אמנון ליפקין-שחק
פרידה מגיבור, פרידה מגיבור חיל (מה ההבדל? מיהו גיבור?) וקצין וג'נטלמן (בשלושה עיתונים). מה היינו עושים בלי הסרט הזה בדסקים.
מה שכן, קונצנזוס רחב יריעה (הכפלה גורעת, לא?) על אמנון ליפקין-שחק ז"ל, שהיה, כך מספרים, אדם משכמו ומעלה. ואפילו בכיתי כשפרס סיפר אתמול איך התקשר אליו אל"ש בראשון לפנות בוקר כדי להיפרד ממנו.
הספד הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שהועבר לכל.
בהמגזין יש כתבת שער (ויקיפדיה מורחב) עם כיתוב מופתי: "ליפקין שחק ואישתו טלי. למרות נישואיו לעיתונאית הוא סלד מהתקשורת", עם משפט דומה (ומופרך) בטקסט.
מעריב: כפ' 8-9, הספדים שונים.
ישר"ה, ארבעה עמודים ראשונים. ידיעות – חמישה.
בהארץ ע' 3. אחרון הנסיכים.
מייל מאלדד יניב לקוראי #ארץ חדשה.
זה היה בשנת 2000. אמנון ליפקין שחק היה שר בממשלה. אהוד ברק היה ראש הממשלה. אני הייתי ראש המטה האישי של ברק. פקיד ממשלתי. פרשת העמותות היתה בחקירה. הכיסא של ברק רעד. ברק חשב שהדרך לטשטש היא לגרום לפתיחת חקירה פלילית נגד מפלגת המרכז. נשכרו חוקרים פרטיים שהחלו באיסוף חומר על דרכי המימון של מפלגת המרכז. הגשנו תלונות למשטרה בדרישה לפתוח בחקירה. נגד שרים בממשלה. איציק מרדכי. שחק. גם נגד דן מרידור. הגשנו אותן כמו שפנים. כפונים ציבוריים אנונימיים. זו אחת הפרשות שאני הייתי מעורב בהן. אחת המבישות מכולן. ראש ממשלה מחולל חקירות משטרה נגד שריו כדי לחלץ את עצמו.
כשהתחלתי בתיקון חיי, החלטתי לספר לשחק את הסיפור. את חלקי. ולבקש סליחה. הגעתי אליו למשרד בתיווך חבר. גיל. שחק הקשיב. אני דמעתי וסיפרתי ובעיקר התביישתי. הייתי בטוח שעוד רגע שחק זורק אותי מהחדר. הוא קם מכסאו. בעזרת מקלו. דידה לקראתי. חיבק אותי חיבוק גדול ואמר לי. אתה גבר. היית ילד. אתה לא מכיר את אהוד באמת. ואני בכיתי ואמרתי לו: במקומך לא הייתי סולח.
אני אחר, ענה שחק ועשה תנועת ביטול רבינית בידו. יאללה, תלך לעבוד, אמר לי. מספיק. יש לי עוד מעט ישיבה חשובה.
איש אציל היה.
רבין כזה.
שלום, חבר.
וסליחה.
יואב גלנט
זהו מקרה מעניין. יואב גלנט נוקה מחשד לפלישה לשטח ציבורי, כך ברוב העיתונים: "ניצחון לגלנט בפרשת הבית במושב: 'עדיף מאוחר'"
זו הכותרת ב-ynet. רק במעמקי הידיעה מובאת תגובת משרד המשפטים:
התשריט שאושר מתקן תשריט קודם שהתיימר לספח לחלקתו של גלנט חלק מהחלקה הציבורית שלידו. התשריט החדש תיקן עניין זה ומנע את אפשרות צירופו של השטח הציבורי לחלקת גלנט. לפיכך הצגת הדברים כאילו התשריט החדש הבהיר שלא היתה פלישה איננה נכונה… מכל מקום חוות הדעת של היועמ"ש… לא עסקה רק בעניין זה אלא כללה מרכיבים נוספים שפורסמו ופורטו בהרחבה בשעתו, והדברים ידועים.
וצירוף מקרים שלא מהעולם הזה: אתמול דיווח ידיעות על פריצה שנערכה השבוע לביתו (אחוזתו) של גלנט וגניבת חפצים יקרי ערך.
בהארץ פרשת גלנט מובאת רק בע' 7, בלי אזכור בשער. הארץ, אני מזכירה, הוא העיתון שהביא צילום ממבט על של הווילה המפוארת, וסייע בכך לנטיית הלב של הציבור כנגד הגלנט ואחוזתו. היום, כאמור, העיתון מצניע את הפרשה לחלוטין.
הכות' באתר: "לאחר מאבק של שנתיים: כביש הגישה שסיפח גלנט נגרע מנחלתו".
הכות' בעיתון המודפס שונה לגמרי: "מושב עמיקם הודה: חלק מהמחלוקת עם גלנט נבעה מטעות שלנו במפת נחלתו"
לפני כשנתיים, סביב האפשרות שגלנט ימונה לרמטכ"ל, הגיעה הביקורת הציבורית לשיאה בבג"ץ שהגישה התנועה הירוקה. התנועה טענה בין היתר כי גלנט קיבל מהמדינה 35 דונם לעיבוד חלקאי שלא כדין (מעבר לשטחי הנחלה שלו) ובשטחים אלה נטע מטע זיתים. בנוסף טענה התנועה כי גלנט חרג מהשטחים שהוקצו לו ב–28 דונם נוספים, שגם אותם הכשיר כמטע זיתים. לבסוף גם סיפח שטח קטן יותר סמוך לנחלה שלו, שם בנה כביש גישה עם תאורה. את 28 דונם המסופחים פינה גלנט. התיק שעסק ב-35 הדונם נסגר מחוסר עניין לציבור לאחר שגלנט לא התמנה לרמטכ"ל. נושא הרצועה בשטח 350 מ"ר (כביש הגישה) הוסדר החודש. מושב עמיקם, שאחראי להסדרת ורישום הנחלות, הגיש לוועדה המקומית תשריט חדש לגבולות הנחלה של גלנט באופן שגורע ממנה את השטח.
גם בידיעות אין דיווח כלל בשער, אלא רק ידיעה של בערך חצי ע', בע' 16. הכות': "גלנט נוקה חלקית בפרשת הקרקעות". וגם פה, הכותב, בדיוק כמו הכותבת בהארץ, רז סמולסקי, הוא כתב הנדל"ן, עופר פטרסבורג.
