ישו ואשת השגריר

ידיעות18.12.12הארץ18.12.12

maariv18.12.12isra18.12.12

makor18.12.12hamvaser18.12.12

מקור ראשון, המבשר וישראל היום מדווחים בכות' הראשית על אישור בניית 1,500 יחידות דיור ברמת שלמה.
גם הארץ מדווח על הבנייה בכות' הראשית, אלא שהיא כבר פרשנית ולא דיווחית: "משנים את מפת ירושלים: ועדות התכנון מאשרות בנייה נרחבת מעבר לקו הירוק"
(וזה למקרה שלא ידענו איפה זה רמת שלמה. ובאמת לא ידענו).

מעריב במסע הפחדה על הפדופילים ללא פיקוח (הכות' היא לרגל כנס שייערך מחר), ואילו ידיעות עדיין עם תמיכה באחיות. אומנם בהארץ כותב דן אבן על "התקדמות במגעים בין האוצר לאחיות", אבל בשער ידיעות: "לאחיות אין כסף, לעובדי הנמל יש".
בכפ' 2-3 (עם כותרות ענק "שווים יותר" | "שוות פחות") מפרטים גד ליאור וירון קלנר את ההבדלים בין עובדי הנמל לאחיות. אם אני מבינה נכון, ועל אף שאני לא בקיאה כלל במשכורות ובהסכמי עובדי הנמל, הרי לא משנה למי נשווה אותם, את עובדי הנמל, כל מגזר אחר ייצא מקופח ודפוק בגלל קומבינות היסטוריות בעייתיות מאוד.
האינפוגרפיקה של הכתבה (ובואו נבדוק כמה קוראים את הכתבה כולה וכמה מסתכלים על האינפו) אומרת שעובדי הנמל יקבלו תוספת של 4,000 ש' ואילו האחיות – אפס (0) שקלים. איך ייתכן? הרי מדובר על מו"מ מתקדם. אומנם בהארץ כתוב שהאוצר מציע "תוספת רוחבית ודיפרנציאלית בהיקף של 11%" ואילו בידיעות כתוב ש"האוצר מציע תוספת של 2.5% בשנה תמורת ביצוע עוד שתי משמרות בחודש" (אלוהים יודע מה ההבדלים ומה הנכון), אבל בכל מקרה, איך הגענו לאפס?

אחיותשכר

הלוחמת 2

מתיעוד האירוע בחברון (הסרטון ערוך על ידי צה"ל ולא על ידי עוכרי ישראל, טפו) עולה שהפלסטיני המנוח, "מתאבק מצטיין שייצג את הרשות הפלסטינית בתחרויות בחו"ל" אכן תקף את שוטר מג"ב באגרופים. השאלה, שלי לפחות, הייתה איך הגיע הפלסטיני לכזו קרבה אינטימית לשוטר מבלי שזה יגיב.
אבל רגע, עצרו רגע. ראשית, ברור שאי אפשר לזהות את הנער מהצילומים האלו, או כל אדם אחר כמובן. אבל ניחא, סיכמנו שזה הוא. ראו מה כותב עקיבא נוביק בידיעות, ע' 28, פסקה שנייה:

לאחר האירוע נמצא בכיסו של הנער אקדח דמה, ונטען כי השתמש בו כדי לאיים על החייל. בסרטון לא ניתן לראות התנהגות כזו מצדו.

עכשיו, זוכרים את הדיווחים שהחיילת טענה כי האקדח (דמה, צעצוע) הוצמד לרקתו של החייל? זוכרים?

חיים לוינסון בהארץ דווקא חושב שהחיילת דיברה אמת:

הסרטון, שאורכו 43 שניות, מעלה כי השוטרת, שטענה כי הבחינה בסלאימה תוקף את השוטר ושולף אקדח מכיסו, שנדמה היה בעיניה כאמיתי, מסרה עדות אמת. בתום התקרית התברר כי האקדח אותו נשא הפלסטיני היה אקדח דמה.

ב-nrg (ידיעה לא חתומה, לא מופיעה בדפוס) חוזרים על הדיווח שהצעיר שלף אקדח והצמיד אותו לרקת השוטר. אין לכך רמז בסרטון. ואם מי מכם, קוראינו חדי העין שעברו השתלמות בציורי ג'קי מצא את האקדח המוצמד, אנא דווחו.

בישר"ה יש רק דיווח קצרצר (לילך שובל, ע' 13), ולא מוזכר כלל עניין האקדח:

דובר צה"ל פירסם אתמול סרטון שתיעד את הירי בפלשתיני בחברון בשבוע שעבר. בסרטון נראה הפלשתיני, מוחמד סליימה, מתקרב לעבר עמדת מג"ב בעיר, משוחח עם קצין בעמדה, נסוג ואז פתאום תוקף את הלוחמים. זמן קצר לאחר מכן נראית הלוחמת יוצאת מהעמדה ויורה לעברו מטווח קצר לפחות שני כדורים, שמהם נפגע אנושות. הסרטון מזים את טענות הפלשתינים כאילו נפגע סליימה על לא עוול בכפו.

שועלן מצא סרטון של מוחמד סלימה ממנו עולה שלא היה כבד שמיעה.

שורה תחתונה:
דו"צ, מג"ב, גנרלים, החיילת המבוקשת (ע"י הפלסטינים), כתבי צבא וכו': איפה האקדח היה בעת התקיפה והאם צריך היה לירות למוות בסלימה?
תוס': האינתיפאדה האלקטרונית.

הרצח בבר-נוער

לטובת החקירה, לטובת משטרת ישראל ולטובת הפענוח אני מוכנה לקבל את הדיווחים חסרי הכלום על "התפתחות דרמטית" בחקירת הרצח בבר-נוער באוגוסט 2009. אם מוטלים צווים ע"ג צווים על החקירה, אני מוכנה לקבל את דיווח הסרק בכל מקום על ההתפתחות הדרמטית אם הוא משרת את החקירה, ואז, כפרה על האי-עיתונות שבסרק.

סקס בתיכון

מישהו מבין את הגרף הזה?
לא. אי אפשר להבין אם לא קוראים את הטקסט.
גרףסקס

תהמולת בחירות

בהמשך לדיווח הסוער אתמול על דוד קון והישראלים, טוען מתי טוכפלד בישר"ה שיש דיבורים נוספים על כך שמאחורי המפלגה עומדים לכאורה חיים רמון וציפי לבני.

אמנון ליפקין-שחק

הדיווח בישר"ה על מצבו של אמנון ליפקין-שחק משונה מאוד ולא נראה לי שנעשה על דעתו:

אמנון ליפקין-שחק… מאושפז בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים במצב קשה מאוד. ליפקין-שחק, שהודיע בפומבי לפני שהתמנה לרמטכ"ל ב-1995 כי חלה בסרטן הדם – מחלה שממנה הבריא טרם כניסתו לתפקיד – מתמודד בימים אלה עם מחלה קשה המסכנת את חייו.

