כמה זה 1+1

אחים ואחיות

בידיעות זה היום השני ששביתת האחיות מככבת בגדול בשער וכן בכפ' 2-3, היא הכפולה הפותחת. ידיעות מביא את דברי האחיות בכות' הראשית, ליתר דיוק מדברי האחות אריאלה בן-עמי מביה"ח ברזילי לרה"מ: "אדוני ראש הממשלה, מדוע אתם מאלצים אותנו להתחנן". אלמלא הייתה זו פנייה נגד אדוני, לא הייתה זו כות' ראשית.

בע' 3 מופיע הטור שלה, בדיוק כמו טור של עמיתתה אתמול.
בן-עמי מתלוננת בטורה על שגיל האחיות עולה, על שלא מגיע דם חדש, על אשפוז במסדרונות (מה קשור למאבקן?), על אלימות מצד המשפחות ועל שכר נמוך.
לצדה מביא ידיעות כמה מספרים (עיגלתי בשקלים):
אחות עם ותק של 30 שנה – 10,300 ש' נטו.
29 ש' (80% משרה) – 6,400 ש' נטו.
15 ש' (90% משרה) – 9,150 ש' נטו.
1 ש' (50% משרה) – 4,560 ש' נטו.
מצד שני, מוטי קירשנבאום סיפר אתמול שקיבל מהאוצר את הנתון הבא: הסכום הכללי (משכורות) שמקבלות כל האחיות במדינת ישראל בחודש, לחלק למספר האחיות. המספר שיצא: 16.5 אלף. בלי חלוקה למתחילים, ותיקים וכו'. איפה הכשל? אני לא יודעת.
גם אם יש עשר אחיות בלבד בכל מדינת ישראל שמרוויחות 28 א' ש' בחודש, איך מגיעים לסכומים הגבוהים? אבל אני, למשל, הייתי מורידה פלאים את תוצאות מבחני טימס אם הייתי נבחנת, כך שאין לבנות עלי.
רוני לינדר-גנץ ניסתה לעשות סדר בשכר שלשום.

בישר"ה סיפור השביתה בע' 5. רן רזניק כותב שהצדדים לא עשו הכל למניעת השביתה. בכתבה המרכזית, סגן שר הבריאות אומר שהאחיות צודקות. בע' 7 דיווחי צבע מבתיה"ח.

במעריב אין אזכורון בשער לשביתה, אבל ו"ארבע שעות ללא אחיות" בכפ' 8-9.
בשער הארץ: "ביהמ"ש דחה את בקשת האוצר להוצאת צווי מניעה לאחיות"

פרובוקציה

כות' פרובוקטיבית בשער מעריב: "ליברמן: השמדת ישראל מובנת מאליה באירופה". את הדברים אמר ליברמן בכנס של ישראל ביתנו.
אתמול בבוקר התפרסמה ידיעה על מודעות שרוצה ליברמן לפרסם בעיתוני אירופה נגד אבו מאזן. חבוב, אתה מפגר באיזה שני עשורים. וגם אנשי המפלגה זועמים על הדחת דני אילון.
בקיצור, לליברמן יש עכשיו שני אויבים בלבד: שרי החוץ של האיחוד האירופי ואבו מאזן.

כות' השער של הארץ מתייחסת למצב בעבודה ולמרמור נגד היו"רית יחימוביץ' "הקריצה לימין לא עובדת – הסקרים מראים שמצביעי השמאל נוטשים". צבי בראל מסביר מה שהשמאל לא מבין.

חזקים במספרים

איזה קומבינה חילטרתם עם המספרים כדי להביא לכך שתלמידי ישראל פתאום יודעים מתמטיקה?

TIMS הוא מחקר בינלאומי במתמטיקה ובמדעים הנערך על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך, ה-IEA. המחקר מתקיים אחת לארבע שנים החל משנת 1995. ב-2011 השתתפו 42 מדינות ו-240 אלף ילדים. בישראל השתתפו 4,699 תלמידי כיתות ח' מ-151 בתי ספר.

הנה למשל אחד ההסברים. האוכלוסיות שלא נדגמו.
וזה הדו"ח המלא, לחפירת משפחת השועלנים ושות', שרוצים להביא עובדות נוספות:

זאת ועוד: מעריב מצא שלמרות שהבחינות צריכות להראות תהליך למידה, התלמידים עברו הכנה ממושכת לקראתן.
וזה מה שיולי תמיר, שרת החינוך הקודמת חושבת על כך:

…תמיר סירבה בתוקף להכין את התלמידים לבחינות הללו. היא כינתה התנהלות זו "פדגוגיה בנקאית", שכל חשיבותה הוא הדירוג האישי. "אין הרבה משמעות לתוצאות היום", היא מבהירה. "הייתה הכנה מאוד אינטנסיבית לבחינות הן בישראל והן בעוד מדינות. כאשר אתה מתכונן למבחנים האלו, אתה מקבל תוצאה שאינה משקפת את המצב, אלא נותן שיקוף מוטה למצב האמיתי. המבחנים הבינלאומיים שהיו אמורים לנבא צמיחה כלכלית וחברתית הפכו לאיזו מדינה מצליחה יותר בבחינה, לא במציאות. החינוך לא נועד להכין תלמידים לבחינות אלא לחיים".

במעריב (כמו ביש"רה, ע"ע) כפ' 2-3 מתייחסת להישגים בטימס, אבל היא מייצרת תמונת מראה.

בשער ישראל היום צהלה ושמחה, כותרת ענק: "תעודת הצטיינות", עם כות' גג "אפילו פינלנד מאחורינו" (כל כפ' 2-3). הביקורת המינורית מופיעה בסוף הקטע, שר החינוך הזדרז לחתום על טקסט המדבר על מהממותנו ומהממותו, שכותרתו "הוכחנו שאפשר".
אני מקווה, למען האמת בטוחה שאפילו השר, שנכנס לתפקידו ב-1 באפריל 2009, כלומר דקה לפני סוף שנה"ל, לא מאמין שהוא זה שהביא לזינוק המטאורי, שאינו אפשרי בשום אופן, במבחנים שתוצאותיהם פורסמו בדצמבר 2012.
העיקר שיש לנו "תעודת הצטיינות" בשער ישר"ה.
בשער מעריב, מנגד (והבוקר ידיעה ראשית ב-HP), מופיעים ההסברים. והנה הלינק שוב, אם לא נכנסתם אליו בתחילת הדברים.

מעניין: גם בידיעות יש ידיעה מפרגנת לשרסער: "כן, אנחנו יכולים", עם חותמת צהובה "מקום 7 בעולם", ותוס' במש' "עברנו את פינלנד". כה מאוד דומה לישר"ה, אמרתי לכם מיליון פעם כבר שמדובר בתאומים. גם אם תאומי המריבה.
ע' 6 מטפל בנושא עם הכות' "חזקים במספרים"  (גואל בנו ותמר טרבלסי-חדד) בעמוד יש סיפור הירואי החושף את התחבולה בבי"ס בעכו: "במאי 2011, אחרי חודשים של חרישה ומאבקים בפונקציות ובסינוסים, ניגשו התלמידים למבחן טימ"ס". הילדים מספרים על המורה המהממת שלהם ועל ש"שעות ההעשרה הקפיצו את הממוצע שלנו לשמיים".
עוד שיטה לאתגור התלמידים: "מי שמצליח לפתור ראשון מקבל חטיף".
בוקסית נוספת בעמוד שהשר יכול למסגר היא של מחבר ספרי הלימוד אהרון אספיס, המשבח גם הוא כמובן.
עוד עמוד עוסק במבחנים, ע' 9, עם הכות' ההישגים והפערים, המפרט את ההבדלים בין קבוצות הנבחנים השונות. הביקורת מופיעה בשולי הדברים ומסבירה שמהמחקר "הוחרגו תלמידי מערכת החינוך החרדית משום שאינה מלמדת לימודי ליבה".
על מבחן הקריאה מספרת פה תלמידת כיתה ו' מבי"ס בחדרה: "עשו לנו מבחנים מקדימים בבי"ס והרבה בחנים כי המורה רצתה מאוד שנצליח".
ע"פ דברי הכתבת תלמידי כיתות ח' שנבחנו "נבחרו באופן אקראי… ע"י הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך (IEA) מתוך מצבת בתיה"ס והכיתות של מערכת החינוך".
איך זה מסביר את בתי הספר שהתכוננו חודשים למבחנים?

בהארץ השווה אור קשתי בין פיז"ה (שמצבנו בו מחפיר) לטימס.
הנה נתוני פיז"ה מ-2010:

תלמידי ישראל נמצאים במקום ה-36 מבין 64 מדינות בהישגים בתחום הקריאה, ובמקום ה-41 בתחומי המתמטיקה והמדעים.

אני משוכנעת מעל לכל ספק שתלמידי ישראל לא יודעים היום מתמטיקה טוב יותר מאשר לפני חמש שנים.

השרה נתניהו

מיד לאחר העמודים המהללים את הישגי השרסער יש בידיעות עמוד שלם על השרה נתניהו. מתברר שאב הבית עזב בסערה. הכות': "שרה נתניהו, אב הבית והפוליגרף".
מ', שהיה מאבטח והפך לאב בית לבקשת השרה חזר לתפקיד המאבטח משביקשה ממנו לעבור בדיקת פוליגרף. למה עזב? "כדי לשמור על הבריאות", כה אמר.
תגובת הלשכה:

כרגיל ערב בחירות צצות השמצות רכילותיות שכל מטרתן להכפיש את שמה הטוב של הגברת נתניהו, הפעם על חשבונו של עובד שמלווה שנים רבות את משפחת נתניהו

תהמולת בחירות

בעמוד הבא בידיעות, אחרי עמוד השרה (13) מופיע עוזי ארד המדבר בשבח ציפי לבני: "לבני שמרה על האינטרסים הלאומיים". ארד, "פעם הוא היה אחד האנשים הקרובים ביותר לרה"מ…בחר… להתייצב לצד יריבתו הפוליטית המושבעת של נתניהו"

זהו ערוץ הבחירות של nrg, אגב.

