הפריימריז
מקווה שנהנתם אתמול מכל תעלולי ופעלולי הקלפיות והמחשבים ומסכי המגע שלא פועלים. לשמחתי בימי ראשון אני מנותקת בחלק גדול מהזמן מהאירועים הכה לא מעניינים וכה מטופשים המתרחשים בחלם שעל גדות הים התיכון. אז יופי, ההצבעה תימשך היום.
הכותרת "יום באג לליכוד" (ידיעות), לא צוהלת מספיק, ואילו הכות' בישר"ה, "התקלה והמבוכה" לא מתביישת מספיק.
"החברה: ייתכן שהאקרים גרמו לשיבושים". תמיד טוב. בעקבות התקלה והמבוכה בליכוד שוקלים לתבוע את חב' המחשבים.
על פרויקט ההצבעה הממוחשבת בפריימריז אחראית אמן יועצים מקבוצת אמנת ולא קבוצת אמן.
למרות כות' הארץ אותה אתם רואים בעמוד הפייסבוק של העיתון, "בגלל התקלות: הפריימריז בליכוד יימשך היום"
הכות' בעיתון המודפס היא: "מבוכה בליכוד: הפריימריז יימשכו גם היום"
כלומר, המבוכה נחסכה בפייסבוק.
תוס': ועוד מבוכה נחסכה: בשער פייסבוק כתוב (במש') "למרות שתקלה שיתקה…."
לעומת הטעות בעיתון המודפס: "על אף שתקלה…"
שלא תחשבו שזו הפעם הראשונה:
מעריב (עמיחי אתאלי וזאב קם, כפ' 4-5) על הסעות עובדי תעשייה אווירית להצבעה למען יו"ר הוועד שלהם, חיים כץ, לפריימריז: "עשרות רבות של מכוניות ליסינג עם עובדי התעשייה האוויריות המשיכו ללא הרף להיכנס ולצאת מקריית החברה באזור נתב"ג… עמוסות בעובדים מסורים, היישר אל קלפיות הפריימריז של תנועת הליכוד".
מבקר המדינה אסר שימוש במשאבי חברה. מהנהלת תע"א נמסר: "עובד שיבחר להצביע בשעות העבודה יצטרך להעביר כרטיס נוכחות". גם הארץ דיווח על השיבוט המוזר.
תגובת כץ: לגיטימי.
העובדה שהידיעה המרכזית בישר"ה נפתחת במילים "פארסה בליכוד" (הוגה הניסוח: גדעון סער) מעוררת אהדה. דן מרגלית מאשים את נתניהו שלא בדק, ולא את חברת המחשבים. אבל איפה דרור אידר שיאשים את ידיעות?
יוסי ורטר על התבזות הליכוד.
אחרי טחינה אינסופית לאורך כל יום אתמול, ידיעות מביאה לבסוף כאייטם ראשי בשער מדור דעה של נחום ברנע מאחורי העיתון: אלו לא המחשבים, זו השיטה. ברור.
מתקלקלים
מהפכת המוסכים (שער המארקר). ואגב, עוד סיפור מוסך לוהט הבוקר, על קרב בין חברת אתרים לבעל מוסך במתחם נמל ת"א. על אף הכותרת זה לא קרב פשוט, אלא גם מאבקי אגו וכיפוף ידיים.
אי.די.בי היא חברה של בעלי אגרות חוב (כלכליסט).
מה שלום מאיר דגן?
כמעט חודשיים מאז עבר מאיר דגן ניתוח השתלת הכבד הוא עדיין מאושפז בביה"ח איכילוב בבידוד. היום יבקר אותו פרס. בשבוע שעבר היה זה אולמרט (ידיעות).
עמוד ענן
מתי נזכרתם לדווח על הדרום?
רוביק רוזנטל על מורכבות תמונות הניצחון.
כלכליסט הוא העיתון שהכריז על יום ללא יחצנים (רביעי, ובאחרונה גם ראשון?). אז דווקא שם הכתבה הזו על מגה בול באר שבע בזמן המלחמה?
כל הכבוד לצה"ל
בהמשך למרד הפצ'ולי של מסייעת 202 מאוגוסט האחרון, עוד כתבה מזעזעת לב (מעריב, כפ' 12-13) על שמפקדים בצנחנים אוסרים על החבר'ס לשיר שירים גסים.
