היד הקלה על הטוקבק (פרק 739)

זהו סיפור קטן ומעצבן, לא חדש במהות, עם מוסר השכל: לכם, טוקבקיסטים "משוכנעים", לעיתונאים, לי, לכולם. אף פעם אל תסמכו על הזיכרון שלכם. הזיכרון האנושי הוא אחד הדברים היותר מתעתעים הקיימים. הביאו הוכחות חד משמעיות. ואם אתם לא מוצאים, הניחו שטעיתם ואל תתעקשו.
ההתעקשות שלי על הסיפור הזה היא לצורכי המחשה בלבד. באותה מידה הייתי יכולה להיטפל לכל טוקבק אחר, אם הייתה לי מעורבות כלשהי בו (מעורבות  = במקרה אני יודעת כי בדקתי).

בשבת התייחסתי לציטוט המופרך של חנוך מרמרי ממקור ראשון שנתיני הימין נוהגים לזרוק פה פעם אחר פעם (ולא רק פה, קיבלתי אותו כאמור במגוון וריאציות לאורך השנים).
זה התחיל בטוקבק הזה של ראש המדור ביום חמישי, שגרס שמרמרי אמר את זה.

הארץ הגיע לשלב בו האנטי ציונות שלו הופכת לעיתונות מרושעת (מקור ראשון 6.5.05).

כשאמרתי לו שהוא מקשקש, שמרמרי כבר הכחיש, הוא המשיך להתעקש:

אני מציע לקרוא את הראיון עם חנוך מרמרי מ 2005 , בית אריאלה פתוח ביום א'. גם ביפעת עונים לפון.
זה לא רק הציטוט הזה, הוא אמר שם בפירוש שפרסומי מאמרי התמיכה של המו"ל במכתבי סרבנות שירות בצה"ל, היו טריגר נוסף לעזיבתו את העיתון. במקור ראשון למגינת ליבו של מרמי מודל 2012 יש גם לדעתי הקלטות ראיון, כמו בכל מקום אחר.

אין גבול, פשוט אין גבול. הייתי בבית אריאלה, קראתי, רקעתי ברגליים בעצבים על בזבוז הזמן: אין זכר למשפט. זכר. הצירוף אנטי ציוני/ות מובא רק בעת ציטוט מהמכתב של עירית לינור:

…הארץ הגיע לשלב בו האנטי-ציונות שלו הופכת לעתים קרובות מדי לעיתונות מטופשת ומרושעת…

כבר נאמר: שוטה זורק אבן, ועשרה חכמים לא יצליחו להרימה. וכאן אלפי שוטים זרקו את האבן הזו במשך שנים, מתעקשים שמרמרי אמר את הדברים, בלי בדל הוכחה, שולחים אותי לבית אריאלה, והנה התוצאה.
זוהי סתם דוגמה קטנה, לא חשובה, היא פשוט כל כך עצבנה אותי, שעשיתי מעשה.

אחת המגיבות שאלה אם הייתי עושה אותו מעשה במקרה הפוך. אין לי מושג מה יכול להיות הפוך לזה, אבל התשובה היא שהאובססיות שלי לא תלויות דעה פוליטית. אבדוק אם משהו יעצבן אותי מספיק, אבל לא אסע כל יום לבית אריאלה כדי להוכיח עוד שקר של טוקבקיסט אנונימי עצלן וזחוח.
זכרו: אם חוזרים על שקר אלף פעם הוא לא הופך לאמת.