ע"פ הפתיח לידיעה פה,
השטח הציבורי שבו השתמש כביכול להרחבת ביתו במושב עמיקם – סופח לנחלה עקב טעות תכנונית ברשויות. יצוין כי ההחלטה אינה מתייחסת לשתי הטענות הנוספות שהוגשו נגד גלנט לבג"ץ, ולפיהן הכשיר שביל גישה לא מוסדר לביתו ונטע מטע זיתים שגלש מחוץ לגבולות הבית.
[…]
זה היה משחק של הרשויות שאחרים ניצלו אותו וזה הכל, אני מברך את רשויות התכנון על שתיקנו את הטעות שעשו בעבר…(גלנט, אתמול)
בישר"ה יש הפניונת בשער, עם הכות': "אחרי שנתיים: יואב גלנט נוקה מחשד לפלישה לשטח ציבורי". ובע' 9: "רק עכשיו נקבע רשמית: גלנט לא פלש לקרקע"
ועכשיו לעיקר, לעיתון שנלחם ממושכות, שכתב את התחקיר הגדול, מעריב. פה יש כמובן הפניה נרחבת השער, אם כי בתחתיתו (נו טוב, שביתת האחיות ומותו של הרמטכ"ל לשעבר קודמים:
שיטת השקשוקה של יואב גלנט
ספין כזה לא נעשה כאן הרבה מאוד זמן: כמעט אף מילה שקראתם ושמעתם ביממה האחרונה על פרשת הקרקעות של האלוף במיל' לא הייתה נכונה. קלמן ליבסקינד, חושף הפרשה שהובילה לביטול מינויו של גלנט לרמטכ"ל, מעמיד דברים על דיוקם
ובידיעה שלו, ע' 6 בעיתון המודפס, השטח הנרחב והקדמי ביותר מוקדש לסיפור:
במה בכל זאת עסקה הוועדה המקומית…? ובכן, במסגרת ההשתלטויות הענקיות של גלנט על כל קרקע אפשרית בסביבת ביתו, נדון עניינה של רצועת קרקע בת 350 מ"ר שנמתחה לאורך הגבול המזרחי של הנחלה. גלנט עשה בשטח הזה שימוש כאילו היה שלו… בשנת 2001 הגיש גלנט תכנית להוספת 60 מ"ר בנויים לביתו. במסגרת התשריט שצורף לתכנית הוא העביר לוועדה שרטוט של הנחלה שלו כשהיא גדולה ב350- מ"ר מזו שאושרה לו במקור. כשהוועדה אישרה את התכנית והוסיפה עליה את חתימתה, סבר גלנט כי יש לו אישור מהוועדה שה350- מ"ר שייכים לשטחו. על השטח הזה הוא בנה… חניון לששה רכבים וסביבו גדר אבן. במהלך הבדיקות… הוברר כי יש צורך לקחת מגלנט בחזרה את השטח הזה… שופטת בג"ץ אסתר חיות, שהתרעמה על העניין, ציינה כי מדובר ב"טעות שנפלה בתשריט החלוקה החל על הנחלה" … כעת… החליטה סוף סוף הוועדה לגרוע מהנחלה של גלנט את השטח שלא היה שייך לו מעולם. וכך, אחרי שגלנט נאלץ להפרד מ28- הדונמים הראשונים של הפלישה ונאלץ להפסיק לעשות שימוש גם בשתי דרכי הגישה… הושלם המהלך. עכשיו נפרד גלנט סופית גם מה350- מ"ר האחרונים…
אז איך בכל זאת… הבינו כמעט כל כלי התקשורת ש"גלנט נוקה מפרשת הקרקעות?" …עוד פרק… בסיפורה של עיתונות שהתעייפה מהעיסוק המטריד בעובדות.
אחותי
שביתת האחיות הסתיימה. ע"פ כלכליסט הן יקבלו תוספת של 14%. ע"פ הראשית של הארץ: 13%.
תהמולת בחירות
– כצפוי, ההכרעה בעניין חנין זועבי עוברת לבג"צ.
– זה לא קצת בלתי נתפס שמיקי רוזנטל, עד לפני רגע עיתונאי בערוץ 10, והיום פוליטיקאי מתחיל, חושף (לכאורה) סודות ממקום העבודה הקודם שלו, כדי לנגח את היריב? הוא מספר על תחקיר הקשור לנתניהו ולישראל היום שלא מפורסם. מערוץ 10 מוסרים: "לא היה ולא נברא".
– שער ישר"ה: בזכות הח"כ לשעבר אברהם פורז יש לתנועה של ציפי לבני 1.8 מ' ש' בקופה. נו אז? זה בעייתי?
– עידן לנדו על לבני והשמאל ההזוי.
לחם עבודה
הודעה לעיתונות: לאחר שעזב את העיתון לפני כמה חודשים, חוזר נדב איל, עורך חדשות החוץ של ערוץ 10 (מן הסתם לא יעזוב את הערוץ) לכתוב במעריב. איל יכתוב טור קבוע במוספשבת, שיעסוק בקהילה הבינלאומית, בגלובליזציה ובחברה הישראלית, וכן יכתוב במדור הדעות. מעניין אם חתם על הסכם הפרילנאסר הזה, או שזכה בחוזה טאלנט.
האם אולג'ובס מנצלת את מחפשי העבודה? הנה בקשה לתביעה ייצוגית.
הודעה לעיתונות: היום בשעה 11:00 יפגינו עובדי החדשות המקומיות, מכל רחבי הארץ, בירושלים מול הכנסת.
כרמית ספיר ויץ כותבת במעריב על המשבר בתקשורת, אחרי המכתב שלה לנאמני מעריב.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אישתון ממשיך את מלחמתו בדיווחים על מספרי הנופלים בצה"ל. ראשית, הוא כותב שמצ"ח הדליף להארץ על אודות החקירה. לא נראה לי שהמילה "הדליף" מתאימה. הרי אישתון כתב שנחקר ע"י מצח/המשטרה, ושביקשו ממנו לא לדבר על מהות החקירה. עוברים אנשים על הבלוג, ורואים נושא הרלוונטי לחקירת מצ"ח/משטרה, אז שואלים. יותר הגיוני שברק רביד (או עמוס הראל) פנה למצ"ח/ דו"צ וכו', שאל שאלה ישירה וקיבל תגובה, כי העדיפו שם לא לשקר או להגיד "אין תגובה". בהמשך הוא ממשיך ומנתח את שלל המספרים. לא בטוח, ממש לא בטוח, שיש הכרח בחזרות האינסופיות. הוא מתייחס גם לדברי ד"ר חיים קנובלר בצינור לילה, שהבאתי אתמול. ולסיכום, גלי גינת מצינור לילה מגיבה.
