דו"ח חודשי נובמבר 2012

חודש קשה, מבאס, עמוס פגישות, מלחמה אחת קטנה ותקופת המתנה שלא נגמרת בעניין כל הדברים האחרים שאני עושה חוץ מאשר לכתוב את הבלוג.
תחושה כללית של ייאוש וחידלון ותסכול רב. אני לא יודעת עד כמה אפשר לראות אותה בפוסטים היומיים.

מתוך ייאוש כתבתי את הטקסט הזה, על החיכיון, ואחרי המלחמה את חמישי אחרי המלחמה.
המלחמונת גם צמצמה את תנועת התומכים בבלוג. מלחמה היא גורם מצמית. כנראה שהדבר היחיד שעושים בה זה ילדים, ומאחר שאני לא בעניין, ואת שירת הסירנה כתבו לפני 22 שנה, לא היה בה שום דבר פורה.
מעניין לכמה ילדים יקראו בעוד תשעה חודשים ענן, עננית, עב או עבית. אפשר גם טילי. או כיפה. ברזל זה קצת קשה מדי.
ותמונה מהניינטיז, המקשטת את הפוסט המוזכר לעיל.

ופה, תמונה של עמוד ענן אמיתי אמיתי, שצולמה אתמול ב-16:40 ביפו, בדקה לשקיעה.

שב"ש.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על דו"ח חודשי נובמבר 2012

  1. JewBoy הגיב:

    All good things come to those who wait

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    יאללה דצמבר.

    אהבתי

  3. captain beefheart הגיב:

    אשכרה היית שינקינאית לתפארת. עם הפרחונית, הקמינר והעבר הפ"תאי. שמח שזה עבר לך 🙂

    אהבתי

  4. אורן הגיב:

    נן, פתרון הבעיה מופיע בצילום, קחי את כרטיס האשראי לסיבוב קניות. לא בטוח שאיזה ממציא או תעשיין עומד מאחרי הרעיון הזה, אבל קלישאות תרבותיות לא טועות, ומחוברות למציאות כמו האפשרות לקטוף ענן.

    אהבתי

  5. ז'ורז' סאנד הגיב:

    מה הסיפור שלך עם סימה קדמון?

    אהבתי

  6. ז'ורז' סאנד הגיב:

    משהו לעידוד-

    WHEN EVERYTHING SEEMS TO BE GOING AGAINST YOU, REMEMBER THAT THE AIRPLANE TAKES OFF AGAINST THE WIND, NOT WITH IT.

    HENRY FORD

    אהבתי

  7. טסלה על התרבות בעתיד, שווה קריאה.
    The only method compatible with our notions of civilization and the race is to prevent the breeding of the unfit by sterilization and the deliberate guidance of the mating instinct.

    המצב רוח מורגש גברת. תזכרי להגיד תודה על מה שיש ותעודדי. חוצמזה ידוע שהפתעות מגיעות כשמחכים בעדינות.

    אהבתי

  8. itamars הגיב:

    מצטער אם זה ידכא קצת, אבל לא ברור למה את מדברת בלשון עבר על המלחמה.
    במשך שנים חטפנו (תושבי הדרום) רקטות ועכשיו האויב נסוג בשביל להתחמש מחדש. החמאס עדיין בשלטון, הרקטות מאיראן עדיין זורמות והגבול עם מצרים פתוח. שום דבר לא הסתיים. סה"כ הפוגה שהענקו לאויב כי זה התאים לארה"ב ויותר מדי קרוב למועד הבחירות.

    אהבתי

כתיבת תגובה