הכותרות הראשיות
זאת הפעם השנייה בתוך שבוע שישראל היום עובר לכותרות ראשיות חו"ליות ("ארה"ב: מאמצים למנוע אסון כלכלי"), כדי להימנע מאיזו קטסטרופה מקומית. ביום שני, 24 בדצ', בעוד שערי העיתונים דנים בלכתו של ליברמן לגרדום המטאפורי, הכות' בישר"ה הייתה, "שלטון אסד טובע בדם", כות' המתאימה לכל יום בשנה האחרונה לפחות.
אז נכון, האסון הכלכלי בארה"ב אינו עניין קל ערך, אבל שאר העיתונים מדברים על כשלון פינוי מאחז עוז ציון. בהארץ שתי הכותרות, ארה"ב וכלכלתה והמאחז סמוכות ומכסות את החלק העליון של השער, כשהתמונה המרכזית היא של המאחז. בישראל היום הכות' "פינוי המאחז גרר סערה פוליטית" שוכנת בתחתית התחתית של השער. כי את האסונות השלטוניים צריך עכשיו להצניע.
בישר"ה, בכפ' 2-3 תחת הכות' הבלתי אפשרית "הפינוי – והסערה" (למה לא תזמנו עורך/ת לשון למערכת לפגישה בת שעה-שעתיים שי/תבאר לעורכים את משמעות סימני הפיסוק בעברית? בבקשה, אני מתחננת) אפשר לקרוא בעיקר השמצות של יריבים נגד נפתלי בנט על תפיסת המאחז. על השתלשלות הסו"ש קשה ללמוד מהעיתון. אכן, בהחלט קל יותר להעתיק הודעות שנשלחו מהיריבים. באותה כפולה, בהזדמנות פז חגיגית ומיוחדת, תוקף מתי טוכפלד את ידיעות על שהוא תומך בבנט וקורא לכך "חיבוק מוזר". זהו אחד הטקסטים היותר משונים שקראתי בישר"ה, טקסט המעורר תמיהה אם לא מחזיקים שם במשרה מלאה מהפנט המנחה את הכותבים לפני שהם אוחזים במקלדתם.
בהארץ (ע' 4) מפרשן עמוס הראל, וכותב שככל שניתן לברר לבנט לא היה שום חלק באירועי המאחז. חיים לוינסון בכתבת השער הממשיכה לע' 4 על הפינוי שנעשה בסופושלדבר ללא עימותים.
בידיעות התיאור אחר לחלוטין: כות' השער אומרת: "הימין לחץ, הפינוי נדחה". יועז הנדל, במדור הפרשנות קורא להם "השוטים מהגבעה" ומציין שרוב המתיישבים באיו"ש מתרחקים מהם. ידיעות קובע בכפ' 2-3, בכותרת ענק, לבן ע"ג אדום,"הניצחון של נוער הגבעות" (עקיבא נוביק).
רגע לפני הפינוי הגיעה פתאום הפקודה לסגת. לחצים שהפעילו גורמי ימין על צה"ל הביאו לדחיית הפינוי ביממה, עד למוצאי שבת – אז ממילא התפנו המתנחלים מהמקום כפי שתכננו מראש… הנסיונות למניעת הפינוי החלו בקרב אנשיו של הרב ליאור. אלה פנו אל קצינים בחט' בנימין, אך נענו ש"אין מה לעשות, הפקודה ניתנה". אז פנה רל"ש הרב ליאור אל פעילי ליכוד תושבי יו"ש, ואלה טלפנו ליו"ר הקואליציה מטעם הליכוד, זאב אלקין, המכהן כיו"ר ועדת המשנה לענייני יו"ש בוועדת חו"ב.
באחרונה קיימה ועדה זו סדרת דיונים על סוגיית הפינויים בשבת, שבהם הוחלט שפינויים ייערכו בשבת רק במקרים שבהם קיים חשש בטחוני. הסיכום הושג מול מתאם פעולות הממשלה בשטחים, איתן דנגוט. חצי שעה לפני כניסת השבת טלפן אלקין לדנגוט והפציר בו לדחות את הפינוי. זה הבטיח לעזור, אך דרש שהפינוי במוצ"ש יעבור חלק. ואכן, תוך דקות הגיעה פקודה לדחות את הפינוי.
במעריב (עמיחי אתאלי) כבר זוכה אלקין לכות' ראשית ומצהיר בקול גדול: "אני עצרתי את פינוי מאחז עוז ציון". גם חלק משמעותי מהידיעה (כפ' 4-5) מטפל במפעלות אלקין.
לצד הידיעה הזו, ביקורת קשה מצד המשטרה על מפקד חט' בנימין, אל"מ יוסי פינטו שהחליט להפסיק את הפינוי.
במקור ראשון מחליקים את האירוע, מספרים כמה סבלו המתנחלים מאלימות, ומדלגים על העסקונה הפוליטית (ר' במהדורה הדיגיטלית). מה הדינמיקה פה? למה אלקין לא מוזכר? נו, ראשי קטן מדי מכדי להבין כל תכך ותכך.
אגב, כמה מתנחלים/ מפגינים הגיעו לעוז ציון?
לפי מעריב, 300. בישר"ה אין להם מספר. לפי ידיעות, 250. לפי הארץ ומקור ראשון, 200.
ובעניין הכוחות המפנים: לפי מקור, היו כ-300 אנשי כוחון ביטחון. לפי מעריב, "הכוחות המפנים נקלעו למצב שבו היו במיעוט מול פעילי הימין".
תגובת נפתלי בנט בפייסבוק.
בהמבשר אין מאחז, אין פינוי, ואין מצוק פיסקאלי אמריקאי בשער. במאחז דנים במעמקי העיתון בקצרצרת.
[המבשר (פדף)]
תהמולת בחירות
לטובת כל המעריצים, הראיון של רענן שקד עם איילת שקד, לא קרובת משפחה, ב-7 ימים.
הלך לעולמו
גנרל נורמן שוורצקוף.
מעריב והסרטן
ידיעות מפרסם הבוקר בע' 26 את הודעת משרד הבריאות בעניין הכות' הראשית של מעריב.
מעריב לא מפרסם שום תיקון או עדכון.
הנווטת והחצאית
במסגרת ההיטפלות שלי לזוטי זוטות, ומה זה קשור בכלל לביקורת תקשורת, וכבר הגיעו מיילים נעלבים על שאני פוגעת בבנות החצאית, וכמובן שהסברתי שלהפך, להפך הגמור, הנני מביאה לכם ובעיקר לכן פתרון אופנתי או מקורי. שימו לב למכנסי החצאית החגיגיים של סגן תמר (ולא תהילה), מעין וריאציה צבאית למכנסי הרמון (צילום: אדי ישראל). סחתיין לממציאים. אמרתי לכם שיש מוצא.
זכות השיבה/ טבח בסוריה
עיתונאי גרמני ביקר במחנה הפליטים אעידה בבית לחם, ופגש שם פליטה שרוצה להישאר פליטה. פורסם במגזין Cicero (פדף בעברית).
עוד נטבחים בסוריה (כן, זה מה שרואים בסרטון).
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
כנרת רוזנבלום הפריזאית בפרויקט היום הכי טוב בשנה.
הפסיכיאטר ד"ר ירדן לוינסקי: אין לסדר את שעות השינה?
שאריות ברשת על הסו"ש באתרי המגזר.
לפני פיזור
שישי בבוקר: דני אילון מדבר
שבת בבוקר: שכר הטאלנטים בטלוויזיה
אחה"צ: אצבעות שחורות ובו סקר משועשע על פוליטיקאים סקסיים, שמטרתו ללגלג על סקרי העם מי היית רוצה לשתות בירה ולמי בסוף להצביע.
להתראות ב-31 בדצמבר, 00:36. מי שיודע, יודע. ומי שלא, שימתין.
ולווט אנדרגראונד 
האם זו תהיה גזענות מצידי לחשוב שהצד שנשאר בחיים בתאונה בדרום היום, הוא מבני הפזורה הדרומית?
אהבתיאהבתי
לא, זה יהיה מאמץ מיותר מצידך לחשוב. פעילות חסרת תוחלת בנסיבחותיך.
אהבתיאהבתי
גזענות? לא לפי הסטטיסטיקה. אבל לפי הידיעה נראה שבמקרה הזה, רוב האשמה דווקא על הצד שלא שרד.
אהבתיאהבתי
אולי, ואולי לא. לאור התוצאות לא בטוח שאי פעם נדע את האמת.
כתוב גם שהנהג ששרד נסע כנראה במהירות גבוהה מהמותר.
על פניו, הנהגת לא מסתמנת כנהגת שודים.
אהבתיאהבתי
אפשר לתת זכות קדימה לרכב כל עוד ניתן להבחין בו. כשמדובר בנהג מנמיך טוס, החוק נוגד את ההגיון. לא מכיר את פרטי המקרה, אבל יודע שהצדק והחוק לא נמצאים על כבישי הדרום והצפון -מן זמאן.
