הראשיות
הכות' הראשית של ידיעות מדברת על מיליון ילדים עניים בישראל. החיים על פי ילד רעב בן 12.
(בישר"ה, ע' 13 35.6% מילדי ישראל עניים).
גם בשער הארץ מופיע הדוח "ילדים בישראל 2012 " שהגישה המועצה לשלום הילד לנשיא המדינה. אחוז הילדים מתחת לקו העוני אומנם מופיע בריבוע צבעוני, אבל כות' הידיעה (מתחת לקפל) היא "זינוק במספר הילדים בבתים חד-הוריים". באתר הכות' מתייחסת לעוני.
החלוקה היא כזו: 65.8% ילדים ערבים
24.2% יהודים.
במעריב הדו"ח מופיע בידיעונת טור צד בע' 21 כשהכות' היא "יותר מ-905 אלף ילדים עניים".
על פי הארץ, "הדו"ח מצביע על כישלון השיקום של נוער עבריין: כ-70.5% מכלל האסירים הקטינים חזרו למאסר כעבור חמש שנים ממועד השחרור של המאסר הראשון, 42.0% חזרו למאסר כעבור השנה הראשונה לשחרורם".
ע"פ ישר"ה: "בתחום עבריינות הנוער ומעורבות ילדים ובני נוער בפלילים נרשמה ירידה: מספר התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים ירד בתוך עשור ב-13.4%".
והנה הדו"ח עצמו. ונספחיו 1. 2.
הראשית של מעריב: חברים בוועדת המינויים: הבנו שבן אריה צריך להיבחר.
פרשת ליברמן מופיעה בע' 6 בידיעות: היועמ"ש שוקל אם להמשיך את החקירה. הכות': "אישום בהמתנה".
כות' ראשית בעניין ליברמן גם בהארץ: "הפרקליטות שוקלת לגבות עדויות נוספות".
והמרכזית של ישר"ה: "מסתמן: הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר" על פרשת חנין זועבי.
הארץ מרחיב על הפסילות הצפויות בראש עמ' הבית. כך גם nrg.
האקדח שלא ירה
בשער הארץ ובע' 7 (זה העיתון היחיד) מובא ניסיון ההסבר של גדעון לוי ואלכס ליבק לפרשת האקדח ("כרוניקה של אקדח צעצוע") ולאירועי המחסום (אולי כהמשך לדיון שהעליתי אתמול כאן ולרבשיח עם המגיבים), כולל עוגות היומהולדת, כבדות השמיעה (רוב אחיו כבדי שמיעה, וזה באמת עניין גנטי). כפי שאני מכירה את החבר'ה כאן, מיד ימצאו חורים שחורים בדברים. כשלעצמי הדיווח והניסיון לתאר את שאירע, כולל הרבה (הרבה!) סימני שאלה באמצע, נראה לי הוגן לגמרי. אבל אני מבינה שהשם "גדעון לוי" הוא נפנוף בסמרטוט אדום לשניים שלושה אנשים פה.
מהעדויות שאסף תחקירן בצלם בחברון, מוסא אבו-השהש, עולה התמונה הבאה: שוטרי מג"ב קראו לו לגשת אליהם. אז, ככל הנראה, גילו את האקדח: ספק אקדח-צעצוע, ספק מצית, כזה שקונים בשוק של חברון. אביו של מוחמד אומר שמעולם לא ראה את האקדח אצל בנו, ואולי מוחמד קיבל אותו כמתנה ליום הולדתו. פלסטיני צילם את האקדח אחרי שמוחמד כבר נהרג. ראיתי אתמול את התמונות: בחשכת הערב, זרוק לרגלי המג"בניקים, הוא נראה כאקדח אמיתי.על פי העדויות, שוטרי המחסום החרימו למוחמד את האקדח, ואז כנראה פרץ מאבק ביניהם, בניסיונו של מוחמד להשיב לעצמו את האקדח. עד אחד סיפר ששמע את מוחמד אומר: "זה שלי, זה שלי". בעיצומו של המאבק הזה, הוא נורה למוות. על פי גרסת צה"ל, מוחמד תקף את המג"בניקים והשוטרת פעלה היטב כשירתה בו. כך זה גם נראה בסרט האבטחה שצה"ל הפיץ, אבל, כאמור, זהו קטע מסרט. בבית האבל משוכנעים שמוחמד לא תכנן לתקוף את השוטרים.
תהמולת בחירות
בליכוד מודים: הרחבת הבנייה היא חלק מקמפיין הבחירות (כפ' 2-3 במעריב)
בשער ישר"ה, נתניהו אוכל פלאפל בעכו.
בידיעות מדווח שאתמול הטיסה טייסת בפעם הראשונה את רה"מ לעכו (כדי לאכול את הפלאפל, כן?)
רה"מ העלה על כך סטטוס בפייסבוק. כמעט 7,000 איש אהבו אותו.