אני כבר לא יודעת מה לחשוב על הקטע הזה, של שלי יחימוביץ' מבשלת (טוב, מטגנת) במטבחה. מצד אחד, מזמן הוצאנו את הנשים מהמטבח. מצד שני, התברר שמיטב השפים בישראל הם גברים, כך שהנשים הודחו לכאורה משפיזם. מצד שלישי, הנה יחימוביץ' לא מבזבזת כסף על מסעדות וקייטרינג ועושה הכל במו ידיה ("תדמית עממית" קראו לזה בישר"ה), תוך שהיא מג'נגלת מפלגה לקראת בחירות. מצד רביעי, האם נראה לכם שליברמן יעמוד מול הכיריים עם קציצות? או לפידק'ה? אחד מהש"סניקים? נו. אז מה רוצים לומר לנו פה? שיחימוביץ' עדיין נשארה אישה? שהיא יכלה להחליף את אייל שני? האמת, אני לא יודעת.

משתכשכים בביצה

דרור אידר VS ארי שביט וגם: כולם רוצים את ראשו של נתניהו.

חיילי איו"ש בורחים

מה התחדש בסיפור הבוקר? יוסי יהושוע כותב בידיעות על הכשלים:

הכשל המרכזי היה שלא נמצאו מפקדים בכירים יותר בשטח, כשל נוסף היה טעויות בשיקול הדעת שבשליחת הכוחות למשימות בתקופה רגישה זו, והשלישי היה שהכוחות בשטח לא השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות שהיו ברשותם…כולל משאית לפיזור הפגנות (ויחד עם זאת, V), "מדיניות ההכלה היא נכונה, אי אפשר לירות בכל מיידה אבנים, והגענו לימים של שקט בגדה ומינימום פגיעה בבלתי מעורבים" (קצינים אומרים)… בצה"ל אומרים שמדובר בשני אירועים נקודתיים שאינם מעידים על הכלל, אך מנגד טוענים החיילים בשטח שהוראות הפתיחה באש אינן ברורות וכי ישנו חשש מהשלכות משפטיות…

במעריב כותב אחיקם משה דוד

גורם באוגדת איו"ש אמר אתמול כי מסמך הוראות פתיחה באש חדש הופץ לכוחות בגזרה בחודש מארס האחרון והחליף מסמך אחר שנוסחו בלבל את החיילים… על חייל שחש בסכנת חיים ברורה ומיידית לירות באש חיה… אולם יש להימנע מפגיעה בחפים מפשע.

אסף גבור יצא לחברון (כפ' 6-7).

"אם ישראל תנסה להיכנס שוב לשטח שלנו ולעשות לנו צרות, אנחנו מבטיחים להשיב להם בחזרה‭,"‬ מזהירים צעירי חברון ומוצאים תקווה בכך ש"יש מדינה פלסטינית ויש שוטרים פלסטינים‭."‬

שביתת פלאפון

עו"ד אלעד מורג הסביר אתמול בתגובות מה הסיפור.
יובל גורן ממשיך לדווח במעריב. אתמול על הסלמת המאבק (כל הדיווחים הקודמים).
אתמול הוחרמו רכבי החברה מהעובדים. גם בממון של ידיעות יש דיווח על כך. כלכליסט: המנכ"ל חוצה שיאים של שפלות.
המארקר על השבתת המרכז הלוגיסטי באיירפורט סיטי.
בישר"ה דיווחון בע' 29, בעיקר מפי דוברי החברה. בכות' המש' "ההנהלה: רק 24 שבתו". בעניין הרכבים שהוחרמו נכתב שמדובר בשמונה מתוך 900 רכבי החברה, ולצורכי ביצוע עבודות.

מדינת כל גזעניה


יוסי שריד מסביר למה לא ליברמן.

ממחזרים

לפני יומיים התפרסמה ב-ynet כתבה של יו"ר עמותת צו מניעה, על אבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, לאחר מותה של ענת גוב. אותה כתבה עלתה הבוקר ב-mako. כשהשיקול הוא, אני מניחה, שהמטרה מקדשת את האמצעים.

אבל גם סיפורה של היורדת במשקל יולנדה גואטה עלה ב-ynet לפני כשבועיים ואתמול ב-mako תוך שהיא משנה את סיפורה קמעא. האומנם כלו מהעולם אנשים שירדו במשקלם?

לפני שבוע וחצי נערך ראיון מקיף ומעניין עם רפי מן במעריב, לכבוד ספרו על בן גוריון. למה צריך להופיע היום ראיון נוסף איתו בזמן ירושלים?

מח' מנויים שלום

תקלה בבית הדפוס של ידיעות הביאה לחלוקה מאוחרת. בהודעה המוקלטת הבטיחו שעד תשע יגיע העיתון.
בסופושל העיתון הוטח בעצבים על הרצפה בעשרה לשמונה. לא נורא.

פייסבוק/ רשת/ בלוגלנד

ראווי שנקר, וירטואוז הסיטאר מת בגיל 92.

איך הייתה נראית סיינפלד היום? ג'ק מור, עורך הספורט של buzzfeed מטייט.

התמונה הזו מופיעה בתחרות הצילומים של מקור ראשון בפייסבוק.
וההסבר: "זה הרגע שעושה לאבירם חייט את היום!"
סליחה?

ריצ'רד סילברסטיין בפוסט ארוך במיוחד על תולדות ההתנכלות לבלוג שלו וחשיפת ההאקר(ים) האחראי(ם) לכך.

ענבל קידר מאלפוני הגיעה לאות ה' עם "התברר כ'". לחפרני השפה.

לפני פיזור

– יום חזק מאוד היה אתמול בבלוג בזכות שני פוסטים: הראיון עם פרופ' פלדחי וסיפור גילויי הגזענות באשכול גנים בתל אביב. כפי שהסברתי פעמים רבות, אין קשר בין מספר התגובות למספר הקוראים. אין קורלציה (כמעט אף פעם) בין שני הנתונים האלו. את החיבה לפוסט האשכול אפשר לראות גם לפי מספר הלייקים, שאינו שכיח במקומותינו. במקומותי כלומר. לבלוג הגיעו קהלים שאינם פוקדים אותו ביומיום. המבחן האמיתי הוא כמה יישארו פה.
אז כמה שעות כתבתי/ ערכתי/ הפקתי/ בדקתי אתמול בבלוג? אה. מי סופר. אתם לא באמת רוצים לדעת, וכשלעצמי, מוטב לי שלא אספור.

– היי, 12.12.12! מי יתחתן איתי היום, או לפחות מי יילד לי ילד? אלו כל התינוקות הראשונים של 12.12.12

– תודה לתומכי הבלוג היקרים. סופגנייה דקיקה ודלת קלוריות נשלחה לכל אחד מכם במייל.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

110 תגובות על כמה זה 1+1

  1. שי הגיב:

    בפינת השער של מעריב דווקא יש התייחסות לאחיות.

    אהבתי

  2. ז'ורז' סאנד הגיב:

    רק בעוד 1000שנים יחזור התאריך הזה. מה ילמדו את הילדים בשיעורי הסטוריה?

    אהבתי

  3. ז'ורז' סאנד הגיב:

    נדמה לי שבצילום של אבירם חייט ביצבץ קודם זנבו של הכלב ולא ראשו. האם הזיתי?

    אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    חיילי איו"ש בורחים

    כמי שזכה לחוש, כיוסיין כבולט נימול, מספר פעמים בנסיבות דומות אני משועשע שוב ושוב מאוסף השטויות שמגיעות לעיתון. כאשר כח קטן מותקף על ידי אספסוף גדול אין שום פתרון אחר מלבד זה שמופיע בכותרת. שום אמצעי אל הרג וגם אמצעי הרג לא יועילו שכן הפורעים מלפנים נדחפים על ידי אלו מאחור כמו אוהדי כדורגל אנגלים מול פירצה בגדר.

    אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      אמת ויציב.

      הדבר היחיד שהשתנה הוא זמינותן של מצלמות וידאו מכל זווית אפשרית הודות למהפכת הסמארטפון.

      מאז ומתמיד, ברוב האינטראקציות של חיילים עם המון רוגם, תמיד היו גם נסיגות. חלקן טקטיות (אחורה, ולאיגוף מהרחוב הסמוך), חלקן מתוך החלטה פיקודית נבונה ("לא שווה להתעסק יותר עם ההתקהלות הזו") וחלקן – מה לעשות – מתוך חוסר ברירה. אפילו הגולנצ'יקים הכי מחורעים כבר הפסיקו לקחת ללב את העניין הזה. אבל אם הייתם מצלמים ומראים להם – היו מתחממים שוב וחוזרים "לסגור חשבון" (הכותרת לעיתון כבר בפנים).

      עד שיום אחד הופיעו הסמארטפונים, הפייסבוקים, האם-תרצו והכתבים צמאי הרייטינג. כל אלה יחד רקחו את הסמטוכה המיותרת שהופיעה פתאום.

      אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    הסיינפלד המודרני זה תרגיע.
    אגב, בהארץ צינזרו את הטיוט שבחרו לצטט:

    Kramer gives Ted talk full of nonsense words, gets a standing ovation. George discovers that there's a gay porn star named George Costanza.