תוס':, חמישי, 8.11.12, 12:47:
מיצבשת המהמם צילום את הכתבה בבית אריאלה. כמו שהסברתי, היא כרוכה באופן נורא, וכמובן במקומות הקריטיים. כפי שתוכלו להיווכח, קשקושיו של ראש המדור, הטוקבקיסט הבטוח בעצמו רחוקים מהמציאות. ברור שהוא לא הביא עותק אחר. כי אין. אבל מה הבעיה להתרברב ולהשמיץ ולהכריז על עובדות בלי כיסוי?
[gview file="https://velvetundergroundblog.files.wordpress.com/2012/10/m1.pdf"%5D
[gview file="https://velvetundergroundblog.files.wordpress.com/2012/10/m1617.pdf"%5D

[עד כאן הפוסט, ובכ"ז אוסיף שורותיים כי עוד דקה תשאלו: למה לא בדקת את גדעון לוי על האפרטהייד? והתשובה: בודקת דגימתית, מה שמושך את תשומתי ברגע נתון. פרי סטייל.]

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

29 תגובות על היד הקלה על הטוקבק (פרק 739)

  1. daniel הגיב:

    לאור התחקיר המעמיק של דברי הטוקבקיסט ושל בן דרור ימיני, ואם כבר את מזכירה את גדעון לוי, אפשר להבין שזהו בלוג לביקורת ביקורת התקשורת ולביקורת ביקורת ביקורת התקשורת, וקצת לביקורת התקשורת?

    אהבתי

  2. עו"ד הגיב:

    את חייבת חופשה; ארוכה, נימוחה ומרעננת. ברצינות גמורה.

    אהבתי

  3. אזרח במיל' הגיב:

    יכול להיות שהמשפט שחוזרים עליו כל כך הרבה, אם חוזרים על שקר אלף פעם הוא לא הופך לאמת, הוא שיקרי? 😯

    כל הכבוד על ההשקעה בלהוכיח שאחות של מישהו היא לא זונה.

    אהבתי

  4. סימון הגיב:

    לא יאומן מה שאת מוצאת לעצמך לעשות בשביל להתחמק ממתן תשובות לשאלות והאשמות שהופנו כלפיך בימים האחרונים?
    אחד המטקבקים טרח לכתוב ביקורת מנומקת עליך שזכתה ל-50 לייקים – ואת מתעלמת. זה קצת חוצפה / יוהרה אם את שואלת אותי.

    יופי, אז מצאת שמטקבק אחד לא יודע מה שהוא מדבר. אז מה זה אומר, שנסיק זאת על כל המטקבקים שמבקרים אותך? שאם את לא עונה להם, זה רק בגלל שאין לך כוח להיכנס לדיון, וכי אם תעשי זאת, את לבטח תוכיחי לו שהוא לא יודע מה שהוא מדבר?

    בואי אעזור לך, תעשי העתק-הדבק ונגמור עם זה:

    סליחה, טעיתי, ובפעמים הבאות אשתדל ככל יכולתי לבקר טקסטים עיתונאיים ללא משוא פנים פוליטי, ועל בסיס שיקולים עיתונאיים בלבד.

    ————–
    V: נודניק, רד ממני. כתבתי כל מה שיש לי לומר על פרשת האפרטהייד.
    אני אכתוב על מה שמתחשק לי ולא על מה שאתה ועוד מאה איש חושבים שאני צריכה.
    אין לי שום מילה נוספת לכתוב על הפרשה (בהקשר אלי) ואני לא רוצה. אתה לא תגיד לי מה לכתוב גם אם תמשיך להתקרצץ עוד אלף פעם.

    אהבתי

    • ראש המדור הגיב:

      אני דווקא בחרתי להמנע מכל האשמה של V בעניין הארץ והאפרטהייד.
      אבל אני בהחלט מתכוון להוכיח שאני יודע על מה אני מדבר בעניין המהותי. כנראה שמי שנסעה עד בית אריאלה(שזה בהחלט חביב) חיפשה איזשהו הסחה מהעניין העיקרי שהתפתח ביומיים האחרונים דרך ניסיון להתפס לקוצו של יוד. ומכאן שחרור לחצים בפוסט.
      שים לב, אין שום הפרכה לעניין העיקרי(כמובן גם לא פרנזית) על מה שטענתי מלתכחילה: שאכן בראיון היה ביטוי בראיון לחוסר שביעות רצון בולט מצד העורך לגבי מעשים מסוימים של המו"ל באותה תקופה.