חזקים במתמטיקה

החגיגות סביב הישגי הישראלים במתמטיקה לא נגמרות. אולי, אם משרד החינוך לא היה פותח את שלל בקבוקי השמפניה הכל היה אחרת. הבוקר כותבת מירב ארלוזורוב על הפערים בין התלמידים החלשים לחזקים, פערים בהם מצטיינת ישראל עד מאוד.
פערי מתמטיקה

פרסים פרסים

מדען ישראלי, ד"ר זוהר קומרגודסקי, זכה בפרס מדעי שהעניקה הקרן לפיסיקה בסיסית. אבל דומה שיש פה רשלנות מסוימת. מישהו בדק מה הוא חושב על שירות בשטחים? על בנייה ב-E1? אין מעניקים כך פרס לבנאדם בלי לברר מה הוא עומד לעשות בקלפי ועל מה חתם ב-15 שנים האחרונות?

מתקלקלים

לישר"ה יש מדור חדש הנקרא "מחלקת עסקים", ולפי ההפניה בשער כותבים בו על "כל מה שמעניין את העולם העסקי". אז למרות שאני לא בעולם העסקי (מה זה, אגב) מיד קפצתי לראות מה אני מפסידה.
אסי כהן בקמפיין לבינלאומי. בקישור, מתחת, שאר הידיעות המעניינות את העולם העסקי. את העמוד חותם כיתמונה לאיילת זורר שהגיעה לצילומים העונתיים לקמפיין הקיץ של גולברי.
עכשיו, כשאני יודעת מה מעניין את העולם העסקי, אני אומרת ברוך שפטרני.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

לוגוגל: חגיגות 120 למפצח האגוזים.
120th_anniversary_of_the_nutcracker_ballet-992006-hp

 טוויטר מצ'פר אותנו ומביא את ציוצי הזהב לשנות 2012. מאובמה דרך ג'סטין ביבר, ועד ענייני חתונות.

כיפאק לחלמאים בשגרירות ישראל באירלנד. אין בחינות איי קיו לפני שהופכים לשגרירים? ולמה סגנית השגריר היא אישתו? או להפך?
בכל מקרה, הפרסום הורד.

irland


שווה לקנות מוצרי קוסמטיקה ברשת, כך מתברר.

מה העניין עם עסכרי?
שאלתי שוב את ריצ'רד סילברסטיין מה עמדתו בעניין, בכפוף למה שנכתב ב-nrg, על שחזר בו,

הבלוגר ריצ'רד סילברסטיין אף טען כי עסכרי מת בכלא הישראלי אחרי שעבר עינויים. עם זאת, בהמשך התברר כי הסיפור מופרך, וגם סילברסטיין הודה בכך

וכה השיב:

In terms of reneging on my story or admitting I'd exaggerated, this is false. I did admit that others like Melman thought I was wrong. I also admitted that since I was relying on an Israeli source, albeit one I trusted, that there remained a remote possibility he was wrong. But I concluded that after a great deal of research I'd not been able to discover a single credible piece of evidence to refute my source. If I had discovered anything casting doubt on his version I would've said so
The new Iranian report, if true, does confirm one element of my source's report–that Mossad kidnapped him in 2007.

וזה הציוץ שלו. ופוסט עדכון.

ביום ראשון ביקש ידיעות מקוראיו בפייסבוק לתת כותרת לתמונה הזו של ליברמן בלבן. הצטרפו גם אתם לשעשוע שטיבו לא ברור.

ליברמן

לפני פיזור

הבשורות הרעות בעניין שדרוג הבלוג למה שנקרא גרסה 3.5 הן שהיא חורקת.
למשל, עדכונים ותיקונים שאני מבצעת אחרי ההעלאה לא נשמרים, והפוסט חוזר לגרסה הקודמת שלו (יש המון גרסאות לכל פוסט. כל שמירה, אחרי שאני כותבת פסקה או שתיים, היא גרסה).
השאר הם עניינים פנימיים שלא אלאה אתכם בהם.
יריב הוובמאסטר יצא לכמה ימי חופשה ויוכל לטפל בכל רק בסופהשבוע. כך שעד אז א(נ)חשוק שיניים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

112 תגובות על ישו ואשת השגריר

  1. אורן הגיב:

    יש בעיה,הצ'יל אאוט לא עובד. תמונה של ליברמן לא עוזרת, אני פורש לאהבה/שנאה שלי.

    אהבתי

  2. אחד שיודע הגיב:

    פוסט חדש של סילברסטיין, שבו הוא מבהיר את עניין עסכרי, האסיר X והטענה השגוייה ב"מעריב":
    http://www.richardsilverstein.com/2012/12/17/iran-evidence-proves-mossad-kidnapped-asgari-rendered-him-to-israel/

    אהבתי

  3. yaniv of tel-aviv הגיב:

    הקפדה על שמות.
    V, מכיוון שאת מקפידה על כתיבת שמות, שמו של הנער ההרוג מחברון הוא מוחמד סלאימה.
    לתשומת לבך.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      תודה, אבל יש כעשר גרסאות לשם שלו בתקשורת, כך שאני נצמדת לשם שכתבתי מלכתחילה.

      אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        אם כל הכבוד (ויש הרבה), זה לא תירוץ.
        שם המשפחה של המנוח בערבית הוא سلايمة. כשמעבירים את זה לעברית זה יוצא סמ"ך. למ"ד. אל"ף. יו"ד. מ"ם. ה"א. או בקיצור: סלאימה.
        זה שכלי תקשורת לא יודעים לתעתק מערבית זו בעיה ידועה. יש לך הזדמנות לסטנדרט קצת יותר גבוה. אם את לא מקבלת את מה שאני אומר את יכולה להתייעץ עם דוברי/קוראי ערבית אחרים מידידי הבלוג.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        האות א' היא שקטה, רדומה, נחבאת, נעלמת, מסתתרת וכו'.
        בכל תרגום משהו הולך לאיבוד. אלו החיים.
        איך כותבים את האות ח' באנגלית?

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        האות א' בערבית אינה שקטה, אלא יש לה משמעות: היא משמשת כאם קריאה, ומאריכה את המלה. הגיה של סלאימה היא לא כמו הגיה של סלימה.
        אלה החיים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        יניב, אם אתה מתעקש על תעתיק מדוייק (ואני בעד), אז שמו הפרטי מחמד (مُحَمَّد) ולא מוחמד.

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        שועלן, אני לא מתעקש. אתה צודק לגבי מוחמד, או מחמד, אבל זה מקרה שונה. הצורה "מוחמד" כבר התקבעה בעברית, ואין הבדל בהגיה. לעומת זאת, יש הבדל גדול בהגיה של סלימה: SALIMA; לעומת סלאימה SALAYMA, או SALAYME בהגיה של ערבית מדוברת.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        סליימה.