אהבתיאהבתי
מנצל את המקום כדי להגיב לך על תגובתך למעלה – אני דווקא חושב שהבנת מצוין. צא גבר ותודה. אם התפרעויות וזריקת אבנים היו עילות לפסילת מועמדות לכנסת הרי שימינה מהליכוד (ובחלק מספסליו האחוריים) לא היתה אף רשימה מתמודדת. לא ראיתי את התייחסותך גם לטיעון הסימטרי שהעלית.
אלעד
אהבתיאהבתי
העלית=העליתי.
אהבתיאהבתי
מודה שמדהים אותי שאתה עדיין מתעקש לראות בי ליכודניק או ימני שעסוק בתעמולת בחירות. התייחסתי לסוגיית החוק. תנועת כך של כהנא היתה מעורבת בהקמת מחסומי דרכים ידויי אבנים על מכוניות של ערבים?
אהבתיאהבתי
עזוב, התייאשתי. אני מביא לך את שמגר:
"הסתה נגד חלק מן האוכלוסיה האזרחית וקריאה לשלילת זכויותיה או הצעה בדבר הטלת איסור על יחסי קירבה כלשהם בין יהודים לבני עם אחר, קריאה להפליה לרעה של בני עם אחר בתחום הענישה הפלילית, מניעת הפניה שלהם בתלונותיהם לבית המשפט הגבוה לצדק, הבדלתם במקומות רחצה, שלילת זכויות סוציאליות ואיסור שירות בצבא תוך פגיעה ועלבון לאלו אשר כבר משרתים בו, כל אלה ודומים להם נושאים סממן מובהק של מעשה אנטידמוקרטי או של מעשה גזעני, לפי העניין, גם אם הם כלולים במאמר בעיתון, הרואה אור לפי רישיון כדין,או אם הרעיון מוצא ביטויו בהצעת חוק המוגשת לכנסת"
ובהמשך כתב שמגר, הידוע דווקא בסגנונו המאופק:
"המערערת מבקשת לשלול מחלק מאזרחי המדינה, אותו היא מאבחנת על-פי מוצאו הלאומי-האתני, את הזכות לבחור ולהיבר ולמלא תפקיד ממלכתי כלשהו. שלילת זכויות כאמור היא פגיעה ברורה וחד-משמעית בנפשה של הדמוקרטיה, המושתתת על שוויון זכויות מדיניות בין אזרחי המדינה, ללא הבדל גזע, דת, לאום או מין. אך טפלות בהקשר זה ההשוואות עם ארצות, שבהן הונהגה, למשל, זכות הבחירה לנשים רק בשנים האחרונות, ואשר נחשבו גם לפני כן לדמוקרטיות. אנו מתייחסים לדמוקרטיה במשמעותה המקובלת כיום ולפי תפיסתנו אנו. לפיהן, שלילת זכות הבחירה מנשים, למשל, הייתה נחשבת למעשה אנטי-דמוקרטי מובהק שאין להעלותו על הדעת. הוא הדין בנטילה קולקטיבית של זכויות מכל חלק מוגדר אחר של אזרחי המדינה, אשר אף הוא מעשה אנטי-דמוקרטי מובהק שאין להשלים עמו.
מטרותיה ומעשיה של המערערת הם באופן ברור גזעניים: ליבוי היצרים השיטתי על יסוד לאומי-אתני המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום, קריאה לשלילה אלימה של זכויות, לביזוי שיטתי ומכוון של חלקי אוכלוסיה מוגדרים, המאובחנים לפי יסוד לאומי-אתני, ולהשפלתם באופן הדומה להחריד לגרועות שבדוגמאות בהן התנסההעם היהודי – כל אלה די בהם, לאור החומר הרב שהוגש לנו, כדי לבסס את המסקנה בדבר ההסתה לגזענות. עוצמת פעולתה של המערערת בכל צורותיה, הקיצוניות שבהצגת הנושאים ובמעשים המתלווים אליהם והעיוות החמור של אופייה של המדינה ושל משטרה הנובעים מכך, כל אלה מקנים למטרות ולמעשים את החומרה המפליגה, שדי בה כדי לבסס החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית".
ופרשנות: כ"ך הגתה ויישמה בדרך של הצעות חוק סדר יום גזעני ופאשיסטי בכנסת. תראה כמה אתה מתאמץ להצמיד לזועבי משהו שיישא ריח של טרור כי אתה לא מצליח לנסח לעצמך מהם מעשי הטרור שהיא חשודה בהם. אם היה בינה לבין טרור קשר ניתן להוכחה (ולא, תמיכה בזכותם של הפלסטינים לחיים/מסחר/עצמאות וכו', לרבות בזכותם להתקומם, אינה טרור), היא היתה נפסלת. היא לא הרימה אפילו אבן אחת ואתה יודע את זה. לקשור בינה לבין המיידים קשה בהרבה מאשר לקשור בין בן גביר ומוטרפיו לרוצחים שהזכרתי, והנה בן גביר בכנסת.
אהבתיאהבתי
בטוח שהבנת את שמגר? סימנתי לך בסוגריים:
אהבתיאהבתי
ובפינה שלי – הנהלת פלאפון פנתה לבית הדין לעבודה בבקשת סעד הצהרתי לפיה ההסתדרות אינה הארגון היציג בקרב עובדי החברה.
מדובר ללא ספק בצעד חריג ומפתיע, שמזמן התפתחויות מענינות: השביתה בפלאפון נמשכת כבר 18 ימים. בימים האחרונים היא סחפה איתה את עובדי בזק, שהחליטו לשבות שביתת סולידריות (המוגבלת בהיקפה בפסיקת בית הדין לעבודה, אך עדיין אפשרית). השביתה וודאי גרמה נזק לפלאפון כבר מיומה הראשון.
ושוב נשאלות שתי שאלות: מצד אחד – אם ארגון עובדים זר שאינו ארגון יציג נוקט בהליכים בחצרך, מסב לך נזק, למה אתה ממתין 18 יום כדי לפנות לבית הדין? ומצד שני – מה נשתנה בעובדות שגרם לפלאפון לפנות לבית הדין דווקא היום ולא אתמול?
ספקולציות יש הרבה: ייתכן שהמצב גבולי מאד, ופלאפון רצתה להמנע מהכרעה שיפוטית בו, אבל לא נותרה לה ברירה לאור הרחבת הסכסוך לחצרי בזק, חברת האם; יכול להיות שפלאפון חיכתה שהשביתה תגווע מאליה, ותחסל את ההתאגדות סופית. דיונים משפטיים משלהבים דווקא את המאבק, מביאים קהל עובדים להפגנות מול בית הדין וכיו"ב, וזה לא רצוי להנהלה, ורק כשזה לא קרה, היא נוטלת סיכון; ויש גם אפשרויות נוספות.
גם ההתפתחות הזו מסוקרת במדורים הכלכליים בלבד ועל כך כבר כתבתי פה. אני חושב שמלחמת ההנהלה בעובדים היא עניין לעמודי החדשות שכולם קוראים, ולא רק לקהיליית המתעניינים בכלכלה. זו שאלה של להיכן הולך הכסף הרב שהחברה מרוויחה, ובאילו שיעורים. לעיתונים כנראה יש שיקולים משלהם.
אהבתיאהבתי
אתה יודע שהכנסותיה של פלאפון ירדו בצורה משמעותית השנה, נכון? ואתה יודע שפלאפון הפסידה במשך שנים ואז משום מה אף אחד לא התלונן שהעובדים לא משתתפים בהפסדים, נכון?
מי שלוקח את הסיכון להפסד הוא זה שזכאי לרווחים. מי שלא, מקבל משכורת.
אהבתיאהבתי
תשמע יש כאן ממש קונספירציה, לאן הלך הכסף???
ממש תעלומה.
לאן הולך הכסף בשטראוס?
לאן הולך הכסף בטבע?
לאן הולך הכסף במגדל?
כן, לא טעיתם לרשעים הקפיטליסטים האלו שנקראים בעלי המניות. ממש קונספירציה…
אהבתיאהבתי
שניכם מתעלמים לנוחותכם מכך שהטענה של העובדים לא מופנית בהכרח כלפי היקף הוצאות השכר אלא כלפי אופן חלוקתן. ההנהלה לא לוקחת סיכון גבוה יותר בהפעלת החברה מאשר העובדים. היא מקבלת משכורת כמותם.
אם חברה מצליחה והנהלתה מתבשמת בבונוסים של מליונים רבים – העובדים רוצים לטעון שמגיע להם מזה גם. שימו לב – הם לא דורשים מפלאפון הכרה בכך שמגיע להם, את זה משיגים במשא ומתן; הם עומדים כרגע ומנהלים מאבק על זכותם לדרוש את מה שלדעתם מגיע, את זכותם לנהל כקולקטיב בעל כח משא ומתן עם ההנהלה. אם את זה אתם רוצים לשלול מהם, אז פערי האידיאולוגיה בינינו גבוהים מדי לגישור.
ולהיפך: אם טענתכם נסמכת על כך שלהנהלה יש חלק גדול משל העובדים כשהחברה מרוויחה, הרי שיש לה חלק דומה גם כשהחברה מפסידה – אז למה הנהלות מקבלות בונוסים גם בתקופת הפסדים? למה הנטיה הראשונית היא לפטר ולא לצמצם למשל בהסכמה בהוצאות השכר (כפי שנעשה לדוגמא בערוץ עשר) ולשמור על פרנסתן של משפחות? בשביל זה צריך שם ועד.
