מסמך הרפז
המסמך המלא (פדף).
פסקונת על התקשורת:
אופס, רוני דניאל, מישהו?
וזו התמונה שחרפנה את אשכנזי, ששוחררה לפרסום ע"י משהב"ט. ברק סרי אישר לפרסום, אבי בניהו צעק עליו. לבני תמותה לא ברור מה ההיסטריה. אז אשכנזי נשען לרגע על דלת. לא עומד בדום מתוח, לא היסטרי. רגוע כזה עד צף. לשנייה. מה נהיה? על זה לנהל מלחמה? מישהו חשב שבגלל התמונה הזאת אשכנזי הוא לא רמטכ"ל טוב (מיד יסבירו למה הוא באמת לא רמטכ"ל טוב, אבל זה לא קשור לתמונה)?
כל העיתונים מתמקדים בכות' הראשית בדו"ח הרפז. רובם עוסקים בכות' בליקוטי המידע שאשכנזי היה מודע להם, על לשכת ברק. רק בידיעות יוצרים מצב שוויוני בהעמדת השער וגם בעמודים הפנימיים, 2-8.
אותו מספר עמודי הרפז יש גם במעריב. ישראל היום התלהב: עד ע' 13 (הניוזלטר ממנו תוכלו להתרשם).
(בע' 13 בישר"ה התבלבלו בכיתמונה, וקראו לאשכנזי וינר).
בהארץ כפ' 4-5.
בועז הרפז תובע את דן מרגלית ואת רונן ברגמן על ספרם, הבור.
לסיכום, מי שרוצה להתעמק במי אמר מה, מוזמן.
הסיפור בכללותו נורא. אשכנזי חיפש (אקטיבית או פסיבית) חומרים לכלוכיים על ברק (למה לא הלך ישר לדיסקין?), ברק מצדו הקפיא מינויים של יותר מ-150 קצינים בכירים. כל השאר הם תעלולים מביכים של נערים מתבגרים. קשה להאמין ששניים מהפיגורות הפוליטיות/צבאיות הבכירות בישראל עשו/ עושים דברים כאלו. הם היחידים? או שככה זה במטכ"ל, או בכל גוף כוחני אחר?
חשבו כמה משאבי, זמן, כסף, ניירת, אנשים, כוחות מחשבה בוזבזו על ההתנהלות המטופשת והמרופשת הזאת. מגעיל ביותר.
ימשיך לו ברק בפנסיה שלו, ויעשה חיל אשכנזי בעסקיו, ויניחו לכולם.
מה שנורא זה שכלום לא ישתנה. גנרלים כשרים, כולם נשארים ילדים בלתי מפותחים, קטנוניים ודוחים עמוסי אינטריגות ואגו.
איזה בזבוז.
תהמולת בחירות
מסיבת הפרידה של ידיעות מיאיר לפיד. על אף פי הכית' בטיוב המסיבה עלתה "מאות אלפי שקלים".
בטוח?
האם מדובר ב-5,000 ש' לאדם? ב-3,000?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לוגוגל: יומולדת לאליעזר בן יהודה.
לפני פיזור
בטח תהיתם למה אני לא רבה עם הטוקבקיסטים? הימים האחרונים עוברים עלי בהתמודדות עם כל חיידקי החורף שהגיעו לביקור חגיגי ורצו להראות לי כל מה שהם יודעים לעשות. את כל הפעלולים כולם. אוהו, זה מתיש. כבר התכוונתי לשים פה הבוקר שלט "יצאתי לחופשה: פה משתעלים בלי הפסק, מודדים חום ומקנחים את האף", אבל אחרי שקמתי מהמיטה וזרקתי את ערימת הטישוז מהלילה, נשק ביולוגי לכל דבר ועניין, ובלעתי את מנת הבוקר מסדרת הבקבוקונים שעומדת בשורה הרגשתי מלאת עזוז להשתעל לכם בפרצוף. אז הנה אני. ניסיתי די הכל, אני חושבת, מקונבנציונלי לאלטרנטיבי. אבל אל תהססו להשיא עצות.
רציתי להעלות תמונת לא-אילוסטרציה של הזוועות, אבל ריחמתי עליכם. מספיק סבלתם את התמונה המפגרת של אשכנזי הנשען וברק הכרסתן.
בכ"מ אם דבריי נשמעים מרחפים או לקוחים מעליסה מארץ הפלאות, אל תתפלאו. סיבה טובה לקצר גם היום בדברים.