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        למה?

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        כי אנחנו כותבים בעברית ולא בעברית מעורבתת.

        למשל המלה pie נכתבת בעברית בד"כ כ-פאי למרות שאין בה a.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        עובדה שאתה לא ממליץ לכתוב סאלאימה אלא מסתפק בסלאימה. אתה בוחר מתי ה-א' נשארת ומתי לא לפי אנאערף.
        איני רואה הבדל בין האות A (או א') ב-SaLAME לבין אותה אות ב-SALaME.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        תקונצ'יק:
        איני רואה הבדל בין האות A (או א’) ב-SaLAYME לבין אותה אות ב-SALaYME.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        בערבית אין א' אחרי ה-ס'.
        רק אחרי ה-ל'.

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        אני מגיב לעצמי כי משומה התגובות של תופרת חסומות. אבל אולי זה רק המחשב שלי.
        1. ניכר כי התופרת אינה יודעת ערבית;
        2. ההשוואה לאנגלית, כמו לשלל שפות אירופיות, אסיתיות או אפריקאיות אחרות אינה רלוונטית: אנגלית היא שפה זרה לחלוטין לעברית. אנגלית שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות. עברית היא שפה שמית;
        3. גם ערבית היא שפה שמית, והיא שפה אחות לעברית. לכן, כשמעבירים שמות מעברית לערבית ומערבית לעברית רצוי להיצמד למקור כמה שיותר;
        4. במקרה של סלאימה יש הלימה בין צורת הכתיבה לבין ההגיה ולכן צריך להשאיר את זה כך.
        הערה לסיום: אפשר לברוח כמה שרוצים מהקרבה בין השפות. אפשר לברוח מהעובדה שישראל נטועה בלבו של מרחב ערבי. אפשר גם לדמיין כאילו אנחנו שמורה אירופית בלב המזה"ת. זה לא יעזור, כי בסוף כל משפט שאנחנו אומרים בעברית…….

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        תיקון: התגובות לא חסומות.
        טעות שלי.

        אהבתי

      • -קופץ מישהו שלא יודע היסטוריה וחושב שהערבים תמיד חיו כאן?

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        למה שפות אחיות? הרבה יותר הגיוני שפה אם, עברית, ושפה בת, ערבית.
        גם היסטוריונים מוסלמים לא יוכלו להתכחש לעובדה שהדת היהודית, והעברית הקדומה, קדומות הרבה יותר מהדתות האחרות. מהנצרות ומהאיסלם. הערבית היא חיקוי מבדל לעברית השמית העתיקה.
        כשהערבית היא הבת של העברית מוטב לעברית להיות אם שכולה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מה הקשר בין כרונולוגיית הדתות לכרונולוגיית השפות?
        מה הקשר בין העברית הקדומה לעברית הנוכחית?
        (כלומר, יש קשר, אבל זה כמו לטעון שהאמא והבת שייכות לאותו דור).
        אני לא בלשן ולא יודע בדיוק איך התפתחו שתי השפות הללו, אבל אני די בטוח שהערבית לא נוצרה מעברית, אלא שלשתיהן יש מתישהו בעץ אבות משותפים. כמו אנחנו והשימפנזה.

        אהבתי

      • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

        מה הקשר בין העברית הקדומה לעברית הנוכחית?
        (כלומר, יש קשר, אבל זה כמו לטעון שהאמא והבת שייכות לאותו דור).

        לא אותו דור אבל אותה משפחה.
        הקשר הוא שהיהודים (בזמנו העברים) הם אלו ששמרו על השפה במשך הדורות.
        השפה הערבית למדה הרבה מהעברית בדיוק כפי שהדת המוסלמית למדה הרבה מהדת היהודית.

        אהבתי

      • 1- לא יודעים מי האם. ההשערה המקובלת שיש שפה אחת שהשפיעה על שניהם.
        2- ההשפעה של העברית על הערבית זניחה לעומת ההשפעה הענקית שיש לדת היהודית על האסלאם.

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        בקיצור: סלאימה.

        אהבתי

  4. ז'ורז' סאנד הגיב:

    איבט החובט.

    אהבתי

  5. ניימן הגיב:

    "5.9% מהבנים ו־3.7% מהבנות בישראל ציינו כי ההתנסות הראשונה שלהם בקיום יחסי מין הייתה בגיל 12".

    משמע: בנים בגיל 12 מספרים גוזמאות יותר מבנות. 😀

    אהבתי

  6. ז'ורז' סאנד הגיב:

    תודו שהכותרת מצוינת. קלון הזדמנויות.*

    *מוגש כקונטרה ללינקים הימניים המוגשים בבלוג לעייפה.

    אהבתי

    • שריד מלווה אותנו כבר כמעט 50 שנה והתפקיד שמילא על הצד הטוב ביותר היה ליחצן את עצמו ככהן נאורות חד לשון. להבדיל מאנשי שמאל של העידן ההוא שהגיעו עם ערכים וציונות ומעולם לא התרגלו לנאורות הפלסטיק את חוכמותו הרבה אפשר לפגוש בעיתון שמתקרב לסופו. אפשר לעדכן את הכותרת למהו מדוייק יותר כמו "השורד האחרון".

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        למה להשמיץ? שלא כמו מתאגרף הדמי, לפיד, ששרד פחות מדקה מול טייסון האימתני, שריד ידע להחטיף, כמו שידעה לספר אשתו המנוחה של ירון לונדון.

        אהבתי

      • הצהבת לא מעניינת אותי לרוב אבל כאן היא משתלבת יפה בפער בין ההכרזות הפומביות והדימוי הציבורי למעשים בפועל.

        אהבתי

  7. אזרח במיל' הגיב:

    אתמול החלו לרוץ שמועות על פטירתו של רמטכ"ל ושר לשעבר אולי בגלל זה החליטו לפרסם את דבר מחלתו של ליפקין-שחק.

    יפה שהצלחת לראות אם נשלף אקדח או לא בוידאו שצורף. אני מנחש שהעברת שנתיים בצה"ל בבהיה במסכים ונסיון להבין תמונות שחור-לבן.

    מי שתוקף חייל (כוונה) כאשר יש בידו אמצעי דינו לחטוף כדור, אם מי שבסביבה עושה את עבודתו בצורה טובה. וזה לא משנה אם השוטר בעמדה נתן לו להתקרב יותר מדי.
    בחברון הגעה למרחקים קרובים מאוד עם האוכלוסיה הפלסתינאית היא לא נדירה, זה לא כניסה לקסבה של שכם ולא מבצע בזייתון. זו גם הסיבה שיש שם שוטרי מג"ב.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      יש לצרף צפ"תית ועו"ד לכל לוחמת ולוחם.