דוד אסף על סרטן השד בעיתונות החרדית.
יאירוה מספר איך שניצר כמעט פתח בלוג בסינמסקופ.
מה שמזכיר לי: אם יש עיתונאי או כותב כלשהו, שרוצה לפתוח פה סניף קטן, לדיווחים קצרים יחסית, בשמו, חוזרת, בשמו, פעם ב, או באופן קבוע, בבקשה.
אורן ממליץ:
– דו"ח הבדיקה בקשר לטיפול ה-BBC בפרשת ג'ימי סאביל.
– לאחר יותר מ-20 שנה מפרסום סדרת כתבות על הסיינטולוגיה, מתאר הכתב את הקשיים שעבר במהלך חמש השנים של התחקיר.
לוגוגל: חורף? כריסמס? מה? בכלל כיפה אדומה וחגיגות 200 שנה לפרסום הראשון של האחים גרים. בכ"מ אי אפשר להטמיע את המצגת כסרטון.
המהפכה לא תשודר בטלוויזיה, היא הכותרת לביקורת הטלוויזיה של מיה סלע בהארץ, המתייחסת להחשכת המסך בערוץ 10. אין למשפט הזה זכר בטקסט שלה. זוהי עבודת העורכ/ת.
זה המקור.
[youtuber youtube='http://www.youtube.com/watch?v=rGaRtqrlGy8']
והתזכורת היפואית.
לפני פיזור
דצמבר המר, והוא עוד לא נגמר:
רוזינה קמבוס, ענת גוב, נורית בת-יער, ראווי שנקר, אמנון ליפקין-שחק. ועכשיו טיטו וילאנובה על הפרק.
היצור היחיד החסין לסרטן: חולד עיוור.
אה, רגע, אולי מחר בכלל יגיע הסוף.
ולווט אנדרגראונד 
העורך של אתר הארץ התחרפן והתיר לפרסם את דברי הכפירה האלו במסגרת מאמר ראשי:
במבט מישראל, שנתיים אחרי פרוץ הטלטלה בעולם הערבי, נדמה שקריאת התמונה הראשונית של בנימין נתניהו היתה קרובה יותר למציאות מזו של ברק אובמה ומנהיגים מערבים אחרים.
אהבתיאהבתי
גם פרופ' מרדכי קרמניצר לא אוהב את פסילתה של הזועבי.
מעניין שהעורכים בוואלה שכחו לציין ברשימת התארים והתפקידים את תפקידו בקרן לישראל החדשה. שוב, סטנדרטים כפולים ושקיפות נאורה.
אהבתיאהבתי
עידן לנדו והשמאל ההזוי: נראה שעידן לנדו הוא עצמו השמאל ההזוי: מגדיר את לבני ופרץ כפושעי מלחמה על סמך צווי מעצר שהוצאו בלונדון מתוקף סמכות לא ברורה, שלא ייאכפו לעולם, וברור שללא העמדה לדין או הרשעה; כעדות מסייעת מביא את דוחות HRW ואמנסטי, כאילו מדובר בגורמים אובייקטיביים שאין לערער אחריהם; לקינוח מתעלם מנתוני הרג אזרחים בקונפליקטים אחרים ע"י מעצמות המערב, ופוטר אותם כלא-רלוונטיים למרות שצה"ל עדיף עליהם בכל פרמטר.
בנוסף מקבל את שלטון החמאס בעזה כנציג לגיטימי ודמוקרטי של העם הפלסטיני, שככזה כמובן יש לקבל את מדיניותו האנטישמית רצחנית כרצון הלגיטימי של העם הפלסטיני, ודמוקרטיה בסגנון "קול אחד לאדם אחד פעם אחת". לעומת זאת, נתניהו שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועומד שוב לבחירות דמוקרטיות, שהרכיב קואליציה המורכבת מנציגי רוב העם בישראל ולפי סקרים ייבחר שוב ברוב גדול, אינו יציג, לא מבטא את דעות רוב הציבור (כנראה כפי שמשתקפות בחוגו המצומצם של לנדו), וברור שמדיניותו אינה לגיטימית מעיקרה.
אז מי פה ההזוי?
אהבתיאהבתי
מה אתה רוצה? החמאס אכן נבחר לשלטון בעזה. הבחירות התנהלו בשיטה הערבית הידועה בה בודקים למי יש יותר חמושים עם יותר נשק וכך החמאס נבחר בעזה ופתח נבחר בגדה.
אהבתיאהבתי
מפליא שיש עוד מי שלוקח אותו ברצינות. אל תתרגש בבקשה.
האיש הינו כותב רהוט ופורה ומשכיל לכאורה, אך כמו לא מעט אינטלקטואלים לכאורה בני תקופתנו הוא בסך הכל ממחזר ולועס לעייפה את אותם טיעונים משומשים ושקריים החביבים עליו ועל חבריו. יש לו סט אחד ערכים שעל פיהם הוא שופט את ישראל וישראלים וסט אחר לחברה הפלסטינית. כל מי שיערער על דבריו מיד זוכה לתשובה מתנשאת וריקה, מין סוג של אוטיזם אינטלקטואלי שלא מתקשר עם הסביבה אלא מתחפר בעמדותיו יותר ויותר.
אהבתיאהבתי
אינטלקטואל? די נו.
אהבתיאהבתי
חנה קים נגד עמית סגל (והוא מגיב) על עיתונאים דתיים בתקשורת
אהבתיאהבתי
עמית סגל יכול להשתלב מצוין בחברותא של הבלוג.בלי להזכיר את היחוס המשפחתי.
אהבתיאהבתי
אבי שושן כותב בYNET (משום מה במדור "יהדות" ולא ב"תרבות")על התכנית "מצב האומה":
פרק חשוב בספר שייכתב פעם על הניתוק של "מדינת תל אביב" מעמישראל.
אהבתיאהבתי
הספד מיוחד לאמנון ליפקין-שחק של הרב (אל"מ במיל. בשריון) אליעזר שנוולד:
אהבתיאהבתי
ישר אחרי שניצחה במשחק חשוב ולמחרת חיכה לה עוד משחק (מאוד חשוב?) ומשחק אחד ממש-מאוד חשוב, שחר פאר אלופת ישראל בפעם השמינית.
אהבתיאהבתי
סוףהשבוע מגלה שיש אינטרנט ומעלה אתר לאוויר
המאפשר אפילו לטעון את העיתון ולקרוא כתבות, לא באיכות טובה במיוחד אבל גם זה משהו.
אהבתיאהבתי
אכן, לא איכות משהו, וכמובן שאי אפשר בלי הסאונדאפקט המשומש.