ואחרי פיזור: להורים המודאגים, נחשף הקשר בין סטרפטוקוקוס ל-OCD.
ולווט אנדרגראונד 
מה שבאמת מהמם אותי בתמונה המדוברת של הגנרלים היא העובדה שאשכנזי אשכרה מסתובב במשרד עם רובה!
זה לא נראה לכם קצת מטורף?
אם כבר יש איזה החלטה דבילית שרמטכ"ל חייב להסתובב חמוש, לא מספיק אקדח קטן?
לדעתי זה רק מדגיש באיזה סביבת עבודה מופרעת האנשים האלו עובדים. ואחר כך למה להתפלא שהם אכן מתנהגים בצורה כזו?
אהבתיאהבתי
מי יודע, ילדים, מה הטעות בלוגו של גוגל?
אהבתיאהבתי
יש לי יש לי. אליעזר בן יהודה הגיע רק עד לאות ז' במילון.
אהבתיאהבתי
לא נראה לי שהם התכוונו שהוא חיבר את כולו. הם התכוונו לכך שהוא המציא את המונח, אבל יש להם טעות אחרת.
אהבתיאהבתי
אם התכוונו להציג את חידושי א"בי בלוגוגל, הרי שאין לו נגיעה לאות ס'. במקרה הטוב שנינו צודקים.
אהבתיאהבתי
אתה גם יודע למה התכוונו בנוסף ל"טעות " שכביכול מצאת. יבושם לך.לא מניין.
אהבתיאהבתי
זה הסק מכך ששתי המלים האחרות בלוגו הן מלים שהוא הגה. את לא חייבת לקבל אותו אם את מעדיפה לחשוב אחרת. בכל מקרה, הטעות שלהם היא שכשמנקדים כותבים "מִלּוֹן" ולא "מִילּוֹן". כיוון שה-ל' דגושה, אין שום סיבה בעולם שיהיה לפניה חיריק מלא. אישית הייתי כותב כך גם בלי ניקוד, לולא הייתי חושש שיבלבלו את המלה הזו עם "מָלוֹן".
אחד הדברים המעצבנים ביותר את חובבי הניקוד הוא ניקוד שמבוצע לא על ידי מקצוענים ואפילו לא על ידי חובבים, אלא על ידי חובבנים. יש להם נטיה מעצבנת לשגות על ימין ועל שמאל, וזה פשוט דוקר בעיניים. הייתי מהמר שב-80% מהמודעות שבהן מופיע ניקוד הוא מכיל שגיאות. בשנה שעברה במהלך המחאה החברתית ראיתי מודעה על כנס מורים תחת הסיסמה "ח זה חִינוּך". כנראה לא השתתפו בכנס מורים ללשון, אחרת מן הסתם היו מעירים למנסחים שיש לכתוב "חִנּוּךְ" – ואולי הכוונה היתה בכלל להראות שיש מורים שעדיין זקוקים לקצת חינוך.
אהבתיאהבתי
על כרכי המילון נכתב בכתיב חסר ללא ניקוד. יחד עם זה – זה מחזק את דעתי שלא נתנו את דעתם גם לטעות שאני הצבעתי עליה .
אהבתיאהבתי
טוב שהמאהבת שלי לשעבר הואילה לעלות מקברה, חששתי שנפרדו מכתבים בכדי לממן את הפרידה של לפיד מידיעות.
בנושאי מחלות עצות מאחרים משעממות ולא נחוצות. התפללי למוות מהיר, והכל יסתדר.
אהבתיאהבתי
אם אתה מעוניין במוות מהיר תביא לה עוד קישור מלבב. אפקטיבי כמו שתן של זקנות נגד שיכחה, זוכר?
אהבתיאהבתי
לא.
אהבתיאהבתי
הנה הנה- הטיפול המסורתי בשפעת עפ"י קהילת יהדות יוון שהביאה לארץ הקודש את החמוצים, הבוזוקי והאומץ לשבור סרוויסים:
אין ארוחת ערב. בשמונה ממלאים אמבטיה במים הכי חמים שאפשר לסבול. בינתיים מכינים בגדים חמים לשינה כולל כובע צמר, גרביים ושמיכת פוך תקנית+ שמיכת צמר מעל. נכנסים למים ומתבשלים באמבטיה בחלון סגור עד שהחום מרכך את העצמות (דוש אם אין ברירה).