      אהבתי

    • rbakatze הגיב:

      אתה מתעקש לצאת מהקוראלס שנבנו בדי עמל –
      המסקנה הנכונה היא שאסור בשום מקרה לירות בערבים, ולא משנה כלל מה הם עושים.

      מתנחלים לעומת זאת..

      אהבתי

    • yaniv of tel-aviv הגיב:

      הוראות הפתיחה באש הן אותו דבר כבר עשרות שנים: ירי על-מנת להרוג רק במקרה של סכנת חיים.
      תחליטו לבד לפי הסרטון והעדויות האם היתה פה סכנת חיים.
      זה מה שקובע, ולא כל הקשקושים מסביב.

      אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        לא חוכמה להחליט מהסרטון, צריך להחליט לפי מה שידעה וראתה החיילת שירתה.
        היה אמצעי, הייתה כוונה, תודה שלום. אין שום צורך לחכות למצב של סיכון חיים או לחכות שישחרר כדור מהאקדח כדי להיות בטוחים שלא מדובר באקדח דמה.

        אגב, גם אם הוא היה חרש לגמרי, זה לא היה משנה כלום. אין שום מניעה לירות במחבל עיוור, חירש, פיסח או שיכור. עניין היכולת לשמוע יכול להיות רלוונטי במידה והיה מבוצע נוהל מעצר חשוד ולא ירי (מוצדק) על מנת להרוג.

        אהבתי

      • yaniv of tel-aviv הגיב:

        אתה קובע שהיה אמצעי למרות שהעדויות החדשות מראות הפוך. ה"אמצעי" נמצא בכיסו של ההרוג, כלומר הוא לא השתמש בו. אין ספק שהוא סיכן את עצמו, השאלה היא האם קרב אגרופים ודחיפות צריך להיגמר במוות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        רגע, לפני רגע אמרת:

        תחליטו לבד לפי הסרטון והעדויות האם היתה פה סכנת חיים

        ובכן, בסרטון שכזה לא ניתן טכנית להבחין אם יש אקדח או אין אקדח.
        כלומר, הוא לא מספק עדות לחיוב או לשלילה בסוגיית האקדח.
        מכאן שצריך לעבור לעדויות.
        לפי העדויות, היה אקדח שלוף ומכוון.
        הדיווח על כך שהוא נמצא בכיסו מופיע רק אצל כתב אחד. אני לא נותן לו משקל רב נכון לעכשיו.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אם היה אקדח, הסר דאגה מלבך, דו"צ היה עושה את כל המאמצים שתראה אותו. גם כך מדובר בסרטון ערוך.
        רצ"ב ניתוח של האינתיפאדה האלקטרונית.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם היה אקדח, הסר דאגה מלבך, דו”צ היה עושה את כל המאמצים שתראה אותו.

        איך בדיוק?

        גם כך מדובר בסרטון ערוך.

        נכון. ערכו החוצה את הזמן שבין לאחר שסלאימה מסר את התעודה לחייל לבין לפני שהוא הלך לתקוף אותו. זו העריכה היחידה. נניח שזה לקח 5-10 דקות עד שהוא חטף את הג'ננה. את רוצה שיוציאו את הסרטון עם כל הזמן המת הזה באמצע בו לא קורה כלום? זה לא מתאים לעידן הויראלי. מה כבר יכול היה להופיע שם ש"יסביר" למה פתאום סלאימה תקף את החייל?

        רצ”ב ניתוח של האינתיפאדה האלקטרונית.

        כל הניתוח שלהם יוצא מנקודת הנחה שאין אקדח. אם יש אקדח, הפערים בין העדויות לוידאו קטנים מאוד.
        אגב, במהלך החבטות של סלאימה בחייל רואים מדי פעם "נצנוצים" בוידאו. לא ברור לי מה זה, אבל זה יכול להעיד על חפץ מתכתי בידו.
        אגב, משהו נוסף שאני רואה שם – לדעתי 2 חיילים שונים יורים בו.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        את רוצה שיוציאו את הסרטון עם כל הזמן המת הזה באמצע בו לא קורה כלום?

        לא. אני רוצה לראות את האקדח. חוזרת כתוכי: אם היה אקדח המוצמד לרקת החייל, כפי שהעידה החיילת, היינו רואים אותו.
        עיין שוב בדברי נוביק בידיעות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        א. ראית תמונה של אקדח על האדמה. כמובן שתמיד אפשר לטעון שהושתל או הוצא מכיסו.
        ב. בסרטון הוא נראה לופת את החייל במשך כמה שניות. אם בידו השנייה אקדח, שוב, אי אפשר לדעת, ואף אחד לא יכול לייצר לך תמונה שלא צולמה. גם לא דובר צה"ל.
        ג. נוביק – הוא היחיד כרגע שכותב זאת. מאיפה המידע? למה אחרים לא כתבו גם?

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        "לייצר לי תמונה שלא צולמה"? זוהי מצלמת אבטחה. כל האירועים מצולמים נון-סטופ.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        עוד רגע תבקשי ממני לצלם את הירח בטלפון שלי, ולהראות לך את דגל ארה"ב שם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        הגם אתה ברוטוס?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        למה ברוטוס?
        זה דיון ענייני לגמרי.
        אני מנסה להבהיר לך את מגבלות הטכנולוגיה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כי אין שום דבר ענייני במה שאתה אומר. שום מגבלות טכנולוגיות. אין אקדח, נקודה, למרות שכל האירוע תועד.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        בחיי שאני לא מבין.
        בסרטון בפעם הראשונה שנשלחת יד ימין שלו לעבר השוטר היא נשלחת לאט מאוד ובתנועה מוזרה מלמטה למעלה ואז לכיון השוטר (יכול להתפרש כשליפה וכיוון לראש – אגרוף זה לא היה). בנוסף מופיע ניצנוץ.
        משם זה הופך לדוגפייט. יכול להיות שזה מה שהיה, יכול להיות שלא.

        אלב לפי מה את טוענת שאין אקדח? לפי זה שאיכות הצילום של מצלמת האבטחה לא מאפשרת לראות פרטים?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        את חמודה כשאת ככה.
        תשמעי, אני לא יודע מה את עשית בצבא.
        אני צפיתי וניתחתי לא מעט תצלומים מהסוג הזה (וגרועים יותר), וקיבלתי החלטות מבצעיות על סמך זה.
        בנוסף, אני בא מרקע טכנולוגי רלוונטי (ללא קשר לשירות הצבאי).
        עד כאן לי יש יותר גדול.
        אני אומר לך שאי אפשר מהסרטון הזה להגיד אם יש אקדח או אין אקדח.
        אני לא יודע על מה את מסתמכת כשאת קובעת חד משמעית שאין אקדח.
        אם זה נובע רק מהעובדה שדובר צה"ל לא שם עיגול "אקדח" באיזשהו שלב – זה ייאמר רק לזכותו שהוא לא ניסה ליצור יש מאין בהצגת סרטון.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        האקדח צולם והוצג בחדשות. ממה שראיתי, מדובר באקדח דמה מברזל. לא ממש אקדח צעצוע אלא ריפליקה שבזמן ארוע אין שום סיכוי להבדיל בינה לבין אקדח אמיתי.