אבי, בטבע, לפחות (כי בשטראוס אני לא זוכר, ובמגדל עוד יהיה ועד בע"ה), רוב העובדים מאוגדים, ונהנים מתנאי העסקה הולמים. ההנהלה, מצד שני, נהנית משימור עובדים בארגון ומתחלופה נמוכה. החברה לא מפסידה, כידוע לך, וגם בעלי המניות רואים משהו ממנה.
הבלאגן החל בעקבות כניסת ועד בזק למערכה. למיטב זכרוני, גם בזק מרוויחה בסדר, למרות שהיא מאורגנת, ויש גם לחם וגם חמאה במקררים של מנהליה.
אהבתיאהבתי
אכן יש לי הרגשה שפערי האידאולוגיה ביננו עמוקים. פלאפון אינה קואופרטיב. ירצו יקימו קואופרטיב מתחרה לפלאפון ויחלקו את כל הרווחים לעובדים עד השקל האחרון. כל זה לא אומר שפלאפון הוגנים בהתנהלותם לעובדים, יכול להיות שלא. בנוסף לכך בהחלט יש לאפשר להתאגד אם רצונם בכך, אלא שיש בעיה ידועה בישראל שבה וועדי עובדים בעידוד ההסתדרות מחליטים לעיתים קרובות שהם יודעים לנהל את החברה טוב יותר ממנהליה ומתנהגים בבריונות וההיסטוריה ידועה, בין השאר גם בבזק עצמה. אני בהחלט מבין את החששות של המנהלים בפלאפון ובמיוחד לאור ההיסטוריה בבזק. מצד שני גם תשלום בונוסים להנהלות בשנים של הפסדים זה חוצפה לא קטנה וגם זה עניין זה שצריך למצוא לא מענה, לא בטוח שדווקא העובדים וההתסתדרות הם אלו שצריכים למצוא ולתת את המענה. בכל מקרה צריך להגיד שבפלאפון של 2012 למרות הכל כמות העובדים ככל הנראה גדולה על משאבי החברה. לאור השינויים שעובר השוק אין לי ספק שעשרות אחוזים מעובדי החברה מיותרים לחלוטין. לדעתי עובדי החברה צריכים להודות להנהלת החברה שהיא עדיין מחזיקה כמות כה גדולה של עובדים מיותרים. מנהל הגיוני שדואג לשרידות הארגון שלו וגם לעובדיו, היה צריך לפטר לפחות חצי מהעובדים מאז אותו מפץ גדול שהחל כחלון. זה שזה לא קרה עד עכשיו בסדר גודל הזה היא הוכחה שההנהלה של פלאפון והנהלות אחרות הם הרבה יותר מתחשבות ממה שנהוג לחשוב. גם העובדים צריכים לקחת את זה בחשבון.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שלהכל אפשר לדאוג. אולי אפשר למסד ולווסת יחס הגון לעובדים ברגולציה. אלא שזו לא המציאות, ובמקום שזו המציאות החקיקתית, היא לא נאכפת. כמי שמעורה בעסק הזה (ופה, אם את האידיאולוגיה שלי לא אכלת, לפחות תאכל את הנסיון המקצועי שלי) עבודה מאורגנת היא אחת הדרכים המוצלחות ביותר להבטחת הגינות ושקיפות במקום העבודה, ושמירה על זכויות העובדים. זה נכון שיש מקרים שבהם נקודת האיזון מעניקה כח יתר לעובדים, אבל זו לא הנורמה, ולא לצערי. ההנהלה מנהלת. נציגות העובדים מפקחת על אספקטים בניהול הקשורים לזכויות העובדים. כך יותר טוב לכולם.
גם אם נדרשים פיטורין, אז אני מקווה שנסכים שפיטורי עובדי ייצור עניים בזמן שההנהלה מתפלשת בבונוסיה הם עניין לא רצוי, אבל שום רשות של המדינה לא תתערב בזה. במקומות מאורגנים המשמעות של זה היא שביתה ואי פיטורין בכלל. הקיצוצים הגדולים במשק נערכים במקומות מאורגנים, אלא ששם דואגים למפתח שוויוני ושקוף לצמצומים ולפיצויים הולמים של מי שפוטרו לא בגלל משהו שקשור בתפקודם.
מהתגובה האחרונה שלך אני לא משוכנע שהפערים כאלה גדולים. יש לך עוד סיכוי :).
אהבתיאהבתי
מתעלם? להפך. העובדים דורשים תוספות שכר דווקא כשהכנסות החברה קטנות…
ההנהלה מקבלת את השכר מהבעלים. הם אלו שלוקחים את הסיכון. הם אלו שקובעים מהו השכר שראוי לדעתם לשלם להנהלה. אם ההנהלה לא מרוצה, המנהלים יכולים להתפטר, זכותם. כנ"ל בנוגע לעובדים – לא מורצים מהשכר והמעסיק לא מוכן להעלותו, תמיד אפשר להתפטר.
אלא מה, אנשים רוצים להחזיק את המקל משני קצותיו: לכפות על המעסיק להעניק להם תוספת שכר. אתה הולך לשלם לי יותר עבור העבודה שלי. למה הדבר דומה? לכך שחברת פלאפון תחליט להעלות את התשלום שאתה כמנוי משלם לה, בלי שתהיה לך אפשרות להתנתק ולעבור לחברה אחרת. אתה הולך לשלם להם יותר עבור השירות שהם נותנים לך. משום-מה, האפשרות הראשונה נראית סבירה לחלוטין לאנשים שחושבים שהאפשרות השניה היא עוולה.
רוצים לנהל מו"מ? שיערב להם: יפנו למנהל וידרשו תוספת. אבל העובדים רוצים להשתמש ביתרון הגודל ולפנות למעסיק כיחידה אחת. אלא מה, החוק בישראל, שלדעתי נוטה יתר על המידה לטובת העבודה המאורגנת, קובע שארגון עובדים יחשב למייצג אם הוא מאגד לפחות שליש מעובדי החברה. ועד העובדים טוען שיש להם שליש, אז מה עוצר בעדם? שיציגו את החתימות ואפשר יהיה לוודא שבאמת הם מייצגים את העובדים. אם הם יעשו כן, להנהלה לא תהיה ברירה אלא להתייחס אליהם כאל ארגון יציג כי כך קובע החוק והעובדים יזכו לכל ההגנות הקבועות בחוק. ההנהלה לא יכולה לעשות את זה כיוון שההנהלה לא יודעת מי הצטרף לוועד ומי העדיף שלא להצטרף, רק הוועד יכול. אבל הוועד, משום-מה, לא רוצה להציג את הרשימה. מעניין למה. אולי כי אין להם שליש? אז כנראה שעכשיו בית המשפט יחייב אותם. מה רע? אם יש שליש, ההנהלה הכניסה גול עצמי.
בונוסים? שוב, זו החלטה של בעלי המניות. אם הם מוכנים לתת תוספות ובונוסים להנהלה שמביאה להפסדים, זכותם המלאה. זכותך לתת טיפ שמן למלצר גם אם השירות היה מזעזע. בשני המקרים זו פעולה כנגד האינטרס העצמי, אבל אף אחד לא מחייב אנשים לפעול בהתאם לאינטרס שלהם. כמובן, בחלק מהמקרים בהם ההנהלה מקבלת בונוסים למרות שהחברה מפסידה, זה מאחר שהבעלים מעריך שבלעדי עבודתם הטובה של המנהלים, החברה היתה מפסידה יותר. שווה לשמור על מנהלים שיכולים לצמצם הפסדים.
פיטורי עובדים בזמן שההכנסות מצטמצמות? אין עם זה שום בעיה. מה יש, כשההכנסות גדלות, מותר לחברה לשכור עובדים חדשים? אם כן, למה אסור לה לפטר כשההכנסות מצטמצמות? כשההכנסות שלך מצטמצמות, אתה יכול להחליט לצמצם את ההוצאות שלך. נאמר לקנות פחות. מצטער, אסור לך!
למה מפטרים? אה, זה פשוט: אם ההכנסות יורדות בגלל שיש פחות לקוחות, אז צריך פחות עובדים! זה אמור להיות מובן מאליו. אם ההכנסות יורדות ללא קשר למספר העובדים – נאמר שיש מתחרה חדש והמחירים יורדים – אז אתה עדיין זקוק לאותו מספר של עובדים כמקודם. למעשה, פיטורי עובדים במצב הזה יכול לפגוע בחברה. ולמה לא להוריד את השכר? כי אז, העובדים הטובים, אלו שיכולים לקבל שכר גובה גם במקומות אחרים, ילכו לאותם מקומות אחרים והחברה תישאר רק עם העובדים הפחות טובים. בד"כ נותנים שכר גבוה לעובדים שרוצים להשאיר בחברה. אז אולי נקצץ רק מאלו שפחות טובים? כמובן שעבור זה, צריך שלא יהיה ועד מייצג, כיוון שעדיין לא קם הוועד שיסכים לקיצוץ משתנה בשכר. אבל העובדים תמיד מוזמנים להציע להנהלה להחליף את הפיטורים בקיצוץ בשכר, אני בטוח שההנהלה תעדיף צעד שכזה, אם החיסכון שיניב יהיה זהה. אני בטוח שגם אתה תסכים לשמור על צריכה זהה לרמה בה היתה כששכרך היה גבוה, אם בסופר יסכימו להוריד את המחירים.