      אהבתי

      • mickey הגיב:

        נראה לי שיצאת חומוס. הכי ישראלי – לטעות ולא להודות בכך. כווווו-לם עושים את זה כל הזמן. בישראל אף אחד לא טועה אף פעם

        אהבתי

    • סימון הגיב:

      גיברת, גם אני יכול לכתוב בבולד.
      תגובתך מזכירה לי את תגובות בתי בת השלוש (רשיון הורה #45218732): "לא בא לי".
      מה שמתחשק לך או לא אינו מענייני. אבל כשעושים טעויות, בוטות וחמורות, יש להודות בהן. אם לא, הרי שאת מגלה לכולם שמידת עקשנותך וגאוותך עולה על מידת הנאמנות שלך לאמת.
      ואם את באמת מאמינה שלא טעית בסיקור פרשת האפרטהייד, זה מלמד עלייך דברים חמורים בהרבה.

      אהבתי

  5. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    אין לי מושג מה יכול להיות הפוך לזה

    בעצמך הבאת לזה תשובה, לדוגמה, בשורותיים שלך. התשובה, האם כרגיל?, מתחמקת.

    אהבתי

  6. או שאימצת את אסטרטגיית השיווק של הארץ או שהמאפיה שמאלנית סוחטת אותך או שטרם הפנמת שבבלוג התקשורת שלך, לאור ההטיה והסילוף בתקשורת- יהיו תמיד ימניים. תחזרי, יש מחמאה בבפנוכו.

    אם את לא מתכננת להפוך את הבלוג למועדון סגור בפני מי שחושב אחרת אולי כדאי לקבל את הפופולריות בשמחה. כסוג של אישור מוחשי לכישורייך -במקום לתקוף את המחנה שבקרוב תצטרפי אליו כנושאת הדגל.

    ססומו, איפו אורן. ה6#%4 הזה מאחר.

    אהבתי

  7. בונד ג בונד הגיב:

    בדיקה חשובה ותודה. תמיד טוב להיות ספקנים, לבדוק ולהעמיד דברים על דיוקם.

    אולי כדאי גם לעדכן את חנן כהן בממצא, אם הציטוט מסתובב באימייל.

    V: תודה רבה, חנן קורא פה.

    אהבתי

  8. ראש המדור הגיב:

    נראה שV מחפשת לעצמה מקלט באיזשהו ציטוט שאכן קיים ברשת .
    אבל כנראה שזה מה שקורא שבעיקר מחפשים להוציא עצבים ולעשות לעצמך חיים קלים.
    איה הכתבה?
    במקום להעלות את הכתבה ולכאורה לסתור את הטענה העיקרית שלי שבראיון מאמרי אמר גם אמר שהיה לו קשה לעבוד בסיטואציה שבו המו"ל מפרסם מכתב תמיכה באירגוני סרבנות לשירות בצה"ל על העמוד הראשון. קיבלנו פוסט של גידופים חבל.

    להבדיל ממי שעשתה חצי עבודה, אני מקווה שאוכל לקשר לצילום של הכתבה או לפחות החלקים העיקריים בה.

    אהבתי

  9. אורן הגיב:

    בית אריאלה ידוע בנטיותיו לממן מיני שמאלנים ובקשריו לקרן. מרמרי אולי לא אמר, אך הוא בהחלט חושב ככה. בסך הכל צריך לשמור על מעמדו בברנז'ה, לזכות בתפקיד בעין. בזבוז להטריח את הקורקינט, כצפוי את רמ"ד ודומיו זה לא ישכנע.
    טוקבקיסטים עם יד קלה צריכים להכיר את היד הכבדה. בפנקס פינת אבן גבירול למשל, הוטחו עקרונות בסיסיים של דמוקרטיה באיבריו של גרגרן טורדני. פעילות לילית מספקת רוחנית ופיננסית.

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    זה האזכור הכי מוקדם שאני הצלחתי למצוא לציטוט ברשת.
    לפי הפרופיל של הכותב באתר news1, הוא חבר בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. הו, אירוניה קדושה.

