      בעיקרון אין דבר שלא ניתן למצוא בחו"ל יותר בזול.
      בעיית הבעיות בספרד, יון ואירלנד שלאנשים אין מה
      לעשות, מיבאים אבטלה מסין. איש אינו יודע כיצד
      לפתור זאת. הנה עכשיו פיניציה, אם זכוכית תיובא מי
      בדיוק ירוויח? מי בדיוק יפסיד.
      יצירת מקומות עבודה וייצור טובין סחירים זו גם בעיית
      ארה"ב. גם ארה"ב מנסה להקטין יבוא שגוזל מקומות
      עבודה. ניתן בהחלט ליבא מוצרי חלב מתורכיה, מה
      בדיוק יעשו יצרני החלב? משק חקלאי מעורב זו מערכת
      כלכלית מורכבת שהרפת ממלאת בה מקום מרכזי.
      מי יעלה על הקרקע כשתיפול החקלאות העברית?
      דוגמה מובהקת ליבוא שניתן להתווכח על תוצאותיו היא
      יבוא פועלי בנין והעלמות חלק ניכר מפועלי הבניין
      המקומיים. האם יחסית לשכר עבודה זה הוריד את מחיר
      הדירות? אין יותר ברזל בניין תוצרת הארץ, האם זה
      הוזיל את מחירי הדירות? הפתרון למלט? יבוא מבוקר
      ועוד מפעל מלט בישראל. יש כאן ויכוח אמיתי על כלכלה נכונה,
      בשנת 2012 כל נושא לגופו. כללית אני לא מאחל לאף שכיר
      ישראלי לחיות בעולם ששטרסלר מקדם. הנה ציטטה
      דמגוגית של שטרסלר "גברת יחימוביץ' אמרה "לא צריך עוף
      בשקל, להגן על הוועד". לא מדובר כאן על ועד, היכן הועד?
      מדובר על מגדלי עופות ועל יצרני ופועלי המשחטות. מידע
      אישי אין כאן ועד בכלל ורוב האנשים במערכת הזו הנם מאוכלוסיות
      שמצביעות ליכוד וימינה. המטרה שיעבדו וירוויחו שכר הוגן.
      שטרסלר הפך את המילה "ועד" למונח שטני, לך תגיד זאת
      לעובדי מעריב. אסכם דעתי, הכלכלה הישראלית כרגע חייבת להיות
      מנוהלת בזהירות קפדנית, הרבה רוצים לגזור קופון. שטרסלר
      אינו בצד של השכירים.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        זה בסדר, גם יחימוביץ' לא בצד שלהם. היא רק חושבת שהיא בצד שלהם.

        בין ייבוא חופשי למשק אוטרקי יש עוד כמה אפשרויות, אתה יודע. קח את הדוגמה שכבר הבאתי: "משר" הוא מונופול כמעט מוחלט בשוק המלט. כל כך מוחלט, שמלט ש"נשר" מוכרת לקבלן ישראלי עולה הרבה יותר מאותו מלט בדיוק ש"נשר" מוכרת לקבלן פלשתינאי.

        למה? כי הפלשתינאי יכול לקנות מלט ממקורות אחרים ולכן "נשר" צריכה להתחרות עליו, אבל הישראלי הוא לקוח שבוי. הפער גדול עד כדי כך, שלפעמים הפלשתינאים מבריחים את המלט שקנו מ"נשר" בזול בחזרה אלינו, מוכרים אותו כאן במחיר גבוה יותר ועדיין הקבלנים שקונים מהם משלמים פחות מאשר היו משלמים לו היו קונים ישירות מ"נשר" – וזה אותו מלט בדיוק עם גורם נוסף שגוזר קופון באמצע!

        אז מה היה קורה לו נתח השוק של "נשר" היה יורד ל- 70-60% "בלבד"? מבחינת העובדים ב"נשר", לא הרבה. הם היו ממשיכים לעבוד. רובם בכל אופן, יתכן שחלק היו מפוטרים לצורכי התייעלות, שהתחרות היתה כופת על המפעל. הקבלנים היו יכולים להעסיק יותר (אילו שאר צווארי הבקבוק היו משוחררים). המחירים היו יורדים. מה לעזאזל רע בזה?

        עובדי הבניין הישראליים (היהודים הישראלים, בכל אופן) נעלמו הרבה לפני העבודה הזרה, הם הוחלפו בהתחלה ע"י עובדים פלשתינאים. הקבלנים טוענים שהם רוצים להעסיק ישראלים, לפחות במקצועות שדורשים התמחות, ובשכר בכלל לא נמוך, אבל אין קופצים.

        בדבר אחד אתה צודק: הורדת העלויות לא הורידה את מחירי הדירות. יודע למה? כי אין שום קשר בין מחירו של מוצר לעלות הייצור שלו! העלות רק קובעת רף תחתון למחיר. כשהביקוש גדול מההיצע, המחירים עולים, וכבר הרבה זמן שהביקוש לדירות גדול בצורה משמעותית מההיצע. אם יש מי שמוכן לקנות את הדירה בכמה מאות אלפים יותר, מי המוכר שלא יסכים לקבל עוד כסף?

        רוצה שהמחיר ירד? תדאג שההיצע יגדל או תקטין את הביקוש.

        מה קרה כשהכניסו עוד כמה חברות סלולר? המחירים ירדו. זה קרה גם קודם, כשהכניסו את אורנג' ולפני כן כשסלקום נכנסה. למה? כי אין מחסור ויש תחרות. סביר להניח שסך כל העובדים בחברות הסלולריות היום קטן מכפי שהיו לפני כניסת החברות החדשות, אז מה דעתך: צריך לסגור אותן כדי שהמחירים שוב יעלו, אבל יותר אנשים ימצאו עבודה?