זאת ועוד: במהלך עמוד ענן נידונו שלושה לוחמי המסייעת ל-20 ימי מחבוש, ולאות מחאה החליטו כמה חיילים בפלוגה להפקיר את נשקם. דו"צ מכחיש שהייתה הפקרת נשק.
פורץ נכנס לדירה במושב שדה אברהם, דקר את בעלת הבית ונמלט. צה"ל דלק אחריו וירה בו למוות.
ובינתיים במעריב
על פי שמועות+ מוסף סגנון ייסגר בסוף החודש. מי שהגה את הרעיון לא מכיר את מעריב, את הד.נ.א שלו, ולא עשה מעולם סקר קוראים ואו שווקים על העיתון. סגנון, בלי תלות עורכים, הוא אחד המותגים החזקים של מעריב, נכס בן עשרות שנים. הקוראים פשוט אוהבים אותו. הוא עוגן משמעותי בכל מה שנקרא "מעריב". אני לא חושבת שיש מי שיחלוק עלי, כולל אנשי המודעות והפרסום של העיתון. זו ממש לא דעה שלי, אלא מצב נתון. אחד מגאוני מעריב הקודמים העביר אותו ליום שישי, ועכשיו מתכוון שב"צ לסגור אותו. שטות ממדרגה ראשונה, אבל אולי במסגרת זגזוגו בחודש האחרון, גם בנושא זה ישנה דעתו.
זאת ועוד: אחרי שקצר בשדרות עיתונאי מעריב בהרחבה הוא מביא אנשים אחרים/ חדשים/ ישנים. מה הרעיון?
ושאלה נוספת שנחזור אליה עוד ועוד: מה עם כספי הפנסיה והפיצויים של עובדי העיתון? איך לא שומעים על כך מילה? מה קרה לוועד העובדים במעריב? איפה הוא היום?
חניון מעריב המיתולוגי? נגמר. מכתב לעובדים:
ההסכם ההתקשרות של מעריב עם החניון הקיים הצמוד לבית מעריב בתל-אביב הסתיים בימים אלו.
החל מהשבוע, תועבר החניה לעובדים בעלי אישור חניה (שקיבלו מדבקת חניה אדומה) לחניון יצחק שדה הממוקם מעבר לכביש ברחוב יצחק שדה 6 (מצורפת מפה). עובדים החונים בחניון מתבקשים לחנות בחניון החדש החל ממחר. אורחים המגיעים לבית מעריב, ועובדים שאינם מורשי חניה, יוכלו לחנות במחיר יומי של 22 ₪ בחניון יצחק שדה.
סעו בזהירות, מחלקת מינהל
בכללי יש כוונה לפנות את מערכת מעריב מבית מעריב, ולהעלות את חלקה לירושלים. האם, מתי ואיך זה יצא לפועל? אין לדעת.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
להיט רשת: אושר ותומר גרנצל מתעדים את ההריון והלידה. והבלוג שלהם.
(סיפורם מופיע בכפ' 18-19 בידיעות).
להוט יש תוכנית ראיונות חדשה בה מרואיינים הגיבורים הישנים: עופר שכטר, מירי בוהדנה, אדיר מילר ושות'.
כותב אייל לוי במעריב:
היה משהו מאוד יפה בראיון של אדיר מילר אצל יונתן ריגר. המרואיין דיבר. לא התחבא, לא מכר לוקשים ולא דילג על שאלות קשות… כשהוא התרגש אפשר היה לשמוע את הרעד הקל בקולו ולהאמין…
איתי סגל בידיעות:
ריגר… רחוק מלהיות מראיין סקרן… התעקש לחלץ מאורחיו את אותן תשובות ידועות שכבר נתנו שוב ושוב… בסמול טוק לא מבקשים הרבה ממרואייניהם… דורשים דבר אחד בלבד: להיות מפורסמים מספיק.
טוען אמיר טייג שאפשר להפוך את הטאבלט לכלי עבודה.
היום לפני 70 שנה הייתה בניו יורק הפרמיירה של קזבלנקה (ויה ישר"ה).
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג היקרים, שגם ברגעיהם הקשים לא שוכחים.
הדוקים מחכים.
