פוסט אורח/ כדי לבקר את מערכת החינוך כדאי להכיר אותה

מאת עדי אמסטרדם

הארץ, 13.12

כדי לבקר את מערכת החינוך בנושא ההישגים (או היעדרם) כדאי להכיר את המערכת המבוקרת, ולא באמצעות תיווכם של אנשי התקשורת.
אכן, קיימות בעיות רבות במערכת זו, חלקן ניתנות לתיקון וחלקן דורשות החלפה כוללת.

ההתייחסות הלועגת במידת מה לשר החינוך גדעון סער אינה במקומה. מובן מאליו שאם פלוני יבקש למצוא מגרעות בהתנהלותו של שר כזה או אחר, או במערכת כזו או אחרת הוא ימצא אותן בנקל, וכך גם חלק מההתייחסויות למבחנים (כולל שלך – ולווט). אף אחד לא ציפה שכלל תלמידי ישראל ייבחנו במבחנים בינלאומיים, והתגלית ב-nrg לפיה תלמידי החינוך המיוחד לא נבחנו היא מהפכנית כמעט כמו גילוי מים מלוחים בים התיכון. מישהו מכיר את מסגרות החינוך המיוחד? מישהו יודע מהן דרישות הקבלה למסגרות אלו? מומלץ לקרוא את נוסח חוק השילוב לילד בעל צרכים מיוחדים כדי להבין מדוע הציפייה הזו, לפיה תלמידים בעלי מוגבלויות שכליות ייבחנו בבחינות אלה, מטופשת.

דומה אבל שונה – המגזר החרדי. אומנם נכתב "בעולם אין לכך אח ורע שמגזר שלם אינו נבחן בבחינה" אך הכותבים מתעלמים מכך שבעולם אין אח ורע לקיומו של מגזר שחי במדינה (או על חשבונה) ודוחה את כלליה. בעוד המגזר הערבי מקבל, מרצון או מאונס, את תוכניות הלימוד של משרד החינוך, המגזר החרדי פטור מהן. לפיכך, מדוע שייכללו במבחנים הללו? הרי הם אינם לומדים מדעים ומתמטיקה!
עד כאן לגבי המגזרים.

באופן נדיר, אני מסכים עם ד"ר יולי תמיר לגבי ההכנה למבחנים, אך בל נשכח כי גם אם ד"ר תמיר איננה מועמדת לכנסת הבאה, היא עודנה שייכת לקבוצת המתנגדים לדרכו של השר המכהן, ועל כן ראוי להתייחס לאמירותיה בהתאם.

ההכנה למבחנים פסולה, אולם במקום לתקוף את הנהלת משרד החינוך, עלינו להסתכל במראה. החברה שבה התלמידים חיים היא חברה המקדשת את התוצאות המיידיות, ובזה לתהליכים באשר הם. הוכחות? צפו בתוכניות הטלוויזיה בפריים טיים. התלמידים רואים את הציון בתעודה או במבחן כיעד סופי, וכך גם הוריהם ומוריהם. במילים אחרות, הכול מתמקדים דווקא בשולי, ומחמיצים את העיקר. ודאי תשאלו: "מהו העיקר?" העיקר הוא העניין שלשמו נתכנסנו בבית הספר – הלימוד כתהליך שאינו מסתיים. אולם בית הספר מזמן חדל לשמש כמוסד לימוד, ובלחצם של התלמידים, ההורים וההנהלה החפצה בפרסום ויקר, השתנה תפקידו לכדי מוסד המקנה תעודה.

יפה, תאמרו, מי שרוצה ללמוד – שיילך לאוניברסיטה. אהה! מי מכם שמלמד במוסדות להשכלה גבוהה ודאי נתקל באותן התופעות ממש: סטודנטים נטולי עניין בנושא שכל כוונתם היא ציון גבוה בבחינה, לחצים מצד ההנהלה להקל על הסטודנטים על מנת שהלקוחות יהיו מרוצים, לא יביאו לפרסום שלילי וכו'.