אבל מה, כות' הגג מעל הטקסט בידיעות היא "האישה שאיתו". האם זה לא נכתב במיוחד כדי לעצבן את השרה?
מתקלקלים
דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר לשעבר, על היחסים עם אילן בן-דב.
אריזות החיסכון לא חסכוניות, כך במדינת כל גנביה.
ויש גם את כל מה שעבר על קריימר כשקנה את אריזות הענק שלו.
הסכם השכר עם עובדי נמל אשדוד מעורר "מבוכה וחילופי אשמות באוצר", כך ישר"ה.
לחם עבודה
קשת פיטרה כחמישים עובדים והקפיאה שש הפקות בשלבים מתקדמים.
שש עם ופגוש את העיתונות יבוטלו. מהדורת החדשות המרכזית תקוצץ.
כ-300 עיתונאים הפגינו אתמול מול בית ז'בוטינסקי כשהנושאים המרכזיים הם מצבו של ערוץ 10 ופיטורי אנשי החדשות המקומיות.
הודעה לעיתונות:
בסוף ההפגנה התקבלה הודעה עבור עובדי החדשות המקומיות. בדיון שנערך היום בועדת הכספים הוחלט להאריך את השידורים בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת המתייחס להארכה אוטומטית של חוקים והוראות שעה שיפוגו בסוף השנה בגלל הקדמת הבחירות. המשמעות היא שהחדשות המקומיות יוכלו לשדר עד תחילת מאי 2013. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני אמר בדיון שהוא רוצה לוודא ש 180 עובדי החדשות המקומיות לא ילכו הביתה בסוף החודש. ביום חמישי תדון הכנסת בבקשת הממשלה בהצעות החוק הנוגעות לערוץ 10 ולחדשות המקומיות.
משתכשכים בביצה
בפירמה של גלובס יש ידיעה קצרה של יובל אביבי על כך שהתקשורת לא מתייחסת מספיק לספר של עדי מרקוזה-הס על ידיעות. הכותבת מספרת שעברו 13 שנים עד שיצא הספר, כי ההוצאות לא רצו להסתבך, ועכשיו טענתה וטענת הכותב היא שלא מספיק כלי תקשורת מסקרים אותו. העין השביעית, רינו צרור, הארץ, לונדון וקירשנבאום לא נראה להם מספיק. הם שואלים: למה לא ידיעות, מעריב, ישראל היום וערוץ 2. את מעריב וידיעות אפשר להסיר מהרשימה, כל אחד מסיבותיו הוא, כך לדעתי. בישראל היום? לא יודעת למה לא מסקרים. אולי למשל כי אין שם מוסד ביקורת ספרים נרחב ורב עוגנים. באשר לערוץ 2 טענת אנשים מהתחום היא שזה פשוט לא מעניין מספיק במובן הרייטינגי. על גלובס אביבי שוכח לכתוב.
– ליאורה גולדנברג-שטרן בראיון ענק ורב לכלוכים על שב"צ, על הנאמנים ועוד.
– תבוסת הכתבים הפוליטיים.
– פרוספריטי ברדיו האזורי.
ובינתיים במעריב
כך נראה הסכם הפרילאנס עליו מתבקשים עיתונאי מעריב (הפרילאנסרים, לא השכירים) לחתום:
הסכם התקשרות מעריב (פדף. שווה לעיין. גם לעו"דים שבינינו)
עידו רוזנבלום VS מעריב ולהפך. וגם את יונית לוי הצליחו לשרבב לכותרת. ולשרבב זו המילה המתאימה.
הקרמבו של ציפי לבני
בדקה עשר של צינור לילה אפשר לראות את ציפי לבני מקווצ'צ'ת קרמבו חף מפשע למוות. במקום להתענג עליו, מלמטה או מלמעלה, מהפסגה א מהביסקוויט, ביס ביס, קרם קרם, היא מעדיפה למחוץ אותו למוות במכת אגרוף קלה, כדי שתוכל לנגוס את כולו בבת אחת. אז אחרי הטבח הזה תבחרו בה?
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
המתאבדים של אישתון
ועוד דבר מה מעניין בצינור לילה, התייחסות צה"ל לתחקיר המתאבדים של אישתון.
אל"מ במיל. ד"ר חיים קנובלר, לשעבר רמ"ח בריאות הנפש בצה"ל:
(צוחק) זה בערך קרוב לשליש. זה משהו בסביבות 15-20 לשנה בשנים האחרונות. וזה ירד משלושים פלוס מלפני חמש-עשר שנים בזמן שהצבא בשנים האלה גדל. זאת אומרת, זה ירידה בערך בחמישים אחוז בהתאבדויות חיילים בצה"ל. מת במוות לא טבעי שחשוד כהתאבדות, אם הוא היה נכה צה"ל, נכה משטרה, נכה ש"ב, נכה מוסד וכו'. זה דו"ח (צוחק) של כל מי ששייך לכוחות הביטחון. יש בלוגר ולא יודעים מיהו, הוא כותב וכו' (צוחק). זה הסיפור, בקיצור, אף פעם לא להאמין למה שיש ברשת.