מתנגבים באמבטיה בשיא המהירות עד לשיער יבש ומתחילים להתלבש מהגרביים. לאחר שהכובע ירד על האזניים יוצאים ושותים חצי כוס כוס עראק מכוונים את הטיימר של הדוד החשמלי ל- 04:00 לפנות בוקר ובשמונה וחצי עושים ביי לכולם. מכבים אורות ומתכסים מעל הראש בפוך והצמר.
לרוב מתעוררים לפנות בוקר מהזיעה-ללא נזלת או שיעולים.
אם מתעוררים מוקדם (עד חצות) -עוד מנה עראק וממשיכים לשחות בזיעה אבל מכוסים קומו שצריך כולל הכובע. האמבטיה בבוקר עוזרת להתרענן ולשחרר שאריות עקשניות. מקנחים בתה וקעקים על הבוקר. מניסיון אישי, זה עובד. תרגישי טוב.
אהבתיאהבתי
דבורית, לידיעתך.
אתמול היתה תוכנית על חב"ד.
בערך ב-16:40 שואלים איזה ילד חמוד עונה (לא שומעים את השאלה) "כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות כמו אבא שלי, שליח".
"איפה אתה רוצה להיות שליח?".
התשובה, המאוד הגיונית, היא "איפה שיצטרכו".
השואל ממשיך "ואיפה אתה מדמיין שתהיה? המקום שהכי היית רוצה בעולם להיות?"
התשובה "אני רוצה להיות בפתח תקווה".
אכן, יש נסים.
בריאות.
אהבתיאהבתי
וסבתא שלי תמיד אמרה: עם תרופות שבוע, בלתי תרופות שבעה ימים.
תרגישי טוב.
אהבתיאהבתי
ברלינאים נימולים, חשבתם שתצליחו לברוח מאתנו?
הרב עובדיה יוסף: "אם נגויס לצה"ל נרד מהארץ"
אהבתיאהבתי
לא הכנת שיעורי בית
אהבתיאהבתי
על מה קיבל החייל לייק? הוא פישל! ( את האדומים שלי אני מצרפת לאוסף. )
אהבתיאהבתי
מה זאת אומרת על מה. חז"ן תמיד מעתיק, הפעם, לשם שינוי, בחר במקור ראוי.
אהבתיאהבתי
מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
ראויים לציון אנשי הבטחון של המלון שפתרו את הבעיה הלא צפויה בנימוס ובנחישות. לו היו אלה אנשי משטרת תל אביב היו אנשי ארץ חדשה גומרים מפוצחי ראשים.
אהבתיאהבתי
"ארץ חדשה" מפריחים מספרים מהעכוז שלהם. ארוחת הפרידה מיאיר לפיד לא עלתה מאות אלפי שקלים, ולא עשרות אלפי שקלים. זה היה בארטר עם המלון.
אהבתיאהבתי
מנסה לעשות קצת סדר במחנות העיתונאים סביב פרשת הרפז. בינתיים זה מה שעולה לי בראש.
מחנה ברק:
איילה חסון, ערוץ 1
עמוס הראל, הארץ
דן מרגלית, ישראל היום
ארי שביט, הארץ
מחנה אשכנזי:
רוני דניאל, חדשות 2
בן כספית, סופהשבוע
רון בן ישי, ynet
את מי שכחתי?