אם כן, אין מדובר ברעה חולה שהיא נחלתה הבלבדית של מערכת החינוך. המורים מכינים את התלמידים לקראת המבחנים, משום שהמורים בעצמם נמדדים במבחנים אלה. הרי אם הישגי התלמידים לא ישביעו רצון כל חצי ההאשמות יופנו משר החינוך אל הפיקוח, משם אל הנהלת ביה"ס ומשם אל המורה המקצועי. פלא שהמורים מפחדים לטעות? פלא שהמורים אינם מתייחסים לתהליך הלמידה, אלא רק לתוצר?

דבר נוסף – העובדה שהתלמידים נדגמו באופן אקראי אינה סותרת את העובדה שבתי הספר התכוננו היטב למבחנים אלה. אומנם בגלל ההכנה למבחנים לא למדו התלמידים מקצועות אחרים, אך אם בזכות ההכנה למבחנים שיפרו התלמידים את יכולות הבנת הנקרא שלהם, אזי יש אליה בקוץ הזה.

לפני שאמשיך, אבקשכם לחשוב מהי החשיבות של לימוד התחביר, כחלק מתוכנית הלימודים בלשון?
בדיקה מדגמית שערכתי בקרב עמיתותיי העלתה שאף הן אינן יודעות את הסיבה, ולכן התשובה שניתנה "בשביל הבגרות" או "כי זוהי תוכנית הלימודים". ברם, תוכנית הלימודים אינה שרירותית, ובחינת הבגרות נועדה כדי לספק חותמת רשמית של המדינה שתלמיד פלוני בקיא בנושא כזה וכזה, וכאשר יבוא התלמיד בשערי המוסדות להשכלה גבוהה, יידעו אלה המקבלים את פניו כי ידיעותיו של התלמיד הן כאלה וכאלה.

בעניין התחביר, מטרת לימוד התחביר היא לסייע לדובר העברית לנסח משפטים שיהיו ברורים לשומעיו ולקוראיו, וכן להקל עליו את הבנת הטקסטים השונים שיקרא בימי חייו. הרי התחביר הוא מערכת של חוקים המשתלבים בתוך המערכת הגדולה יותר, השפה. ניתן לטעון כנגד לימודי הלשון שהם מנותקי הקשר ומכאניים בחלקם. אין לי אלא להסכים עם מרבית הטענות, ולנחם את הקוראים כי לפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלי, אני משתדל ללמד באופן שונה.

בפוסט נכתב:

אני מקווה, למען האמת בטוחה שאפילו השר, שנכנס לתפקידו ב-1 באפריל 2009, כלומר דקה לפני סוף שנה"ל, לא מאמין שהוא זה שהביא לזינוק המטאורי…

לא אגיב בשמו של השר, אך אכתוב כי עם כניסתו, מיהר השר והוציא מאחת המגירות במשרדו תוכנית לימודים שנכתבה ונשכחה כמעט עשור קודם לכן, וכללה תגבור שעות שפה עבור תלמידי חטיבת הביניים. כעבור חודש נוצר צורך אדיר במורים/ות ללשון עברית, על מנת שאלה יאיישו את השעות הרבות שהוקצו לנושא. כמה רבות? שלוש או ארבע שעות שבועיות לכל תלמיד. באחדים מבתי הספר חולקו הכיתות לשתי קבוצות למידה, באחרים בחרו שלא לחלק. כך או כך הייתה זו הכפלה של שעות הלימוד בנושא, שהחלה בשנת הלימודים שנפתחה אחר כך.

התמזל מזלי והתחלתי את שנתי הראשונה כמורה עם תוכנית הלימודים החדשה-ישנה הזו. קיבלתי תלמידי כיתה ז' עילגים ושבויים בתבניות מגוחכות. לימדתי את התלמידים הללו גם בכיתות ח' ו-ט', ואט-אט הצלחתי לקדם אותם בהבנתם את הנקרא ולשפר את כישורי ההבעה שלהם. אם אדבר בלשון שמנהלי בתי ספר מבינים – התלמידים שלימדתי בכיתות ז'-ח' הגיעו בבחינה הארצית המשווה (המיצ"ב) לעשירון הגבוה ביותר, זינוק של ארבעה מקומות מאחיהם הגדולים מאותו בית ספר שנבחנו בסבב הקודם (מבחני המיצ"ב הארציים נערכים כל ארבע שנים). כלומר, ייתכן שהשר יכול לזקוף לזכותו את ההצלחה של התלמידים, הן במבחנים המשווים של שלוש השנים האחרונות, והן במבחנים המדוברים.