    לעומת:

    "קריימר מרצה ב-Ted הרצאה שמלאה במילות נונסנס, הקהל קם ומריע לו. ג'ורג' מגלה שיש שחקן פורנו בשם ג'ורג' קוסטנזה", נכתב באחד מהם.

    אולי צריך לפתוח טוויטר "סיינפלד ה-PC". זו באמת תהיה תכנית על כלום.

    אהבתי

    • ההשוואה מתבקשת אבל המסקנה שגויה. תרגיע בעונות 1-7 מבריקה ומצחיקה ברמה של דמעות. סיינפילד מעולם לא גרמה לי לחייך. לארי שולט.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        מאחד תגובות.
        התרגום המילולי פשווט לא עובד בעברית. אני אהבתי את ג'ורג' והגלוטן. בסיינפלד כל דמות היא אנטיסוציאלית בגלל מרכיב אחר באישיות. כאשר מרוכז בדמות אחת, סתם סוציופת.
        בזמן ה"מקור" עסקה בענייני גני ילדים. לאור ההצלחה מומלץ לעבור לוולווט קבוע של גני ילדים.

        אהבתי

      • תרגיע, אתה לא באמת מבין. לסכם את לארי כסוציופט זה בדיוק כמו להאמין שג'רי מעניין.

        אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    אני מבין שפספסת אתמול את בן כספית בהמקור.

    אהבתי

  7. בן הגיב:

    הידד לתקשורת החוקרת המעולה שיש לנו, שהלכה, נברה, חקרה, בדקה ומצאה – ש"רבע מתלמידי ישראל לא נכללו בבחינות". יפה. חבל שלא נשאר לכתבינו האמיצים כוח להמשיך בתחקיר המעמיק עוד חצי דקה, ולבדוק מה היה המצב בבחינות הקודמות. החצי דקה הזאת היתה יכולה ללמד אותם, שזה בדיוק מה שנעשה בבחינות הקודמות (עמ' 159 פה). כך שהנתון הזה, עם כל הצער של הנאחזים בו, לא יכול להוריד במאומה מההישג.

    ולגבי העניין עצמו, של הדרת התלמידים החרדים מהשתתפות במבחנים: המבחנים האלו בודקים את הישגי התלמידים בלימודי המתמטיקה והמדעים. אי הכללה של התלמידים החרדים, שלא לומדים מתמטיקה ומדעים, נראית לי די הגיונית.

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      הגעתי לאותה מסקנה אחרי חיטוט קצר באתר של ראמ"ה. מסקנה – אין לי את הכישורים הדרושים למקצוע העיתונאות.

      אגב, אני זוכר את אותן טענות בדיוק במבח שנעשה לפני אי אילו שנים (PISA, למיטב זכרוני). גם אז היתה ממשלת ימין וגם אז הובאה תגובה של שר החינוך הקודם, מהשמאל. אפשר היה לפטור זאת בעצלנות וחפיפניקיות שהולכות ומתפשטות בעיתונות (בארץ ובעולם) לו הטעות הזו היתה אחידה, אבל משום מה נראה שבתקשורת עושים אותה רק כלפי צד אחד.

      עיוורון חלקי או הטיה פוליטית?

      אהבתי

  8. תוצאות המבחנים הבינלאומיים השתפרו בזכות מאמץ -קשה לי להאמין שהתוצאות "המחמיאות" הם תולדה של הטיית נתונים. זה לא הסיפור.

    משרד החינוך מחליף מדי פעם שיטות לימוד בנימוק מלומד ואקדמי. כל חידוש מייצר מעגלי הכנסות שמממנים הורי התלמידים. ספרי לימוד, השתלמויות מורים, שיעורים פרטיים. תעשיה של מאות מליונים בשנה. השינויים בחשבון וקריאה גרמו לנזק עצום ומתמשך לתלמידים בכיתות הנמוכות. קיבלנו דור שלא יודע לאיית. למורים אין מילה בעניין, זה מן למעלה.

    מה השתנה?- ויתור על מקצועות אחרים והתמקדות בניתוח טקסט וניסוחי שאלות במתמתיקה, הכל סביב הבנת הנקרא. בקיצור, תיקון הנזק של השיטות ללימוד קריאה וחשבון שהשתמשו בהם בכיתות הנמוכות.

    העננין המהותי הוא לא השיפור (די צפוי לאור המשאבים) אלא התהליך שבו מאשרים חומרים ושיטות לימוד חדשות. חלקם אסונות פדגוגיים. יותר מעשור כמעט כל התלמידים בתיכוניים נעזרים במורה פרטי למתמתיקה ומשרד החינוך מתעלם מהכישלון. משיקולים תמוהים מעדיפים לבטוח בממצאים ושיטות שנויים במחלוקת. הבדיחה הגדולה היא שמה שעובד היום עבור ילדי הסינגפורים היא שיטת החשבון שלימוד בארץ לפני שלושים שנה. הם בסה"כ העתיקו.

    אפשר לשפר את הישגי התלמידים בעשרות מונים אם מישהו היה מכניס לתהליכי קבלת ההחלטות במערכת החינוך שקיפות. על סמך מה מתקבל חומר חדש ומי הפקיד שאישר אותו. לא צריך להתמקד במבחנים הבינלאומיים- קצת אור שמש והכל יסתדר. איפו דרוקר איפו?

    אהבתי

  9. לירון הגיב:

    כל הטענות נגד ההישג בחינוך מצוצות מהאצבע ובחלקן אינטרסנטיות (כגון הכישלון יולי תמיר).

    איך לעזאזל ניתן לטעון שילדים שמגלים בקיאות בהבנת הנקרא הצליחו רק כי התכוננו לבחינה? ובטח ובטח שלתרגל פתרון שאלות במתמטיקה זה לא רק סופר לגיטימי אלא בדיוק מה שצריך לעשות, ובנוסף גם מקדם את התלמידים שהופכים להיות משכילים יותר מתמטית. מילא אם הבחינה הייתה בספרות והיו מגלים לתלמידים מראש מה יהיה הטקסט שעליהם לנתח. פשוט קשקוש.

    החרגת החרדים נובעת מהשערורייה, שמוסדות שממומנים על ידי המדינה מוחרגים ולא לומדים לימודי ליבה. בכל מקרה זו בטח לא החרגה של אוכלוסייה נחשלת וכמובן שנעשה גם בשנים עברו.

    כל השכבות הסוציואקנומיות עלו, כל המגזרים. צריך להגיד כל הכבוד ולשתוק. פשוט תעודת כבוד למשרד החינןך ולעומד בראשו.

    לגביי האחיות, נושא המאושפזים במסדרונות ועוד איך נוגע למאבקם כי מן הסתם יש תקנים ליחס בין מספר המאושפזים לאחות. כאשר מוסיפים מאושפזים דרך מיטות במסדרונות, יוצרים עומס לא הגיוני על האחיות שחורג מהתקן (כן אני מקבל תשלום על שימוש בח.ר.ג).

    דבר נוסף לגביי האחיות, חלק מהבלבול שם נובע ממספרים בנטו ובברוטו. וכמובן, שהאוצר נותן מספרים שהם עלות מעסיק כמו דמי הבראה וכו' בחלוקה ב12 כדי להוסיף וליצור מראית עין של משכורות גבוהות יותר.

    ואגב, לא הכרתי את הצורה קמעא של קמעה.

    אהבתי

    • אלעד הגיב:

      ה"בלבול" נובע בין היתר מכך שהאוצר מציג תלוש שכר של מנהלת סיעוד (לשעבר "אחות ראשית"). כאלה יש עשר או חמש עשרה בכל הארץ, הן אחיות וותיקות ומוכשרות וגם התלוש הזה לא מתגמל אותן מספיק.

      זו לא פעם ראשונה אגב. בשביתת הפרקליטים הציג האוצר תלוש שכר של פרקליט מחוז כדי לתמוך בטענתו שהפרקליטים מרוויחים טוב. גם פרקליטי מחוז יש חמישה בכל הארץ. גם שכרם גבוה ובצדק.

      לא ניתנת בתלושים שמציג האוצר תשובה לשאלה כמה מרוויחות אחיות. סתם יח"ץ, שנועד לקנת את דעתם של מי שממש אין להם מושג או של מי שאינם מעוניינים שיהיה להם מושג כי הם נגד ועדים ושביתות.

      אהבתי

      • לירון הגיב:

        אני לא מדבר על התלושים הנקודתיים שהם מניפולציה ברורה.
        נשאלה שאלה בפוסט איך ייתכן שיש פער כל כך גדול בין משכורות שהוצגו בנטו לבין נתוני האוצר שהוצגו ברוטו, אבל יותר מכך שקללו הטבות סטנדרטיות לכל עובד. כלומר אם אתה שכיר שמרוויח לפי חוזה ההעסקה שלך 15 אלף שקל ברוטו. יש הטבות נוספות על פי חוק שהופכות את עלות ההעסקה שלך ליקרה יותר. אני לא יודע אם האוצר חישב בפנים גם הפרשה לקופות, אבל אני יודע שדברים כמו דמי הבראה כן. ברור שהמלחמה פה היא על דעת הקהל, ולכן זה מרגיז, כי אני מצפה לנתונים שקופים ללא מניפולציה.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        האוצר טוען שהוא מציג נתוני ברוטו ולא עלות שכר. התהיה נותרת בעינה. במקרה של האחיות ההטבות הן לא רק לפי חוק אלא גם לפי ההסכמים הקיבוציים שחלים על העסקתן. ההטבות לפי ההסכמים (וודאי הטבות "בעין", שאינן תוספות קבועות או מותנות לשכר) אינן אמורות להכלל בברוטו.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מזתומרת ההטבות אינן אמורות להכלל בברוטו?
        ההטבות הללו מכפילות אם לא משלשות את שכר היסוד.
        מה שחשוב זה השורה התחתונה – כמה מרוויחה אחות במשרה מלאה בחודש בממוצע (כולל שעות נוספות ומשמרות). ראוי להציג זאת בברוטו ולא בנטו (שזו גם מניפולציה).
        מסתבר שהן משתכרות לא רע. כמובן שהן עובדות קשה ומגיע להן.
        אם מגיע להן יותר? לא יודע. סה"כ נשמע לי שכר ראוי ביותר. בשוק החופשי לא היו משתכרות ככה.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        מה שצריך לדעת הוא כמה מרוויחה אחות (שכר יסוד + תוספות קבועות) למשרה מלאה ברוטו. זה הנתון הרלוונטי. לחילופין אפשר לשאול מהו שכרה הפנסיוני/לפיצויי פיטורין, נתון שיספק וודאי תשובה די דומה לזו של השאלה הראשונה.