גלי גינת מסרה מצה"ל שב-2011 היו בצה"ל 21 מתאבדים, ואת נתוני 2012 ימסרו בעוד כשבועיים, סוף השנה.
חזקים במתמטיקה ובתנ"ך
מיכאל הנדלזלץ על חידון התנ"ך, המבחנים במתמטיקה וגדעון סער.
יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, עונה למירב ארלוזורוב.
היא מזכירה את הידוע, כמובן:
מספרים, נתונים והערכות אינם כה אובייקטיביים כפי שאנו נוטים לחשוב. אפשר לארגנם, להציגם ולפרסמם בדרכים שונות, שיוצרות כמובן הדמיית מציאות שונה לחלוטין. ככל שפרסום משפיע על היוקרה של האחראי עליה, גוברת הנטייה לשנות את הנתונים בהתאם לצרכים.
צהוV
גדעון סער וגאולה אבן באנשים. כל מה שרציתם.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אינסטגרם לא תמכור את תמונות המשתמשים.
שני סטטוסים נמחקו בימים האחרונים:
אלעזר שטרן פתח עמוד פייסבוק, העלה סטטוס שזכה לביקורת (מפגש עם משפחות שכולות) ואז מחק אותו.
יאיר לפיד העלה את סטטוס המים המפורסם על תאגידי המים ואז זכה לביקורת עניינית שהוכיחה שאין לו מושג על מה הוא מדבר (אבשלום חלוץ במארקר פירט, וכן אחרים ברשת), ומחק אותו.
תג המחיר של הפוליטיקה החדשה.
מה עם עונה חדשה לקומיקאים במכוניות שותים קפה? כמה אפשר לחכות?
מח' הגהה מצחקקת
עורכי המארקר (ע' 20) לא לקחו לעצמם את החירות לתקן ליולי תמיר את הטקסט. או שתקנו הפוך.
וגם באתר כמו מאומה לא קרה.
בידיעות, ע' 10, מופיעה בוקסה על מכירת כלי נשק באמריקה. אלא שלבוקסה הזו יש שתי גרסאות. למשל, בעיתון שלי היא תקינה לגמרי, אך בעיתון שמישהו שלח לי מופיעה מילה חסרת פשר, עמובים. מה היה צריך להיות כתוב שם? אתמהה.
לפני פיזור
אנקדוטה: הרציתי אתמול איפשהו, וסיפרתי על תחילת דרכו של הבלוג. האנשים (לא תינוקות של בית רבן), שאלו אותי, בשתי הזדמנויות שונות: אז איך נוספו קוראים לבלוג? הם הפכו לחברים שלך?
כלומר, המחשבה שלא היה עדיין פייסבוק לפני שבע שנים, ושיש דבר כזה זנב ארוך, או הפצה ויראלית בין אנשים, לא עלתה על דעתם. חברים בפייסבוק, The only way.
ולווט אנדרגראונד 
אורן, צחקת על הכינורות.
ובכן.
וסוף סוף הרשות השניה מתחילה לעשות קצת סדר.
אהבתיאהבתי
התחקיר ותיק, ואתה רוצה להתיחס לכל דיווח שלילי על ראש הממשלה או עיתונו, כאיום מאפיונרי, נו טוב, פוטינזציה של השיח.
אהבתיאהבתי
נו, אני לא באמת חושב.
אבל בהחלט יש מצב שזה משמש קלף מיקוח מאחורי הקלעים.
אהבתיאהבתי
ויש מצב שלא. החלטת לעבור למחנה הקופצים למסקנות.
אהבתיאהבתי
לקטע של אבשלום חלוץ בדהמראקר על יאיר לפיד נתנו כותרת "לא מחזיק מים".
לדעתי ביטוי משקף יותר היה "יאיר לפיד, יצאת חומוס".
אהבתיאהבתי
בסרטון על גאולה וגדעון במאקו (ר' מדור צהוV), חברתה לתיכון מספרת שבכיתה י', כשלכל החברות היו בחדר פוסטרים של כוכבי פופ ורוק, לגאולה היה פוסטר של בנימין נתניהו על הקיר, והוא היה הרף שכל האחרים לא התקרבו אליו. אתמהה: גאולה נולדה ב-1972, כלומר למדה בכיתה י' ב-1987-88 בערך. הייתכן שכבר אז צצו פוסטרים של בנימין נתניהו? (בלי להתייחס לטעמה המוזר של הגאולה בגברים) מי בכלל חשק אז בפוסטרים שלו? הרי אז הוא רק שב מחו"ל והצטרף לליכוד? או שהעלמה אבן חשה כבר אז שהוא יגיע רחוק 👿
אהבתיאהבתי
מגיב בשם שי זוכר ראיון משנות ה-90' בו היא הודתה בהערצתה את שגריר ישראל באו"ם נתניהו, שאכן כיהן בתפקיד בשנים 84-88.