יש היגיון בצעדים האלו. או, לחליפין, אתה יכול לחשוב שכל המעסיקים גם רשעים וגם טיפשים. זכותך המלאה.
אהבתיאהבתי
אני יכול לנסות לשכנע אותך בהגיון אחר אבל אני אשקול זאת שוב מחר. הפער בינינו הוא אידיאולוגי. בינתיים אתה יכול לנסות ולפשפש בנוסחאות במבוא למיקרו כלכלה ולחפש את האות שמייצגת את מדד ההגינות, או המוסר בפעולה כלכלית.
צודק, אין כזה. אז אל תאלץ אותי לשחק איתך על לוח המשחקים שלמדת בפקולטה על שם רקנטי. יש לרקנטים של העולם סיבה שהם מאכילים אותך לתיאבון בנוסחאות שאין בהן את האות ההיא.
וגם, נסיון החיים מלמד שחברות מאוגדות מצליחות יפה, משמרות ידע בארגון, מחזיקות עובדים מאומנים ובעלי ניסיון גם בדרגות השכר הנמוכות תמורת בטחון תעסוקתי, בעלי מחויבות גדולה למפעל לאורך זמן.
כמובן שאתה לא חייב לקבל את זה ורשאי להמשיך להתייחס להעסקת עובדים כאל "קניות בסופר" או לדרישה לתנאי העסקה הולמים כאל "עליית מחיר מוצרים".
על הניואנסים בקביעת הארגון היציג ראה דיונים ארוכים עם שועלן. אם ההנהלה באמת היתה חושבת שההסתדרות לא יציגה היא כבר היתה תוקפת את זה.
לילה טוב.
אהבתיאהבתי
תתפלא, אבל מעולם לא הייתי בפקולטה ע"ש רקנטי. למעשה, בכלל לא למדתי כלכלה. כל הנ"ל מיישום של היגיון ושל הציווי הקטגורי של קאנט – אני רוצה להיות מסוגל להחליף נותני שירותים כרצוני, למשל כשאני מוצא אחר שנותן את אותו השירות במחיר נמוך יותר, ולכן אני לא יכול לאסור על אחרים לעשות את אותו הדבר, גם אם נותן השירות שהם מחליפים הוא אני. כבר פיטרו אותי כמה פעמים במסגרת צמצומים והתייעלות, מה לעשות.
חושב שאפשר אחרת? אתה מוזמן לנמק. אבל זכור – אני מתכוון להפנות בחזרה אליך כל טענה שתעלה. חושב שאסור לפטר כשההכנסות יורדות? תראה דוגמה אישית ואל תצמצם את ההוצאות שלך כשההכנסות שלך קטנות. אבל יש לי רושם, משום מה, שאתה לא חושב שעליך לנהוג כפי שאתה דורש מאחרים לנהוג. יש לזה שם בעברית: צביעות.
הניסיון מלמד? בחייך. אז שוב, או שמי שלא נוהג לפי שיטתך הוא טיפש, שלא רואה כיצד הוא פוגע בעצמו, או רשע, שיודע שהוא פוגע בעצמו אבל מוכן לספוג זאת כדי שיוכל לפגוע באחרים. מאחר שרוב החברות (ורוב האינדיבידואלים) לא מתנהגים לפי האידאה שלך, האם אתה חושב שרובנו טיפשים או רשעים?
העסקת עובדים היא בדיוק, ללא שום הבדל, קניית מוצר. הרי המוצר שאתה קונה מיוצר ע"י מישהו, זו העבודה שלו. כשאתה מצמצם את הקניות בחנות של שמעון, ההכנסה של שמעון יורדת. מה ההבדל? האם אתה מחוייב לשמור על רמת הקניות שלך אצל שמעון? למה לא?
אם תקנה אצל שמעון פחות, הוא לא יוכל להרשות לעצמו להעסיק את חיים. למעשה, הוא לא יצטרך את חיים בכלל, כיוון שעם כמות העבודה המצומצמת הוא יוכל להתמודד לבד. אבל בזמן שלך מותר לצמצם את ההוצאות, לשמעון אסור. למה לך מותר מה שלשמעון אסור?
אני בטוח שהעסקת עובדים בשלב כלשהו בחייך. היתה לך פעם עוזרת בית? הזמנת פעם אינסטלטור? היית במוסך? רופא שיניים? האם אתה מחוייב להמשיך לספק להם את אותה כמות עבודה ובאותו תשלום? כשהרכב תקין, אתה עדיין צריך להכניס אותו למוסך? אתה חייב ללכת לרופא הוותיק גם אם יש בסביבה רופא אחר, טוב וזול יותר? אתה חייב להעסיק את העוזרת באותו שכר גם כשהמצב הכלכלי שלך מחמיר? אז למה לעזאזל אתה חושב שמישהו אחר צריך לנהוג אחרת ממך?
תנאי העסקה הולמים? סליחה, אבל אתה זה ששבוי באידאולוגיה, לא אני. אף אחד לא חטף את העובדים, לא כבל אותם לעבודה ולא אסר עליהם לעזוב באיומי נשק. העובדים רצו לעבוד אצל המעסיק ושני הצדדים הסכימו ביניהם על שכר, כזה ששני הצדדים יכלו לעמוד בו. זו הדרך ההוגנת ביותר להחליט על מחיר: שני הצדדים מחליטים ביניהם ללא כפיה, מהו המחיר ששניהם מרוים ממנו באותה המידה. העובדים, סביר להניח, היו מעדיפים עבודה קלה יותר בשכר נמוך יותר. המעסיק, מצידו, היה מעדיף עבודה קשה יותר בשכר נמוך יותר. אבל לא זה ולא זה הצליח לקבל את מה שרצה, אז הם התפשרו. אבל מצב שבו שני הצדדים הסכימו ביניהם לא נחשב אצלך הולם? מה הלאה? אתה תסכים שאני אקבע שהתשלום שלך לחברת הסלולר אינו הולם ושעליך להוסיף עוד 30% שמופיע בחוזה שעליו חתמתם?
ההנהלה אמרה מהרגע הראשון שארגון העובדים אינו יציג. מוזר שלא שמת לב. להפך, מי שיכול היה להוכיח בקלות שהוא עונה על דרישות החוק הוא הוועד, שרק לו יש את רשימת העובדים שהצטרפו אליו, אבל הם סירבו. הוועד הוא זה שההתנהגות שלו אינה סבירה מבחינה זו, לא ההנהלה. אבל האידאולוגיה מעוורת אותך.
אהבתיאהבתי
אתה מתעלם מכל כך הרבה משתנים, שזה לא פשוט להשיב, אבל ננסה בכל זאת.
ההבדל בין עובד מעביד לבין קונה-סופרמרקט הוא בעיקר בכוח. לעובד פשוט אין את הכוח שיש לקונה בסופר והוא תמיד חלש יותר מהמעביד שיכול לפטר, להעסיק, להפחית שכר, להעלות שכר ולעשות כל מה שהוא רוצה בעצם. לכן חוקי העבודה. כדי להגביל את כוחו של המעסיק.
ומה לעשות שאנחנו לא חיים באוטופיה כלכלית והדוגמאות שאתה מביא לא ממש רלבנטיות אצלנו? כי אם אתה זוכר, עד לא מזמן לא יכולת להחליף בקלות חברה סלולארית, וגם אם היית כבר מצליח, לא היית משלם פחות כי היו רק שלוש חברות והן עשו ככל העולה על רוחן. וכן, כשהן העלו את המחירים (בלי לתאם מראש, אבל באופן מתואם) לא היה לך ולי הרבה מה לעשות? זוכר? קוראים לזה חוסר תחרות.
וכשלא היתה תחרות והרווחים היו רווחי ענק לא הגיוניים, המנהלים והמנכלים משכו משכורות עתק, שלא היתה להן שום הצדקה. ואיך אנחנו יודעים שלא היתה הצדקה? כי ברגע שהחוקים השתנו, גאוני הניהול האלה, שהצליחו בתנאים לא תחרותיים, פתאום לא כל כך הצליחו. והרווחים צנחו. ואז, היה הגיוני שהמשכורות שלהם יקוצצו, לא? אבל זה לא קרה. במקום זה, מפטרים את נותני השירות שמרוויחים הכי נמוך בפירמידה, נותנים לי להמתין עוד דקה או שתיים או עשר על הקו, והמנכל ממשיך למשוך מליונים. זה – מיינד יו – לא קורה כי בעל המניות חושב שהמנכל הזה יותר טוב ממה שיש, אלא כי לבעל המניות ולמנכל יש את אותו אינטרס. והאינטרס הוא שבעל המניות ימשיך לקבל את המליארדים שהוא צריך כדי לממן את עסקאות המינוף שהוא עשה, ולא משנה על חשבון מי או מה. בעלי מניות המיעוט (אלה הם אנחנו בדרך כלל) לא יכולים להגיד הרבה וגם לא לעשות הרבה. יש תביעה נגזרת, אבל לך תתמודד עם זה כשאתה אזרח קטן עם כיס סביר.