        ברגע שאתה זונח את השאלות הללו ומתחיל להכליל רכיבי שכר או תוספות נוספות מתחילה המניפולציה. משכרה של אחות הכולל משמרות ושבתות לא ניתן להסיק מאומה באשר לשאלה האם שכרה נמוך או גבוה. לכל אחד מאיתנו (תיאורטית) שמורה הזכות להוסיף על משרתו עבודה אחרת בשעות שאינן מאפשרות חיי משפחה תקינים, בשבתות ובחגים, ולהוסיף על השתכרותו. כך גם לגבי תוספות ספציפיות מותנות בביצוע נוספות.

        אגב, "שוק חופשי" הוא מקום שבו צדדים כורתים הסכמים בשקיפות מלאה ומנקודת מוצא של יכולת מיקוח הדדית. שוק העבודה רחוק מלהיות שוק חופשי, ולמעשה הוא מתקרב להגדרה הזו רק כשהעבודה מאורגנת.

        אני מכיר עבודות מאומצות פחות בשוק ה"חופשי", המקנות לבעליהן שכר גבוה יותר. אני חושב גם שהאחיות טוענות ששכרן אינו גבוה מספיק כדי למשוך מועמדות ראויות, ונוצר מחסור חמור באחיות. גם בעיה זו הרי ראוי שה"שוק החופשי" (בהנחה שהוא עובד גם כלפי מעלה ולא רק כלפי מטה) יתקן.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אוקיי, אז תכליל בחישובים שלך גם את הטבת הקביעות. זה לבד שווה הון עתק. והן עוד מתלוננות שגיל האחיות עולה.
        אני מכיר בשוק החופשי עובדים עם 7 שנות השכלה עם עבודות מאומצות לא פחות (כולל לילות וסופ"שים) שהשורה התחתונה בתלוש השכר שלהם נמוכה יותר. ובלי קביעות ושלל הטבות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        = 7 שנות השכלה גבוהה (ד"ר).

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אבל אני לא מבין את הטענה, ועם הטענות שאני מבין אני לא מסכים. עם מי לדעתך האחיות צריכות ליישר קו? למה הן לא צריכות לקבל שכר שימשוך אחיות חדשות נדרשות למקצוע (הרי גם זו משמעותו של שוק חופשי, לא? במובנו ההפוך- אם איש לא מוכן לבצע את השירות בתמורתו הנוכחית, אולי צריך להעלות את התמורה). למה השכר במגזר הציבורי אמור להיות במתכונת כזו של "יכול-להיות-יותר-גרוע" ולא לתגמל באופן הולם את העובדים?

        המסקנה שלי מדבריך היא שהאנשים בשוק החופשי שאתה מכיר צריכים להתאגד.

        אני גם לא מבין את התלונה שלך על תלונתן שגיל האחיות עולה. הוא עולה כי אין קופצות על העגלה. אם אתה טוען שנדרשת החלפת אחיות מבוגרות ויקרות וקבועות בצעירות וזולות אז זה רעיון קפיטליסטי שאני לא מסכים איתו כעניין של מוסר והשקפה (גם מטעמים של הצורך במחויבות לארגון ושימור נסיון ארגוני מצטבר, אבל בעיקר מוסר והשקפה).

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לתגמל באופן הולם את העובדים

        ואיך קובעים מה מתגמל באופן הולם את העובדים?
        לדעתי צריך לבצע השוואה לשכר בעבודות דומות במגזר הפרטי, תוך קיזוז כלכלי של כל ההטבות להן זוכים במגזר הציבורי שלא קיימות במגזר הפרטי.
        למה קשה לגייס אחיות כששכר התחלתי של משרה מלאה הוא באזור 10,000 ברוטו, באמת שאני לא יודע. אולי אנשים לא מודעים לשכר האמיתי, ואולי לא רוצים לעסוק במקצוע שדורש לימודים גבוהים כשהתדמית היא שבסוף אתה מנגב קקי לאנשים מבוגרים.
        אם אכן יש מחסור באחיות, הפתרון הוא אכן או להעלות שכר (בדגש על שכר למתחילים), או להביא עובדים זרים.

        כשיש קביעות זה ברור מאליו שגיל העובדים רק ילך ויעלה במערכות צעירות (כמו מדינת ישראל). הרי ברגע שמילאת את כל התקנים "בהתחלה", העובדים הולכים ומזדקנים, וקצב הוספת תקנים חדשים הוא נמוך מהדרוש כדי לשמור על ממוצע גיל העובדים הקיים.
        לא אמרתי לפטר מבוגרות ולהחליפן בצעירות. התכוונתי שהטענה הזו שהעלתה האחות מצחיקה, כי היא זו שנהנית מהקביעות.

        השוק החופשי שאני דיברתי עליו מורכב מהמון עסקים פרטיים קטנים, כך שאין אפשרות להתאגד. זה גם לא יעזור להתאגד, כי מבחינה כלכלית אי אפשר לשלם לעובדים בשוק הזה את השכר המגיע להם (כי העלאת המחירים לצרכן תוריד את הביקוש, וגם כיום הצרכנים מתלוננים על מחירים גבוהים).

        אהבתי

  10. velvet הגיב:

    הנה תלוש.

    אהבתי

    • אלעד הגיב:

      מעולה.

      זו אחות בעלת וותק של 7 שנים בעבודה (ראו עמודה משמאל), קבועה בדרגתה כבר חמש שנים, במשרה מלאה. היא מביאה על משרתה זו הביתה כ 5,800 ש"ח ברוטו (שכר היסוד המשולב בתוספת תוספות שמופיעות מתחתיו ולמטה תחת הכותרת "תשלומים אחרים". היתר זה החזר הוצאות או תשלומים בגין עבודה נוספת, שלא צריכים להיות מוצגים כשכר ברוטו).

      גם לאחר כל התוספות בגין עבודה נוספת היא מגיעה לסכום הזה שכתבתי למעלה בערך נטו, על עבודה במשמרות שבת, משמרות כפולות וכו' וכו'. אני לא צופה נהירה מטורפת של אנשי הייטק להסבה מקצועית בנתונים האלה.

      תודה וולווט.

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        הכוונה ב"לא צריכים להיות מוצגים כשכר ברוטו" היא כמובן, לצורך הדיון בשאלה אם השכר גבוה או נמוך. התוספות הללו באות בגדר הברוטו לכל דבר ועניין אחר כמובן.

        אהבתי

  11. אלעד הגיב:

    תיקון נוסף (אם היה מנגנון עריכת תגובות היה יותר פשוט) – שכר הנטו שלה לאחר הוספת התמורה בגין עבודה נוספת גבוה יותר. יש לה ניכוי חודשי של "התחייבות" שלא ברור מה טיבה, אולי הלוואה שנטלה מהמעסיק. הנטו סה"כ עומד על כ 6.5K. עדיין לא גבוה, אבל לדייק צריך. גם בתלוש הזה יש כנראה מניפולציה, הפעם מצד הטובים.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני אסביר שוב.
      מנגנון התגובות הוא חלק מהבלוג. חלק מהאדמין של הבלוג.
      לתת אפשרות לעריכת תגובות זה לתת כניסה לכל המגיבים לתוך המנגנון של הבלוג. לתת את הססמה של הבלוג כך שכל אחד יוכל לעשות בו כבשלו. כמו שאתה מבין, זה לא יקרה.

      אהבתי

      • davidf הגיב:

        הכוונה כמובן לאפשרות עריכה של תגובות כמו שיש בפורומים שונים. בדר"כ המנהל יכול אפילו להגדיר פרק זמן מסוים שבו המגיב יוכל לערוך את תגובתו.
        לא בטוח שזה אפשרי במנגנון התגובות שיש לבלוג זה, ויש להיוועץ באיש הטכני.

        אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      בשרות הציבורי שכר היסוד חסר משמעות. בגלל ההיסטוריה של יחסי העבודה קיבלה כל קבוצת עובדים תוספות יחודיות ובמשך השנים התוספות הפכו לעיקר השכר. אחות בבית חולים שלא עושה משמרות מבצעת מן הסתם תפקיד פקידותי. כאשר אתה מציע להעלות את שכרן המשמעות היא שישאר פחות תקציב לתרופות משום שהכסף ישולם על פי התקציב האחרון. כמובן שביבי הרשע רוצה לקחת את הכסף של האחיות ולחלק לטייקונים ורק שלי תיתן לכולם תוספות ותחלק לכל חולה את התרופות הכי חדשות ויקרות.