ההישג החשוב ביותר של מערכת החינוך דווקא לא קיבל את ההתייחסות המתאימה, וזהו השיפור של תלמידי המגזר הערבי. מצבם של התלמידים היה גרוע בכל קנה מידה אובייקטיבי, ושיפור זה מעודד אותי לא בגלל העניין הבינלאומי, אלא משום שהשיפור דווקא עשוי לסייע בשילובם של התלמידים הערביים בחברה הישראלית ויקל עליהם בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה.
גם כאן ההתמקדות בתוצאות המבחנים היא היטפלות לשולי, בעוד שהעיקר הוא תהליך ארוך טווח.

עדי אמסטרדם,
מורה ללשון בחטיבת ביניים ומרצה במכללה להכשרת מורים

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

38 תגובות על פוסט אורח/ כדי לבקר את מערכת החינוך כדאי להכיר אותה

  1. avi הגיב:

    שומו שמיים, מסתבר באמת שעוד שר מהליכוד באמת עשה משהו מועיל במדינה הזו ואפילו לא קוראים לו כחלון, מי היה מאמין…

    אהבתי

  2. אחלה תשובה. יש לך הסבר או השערה מדוע מערכת החינוך ללא התגבור (או החסרת השעות ממקצועות אחרים) מגיעה לתוצאות עלובות בכישורי שפה?

    אהבתי

    • flashpanhunter הגיב:

      כן – שילוב של מספר השערות:
      – שיטת לימוד הקריאה שנוסתה על תלמידי ישראל החל מסוף שנות השמונים ועד השנים האחרונות. במקום שיטת ההברות (דנה נמה דנה קמה), לימדו את התלמידים בשיטת "בלי סודות" המציגה את השפה כמכלול, וזהו שם השיטה. הכוונה היא ל"אילוף" הילד לזהות את המילה על סמך צורתה. כך, למשל, סֵפֶר יזוהה על ידי הילדים כספר קריאה, וכאשר הם ייפגשו עם המילה הזו בהקשר אחר (פועל, מקצוע, גבול וכו') הם לא יוכלו להבין את המשפט. פלא שהם נמנעו מקריאה כל כך הרבה שנים?
      – אני עדיין מתעקש לראות את החברה כולה, ולא רק את מערכת החינוך. לפיכך אני תוהה כמה מההורים של תלמידי ימינו הינם קוראי ספרים אדוקים.
      – באותו עניין – דבורית מקפידה על ענייני לשון בבלוג, ומתוך זה ברור שמצב העברית בקרב אנשי התקשורת המשפיעים כל כך על לשוננו טעון שיפור. הילדים חיים באותה סביבה עילגת שאליה אנחנו מגדלים אותם.

      אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    שאלה נוספת לי: האם אנחנו המדינה היחידה בעולם שמכינה את התלמידים שלה למבחן?

    אהבתי

  4. tc הגיב:

    שלום עדי וישר כח על היותך מורה בישראל ועל שאכפת לך מרמת ההוראה. סלח לי על שגיאות העברית, בלשון אף פעם לא הייתי טוב.
    למרות שאני מסכים איתך על רב הדברים, אינני מבין מדוע לא להתאמן בפתרון בחינות.
    רץ מתאמן בריצה, ומתמתיקאי בפיתרון תרגילים. כסטודנט ותלמיד למדתי המון מפתרון בחינות של שנים קודמות.