אהבתיאהבתי
את הקרן לנוי ואבוי
אהבתיאהבתי
תראה,
לא יודע בעניין ברק, אבל בוז'י הרצוג הוא סוכן ידוע ומוכר של הקרן החד"שה והוא אף גאה בכך
גם ב"קדימה" המנוחה היו כמה סוכנים – אורית זוארץ, אבסדזה, גברי ברגיל שניסה להשתחל לרשימה
אהבתיאהבתי
את אברמוביץ' "חושף" המסמך
אהבתיאהבתי
לקח נוסף שמלמדת הפרשה הוא שיש תרבות של כוח ושקר בצמרת המטה הכללי
הגילוי העיתונאי של תרבות השקר בצה"ל מבטיח לנו שוב את הנהי הצבוע על הערכים של פעם כאשר העיתונאים והפרשנים מחולקים למחנה ברק כנגד מחנה אשכנזי. מי שבקיא קצת בהיסטוריה של צה"ל יודע שאין בפרשיה זו שום דבר חדש. לאחר שנסיר את מעטה הצביעות תיוותר פרשיה מגוחכת שמתארת באופן ציורי את תופעת הסוסים בצה"ל. כל קצין בדרג הביניים יודע שכדי להתקדם בצבא עליו למצוא לעצמו סוס, שהוא קצין בכיר ממנו שיקח אותו עמו בדרכו למעלה. בתמורה על הקצין הזוטר לדבוק באחורי הקצין הבכיר, להחניף לו בפניו ובפני אחרים ולהשמיץ את יריביו. וכך פורש מבקר המדינה בפני הקורא ההדיוט תאור פלסטי של מערכת יחסים כזאת:
עד כאן זהו תיאור די סטנדרטי של תופעת הסוס הצה"לי. אולם ההמשך מתאר כיצד הפך הסוס לחמור. עלילות הרפז בלשכת ברק כולל מבצעי 007 שלו בשוויץ ובצרפת חושפים בפני הקורא את כישורי המצביאות של אשכנזי ויכולתו המעמיקה בביצוע הערכות מודיעין והערכות מצב. לקורא המודאג מפרישתו של העילוי הצבאי מהמטכ"ל אומר שמחליפו הוא בעל שיעור קומה אינטלקטואלי וערכי שאינו נופל במאום מזה של משקם צה"ל.
אהבתיאהבתי
בצה"ל אולי אין חדש אבל התופעה התחילה להשתרש גם בארגונים נוספים שצפו אותה מראש וניסו דרך תהליכים מובנים להקטין את מימדיה. זה מביא לפרישה מוקדמת של אנשים טובים (הביאו קבלות) שפשוט בחרו בסוס הלא נכון לצד בינוניים שמגיעים גבוה.
אהבתיאהבתי
רק בריאות!
בפעם האחרונה שהייתי חולה הלכתי לרופא משפחה שלי, והוא רשם לי תרופה חדשנית: לשכב במיטה, לשתות הרבה תה ולאכול פירות הדר.
עובד יופי, תנסי.
אהבתיאהבתי
המאבק בפלאפון, לפחות בגלגולו הנוכחי, הסתיים.
בית הדין הארצי לעבודה, בפסק הדין הארוך והמקיף שנתן בשבוע שעבר, לא דן בשאלת יציגות ההסתדרות בפלאפון. אבל הדברים שנכתבו שם וההסתייגות הקשה שעלתה מהם מן הדרך האגרסיבית שבה ניהלה פלאפון את המאבק היו ודאי מוצאים את דרכם גם לפסק דין של בית הדין האזורי בשאלת היציגות.
פלאפון כנראה הבינה ששום טוב לא יצמח לה מהמשך המאבק, ושפסק הדין יחזק את ידיהם של העובדים שהיא התאמצה כל כך לרפות, וירבה את המצטרפים אליהם.
לפי העיתונות, לאחר פסק הדין, פנה שאול אלוביץ', בעל השליטה, לעופר עיני, והציע לסיים את העניין ולספור את טפסי ההתפקדות ביחד. בתום הספירה התברר, כצפוי, שסיפורי פלאפון בתקשורת על 10% בלבד שהצטרפו להסתדרות היו שקריים ונועדו לרפות את ידי המתנגדים, להסתדרות יש מעל שליש מעובדי החברה, והיא הארגון היציג בה.
ההישג התדמיתי הושג. חברת ענק המפוזרת ברחבי הארץ השקיעה מליוני שקלים כדי להלחם בעובדיה המתארגנים ובהסתדרות והפסידה. מצד שני (או מאותו הצד) את ההישג הזה חייבים העובדים בפלאפון גם לכוחה של ההסתדרות. ההסתדרות שילמה לעובדים דמי שביתה (כלומר שכר במקום המשכורות שפלאפון מנעה מהם בזמן השביתה), גייסה ועדים להפגנות סולידריות (הצטרפותו של ועד בזק היא, לצד פסק הדין בארצי, שהאיצה את סיומו של המאבק), סיפקה אוטובוסים והפעילה את נציגיה ברחבי הארץ כדי שיתמכו בעובדי פלאפון בכל אחד מהסניפים. במקביל, במישור המשפטי, שכרה ההסתדרות את מיטב עורכי הדין כדי שיעמדו מול סוללת עורכי הדין של פלאפון.