ולווט אנדרגראונד 
שימו לב לנקיטת העמדה המעניינת של שרית רוזנבלום בYNET
אהבתיאהבתי
הנה הקישור, שנשמט מרוב תדהמה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4312147,00.html
ושרית רוזנבלום מסכימה עם האם:
אהבתיאהבתי
מסיבת העתונאים של ציפי לבני (מתוזמרת באוהדים – "אנחנו הנשמה שלה!" צעק אחד מהם כשמישהו מחה על נוכחותם) –
בפעם הקודמת שהיא הופיעה, ג'קי לוי אמר בגל"צ על הנאום שלה: "רואים לה את האדלר"…
גם הפעם – בנאום קצר ו"מאודלר"- שמעו כל מה שצריך:
* היא צמה ביום כיפור
* יש לה בן קצין בצנחנים
* שלום זו לא מילה גסה
* אבל שלום של מפוכחים
* היא לא נגד (כלומר רק אנטי ביבי וזהו) רק בעד "תקוה ואחדות"
לזכותה ולזכות האדלרים ייאמר:
עשו סימולציה מעולה לשאלות קשות שיישאלו.
אהבתיאהבתי
התגובות:
קדימה: "לא לויאלית, גרמה הסתבכות כלכלית לקדימה"
לפיד: "המפלצת בהתגלמותה"
העבודה: "מפלגת פליטי הפליטים"
הליכוד: "המתלבטת הנצחית חסרת אחריות"
אמרו שיהיו בחירות משעממות…
אהבתיאהבתי
טיזר לפוסט הבא. מהעיתון שחשף את ווטרגייט. מאמר מערכת התומך בלגליזציה.
(ולא נכון ז'וס, יש לנו נבחרת אובססיבית, המייצגת את כל האובססיות של עמנו).
אהבתיאהבתי
פייגלין מייצג כמובן את האובססיה שלך.
אהבתיאהבתי
ייבנם ובנם המקדש.
אהבתיאהבתי
זה הזמן להתחיל לפתח ינשופון למריחואנה.
אני אביא את הצד הטכנולוגי, אתה תביא את הניסיון.
פרטנרס?
אהבתיאהבתי
הדיסלייקר האובססיבי אהב את הסוגריים.
אהבתיאהבתי
יש לנו נבחרת לאומית, חזקה וצעירה, מנוסה ומוכשרת, שבאה מכל חלקי העם ומייצגת את כל חלקי העם.
אהבתיאהבתי
בלומברג פרסמו שמועה אודות אפל (נתח יציב בתחום העיתונות).
העיתונאית מדה-מרקר עשתה כתבת פולו-אפ שהכילה את המידע הנוסף הבא:
1. מרכז הפיתוח של אפל בחיפה התחיל לפעול. "זה בטוח מרכז לפיתוח חומרה" טוען בכיר.
2. "אהרון אהרון, שמונה למנהל מרכז אפל, הוא מאד רציני" מוסיף הבכיר
3. חופן תרחישים ספקולטיביים בתוספת הסייגים המבטלים:
"הסבירות שאפל תשתמש באותו מעבד לכל מוצריה נמוך"
"גם אם יתבצע המהלך – יחלפו כמה שנים עד שישוחררו לשוק מכשירים המבוססים על מעבדים מחיפה".
4. תגובת אינטל: אנחנו לא מגיבים לשטויות.
ובין הפסקאות עם התוכן הנ"ל שזורים ציטוטים של האחיין העתודאי מהטכניון והשותף שלו למעונות המסבירים לנו כל עד כמה הגימל של חיפה הכי זדול בעולם.
האם אני היחיד שמוצא דמיון בין הכתבה הנ"ל לסוג העבודות שאנו כבר מכירים (ואוהבים) מבית היוצר של יניב רתי ומילי קוין?
אהבתיאהבתי
מתנצל על התקלה. כתבתי תגובה לאבי, אך התגובה נוצרה בשרשור חדש.
אהבתיאהבתי
תרגיל לפסיכומטרי: עם כמה גורמים שוחחה ענבל אורפז (דה-מרקר) בהכנת הכתבה הבאה:
אפל תפתח בחיפה את מעבד העתיד. מחזרת אחר מהנדסי אינטל
שאלת בונוס: מדוע כל החוכמולוגים הידענים אינם מזדהים בשמם?
אהבתיאהבתי
לא מובן מה הפואנטה? היית מעדיף שיפטרו אותם כי זה מה שקורה בחברות האלו למי שמתראיין ללא אישור.
אהבתיאהבתי
רקבת ישראל. ושלטון וועדי העובדים.
אהבתיאהבתי
לפחות לפי הכתבה, הבעיה היא לא רק עם הוועד אלא גם (ואולי בעיקר) עם ההנהלה (זוטרה כבכירה) ועם התרבות הארגונית.