        מה יעשו יצרני החלב אם ייבאו מוצרי חלב מתורכיה? אם התורכים יהיו יקרים יותר, שום דבר. הם יוכלו להתחרות רק בשוקי נישה שבהם המחיר פחות חשוב. אם התורכים יהיו זולים יותר, כל שרשרת הייצור והשיווק תצטרך להתייעל כדי להוריד מחירים או שלא יישארו לה קונים. ישנם מוצרים שבהם יצרן ישראלי פשוט לא יכול להתחרות. רוב הטקסטיל למשל – מוצר שבו רוב העלות היא שכר הפועל הלא-מקצועי, שזול בהרבה במדינות אחרות. אבל בחלב? עלות העבודה שם די נמוכה, הרי אין כבר רפתנים שחולבים את הפרות ידנית מעל דלי. לייצרנים הישראלים יהיה תמיד את יתרון המרחק, כיוון שלשנע את החלב ומוצריו בתוך הארץ זול יותר מאשר לשנע אותו מתורכיה. במקרה הכי גרוע אפשר יהיה להטיל על מוצרי החלב התורכיים מכס שעדיין יחייב את היצרן הישראלי להוריד מחירים אבל יאפשר לו לשרוד מול התורכי.

        או אולי אתה מעדיף לשלם שמונה ש"ח לגביע קוטג'?

        כן, אני לא חושב שיחימוביץ' דואגת רק לוועדים (כשהכוונה היא לוועדים החזקים במשק, שמנצלים את הכח שלהם כדי לקבל שכר מופרז בעליל. שטרסלר הזכיר אותם, לא טרחתי לתמלל עד שם), היא דואגת לעובדים ללא קשר לעוצמת הוועד שלהם, אם הוא בכלל קיים. אבל הדאגה שלה, מאחר שהיא מוטעית, רק פוגעת בהם.

        לי נראה שהשימוש ב"ועד" בהקשר של העוף בשקל היה בעיקר לצורכי שמירה על המשקל. אבל אם תתעקש, אני מוכן להתפשר ולהכריז על 3.5:0.5 לטובת שטרסלר במקום ה- 4:0 מקודם. עדיין ארבעת המקרים בהם שטרסלר טען שיחימוביץ' יצאה נגד הורדת מחירים ובעד מונופולים התרחשו כפי ששטרסלר טען.

        אהבתי

      • קורא הגיב:

        ורק תוספת קטנה, גם אם מחיר הקוטג' יירד בחצי תנובה לא תפטר אדם אחד והיא עדיין תהיה רווחית, אולי רק קצת פחות, זה הכל.

        הבעיה בתנובה היא שהיא מצויה בידי בעלים תאבי בצע – קרן אייפקס, שרוצים להחזיר לעצמם את ההשקעה. המדינה היתה צריכה להתנגד לזה שחברה שהדומיננטיות והחשיבות שלה כה גבוהה תימכר לקרן שכל רצונה הוא להגדיל רווחים, אבל זה כבר מים מתחת לגשר, וכעת צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שתהיה לחברה הזו תחרות והיא תפסיק לשדוד את כולנו.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        איזו תחרות? הרי ההתנגדות העיקרית למחאת הקוטג' מצד יחימוביצ'יות וסתמאחתיות נבעה מהרצון ליצור תחרות על ידי יבוא. זו טעות משום שזה ישבור את יצרני החלב בארץ ויפגע בפרנסה שלהם, כמו שהלחץ אז עבר עליהם וגם היום מתח הרווחים שלהם לא גבוה בגלל לחץ היצרניות. אני לא מבינה למה טרה, יוטבתה וכו' לא מורידים את המחירים כדי ליצר תחרות.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        למה היצרנים האחרים לא מורידים מחירים? זה קל: כי אנחנו לא יודעים לנצל את היתרונות שהתחרות נותנת לנו.

        מה יקרה אם קוטג' של טרה יעלה שקל פחות מקוטג' של תנובה? הומו אקונומוס יפסיק לקנות קוטג' של תנובה ויעבור לקוטג' של טרה. הומו ישראלוס ימשיך לקנות קוטג' של תנובה ויקטר על המחיר.

        בחייכם, מתי בפעם האחרונה השוויתם את מחירי הקוטג' כשעשיתם קניות? מתי לקחתם את הכי זול גם אם זה לא היה המוצר שאליו אתם רגילים? מהניסיון שלי זה בכלל לא קורה. אנשים שעד היום קנו קוטג' של תנובה, יקנו גם מחר קוטג' של תנובה כי לזה הם רגילים.

        כלומר המכירות של טרה לא יעלו אם המחירים של טרה יהיו זולים יותר. מה כן יקרה? טרה תרוויח שקל פחות על כל גבוע קוטג'. אז אם הישראלים מוכנים לשלם עוד שקל לגביע, למה לא לקחת עוד שקל על גביע?

        היום שבו עליה במחיר של מוצר תוביל לירידה של עשרות אחוזים במכירות שלו ועליה מקבילה במכירות המתחרים, תהיה היום בו מחירים יעלו רק כשבאמת לא תהיה ליצרנים ברירה. אבל זה מחייב פעולה מצידנו, שתהיה קצת יותר מורכבת מלהגיע לכיכר, לשמוע זמרים ולצעוק שאנחנו רוצים "צדק חברתי".