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        ההערה שלך כבר מאומבדת לתוך ההתייחסויות שלי. לא התייחסתי לשכר היסוד אלא לשכר שניתן תמורת משרה מלאה ללא עבודה נוספת (כלומר יסוד + תוספות). זה מביא את האחות שבתלוש למעלה ל 5,800 ברוטו.

        קיימות מחלקות לא מעטות של אשפוז יום וטיפולים שונים, שגם לאחיות בהן יש זכות להתפרנס בכבוד, והן אינן פקידות.

        בשום מקום לא מקובל למנות עבודה נוספת, קל וחומר כזו המתבצעת בלילה ובשבת, בתוך השכר למשרה, ואין סיבה לעשות כך דווקא כאן.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        גם לפקידות הזכות להתפרנס בכבוד וגם לעובדי כח העזר ביית החולים. נשארנו עם השאלה למי יש יותר כבוד.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מקומות עבודה שמאפשרים לעובדיהם לעבוד בלילות ושבתות הם מעטים. העובדים במקומות אלו בד"כ רבים על המשמרות הריווחיות ביותר (שבתות), כי בעזרת כמה משמרות אפשר להכפיל ולשלש את המשכורת החודשית.
        אני חושב שאתה קצת מטעה בנושא המשמרות – לא מדובר בשעות שהן מעבר למכסת שעות העבודה החודשית, אלא פשוט בשעות עבודה (במסגרת המניין החודשי) שהן בשעות "לא קונבנציונליות", ולכן מקבלים תמורתן תשלום מוגבר.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        וור איי קאם פרום להגיד שמישהו מטעה זו אמירה חמורה. אני מסכים איתך עד כמה שהדברים עולים מהתלוש שלפחות חלק מהתוספות משולמות בגין ביצוע משמרות במסגרת המשרה בשעות לא שגרתיות, לא אמרתי אחרת, אבל לא כל התוספות ו/או כל המשמרות, עד כמה שאפשר להבין מהתלוש הזה. אני גם יודע על אחים ואחיות שמוסיפים עבודה במשמרות ובשעות נוספות כדי להגיע לתגמול סביר.

        ומה בכך? אני עומד על כך שהדרישה לבצע את העבודה בין השעות חצות לשבע בבוקר אינה חלק מהמשרה, בהיבט שהתגמול עבורה אינו בא במסגרת השכר לצורך השוואה למשרות אחרות. צריך לדעת כמה שעות בכמה כסף, זה הכל.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ווי דונט קאם פרום דה סיים פלייס 🙂
        פה אנחנו חלוקים. יש מקצועות (כמו אחיות) בהם עבודה במסגרת משמרות היא אכן חלק אינטגרלי מהמשרה. לא יקבלו אותך לעבודה אם תגיד שאתה לא מוכן לעשות משמרות.

        וכעת לדוגמא טיפה מוגזמת, בשביל להבהיר את חילוקי הדיעות בינינו.
        נניח שיש משרה ששכר הבסיס שלה הוא 5,000 ש"ח.
        למשרה הזו מצטרף צ'ופר. כל פעם שהעובד מוכן לעבוד ביום שבת במקום ביום ראשון, הוא יקבל 2,500 ש"ח נוספים.
        יבוא אלעד ויגיד, העובד הנ"ל מרוויח רק 5,000 ש"ח בחודש.
        כל השאר זה מחוץ להיקף המשרה, והוא יכול היה לעבוד בשבתות בעבודה אחרת.
        אני בא ואומר שהעובד הנ"ל מרוויח באזור ה-15,000 ש"ח בחודש. פשוט יום המנוחה שלו הוא יום א' ולא יום שבת.
        מי צודק?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אני צודק, כי אתה משווה תפוחים ותפוזים.

        אתה רוצה להשוות את שכר האחות כולל משמרות ושבתות לשכר מורה (כדוגמא) – בסדר גמור, אבל תשווה למורה שעובדת משמרות ושבתות. אם אין לך מורה כזו (ואין לך), אז אתה חייב למצוא פרמטר מקביל להשוואה כדי לדעת אם השכר גבוה או נמוך – והוא מחיר השעה, או לחילופין המשכורת החודשית למשרה מלאה רגילה.

        המשפט שואף להאחדה של ההעסקה, תקן השעות הוא אחיד לכל המקצועות, כך גם מספר שעות העבודה ביום (בכפוף למגבלות בחוק). כך גם יש איסורים על העסקה רציפה בלילה ועוד כיו"ב. אם בעצם הטענה שלך אומרת שיש מקצועות שתובעים 150% מאמץ ויש כאלה שתובעים 100% מאמץ, זה מקובל עלי, אבל אז עבור 150% מאמץ צריך לשלם 150% שכר, ואם אתה רוצה להשוות למקצועות אחרים, תשווה בבקשה אחוז שכר מול אחוז מאמץ, ולא שכר הניתן עבור 150% מאמץ אל מול שכר הניתן עבור 100% מאמץ.

        מקווה שהייתי ברור, בוקר טוב.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני שמח להגיד שהגענו לעמק השווה.
        כשאני שומע שאחות מרוויחה בממוצע באזור ה-15,000 ברוטו, אני חושב שזה שכר גבוה יחסית, אבל ברור לי שזו גם עבודה במאמץ גבוה, ולכן זה לא נשמע לי שכר מנופח כמו בחח"י/נמלים/מקורות וכו'.
        בשום שלב לא השוויתי את עבודתן לעבודה של מורה או כל מקצוע אחר שלא עובד בתנאים דומים.
        אני אכן מתייחס לעבודתן כאל 150% לצורך הדיון.
        ואני מסכים שפנסיה צריכה להיות משולמת על כל שכר הברוטו.

        אהבתי

      • תומר הגיב:

        אני חושב שאתה (שועלן) טועה לפחות חלקית מכיוון שתוספות השבת והמאמץ אינן נחשבות לצורכי הפרשות פנסיה.
        זה בעצם הנושא שעמד במרכז סכסוך העבודה של הרופאים שטענו ששכרם מורכב מתוספות שונות ומשונות שנתפרו להם במסגרת פתרון סכסוכי עבודה קודמים וכך למרות שהסכום שהם קיבלו בסוף החודש הוא יחסית נכבד, הנה עם יציאתם לגימלאות או לחופשה או משהו כזה, הם נאלצים להסתפק בשכר זעום למדי.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אתה צודק, תומר, לא רציתי להתחייב על כך כי איני מכיר את ההסכמים הספציפיים של האחיות ויכול להיות שחלק מהתוספות לפחות הן כן פנסיוניות.

        מה שאירוני הוא שהאוצר שממציא מדי מו"מ כל מיני דרכים להחריג תוספות מהשכר הפנסיוני הוא זה שמבקש עכשיו לצורכי יח"ץ לראות את כל ההשתכרות כמקשה אחת.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      בוודאי שמניפולציה.
      איך התלוש הזה מסתדר עם השורה הבאה מהפוסט:

      1 ש' (50% משרה) – 4,560 ש' נטו.

      כנראה לקחו פה חודש בו האחות עבדה מעט יחסית, למרות שהיא לכאורה ב-100% משרה. האם אתה רואה בתלוש כמה שעות עבודה עבדה האחות סה"כ?

      אהבתי

      • אלעד הגיב:

        להבנתי את התלוש העובדת היא עובדת חודשית שקיבלה לפי 100% משרה (ראה מצד שמאל). מה שאתה רואה בחלק העליון וקצת בחלק התחתון הוא שכרה למשרה מלאה, לפני תוספות על עבודה נוספת.

        למען הנח דעתך, התעריף השעתי המופיע בתלוש הוא 34.66 (ברוטו). תכפיל ב 186 תקן שעות ממוצע חודשי ותגיע גם כן לבערך 6,500 ברוטו (ט.ל.ח, סביר בהחלט להניח שתקן השעות החודשי עשוי להשתנות כתלות בהסכמים הקיבוציים של האחיות שאני לא זוכר בעל פה. ככל שההסכמים האלה קובעים תקן חודשי נמוך יותר מ 186 הרי ששכר הברוטו נמוך יותר בהתאם).

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ברור ש-100% משרה, אני מדבר על מיעוט במשמרות.
        לפי ההיגיון של התלוש הזה, כיצד אחות בעלת ותק של שנה אחת בלבד בחצי משרה מגיעה ל-4,500 נטו?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        למספר המשמרות לא אמורה להיות השפעה על השכר למשרה מלאה לעובד חודשי. מספר המשמרות יבוא לידי ביטוי רק בעמודה האמצעית, ממנה ממילא התעלמתי לצורך קביעת השכר.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        לשאלתך השניה, אני לא יודע, אבל לא חייב להיות הגיון. יכול להיות שיש טעות ו 4560 זה נתון ברוטו; יכול להיות שיש נתונים אישיים (תואר אקדמי למשל) שמטים את הכף. מעט מדי נתונים כדי לקבוע.

        אהבתי

      • המטבח נסגר לפני שעה וצריך לקפל כסאות.
        מה השורה התחתונה?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        באתי בבוקר, מקווה שכבר פתחתם. אם מישהו רוצה לשוחח על הדברים האלה על בירה, המספר שלי מופיע בלינק.

        אהבתי

  12. avi הגיב:

    האם מישהו כאן יודע מי הם המומחים הכלכליים שבהם נעזרה שלי יחימוביץ בגיבוש התוכנית הכלכלית שלה. האם השמות פורסמו באיזה שהוא מקום בתקשורת?