אהבתיאהבתי
צחוקים איתם-שר הבטחון והרמטכ"ל ברגע מלבב.
ראש הממשלה ושר האוצר בצחוק של איך עבדנו עליהם.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
ל"מקור ראשון" יש מוסף בשם "נשים", שבו, למרבה הפלא, מצולמות גם נשים
אהבתיאהבתי
מצוין. אם ככה אפשר לבטל את סגנון, לזרוק את המערכת ולצרף את "נשים" למעריב וככה לחסוך הרבה כסף. המפרסמים יעמדו בתור וגם הקוראות המסורות ישמחו בטח על השדרוג ועל הכיוון החדש. נראה שזו בדיוק התוכנית של בן צבי. אין כנראה שום סיבה שמה שלא עבד כל כך טוב ב"נשים" לא יעבוד מצוין עבור מעריב.
אהבתיאהבתי
סליחה, אבל את קוראת יותר מדי תגובות בבלוג שלך.
אהבתיאהבתי
אפשר לסמוך על בן צבי שהבעיות במעריב לא יגמרו לעולם. אולי אפשר להתחיל להבין מה הבעיה שם. למרות התפיסה הרווחת ולמרות עובדות מוצקות המוכיחות אחרת, האיש אינו בא מעולם התקשורת ובטח לא מעולם המולו"ת . כך הוא מתנהל לפחות. זה לא ייתכן שמי שמעורה בתקשורת ובטח בעיתונות יפגין כזו רמה של בלבול וחוסר התמצאות כאילו היה עובר אורח שנקלע לתאונת דרכים לא לו. לא צריך להיות מו"ל או איש עסקים גדול כדי לדעת את מה שדבורית יודעת לגבי סגנון אבל הנה מסתבר שגם את זה מסובך בשבילו להבין. בחורות יפות מעל נייר כרומו זה כנראה לא כוס התה של האיש ולכן חבל שלא נשאר רק במקור ראשון, ששם מלכתחילה צילומי נשים, בכל מיני פוזות שאנשים מסוגו של בן צבי לא מכניסים הביתה, אין להם מקום. אם יש אפילו שמץ של אמת בשמועה+ כפי שהתפרסמה כאן ואפילו אם זה רק רעיון ראשוני שמתגלגל לו אי שם במסדרונות קרליבך אז אפשר כבר עכשיו לחזור לשופטת אלשיך ולהחזיר את כונס הנכסים לתמונה כי בן צבי מתנהג יותר ויותר כמו נהג רכב שמנסה להטיס מטוס. ההתרסקות היא וודאית.
לא מומלץ לתת עצות למי שלא שילם על כך אבל פטור בלא כלום ולטובת העיתונאים שם הנה בכל זאת משהו. יש כנראה סיבה מאוד מאוד טובה שלמרות כל השינויים במעריב סגנון שרד את כל המהפכים, הפיטורים והתמורות שעברו על מעריב. סגנון ומגזינים מסוגו משמשים שנים בעיתונות כאחת היסודות המוצקים ביותר שעדיין עוזרים להחזיק עיתון או רשת עיתונים. הדוגמה הידועה ביותר היא של סי ניוהאוז הבן, יהודי אגב שעשה מכך אימפריית מו"לות למעשה האימפריה של המולו"ת בארה"ב בזכות התובנה הזו.
גם בשנים בהן זכה להערכה אך להפסדים כבדים בזכות הניו-יורקר וגם בזכות טינה בראון והווניטיפייר המתוקשר אך המופסד שלה, היה זה ירחון האופנה האמריקאי ווג שהיה מכונת כספים בלתי ניתנת לעצירה והחזיק עבור ניוהאוז אימפריה שלמה במשך שנים רבות עד ששני המותגים האלו כיום יכולים ללכת בזכות עצמם. הדוגמה הזו נכונה במידה רבה למגזיני אופנה/ירחוני נשים אחרים נוספים ראה לאישה. מוסף כמו סגנון עבור מפרסם כמו גם עבור העיתון עצמו הוא דבר שאין לו תחליף, בראש ובראשונה מכיוון שהדרישות הדמוגרפיות של המפרסמים הם מאוד מדוייקות ולשם כך הם מוכנים להשקיע כסף רב. עבור מפרסמים רבים אין שום תחליף למה שיכול להציע להם סגנון, כלומר יש אבל לא במעריב עצמו. המזל של מגזיני אופנה רבים כמו סגנון והמקבילות שלו היא גם הקשיחות היחסית של תקציבי פרסום של יצרניות הקוסמטיקה. אלו לא סובלים ממיתון גם בשנים קשות.