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        הכנסת נימוקים כמו "הומו ישראלוס" לדיון
        בכלכלה מוכיחה שצריך לחשוד במי שמדבר
        על כלכלה כאילו זה מדע. אכן איחוד אירופה
        מוכיח כביכול שחוקי הכלכלה הטהורה עובדים
        אחרת בגרמניה מביוון. מה שמראה שהרצאות
        של מומחים כביכול בכלכלה צרכות להלקח
        בחשדנות – ראה דיוני שטרסלר. נ.ב. להסיר
        חשד ברצון להתנצחות אני מקבל לחלוטין את
        הביטוי על האדם הישראלי ( גם היוני והגרמני
        והאיסלנדי) ועל הסייגים שתופעה
        זו מטילה על חוקי הכלכלה הטהורה.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        כלכלה "קלאסית" מדברת על ההומו אקונומוס, האדם הראציונאלי שיודע מה הוא עושה. היא גם מדברת על שוק חופשי משוכלל. רק שהשוק לא ממש חופשי וכמעט אף פעם אינו משוכלל ובני האדם (וגם אני שם) רק חצי רציונאליים. לכן מאקרו כלכלה נמצאת במקום בו היא נמצאת.

        כשאתה תלוי בפסיכולוגיה של בני אדם, ועוד יותר בפסיכולוגיה של ההמון, קורים דברים משונים להיגיון.

        המתמטיקה של הכלכלה עובדת בדיוק אותו הדבר בכל מקום, החלק הפסיכולוגי עובד אחרת. יש אופי שונה לגרמני השכיח מאשר ליווני השכיח. אפשר לומר שזו הפסיכולוגיה ששוברת את הכלכלה. תוציא מהכלכלה את בני האדם והיא תהפוך למדע מדוייק :P.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        תוספת
        בזמן מחאת הקוטג' הופיעו טבלאות וחישובים שונים שעסקו בעלות היצור לעומת הרווח וראו שהיצור לא עד כדי כך השתנה אבל הרווחה נסק למעלה.
        אייפקס/תנובה לא תפסיד את מתח הרווחים שלה. כשאמרו לה להוזיל לחצה על היצרנים להוזיל (למכור כמעט במחירי הפסד), אם השוק יפתח ליבוא ויצרנים תורכים יציבו תחרות, אייפקס פשוט תפסיק להשתמש בחלב ישראלי. זה בדיוק מה ששלי יחימוביץ' דיברה עליו, התפיסה הזו של שוק חופשי הקריסה מערכות כלכליות מקומיות. התחרות פרצה את השוק ויצרה מצב שבין אם היצרן יעבוד או יפרוש הוא יפשוט רגל, כי התחרות זולה יותר. במקרה של שוק החלב נקודתית, מכל מיני סיבות היסטוריות יחסית בישראל קיים קרטל חלב שמוביל לפיקוח מאוד הדוק על איכות החלב ולתפוקה מאוד יעילה של חלב. לכן גם מבחינה תברואתית לא בטוח שמה שאנחנו רוצים זה להעביר את היצור לתורכיה או כל ארץ אחרת, אני מעריכה שזה יוביל לגידול בכמות הזיהומים במוצרי חלב.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        נאמר שזו הסיבה. אבל מדוע להתנגד לייבוא מלט? גם המלט המיובא פחות בריא? ומה רע למכור מוצרים מסויימים במחירי הפסד (לוס לידרס), יש בעיות תברואתיות בעופות המוזלים של רמי לוי?

        לו ההתנגדות היחימוביצ'ית היתה נקודתית, אולי הייתי משתכנע. אבל היא גורפת: תחרות זה איכסה, מונופול זה גדול ובלבד שהוא משלם משכורות גבוהות לעובדים.

        מכאן בא הנימוק שעדיף לדאוג לעובדים ולא לצרכנים, כי אנחנו עובדים יותר שעות משאנחנו קונים.

        אהבתי

      • דוגמא לטיעון בעיית הריכוזיות בישראל. לא משנה מה תוריד -את המחיר לצרכן או את שכר העובדים, הנפגעים היחידי יהיו בני המעמד הבינוני. הטייקון מבוטח בכספי הציבור. והציבור…חצי מהשכירים על משכורת מינימום ורוב החצי השני לא מצליח לחסוך כלום. העשירון העליון נושם ומצליח לשים כסף בצד. השאר שורד.

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        אפשר לפתור את זה בדרך אחרת, למה לא להשיב את הפיקוח על מוצרי יסוד?
        בעבר הלא רחוק גבינה לבנה וקוטג' היו במחירי פיקוח ולכן נמכרו במחיר סביר מאוד. המחירים זינקו ביום שהפיקוח הוסר. מאז הם גם עולים כל תקופה קצרה הרבה יותר מאשר בתקופה שהיו תחת פיקוח.
        גם על מלט אפשר להטיל מחיר פיקוח, למעשה על כל דבר שהוא מונופוליסטי אפשר להחליט שכאקט הגנה על הצרכן הממשלה מטילה פיקוח. זו בחירה של הממשלה לעודד כלכלה חופשית, וכשמעודדים כלכלה חופשית בשוק שאין בו תחרות המחירים קופצים. כדי ליצור תחרות בלי לחזור אחורה אין מנוס מלפגוע בעובדים ישראלים על ידי החדרת תוצרת זרה לשוק, תוצרת כזו תורמת להתמוטטות של השווקים המקומיים.
        אם רק היו מחזירים את הפיקוח על הקוטג', לא היינו מנהלים את הדיון הזה.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אין כלכלה חופשית כשיש מונופול.

        יש מונופול בשוק המלט כי המדינה יצרה אותו. פיקוח על מחירים הוא מצב הוא פקידי ושרי הממשלה מחליטים מה המחיר הנכון וההולם למוצר. אבל מאיפה להם לדעת? כמה באמת עולה לייצר טון מלט? כמה "ראוי" שהיצרן ירוויח?

        מה אם השקעה היום תוכל להוריד את עלות הייצור בעוד שנה? מה אם אפשר היה לקצץ 10% מהעלות ע"י שכירת עובדים זולים יותר, או ע"י פיטורי חלק מהעובדים והחלפתם באוטומציה? מה עם לבעלים יש קשרים עם השר?