    אהבתי

      • avi הגיב:

        תודה, האיש הוא דיי אלמוני וחוץ ממנו לא מצאתי קרדיט לאף אחד אחר. אני מניח שאם יצליח לו פרס נובל בכלכלה מובטח לאיש.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        למה אלמוני?
        הוא דווקא התפרסם כשהיה עוזרה הפרלמנטרי של יחימוביץ'.
        (בקיצור, הוא לא המאסטר מיינד מאחורי התכנית. הוא המרכז של העבודה. כנראה שנכתבו שם פרקים שונים ע"י אנשים שונים).

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אפשר היה לצפות שתוכנית בסדר גודל שכזה ירכז ברוורמן שעשה משהו בחייו ולא העוזר הפרלמנטרי שלה, חכם ככל שיהיה, אבל בן צור יודע כנראה משהו שאחרים לא.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אבל זה לא באמת עבודה כלכלית.
        זה קמפיין פוליטי.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אבא שלי לדוגמה חושב אחרת. הוא בטוח שיש מומחים כלכליים מאחורי התוכנית הזו.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני מקווה שלא חשפת את אבא שלך לסרטונים של ארץ חדשה.
        זה בכלל ידפוק לו את השכל.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אמא של נחשפה ושלחה לי לינקים לתגלית , היא מרגישה כאילו היא מצאה נפט בחצר של הבית.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        :mrgreen:

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        וואוו, כמה הנחות שנויות במחלוקת.

        בסופו של דבר, עוצמה כלכלית של מדינה נמדדת ביעילות של עובדיה, כלומר בפריון. חסידי הממשלה הקטנה גורסים (וזה לאור קריסת הקומוניזם במאה ה-20 וקריסת הסוציאל-דמוקרטיה העכשווית באירופה כנראה נכון), שגופים ממשלתיים פחות יעילים (ברב המקרים) ומכאן שהעלאת מיסים פוגעת לאורך זמן בתוצר. מנגד חסידי הסוציאל-דמוקרטיה או הממשלה הגדולה, מדברים יותר בהקשר של שוויון בחלוקת ההון. בכל מקרה העלאת מיסים תפגע בצמיחה ובתוצר ותביא לממוצע גבייה נמוך יותר עבור אחוז מס (כלומר, ארלוזרוב צודקת).

        באופן דומה, ההנחה שהמפקח שומה ה-5000 יביא את אותה תפוקה כמו הראשון תלושה (ברור שאני מגזים פה, אבל הרעיון שהמפקחים האחרונים יניבו הרבה פחות מהקודמים להם ברור).

        אני לא ממש רואה הגיון למצע לפי תוצר, אם רוצים שייקחו את 10 הכלכלות החזקות וייחשבו לפיהן ממוצע מס חברות. בכל מקרה, כרגיל יש מניפולציה, צריך לדבר על המס האפקטיבי.
        http://www.themarker.com/news/1.1733946

        אגב, גם פה אין את שמות ההוגים.

        אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      מדובר בגאונים. הם ייקחו 35 מיליארד מהשוק השחור ובמקביל יכריחו גם את אינטל וטבע לשלם כאן מיסים. אה… הם גם יאירו את רמת גן בנורה אחת.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אתה צודק? זה לא יהיה במקביל. אצל יחימוביץ' ההון השחור לא נמצא אצל מי שלא מדווח על הכנסותיו אלא אצל מי שפועל כחוק כדי לשלם מס מופחת!

        היקף ההון השחור בישראל מוערך בכ 40- מיליארד ש״ח בשנה, כאשר כ- 80% ממנו נובעים מתכנוני מס אגרסיביים של החברות הגדולות במשק

        משום מה אני לא רואה בתוכנית איך בדיוק ראש הממשלה יחימוביץ' מתכננת לכפות על אינטל וטבע להישאר בארץ אחרי זה ואחרי העלאה נוספת של 5% בשיעור מס החברות. יהיה מעניין גם לראות איך יחימוביץ' מתכננת להחליט איזה חלק מההכנסות של אינטל נוצרו ע"י אינטל ישראל.

        ואיך יגיעו לגביה של 35 מיליארד מתוך 40 מיליארד "הון שחור"? בן-צור פרסם השבוע מאמר בדה מרקר ובו הוא מסביר:

        חישוב רשות המסים מעלה כי ערך ההכנסה של מפקח שומה נע בין 7,000 ל-13 אלף שקל לשעה. תוספת של 750 מפקחים תייצר, בהערכה שמרנית, הכנסות שנתיות בגובה 7.9 מיליארד שקל. נתוני רשות המסים מצביעים על הפסד מהעלמת מסים של 8-9 מיליארד שקל בשנה. הנחנו בזהירות הכנסה של 7 מיליארד שקל בשנה, ובחמש שנים – 35 מיליארד שקל.

        כלכלן שלא שמע על תפוקה שולית פוחתת? אבל זה נותן לי רעיון: אפשר להגדיל את מספר המפקחים הנוסף ל- 850 ואז, אפילו לפי ההערכה השמרנית, הם יצליחו לגבות את כל תשעת המיליארדים האבודים! (ואם יש רק שמונה, הם כבר ימצאו מאיפה לגרד עוד מיליארד) ואם נגלה שעדיין חסר לנו כסף, אפשר להגדיל את מספרם לאלף ולגבות לפחות 10.5 מיליארד בשנה מתוך "העלמה" (חוקית לחלוטין) של עד 9 מיליארד. בוננזה!

        כל התוכנית הזו מוציאה שם רע לחלטורה.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אופסי. "אתה צודק" היה צ"ל "אתה צוחק".

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אולי הגאונים של שלי יסבירו להדיוט כמוני כיצד הון שמופיע בתכנון מס מוגדר כשחור?
        אין צורך לדאוג לאינטל ולטבע או לכל חברה רב לאומית שיכולה להחליט באיזו מדינה לייצר רווח. לפני שביבי הוריד את מס החברות רוב חברות ההזנק הישראליות נרשמו בדלוור בארצות הברית והקימו חברות בנות בישראל. מדינת ישראל לא הרוויחה הרבה מהאזיטים באותן חברות. כבר שנו רבותינו "תפסת מרובה לא תפסת…"

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        אלו אותם גאונים שקבעו שהפקת אג"ח בריבית גבוהה עבור קרנות הפנסיה, שלחישובם תעלה למדינה 3.6 מיליארד ש"ח, "[תספק] למדינה
        מקורות ארוכי טווח למימון השקעות בצמיחת המשק."

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        הגברת עצמה אמרה: רב הזמן אנחנו עובדים ולא צורכים ולכן חשוב יותר בטחון תעסוקתי מאשר שבירת הוועדים והמונופולים שגוזרים יוקר מחייה (חוסר יעילות משקי) על כלל הציבור.

        שרת האוצר הבאה.

        אהבתי

      • משה הגיב:

        מה עדיף? אותם גאונים שמשלמים רבית גבוהה פי כמה לאג"ח בונדס או בגיוסי הון בחו"ל?

        אג"ח מובטחות הן הזולות ביותר למדינה.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        ומה אתה עישנת היום?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        כדאי להדפיס את האג"חים האלה ביוונית

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        לגביי אג"ח מובטחות, זו שאלה מעניינת.

        בין כה וכה הצעירים העובדים ממנים דרך ביטוח לאומי ובריאות את הציבור הזקן שאינו עובד. יש הגיון להנפיק אג"ח מובטחות לציבור החוסכים בגיל הקרוב לפנסיה ובגיל הפנסיה. זה נותן ודאות לאנשים שחיים מחסכונות, וגמישות מוניטרית רבה יותר לבנק ישראל.

        אג"ח מובטחות לכלל הציבור זה סוג של פונזי.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אתה רחוק מלדייק, אך בכל מקרה הבעיה עם אג"ח מיועדות (שזה המינוח הנכון אגב) שזהו סבסוד חיסכון שניתן על ידי המדינה. יש לזה עלות, כמו תמיד העלות ממומנת מהכיס שלנו. אין כאן ארוחות חינם. יש עוד חסרונות נוספים שהמרכזי שבהם שזה בא על חשבון הנפקת אג"ח של עסקים שהם אלו שמייצרים מקומות עבודה ותעסוקה וגם משלמים את המיסים ששלי כל כך רוצה לגבות, אבל עסקים זה מילה גסה כידוע שלא לומר רווח. האירוניה היא שמי שנהנה מההטבה הזו עד היום מהסבסוד הזה באופן לא שוויוני הייתה כל השכבה ההסתדרותית וכל השכבה המסודרת במדינה של בעלי הפנסיה. דווקא העניים נטולי הפנסיה ,העצמאים הקטנים וכל אלו שאיתרע מזלם ולא עבדו במפעל הסתדרותי, בנק או גוף אחר שלא מפריש לך פנסיה לא ראה מזה שקל. עכשיו שלי רוצה סבסוד לכוווולם. אתם יודעים מי ישלם על זה בסוף, כולנו כנראה.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        אג"ח מיועדות נכון.

        איפה לא דייקתי?