אהבתיאהבתי
בהמבשר משום מה כלל אין אזכור לפטירתו של שחק בעמוד הראשון. הם עסוקים שם בדברים יותר חשובים כמו אישורים שניתנו לבנייה בעמנואל וביתר עילית. זה כנראה הכי טבעי בעולם לחברה שבוחרת להשתמט משירות צבאי אפילו לא להכיר בזה שרמטכ"ל לשעבר נפטר, כאילו היה רמטכ"ל של איזו מדינה זרה. אין ספק שבמגזר בחרדי היו אתמול לא מעט ידיעות חשובות יותר, למעשה כולם.
לגבי נדב איל טוב תעשה אגודת העיתונאים, או כל אגודה מתחרה אחרת, אם תנסח איזה שהוא חוזה כללי מומלץ להעסקה של פרילנסרים ובכלל שיהפוך לאיזה שהיא נורמה מקובלת בשוק. לא חייבים להתאגד בהסתדרות ולפנות לעיני כדי לגלות סולידריות מינימלית ביו בני אדם העובדים במקצוע המשותף לכולם. יהיה טוב אם אייל יבהיר מהו החוזה עליו חתם ואני לא מדבר כאן על סכומים אלא על הסעיפים העקרוניים. ישנה אתיקה מינימלית המחייבת שחוזה כמו אותו חוזה עליו מתבקשים לחתום במעריב העיתונאים אסור שיעברו ושעיתונאים יתבקשו לחתום עליו. כל מו"ל צריך לדעת מהו מינימום התנאים המחייבים במקצוע כגון זה שעיתונאי לא יתבקש לשלם תביעות דיבה מכיסו + פיצוי לעיתון, תנאי תשלום מבזים וכדומה. אם כולם ידרשו במינימום את אותו חוזה העסקה מוסכם ואני לא מדבר כאן על סכומים אלא על התנאים בחוזה, כל מו"ל ידע מה נדרש ממנו ואז יכלכל את מעשיו ואת חשבון הבנק שלו בהתאם.
אהבתיאהבתי
ההחלטה להפוך את פטירתו של שחק ז״ל לארוע מדיה – היא היא שטעונה הסבר. הלוא אם היה מאריך ימים עד גיל 95, ביום מותו היה איזה איזכור קטן. אבל הוא ״זכה״ להשאר צעיר גבוה שרמנטי ובלוריתי – לנצח. הכאב הרב – כי האיש צעיר יחסית.
במקביל, ההחלטה לייצר ארוע מדיה (שידור ישיר בגלצ ועוד) היא החלטה מודעת בביצור ״הציונות״, שכן הוא באמת נסיך של בית המלוכה הזה.
ומה יעשה עיתון שזה לא הנסיך שלו (אלא איזה אדמור שאת שמו לא שמענו ויום פטירתו לא נוודע לנו)?
ביום זה, בית המלוכה מנסה לבסס את מעמדו, אבל לא כולם משתתפים במשחק.
אהבתיאהבתי
בית המלוכה כבר מבוסס, אלא שיש מי שמנסים להסתיר מהציבור שלהם את העולם בהם הם חיים ובכך חושפים את המניפולציה של עצמם. מותו של שחק היה מוות של רמטכ"ל בטרם עת מכאן עומק והיקף הסיקור גם אם היה אולי מעט מוגזם. אפשר כמובן להקדיש לכך פחות מקום בעיתונים אחרים דוגמת המבשר אבל ההסתרה המכוונת של מותו מציבור שלם חושפת בסך הכל את העבודה שהעיתונות החרדית היא מכונת תעמולה בסופו של יום ולא ראויה לתואר עיתונות. אפשר לדווח בהרחבה על מותו של האדמו"ר מויז'ניץ או כל אדמור אחר באופן טבעי, זה לא היה אמור לשלול את ההכרה במותו של שחק. ככה זה שאתה חושב שהכל זה משחק.
אהבתיאהבתי
זה לא רק הרמטכ"לות.
זה השיוך השבטי הנכון.
אהבתיאהבתי
אבל ההסתרה המכוונת של מותו מציבור שלם חושפת בסך הכל את העבודה שהעיתונות החרדית היא מכונת תעמולה
אכן. אבל –
גם ההדגשה המכוונת של מותו, חושפת את העובדה שהעיתונות בכלל היא מכונת תעמולה. אלא מה, זה דברים שחשובים ״לנו״, ומעניינים ״אותנו״ ולכן קשה לנו לראות את התעמולה שבכך.
אהבתיאהבתי
שאלת הזועבי הפכה לאבסורד. היועץ והבג"ץ, קומץ פקידי חוק שלא נבחרו על ידי הציבור מקבלים החלטות כאילו לבית המשפט יש בלעדיות על ההגיון והצדק. המדינה היהודית נקבעה במגילת העצמאות.
הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לבית המשפט אסור לעסוק בשינוי אופי הדמוקרטיה אותה הוא משרת בניגוד לבחירת העם. מעט אנשים, טונות של לחצים והעדר שקיפות ציבורית רחבה. הלכנו לאיבוד, לגמרי. כאילו לבעלי התפקידים האלה אין שיקולים זרים ואחרי הגו'ב הזה נגמרים החיים.
זועבי אומרת בפירוש שהיא מייצגת את האינטרס הכלל פלסטיני ולא רק את אזרחי ישראל הערביים. האינטרס הפלסטיני הוא להרוס את מדינת ישראל ולהקים תחתיה מדינה עם שלטון ערבי מוסלמי. צריך בית משפט כדי להבין עד כמה המצב שתשב בבית הנבחרים הישראלי מגוחך? הרי אפילו למשא עם הרש"פ היא מתנגדת.
מקור הבורות המדהימה של הציבור היהודי נובע מבחירת התקשורת. חוץ מ-MEMRI וכתבים מעטים התקשורת לא מביאה דברים שמנהיגים פלסטינאים אומרים בערבית.
אהבתיאהבתי
כמו שאתה יודע למגילת העצמאות אין שום תוקף חוקתי במדינתו ובכל מקרה הזכות למדינת היהודים אינה מקופחת אם זועבי תשב בכנסת בסופו של יום. גם אם היועץ והבג"ץ לא נבחרו, אנשים נבחרים שמו אותם שם. לא צריך להרחיק לכת אם הטיעון על אותם אלו שלא נבחרו. בכל יום במדינת ישראל ישנם מאות ואלפי אנשים שעושים בשמך מעשים טובים וגם כאלו שלא, אף אחד מהם לא נבחר ובכל זאת הדמוקרטיה עובדת. לא להם יש בלעדיות על ההיגיון והצדק ותאמין או לא, גם לנבחרים אין בלעדיות כזו, אפילו שבחרנו אותם. כמו תמיד השאלה היא של איזונים. מערכת שבה נבחרים מחליטים בבלעדיות על אי כשירותם של נבחרים אחרים אינה דמוקרטית כי אם עוות שלה. למרבה הצער נצטרך להמשיך לסבול את זועבי. זה לא יהיה קל בכלל, גם לא לי אבל בינתיים זה הרע במיעוטו.