        תני לתחרות להתפתח, תני לשוק לקבוע. המדינה צריכה להציב לשוק גבולות גזרה – זה שכר המינימום, אלו התנאים שבהם מותר לפטר עובד, אסור להתנות חוזה אחד בחוזה אחר – ולהתערב רק במקרים קיצוניים.

        ברגע שהמדינה מתחילה להתערב, איפה הנקודה שבה צריך לעצור? אם היה פיקוח על הקוטג', היינו רואים מחאה על מחיר הגבינה הצהובה. או האשל. או המילקי. או הקולה. או הבמבה. כל דבר יכול להיות יותר יקר ממנה שאני חושב שהוא המחיר הראוי ועל כל מחיר אפשר לדרוש להטיל פיקוח. במה עדיפה גבינת הקוטג' על הגבינה הצהובה?

        אהבתי

      • סתמאחת הגיב:

        ועוד משהו על ועדי העובדים שצריך להאמר. זה לא משנה אם אנחנו מדברים על עובדי נשר (שנתח עצום מהם כבר פוטר בפחות מעשר השנים האחרונות), עובדי הנמל, עובדי הרכבת או עובדי חברת חשמל.
        המצב היום הוא שבזכות הועד הם מקבלים זכויות כספיות על ותק לדוגמה. כשתפרק את הועדים ואף אחד לא יהיה מחוייב להם ונצפה בגלי פיטורים- מה המשמעות החברתית של זה? חשבת על זה?
        חלק גדול מהמפוטרים של תרחישים כאלה הם פועלים שעברו את גיל חמישים. אחרי שלושים שנות עבודת כפיים, הם יכנסו לתחרות בשוק שרווי עובדים זרים ברבע מחיר. רובם ללא השכלה מעבר להכשרה המקצועית. בניגוד למהנדס או מתכנת, הנסיון לא מביא איתו יתרונות של ידע והכרות עם השוק, הלקוח והחברות המתחרות. אפילו בשכר מינימום, איזה מעסיק צריך פועל בן 53? הוא בגיל שמתחילים כאבי גב, הוא לא סוחב כמו בחור בן עשרים ושתיים, הוא לא זריז כמו עובד תאילנדי. מדובר באנשים שאין להם שום ערך בשוק העבודה אלמלא ועדי העובדים ששומרים על מקום העבודה שלהם וזכויות התעסוקה שלהם, וחלק מהזכויות האלו הם גם העלאת שכר בהתאם לותק. לי זה נשמע תקין לחלוטין שמלגזן עם ותק של ארבעים שנה יקבל שכר גבוה.
        רוצה לחשוב על הפן התועלתני בהגנה עליהם? תאר לעצמך שבנוסף לחרדים המיסים שלך יצטרכו לממן גם כל כך הרבה מובטלים מכורח המציאות..

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        יודעת למה בספרד יש 50% אבטלה בקרב הצעירים? שיעור האבטלה הכללי בספרד הוא 25%. אם נניח שרבע מהמשתתפים בכח העבודה בספרד נחשבים צעירים, נקבל ששיעור האבטלה בקרב הלא צעירים הוא בערך 17%. אז למה שיעור האבטלה בקרב אלו שסוחבים כמו בחור בן 22 (כי הם בני 22) גדול פי שלושה מאשר זה של אלו שכבר לא סוחבים כמוהם?

        התשובה היא שבספרד, קשה מאוד לפטר עובד. כשיש צמיחה ולא חסרה עבודה, זה לא משנה (אבל גם לא עוזר, כי ממילא אז לא מפטרים), אבל כשיש מיתון ולא צריכים עוד עובדים, העובדים הצעירים הם אלו שמשלמים את המחיר. אז במקום לשלם דמי אבטלה לבן 53, משלמים דמי אבטלה לבן 23. האבטלה לא נעלמת, היא רק עוברת מצד אחד לצד השני.

        למה לעזאזל צריך לשלם לעובד יותר רק בגלל שיש לו יותר ותק? זו היתה השיטה הנהוגה בבנק ישראל: כל עובד היה עולה כל שנתיים מדרגה אחת בדירוג השכר. לא משנה אם הוא עושה עבודה מעל ומעבר או סתם לא משהו. כדי לקבל שכר גבוה, כל מה שהעובד היה צריך לעשות זה להישאר בעבודה. וכך היה ספרן ותיק מאוד , שעד לצאתו לפנסיה קיבל משכורת שהיתה גבוהה יותר מזו של נגיד הבנק. מה הרעיון?

        במקום העבודה הנוכחי שלי, היה עובד שאני הבאתי. הוא קודם מהר יותר ממני ואחרי כמה שנים היה המנהל שלי, בשכר גבוה יותר. ובצדק – הוא היה טוב יותר ממני. אבל בשיטה שלך, אני הייתי צריך לקבל שכר גבוה יותר כי אני ותיק יותר. איפה ההיגיון?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        מת עליך. כששטרסלר שר שירי הלל
        לאורן הסוציאליסט המושלם צריך לשאול
        היכן היה אורן כשנמכרה תנובה בפחות
        מהערך של הנדל"ן, המותג, המלאים
        וה IP.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        נ.ב. הבעיה ביוון היא שהיוונים לא אוהבים לעבוד ושונאים לשלם מיסים. מצד שני, הם מצפים לקבל מהמדינה שירותים שאפילו שלי לא חולמת עליהם. זה לא עובד ככה, כדי שהכסף ייצא, הוא צריך קודם להיכנס.

        הבעיה של אירלנד היא בועת נדל"ן אדירה, בנקים שעשו שטויות מטורפות וממשלה שהתחייבה לחלץ אותם בלי לדעת כמה עמוק הבור שאליו היא נכנסת.