        לגביי אשראי לעסקים, בגלל זה לא כל הפנסיה תהיה אג"ח מיועדות אלא רק לגיל המבוגר.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        אגב, התפרצתי לדלת פתוחה

        http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000793151

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אין כל קשר ספציפי לביטוח בריאות ובריאות, המימון לאג"ח מיועדות בא דרך האוצר ומתקציב המדינה וזה בא כמובן על חשבון דברים אחרים. באופן כללי תמיד ניתן להגיד שהדור הצעיר והעובד מפרנס את אלו שהפסיקו לעבוד,אך מה הקשר הספציפי לאג"ח מיועדות. אין גם שום קשר לגמישות מוניטרית . גמישות מוניטרית היא עניין של לבנק ישראל ומבוצעת דרך שערי ריבית. בנק ישראל פועל גם בזירת המק"מ שאלו אגרות חוב עד שנה ואין לו שום נגיעה כאמור או אמירה לעניין האג"ח המיועדות שאלו אגרות חוב ארוכות. גם אם יעשו אג"ח מיועדות לכל המדינה שהוא רעיון גרוע שיחנוק את כל המשק ואת תקציב המדינה, זה לא חייב להיות סוג של פונזי כל עוד העניין מתוקצב, עניין של סדרי עדיפויות. פשוט שאין ארוחות חינם ויצטרכו לקצץ כמובן בדברים אחרים.
        עניין ארוחות חינם נכון עקרונית לכל תוכנית בה האוצר מתבקש לשלם את החשבון בגלל איזה שהיא תוכנית חברתית וצודקת שנשמעת מצוין על הנייר, מבלי לשים לב לצד המקורות.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        לגבי הרעיון של האוצר אגב לאג"ח מיועדות למבוגרים, שהוא גם רעיון חברתי וסוציאלי ביסודו, מדובר במחשבה מעניינת. השאלה כמובן היא שאלה של יישום מידתי. אצל שלי יחמוביץ' למשל אני מניח מבוגר הוא כל מי שעבר את גיל 18 ולא 55 ומעלה כמו שמתכנן האוצר.

        אהבתי

  13. האמיר הגיב:

    ריצ'רד סילברסטיין בפוסט ארוך במיוחד על תולדות ההתנכלות לבלוג שלו וחשיפת ההאקר(ים) האחראי(ם) לכך.

    האגדה החיה מכה שנית!

    להלן תמספר הערות לקטעים נבחרים מהפוסט של סילברסטיין.

    Last August, I published an Israeli government war plan outlining some of the military weapons systems to be used and the targets of an attack on Iran. It was meant as a sort of sales pitch to persuade reluctant ministers to support an Israeli assault.

    באוגוסט שעבר, הוא פרסם תסריט בדיוני ומופרך שכתב גולש באתר ישראלי, שהגיע אליו בדרך כלשהי ואותו הוא הציג כתוכנית המלחמה הישראלית.

    It’s no accident that three weeks later an Israeli hacker exploited a WordPress security weakness and took down my website. The hack happened in early September, as I was moving my site to a new host in order to provide more and better security. Ironically, this exposed my site to precisely the sort of hacking attack I’d hoped to avoid.

    בגלל הפרסום הזה פרצו לאתר שלו. שלושה שבועות אחרי, כי האקרים קוראים לאט.הפירצה בוצעה דרך פרצה שסילברסטיין השאיר במהלך העברת האתר שלו לשרת חדש. איזה צירוף מקרים מדהים, ההאקר החליט לנקום בסילברסטיין בדיוק באותו רגע! או, לחליפין, אין לפריצה שום קשר לסיפור המפוברק של סילברסטיין וההאקר פשוט ניצל את ההזדמנות שבה ניתן היה לפרוץ לאתר בקלות.

    They produced a nine-page forensic analysis which offered strong circumstantial evidence of the hacker’s identity, identified the IP (internet protocol) address and ISP (internet service provider) used, when and how he attacked, and what damage he did. They were able to do this because the hacker himself made mistakes during his hack, including using his real e-mail address in creating the user account which defaced my website.

    לגמרי במקרה אני עובד באבטחת מידע. איך יודעים מה כתובת ה- IP של פורץ? לוגים. בד"כ הלוגים האלו נשמרים על המכונה שאליה פרצו ואחד מהדברים הראשונים שכל האקר ששווה משהו עושה כשהוא פורץ לשרת, זה למחוק את הלוגים המרשיעים. אם הלוגים האלו לא נמחקו, הרי שבאמת מדובר כאן על script kiddies, הרמה הנמוכה ביותר של הפורצים. לא נשמע כמו משהו שממשלה, בוודאי לא אחת שלפי סילברסטיין מעסיקה מומחים בתחום, תעשה.

    הפורץ השתמש בכתובת האימייל האמיתית שלו? נו, אז אולי צריך ליצור דרגה מתחת ל- script kiddies. אבל ברצינות, איך אפשר לוודא שזו באמת הכתובת שלו? אני כבר קיבלתי אימיילים מהבנק אוף אמריקה, שקוראים לי להיכנס בדחיפות לחשבון שלי בבנק כדי לבדוק משיכה חריגה, רק שמעולם לא היה לי חשבון שם. אין שום בעיה לפברק כתובת אימייל בעת משלוח ובוודאי שאין פשוט ממתן אימייל כוזב כשם משתמש, כשלא מצפים לקבל אימייל בתגובה. להתייחס לכך שהאימייל נמצא בשדה המתאים בעת יצירת החשבון כראיה מרשיעה דומה לשימוש בכתובת האימייל של חוקר טבע ישראלי שנמצאה על טבעת זיהוי של נשר כהוכחה לכך שהנשר הוא מרגל ישראלי.

    The email address used to register his user account (semkras@gmail.com) at my site is his. The IP address (109.64.243.116) used for the attack is located in Rehovot, near Kras’ home in Modiin, Israel where he lives with his family. His ISP was Bezeqint, with whom I’ve filed a complaint. I also forwarded the Kaspersky report to the ISP. They did not reply.

    לפי אתר המפות של גוגל, המרחק בין מרכז רחובות למרכז מודיעין הוא כ- 23 ק"מ. אבל זו בדיחה – אין שום שיוך של כתובות IP לערים. לא בארץ, בכל אופן, וגם במדינות גדולות יותר בחו"ל השיוך די מפוקפק. אבל זה סילברסטיין, לא ציפיתם ממנו לאמינות, נכון?

    אגב, הוא לא קיבל תגובה מהספק הישראלי מסיבה פשוטה: אסור לספקים בארץ למסור נתוני לקוחות ללא צו של בית משפט.

    Since the attack occurred at 9AM Israel time on a weekday, it’s possible he was at work when the hack happened. Such usage of company equipment for illegal activity could put IBM in jeopardy.

    ארר, בדיקה מהירה ב- RIPE מראה שהכתובת שייכת לטווח שהוקצה ללקוחות broadband, כלומר חיבורי ADSL וכבלים ביתיים. לא נראה לי ש- IBM משתמשת בחיבור כזה עבור המשרדים שלהם.

    All of this might be of limited personal interest were it not that Israel is currently led by an ultra-nationalist Likud government that has engaged in a persistent campaign to destroy the last vestiges of democracy.

    ועוד מתייחסים אליו ברצינות?

    אהבתי

    • הסילברסטיין נאור לחלוטין ובלהט האמונה יש כאלה ששוכחים לשאול או להתייעץ עם מישהו שמבין את המציאות. מזכיר את התדהמה של חוקרי השלום הישראלים. אני משער שבשני המקרים הלסת עדיין שמוטה.
      ירד לי האסימון לגביו אחרי 2 פוסטים "ודיון" נאוריסטי. אין טעם להתייחס אליו.

      אהבתי

    • avi הגיב:

      קראתי את סילברסטיין היום והשתוממתי על הצדקנות האין סופית של האיש. מעניין שהוא כותב על האקינג בשעה שהוא עצמו נטול אתיקה לחלוטין , מפרסם שקרים בוטים ועלילות על אנשים וגופים וניזון ממידע שהושג בדרכים לא דרכים ללא שום התחשבות בנזק שהוא גורם או עשוי לגרום למישהו. מישהו צריך להעיר אותו ומהר, לטובתו שלו. למרות שנדמה לו שהוא סוג של עיתונאי מה שאמור להעניק לו הגנה, הוא יותר ויותר פועל באופן אקטיבי כשחקן בזירה שהוא בכלל לא מבין אותה. האיש הפך להיות צינור שדרכו "מלבינים" ישראלים ואחרים מידע חסוי וסודי באופן קונסיסטנטי ואקטיבי על גופים ואנשים. מכיוון שלא מדובר פה במידע חסוי שהתפרסם בחול שמשרת איזה שהיא ידיעות חדשותיות גדולות יותר כמו שקורה לא אחת עם העיתונים הגדולים בעולם שמפרסמים על איזה שהוא מבצע חשאי, אלא במי ששם לעצמו מטרה לחשוף מידע חסוי מ/ועל המערכת הביטחונית כיעד בפני עצמו, כמעט על מנת לפגוע במדינת ישראל ובביטחונה או לשיטתו ל"תקן עולם", סילברסטיין הופך בהדרגה מעיתונאי לשחקן פעיל בזירה וכשזה המצב ספק אם יחולו עליו אותם כללים החלים על עיתונאים.
      את הדליפה העקבית הזו מישהו כנראה ירצה לסתום יום אחד ונראה לי שסילברסטיין קם כל בוקר ומתאמץ מאוד על מנת שזה יקרה.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        איזה דליפה?

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        אבי,
        השרשור הקודם הגיע למקסימום תגובות לכן אני עונה לך כאן.

        כל מה שאמרת נכון עובדתית, אבל לא הבנת את מה שכיוונתי אליו.

        דיברתי על אג"ח מיועדות לגיל מבוגר.

        המימון לאג"ח מיועדות מגיע מהתקציב, כלומר מהמיסים. זה כסף שיוצא מכיס אחד ונכנס לכיס שני (אדם א' שילם מיסים אדם ב' קיבל ריבית), אז נכון שאתה יכול לאזן את זה על ידי קיצוץ, לזמן מה, כי זה תהליך אקספוננציאלי. אתה כל הזמן צריך דם חדש לממן את השיטה.