    רענן, גם בלעדיך אפשר. אנחנו לפחות עושים זאת בהתנדבות.

    אהבתי

    • ראש המדור הגיב:

      כאמור עיקר דברי כפי שניתן לראות מלכתחילה: אני זוכר את אותו ראיון מלפני מספר שנים שאותו קראתי בזמנו, ובו בין השאר נכתב גם נכתב גם עניין המירמור המרמרי על תמיכתו הנלהבת והמוחצנת על גבי העיתון של השוקן בסרבנות שירות בצה"ל, זאת במקביל למתקפת הטירור הרצחנית של בני דודנו.
      שום דבר לא השתנה לגבי זה. ומעניין מאוד… שזה לא נסתר, גם לאחר בביקור בבית אריאלה.

      אחרי ששועלן העלה את זה, אני יכול לאשר :
      אכן הסתמכתי על הציטוט הפיקנטי הנקודתי על מאמרו של מתי דוד. אדם שנחשב לבחור רציני. אגב ע"פ מה שדווח היה חבר מרכז מפלגת העבודה בימי יצחק רבין. לשעבר מזכיר ארצי בהסתדרות לעבודה וכפי שצוין : חבר בבית הדין לאתיקה בעיתונות.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        הוא לא אמר את זה! מה אתה רוצה שאוכיח לך? סע אתה לבית אריאלה!

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        מרמרי כנראה לא השתמש בביטוי העלוב "בני דודנו". מתי דוד נחשב או לא, מפיץ שוב ושוב ציטוט שלא היה. הטור שלו מופיע גם באתר של האגודה לזכות הציבור לדעת, גם זו זכות.
        ההתנצלות של רמ"ד אולי מתחבאת בשלוש הנקודות. אקווה שישכנע אותו לחדול מההצפה של ידיעות ישנות ללא הקשר.

        אהבתי

  11. nurit הגיב:

    אני רוצה להבין האם רמ"ד קורא לדבורית שקרנית? אני המומה.

    כשמישהו רוצה להוכיח משהו הוא מביא הוכחות, דבורית נסעה לבית אריאלה והביאה הוכחות כל האחרים חוזרים על טיעוניהם חסרי השחר כמו תוכים, אף אחד לא הביא ציטוט שונה מהארכיון כמה אפשר לחרטט ולהשמיץ?

    יאללה אני סופרת את האדומים בכיף העיקר שתשתקו כבר עם המרמור המרמרי שלכם .יש גבול לסבלנות גם של אלו שאינם בזירה אלא רק עוקבים מהצד.

    לצערי אין לי את חוש ההומור של אורן בזמנים כאלו כי ההתעקשות הטפשית חסרת ההוכחות מוציאה אותי מדעתי. דיייייייייייייייייי!

    אהבתי

  12. מיצבשת הגיב:

    זה יעזור אם אתרום לך את הסכום הנדרש להעלאת הסריקה של המאמר?
    אם כי נראה לי שמה שלא תעשי תמיד תקבלי ביקורת.
    ההתרשמות שלי מקריאת התגובות שקוראות לך להתנצל, היא שהמגיבים באמת מאמינים בצדקתם. מבחינתם (ולזה כבר התיחסת) יש להם מניות בבלוג שלך הם מניחים שרוב קוראי הבלוג שלך קוראים אותו אולי/וגם בגלל התגובות שלהם.
    מכיוון שאת אדם רציני מאוד אני לא מציע לך "לעשות קופי פייסט לתגובה אוטומטית אשמתי בגדתי חטאתי…" לדעתי רוב הקוראים פשוט מעוניינים לקרוא ביקורת עיתונות הפנייה לכתבות מענינות כמו שאת עושה מצויין 😉

    אהבתי

  13. velvet הגיב:

    אולי בספרייה הלאומית.
    זהו המצב הנורא של ארכיוני העיתונות בישראל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s