תמונת היום שווה ספוגית או לפחות פוסט. אהוד ברק צופה במצעד זכויות האדם ממרפסתו * צילם סבסטיאן ולרשטיין, האגודה לזכויות האזרח בישראל
סחבק במכנסיים קצרים, הכי ישראלי שיש – ומה חבל שאני לא רואה אם מכופכף הוא בכפכפי גומי כחול לבן כזה – מצד שני שעון, ככל הנראה לא בשקל, שענוד על שמאלו. הבנאדם בבית, בבגדי הכי קאז', עונד שעון, פריט שהכי מתבקש להשיל בבית, ועוד כאילו אין סמארטפונים או סתם סלולריים בעולם. ומצד שלישי הניכור, הניתוק, הבידוד והבועתיות במרפסת השיש הצחיח הלבן והקר, כשמעקה זכוכית שקוף מפריד בינו לבין הצופים בו, כלומר אנחנו, ובינו לבין הצועדים, בהם הוא צופה, אי שם למטה. ומצד רביעי, הריהו לבד לגמרי, בלי שום מאבטח נראה לעין (ומה עם צלף בודד מהקהל, מבניין סמוך?), נראה כאילו רק הוא מתגורר שם במגדל השן, כאילו אין לו שום תפקיד שהוא היום, וזה קצת מלחיץ, לא? חאלד משעל מבקר בעזה, פורץ בבכי, מנשק את האדמה ומייחל למות בה יום אחד מות קדושים, ושר הביטחון מסתלבט במרפסת?
ולווט אנדרגראונד 
ולפעמים זיון הוא רק זיון.
אהבתיאהבתי
ככל שאני מסתכלת יותר בתמונה אני מרגישה סוג של אמפטיה לבנאדם הזה שאני לא סובלת ושאיכזב כל כך מכל בחינה .
משהו בעיקר במבט שלו כאילו חצי מעוקם כזה חצי מסכן, לא יודעת, כמו ילד שלא קראו לו לרדת למטה מהמרפסת (אולי חרם) ולשחק עם כולם.
וכבר יודע שלא יזמינו אותו אף פעם.
ילד לא אהוב ולא מקובל .
אהבתיאהבתי
עץ פרי ההדר הננסי לימינו הוא הומאז' לפרדסי משמר השרון.
אהבתיאהבתי
די. אל תפסיק.
אהבתיאהבתי
בין שיחי השרך הוא מתנדנד כשהרוח נכנסת.
אהבתיאהבתי
המדינה קורסת, אך עשה טובה, אל תרד מהמרפסת!
אהבתיאהבתי
שר הביטחון נראה הכל חוץ משר ביטחון. השכן של כוווולם. יש אלפי מרפסות מחופות בשיש ושכנים כאלה במרפסות. גם לאהוד מותר. על השעון אין מה לדבר. עניין של גאוות יחידה.
משעל נזרק מדמשק וכנראה שקיבל כתף קרה מאיראן. הניה כבול ללארג'יות הפומבית ואבו מאזן מחכך ידיים. מהמשולש הזה שניים לפחות יירצחו בידי פלסטינים (או בעזרתם).
אהבתיאהבתי
בטח שמותר לאהוד. צלף, התנקשות, משהו? אה, לא אצלנו, לא בלב תל אביב. מה זה השטויות האלו שאני מקשקשת.
אהבתיאהבתי
את לא מקשקשת, קצת בילבלת בין היכולות של שירותי הביון שלנו לביצועים של חוליות השוהאדה לזכרו של אבו-קרעכצען. כוס תה לצלילי שופן והכל עובר.
אהבתיאהבתי
מצחיק כמה מהר, בהתחשב בזה שראיתי סיינפלד רק בסיבוב השידורים הראשון שלו, נזכרתי מה זה שווה ספוגית.
לעומת זאת לקח לי קצת זמן לזהות את אהוד ברק, במה שנראה כמו מרפסת אבל לא של בית אלא של בית חולים. מסדרון בין חדרים כזה שיוצאים אליו לעשן – ככה נראית מרפסת של איש עשיר כקורח? לא יכול היה לפסל אריות רומיים בפינות השיש או ליצור פסיפס מאבני חן סביב העציצים החצי מתים?
לגבי השעון, אני לא מורידה אותו אף פעם. תנועת יד חצי סיבובית היא הדרך היחידה שבה אני מבררת מה השעה באמת.
יופי של פוסט. הריפרור להרצל עושה המון כמעט בלי מילים. כי באמת, הוא מסתכל מהמרפסת לא כמישהו שמביט אל עתיד שהוא רוצה להיות חלק במימושו אלא כמי שבאמת פרש ממרוץ העכברים, וכעת מסתכל מלמעלה, על מדינה שכבר אין לו יד ורגל, או עניין, בהמשך קיומה.
הפער בין "בבזל הקמתי את מדינת היהודים" ל"מה העבודה הזאת לכם?"
.
אהבתיאהבתי
אכן, הדבר הראשון שאני עושה כשאני נכנס הביתה זה להוריד את השעון.
אם אהוד ברק היה יודע שיגידו עליו שהוא שווה ספוגית אולי הוא לא היה פורש.
אהבתיאהבתי
ועמיר פרץ שובר את חוקי הפיזיקה – מופיע במקביל בשני היומנים שעד עתה האמנתי שמשודרים חי. אז מי עובד עלינו?
אהבתיאהבתי
שלושה יומנים, שניים מוקלטים ואחד חי, בערוץ 1
אהבתיאהבתי
כנראה שהפסיקו את התכנון איך לעשות את חאלד משעל מאושר והוא לא ימות מות קדושים בקרוב בעזה.
אז נחים קצת, מה יש?
מצד שני משעל היה יכול בקלות לקיים את יחוליו לו היה מגיע לעזה כמה שבועות מוקדם יותר. מסקנה – הו פחדן.
*הערה. עברתי עכשיו באיזור התחנה המרכזית הישנה, מולדת הזרים, ואין לי מושג מה קרה/קורה אבל כמויות האנשים קטנות בהמון לעומת העבר הלא רחוק. בהמון.
אהבתיאהבתי