        לגביי בנק ישראל, שים לב מה קורה בארה"ב, יש שם ריבית אפסית כבר שנים, מה עושים המסכנים שחיים מריבית (פנסיה)? לא ברור אבל ככל הנראה אכלו אותה, אין לי ספק שזה נושא שעוד ידובר בו. כלומר זה יוצר פצצת זמן חברתית שמגבילה בנקים מרכזיים, למרות שכרגע זה נראה כאילו שלא.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אני מסכים שיש היגיון מסוים בלהבטיח תשואה מסוימת לחלק מהחוסכים עבור חלק מהחיסכון. היגיון סוציאלי וחברתי, אבל לא כלכלי אגב, אבל זה עניין לגיטימי אם זה סדר העדיפויות שמחליטים עליו, כל עוד זה מידתי ולא גורף .לא כמו בתוכנית של יחימוביץ'.
        לגבי בעיית הריבית אתה צודק אבל זה עניין אחר. עיון בתשואות מכשירי החיסכון הפנסיוניים בישראל יגלה שאין לנו את אותה בעיה שיש בארה"ב עדיין. התשואה היא עדיין סבירה בחישוב רב שנתי כך שאין שום צורך "להבטיח" אותה בצורה מלאכותית לכל האוכלוסיה. את הבנק המרכזי בארה"ב ממש לא מעניין להבטיח את תשואת החוסכים כי זה גם לא חלק מהמנדט שלו וזה עניין שנכון גם לכל בנק מרכזי בעולם. האמת הקשה היא שאם יהיה משבר כלכלי בעולם אין שום תוכנית ביטוח לזה, כולנו ניפגע מזה, ככה העולם עובד. כשיש גשם כולם נרטבים גם אם מעבירים חוק שאומר שלא. אף ממשלה בעולם לא תוכל להבטיח עושר ואושר, אפילו לא בחקיקה.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        אני מסכים עקרונית.

        ברור שהרעיון כאן הוא סוציאלי, כלכלית למדינה יש אינטרס שאנשים ימותו ברגע שהם מפסיקים לעבוד.

        סה"כ אני חושב שהרעיון של אג"ח מיועדות לגילאים המבוגרים הוא ישים כלכלית בהנחה שהריבית תתאם פחות או יותר את הצמיחה הרב שנתית. הבעיה עם המיועדות דאז, שהן נתנו ריבית הרבה יותר מידי גבוהה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מה הריבית במיועדות ומה הריבית שמשלמת כיום מדינת ישראל על הלוואות?

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        במיועדות, פעם 5.7 ריאלית (היינו צמוד מדד), לאחרונה הנפקה מחודשת מסתבר, 4.86 ריאלית. הסיבה להנפקה המחודשת, ירידה של אחוז המיועדות מסך הנכסים בקרנות הותיקות מ-30 אחוז שהובטח ע"י האוצר.

        http://www.hon.co.il/2012/09/%D7%91%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A7%D7%AA-%D7%90%D7%92%D7%97-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA/

        ממשלתית צמודה שנפדית ב2022 1.43

        http://www.tase.co.il/TASE/MarketData/Indices/Bond/Government/IndexMainDataBonds.htm?addTab=4&IndexId=658

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        חביבי, השאלה היא לא התשואה לפידיון אלא הריבית שבה הונפקה האג"ח במקור.
        הקישור שלך מראה שיש אג"חים עד 4% ריבית + הצמדה למדד.
        בכל מקרה, כנראה שהמשה שכתב פה:

        אג"ח מובטחות הן הזולות ביותר למדינה.

        הוא מאנשי הכלכלה החדשה שכתבו לשלי את התכנית.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        לא, אתה מתבלבל.

        זה נכון שלאג"ח יש ריבית נקובה, אבל יש לו גם מחיר. כשהמדינה מנפיקה היא אומרת יחידת אגח שווה 100 שקל (אולי אגורות) אנחנו נותנים עליה 4 אחוז, כלומר ניתן לך 4 שקלים בסוף השנה.

        כאשר מנפיקים זה יוצא למכרז, ואם יש מישהו שמוכן לשלם יותר עבור יחידת אג"ח, נניח 102, אז הוא יקבל 4 שקלים על ה102 שלו שזה בערך שני אחוז בשבילו (נתעלם מריבית דריבית), ובמקביל המדינה צריכה להנפיק פחות יחידות אג"ח כדי לגייס את הסכום שהיא זקוקה לו, ולכן הריבית שהיא משלמת בפועל נמוכה יותר. (זו התשואה)

        אין הבדל בין אגח מונפק חדש לעוד עשר שנים, לבין אגח סחיר קיים, שמועד הפדיון שלו הוא עוד עשר שנים. זה בדיוק אותו מכשיר ולכן חייב לתת תקבול זהה אחרת יהיה בשוק ארביטראז'.

        אני חייב לציין שאין לי השכלה פורמלית כלכלית, אבל אני די בטוח בזה, אולי כדאי להעביר את זה לפוסט הנוכחי, אולי יימצא שם איזה מומחה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני חשבתי שתמיד מנפיקים ב-100, ומה שקורה אח"כ זה כבר כוחות השוק החופשי (שמשפיעים רק על מחזיקי האג"ח, ולא על העלות למדינה).
        גם לי אין השכלה כלכלית.
        מישהו?

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        יש לי קצת ידע (השכלה) בנושא אבל זה ממש משעמם.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אתם מבלבלים דבר פשוט. בדרך כלל הריבית המקורית המובטחת באג"ח מיועדות היא מלכתחילה גבוהה יותר בהשוואה לריבית המקובלת בשוק באותו זמן, גם לזו המובטחת בהנפקות השוטפות שמנהל באוצר. שאחרת לא הייתה שום עדיפות לאג"ח מיועדות ומנהלי ההשקעות היו מעדיפים אג"ח סטרייט וכל עניין האג"ח המיועדות היה מתייתר. מדובר לכן בעלות גבוהה מאוד למדינה בסופו של דבר.
        אכן בד"כ מנפיקים ב100 אבל זה עניין עניין טכני בלבד והוא נעשה לצרכי נוחות מה שמעניין תמיד ובר השוואה הוא התשואה לפדיון הנגזרת מהאג"ח.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אנחנו לא מסתכלים על התשואה של מחזיק האג"ח, אלא על העלות של ההלוואה למדינה.
        אם היא מנפיקה ב-100, העלות היא הריבית המקורית + ההצמדה.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        המסקנה האחרונה שלך מדוייקת לגמרי אבל זה לא קשור לזה שהיא מנפיקה ב100. היא גם יכולה תיאורטית להנפיק ב133, העלות למדינה היא בכל מקרה הריבית הנקובה באיגרת +ההצמדה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם בהנפקה היא מקבלת 133 אג' על כל אג"ח שעליו היא משלמת ריבית + הצמדה לפי סכום של 100 אג', העלות למדינה נמוכה בהרבה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הדיון הוא לא מה הערך הנקוב מבחינה טכנית (שהוא לדעתי תמיד 100 אג'), אלא האם המדינה מוכרת את האג"ח לפי הערך הנקוב, או בפרמיה/ניכיון.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        התשובה היא בוודאי שבערך הנקוב. אגח שנקוב 100 יימכר לך בשקל ואם המדינה הייתה מנפיקה ב133 נניח אזי הייתה משלם שקל ושלושים ושלוש אגורות. האג"ח נמכר תמיד לפי ערכו הנקוב (בהנחה שקנית בהנפקה)

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אוקיי, זה מה שאני חשבתי מלכתחילה, אבל לירון טען אחרת.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אבי, סילברסטיין הוא בלוגר עצמאי שחי בסיאטל, ולא ממומן על ידי שום גורם/ גוף/ ארגון/ אדם. הוא פועל לפי חוקי המדינה בה הוא חי, ואם יעבור עליהם, ייענש.
        מישהו צריך לעצור אותו? את הדליפה? באיזה עולם אתה חי?
        הוא לא רואה את עצמו כ"עיתונאי". ממש לא.
        מהם כללי האתיקה שחלים על בלוגרים? זה דיון בן עשר שנים לפחות, אם לא יותר. בכל מקרה אחת התשובות היא שמאחר שמדובר באנשים עצמאים שלא עובדים בארגונים, הכללים הם מה שישיתו על עצמם מרצונם.
        בעניין סילברסטיין, הוא בהחלט רואה את עצמו כמתקן עולם, או כמתקן ישראל, כמי שרוצה להפוך אותה למקום טוב יותר. איך אתה או אחרים פה רואים אותו, זה עניין אחר ורב מחלוקת.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אמרתי ולא אוסיף. תצרפי את מה שאני כתבתי למה שכתב האמיר. אולי תגיעי למסקנות שיפתיעו אפילו אותך.

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      האמיר, לא מתווכחת על הניתוחים המקצועיים שלך, אך עובדה היא שארגוני ימין קיצוניים יותר או פחות ונציגים שלהם מתנכלים לבלוג שלו בשיטתיות.

      אהבתי

      • האמיר הגיב:

        לא אמרתי שלא. הוא אומר שפרצו לאתר ואין לי שום סיבה לפקפק בכך. נראה גם שזה היה האקר ימני. אבל הטענה שלו היא שזו מזימה שלטונית…

        בכלל, האיש כותב שוב ושוב דברים שאולי נשמעים רציניים להדיוטות, אבל מי שמצוי קצת בתחום יראה מיד שמדובר בשטויות. הוא בד"כ טוען שהדברים נבדקו ע"י מומחים בתחום. במילים אחרות, הוא מוכיח את חוסר האמינות שלו שוב ושוב. אין עם זה בעיה, האינטרנט מלא באתרים שבהם עולות טענות מטופשות ומופרכות, אבל אליו משום מה מתייחסים ברצינות.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s