מהמאבק הזה יוצא מסר תדמיתי ומשפטי חשוב שנקווה שישפיע על יחסי העבודה בארץ. במקביל, גם ההסתדרות הצדיקה בו את קיומה.
כל הכבוד!
(גילוי נאות רגיל – מייצג את ההסתדרות, לא בתיק הזה).
אהבתיאהבתי
למה שקריים? הרי עד לאותו רגע, ההסתדרות והוועד לא הסכימו להציג את טפסי ההצטרפות כדי שהנהלת החברה תוכל לראות שאכן יש ברשותם לפחות שליש מהעובדים. אני עדיין מחכה להסבר הגיוני להתנהגות התמוהה הזו של ההסתדרות והוועד.
והנה, זמן קצר אחרי פניה של הנהלת החברה לבית הדין לעבודה בשאלת היציגות, מתברר שדווקא כן אפשר להציג בפני ההנהלה את טפסי ההצטרפות.אז על מה היתה כל המלחמה? אי אפשר היה להציג את הטפסים מיד על היום הראשון ולמנוע מהנהלת פלאפון את האפשרות לטעון שהוועד אינו הארגון היציג?
"הצדיקה בו את קיומה"? אולי זו הסיבה שהמאבק המיותר הזה התנהל, כדי שההסתדרות תוכל להראות שטוב שהיא קיימת? הרי לו היו ציגים את הטפסים בהתחלה וכל הטררם היה נמנע, איך היינו יודעים שטוב שיש הסתדרות? זה יותר מידי קונספירטיבי לטעמי, כל הסבר הגיוני אחר יתקבל בשמחה.
אהבתיאהבתי
אני ממש לא יודע מה עדיף. לחשוב שאתה תמים או שאתה עושה את עצמך תמים בשמחה. אני מודיע לך שיש עולם שלם שאתה לא מכיר ביחס להתארגנות במקומות עבודה; עולם של טפילת האשמות משמעתיות, תפירת תיקים, מעקבים, התנכלויות ובמקרים קיצוניים גם טלפונים למשפחות. זו לא אגדה, זה ממש קורה, כאן בארץ שלך.
כאן במקרה הספציפי היתה שאלה של תוקפן של חתימות שניתנו באינטרנט. הנהלת פלאפון סירבה לבדיקת השמות על ידי גורם שלישי (כך למיטב ידיעתי). אם ההסתדרות היתה חושבת שהעברת השמות היתה פותרת את הבעיה, ושהנהלת פלאפון היתה מקבלת את התוצאות, היא היתה מעבירה אותם מיד. ההסתדרות כנראה חשבה, וההנהלה נתנה לה כל סיבה לחשוב כך, שגם לאחר העברת השמות ההנהלה לא תכיר ביציגות, ואת השמות היא תנצל (כפי שניצלה ידע על חברויות אחרות בהסתדרות) כדי להתנכל ולאיים ולהפעיל לחץ על החותמים.
אם מה שאני כותב נשמע לך כמו ססמאות והפחדות – אשריך. אם הדברים האלו כתובים בפסקי דין ישכנעו אותך – אני מוכן להפנות אותך. אני מפנה אותך גם לסרט "שביתה" שעליו נעשתה סדרה לאחר מכן. האירועים האלה ממשיים מאד. יתרה מזאת, אני תמיד שואל את עצמי איך ייתכן שאנשים שהם נורמטיבים או נחשבים על פי כל קנה מידה לכאלה מרשים לעצמם לנקוט בעבריינות כזו (הכוונה לחברי הנהלות).
אהבתיאהבתי
נו, חדל קשקשת ברשת.
אם פחדו מתגובת ההנהלה, למה הסכימו להעביר את הטפסים בסוף? מה יש, רק עכשיו עיני פיתח את התמונות הסחיטה מהאורגיה של דירקטוריון פלאפון? אם הם פחדו לפני שבוע, מה קרה בשבוע שחלף שגרם להם להפסיק לפחד?
מה זאת אומרת, "לא יכירו ביצוגיות"? יש חוק. עוברים על החוק, אפשר לפנות לבית המשפט. אותה פניה לבית המשפט של הנהלה, שכל כך התרעמת עליה, אתה יודע. מי הפריע להסתדרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה להכיר בה כארגון היציג? פס"ד של בית הדין לעבודה היה הופך את העניין מהנהלת פלאפון מול ההסתדרות (ותנסה לשכמע אותי שלהסתדרות אין לפחות כח שווה להנהלת החברה) להנהלת פלאפון מול מדינת ישראל, וזה בוודאי לא כוחות. אבל מי שפנה לבית המשפט זו דווקא ההנהלה. אז מה, ההנהלה מאיימת על בית המשפט?