        ספרד? לא יודע. הבעיות שלהם (ושל איטליה) לא מוכרות לי.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        גם בספרד הייתה בועת נדלן אדירה שכיסחה את הבנקים קשות, הם דווקא נכנסו למשבר עם שיעור חוב נמוך יחסית, אבל היום יש שם אבטלה של 25 אחוז ואבטלת צעירים של 50 אחוז, והצורך לחלץ את הבנקים והמחוזות גורם לגרעונות עתק שמנפחים את החוב וכתוצאה מכך לעלייה בתשואות על אגרות החוב, מה שלא מאפשר להם לגייס חוב בשוק הפרטי.

        האיטלקים מנהלים חובות עתק כבר שנים (בהצלחה יש לומר) בזכות ריביות נמוכות. הפחד מתגובת שרשרת אירופאית והמיתון הכלל עולמי יוצרים חשש שמתבטא בעלייה דרסטית בתשואות על אגרות החוב שלהן, המשמעות של זה היא שבריביות כאלה הם לא יוכלו לשמור על רמת ההוצאות הנוכחית.

        בשתי המדינות הונהג צנע להורדת הגרעון, אם כי ללא הצלחה כיון שהצנע מביא איתו מיתון או ליתר דיוק שפל כלכלי שמקטין את ההכנסות ממיסים.

        אהבתי

    • סתמאחת הגיב:

      אני עם שלי (ובדרך כלל אני לא)
      אחת הבעיות המרכזיות במחאת הקיץ שעבר היתה שאנשים מצד אחד רצו לקבל יותר ומצד שני לא הבינו שבין היתר זה אומר גם לותר על לא מעט. לועדי עובדים יש הרע שבהם כמו שלשוק פרוץ וחברות השמה יש את הרע שבהם. בשורה התחתונה, לאזרח הקטן ממעמד הביניים יש יותר סיכוי להרוויח מעבודה במקום שעובדיו מאוגדים, מאשר מקניה בזול של מוצר שלשם השגתו היה צריך לפרק ולהחליש ועד עובדים.
      כשמפעלי נשר עברו הפרטה הרבה מאוד עובדים נשלחו הביתה. בהתחלה היה להם ועד חזק, אבל הוא פורק בהדרגתיות, התחילו בלהציע תנאי פרישה אטרקטיביים לעובדים ותיקים עם כח פוליטי ולאט לאט הועד נשחק וגלי הפיטורים גדלו. שני מפעלים הפכו לאחד, ואין לי את הנתונים בנוגע למספר העובדים, אני משערת שמפירוק נשר יצאו יותר מובטלים מאשר המספרים שמדוברים עכשיו במעריב.
      רבים ממעמד הביניים רוצים להאמין שהם קצת יותר למעלה, שזה נורמלי לבזבז קרן השתלמות על טיסה לחודש לארה"ב במקום על סגירת המשכנתא, שזה הגיוני לרצות לטוס פעם בשנה לטיול משפחתי בפריז או ברומא ואז לבכות שיקר לקנות קוטג'.. אנשים לא מתנהלים על פי תקציב ריאלי ולא רוצים להבין ולהפנים שועדי העובדים הם מה שיכול היה להגן גם עליהם, כי הם לא מעל פועלי הועדים אלא שווים, למעשה אנשי הועדים הולכים ומתחזקים בזמן שאקדמאים כמוני הולכים ונחלשים. הם צוברים פנסיה וותק ותנאים. השכר ההתחלתי שלהם לא משהו והעבודה קצת פיזית יותר, אבל יש להם עשר שנות ותק יותר ממני. הביטחון התעסוקתי שלי מוטל בספק (ותלוי ברחשי השוק), הבטחון התעסוקתי שלהם עובר דרך ראשי ועדים וראשי ההסתדרות ואוי למי שינסה לשחק איתם.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        מה שאומר שהשכר שעובד צריך לקבל הוא לא פונקציה של כמה הוא שווה למעסיק אלא פונקציה של כמה נזק הוא יכול לגרום למעסיק. גועל נפש.

        ועד עובדים חזק הוא דבר נהדר במדינה חלשה, כשלמעסיקים יש הרבה כח בלי שום איזון. אבל במדינה מערבית מתקדמת, כשהמדינה לוקחת על עצמה חלק נכבד מהפעילות המסורתית של ועדי העובדים, השימוש העיקרי שלהם הוא לדאוג לרווחת העובדים על חשבון כל השאר.

        האם התפוקה של "נשר" ירדה? אם לא, הרי שהעובדים האלו היו מיותרים. מישהו שילם להם משכורת. מאיפה הכסף הגיע? מהכיס שלי. אם התפוקה כן ירדה וכתוצאה מכך הרווחים נפגעו יותר מאשר העובדים עלו, המעסיק שלהם אידיוט. אבל מותר לו להיות אידיוט, העובדים יפסידו רק את המשכורת, כלומר לכל היותר ירוויחו אפס, הוא זה שמסכן את כל ההשקעה שלו.

        בטחון תעסוקתי הוא דבר נהדר, אבל כשמוותרים עליו זה בד"כ תמורת שכר גבוה יותר. עם ועדים חזקים, לעומת זאת, נוצר עיוות: יש עובדים עם בטחון תעסוקתי ושכר גבוה ועובדים ללא בטחון תעסוקתי ושכר נמוך.

        פיטורים מפריעים לך? אז אני מתאר לעצמי שאת לא משתמשת במכונת כביסה כיוון שזו גוזלת פרנסה מהכובסות, שאת לא משתמשת בכלי רכב שבגללם מפטרים סייסים ורכבים, שאת לא נוגעת במזון שבגידולו היו מעורבים טרקטורים כיוון שזה מגדיל את אבטלת האיכרים וכך הלאה. את גם נפגשת בלילה עם לודיטים אחרים והולכת להרוס מכונות לאריגת בדים?