        למה את בוחרת להאמין לצד שנתפס כבר באין ספור שקרים ודורשת הוכחות (שלא תמיד ניתן לספק) כמו צילום וידאו שתוכלי להבין ממנו האם היה אקדח והאם הוא הוצמד לרקתו של השוטר בעמדה?
        אם לא היתה מצלמה מעל העמדה, היית מטילה ספק גם בעצם ביצוע התקיפה כפי שאת מטילה ספק בשליפת האקדח?

        אגב, מה ציפית לראות? סצינה מסרט של סטיבן סיגל.
        כבד השמיעה הצנום מצמיד אקדח לרקתו של השוטר שקופא במקומו ומולם שוטרת מכוונת נשק ויורה לו אחד בפוני?

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לפני פרסום הסרטון היא אכן הטילה ספק כבד בעצם התקיפה.
        עכשיו זה מקצה שיפורים.
        ——————
        V: למה אתה מעוות? עד הבוקר לא ראיתי את הסרטון. עד הבוקר הסתמכתי על דברי החיילת. הבוקר מתברר שאין אקדח. אני לא "משפרת לאחור", אני בוחנת הכל שוב לאור הנתון החדש.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        את התמונה של האקדח הבאתי בפוסט. זה בדיוק מה שראית.
        להפך, אני בוחרת להאמין לסרט של דו"צ.
        לא של שום צד אחר.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        למה אני מעוות?
        לפני פרסום הסרטון כתבת בין השאר את זה:

        איזה סיבה הייתה לנער בלתי חמוש להתנפל על שלושה חיילים עם חפץ בלתי מזיק?

        בנוסף תיארת את צנימותו, יום הולדתו, עוגה וכו'.
        יש בזה הטלת ספק בעצם התרחשות התקיפה שהובילה להריגתו.
        את וחבריך יכולים להמשיך לשחק בנתונים שאתם ממציאים לעצמכם.
        אני הפסקתי בגיל מסויים לשחק בנדמה לי.

        אהבתי

      • השאלה היא האם קרב אגרופים ודחיפות צריך להיגמר במוות.

        בוודאי שלא. אני בטוח שכל חייל בריטי, אוסטרלי, שוודי, אמריקאי, קנדי או צרפתי (וכדאי בהזדמנות להדגיש את המבטא כחלק מהפיכת התקיפה ל"קרב דחיפות")- סופג אגרופים ממוסלמים כחלק משגרת השיטור. נשפך לך הפופקורן.

        אהבתי

  8. minister of foreign affairs הגיב:

    בועז מודעי (השגריר) ואשתו נורית (הסגנית) הנם שני דיפלומטים בשירות החוץ.
    תקנה מקוממת ומוזרה בתקנון שירות החוץ אוסרת בעקרון על העסקת שני בני זוג כשליחים בחו"ל. כך יוצא, שאחד מבני הזוג של זוגות רבים המכירים במהלך שירות קרוב במשרד, נאלץ פעמים רבות להסתפק במשרת "מזכירה", "מתרגם" וכו', על מנת שבן/ בת הזוג יוכלו לתפקד כשליחים. כך יורדת לטימיון יכולתו והכשרתו של בן הזוג, והכל על טהרת אי העסקה כפול כשליחים (אין לי מושג ממה זה נבע, ואין לי כח לחפש הצדקות לתקנה המעצבנת הזו).
    מודעי ואשתו, הנם פורצי דרך במובן ששניהם מונו לשליחים באירלנד ומתפקדים באופן מלא בהתאם להכשרתם (ולאור הכתבה לעיל, ניתן לפקפק בכך). זהו תקדים שמשמח רבים מעובדי משרד החוץ, שתאמינו או לא, לא נישאים בפועל על מנת לא לטרפד סיכוי שירות בצוותא במדינות ניכר.
    היתה עליהם כתבה בשנה שעברה במעריב אם אינני טועה, אך לא הצלחתי לאתרה ברשת.

    אהבתי

  9. השאלה, שלי לפחות, הייתה איך הגיע הפלסטיני לכזו קרבה אינטימית לשוטר מבלי שזה יגיב.

    ברור לא? ארגוני זכויות אדם הרעיפו נאורות על מערכת המשפט, בהמשך המדרון החלקלק היא חילחלה למערכת הפוליטית ומשם לצבא. לכן אין נוהל מעצר חשוד על מיידי אבנים או פתיחה באש על מיידי בקבוקי תבערה.

    אהבתי

    • אזרח במיל' הגיב:

      בחברון לפני כמה שנים, בסיטואציה קצת יותר "חמה", נורה למוות פלסתינאי שהלך ברחוב עם מקדחה. לא יודע מה בדיוק היה בארוע ההוא והאם בנסיבות הנתונות הירי היה מוצדק.
      אבל אז היו שואלים למה ירו מרחוק ולא התקרבו אליו.

      מזכיר את הבדיחה על האריה, הדב והשפן שיצא לתו"ס בשוק בחברון וקיבל מכות בין אם שם כומתה ובין אם שם קסדה.

      אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    אז מה היה לנו?
    כל הטענות על הנער הצנום כבד השמיעה שרק ירד לקנות עוגה ביום הולדתו שלא הגיוני בכלל שתקף חיילים עם חפץ בלתי מזיק ולכן נרצח על לא עוול בכפו הלכו פייפן, וכל מה שנותר הוא להתווכח למה אי אפשר לראות אקדח דמה בסרט אבטחה שמצולם מגובה רב בו גם ב-M-16 בקושי ניתן להבחין.
    כמו חיילי צה"ל, גם אתם למדתם "לשפר לאחור".

    אהבתי

  11. הפרובוקציה החדשה של שגרירות ישראל באירלנד . הכותרת נאורה להפליא. שיועיל הכתב לבדוק כמה פלסטינים נוצרים היו בבית לחם וכמה נשארו בה. מומלץ שיברר עם הנוצרים שכבר היגרו ולא עם נציגי המוסלמים המקומיים. הממצאים שיגלה תקפים לכל ריכוז נוצרי במזרח התיכון. לבנון, מצרים, סורה, ישראל, הרשות, עזה- בכל מקום הנוצרים שיכולים מהגרים ממדינות ערב.

    אני לא מוצא שום סיבה שהשגרירות לא תסביר לנאורים הקתולים מה הפלסטינים מעוללים לנוצרים. הסברה חלק מתפקיד השגרירות והגיע הזמן שאוהבי הצלוב יבינו למען מי מפגינים.