הכל מסתדר.
אהבתיאהבתי
נערה שמעריצה שגריר באו"ם שמלווה שיער מצד לצד זה לא בדיוק 'הכל מסתדר'. צריך הרבה משאבים כדי לתקן דברים כאלה. גם לא היתה שממה, היו אלטרנטיבות. ספוקי.
אהבתיאהבתי
מזל מועלם מסבירה באנארג'י באופן ברור את הסיבות לפתיחת החזית בעניני אישורי הבניה של נתניהו.
לדעתי גדעון לוי כתב בצורה עובדתית ומאוזנת. וזה מפתיע אותי. הסיבה היחידה שיכולה להיות: הוא מבין שקשה למצוא דופי בהתנהגות החיילים.
הסיפור האמיתי נראה ברור מן הכתבה:
נער שהוא מתאבק מקצועי מתעצבן שמחרימים לו במחסום אקדח שנראה אמיתי ומגניב.
בטחון עצמי מופרז, חוסר מחשבה של בן טפש-עשרה, וקצת קנאה ב"הרואיות" של אחיו הגדול (רוצח יהודים מורשע ששוחרר בעסקת שליט), גורמים לו להראות לחייל מי יותר גיבור.
החיילים מופתעים מהמיומנות הנער המתאבק שכנראה יודע איך לופתים יריב, החיילת יורה בו, וזהו.
עוד מוות מיותר שנגרם מסיטואציה בלתי אפשרית.
אהבתיאהבתי
זועבי נפסלה בוועדת הבחירות וחורוביץ מזדרז לעשות קולות של נאורות:
אוטוטו בגצ"נו ילמד את כולנו שיעור בהלכות המדרון היהודי. עוד יומיים למניאק.
אהבתיאהבתי
אסור לפסול מועמדים לכנסת בגלל דעותיהם. אם אתה רוצה להשתמש במרמרה כדוגמא לעשייה עליך לפנות לממשלה שהחליטה לא לנקוט בהליכים משפטיים כנגד משתתפי המשט כולל המחבלים מהIHH.
אהבתיאהבתי
כל עוד הם לא שוללים את קיומה של הדמוקרטיה היהודית שלי- אהלן וסהלן. ברגע שמהללים טרור ומנסים לפגוע במדינה כיישות מדינית אין להם מקום בבית הנבחרים הישראלי ורצוי שגם זכות הצבעתם תשלל.
האמת, זה די פשוט וחלק שכח:
אהבתיאהבתי
-מפי האתון:
אהבתיאהבתי
תיכף תתחיל לצעוק "הסתה" כמו שמאלני. במדינה ימנית כל אחד זכאי לייצוג ללא קשר לדיעותיו. אם הגברת עברה על החוק יש לתבוע אותה בבית משפט ושם יש גם צורך בראיות שנבחנות על ידי בית המשפט. טוב שוועדת הבחירות מבוקרת בבג"ץ.
אהבתיאהבתי
לגבי האריזות הגדולות והשוואת מחירן למחיר הקטנות יותר. אני לא חובבת תיאוריות קונספירציה, אבל באמת שאיני מבינה: כל כך פשוט לפתור את הבעיה הזו ולהקל על הצרכנים. כאן (צפון קליפורניה) על כל תגית מידע המופיעה על המדפים ישנו סימון של המחיר הכולל ולצידו, בקטן מימין, המחיר ליחידת מידה. כמעט תמיד המחיר ליחידת מידה באריזות גדולות יהיה נמוך מבאריזות הקטנות. כך, בעומדי מול המוצר, מאוד פשוט לי להחליט אם היום מתאים לי לשלם קצת יותר ליחידת מידה פשוט כי איני צריכה את הכמות הגדולה, או ההיפך.
אהבתיאהבתי
גם כאן.
אהבתיאהבתי
בישראל? אז על מה התלונות, אני לא מבינה? התגובה שלי הייתה בעקבות אחד הציטוטים בכתבה (להלן), לפיה הצרכן לא ממש יכול לערוך את ההשוואה (בהנתן ואנו פוסלים את העמידה עם מחשבון מול כל מוצר).
הנה: "אנו רואים כל הזמן ובכל הרשתות שאריזות החיסכון של מוצרים מסוימים יקרות יותר מאריזה רגילה של אותו המוצר. בחנויות ובמרכולים לצרכן אין שום כלי לזהות את התופעה". ההדגשה שלי, כמובן.
אהבתיאהבתי
יפ.
כל חנות ששטחה גדול מ-100 מ"ר חייבת לסמן מחיר גם לפי יחידת משקל/נפח.
שימי לב שההשוואה בוצעה בכלל באתרי הקניות און-ליין ולא בסניפים.