לוריאל, הלנה רובינשטיין , אסתי לאודר ושיסיידו לא יפרסמו בעמודי הכלכלה של מעריב, לא בספורט וגם לא על יד הטור של בן דרור ימיני ( או כל אחד אחר) למעשה במיוחד לא על יד הטור של ימיני ואפילו לא בחינם . אלו מפרסמים גדולים שחייבים להיות מודפסים על נייר מסויים ולהימצא באכסניה מסויימת. מפליא מאוד שבמעריב לא מבינים את זה. תקציבי הפרסום של החברות האלו יהיו חייבים לעבור למקומות אחרים. מישהו שם נפל על הראש שלא לדבר על כך שלסגנון יש קוראות נאמנות ורבות שירצו להמשיך לקרוא את העיתון. כמו שכתבתי הייתה סיבה טובה לכך שסגנון נשאר מוגן כל השנים. למעשה זה מגזינים כמו סגנון שבזכות ההכנסות שלהם, החדשות יכולות להתפרסם אבל לך תסביר את זה לבן צבי שכנראה לא רוצה לראות נשים על גבי כרומו. גם מבלי לדעת את המספרים המדוייקים אפשר לקבוע כמעט בוודאות שהניסיון לסגור את סגנון הוא מעוות כלכלית.
נדמה לי שטוב תעשה עורכת סגנון עם תפעל כמו ערן סורוקה שהציל את מדור הספורט ותכין תוכנית לעיתון מבלי לשאול את בן צבי. לדעתי אפילו חלק גדול מהמפרסמים הגדולים של סגנון דוגמת אלו שנקבתי למעלה ישמחו להבטיח לעיתון פרסום מראש לכל השנה הבאה שבהחלט יכול להבטיח את עתיד המוסף. במצבו בנוכחי של העיתון לא בטוח שהמערכת של סגנון יכולה לסמוך על המו"ל שהוא מבין את תפקידו. הן בטוח יכולות הרבה יותר. לא צריך להשאיר הכול לחסדי שמיים.
אהבתיאהבתי
תודה על השערים של עיתוני הכלכלה דבורית. חסר כאן רק הגלובס.
הכותרת של כלכליסט צריכה להיות מובאת כציטוט ולא כמו שנעשה כאן מאחר שכמובן היא אינה עובדה, אלא ספין שהוא בקושי חצי נכון המיועד לשרת את האומר אותו. לא כותרת ממש מוצלחת של כלכליסט לדעתי וכנראה לא היה עובר ככותרת ראשית בגלובס אני חושב, אבל מי אני לעומת אסתרון.
מעניין שמי שאומר את הציטוט אומר ש"… לא צריך לנהל מאבקים דרך מכתבים ואיומים" אבל עושה את אותו הדבר בעצמו כדי שנדע כמובן שיש מי ש"דואג" לכספינו. בכלל כלכליסט חובב דרמה הבוקר והתאהב בציטוטים. באחת הכותרות המרכזיות שלו מופיע ציטוט נוסף מאותו עמוד של פרופסור לחקלאות שכלכליסט משום מה מייעד לו תפקיד מרגיע " מחירי הסחורות לא יעלו עוד משמעותית בטווח הקרוב" ובמיוחד הוא מתייחס לתחום המזון. אז זהו שאם זה מה שמופיע בשער של כלכליסט וזה מה שאומר הפרופסור לחקלאות כמעט בלתי נמנע שיקרה למעשה ההיפך. אני כבר התחלתי לדאוג. תתחילו לאגור מזון.
אהבתיאהבתי
למי שפיספס – הוראות הפתיחה באש החדשות על גבול עזה, תחת שר הבטחון ברק.
אהבתיאהבתי
בחוגי הימין לא נראתה שמחה כזאת מאז רצח רבין.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה הקשר לא לשמחה, לא לחוגי הימין ולא לרצח רבין עם ידיו הכבולות של צה"ל על הגדר.
אהבתיאהבתי
אל תתמם.
אהבתיאהבתי
מי שנכנס לאקסטזה הוא השמאל הקיצוני כמו דברי בן סימון או קריקטורות שטנת מבית "הממים" ממשכנות חד"ש ומרצ שמסתובבות ברשת.