אהבתיאהבתי
מצטער, בעיני זה קשקוש חיוור מתלם הפוליטקלי קורקט.
מערכת שמזינה ותומכת בגורמים בתוכה שמנסים להרוס אותה מבפנים באופן גלוי אינה תקינה. ההכשר המשפטי והדיעות הפוליטיות שלי או שלך לא רלוונטיות. היא מקבלת כסף מגוף שהיא מעוניינת להשמיד ופועלת כנגדו. מדובר בטמטום, סטו.
מה שבטוח, אם המצב היא הפוך וזועבי היתה יהודיה שמתבטאת באותו אופן כנגד ערבים היא לא היתה בכנסת. התקשורת, דב חנין והחברה הנאורים היו מאשימים אותה בגזענות והסתה לאלימות.
אהבתיאהבתי
אולי סתם קשקוש :)… חשבת על זה ? לא כל קשקוש הוא גם פוליטיקלי קורקט.
לגבי הטענה האחרונה שלך אין לי כלל ספק שאתה צודק. זה מובן לי מאליו, ובכל זאת יש כאן עניין פרקטי שצריך לקחת בחשבון:
יכולת השרידות של דמוקרטיה ליברלית בניגוד לקומוניזים, סוציאליזים פאשיזים ועוד כל מי דתות דוגמטיות שעשו פשעים כנגד האנושות היא ביכולת ההכלה, השינוי והגמישות שלה. למרות הכל זועבי בכנסת ודומיה מסוכנים לטווח ארוך כשהם מרצים את דברי השקר שלהם מעל הדוכן בכנסת, מאשר לקיים ניסיון ממושך להשתיק אותם ולהרחיק אותם מהציבוריות הישראלית.
אם יש סיכוי שאי פעם תהיה כאן אינתיפדה של ערביי ישראל שבשכל רב נמנעה עד כה למזלינו הוא בזה שיתחילו פסילות סיטוניות של חברי כנסת ערבים (וועדת החקירה הממשלתית שתוקם ב-2015 תשאל אני מניח איך לא חזה השב"כ את ההתקוממות של ערביי ישראל. הם בוודאי יטענו שזה הרי לא עלה על דעת אף אחד והנחת העבודה היתה ש"האביב" הערבי ייעצר בדיוק בחופי ימה של יפו, חיפה ועכו ולא יתקדם ולו מטר אחד.)
זה לא שאני חושב שאתה טועה מהותית במשהו, רק שהמסקנה שאתה גוזר מעמדותיך בסופו של דבר מסכנת אותך הרבה יותר מאת מי שייפסלו בסופו של דבר, ואת זה שנינו לא היינו רוצים וודאי שיקרה.
אהבתיאהבתי
צ.ל. למרות הכל זועבי בכנסת ודומיה מסוכנים לטווח הארוך הרבה פחות כשהם מרצים את דברי השקר שלהם מעל הדוכן בכנסת, מאשר לקיים ניסיון ממושך להשתיק אותם ולהרחיק אותם מהציבוריות הישראלית.
אהבתיאהבתי
הניתוח שלך לגבי "שחרור לחץ" על ידי תפקידים וייצוג כדי להמנע מאינתיאפדה של ערביי ישראל קלוש מאוד. מי שמשלהב את המהומות הוא מי שנמצא למעלה. הרחוב הרבה יותר מתון מהמנהיגים שלו. ראה ראייד סלאח מהפלג הצפוני כדוגמא.
אהבתיאהבתי
לגבי העתיד וערביי ישראל, נצטרך כמובן לחכות ולראות. לא הצעתי לאפשר להם ייצוג על מנת למנוע אינתיפאדה אלא שאי ייצוגם יכול לתרום ליצירתה. הייצוג הדמוקרטי של כוחות מנוגדים ואף עוינים זה את זה מאפשר קרקע פעולה ניטרלית בו הכוחות הפוליטיים עדיין פועלים בשדה בו הם יכולים עדיין למצוא ביטוי הוגן וחוקי לפעולה, קשה ובלתי אפשרי ככל שנהיה. הרחוב אולי הרבה יותר מתון ממנהיגיו אבל נא לא להתבלבל, דווקא בגלל שמדובר בדמוקרטיה יש לזועבי ודומיה שורשים מוכחים ועמוקים בציבוריות הערבית. כידוע היא לא בוחרת את עצמה וגם בין ערביי ישראל יש שוני גדול מאוד בינם לבין עצמם כמו גם בין הערבים המוסלמים לנוצרים וכשמקשיבים ללא מעטים מהם הם אומרים דברים שלא היו מביישים את זקני עזה וצעירי חברון. יש בהחלט הצדקה לפסול את זועבי אבל ממש לא צריך לתת לה את ההישג הזה. בסופו של דבר אני לא אתפלא אם יצליחו לפסול מפלגה ערבית אחת וגם שמפלגה זו תעשה מכך הון פוליטי. יש לי הרגשה שאתה תקבל בסופו של דבר את מבוקשך וגם הם יעשו את שלהם בשלהוב המהומות שעוד יבואו ויפתיעו אותנו לגמרי. משני הצדדים יש לא מעט רצון שזה יקרה וכל צד ימלא את חלקו בעסקה האפילה הזו ויוכיח לעצמו מה שירצה להוכיח. לא צריך לעזור לזה לקרות.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאנחנו מפרשים את התרבות הערבית באופן קצת שונה. חשבת פעם למה אין אף מנהיג שמאל ערבי "מתון" שמצדד בחיים לצד יהודים במדינתם ויש הרבה אנשים ברחוב שדי מבסוטים לחיות איתנו?
הטריק ישן, מי שיוצר הכי הרבה רעשי גאווה ערבית יזכה לתמיכה. ברגע שמישהו מצדד בטרור, המדינה לא צריכה לספק לו שופר.
אהבתיאהבתי
מגילת העצמאות לא? בסדר, מה דעתך על חוק יסוד: הכנסת?