    בנוסף, לדעתי יש מרכיבים חשובים שהבחינה אינה לוקחת בחשבון.
    1) חשיבות האחוזון העליון: הישגים כמו כיפת ברזל או מדלית פילדס באו מהאחוזון העליון של התלמידים. הבחינה נותנת לאחוזון העליון משקל שווה לאחוזון התחתון. מבחינת המדינה הנזק של מלצר שלא יודע לחשב 7 אחוז טיפ אינו שווה לתועלת ממהנדס שיודע לפתור משוואות דפרנציליות חלקיות מצומדות.
    2) חשיבות המוטיבציה: נתקלתי בתלמידים שהוציאו מאיות במבחנים וכשהגיע שעת האמת במחקר או בתעשיה נחשפו במערומהים. מין תלמידים כאלה שלומדים כי צריך ושוכחים הכל אחרי הבחינה. מאידך העדפת תלמיד בעל תשוקה למקצוע למרות שציוניו לא היו גבוהים הוכיחה את עצמה הרבה פעמים. אני עדין זוכר עקרונות שלמדתי בכיתה יא ומשמשים אותי כיום. שאלה שאני שואל מרואיינים היא: "ספר לי על אחד הפרויקטים שלך במהלך התואר" (אני זוכר את פרויקט התיכון שלי עד היום) סטודנט שגמר ללמוד לפני שנתיים ולא זוכר על מה היו הפרויקטים שלו מראה שהנושא לא חשוב לו. אפילו שקיבל ציון טוב, נשאלת השאלה מה נשאר מזה במוחו.

    הבחינה כאן היא פן אחד צר מאוד של מצויינות מדעית. במבחן התוצאה לתלמיד ישראלי מקריית חיים יש הרבה יותר סיכויים להגיע בשלב מסויים של חייו המקצועיים לאוניברסיטת ייל מאשר לתלמיד מ ניו הייבן. ולסיני מסין יש סיכוי נהדר להוביל בבחינות מסוגים שונים אך מבחינת השגים פר קפיטה יהיה לנו במכנה את באומה הגדולה ביותר בעולם ובמונה אפס פרסי נובל במדע או כלכלה של סינים (חיים בסין או קיבלו את הפרס על מחקר שבוצע בסין)

    אהבתי

    • flashpanhunter הגיב:

      לא כדאי להשוות למידה לתחרות, משום שלמידה אינה תחרות. ניתן להשוות, אולי, לבישול, שכן בבישול אתה מיישם את העקרונות שלמדת בעבר, ויוצר תרכובות חדשות.
      הלמידה למבחן מכוננת לטווח הקצר, שלאחריו חומר הלימוד יישכח. מנגד, למידה לצורך הבנה תשפיע על ציון המבחן, אך עשוייה להיזכר גם בהמשך, ולעמוד לשימושו של התלמיד.
      הבחינה היא תחנת ביניים שנועדה להראות לתלמיד ולמורה מהי מידת הבנת החומר, ותו לא. העובדה שהפכנו את הבחינות למטרה הסופית היא רק חלק מעבודת האלילים של החברה המודרנית, שבה קיימת סגידה לחומריות (הלא ציון ניתן לכמת) ובוז או זלזול ברעיונות.

      אני מסכים איתך לגבי המוטיבציה ולגבי האחוזון העליון. אדם המשוייך לאחוזון העליון יצליח בכל מקום, השאלה היא איזו הצלחה זו תהיה: ראש הגנגסטרים או מדען על. האחוזונים התחתונים, חרף קשייהם, אינם מקופחים אף הם. הנופלים בין הכיסאות, כמו תמיד, הם בני מעמד הביניים.
      לא כל אזרח צריך לזכות בפרס נובל, אך העמדת מלצר מול מהנדס היא שגויה וקיצונית. ישנם תחומים רבים ומכובדים שהקבוצה שאינה משתייכת לאחוזון העליון יכולה להשתייך אליהם.
      הציפייה והתחרותיות הזו היא חלק מהמגרעות של המערכת, משום שמצופה מהתלמידים להצטיין בכל התחומים.

      מוטיבציה? ברור! אך לא רק תלמידים רעבים ניחנים בה. המעגל יכול להיות כזה: הגברת המוטיבציה בעקבות למידה משמעותית המבוססת על היגיון ולא על שרירותיות.