אני לא בעד סוציאליזם קומוניסטי (או מה שזה לא יהיה), אלא בעד פחות חזירות: קצת פחות מליונים בשכרו של המנכל, קצת יותר שקלים בשכרו של הטלפן האומלל שעונה לטלפון כשאני מתקשרת עצבנית.
אהבתיאהבתי
אני אחזק את שולה, כי פשוט מיציתי. בגדול – כן, אתה חי באיזו תיאוריה כלכלית אוטופית (אני לא יודע מבחינת מי) שגם עליה יש לי מה להגיד. אתה מניח תחרות משוכללת והתקשרויות מרצון וחופש חוזים שהם בבחינת מדע בדיוני. די באלה כדי למשוך את השטיח מתחת לטיעוניך הארוכים.
רק עוד מילה אחת. כשחברה מפסידה עובדים מפוטרים, זה קורה, גם במקומות מאורגנים. זה רק סביר, לפי ההגיון שלך, שכשהיא תרוויח הם יושפעו. הטענה שלך כאילו הם לא יורדים בשכר בהפסדים ולכן אל להם לדרוש שכר ברווחים היא לפיכך דמגוגית.
אני מעסיק דווקא צוות עובדים קטן. אתה מוזמן ללחוץ על הקישור ולהווכח.
את הטיעונים מדוע התארגנות היא טובה למעסיק לא הבאתי כדי לתמרץ מעסיקים לאגד את עובדיהם. אין להם שום זכות להביע עמדה בנושא. כשזה כבר קורה, רצוי שיסתכלו על חצי הכוס המלאה. זו כל כוונתי.
אהבתיאהבתי
עוד הערה לגבי אידיוט שימושי. שלחת קישור לביגמן, שמצטט את גלילי, שאומר שלנין טבע את המונח. האם העובדה שלנין לא השתמש במושג הופך מישהו מכם לאידיוט שימושיהשתמש במושג הופך מישהו מכם לאידיוט שימושי?
הנה הקישור הרלוונטי (ולא, לא מאתר רוטר):
http://www.nytimes.com/1987/04/12/magazine/on-language.html?pagewanted=1
אהבתיאהבתי
תומכי הוזועבי בצהלת עד דלא ידע: העליון שוב מציל את רסיסי הדמוקרטיה
חוק היסוד, למי שעדיין לא יודע
7א. (א) רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם בבחירות מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
(2) הסתה לגזענות;
(3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
(ב) החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון.
(ג) מועמד יצהיר הצהרה לענין סעיף זה.
(ד) פרטים לענין הדיון בועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון ולענין הצהרה לפי סעיף קטן (ג), ייקבעו בחוק.
סעיפים 1,2,3 עברו כענני גשם. השופטים הסכימו פה אחד. כבוד לקרן.
אהבתיאהבתי
פסק הדין ניתן ללא נימוקים.
כבוד הנשיא א' גרוניס
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
שיעורי הבית של הנכבדים נדחו והנימוקים ינמקו בחדר צדדי וחשוך כיאה לשקיפות המימונית מבית הקרן. הקשר בין הכיס האנטישמי למוסדות החוק בישראל הוא טיעון קונספירטיבי ימני משיחי.
אהבתיאהבתי
לאן אתה רץ יון?
יש עוד זמן עד שיינתנו הנימוקים-
אחרי הכל, בפעם הקודמת זה ארך
קרא מה עבר על איתי פורמן(מגיש העתירה נגד בל"ד בסיבוב הקודם והנוכחי) עד שהצליח לקבל תשובות.
אגב, כאן הוא מסביר מה דעתו על נימוקיה של בייניש
אהבתיאהבתי
מה לנו וליאתי כי נלין, מזל שאנחנו חיים בדמוקרטיה ולא בדיקקטורה שמאלנית. וחז"ל היו מוסיפים: צדיקים מלאכתם נעשית-עד שנקברת על ידי רשעים.
אהבתיאהבתי
זועבי השיבה לך את הברק לעיניים.עולה כפורח.
אהבתיאהבתי
כשהתקשורת תחשוף את מפת הקשרים בין הכסף מחו"ל למושכות הדמוקרטיה היהודית אני מבטיח להעלם. עד אז תהייה יפה ותשתקי.
אהבתיאהבתי
אתה נשמע כמו תקליט ויניל שבור. קרו-רן-רן-רן חדשה-שה שה שה, נאורים-רים רים רים.הזעם הקדוש שלך הוא לצורך תיוג בלבד.תשתקי תאמר לזו שחולקת אתך קורת גג אחת.גס רוח.
אהבתיאהבתי
נו, כאילו לא הבנת שהתייחסתי להגדרת היופי שהבאת לכאן אתמול או שלשום. תקליט שבור אי אפשר לשמוע. זה לא דיסק שחוזר על עצמו. ואל תבכי לי ילדה.
אהבתיאהבתי
יובל יועז טוען בכתבה
הכתב הנלהב לא שמע על גוגל שחושף בלחיצת כפתור את הקשר בין בכירים לארנק הקדוש של הקרן וכמובן שהודעות באתררוטר הגזעני והימני לא נקלטות ברדאר.
– עיתונות המיצה.
אהבתיאהבתי
יש אפשרות שמישהו שמתנגד לדעתך לא יהיה מסומן כשליח הקרן החדשה? או שזה חייב לבוא תמיד ביחד.
אהבתיאהבתי
במקום לתייג אחרים, תבדוק את הקשרים בין הכסף הזר לאנשים ותופעות בתחום המשפט, החינוך והפוליטיקה בישראל בעצמך ותגבש דיעה מבוססת. אידיוט שימושי ממוצע מסרב לחקור וללמוד בעצמו ומעדיף להחזיק באמונתו בדיוק כמו אותו דתי אורתודקסי חשוך ונבער שעליו הוא לועג.
אהבתיאהבתי
כאידיוט שימושי, קראתי את הכתבה ברוטר ולה הבנתי על אלו קשרים מדובר? האם הטענה היא שצוות ההגנה שלה פעיל בארגונים שממומנים על-ידי הקרן החדשה? אבל בית-המשפט קיבל את הטיעונים שלהם. האם גם השופטים ממומנים על ידי הקרן?
אהבתיאהבתי
הטענה שכסף זר משפיע (גם) על החלטות בית המשפט.
אהבתיאהבתי
צר לי, אך ציטוט סעיפי החוק רחוק מלהיות חוו"ד משפטית מדויקת. אם זה מניח את דעתך החלטת בג"ץ דהיום רחוקה מלהיות תקדימית לאור ההלכה שנקבעה כבר באמצע שנות השמונים. לא כל מי שמדבר דברים מעצבנים או משתתף במפגנים שנועדו להביך את הממשלה הוא מי שראוי לפסול את מועמדותו לכנסת.
אבל על מה תלין, הרי ההחלטה היתה צפויה וכך ידעו מראש גם כל הלוינים והאקוניסים למיניהם, שקיוו לה. הרי שום רווח לא היה יוצא להם מפסילת זועבי, זה לא שהיא היתה חוטפת להם מצביעים. כך הם את מלחמת החורמה שלהם בערביה הסוררת נלחמו, ועוד כבונוס קיבלו את בג"ץ שאפשר לשטוף אותו בחומצה גופרתית לצהלות ההמון, ולהבטיח שיום אחד עוד נשנה אותו כך שיפסיק להתייחס לשטויות כמו חופש הביטוי והזכות לבחור ולהבחר בפרט וזכויות אדם בכלל וייתן לרוב לשלוט.
אהבתיאהבתי
אלעד,
הטיעון מהמחנה הנאור שמדובר בגזענות או שמנסים לפסול כל מי שמשמיע דיעה אחרת ומעצבנת הוא דמגוגיה לעניים וההתעלמות מהמעורבות של הקרן היא צביעות במקרה הטוב ובורות במקרה הפחות משמח.
זועבי תומכת במדינה פלסטינית לערבים בלבד על שטח שהאו"ם בהצהרת בלפור הקצה ליהודים. מצד שני מתנגדת לקיומה של מדינה יהודית. – הבסיס גנטי.
היא מתנגדת לוויתורים וסיום הסכסוך מהצד הערבי ורואה את תפקיד ההנהגה כמייצגת אוכלוסיה זרה (כלל הפלסטינאים) ולא את ערביי ישראל. – – הבסיס גנטי. היא לא בעד פליטי דארפור…
תומכת בהתקוממות עממית (מזויינת) ובמנהיגי ארגונים שהוגדרו כארגוני טרור. ובנוסף, היא וחבריה מובילים את הציבור הפלסטינאי הישראלי מתסיסים ומגבירים את המתח העדתי בישראל.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שכל פוליטיקאי יהודי שהיה מתבטא בסימטריה מושלמת לדבריה היה נפסל ומוצא מהחוק. ציפיתי ממשפטן שיידע מה מסמלת החלטה בפה אחד על ידי צוות של תשעה שופטים בנושאים כל כך רגישים ושנויים במחלוקת וללא כל נימוק. כנס לקישור שהביא רבקצה.