לא בדקתי אתרים אחרים, אבל אני יודע שבאתר של מגה מצויין גם מחיר לפי יחידת משקל/נפח.
אהבתיאהבתי
חן חן על ההסבר 🙂 ככלל, אני מעדיפה לבסס דיעותי, עד כמה שניתן, על עובדות.
אהבתיאהבתי
טמקא מדווח על תקרית במגרש הטניס, אבל לא מביא את הרקע, רק בגלל שהוא ראיון במעריב.
אהבתיאהבתי
טור מעניין של איל מגד על פלדחי.
אהבתיאהבתי
אם היו כאן 100 אמנים ואנשי תקשורת בולטים שיכולים להגיד 'דת השלום' ולהשאר מועסקים, רלוונטיים ורצויים -דיינו. אמונה יוקדת.
אהבתיאהבתי
וזה מה שהוא אומר שם:
אהבתיאהבתי
השני מנחם זטורסקי
אהבתיאהבתי
למומחי הצבא.
מיהם הקצינים בתמונה ליד ליפקין שחק? שנה בערך?
אהבתיאהבתי
לימינו כנראה יורם יה-יה יאיר.
אהבתיאהבתי
ההסכם שעליו נדרשים לחתום העיתונאים מול מקור ראשון הינו כתב כניעה ולא הסכם העסקה. אפילו עבודה בזנות מכבדת את בעליה יותר, שם התשלום לפחות הוא במזומן. אפילו מתביעות דיבה הכותב לא מכוסה והוא עוד מתחייב מראש לפצות את העיתון עבור כל נזק שיגרם לו, שלא לדבר שתנאי התשלום לקוחים אולי מענף המוסכים ועוד מיני עזים שהכניסו בהסכם המקוצר הזה.
אינני עו"ד אבל בכל מקרה כל מי שחותם על הסכם זה דמו בראשו.
השלב הבא שנשאר הוא הסכם שבו העיתונאי עצמו ישלם לבעל העיתון מכיסו עבור הזכות לראות בפרסום כתביו. לאור השכר ותנאי העבודה בענף העיתונות ברוב המקומות נראה לי שכל עבודה אחרת עדיפה על פניה. להתאבד אפשר גם לבד, לא צריך לשם כך את עזרתם האדיבה של בן צבי נס ושות'.
אהבתיאהבתי
תתפלא, אבל עיתונאים חותמים על הסכמים דרקוניים מקדמת דנא, או לפחות בשנים האחרונות – ולא רק במקור ראשון. למשל: הטקסט שמסרת למערכת לא שייך לך יותר, הם רשאים לעשות בו ככל העולה על רוחם, משל היו סינדיקט אינסטגרם. סתם דוגמה. ויש לי עוד, רק תבקש
אהבתיאהבתי
כל מה שכתבת סביר.
גם פטנטים שאני ממציא שייכים לחברה ולא לי.
אבל שהעיתונאי לא רק שלא יהיה מוגן מתביעות דיבה, אלא גם יפצה את העיתון – זה בלתי סביר בעליל.
אהבתיאהבתי
לדעתי זה לא סביר כלל
אהבתיאהבתי
זה סביר אם האחריות מגולמת במחיר ששולם לכתבה.
כיום כל (שPריק) שמשליך עיסה צהובה על אישיות כלשהי בלי לבדוק עלול לגרום לעיתון לחטוף תביעת דיבה שיכולה לסגור ת'בסטה.
לא מבין את העדר ההתארגנות המקצועית בסוגיה הזאת. למה לא קובעים שכר מינימום ומוקיעים פומבית את מי שעובד נמוך יותר?
אהבתיאהבתי
קודם כל ברור שלא מגולם.
שנית, בשביל זה יש עורכים בעיתון.
אהבתיאהבתי
מה עם ליפקין שחק?
נפטר אחרי סגירת הגליון?
לפני כמה ימים אמרו שהוא נפטר, ולא כצעקתה.
עכשיו כנראה כן
אהבתיאהבתי
כתבתי מספר מילים על אמנון ל.ש. ז"ל ומחקתי מחשש שח.ז. יחלל את זכרו עם הסיפור המשומש ההוא. ת.נ.צ.ב.ה.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שסיפורי החייל הזקן יחללו את זכרו של ליפקין שחק – הוא היה פוליטיקאי וטבעי שיגידו עליו כל מיני דברים
אהבתיאהבתי
יחלל את זכרו …
ת.נ.צ.ב.ה….
הלכת למקווה היום?
אהבתיאהבתי
כבר שבועיים שאני מחכה לה בספידו. ממש קפוא פה.
