ערב ראש השנה צריך היה להיות נפלא. שבועות חיכיתי לתרגול היוגה 108 ברכות לשמש שצריך היה להתחיל בשמונה בבוקר יום א', 16 בספטמבר. ב-7:30, אחרי שהעליתי את ברכת השנה טובה בבלוג ירדתי לקטנוע שרק שבוע קודם חזר מטיפול 6,000 והוא שרירי מתמיד, וניסיתי להתניעו. הקטנוע לא זז. ניסיתי כמה דקות עד שהבנתי. המצבר. גרר, מוסך וזה. הלכו ה-108, הלכו כל הסידורים שחיכו בסבלנות שבועות. אחרי שעתיים המתנה לגרר אני יושבת במוסך, אומללה מתמיד, מחכה שייגזר דין המצבר: ייטען? יוחלף? למי יש 500 ש' מיותרים? אלליי.

כבר 11:00 בבוקר, ערב החג, ואני משחקת עם הבלקברי בפינה חשוכה מול אופנועים מפורקים לגורמים, מבכה את גורלי המר. והנה, הודעת מייל חדשה. לא, לא עוד תגובה משועלן/ לונג יון סילבר/ שרוט/ מרוט/ כרות.
פוינג!
"מכתב אתראה בגין לשון הרע בבלוג וולווט אנדרגראונד"

פתחתי את הפדף, פעולה קשה במיוחד הגוזלת חצי בטרייה מהבלקברי האומלל, ואני רואה את שלל הכינויים בהם כיניתי את קלמן ליבסקינד בימים האחרונים, כולל לפני שנתיים וחצי.
בסוף הדברים באה דרישה ל-50,000 ש', ולאלתר.

[gview file="https://velvetunderground.co.il/wp-content/uploads/2012/09/מכתב-אתראה-דבורית-שרגל-1-1.pdf"%5D

הייתי מיואשת ועצבנית, עמוסה במחשבות נקם, לא ידעתי מה לעשות. צבא עורכי הדין שלי יצא לחופשות ברחבי ישראל, גם 2.5 חבריי היו עסוקים בענייניהם, כך שנאלצתי לבלות את החג בתרחישי קיצון. מזל שהייתה לי עבודה בבלוג ומחוצה לו.

ביום רביעי בבוקר העברתי את המכתב לעו"ד הבכיר ע"מ שיבדוק הכצעקתה ויתכנן איתי דרכי פעולה ונסעתי למוסך לקחת את הקטנוע שהחלים בינתיים. לא 500 ש' עלה התענוג אלא 718 ש'. גם מצבר חדש, וגם איזה יוניט-משהו. זהו. גם היוגורטים ירדו מהתקציב. וזה עד שאעבור לגור ברחוב אחרי שאצטרך לשלם 50,000 ש' אותם אקח כהלוואה ארוכת טווח מחמישה בנקים שונים, כך תכננתי.

רכבתי לסידורי ערב החג שהתעכבו, ובדרכי חזרה, במעלה בוגרשוב החלטתי שמאוד דחוף לי לעבור קו לבן ושמן במיוחד כדי להגיע לרמזור הקרוב שייקח אותי לטשרניחובסקי, בואכה הים ויפו. אבל 3 מ' לפני הרמזור קפצה עלי שוטרת. מרוב תדהמה וייאוש על הפתיחה הרועמת שלא נגמרת לשנה החדשה נאלמתי דום. לא אמרתי לה כלום ולא תיניתי את צרותיי. 500 ש' דו"ח (שיחכה למשיח כנראה. או לפחות 89 יום). חזרתי הביתה בהלם קרב, שם חיכה לי מייל מהעו"ד הבכיר הקובע שאני בצרות.

עוד 24 שעות של דיונים והגיגים ושיחות עם כל מיני ביני לבינו עברו, וביום חמישי אחה"צ אמר לי העו"ד: גברתי, מחלי על כבודך האבוד, ולפני שאת מטפלת בטורט שלך נסי להתפייס עם ליבסקינד בסיוע מתווך, מכר משותף. למשימה נבחר רן סגל, שכולנו מכירים אותו, נכון, מפרשת שתולים, שבה נזרע זרע המריבה (גם אם אינכם מכירים, איני יכולה ללנקק כרגע, כי מתברר שהבלוג שלי נעלם מאורנג'. מחכה לישועה). סגל הסכים בשמחה, ואני עברתי למוד המתנה, כשאני במצב של התמוטטות עצבים מתמשכת מאז יום ראשון.