אהבתיאהבתי
בוא נגיד שאני מסכים עם כל מה שאתה מייחס לזועבי – ואני לא בטוח שהכל נכון – עדיין אני חושב שצריך לתת לה להתמודד.
הסיבה היא שאם היא תצליח להגיע לכנסת סימן שיש כמה עשרות אלפי אנשים שהיא מייצגת את העמדות שלהם, ואני מעדיף שהם ינסו להשפיע עלי ולהשליט אותן בדרך פרלמנטרית ולא בדרך אחרת. בית המשפט קבע כבר לא פעם אחת שמניעת הבמה הציבורית ממישהו היא עניין למקרים קיצוניים בהרבה לא של התבטאויות, אלא כאלה שבהם עלול להיות קשר בין ההתבטאות לבין מעשים בשטח.
אני חושב שבכך שאתה חושב שהיא וחבריה מובילים את הציבור הפלסטינאי הישראלי ומתסיסים אותו אתה עושה הנחות לעצמך. היא לא כזו מנהיגה מוכשרת וכריזמטית. הציבור תוסס לבד. בהגינותך קראת לו פלסטינאי, וזה נכון, זה מה שהוא, ואין סיבה שהוא יצדיע לדגל וישיר התקווה באדיקות בזמן שבינינו לבין אחיו יש עימות מזוין.
יכול להיות שאנחנו נישאר לא מסכימים, אבל בוא נוציא את הראש מהחול. אם היתה איזושהיא סימטריה הרי שהחברים גולדשטיין-עמיר-נוסל-פופר-אברושמי- והפסיכי הזה שירה בערבים שבאו במונית למפעל בנשק אוטומטי והתאבד היו אמורים להביא להרחקתם לצמיתות מהכנסת ומרדיוס של עשרים קילומטרים ממנה את בן ארי, בן גביר, בן מרזל וכל יתר מתדלקי השנאה וההסתה. זה לא קורה.
תמים כמוני יכול להתנחם בכך שפשוט לא הוכח הקשר ברמה המספקת לפסילה. אתה יכול סתם לחכך ידיך בהנאה ולהפסיק לייבב על ההחלטה דהיום, שהיא כולה נצחון לימין, ומה שהוא רצה להשיג מלכתחילה.
אהבתיאהבתי
למה שלא נאפשר לסניף מקומי של חיזבאללה או אל קעידה להתמודד בכנסת?
עדיף שישפיעו עלינו פרלמנטרית, לא?
אהבתיאהבתי
אני אנסה שוב אבל קשה להתווכח אם לא קוראים את מה שכתבתי או שקוראים ומתעקשים לא להבין. במקרה כזה היה קל יותר לבסס את הקשר בין הארגון לבין התוצאות המזיקות שייגרמו כתוצאה מהתמודדותו. אם יש לך ראיות לכך שזועבי מממנת ומוציאה פעילות טרור אדרבא, גש לבג"ץ, אולי תקבל דיון נוסף.
בדוגמא קונקרטית, במידה ומה שטוענים כלפי בשארה נכון ומבוסס בראיות, אני מניח שבג"ץ לא היה פוסל את פסילתו אם היה מתמודד.
אהבתיאהבתי
אלעד,
מה שטענת לא מדבר על היבט החוק ועוסק בצד הפוליטי. תחזור לזירת החוק וקרא את שלושת הסעיפים- האם הנחרצות של תשעת המופלאים מקובלת עליך?
אהבתיאהבתי
לא לזה התכוונתי.
אתה כתבת שאתה מעדיף שזועבי ודומיה ישפיעו עלינו דרך הפרלמנט ולא בדרכים אחרות (וכאן אני מניח שלא התכוונת לתחרויות קפיצה לגובה).
ניתן להחיל את אותו הטיעון גם על תומכי חיזזבאללה ואל קעידה, מה שהופך אותו למופרך.
אהבתיאהבתי
היונה חושב שהצהרת בלפור היא החלטת או"ם, באמת לא ראוי לאפשר לבורים כמוהו להתחיל לפסול פה אחרים.
אהבתיאהבתי
מתאים לך, הזבלון, להיתפס לקטנות. ברור שהבן אדם התכוון להחלטת החלוקה של האו"ם.
על שכמותך נאמר: "%$^#&*&^% _(*)%@!#^~"
אהבתיאהבתי
ברור שלא התייחסתי לתכנית החלוקה.
מדובר בשטח שהוקצה ליהודים על ידי בעלי הבית אדומי החוטם וקיבל גושפנקה בינלאומית. (נכון, האום לא היה קיים) הצהרת בלפור-איסמו.
ירדן היתה אמורה להיות חלק מהמדינה שלנו. הבריטים שיקרו.
היהודים ויתרו על העבר המזרחי משיקול יונה ביד משני ציפורים על העץ.
מהעבר המערבי כולו הגיעו לתכנית החלוקה.
היהודים ויתרו והסכימו משיקולי זונה מוכה, הכאב נמאס. הערבים האלימים סירבו לשחרר את השטינקרית ורצו נקמה.
הסכסוך מעולם לא היה על אדמה. ראה מחקרו של דוד גרוסמן הימני קיצוני: האוכלוסייה הערבית והמאחז היהודי.
אהבתיאהבתי
ברור שהבן אדם אידיוט לא שימושי, המציק לנו בתאוריות הקרן שלו.
אהבתיאהבתי
או קיי. אבל כתבת בלפור והאו"ם וזה לא הולך ביחד.
אהבתיאהבתי
לצורך האנלוגיה בסכסוך השכנים שלנו- זה לא משנה אם קוראים לגוף וועד הבית או הנהלת הבית או איגוד בעלי הדירות של הפרדס 5.
תוצאות עמדת הפשרנות והוויתור של מנהיגי היהודים במהלך המשא ומתן לעומת הסרבנות הערבית להסדר הביאו לשולחן היהודי 25% מהשטח, וגם הוא לא יתקבל לסיום הסכסוך. בבקשה, כל התורה על רגל אחת.
אהבתיאהבתי
אורך הרוח שמגלה המיעוט הנאוריסטי כשמדובר בהתנגדות למדינה היהודית ולתמיכה בטירור ממש מעורר הערצה – הדמוקרטיה שלנו בידיים טובות, ואינה זקוקה לנימוקים
אהבתיאהבתי
לא תייגתי כלום למרות שיכולתי אם רציתי. זו הייתה שאלה עקרונית. יכול להיות שאתה צודק , יכול להיות שלא. בתמונה הגדולה לדעתי זה לא משנה. בכל מקרה אני לא מבין מדוע יש צורך להוסיף את הקרן החדשה לעניין אם אתה צודק והחוק לצידך.
אהבתיאהבתי
זה כן משנה לך ולכן הגבת -אבל זה לא מספיק משנה כדי להזיז ת'תחת ולהתחיל ללמוד על התמנון. יש ציורים כאלה, רק שמתרחקים רואים את התמונה. מכאן רבותי.
אהבתיאהבתי
די עם ההטפות בחייך, זה מתאים יותר לאנשי שמאל הזויים.
מה הטענה שלך בעצם?
שהקרן החדשה קנתה את בית המשפט העליון?
שכל השמאל כאן קנוי?
שאלמלא הקרן החדשה החלטת בית המשפט הייתה שונה?
אני מבין את הטיעון לגבי מימון לא לגיטימי של מוסדות בישראל מצד גופים אירופאיים. איך זה מסביר את החלטת בית המשפט העליון בישראל?
אהבתיאהבתי
הטענה שלו אם הבנתי אותה נכון היא שהפרופסורים בנבנישתי וקרמניצר עסקו בקידוש השם ובחוות דעת על קדושתה של מעלה תפוח ד', ואז באה הקרן החדשה ובכח כספי הגויים הפכה אותם לסמולנים עוכרי ישראל שחותמים על עצומות לריחו של כספה הקדוש.
אם אתה מחפש בזה הגיון – אז אין. בית המשפט החליט כפי שהחליט כי זו היתה התוצאה המשפטית האפשרית היחידה. החלטתו היא עדיין נצחון לימין.
אהבתיאהבתי
הקרן החד"שה דוחפת את סוכניה השונים למערכת המשפט באמצעות תוכנית המשפטנים שלה. הם מתחילים כעו"ד ואח"כ עוברים לפרקליטות ומשם הדרך פתוחה לכס השיפוט.
קח את המקרה של דנה בריסקמן, שהפכה את עמדת הקרן החד"שה לעמדת המדינה (או אולי להיפך?)
קונספירטיבי, מה?
אהבתיאהבתי
לגמרי, אבל חבל על המאמץ שלי, אתם חיים בעולם משלכם.
אהבתיאהבתי
שופטי העליון סיימו את הכשרתם הרבה לפני הקמת הקרן. הנכון להגיד הוא שגופים הנתמכים בידי הקרן קרובים בתפיסתם לעקרונות הדמוקרטיה, יותר מהמבקשים לפסול.