אהבתיאהבתי
בידיעה של אורן אהרוני בטמקא על "תקרית בין פאר לחזניוק" (טניס ישראלי) – הובאו הדברים הבאים מפיה של שחר פאר. אולי המחבט מס' 1, בטח שלא הרהוטה מס' 1:
"על המשחק הוסיפה פאר: "אני נכנסת לעניינים, היום שיחקתי יותר טוב היא שחקנית יותר טובה מהשתיים ששיחקתי איתם אתמול ואני שמחה שאני כל הזמן משתפר. היום זה היה המשחק החשוב בשבילי וגם מחר זה יהיה משחק מאוד מאוד חשוב אני חושבת שהיום שיחקתי הרבה יותר טוב מאתמול וגם מחר אני חושבת שאשחק יותר טוב ופשוט להתחיל להיכנס לעניינים כי אני מרגישה טוב עם עצמי".
אהבתיאהבתי
שחר פאר מעולם לא היתה מופת של ניסוחים מעניינים או רהוטים – בגלל זה היא לא עיתונאית שחיה מגרושים אלא ספורטאית שיכולה לגמור את החודש 😉
אהבתיאהבתי
מכיר "מאסטר שף"?
נסה פעם לצפות בתוכנית ולקרוא רק את הכתוביות, בעיקר כשגברת אנסקי מדברת.
בערך כמו לשמוע דקלום מהסוף להתחלה
אהבתיאהבתי
האנסקי בהחלט גברת.
אהבתיאהבתי
רגע, אז לפי התחקירן הפלסטיני של בצלם כן היה אקדח?
אבל בסרטון רואים במפורש שאין אקדח! זה נתון!
ומה הקשר לעניין הגנטי, אם גדעון לוי עצמו כותב:
אפילו גדעון לוי לא מאשים את השוטרת. אין סנגוריה טובה מזו.
השיפור לאחור האחרון של המחנה הוא "מה קרה שגרם למחמד לתקוף פתאום את השוטר". אלוהי הפערים.
אגב, אני לא חושב שהוא תכנן לתקוף את השוטרים. משהו שם הקפיץ לו את הג'ננה. זה לא משנה כלום.
אהבתיאהבתי
עוד פעם אתה מעוות את העובדות? האם אמרתי לרגע שלא היה אקדח? לרגע אחד? הרי הבאתי תמונה של האקדח מהרגע הראשון בפוסט הראשון, וחזרתי על כך אתמול.
השאלה היא: האם הוא הצמיד אקדח לרקת החייל, מה שהביא את החיילת להרוג אותו, כי עמיתה היה לכאורה בסכנת חיים. זה עד כדי כך פשוט.
אתה יודע, יש חוקים בעולם.
בסרט לא רואים שום סיטואציה שדומה להצמדת אקדח, מגבת או חתוּל לראש החייל. זה מה שאמרתי!
העניין הגנטי: פעמים רבות כל/רוב בני המשפחה חירשים. לכן טעו וחשבו שגם הוא חירש, כי רוב המשפחה שלו כזו. טעו = כתבו בטעות או במכוון.
אהבתיאהבתי
כן, אתמול אמרת:
אז אולי את לא מנסחת נכון את מה שאת חושבת.
אין לי ברירה, אלא שוב להגיד את אותו הדבר. אם הוא מחזיק את האקדח בידו בזמן ההתכתשות עם השוטר, את לא יכולה לראות בסרטון אם בשלב מסויים הוא מכוון לראשו של השוטר או לכל חלק אחר בגופו. זה גם לא משנה. מספיק שהוא מחזיק אקדח ונאבק בשוטר. מה את רוצה? שהחיילת תחכה עד שהוא יירה?
מזל טוב על איגוף גדעון לוי משמאל. אפילו הוא נותר אגנוסטי בנושא.
אהבתיאהבתי
זו התגובה האחרונה שלי בוויכוח המפגר הזה:
אין אקדח בסרטון. דיברנו אתמול על הסרטון. למה אתה מיתמם וחושב שאני "לא מנסחת נכון?" הרי גם על דברי ג"ל כתבתי שרבים סימני השאלה. מה לא הבנת?
כאמור, זו התגובה האחרונה שלי בנושא.
אהבתיאהבתי
בעיות בהבנת הנקרא? התרגלנו… 😥
אהבתיאהבתי
מן הראוי היה לכתוב במקור 'הבוקר מתברר שאין אקדח בסרטון' ולא "הבוקר מתברר שאין אקדח".
ללא זה זה נראה כאילו הגעת באותו רגע למסקנה שאין אקדח – נקודה. כאילו אקדח יוק.
את פשוט יוצרת את הבלגן. גם בהיתממות שלך בדיעבד.
אהבתיאהבתי
אין גם חיידקים בסרטון.
אגב, אם לפי העדות של הפלסטינים השוטרים החרימו לו את האקדח ונאבקו איתו עליו, איך זה שנוביק מדווח שהאקדח נמצא רק בדיעבד בכיסו?
עוד טענה שמתמוטטת.
אהבתיאהבתי
ורק בשביל לחדד.
אומרים עדי ראייה פלסטינים:
אבל לפי ולווט, בסרטון רואים שאין שום אקדח.