אלא מה, חוק זה דבר אחד והחלטות בג"צ הן דבר אחר. שופטי בג"צ קובעים באורח קבע שהעותרים אמנם התקרבו מאוד במעשיהם ודבריהם לגבול שמצדיק פסילה, אבל לא משנה מה עשו או אמרו, את הרף הערטילאי הזה הם לא עברו. כך יכול ח"כ לקרוא בנאום פומבי במדינת אויב להמשיך במאבק מזויין במדינתו ועדיין לא להיפסל.
אהבתיאהבתי
אם באמת יפעלו כאן לפי החוק היבש אפשר לפסול גם לפחות מפלגה חרדית אחת אם לא יותר, מפלגה ערבית אחת לפחות ואולי גם אפילו מפלגת ימין אחת אלא שהלכה למעשה פסילות שכאלו לא ישרתו את הפוסלים מטעמים שכבר כתבתי. גם שופטי בג"ץ הם בני אדם וגם קביעותיהם הם לא מקצועיות ב100%. באופן מעשי אי אפשר לפסול קבוצות כה רבות, את החברה צריך לתקן מבפנים ולא לקוות או/ו לסעד מבית המשפט בעניין זה שייתקן את הציבוריות הישראלית. הבעיה הגדולה מתחת לכל זה, שסיר הלחץ שנקרא מדינת ישראל לא יהיה לעולם מסוגל להכיל כהלכה, חברה עם מרכיבים כה קוטביים שרק הולכים ומתרחקים זה מזה. פסילות פוליטיות לא מסוגלות לתקן את זה, רק להחריף את הבעיה החמורה ממילא.
אהבתיאהבתי
זה לא חוכמה להחזיק בשני קצוות המקל כטיעון- או שממלאים אחר החוק, או שבוחרים בהגיון כשהחוק לא מספיק ברור.
נ.ב.
זה בדיוק מה שהזועבי עושה. מחזיקה במשרה בכנסת ישראל וטוענת מצד שני שאנחנו דיקטטורה פאשיסטית וגזענית. הסטנדרטים הכפולים של המפלגות הערביות (חנופה לדיקטטורים שהורגים בעמם) והשמאל הישראלי לא יכולים להתקיים כקווים מקבילים. צריך לשים לעניין סוף.
אהבתיאהבתי
אין בעיות – מקובל עלי שיש לפרש את החוק באופן מצומצם וצריך לפסול מפלגה או מועמד לכנסת רק כשהם "משתינים מהמקפצה". למשל כשח"כ תומך בפומבי במאבק מזויין נגד מדינת ישראל. קוראים לו עזמי בשארה. אז ביטלו את פסילתו, תזכיר לי איפה הוא היום?
לא צריכות להיות פסילות פוליטיות. ההחלטה צריכה להיות משפטית. אבל מה לעשות שבג"צ דורש רף הוכחות שאי אפשר להגיע אליו? במילים אחרות, שופטי בג"צ מפרשים את החוק – חוק יסוד! – בצורה שמנוגדת בבירור לכוונת המחוקק. ממשלת-על, כבר אמרתי? יש לשופטי בג"צ מרחב פרשנות, אבל הוא לא מגיע לכדי 180 מעלות.
אהבתיאהבתי
דבורית, עמידה על לוגוגל של היום מניבה את הכיתוב:
200th Anniversary of Grimm's Fairy Tales
חגיגות 200 שנה לאגדות האחים גרים
מה שרואים (אחרי שלוחצים play) זה עלילות כיפה אדומה
ובסיום מגיעים לעמוד הזה:
על האחים גרים
———–
V: נכון, תודה
אהבתיאהבתי
…ובינתיים באתר "ג'רוסלם פוסט" – צנזורה בדיעבד על התבטאות גזענית של הרבובדיה:
http://www.hakafe.com/thread20712.html
אהבתיאהבתי
נראה שנותרתי שוב מחוץ לקונצנזוס. נפגש אחרי השבעה כדי לדון בעובדות.
אהבתיאהבתי
אגב, ולווט – אנשים מתים כל הזמן. נופלים כמו זבובים. במקרה יצאו החורף כמה סלבס לדרכם האחרונה – אני מנחש שזה בגלל וירוס השפעת הנקמני שמפיל חללים ועושה שמות ברחבי הארץ. והגשם והקור נמשכים – אללי! 😦
אהבתיאהבתי
אגב, ולווט – טיטו וילנובה חי ואולי גם עוד בועט. בניגוד לשאר חברי הרשימה שהבאת.
אהבתיאהבתי
כמובן, לכן יש קישור לידיעה המספרת על המחלה שחזרה, וכו.
אהבתיאהבתי
נרמז כי הן ענת גוב והן אמנון ליפקין שחק בחרו מתי לרדת מהבמה. הנה דברים שאמר יעקב פרי. על ענת גוב נאמר שמתה בשנתה כפי שבחרה.
אהבתיאהבתי
הצייר אורי ליפשיץ כתב לפני שנים בבלוג שלו פוסט שיכול לשמש הספד מדף לבכירי מערכת הבטחון. קיראי והשכילי.
אהבתיאהבתי
מעניין. פגע לא רע בכלל.
אהבתיאהבתי
אתה משחק באש. מטיל ספק בבאבא החדש?
אהבתיאהבתי
אפילו לא באובב.
אהבתיאהבתי
יואב "עיניים גדולות" גלנט…
סוף סוף החזיר את מה שגנב. אני מנחש שהוא לא לבד. בכירי מערכת הביטחון חיים כמו מלכים וחושבים שהכל מגיע להם, ראו ציטוטי יניב על ברק. טיפה בים, לדעתי
אהבתיאהבתי
אלדד יניב, כרגיל יש לאמר, מצליח בהספד המרגש לרא"ל שחק, בעיקר להלל לקלס ולשבח את אלדד יניב. וגם להשמיץ את אהוד ברק על הדרך.
אהבתיאהבתי
עוד קצת לגביי אלדד יניב.
למה דרעי עבריין מורשע ואסור שיחזור לפוליטיקה, ליברמן מושחת וסופה של המדינה, אבל אלדד יניב שמודה במעשים שלא יעשו פעם אחר פעם הוא התקווה לארץ חדשה.
אולי תצביעו ביבי, מהיום הוא חוזר בתשובה.
אהבתיאהבתי
ישראל חדשה היא ישראל שבה מושחתים ידעו שיש מי שמתחקה אחריהם ומתחייב לחשוף אותם.נכון לעכשיו המושחתים מובילים בסקרי הבחירות כי פני העם כפני הכלב.
אהבתיאהבתי
עוד שחרור של הפלצה חסרת שחר, לא יכולת להתאפק?
אהבתיאהבתי
אתה אחד מהסרחנים הקבועים .תתרחק ממני.