      אהבתי

      • Udi הגיב:

        אני דווקא לא מסכים כלל עם ההנחה שלך בנוגע ל"אחוזון העליון". הרעיון שיש אנשים כשרוניים באופן אובייקטיבי שיצליחו בכל מקרה מניח שיש אנשים מוצלחים יותר שנועדו באופן דטרמיניסטי לגדולה.
        לדעתי, יש תנאים חברתיים שונים שנותנים לאנשים עם כישורים מסוג מסויים להצליח, בעוד שבתנאים אחרים הם יכולים להיות אנשים שיעברו מתחת לרדאר בעוד אחרים ישגשגו. חברות שונות מקדמות ערכים ואידאלים שונים ובהתאם לכך – אנשים שונים מצליחים בהן.

        ומעבר לכך – גם ההזדמנויות שניתנות לאדם משפיעות על ההצלחה שלו, גם בסביבה שמעריכה מאוד כשרון מהסוג שיש לו. כך, למשל, מוזיקאים לבנים עבדו הרבה יותר ודחקו מחוץ לשוק העבודה ואורות התהילה את רוב המוזיקאים השחורים בעידן הסווינג בארה"ב, על אף שהלבנים חיקו את השחורים.

        אהבתי

  5. ז'ורז' סאנד הגיב:

    באופן נדיר, אני מסכים עם ד"ר יולי תמיר לגבי ההכנה למבחנים, אך בל נשכח כי גם אם ד"ר תמיר איננה מועמדת לכנסת הבאה, היא עודנה שייכת לקבוצת המתנגדים לדרכו של השר המכהן, ועל כן ראוי להתייחס לאמירותיה בהתאם.

    האמירה הזאת מחייבת אותך לגילוי נאות עלהשקפותיך הפוליטיות.

    אהבתי

  6. yigal1957 הגיב:

    אין ספק יש במערכת החינוך דברים נהדרים ונפלאים ללא כל קשר לשר זה או אחר! אבל מאידך ישנם במערכת החינוך המסואבת והבלתי-מופרטת, ישנם דברים ביורקרטים מסואבים וקשים מאוד. אולי יש ניסיון לתקן דברים כאלו ואחרים הדורשים תיקון, מבחנים אינם חזות הכל. יש גם למידה יעילה איכותית ואפקטיבית,ומה עם ערכים? האם בהרכח תלמיד המוציא מאיות בכל מקצוע נחשב כגון מדעים טכנולוגיה חשבון וספרות הינו בהרכח תלמיד ערכי מוסרי ובעל תרבות אליטיסטית כזו או אחרת?

    אהבתי

    • flashpanhunter הגיב:

      למידה יעילה ואפקטיבית היא לאו דווקא למידה של מאיות, אלא ההבנה כי הלמידה היא תהליך. זהו אחד הערכים הבסיסיים ביותר, שעליהם מתבססים כל היתר – סבלנות ודחיית סיפוקים.
      כפי שכתבתי, ציון גבוה עשוי להעיד על הבנה (או על שינון מוצלח מאד של החומר), אך ההבנה היא החשובה, ולא הציון.

      לגבי אמירתך על מערכת לא מופרטת וכו' – אני מסכים עם הרוב, אך לדעתי גם במערכות הפרטיות המצב דומה, ולראייה המכללות השונות הנאבקות להבאת סטודנטים נוספים.

      אהבתי

  7. ז'ורז' סאנד הגיב:

    בהזדמנות זו כדאי לשאול מה ערכו של חידון התנ"כ ( קרדיט- בחסות ראש הממשלה מר בנימין נתניהו). באותה מידה אפשר לערוך חידון ספר הטלפונים, ספר הנישומים וכו'. מקסימום יהיה ג'ו קאנאסטה או משגיח כשרות כשיהיה גדול.

    אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      מהכינוי שלך ניתן היה לצפות שתדעי להעריך ספרות (בין אם fiction ובין אם nonfiction; סווגי את התנ"ך כרצונך). או תרבות.