הפלסטינים האלה, תמיד היו שקרנים.
אהבתיאהבתי
הבג"צ היהודי והחיבה הנודעת של המיעוט המקופח והמחונך לסרטי צ'אק נוריס הביאו למוות מיותר. סאגת האקדח היא לא העיקר.
יש כאן עניין הרתעתי ועקרוני כי לחיכוך שכזה יש עדים והדים. אם התמים הקטין היה נעצר ומשוחרר באותו יוםשבוע – איך לדעתכם זה ישפיע על ביטחון החיילים שמשרתים שם?
אלה שמניחים מראש שאגרופים לא מסכנים חיים משתייכים מן הסתם לחבורת הגוש שמעולם לא חטפו סלעים לאוטו. מכה חזקה בנקודה רגישה הורגת-גם אם התוקף לא מתאגרף מקצועי. אם הייתי המפקד של החייל המותקף היה עולה למשפט כי לא ירה בעצמו.
אהבתיאהבתי
הא, עפ"י העדויות האלה ה"אקדח" הוחרם בקטע שלא מופיע בסרט. כך שלא מובנת ההתנפלות שלך.
או שמוצדק לירות במי, שכבר החרימו ממנו את האקדח, ויודעים שמדובר בצעצוע.
נוח לך בתנוחה הזאת עם הרגל על עורק הצוואר של ולווט.
אהבתיאהבתי
כנראה שהוא נאבק בשוטר ולקח ממנו את האקדח בחזרה.
זה מתאים גם לסרט וגם לעדות.
אנחנו לא יודעים אם השוטר הבין שזה דמה, בטח שלא שוטרת אחרת שלא החזיקה את האקדח בידיה, והחלה לראות את המתרחש רק כשידיו של הפלסטיני היו על העליונה (בטרם הגיע חייל נוסף שהצליח לשחרר את החייל הראשון מלפיתתו של מחמד).
שים לב איך כל הטענות קורסות אחת אחרי השניה, ועדיין ממשיכים לתקוף בניסיון נואש להאחז במשהו. למה כ"כ קשה להודות שבמקרה הזה הירי היה מוצדק? רק כי בהתחלה האמינו אוטומטית שלא?
אהבתיאהבתי
מה זה ה"כנראה" הזה, אין לו שום סימוכין. המצאת עדות חדשה הסותרת את עדויות השוטרים. למה אתה חייב להאמין שמדובר בירי מוצדק ולהמציא תרוצים? רק כי בהתחלה הציגו אותה כגיבורה?
אהבתיאהבתי
זו העדות של הפלסטינים:
תוסיף לזה את עדות השוטרים (לפיהם הוא כיוון אקדח), ואת הסרט בו רואים שהוא משתלט על השוטר עד ששוטר נוסף נחלץ לעזרתו.
1+1+1.
אני לא מאלה שתפסו אותה כגיבורה.
אני מאלה שמאמינים שחיילינו לא יורים על מנת להרוג ללא סיבה (פרט לאירועים חריגים מאוד).
אהבתיאהבתי
הבעיה שבעדיות השוטרים או בסרט אין סיטאציה של החרמה וחטיפה מחדש של האקדח. אפשר לקבל שהתאור הפלסטיני שקרי או זה של השוטרים.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שנחשפנו לעדות המלאה של השוטרים.
נחשפנו רק לעדות של השוטרת, שכפי שאפשר לראות בסרטון, ראתה רק את את סוף האירוע. לכן אם בשלב זה הוא השתלט על האקדח, כל העדויות והסרטון מתשלבים לתמונה קוהרנטית אחת.
אהבתיאהבתי
נכון שאמרתי שאני לא מגיבה, אבל החוצפה שלך חסרת תקדים וגובלת בשקר ובגניבת דעת:
שקר!
לפי ולווט לא רואים שום אקדח. זאת האמת.
מדהים להיווכח שאתה לא יותר טוב משאר המתעתעים.
אהבתיאהבתי
אני מציע לך בחום לחזור לדיון שלנו אתמול.
אני אמרתי שמהסרט לא ניתן להכריע אם יש אקדח או אין אקדח.
את טענת שהסרט מוכיח שאין אקדח.
למשל:
וכל זה בתגובה לטענות שלי שמהסרט לא ניתן לקבוע.
לא תצליחי להפוך אותי לטרול. אני רואה בהתפרצויות האלה חן מסויים.
אהבתיאהבתי
בלעת יונס? השאלה היא אם יש אקדח מכוון לרקה, ואת זה לא רואים בסרט.
במידה והאקדח הוחרם קודם לכן, לא היתה סיבה לירי, או הסתרת הפרט הזה מהדיווחים.
אהבתיאהבתי
בסרט רואים שהוא לופת את השוטר עד ששוטר אחר מחלץ אותו.
אם בידו אקדח, יתכן שהוא מכוון לרקה או לכל מקום אחר. אלה רזולוציות שהסרטון לא יכול להראות.