אהבתיאהבתי
נו, אתה עוד מתאמץ, גם את עוה"ד בריקסמן וג'בארין אני מכיר (בהיבט של "שמעתי את שמעם", לא אישית) הרבה לפני שהתחיל הבון טון של הקרן. אבל טיעונים מהסוג הזה, אני מודע, אני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל לתקוף…
אהבתיאהבתי
גם השופטים לעתיד? ומה בקשר לבכירי הפרקליטות? או שופטים בדרג הביניים?
אהבתיאהבתי
אולי תתחיל בשיתוף הקוראים בניסיונך המשפטי?
למשל, מה קורה כשעמדת המדינה בתיק תומכת בזו של העותר?
אהבתיאהבתי
מה שברור מהשאלה שלך הוא שתיים: 1. שאין לך נסיון משפטי. 2. ושלמרות זאת ברור לך מה צריכה להיות התשובה שלי.
אני אפתיע אותך. לפרקליטות יש שיקול דעת משפטי עצמאי בתיקים. הם לא מחויבים ליישר קו עם כל מהלך פוליטי של מאן דהוא. אם הפרקליטה סבורה שמהלך פלוני הוא בלתי חוקי או שלא יעמוד במבחן בג"ץ מחובתה ליידע את המחליט על כך לפני ההחלטה.
המסקנה שבגלל שבג"ץ ידע מהי עמדת הפרקליטה הוא החליט כפי שהחליט מטופשת. כל מי שעיניו המשפטיות בראשו, לרבות ח"כ לוין וח"כ אקוניס, ידע מהי ההחלטה הצפויה. קוראים לזה מצב משפטי. עניין לכאלה עם נסיון משפטי, היתר יכולים להתלהם על ענינים שאינם מבינים בהם מאומה.
אהבתיאהבתי
ראשית, אתה צודק- אני לא משפטן.
שנית, לא התכוונתי למקרה של זועבי אלא למעלליה של הגברת בריסקמן, כפי שנחשפו בקישור שהבאתי.
מה דעתך?
אהבתיאהבתי
הטענה שמאות מליוני ש"ח נשפכו בארץ המהבילה שאני ואתה חיים בה -כדי לשנות אותה ממדינת היהודים למושבת ד'ימים.
שדה ראיה שלכם חסום ומוגבל מכדי להבין את רוחב ההשפעה. לשלי יש תקציב של 10 מליון ש"ח לשרוף בחודשיים לתעמולת בחירות.
לנאורים יש 400 מליון ש"ח ואסטרטגים לא פחות נחשבים עם מיילג' של עשור ואתה עדיין מתעקש שלא להבין את ההבדל. אתה לא מכיר רוחב הפעילות ולא את העומק. זה לא קטע שמסתכם בקניית מדיה, זה חריש עמוק וממושך.
כמה מסתננים נכנסו לארץ -ולמה?
כמה אתרי אינטרנט הוקמו במימון הקרן במהלך השנים- עשרה, מאה, אלף?
כמה אנשים תוגמלו באופן ישיר או עקיף על ידי כספים של הקרן?
אלף, עשרת אלפים, מאה אלף?
כמה משרות בתקשורת ובאומנות קשורות בעמדה הפוליטית הנאורה?
כמה תלמידים נחשפים כל שנה לתכנים שמקורם בארגוני הקרן- עשרות אלפים, מאות אלפים?
ראית פעם תרשים זרימה של הכסף שעובר בכל ארגוני הקרן?
ראית פעם ארגון של הקרן שתומך בזהות יהודית? ועוד מדברים על שקיפות שלטונית.
החוק כמו כל מעגל מורכב ממקבלי החלטות, קובעי מוסכמות, לשונות חומים, וידיים רוחצות. לא אמרתי שעוברות מעטפות אבל אם אתה לא מבין איך תרומה מגיעה דווקא למוסד א' ולמה ההוא התמנה למנכ"ל עמותה ואיך המינוי של ההיא מתקשר לחתימה שלה על עצומה אתה נאיבי.
אהבתיאהבתי
יונה,
אני משיב לך על השאלה ששאלת למעלה ומרוב שאלות פרובוקטיביות של הכפיל שלך לא מצאתי מקום להגיב לו.
חקיקה בשיטת המשפט שלנו לעולם אינה עומדת לבדה ואינה נתונה לפרשנותך. בית המשפט בשיטת המשפט המקובל הוא הפרשן המוסמך להוראות החוק.
בעניין סעיף 7 א' שציטטת קבע בית המשפט העליון בפסק דין משנת 1988 שעסק בפסילת רשימת כ"ך מלרוץ בבחירות (ע"ב 1/88):
"(ה) סעיף 7א – ככל שעניינו המטרות והמעשים ומאפייניהם – אינו הופך בשל כך להוראה "טכנית", לכאורה, המיושמת בנסיבות עובדתיות נתונות ללא קו מנחה פרשני. מהותושל הנושא, היינו צמצומה של זכות יסוד חוקתית, היא שנושאת עמה, מניה וביה, גם את אמת המידה, לפיה פרשנותה של ההוראה מן הנכון שתהיה דווקנית, צרה ומצמצמת, ואשר לאורה לא יופעלו הוראותיו של סעיף 7א אלא במקרים קיצוניים ביותר. גישה פרשנית כזאת אין בה משום סתירת הכתוב בחוק החרות; היא תולדה של הבנת התכלית החקיקתית, שלא ביקשה להפחית משמירת החירויות אלא לגונן עליהן נוכח פניו של סיכון ממשי.
במלים אחרות, יש ליישם הוראותיו של דבר החקיקה שלפנינו תוך
אימוץ גישה, המביאה בחשבון את המשקל הרב המיוחס בהתאם לתפיסותינו לחירויות היסוד.
(ו) כאמור, מדבר הסעיף על מטרות ומעשים. בדברו על "המטרה" הכוונה ליעדים אידיאולוגיים, אשר הרשימה שואפת באופן מוחשי להגשמתם, ואשר הם בבואה נאמנה לכיווני הפעולה המרכזיים שלה. הוראת החוק מתייחסת, לפי הבנתנו, למטרות ולמעשים, המשקפים את מהותה של הרשימה ושהם תולדה טבעית של זהותה. הסמכות שהוענקה בסעיף 7א איננה מיועדת לדברים שהם שוליים ואשר השלכם על המכלול הרעיוני או הביצועי איננה משמעותית ורצינית. הכוונה לתופעות – כאמור בפיסקאות (1) עד (3) – שהן בגדר מאפיינים דומיננטיים, הניצבים כמרכזיים בין השאיפות או הפעילויות של הרשימה, אשר למענם קיימת ופועלת הרשימה ואשר לשם קידומם היא מבקשת ליטול חלק בבחירות. מטרה או מעשה שהם בולטים ואופיניים, כאמור, יכול, כמובן, שיהיו מלווים במטרות או במעשים נוספים. אולם, בכל מקרה, צריך לעלות מן הנתונים העובדתיים, כי המטרות או המעשים, כאמור בסעיף 7א, הם בעלי המשקל והמעמד המרכזיים בין המטרות או המעשים האחרים של הרשימה, וכי יש מעבר לכך גם כוונה לממש את המטרות ולהביא להגשמתן.
כל האמור לעיל לגבי המטרות והמעשים אשר צריכים להצטייר בבהירות וללא הותרת ספק של ממש כבעלי תכונות מן המנויות בפיסקאות (1) – (3), חל גם, בשינויים הנובעים מן העניין,
על פרשנות התיבה "במשתמע". כוונת ההוראה היא, כמתואר כבר, כי יש נסיבות בהן נלמדת המטרה, ובהן מסתברות מהותו או מגמתו של המעשה, בלי שמתלווים לכך הצהרה מפורשת או היגד ישיר. יש שהדברים נלמדים כאילו בגדר מסקנה מסתברת אף בלי שהוצהר עליהם. הביטוי "במפורש" מכוון, מאידך גיסא, לדברים מוצהרים וגלויים; אך גם כאשר מבקשים להסתמך על נתונים משתמעים, צריכה המסקנה הסופית להיות בהירה ולהצביע באופן חדמשמעי על היותו של הנושא מבין אלה המנויים בפיסקאות (1)-(3) בין מאפייניה הדומיננטיים של הרשימה ועל מגמתה לתרגם את מטרותיה למעשים.
לא למותר לחזור ולשנן, כי הראיות במקרים כגון אלה צריכות להיות ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות".
אתה חייבלהבין שמשפטנים קוראים את החוק כשבין שורותיו מונחות מילותיו של כב' השופט שמגר (או שמא גם הוא סוכן קרן ידוע עוד מימיו כפצ"ר בסוף שנות ה60 או משהו כזה). הבנת החוק נעשית ביחד עם המילים שפירשו אותו. זה מה שנקרא ההלכה.
אני מקווה שברור לך עכשיו למה איש לא הופתע כשבג"ץ פסק הבוקר את שפסק. זה היה ברור כשמש, זו ההלכה.