    מעניין איך הכתב מכנה את הדיווחים הפלסטיניים על פציעתו או מותו של החירש, תמים, רועה, קטין, חובש, מוסק, פקיד ושאר הבלתי מעורבים שנפגעים בעימותים עם צה"ל.

    אהבתי

  12. מישהי הגיב:

    מירב ארלוזורוב אומרת:

    הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים (בקרב יהודים בלבד) הם 72 נקודדות – פער עצום.

    אבל לפי הגרפים בכתבה הפער בפינלנד (הומוגנית ושוויונית באופן יחסי) הוא יותר מ-200 ועבור רוב המדינות יותר מ-300. גם אם הפער באמת עצום, אין במספרים האלו בלבד ראיה לכך שזה נובע מחוסר השקעה בפריפריה. פערים בין חזקים במתימטיקה לחלשים במתימטיקה יכולים לנבוע גם משיטת לימוד שמשאירה את החלשים מאחור בכל בי"ס. המסקנה שלה מנותקת מהנתונים שהיא מביאה.

    היא טוענת שבאף מדינה מתקדמת לא היו ציונים נמוכים כל כך לחמשת האחוזים התחתונים. צריך לזכור שפה נכללים גם ציוני הערבים. אז ככה, לאוקראינה, רומניה וטורקיה, שחמשת האחוזים הגבוהים שלהם הם גבוהים מאוד, יש ציונים נמוכים יותר מלישראל בחמישה התחתונים. ואם מתייחסים למדינות מתקדמות, לניו זילנד והונגריה יש אותן תוצאות עבור חמשת האחוזים האלו, והתוצאות של אנגליה, שבדיה, נורווגיה ואוסטרליה גבוהות רק בקצת.

    אהבתי

    • מישהי הגיב:

      שכחתי להתייחס לכך שהיא תולה את ה"יכולת התחרותית של ישראל בעוד 20 שנה" באותם חמישה אחוזים תחתונים, לפיהם ישראל מפגרת אחרי איראן, אבל האחוזים העליונים הם אלו שאמורים לייצר את התחרות הטכנולוגית אליה היא כנראה מתייחסת. עבור יתרון תחרותי במתפרות ענק לא צריך הרבה אנשים עם יכולות מתימטיות גבוהות.

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      72 נקודות פער בין ה-5% ל-95% בקרב היהודים – זה פער מינימלי בטירוף.
      מדובר במבחן שהציונים בו בטווח כמו בפסיכומטרי – 200-800.
      בפסיכומטרי, סטיית התקן היא 110 נקודות. זה אומר שבין ה-16% העליונים לבין ה-16% התחתונים יש פער של 220 נקודות!
      אין לי כח לחשב מה יוצא בדיוק הפער בין ה-5% העליונים ל-5% התחתונים, אבל זה באזור ה-350 נקודות!
      או שהיא טועה במספר, וזה לא 72, או שמצבנו באמת גן עדן! (כפי שבאמת אפשר לראות גם בהשוואה הבינלאומית, בפינלנד המינימליסטית ביותר בפער יש יותר מ-200 נקודות הפרש).

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        בדקתי ואני יודעת מאיפה היא הביאה את המספר הזה. זה לא ההפרש בציון בין האחוזונים התחתונים לעליונים, זה ההפרש בציון בין בתי הספר בשכבה סוציואקונומית נמוכה לגבוהה. המידע הוא לפי שכבות, נמוכה, בינונית וגבוהה. ההתייחסות שלה די עניינית, אבל חבל שאי אפשר להבין את זה מהכתבה. היא לא מציינת את צמצום הפערים כלל, והיה צמצום פערים של השכבה הנמוכה. אני עדיין חושבת שהיא לא יכולה להגיע למסקנות שהגיעה אליה על פי נתונים אלו בלבד, גם בנוגע לעצימותו של הפער וגם בנוגע למדיניות עליה היא ממליצה.

        והרי הנתונים. תוצאות טימס של דוברי עברית לשנת
        2007:
        נמוכה-420 בינונית-485 גבוהה-497 כללי-484
        2011:
        נמוכה-493 בינונית-521 גבוהה-565 כללי-536

        המרחק של השכבה הנמוכה מהתוצאה הכללית ירד מ-64 ל-43. הקפיצה הגדולה ביותר בציון היא של השכבה הנמוכה, 73 נקודות. מעט אחריה השכבה הגבוהה עם 68. והשכבה הבינונית גם הראתה קפיצה משמעותית אבל קטנה הרבה יותר, 36.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        ולכל הטוענים שבתי הספר נבחרו "בפינצטה", אפשר לראות שגם בתי הספר מהשכבה הנמוכה בלבד קיבלו ציון גבוה יותר מהממוצע הכללי בפעם הקודמת. בנוסף ניתן לראות שבמבחנים של 2007 מספר בתי הספר מהשכבה הגבוהה היה גבוה פי חמש מאלו מהשכבה הנמוכה. אני לא יודעת על פי מה נקבעות השכבות האלו אבל הרושם הוא שלא ההבדל בדגימה גרם להפרש בתוצאות.

        אהבתי

  13. לירון הגיב:

    לגביי החינוך, ראשית אני מבין ששנתיים לא מספיקות כדי ללמד חשבון והבנת הנקרא, וואלה, הגיוני.

    הייתי שמח לדעת, בכיתה א' לומדים לקרוא, בכיתה ד' נבחנו על הבנת הנקרא, אז למה אי אפשר לשפר בזמן כה מועט?

    במתמטיקה אפשר לעשות תואר בשנתיים, אז באמת מספיק עם הטיעונים המגוחכים.

    יש רק טענה עניינית אחת שדורשת הסבר, למה במיצב לא חל שיפור?

    לגביי הפערים, עשו בדיקה של האחוזון ה-5 לעומת ה-95, שזה כמו לבדוק את הפער בין מי שקיבל 700 בפסיכומטרי ל-300, באמת השוואה מעניינת. אני מתפלא על ארלוזרוב.

    חוצמזה, מסתבר שהחלשים בישראל הם מהחלשים ביותר בעולם. לדעתי לא אסון, אלא ששבוע לפני כן סיפרתם על סער הקומבינטור ששלח אותם הביתה.

    השאלה המתבקשת למה החלשים הולכים לעיתונות?

    אגב, ארלוזרוב, טענה טענה טיפשית על כך שאלו לא התלמידים החלשים ביותר כי יש את החרדים. זה כמובן לא נכון, גם אצל החרדים האוכלוסייה מתפלגת פעמונית, ואמנם שם אין ידע, אבל 95 אחוז מהם לא היה נמצא ב-5 האחוזים התחתונים. היא מתקנת, ומדברת על השלכות על שוק העבודה העתידי של החרדים חסרי הידע.