שוב, לא נחשפנו לתחקיר הצה"לי המלא. אני בטוח ששם מופיעים כל הפרטים, כולל עדויות השוטרים האחרים.
ברור שלציבור הוצגה רק עדות השוטרת, וברור שזה היה מהלך של להפוך אותה לגיבורה.
אין זה אומר שהירי לא מוצדק, גם אם האקדח הוחרם קודם לכן ע"י שוטר אחר.
אהבתיאהבתי
ובמשך שבוע לא מתקנים את הדיווח?
לא מבין מה הצורך שלך בתאוריה המאוחדת, אל תאמין לסיפור ההחרמה וזהו. בשיטת ה"גם אם" אתה הופך למצדיק סדרתי.
אני אישית אומר, יכול להויות שהיה איום באקדח, יכול להיות שהוחרם לפני. אין לי דרך לדעת, ולא אתן לדעות שלי להשתתף בהכרעה.
(ואגב גם בסרט, אני מוכן לקבל את האפשרות, שלא ניתן להכריע ממנו על קיום "אקדח" בידי התוקף).
אהבתיאהבתי
א. אני לא יודע אם התחקיר הסתיים.
ב. ממתי צה"ל/משטרה חושפים תחקירים לציבור ביוזמתם? זה תפקיד של העיתונאים לנדנד ולהקשות.
ג. אתה צודק שיכולתי פשוט לשלול את טענות העדים הפלסטינים. בחרתי שלא לעשות זאת, גם בגלל שהן נשמעות לי אמינות (בניגוד לעדויות הראשוניות על נער כבד שמיעה שהלך עם אקדח צעצוע ופשוט לא שמע את הוראות החיילים), וגם בגלל שהן לא סותרות במאום את עדות השוטרת והסרטון, כפי שהראיתי.
ד. אני לא מצדיק סדרתי. אני מצדיק את ירי השוטרת במקרה זה. לפי העדות שלה, היא בדקה את תעודת הזהות שלו בבוטקה, ואז לפתע ראתה שהוא בינתיים השתלט על השוטר ומאיים עליו בנשק. גם אם השוטר הצליח להחרים מממנו את הנשק בשלב כלשהו לפני זה, אין כאן סתירה או טיעון שיכול לפגוע בצידוק לירי מצד השוטרת.
ה. כפי ששמת לב, אני לא הכרעתי שום דבר. אני זה שהשאיר את כל האופציות פתוחות, בזמן שאחרים קבעו שלא היה אקדח (ועוד שלל טענות שהופרכו). גם כעת אני לא מכריע, אני רק מנסה לתאר תמונת מצב מלאה על סמך כלל העדויות.
אהבתיאהבתי
אתם מתווכחים על מה שכבר הסכמתם- אין בסרט אקדח. בעיית תקשורת ותו לא.
אהבתיאהבתי
אתה לא יורד לניואנסים.
אהבתיאהבתי
לכן פרשתי מוועד ההורים בזה הרגע. כמה מלל על זוטות כשאף אחד לא עוסק בתמונה הגדולה. נדהמתי לי ודי.
אהבתיאהבתי
ואני לא מבינה.
כמה אפשר לדוש במותו של הג'ינג'י? זה כבר יותר ממה שדשו בעניין ניוטאון.
.
.
.
נקסט…
אהבתיאהבתי
המאמר של תמיר – עלבון לאינטיליגנציה.
אנלוגויות לא קשורות לכלום – איך קשורה פרשת הלייבור? אהה הבנתי, אנשים מרמים. גם כללי החשבונאות של חברות. פרופסורית לכסת"ח.
גם לשטויות של הנדלזלץ אין לי ממש כח, ובכל זאת, החרדים הוחרגו גם קודם.
עכשיו, לגביי התלמידים שהוכנו למבחן ספציפי במתמטיקה (מעניין, שכדי לא לצאת מטומטמים ממש, לא מדברים על חומרים ספציפיים בהבנת הנקרא).
אז הנה, כבר בדקתי את זה אז, מצורף קישור, למבחן.
מי שקצת מבין במתמטיקה, יכול להיות מבסוט אם התלמידים הוציאו ציונים גבוהים במבחן כל כך מקיף – ובטח מבין שהטענה על מבחן ספציפי מגוחכת, זה מאוד דומה לפסיכומטרי, וגם לפסיכומטרי מתכוננים ויש מי שמוציא 700 ויש מי שמוציא פחות.
אהבתיאהבתי
עצובים, לשאלתך.(מודעת ידיעות, העמובים)
אהבתיאהבתי
הכוונה היא שהם אחרי אכילה של הרבה מאוד עמבה על כל המשמעויות הנובעות מכך.
אהבתיאהבתי
אל תיעלב מהאדומים.
הגבעוליים חזקים בתקינות הפוליטית ודי חלשים בסיחים.
אהבתיאהבתי