אהבתיאהבתי
סבבה, אבל זה מי שהחלטת שצריך לעשות את זה, מאבות הטומאה?
כמה זמן הוא כבר חוזר בתשובה, שלוש שנים?
מה עם כל הכסף שהוא הרוויח כתוצאה ממעשיו?
הוא אדם מגעיל, שמועלה על נס על ידכם כמיטב המסורת של המחנה שאצלו המטרה תמיד מקדשת את האמצעים ורואה עצמו נאור וקדוש מעונה. כי פני העם כפני הכלב – אחלה משפט.
אולי הגיע הזמן שתשאלו את עצמכם, למה אנשים כמוני שהם בצנטרום של הצנטרום, מזדעזעים כשהם שומעים את נפתלי בנט קורא לסרב פקודת פינוי ישובים (אתמול- משום מה לא עשה כותרות, אולפן טמקא), מתים מפחד לאור השחיתות של ליברמן,דרעי ואולמרט, ומחפשים דרך להילחם בקלפי במלחמה על הדמוקרטיה נגד הנ"ל + ביבי וגורמים בליכוד, אבל יותר מכל מרגישים סחי וגועל כל פעם שנציגי המחנה שחושב את עצמו פותח את הפה.
תמשיכו עם פני העם כפני הכלב, כבר אמרו פעם במחנה שצריך להחליף את העם, והעם יירק בחזרה, וכל מה שאתם חוששים מפניו יקרה.
אהבתיאהבתי
אדרבא. תביא לוחם בשחיתות מהמחנה שלך. היחידים שמסוגלים לערער על אמינותו של אלדד יניב הם נשואי הסרטונים. לא שמענו מהם עד כה.
אהבתיאהבתי
לצערי, אין לי מחנה, הלוואי שהיה מישהו ראוי שירים את הכפפה.
אני לא מפקפק בחלק גדול מסיפורי יניב, אבל אני גם לא מתכוון למנות עד מדינה לשופט.
אהבתיאהבתי
הפושעים הגדולים בהסטוריה הופללו באמצעות שותפיהם לפשע.במקרה זה יניב לא היה שותף בפועל אלא עד שבחר לא לדווח על עבירות.
אהבתיאהבתי
זה כמו להגיד שהקונסיליירי הוא לא שותף לפשע, אלא רק היועץ.
אהבתיאהבתי
במקרה של הקונסליירי הנוכחי אני מסכימה.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאם תשאלי אותו הוא יאמר לך אחרת.
אהבתיאהבתי
שלום דבורית,
אני מקפיד על הניסוחים שלי. כתבתי "הדליף" מפני שראשית דיווח רביד
http://blogs.haaretz.co.il/barakravid/232/
"עמיתי עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", מביא את הפרטים הבאים:
מקורות הבקיאים בחקירה אמרו אמש ל"הארץ" כי הבלוגר זומן לחקירה על-ידי משטרת ישראל…"
רק לאחר מכן ולאחר שפורסמה התגובה הבלתי רשמית, אישר דובר צה"ל באופן רשמי את אותו הנושא.
אהבתיאהבתי
הנקודה של דבורית היא שאתה יזמת את החשיפה בעקבותיה החלו עיתונאי הארץ לרחרח סביב הסיפור, ואז הגיעו לתגובות רשמיות ולא רשמיות.
לכן לטעון כנגד מצ"ח שהוא הדליף את הסיפור בניגוד להסכם – זו הצגה מאוד לא מדוייקת של העובדות.
אהבתיאהבתי
עצם העובדה שאני תחת חקירה לא היתה תחת בקשה לסודיות ולא פירטתי מעבר לכך. נתבקשתי לא לדבר על מהות החקירה. ולמרות שאני לא הסברתי על איזה נושא מדובר (ואפשר לראות את הספוקלציות שלא הגבתי לגביהן באותו הזמן), הלכו החבר'ה מצה"ל והדליפו ולאחר מכן גם אמרו רשמית, את סיבת החקירה.
מצ"ח דרשו שלא אדבר על מהות החקירה ואז דיברו על מהות החקירה. מה לא ברור כאן? לא שמעת על חקירה אי פעם שהיה מותר לדבר על כך שהיא קיימ אך אסור לדבר על פרטים מתוכה? כך נאמר לי להתנהג וכך התנהגתי.
אהבתיאהבתי
זה לא ברור, כי זה מה שכתבת:
אם כך, רק הסיפא של הפסקא רלוונטית. השאר מטעים.
ובכן, המקור של עמוס הראל אכן חשף את נושא החקירה.
דובר צה"ל לא חשף את הנושא, אלא רק את הגורם שהתלונן (מחלקת נפגעים בצה"ל).
בכל מקרה הסוסים היו כבר מחוץ לאורווה ברגע שדיווחת על חקירתך, וברק רביד (ואחרים) כבר עשו לבד את ה-1+1.
אהבתיאהבתי
אישתון, אני לא יודעת עליך כלום, למעט דבר אחד: אתה כנראה תמים ברמות חסרות תקדים.
אהבתיאהבתי
זו נראה לי פעם שלישית שאת קוראת לי תמים. בהתחלה זה היה בגלל שייחסת את הבקשה שלי לא לדבר על החקירה לשלב מאוחר יותר מבו שהוא באמת התרחש. באותה עת זה היה רק בשלושה בלוגים וחשבתי שיש מה להרוויח מלא לעצבן את הצבא. מעט לאחר מכן זה אכן התפוצץ ועיתונאים שיצרו עימי קשר ושאלו לגבי כתיבה בנושא, נענו בחיוב (לא שהתראיינתי, אבל אמרתי שכבר אין טעם בלנסות להשאיר את זה על אש נמוכה ושיכתבו מה שבא להם).
עכשיו את מתיימרת לדעת יותר פרטים על החקירה ממה שבאמת חשופים. ברוב תמימותי, לא הצליחו להגיע אלי ישירות. ברוב תמימותי לא הצליחו להגיע למקור ולא הצליחו לחדור למקומות הקריטיים. ואזכיר שלא עומדים לרשותי עורכי דין ואמצעי אבטחה של עיתונים וערוצי תקשורת, שעם כל אלו עדיין כשלו בהגנה על מקורותיהם (לעיתים).
במה בדיוק מתבטאת התמימות שלי? שחשבתי שאולי בשלב הראשוני מאוד של החקירה שזה לא יתנפח? לא חשבתי. אמרתי לעצמי שזה שווה ניסיון. את גם לא יודעת על דברים אחרים שמחזיקים מצ"ח ובגללם אני רציתי שלא יהיה כיסוי נרחב.