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        זה לא המקום וזמן לנהל ויכוח מקיף על כלכלה מודרנית
        רק אומר שהמשפט: "אבל במדינה מערבית מתקדמת, כשהמדינה לוקחת על עצמה חלק נכבד מהפעילות המסורתית של ועדי העובדים," נראה לי שגוי ואיני מכיר שום ספר או מאמר בעיתון כלכלה מבוקר שטוען כך.
        השיווי משקל בין הון לעבודה ובין מעסיקים למועסקים במדינה הנו פונקציה
        של הכוחוות הפוליטיים באותה מדינה ואלו נאבקים ביניהם והיחסים ביניהם משתנים כל הזמן. ראה אנגליה בין היתר, ראה ישראל ראה את התנועה הקואופרטיבית בישראל או בארה"ב, או בשוויץ. ראה הבדל בין שיווי משקל זה בין שוויץ ושוודיה, שתי מדינות מערביות מתקדמות. המדינה הדימוקראטית היא זירת מאבק וכפי שלא נכון ולא צודק ולא כלכלי שהמדינה תקח על עצמה את הפעילות של מעבידים כך גם את הפעילות של העובדים.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אז אתה בעד ביטול חוק שכר מינימום? פנסיית חובה? הלנת שכר? חוק שעות עבודה ומנוחה? קנסות ואפילו מאסרים למעסיקים שמפרים חוקי עבודה?

        המדינה לקחה על עצמה להסדיר את היחסים שבין המעביד לעובד במידה לא מעטה. לא הכל נקבע ע"י יחסי הכוחות בין העובדים למעבידים. היום, גם אם הוועד לא סגר על פנסיה עם המעסיק, גם אם אין בכלל ועד, עדיין המעסיק מחוייב לדאוג לחיסכון פנסיוני לעובד. המדינה לקחה על עצמה את התפקיד הזה שפעם היה שמור לוועד העובדים. הנ"ל נכון פחות-או-יותר לעל חוקי העבודה. ימי מחלה? פעם לא היה דבר כזה. לא באת לעבודה כי שכבת בבית עם 41 מעלות חום? אין משכורת, ותגיד תודה עם המשרה שלך תהיה פנויה כשתבריא. היום, ימי חופשה הם עניין שנקבע בחוק, ע"י המדינה. מותר לוועד להתמקח על יותר ממה שנקבע בחוק, אבל אי אפשר להסכים על פחות, גם עם הוועד מסכים. המדינה לקחה את זה על עצמה.

        זירת מאבק? כשהעובדים שובתים, למעסיקים אסור לפי חוק לפטר אותם. אסור לפי חוק להביא שוברי שביתה שיעבדו במקומם. המדינה מגבילה את הכח שהמעסיקים יכולים להפעיל. תשווה למה שהתרחש בתחילת המאה ה- 20,, כשמעסיקים היו שוברים שביתות ע"י שכירת בריונים שיתקפו את העובדים השובתים (אם המשטרה לא היתה עושה את זה), כשהשובתים בתורם היו תוקפים שוברי שביתה ומחבלים צרכושו של המעסיק. זו זירת מאבק.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה על תגובתך. איני נגד כלום. החוקים הללו חוקקו בכנסת
        ע"י אנשים פוליטיים כתוצאה מלחץ של העובדים. רק לחץ של
        עובדים יקבע שהם ימומשו הלכה למעשה. יש לנו אי הסכמה
        בסיסית, למשל על משמעות המילה "מאבק" להבנתי מאבק
        אינו מחייב אלימות או הצתת מפעלים. גם על חלק
        מהחוקים שאתה מביא אני חולק. למשל שוברי שביתה.
        בישראל מביאים שוברי שביתה, למשל בשביתות של עובדי
        ניקיון, ע"י תרגילים חוקיים. אני מבקש בנימוס להפסיק כאן את
        הדיון, אני משוכנע שגם לך יש חיים (טובים) מחוץ לבלוג.
        מיציתי את הרצון והיכולת שלי להמשיך בעניין זה. ושוב תודה
        עבור תגובתך וגמר חתימה טובה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        תודה לך

        אהבתי

  18. מוטי רענן הגיב:

    אכן העובדה שבשום אתר חדשות רציני לא מצינים את העימות אתמול בין שטרסלר ליחימוביץ (שבו יחימוביץ יצאה רע מאוד )מראה עד כמה אנו רחוקים מתקשורת מאוזנת גם ברשת
    שום דבר בY NET וואלה NRG
    ברוך הבא שלמה בן-צבי !!

    אהבתי

  19. עובר אורח הגיב:

    על ועדי עובדים
    דומני שיש כאן כאלו שעבורם "ועד" זו מילה גסה
    חילול השם. כחבר ועד שנים רבות כמה מילים
    למי שלא יודע, עם "מעריב" כמודל. ועד עושה
    המון דברים, נבחר דבר אחד פשוט "התלוש" ובו
    נעסוק, חלקית, מאוד.
    בבנין מעריב היו כמה סוגי מקבלי שכר, עובדי קבלן,
    פריילנסים, עובדי חוזה קיבוצי ועובדי חוזה אישי ועוד.
    נעסוק בשניים שצריכים לקבל כל חודש תלוש. אם במעריב
    היו אלפיים עובדים יש לי ספק (מעיסוק רב בתלושים)
    אם היו אפילו עשרה תלושים זהיים, חמישה גם לא.
    אז איך קוראים תלוש? משווים ! למי? אם אין בעל תלוש זהה
    הולכים לוועד. תפקיד עיקרי של חבר ועד זה לדעת לקרוא תלוש.
    זה לא פשוט בכלל. אבל אם לא עכשיו? אי מתי? בהסתדרות
    יש כמה מומחים ויש להם גישה לכל הסכמי השכר המקצועיים.
    אני מקווה שזה כבר נעשה לכל כולם של עובדי מעריב. צולם
    תוייק ונשמר היטב.
    מתוך האלפיים היו בודאי כמה עשרות שלא טרחו ללכת
    לועד או למי שיודע ולבדוק את התלוש, חבל. עכשיו הם
    יודעים למה. גרוע מכך יש מי שלא שמרו, כך זה אנשים
    צעירים, מחליפים דירה, עוברים ממקום למקום, סתם לא
    מסודרים.
    איני יודע מי חישב שכר ב"מעריב", ייתכן שחברה חיצונית.
    בד"כ ארגונים שומרים את בנק חישובי השכר ארבע
    שלוש שנים אחורנית ואז ניתן להוציא תלוש תחליף. מנסיון
    עם מפעלים שנסגרו וחברות שנעלמו לא תמיד ברור להיכן
    הולך הבנק הזה, יש מי שרוצה שזה יעלם. אם נשמר אצל
    חברת חישוב שכר חיצונית, היו מקרים שדרשו
    כסף טוב עבור העתקי תלושים. ראוי לועד מעריב שיבדוק עניין
    זה. האם נבדק קיום כל התלושים של כל העובדים ? ע"י מי שמבין?
    יש חברות לעניין זה ובמאורגן יחסך כסף. יש כאן גם
    עינינים של חישובי מיסים, מס הכנסה, ביטוח לאומי וכ"ו. נראה לי
    שיהיו זכאים להחזרי מס, אם הועד יעשה זאת במאורגן זה יהיה
    זול יותר. הכי בעייתי אלו חוזים אישיים. בד"כ העובדים החותמים
    הם צעירים ומסתמכים על המעביד: "זה הטופס שכולם חותמים",
    "אלו הנוהלים הרגילים ולמה את(ה) מתעקש", "לא את(ה) לא יכול
    לקבל הבייתה טופס לעיון, זה סודי ואישי". כולל הבטחות בע"פ.
    שירכזו את אלו או חלקם יבדקו ויחשבו מול עו"ד ורוא"ח, מניסיוני מתגלים דברים משונים לפעמים רעים.
    שיעשו הכל מהר ושינסו, במידת האפשר לעבוד כגוף אחד. הסיכויים לאחדות כזו קטנים, הכל נראה כאלו תוכנן מראש (שוב מניסיון אישי)
    לגרום לכך שיתחילו לאכול אחד את השני. אולי באמת תוכנן אולי רק נראה.

    לשכירים שביניכם, שעדיין לא פוטרו, מאמרים נגד ועד אינם המצאה
    של… הכניסו לכם לראש שועד זה דבר מושחת ורע, זה תרגיל נפוץ
    ושוטפי המוח עושים כסף רב. שימו לב כיצד שתי המילים "זכויות
    עובדים" הוחלפו במילה "ועד" שקבלה מובן שטני, רע , מושחת.
    האם אין עסקים פרטיים ומעבידים מושחתים עד למוח העצמות? על
    התשלום לשוטפי המוח?ראה למשל כנסים, ארגונים ופגישות של
    מעבידים שבהם מככבים שוטפי המוח, כמובן שבחו"ל מדובר, כמו
    הרצאות של ראשי ממשלה לשעבר, בארץ אין בכלל דברים כאלו.
    תחשבו על זה לעצמכם בעצמכם אם עוד בישראל אנשים מסוגלים
    לכך. דברו עם חבריכם לעבודה. שיטת המחשב ועבודה בבית בעייתית
    בעניין זה. כאמור כל הישראלים יודעים הכל על כל דבר, אם יש כאן
    ולו אחד שחדשתי לו דבר אחד, הרווחתי.

    אהבתי

    • אלעד הגיב:

      לי לא חידשת, אבל אני חותם על כל מילה שכתבת. הוויכוח בין שטרסלר ויחימוביץ' הוא בראש ובראשונה בין תפיסות עולם. ראה גם תגובות של מי שהגיב לך, מילים כמו "גמישות" ו"התייעלות" שכולן מכבסות מילים קפיטליסטיות ל"איך בעל הבית מכניס עוד כסף לכיסו בזמן שמשפחה מאבדת מפרנס".

      שטרסלר משרת את מי שמעוניין להכחיד את העבודה המאורגנת, והוא עושה את זה בשמחה ובהנאה, בתחושת שליחות. סדר העולם שבו מלגזן מגיע לשכר של 15,000 ש"ח אחרי חמש עשרה שנות וותק נראה לו מוזר ומעוות – הרי אפשר להביא אנשים שימלגזו ב 3,500 ועוד יגידו תודה ליד שמאכילה אותם. איזו סיבה יש לאפשר לאיש המיוזע הזה לא להיות עני? לא ניתן לשכנע אותו.

      זו בדיוק המציאות שמאחורי המילה המכובסת "התייעלות". פטר את המלגזן הוותיק שותקו ונאמנותו למקום העבודה מאפשרים לו מעות נוספות מדי חודש. שכור מישהו צעיר/מהגר/פלסטיני/מוחלש אחר שיעשה את עבודתו בשליש השכר והנה הרווחת, השטרסלרים מתמוגגים. האם המוצר מוזל בשקל אחד בגלל זה? או שמא שני שליש השכר זורמים לכיסו של בעל המפעל? האם אנחנו כחברה מעוניינים שהמלגזן יאפשר חיים טובים יותר ועתיד למשפחתו ושילדיו לא יגדלו ברחוב גם במחיר של קוטג' יקר בחצי שקל? השטרסלרים שותקים.