בשישי בבוקר התקשרה רעייתו של סגל. מה שלומך, שאלתי. שלומי מצוין, ענתה, וגם שלומך מצוין! למה? שאלתי, מנסה לא לשפוך את כוס המים החלוטים שאחזתי ביד. דיברנו עם ליבסקינד, אמרה לי, והוא, מתברר, מעולם לא שלח שום מכתב, לא פנה לשום עורך דין, כלום!
שוק. לטוויסט הזה בעלילה לא ציפיתי.

התקשרתי לליבסקינד, ייבבתי ממושכות, התנצלתי על ההשמצות (כן, זה היה הלקח החיובי שלמדתי: הבנתי שאיבדתי את הצפון במהלך ההתכתשות עם המגיבים השונים בסופהשבוע שעבר. כפי שכתבתי, תנהולת הטוקבקים יכולה להוציא אדם מדעתו) ואכן שמעתי ממנו שאין לו מושג על מה אני מדברת. ידו אינה במעל.

אוקיי, בשלב הזה כבר הבנתי שנעשה פה מעשה פלילי: זיוף מסמך והתחזות. עו"ד יצחק בם אישר את הדברים: אין לו יד ורגל במכתב, הנייר עליו נכתב המסמך הוא נייר מכתבים ישן של המשרד, ואחת מעורכות הדין הכתובות בו כבר לא עובדת במשרד. בם שוקל את צעדיו.

ועכשיו לשאלות 50,000 הש': מי זייף את המסמך והתחזה וחתם בשם עורך הדין? יש לי השערה מבוססת: הזייפן הוא כנראה אחד המגיבים עמו התנצחתי בשבועות האחרונים, והוא גם זה שהציע שקלמן יתבע אותי (בתגובות). האיש כינה את עצמו "יואבי" וככתובת מייל בתגובות כתב: dvorit4all@walla.com. כן כן, הטירוף אין לו גבול. אני משערת שאותו "יואבי", אותו חסמתי סופית בשבת, יום לפני שקיבלתי את המכתב, הוא בעל רקע במשפטים: סטודנט, מתמחה, משהו. או שפשוט העתיק את הנוסח ממסמך אחר.

כמו שכתבתי, מעשים פליליים בחסות הטוקבקים. הפוסט על הטרול שקם על יוצרו התגלה מדויק להפליא, ואפילו חלבי מדי.

וליבסקינד ואני? יוצאים לארוחת ערב משותפת עם אמנון דנקנר.

סוף דבר, בינתיים

תוספת, שלישי, 25 בספטמבר, 9:04

שלום דבורית.
ראשית, אני מתנצל על המתח שהיית שרויה בו במשך כמה ימים. לא חשבתי שייקח יותר מכמה שעות להבין מליבסקינד שהוא לא הורה לשלוח שום מכתב. לא ידעתי שאת עד כדי כך עקשנית וגאוותנית.
שנית, לא סתם בחרתי במשרד של בם. עשיתי זאת כי הוא משרד שמייצג ארגונים ימניים.
שלישית, אני לא טיפש. לא פתחתי את המייל הזה ולא שלחתי את המכתב הזה מהבית שלי או מאיזה IP שיכול להיות משוייך אלי. אני רואה מגיבים אצלך בבלוג שחושבים שאם רק יגלו מאיזה IP המייל נשלח, ניתן יהיה לאתר את זהות השולח.
רביעית, איני יודע מיהו האדם שעומד מאחורי "יואבי". זה לא אני בכל אופן. אכן מה ששימש כטריגר היה הדברים שהוא כתב לך בתגובות שהשנאה שלך לקלמן מעבירה אותך על דעתך ושהם מהווים לשון הרע. התגובות המתנשאות והמתלהמות שלך גרמו לי לנסות להעמיד אותך על טעותך באמצעות גיחה קצרה לעולם הלא-וירטואלי. עכשיו שאת אומרת שחסמת את אותו יואבי, רק מחזק את התרשמותי ששכרון הכוח אחז גם בך. היזהרי ממנו – הוא האויב האמיתי.
שיהיה לך יום כיפור שמח ושנה טובה, וד"ש לליבסקנד ודנקנר. מסרי להם נשיקות ממני.

אעשה כל מאמץ כדי שהשקץ יעמוד לדין.
זה תלוי בעו"ד בם ולא בי. אני לא מתכוונת לשחת זמני בתלונה במשטרה האימפוטנטית.