אהבתיאהבתי
זתומרת הטענה העיקרית שאתה מביא היט שהנוכחות על ספינה של ארגון טרור, ביקור ותמיכה באנשים ומדינות שמימנו ואירחו ארגוני טרור אינם מהווים ראיה חד משמעית. גם הצהרות לתקשורת ובפני פעילים של תנועה אינם רציניים דיים והפגנות, התפרעויות, ידויי אבנים אינם מעידים על כלום.
נדמה לי שהבנתי אבל אני לא בטוח ששמגר היה מבין.
אהבתיאהבתי
אתה באמת משפטן?
לא, כי הטענות שלך מאוד מפתיעות ומתאימות למישהו שלא מכיר את המערכת.
איך נעשית הפרשנות המדוברת? על ידי בני אדם, כלומר אנשים, כלומר שופטים. והם, מה לעשות, יש להם את הדעות שלהם. ואז, סביר שהפרשנות תתאים לדעה (הפוליטית, חברתית, סוציאלית, וואט אבר) שאותה הביאו מהבית. וכשאתה מגיע מבית 'שמאלני', גם הפרשנות שלך תיעשה בצורה דומה.
מה, לא? אז למה ירדו כל כך על סולברג בעניין של אילנה דיין? ולמה זה מפריע שהוא תושב התנחלות?
ואם אתה עורך דין שגם מסתובב בבתי משפט, אתה גם בטח יודע שבשנות ברק, הסיכוי היחיד שלך להתמנות לכהונת שופט (בכל ערכאה שהיא, ודאי בעליון) היה לאחוז בדעותיו 'הנאורות' ו'הסבירות'.
או שלא ידעת?
את המסקנות אני מניחה שתוכל להסיק לבד (עשית רושם של אינטליגנט), אבל אם תיזקק לעזרה, תן קריאה.
אהבתיאהבתי
גם המסקנות שלו, ללא ספק, תהיינה מושפעות מהדעות (הפוליטיות, חברתיות, סוציאליות, וואט אבר) שאותן הוא הביא מהבית.
אהבתיאהבתי
והנה, כדג'סטיף לסיום-
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/425/689.html?hp=1&cat=404&loc=4
אהבתיאהבתי
תודה על הציונים שולה. לדעת מי אני, אם אני מסתובב בבתי המשפט והדין ושאני באמת משפטן זו לא בעיה, אפשר פשוט ללחוץ על השם שלי ולהתרשם מהאתר. מהצד השני, אני צריך להשיב פה להאשמות עוקצניות של איזה צל חולף.
אני מודה שלא התעלפתי מהתגלית המשפטית המרעישה שלך ששופטים הם אנשים, ושההחלטות שלהם מושפעות מהעמדות הראשוניות שלהם. עדיין, המסקנה שאת גוזרת מהתגלית שהם מחליטים מה שהם רוצים היא בעיני מאד מרחיקת לכת. חופש התמרון שלהם בהחלט קיים, אבל קטן בהרבה. במקרה הזה אני לא מכיר אחד, לרבות חברי עורכי הדין בעלי הדיעות הימניות, שחשב שבאמת יש סיכוי להנמקה משפטית ששוללת את זכותה של זועבי להתמודד. לדעתי גם חברי הכנסת לא חשבו כך.
לא הרחבתי על זה למעלה כי כבר הרחבתי מספיק, והחברים התישו אותי בחוסר הרצון שלהם לשמוע ולקרוא ובהתחכמות הבלתי פוסקת שלהם. חבל שפרקליטי הליכוד שהופיעו בעליון לא נעזרו בהם, אולי התוצאה היתה אחרת.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאתה מבלבל בין מוסדות החוק לבין משפטנים. דרך אגב, למי שחושבים להירשם, $2,400 לחודש בוושינגטון זה לא ממש הרבה כסף (אפילו מעט מאוד).
אהבתיאהבתי
ההחלטה דחופה, הנימוקים לא. אפשר לקבל אותם גם בעוש חצי שנה, מה הלחץ?
ובכלל, אנחנו יודעים מה הנימוקים, הרי כל מערכת בחירות פוסלים כמה מהקיצוניים שבין הערבים ובכל מערכת בחירות בג"צ מבטל את הפסילה. הנימוקיהיה שמאנם דברים ומעשיהם מתקרבים באופן מטריד ומסוכן לרף הקבוע בחוק (שאינו קבוע בחוק בכלל אלא נקבע ע"י בג"צ) אבל עדיין לא עברו אותו.
זה מין רף גמיש כזה, שככל שמתקרבים אליו, כך הוא מתרחק. מאחר שלעולם לא יהיה מחיר שיהיה על הקיצוניים לשלם על מעשיהם ודבריהם, אין להם שום סיבה לא להקצין שוב ושוב.
אהבתיאהבתי
1. עוד לא נולד האיש צבא שיענה לקריטריונים הנוקשים של חייל הבלוג. 2.אפשר להבין את יריב לוין ב2 אופנים
אם תיפול שערה משערות ראשה -יש כתובת.
אהבתיאהבתי
V, את מסכנת את המוניטין שלך.
אהבתיאהבתי
את בטוחה שהדבר הזה פורסם במגזין גרמני?
מתי?
מי הכתב?
בכל מקרה הדבר הזה מסתובב ברשת כבר איזה שנתיים.
אהבתיאהבתי
הסיפור על מחנה הפליטים אעידה פורסם לפני חודשים אחדים ותורגם לדה מרקר. משומה זה חזר וצף ברשת בשבועות האחרונים. לא סקופ.
אהבתיאהבתי
לא חודשים אחדים, כמעט שנתיים.
יש לך קישור למקור בגרמנית? הטקסט נראה לי ממש תמוה.
אהבתיאהבתי
כנראה שאכן היתה כתבה כזאת.
משום מה, כל הקישורים למקור שבורים.
אהבתיאהבתי
נמצא האתר של המגזין.
http://www.cicero.de/
אהבתיאהבתי
הנה למשל. נעשיית חובבת חדשות מתולעות.
אהבתיאהבתי
וגם תודה על 'פריזאית'.
אהבתיאהבתי
לפינוי מאחזים בשבת יש יתרונות.
מעבר למהומת חוסר הרצון להתפנות, יש את מהומת חילול שבת.
דיל אמיתי של 2 במחיר אחד, שעושה ממש טוב בלב לאנטישמים מבית.
בנוסף יש את הפוטנציאל לפגיעה בחיילים (פגיעה במתנחלים לא נחשבת), שזה חומר גלם מצויין לתעמולת בחירות.
רצוי להעלים את הפינוי בהסכמה בצאת השבת, זה לא יושב טוב באג'נדה.
יאללה צדקנים, מזמן לא היתה הצעה משמחת כמו 'לעלות עליהם עם טנקים' או משהו.
אהבתיאהבתי
אוי ויי,יהודונית טיפוסית.
אהבתיאהבתי
כן חצאית לא חצאית לתמר החמודה (!!), כן נראה טוב לא נראה טוב, לא אכפת לי. לטיסות היא עולה עם סרבל.
גם בניווטים, מסעות, הימלטות וכאלה לא היתה חצאית בשטח.
החברה האלה עוברים 3 שנים בקורס תובעני ומתיש, פיזית ונפשית.
רק כבוד יש לי אליה, לחבריה לקורס ולאלה שהודחו בדרך.
ההחלטה בשם השיויון, ע"ע אליס מילר, לפתוח לנשים את קורס טייס, התעסקה בענין המשפטי.
השאלה שלא נדונה היא שאלת יכולת התפקוד לאורך שנים, כאשר הריונות ותקופת ההחלמה מוציאים אותן אל מחוץ למערכת לתקופה ארוכה.
אחרי שירות הקבע (מסתיים סביב גיל 30) ממשיכים לטוס בשוטף, כדי לשמור על כשירות.
והסטטיסטיקה של נשים לא מבטיחה.
אהבתיאהבתי
חייל זקן – סקירה על מר שוורצקופף? האם אכן הוביל את הלוחמה הראשונה בעיראק בהצלחה מזהרת? תורת לחימה חדשנית או יישום של שיטות ישנות?
אהבתיאהבתי
כאשר גנרלים מתים, בישראל ובאמריקה, הם הופכים לדמויות מאגיות וכל חסרונותיהם נעלמים. שוורצקופ אינו פטון אלא עוד גנרל אמריקאי פוזאי וכושל. נתחיל מזה שהוא היה אחראי על הגנת שדות הנפט בחצי האי הערבי ולא היה לו מושג קלוש לגבי המתרחש מתחת לאפו. נפוליאון אמר שאלוהים אוהב את הגדודים הגדולים ואוסיף שבדורנו הוא אוהב גם את הגדודים בעלי הטכנולוגיה המתקדמת. החידוש היחיד של שוורצקופ היה רכישה של מדים בצבע שיתאים למדבר, השאר היה חזרה על השבלונה האמריקאית של מכת אש אדירה ומתמשכת. אחריה אין צורך בשום חדשנות. עלות/תועלת זה מונח זר לצבא האמריקאי וגם לחניכו הישראלי.
אהבתיאהבתי
אני זוכר איך הפכו את הראש השחור למינימום חניבעל… המלחמה הזו הזכירה אותנו פולשים לעזה
אהבתיאהבתי
מעניין, תודה.
אהבתיאהבתי