    בנוסף, היא קוראת לחינוך דיפרנציאלי. לדעתי זו שטות. לתת לחלשים על חשבון החלשים?! נוריד את אלה ונעלה את אלה, הכל על מזבח השוויון? אפשר להוסיף לחלשים, אבל למה להוריד לחזקים? חוצמזה, צריך להוסיף גם למצוינים, זה לא פחות חשוב, אם לא יותר.

    אני רוצה להדגיש שעלול להשתמע שאני לא מעריך את ארלוזרוב, להיפך, היא עיתונאית מעולה בד"כ.

    אהבתי

    • לירון הגיב:

      צ"ל על חשבון החזקים

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      באמת מוזר שמירב ארלוזירוב מביאה טענות קומוניסטיות כאלה. טוב, נו, בטח קיבלה הוראה מלמעלה.
      יש אנשים שלא יהיו מרוצים עד שתהייה סטיית תקן אפס (כמובן סביב הממוצע של היום). זו ללא ספק הדרך לכלכלה משגשגת.

      אהבתי

    • מישהי הגיב:

      חוצמזה, מסתבר שהחלשים בישראל הם מהחלשים ביותר בעולם.

      מהחלשים מבין המדינות המתקדמות לדעתה של ארלוזורוב, לא מהחלשים בעולם. מקום 19 מתוך 42 מדינות. מתוך 45 מדינות אם מחשיבים גם את דרום אפריקה, הונדורס ובוצוואנה, שהוחרגו מכיוון שנבחנו שם תלמידים בכיתה ט' במקום ח'.

      אהבתי

  14. bazinga הגיב:

    ידיעה שמתחילה להכות גלים : לפי שינוי המדיניות האחרון של אינסטגרם – החל מה-16 לינואר החברה תוכל למכור תמונות שהועלו אל הרשת החברתית שלה מבלי לשלם לצלם.
    m.cnet.com/news/instagram-says-it-now-has-the-right-to-sell-your-photos/57559710
    תחזית שלי : זה יהיה אייטם סיום מהדורת החדשות היום או מחר(אם משהו דרמטי לא יקרה).

    אהבתי

  15. שועלן הגיב:

    יאללה, שיגיעו כבר להסדר עם ערוץ 10, ואז בטוח נראה את הכותרות "לאחיות אין כסף, לעובדי ערוץ 10 יש".

    אהבתי

    • אלעד הגיב:

      אני קורא בדבריך סניטה בהסתה האוצרית מהיום נגד העבודה המאורגנת? וואו, הצטרף לשורותינו, נשמור לך שלט…

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        הביקורת שלי היא על התקשורת האובייקטיבית.
        על איזה הסתה אתה מדבר?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        על פרסום ההסכם המתרקם מזה כמה שנים כבר בין עובדי בתי המלאכה בנמלים לבין ההנהלה, שנחתם סוף סוף כנראה, וקשירתו עם עניין האחיות. זה נעשה ביותר מדי מקומות מכדי שאחשוב שזה עניין מקרי. אפשר לחשוב שבעיות התזרים של המדינה נובעות מקיומם של ארגוני עובדים שעומדים על שתשלם שכר הולם לעובדיה. יותר מדי כסף הולך לתשלום על עבודה פה, זו הבעיה, בדיוק.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        בנמלים=נמל אשדוד.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        האוצר זה מי שקשר את הסיפורים?
        הרי זה מוציא אותו רע.
        שוב, מה זה שכר הולם? 35,000 לעובד בנמל?
        אכן, יותר מדי כסף שלי ושלך הולך לתשלום משכורות במגזר הציבורי, במקום שנקבל תמורתו יותר שירותים.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        זה רק כאילו מוציא אותו רע. זה וודאי לא מגיע מצד העובדים – באופן מסורתי עובדי הנמלים לא מפרסמים את נתוני ההשתכרות שלהם ולא מוציאים עליהם אייטמים.

        מה שהאוצר בעצם אומר – מאיפה אתם רוצים שיהיה לי כסף לאחיות כשאני צריך לפרנס את חבורת הסחטנים העשירים האלה. שההסתדרות (שהיא שניהם, בעצם) תבוא בטענות אל עצמה. זה האייטם, זה הקשר.

        עיני לא צרה בעובדים בשירות הציבורי. אני מעדיף שירות פחות יעיל שמשלם משכורות נמוכות ליותר עובדים שמתפרנסים ונהנים מבטחון תעסוקתי, מאשר שירות רזה שמוציא עבודה החוצה בתנאי קבלן.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ומה אתה חושב על שירות שהוא גם לא יעיל וגם משלם משכורות גבוהות לעובדים שנהנים מבטחון תעסוקתי?

        אהבתי

      • avi הגיב:

        מורן, די לסובב את הסכין עם השאלות הקשות שלך יא קפיטליסט.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אתה משקר, אי אפשר לראות שום סכין בתגובה שלי.

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        מפת התמצאות – אם ב"לא יעיל" כוונתך לארגון שמשקיע משאבי שכר עודפים על הנדרש כדי לייצר את אותה העבודה באותם התקנים – עבור ישר לפסקה השלישית לתגובה.

        אם ב"לא יעיל" אתה מתייחס לסטריאוטיפים עבשים לגבי מפעלים הסתדרותיים ומייחס אותם לעובדי הנמל אז אתה חוטא בחוסר הכרה של המטריה. הנמלים בכלל ונמל אשדוד בפרט עוברים ועברו התייעלות מאסיבית בעשור האחרון. ההנהלה כרתה הסכמי התייעלות עם כל אחד מהסקטורים, אחד אחר השני. התייעלות כלומר פחות אנשים/מחלקות/אמצעים עושים את אותה העבודה, אבל אלה שנשארים ועובדים קשה יותר מקבלים יותר כסף. זה סה"כ נשמע לי הוגן. סקטור בתי המלאכה ניהל משא ומתן שנים והיה אחד האחרונים לחתום על הסכם כזה, ככל שמשמעות הידיעה היא שהסכם כזה נחתם (אני יודע שהוא בבישול, אני לא מעורב).

        (הנה הפסקה השלישית) – לגבי גובה השכר. במסגרת אותם ההסכמים התקיימו חילופי דורות בנמל. חלק ניכר מהעובדים הם עובדי דור ב' שהמספרים שהצגת הם חלום עבורם. הם לא מרוויחים שכר מינימום אבל אני חושב (וחוזר לדיוננו הקודם) שגם מי שמזיע בעבודה, עובד משמרות חגים ושבתות עבודה לא בלתי מאומצת, יכול להגיע עם וותק ל 15K בחודש, וודאי כאשר הוא עובד במקום עבודה שיכול בנקל להרשות את זה לעצמו, ולא רק מי שאייש ספסלי אוניברסיטה ויושב בכיסא נח במזגן.