      פינת השאלה ההיפותטית: מה תכתבי על ביבי, כאשר פעילי ימין קיצוני יגידו דברים דומים על הקוראן?

      אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        יש חידון הקוראן?

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אל תתחכמי. הבנת היטב את הדברים.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        ההערה שלי הובאה כמחאה שכל תשדיר שירות ממשלתי- שהוא אגב על חשבוננו – מסתיים בקרדיט לראש הממשלה מר בנימין נתניהו.ידו בכל ויד כל בו.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אם כך, הביקורת שלי אליך היא אחרת:

        אזכור שמו בהקשר של תחרות זו לא נועד להאדיר אותו, אלא להקרין על התחרות. מדובר בתחרות יוקרתית, שכן ראש ממשלת ישראל (יהא ביבי או כל אחת אחרת) מכבד אותה בנוכחותו.
        כך נהוג גם בקרב עמי העולם (במיוחד אלה עם מוסדות ייצוגיים כבית מלוכה).

        לתשומת לבך:
        את סתם שופכת ארס, בלי כל הצדקה. וזה מה שאף פעם לא ברור לי: לא חסרים נושאים שעליהם תוכלי לתקוף את ביבי במישרין. מדוע את זקוקה לכל המניפולציות האלה? זה עושה לך שירות דב, ומוציא אותך חשוכה יותר מהאנשים שכנגדם את מבקשת לצאת.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        סימן השאלה העודף בשאלה העקיפה היה צריך להיכנס כאן…

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        נתניהו מוציא שם רע לישראל בכלל וליהדות בפרט. שמו נדחף לכל מקום ממנו יוכל להפיק כבוד ורווחים פוליטיים . דעתך חשובה בעיני כמו עוד דעה, ואל תטיף.

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        בראבו על הקריקטורה.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        אני חלילה לא מטיף. אני בא לחלץ אותך מבורותך. למרות שזו כבר בערות.
        כנראה שאינך יודעת דבר וחצי דבר על טקסים רשמיים ושכאלה (דרג א' וכל היתר).
        כיצד הגעת מנוכחותו של ביבי, כראש ממשלה, בחידון התנ"ך למבוגרים, לכך שהוא מוציא שם רע ליהדות? לבטח לא מהנוכחות שם.

        אני חושב שאת מוציאה שם רע לישראל, לישראלים, ליהדות, ולזרמים אחדים בכנסיה הפרובוסלאבית. את אדם חשוך, שמגיב בצורה פבלובית, באופן שאינו קשור ולא מגובה, ואינך ישרה מספיק להכיר בביקורת (רק ראי כיצד החלפת טיעונים במהלך השרשיר הנוכחי).

        אהבתי

      • ז'ורז' סאנד הגיב:

        אתה נמצא יותר מדי בחברת חתולים.

        אהבתי

      • הינשוף של מינרווה הגיב:

        :mrgreen:

        יפה!!!
        נוספו עוד שניים, מה שאומר שהתגובות עומדות להקצין…

        אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      קבלי חיזוק מספר הטלפונים:
      אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה

      אהבתי

  8. mickey הגיב:

    נניח שלפנינו הישג כלשהו.
    אני ממשיך לא להיות מופתע מהעובדה שכל הישג זוקפת ממשלת נתניהו לזכותה, וכל כישלון – ל"ממשלות קודמות". שיטתי, אבל ממש עלוב 😆

    אהבתי

    • כמו במקרה של פיתוח ומימון כיפת הברזל?

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      א. זה לא עלוב. זה מאפיין כל ממשלה שהיא.
      ב. דווקא במקרה הזה לא נראה לי שיש ספק. גם בגלל שהמבחן נערך כל 4 שנים, ולכן משקף בעיקר את פעילות הממשלה הנוכחית, ובעיקר בגלל ששרת החינוך הקודמת לא רק שלא טוענת שזה הישג שלה, אלא טוענת ששר החינוך הנוכחי מרמה.
      ג. מה שיותר עלוב זה שתוקפים את הממשלה גם כשהמדדים לא טובים וגם כשהם טובים. כובע וכו'.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s