בקיצור,
אני לא יודע מה את בדיוק חושבת לגבי וזה האמת שולי. בהמשך הדרך, כשאוכל, אסביר יותר על ההתנהלות והרצף בו קרו הדברים. אבקש רק שמבחינה מקצועית, תביני שלא הייתי תמים ושהעדות המקצועית לכך, היא שעשיתי ואני עושה את הדבר שהכי חשוב והוא להגן על המקור. כל השאר, זה שולי.
כשתעמדי את בחקירות ב-5 וחצי בבוקר של שעות ברציפות וילקחו ממך דברים, נסי את לראות כיצד את מתפקדת. אני לא אומר זאת בטון תוקפני, אני פשוט באמת לא מבין מה את רוצה ממני ואיך בהשוואה לעיתונאים אחרים שנמצאו תחת מצבים שכאלה ומסרו מידע, או שיחררו יותר מידי מידע או פישלו בהגנה על המידה – כיצד אני תמים כאשר אני מנסה להגן במקסימום האפשרויות על המקור, שאם שכחת, צפוי לשבת בכלא אם יגלו אותו?
אהבתיאהבתי
אני לא רוצה ממך כלום, ובעיקר אני לא מתיימרת לדעת שום דבר מעבר לכתוב. למה שאתיימר? מה אני, חוזה בכוכבים? איך הגעת לזה?
התמימות שלך מתבטאת בחוסר ההבנה איך המערכת עובדת: תקשורת, צבא, העברת מידע וכו'.
הרי האדם שאמר לך לא לדבר, כנראה לא הוא זה שאישר לבסוף את הסיפור, למשל, להארץ, אלא הבוס שלו (לצורך הדיון, אני ממש ממש ממש לא יודעת).
הטעות הבסיסית שלך היא שכתבת על כך באופן גלוי והתפלאת שאנשים מנסים לחפור ושנכתב על כך.
אם היה חשוב לך לשמור על חשאיות, לא היית צריך לכתוב מילה.
אני לא שופטת אותך על כלום (למה מי אני שאשפוט?), לא חושבת שקל להיחקר, וכנהלאה. המגננה שלך בפניי מיותרת לגמרי. אתה פשוט צריך לחשוב על ההדהוד של כל מילה בעתיד. זה הכל.
אהבתיאהבתי
אבל את צריכה לזכור שאיש לא יודע מי אני. אין לי עיתון מאחורי שאם הבלוג פשוט יסגר או משהו מישהו יגיד משהו. רציתי לעשות פוליסת ביטוח. לא כתבתי על זה בפייסבוק. לא בטוויטר. לא פירסמתי פוסט. רק שמתי הודעה שידעו שאם אפסיק לכתוב, אולי קרה משהו.
אולי את צודקת. ואכן, עתה הוספתי מנגנונים אוטומטים שמדווחים באמצעים אחרים מחוץ לבלוג אם וכאשר אני לא מסוגל לכתוב מסיבה כלשהי מעל פרק זמן מסויים (ויכלו להחליף את התמונה המקורית מלכתחילה).
מבטיח להשתפר עם הזמן.
אהבתיאהבתי
זה כמובן ממש לא נכון: הגיעו אליך דרך הבלוג, דרך צו שופט, מערכת שלמה (בית משפט, צבא, משטרה, פקידוּת, ניירת) יודעת מי אתה. אין להם שום אינטרס לשמור את זהותך בסוד, ואתה בהחלט יכול לספור לאחור. מישהו (הפעם המילה מתאימה) ידליף בקרוב.
אהבתיאהבתי
מה זה רלוונטי שאולי בעתיד ידליפו לכך שבעבר ובהווה אני עדיין אנונימי? כל מה שאמרתי זה שבשלב בו נחקרתי, לא ידעו מי אני ולכן בחרתי לפרסם אזהרה בבלוג. זה נוהל מקובל בבלוגוספירה החוקרת ואני לא המצאתי אותו ומקורו אפילו לא בישראל.
לגבי היקף הידיעה… אינני יודע עדיין. הטענות של השוטרים לגבי דרכי ההגעה אלי עדיין לא תומכו בפני בניירת ולמעשה אני יודע כי החקירה החלה חודשים לפני העיכוב, כל שלא ברור לחלוטין (גם לי) מי מעורב.
ברמה העקרונית הדלפה שכזאת היא מן הסתם עבירה פלילית, כי המידע או שהוצא באופן פלילי, או תחת צו בית משפט. בשני המקרים המידע מותר רק לצורך החקירה ובאין הגשת כתב אישום, חל איסור על המשטרה ובתי המשפט לשתף את המידע. לא שזה עצר אותם בעבר…
בכל מקרה, אישתון (הבלוג) לא בדיוק בנוי איך שכולם חושבים שהוא בנוי. אבל נראה מה יהיה…
אהבתיאהבתי
יש משהו נוגע ללב בתמימות הזו וברצון לשנות את העולם, אך גם בחוסר המודעות העצמית של איש שכדאי שיהיה יותר מודע לעצמו ולסביבתו לטובתו שלו ושל אנשים עליהם הוא מנסה להגן.
הניסיון לקיים בלוג שיש בו אלמנטים של ביקורת תקשורת וגם מאבקים חברתיים וכל זה באנונימיות מלאה כאילו הוא מפרסם שם רק שירים, דינו שייכשל בסופו של דבר. זה לא יכול לדור בדו-קיום לאורך זמן.
מי שרוצה לדבוק באנונימיות מלאה במאה ה- 21 כדאי שיחשיך את המסך,מעבר לכך שזה גם כלל לא הגון לצאת בהאשמות נגד גופים ואנשים בעילום שם, גם אם ובעיקר כשאתה צודק וגם אם פרנסתך עומדת כאן בסיכון . לאמת יש מחיר ואי אפשר להפיץ אותה מהבונקר גם אם דבריך דברי אלוהים חיים.
נדמה לי שבעלת הבית יודעת דבר אחד או שניים על תאריך התפוגה של פסבדונים ובעולם המדיה של ימינו תאריכי התפוגה האלו הולכים ומתקצרים. אולי אני יודע מי זה אישתון למרות שזה כלל לא חשוב, אך מאחר שהאנונימיות חשובה לו מומלץ לו לגדל עור הרבה יותר עבה כי זו יש לי הרגשה לא תאריך ימים, או לחילופין לעבור לכתיבת שירים.
אהבתיאהבתי
ראיתי פרסום לישראל היום בתחנות אוטובוסים. במסגתו מוצג העמוד הראשון מהיום הזה.
אהבתיאהבתי
אתה רומז שזה בהקשר למה שהוא אמר על לבני?
אהבתיאהבתי