לברק יש בהחלט הרבה זכויות עבר, גם זה נאמר. אבל הוא כבר זמן ארוך מאוד לא מתפקד היטב.
אהבתיאהבתי
לא, ברצינות: מה הקשר?
אהבתיאהבתי
אסביר לך לאט. הציבור הימני בחר בראש ממשלה ימני קיצוני שמינה שר ביטחון שאינו פועל תמיד כתכנית כבקשתך לציבור זה. יש שאלות?
ראש המדור הביע את חוסר שביעות רצונו מתפקודו של ברק, היות ומרגיש מרומה (כי בחר בממשלה ימנית וכו'). מי שדפדפף היום בכל ערוצי החדשות מצא ימנים צוהלים ותגובות שמחה בלתי נשלטות של האלקינים והשמלקינים. זה הקשר לראש המדור. בינתיים מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת כי הקוסם ושוליתו תיאמו ביניהם את המהלך.
אהבתיאהבתי
מגוחך. (הדיסלייקים)
אהבתיאהבתי
לתומי חשבתי שכוונתך למצב על הגדר ולא לפרישה של ברק.
אהבתיאהבתי
מזכיר את מה שקרה לאורך הגדר בגבול לבנון לאחר המנוסה המבוהלת של צה"ל בהנחיית ברק. גם אם ניפטר מברק בעוד 3 חודשים (לא בטוח תודות לביבי) אנו עוד עתידים לשלם על מורשתו שנים רבות.
אהבתיאהבתי
מי שחשב שביבי קוסם- צפה היום במאסטרפיס של שליפת שפן מהכובע. אומרים שבכובע מסתתר שפן נוסף.
אהבתיאהבתי
אני רואה שברק קרא את הבלוג הלילה וסוף סוף הבין את הרמז :
(בהזדמנות זו, שאלה לי: כיצד מקשרים לתגובה מדויקת ?)
אהבתיאהבתי
אני רואה שצלחה דרכי הפעם.
אהבתיאהבתי
דווקא סיפור "הקריסה" צריך להקרא ה-"שיטה" מה היה לנו? הלקוח קרי הליכוד שילם כ- 6 מליון שקלים עבור הפרימריז לחברת אמן יועצים.
חברת אמן יועצים שכרה לפי דה מרקר שני קבלנים לביצוע הפרימריז את יאיא סופט שפיתחה את תוכנת הפרימריז ואת חברת איקום לביצוע התקשורת. לא נמסר כמה אמן שילמו לשתי החברות תמורת שירותיהן אבל נראה שהיו באגים בתוכנה (היו תלונות של אנשים ממחוז דן שהתבקשו להצביע לנציג במחוז השפלה) בתקשורת נמסר שהיו תקלות בתקשורת כי רק חלק מהעמדות יצרו קשר עם מרכז ההצבעה.
מזה אפשר להסיק שחלק גדול מהכסף ששילם הלקוח לא הלך אל קבלני המשנה. כיוון שאנו חיים בישראל מה לעשות הדבר הזה קורה כל הזמן.
בתקשורת ראינו את רם פרדס אחראי המחשוב של העבודה – הוא אמר שהוא לקח את קבלני המשנה ישירות ולא שילם לאינטגרטור כמו שעשה הליכוד. נראה מה יהיה…
אהבתיאהבתי
הסיפור הזה דווקא מעיד על חשיבותו הרבה של האינטגרטור.
רק רצוי שהוא יעשה את העבודה.
אולי מפלגת העבודה פשוט הזמינו את כל העבודה מחברה אחת – אני לא מאמין שהם לוקחים את האחריות לאינטגרציה ובדיקות על עצמם.
אהבתיאהבתי
בלי להסתבך עם תביעת דיבה הנקודה היא שככל הנראה הכסף הגדול נשאר במקום אחד ולא הלך על הביצוע. לגבי מפלגת העבודה אלו הדברים שהבנתי מהראיון של רם פרדס אחראי המחשוב של העבודה בגלי צה"ל אתמול
אהבתיאהבתי
במקום להפריד את המבקר מהמבצע בחרו בקבלן ראשי (קבלנית ראשתית?) שחתך קופון נאה משתי הפונקציות. כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה.
אהבתיאהבתי
אני אמנם יכולה להעיד רק על עצמי, אבל אני לא סובלת את סגנון. מדי פעם אני מעיינת בו כדי לראות אם הפעם אני אמצא בו עניין כלשהו וכל פעם מחדש אני לא מוצאת.
אהבתיאהבתי