        בלי קשר לעובדי הנמל, אני מוכן להוציא לך את העוקץ מהטיעון ולהודות, שבעוד שתכליתה של העבודה המאורגנת היא להגיע לעמדת מיקוח שווה מול המעסיק, יש מקומות שבהם היא מצויה ביתרון כח עליו. מכך שאתה שומע בתקשורת תמיד על אותם 3 מקומות, תניח שזו לא הנורמה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כיף להתווכח איתך. באמת.

        התקיימו חילופי דורות בנמל

        אתה יודע להגיד בערך כמה כמה היום הם דור א' וכמה הם דור ב'?
        אם ייקח רק עוד איזה 20-30 שנה עד שדור א' יפרוש, זה לא ממש עוזר.

        אהבתי

      • אזרח במיל' הגיב:

        אל תדאג עד שדור א' יפרשו המשכורות של דור ב' יעודכנו ויגיעו לאותה רמה. דור ג' מצד שני…

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        לא יודע לומר במדויק. אני חושב שהמצב הוא לא כפי שמתואר בשאלתך, ויש כבר כמה סקטורים שבהם דור ב' שולט בועד (כלומר מהווה רוב מהאלקטורט).

        תודה – אני מתפרנס מלהתווכח, אף פעם לא חשבתי שזה כיף לצד השני…

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אשיב ברצינות: יש מנגנונים הסכמיים של חיסול דור א' ויש כאלה של הקפאת דור א'. בראשון כשפורש אחרון דור א' פורשות עימו הטבותיו; בשני יש מכסה קבועה של דור א', כשפורש הוותיק מהם נכנס ראשון דור הב' במקומו. אם אינני טועה בנמל הונהג הסוג הראשון.

        אהבתי

  16. לירון הגיב:

    ביטלו את פגוש את העיתונות.

    חבל, דנה וייס מצוינת.

    אהבתי

    • JewBoy הגיב:

      גם 'שש עם'
      מהדורת 2 קוצרה לחצי שעה

      אהבתי

    • avi הגיב:

      פגוש את העיתונות עולה בערך שקל וחצי להפיק, לא ברור למה דווקא אותה ביטלו. בטח כדי להפעיל לחץ על מישהו.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ערוץ 2 גם הוציא סרטון תעמולה נגד הממשלה בהקשר הזה.
        יאללה, מה עם איזו עמותה שתתלונן במועצת הרשות השניה?

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        חבל לי על המשרות אם נפגעו, אבל לא חבל לי על הקיצוץ בזרם החדשות הבלתי פוסק אחה"צ. בחמש יש כותרות, בשש יש "שש עם", בשבע וחצי חדשות כלכלה ובשמונה המהדורה המרכזית, שגם ככה חצי ממנה זה אייטמי זבל יחצ"ני.

        הלו – אין באמת כל כך הרבה חדשות, ומי שצופה בטלוויזיה בשעות האלה נחשף למחזור ידיעות בלתי פוסק בערוץ שאמור לספק תוכן ואינו ערוץ חדשות.

        אהבתי

  17. שועלן הגיב:

    אלון עידן חווה התגלות קפיטליסטית.
    עכשיו נותר רק להמשיך את אותו קו מחשבה לגבי ביטוח לאומי, עמותות למיניהן, אונר"א וכו'.

    אהבתי

  18. לירון הגיב:

    קצת אוף טופיק, אבל עשוי לעניין פה אחדים.

    האירוע הכלכלי הגדול ביותר המתרחש עכשיו הוא המו"מ לפתרון הצוק הפיסיקלי בארה"ב, השלכות מאוד רעות הקצר בינוני לארה"ב ולעולם אם לא יגיע לפיתרון.

    במסגרת התגוששות בין הרפוליקנים לאובמה, יש חילופי הצעות.

    הצעת אובמה מאתמול כוללת שינוי של הצמדת גמלאות הביטוח הלאומי מהמדד הרגיל לאיזו המצאה שתכליתה הצמדה נמוכה יותר – זה כחלק מחבילת הקיצוצים שהוא מציע. כלומר, גם דופקים את החלשים, וגם עושים את המהלך הקל שלא מורגש ברגע זה, וזורים חול בעיניי הציבור.

    זו אג'נדה סוציאל-דמוקרטית? העיקר שיעלו מיסים לעשירים והאזרח הקטן ירגיש שניצח.

    מצב המנהיגים היום בעולם בכי רע. כולם מפחדים לעשות את מה שנדרש ועסוקים בהישרדות רגעית.

    וכתוספת, קיצוץ נוסף (לכאורה) נובע מכך שלאור ריבית הפד הנמוכה והמונטיזציה של החוב, האמריקאים מגייסים חוב בזול – אי לכך אובמה אומר, יש קיצוץ אוטומטי שנובע מהריביות נמוכות על החוב. אוי ואבוי.

    אהבתי

    • avi הגיב:

      תגיד לי לירון אתה מחזיק דרכון אמריקאי ? כי משום מה אתה מאוד מודאג מהצרות הכלכליות מעבר לים… תן לי להרגיע אותך, הם יגיעו לפתרון. זה ייפתר ויהיה בסדר…עד המצוק הבא לפחות…ככל הנראה 2014.
      סוציאל דמוקרטית או סתם דמוקרטית, אובמה או לא אובמה, הגלגל כבר התחיל להסתובב והפור כבר נפל. את הנעשה כבר אין להשיב, בטח לא אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה. איש איש לעצמו . אישית אני יכול להמליץ לך על הבהמאס, גם מקום יפה אומרים וגם אין שם מס הכנסה . רבים מעשירי ארה"ב מכינים להם שם בית יפה לעת צרה ויגון בדקות אלו ממש. מי שלא ייסע, יישאר איתנו כאן לחסות בצילה של מדינת הרווחה שעוד בוא תבוא . יהיה כיף, תישאר.

      אהבתי

      • לירון הגיב:

        אין לי. לא ממש הבנתי על מה אתה מדבר.
        אבל אם שם יהיה רע גם פה נחטוף.

        אהבתי

      • avi הגיב:

        אני אשתדל להיות קצת יותר ברור הפעם: זה כבר לא באמת עומד לשנות מה יעשו ואם לכאורה יצליחו או לא להגיע לפתרון. כל פתרון שימצאו יהיה זמני בלבד גם אם כותרות העיתונים יודיעו בחגיגיות שאחרת. כלכלות המערב עברו כבר את נקודת האל-חזור ובכל מקרה הכסף כבר החל לברוח למקומות אחרים ולא יחזור עוד. מי שיכול ויודע מתכונן ודואג לעצמו ומי שלא כמו רובנו יישאר לאכול את הקש. זה כול הסיפור על רגל אחת.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s