      מעבר לחילוקי הדיעות האידיאולוגיים, ברור שבין שטרסלר ליחימוביץ שוררת איבה אישית. העימות ביניהם בעיתונים ובאולפן הוא אישי בהגדרה, וצהוב בהגדרה. מי שזימן אותו ציפה לליטרת הבשר הזו ,ולכן לא מיהר להפסיק אותה.

      אהבתי

      • אחינח הגיב:

        שעובד סוציאלי ירוויח 7000 שקל בחודש לפני שמלגזן אנלפבת יקבל 15000.

        אהבתי

      • בור ועם הארץ הגיב:

        בדיוק – הוא ירוויח יותר – אם יהיה לוועד חזק שייצג אותו.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        לא קשור לעוצמת הוועד.

        ועד העו"סים יכול להכריז על שביתה שתימשך שנה ולא ממש תזיז לאף אחד. למה? כי מי שיפגע ממנה הם ממילא האנשים החלשים ביותר באוכלוסיה. אבל אם אחד מהוועדים הרבים שבנמלים יכריז על שביתה, כולם יקפצו. למה? כי כל אחד מהם יכול לשתק כמעט לגמרי את הייצוא והייבוא ולגרום למדינה נזק אדיר בכל יום.

        במילים אחרות, עוצמתו של ועד עובדים נקבעת לפי כמות הנזק שהוא יכול לגרום. עובדים שיכולים לגרום הרבה נזק – וזה קורה בעיקר במונופולים, בחברות ממשלתיות או בשילוב הכה-נהדר של מונופולים ממשלתיים – מקבלים את השכר הכי גבוה, ללא קשר לכישורים או לביצועים. עובדי הנמלים, עובדי חברת החשמל, עובדי הרכבת.

        למה בכל שביתה כמעט בשנים האחרונות ממהרים להאשים את הממשלה ובעיקר את ראש הממשלה? כי השובתים מנסים להגדיל את הנזק שהם גורמים ע"י פגיעה תדמיתית/אלקטורלית. יותר נזק = יותר כסף.

        במילים אחרות, יש כאן פרוטקשן. רק שהוועדים החזקים לא מנסים אפילו להתחזות כמי שבאמת דואגים לנסחט ("בו'נא, יופי של באבסטה יש'ך כאן. אם יבוא מישהו בלילה וישרוף לך אותה, לא חראם?").

        זו השיטה שעליה אתם רוצים להתבסס?

        אהבתי

  20. אביעד הגיב:

    מאמר מערכת בהארץ בשישי: "עם מותו של חפר סיפרו השבוע חבריה של שושנה דמארי איך מתה הזמרת הגדולה הזאת בחוסר כל".
    חבל שהם לא קראו ידיעות באותו יום, כי שם היתה כתבה על מלחמות הירושה על רכושה של הזמרת, שמוערך ב-6 מיליון ש"ח.

    אהבתי

  21. לירון הגיב:

    חז"ן, איך אתה מסביר את הבליץ התקשורתי האיראני, בימים האחרונים?

    אהבתי

  22. לפני שבארסה מתחילה לפרק את גראנדה אני חייב להגיד שהתגובות המושקעות מוסיפות לכם ולמקום הרבה עניין וכבוד. שאפו גדול!

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      זה פירוק זה?
      שיקחו את נוחי בתור ג'נרל מנג'ר. הוא כבר יראה להם איך מפרקים.

      אהבתי

    • אזרח במיל' הגיב:

      בהחלט, כל הכבוד.
      על שלנו VS שטרסלר חשבתי לכתוב בעצמי אבל אפילו לקרוא את הקטע של סילברסטיין היה גדול עלי.

      ומה יהיה עם בארסה, הם קוראים להם את הצורה 0-0.

      אהבתי

      • חבורת קטני אמונה. יום גדול של שוער, מסי עצבני ובערך 30 מצבים במחצית. נגמר 2:0 ויכל להגמר בעשיריה כמו כלום. לראות את צ'אבי ביום טוב זה תענוג גדול.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        פשש, נהיתי חבורה 🙂 אז נשנשתי קצת תוך כדי המשחק, לא צריך להעליב.

        המשחקים האלו של בארסה עולים לי בבריאות, אני נטרף מלראות 87 דקות של כדורגל מדהים 30 מטר משער היריבה בלי גולים.

        אהבתי

      • אם אתה חובב התקפי לב תעבור לריאל. עד הדקה ה- 70 (בעיקר בשנתיים האחרונות) היא לרוב בפיגור ונראית כמו מלאגה ביום רע. רק אז מגיע התור של הרוח. מת על זה.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        לא תודה, עם ההיסטוריה המשפחתית אני מגביל את עצמי לריאל בצ'מפיונס בלבד.

        אהבתי

  23. נירית הגיב:

    המוסף עם גאולה אבן עסק כולו במשבר העיתונות ובמעריב. מרואיינים: סורוקה, קוטס-בר ודורנר. השאלות והתשובות מעניינות מאוד, מומלץ:
    http://www.iba.org.il/media/?recorded=1&starting=1338603

    אהבתי

  24. סיימון הגיב:

    אני רואה שלא התייחסו לכך בתגובות, אז אני חש צורך להעיר:
    הכתבה של אסתר ונדר על הרצח בבאר שבע יכולה היתה להיות טובה, לו היתה שם יד מכוונת של עורך.
    הכל ארוך-ארוך-ארוך מדי. פרטני מדי. קישוטים צפויים מדי. ככותבת היא עושה את העבודה שלה, אבל להרזות את הכתבה ב-40% היה עושה לה רק טוב, או, יותר נכון, היה הופך את הכתבה לקריאה.
    חבל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s