כן, ההליך שבו נקטה ההסתדרות היה די מוזר. פתאום מאפשרים חתימה דרך האינטרנט. פתאום דוחים את תשלום דמי החברות. מקבלים חברים חדשים לפי התקנון החדש עוד לפני שאישרו אותו. מישהו ממש בער להסתדרות. אבל למיטב זכרוני, בית המשפט אישר את ההרשמה דרך האינטרנט, אז איך בדיוק הנהלת פלאפון יכולה לא להכיר בכך? מה יש, להנהלה יש פטור מציות להכרעת בית המשפט בארץ?
וכמובן, כשסוף-סוף ההסתדרות הואילה בטובה להציג את הטפסים להנהלת החברה, ספרו אותם והתברר שיש יותר משליש. ומה קרה? סירבו להכיר בייצוגיות למרות שיש יותר משליש? איימו לע החותמים כדי שיבטלו את החתימות שלהם? לא. ההנהלה ראתה שיש מספיק עובדים שהצטרפו והכירה בהסתדרות כארגון היציג. כלומר כל מה שכתבת הוא עורבא פרח. ברגע שההסתדרות עשתה את הדבר ההגיוני, ההנהלה עשתה את אותו הדבר. לא איומים ולא נעליים.
כלומר מה שכתבת הוא בדיוק סיסמאות והפחדות. עובדה. מה בדיוק רוצים בהסתדרות, שאם הם טוענים שיש להם שליש מהעובדים, כל הנהלה תקבל את הטענה שלהם מיד ללא בדיקה? הרי לפעמים, גם חברי הסתדרות משקרים. לפעמים הם לא משקרים אלא רק טועים. קורה.
אהבתיאהבתי
טוב הפער בינינו התרחב, והוא מקיף עכשיו גם חילוקי דעות בהכרת המציאות. כאן יותר קל לי, כי האידיאולוגיה שלך לגיטימית, המציאות שאתה מתאר היא דמיונית.
כשאלוביץ' מתקשר לעיני ואומר בוא נסגור עניין, אז ספירת הטפסים הופכת לפורמלית. לפני זה, כשההנהלה מסרבת לקבל כל הכרזה על יציגות, אין סיבה לחשוב שהיא תרד מהעץ ותכיר בה גם אם תומצאנה לה כל החתימות. הייתי בכל הסרטים, תאמין לי.
אין סנקציה פלילית על אי הכרה ביציגות. מה לעשות. המדינה שאין לה משאבים לאכוף את זכויות העבודה של עובדי השמירה וודאי אינה שומרת על זכויות ההסתדרות. ההסתדרות לא צריכה טובות, לא מכירים, עושים תרגילים, היא שובתת. בהתאם, אין לה גם עניין ללכת לבית הדין (כתבתי על זה פעם לשועלן – היא מעדיפה להיות הילד שמשחקים איתו כי הוא חזק ואתלטי, לא כי אבא שלו צועק על היתר שישתפו אותו). הטפסים נבדקו בהסתדרות ונמצא שיש יציגות. ההנהלה חולקת על זה, היא יכולה לבקש שגורם שלישי יבדוק את היציגות, או לפנות לבית הדין. היא לא עשתה זה ולא זה. אם ההנהלה שרגע לפני זה זימנה עובדים מעורבים לשימועים רנדומליים בסגנון "למה אין לך כובע" דורשת לראות את שמות המתפקדים אין סיבה לעשות לה את הטובה הזו.
ברמה המשפטית, אם זה מעניין אותך, אנחנו חיים בעידן אקרשטיין. פסק הדין בעניין אקרשטיין קבע שכדי שארגון עובדים יוכר כיציג הוא חייב להיות בעל יותר משליש החתימות בכל החברה. זה נראה לך אולי טריוויאלי, אבל נאמר שעובדים במפעל בדימונה רוצים לבוא בדברים בעניין תנאי העסקתם עם ההנהלה, ולחברה יש עוד מפעל בצפת, אז עד שלא יהיה שליש מהעובדים בדימונה + צפת אין יציגות. העובדים מדימונה שלא ראו את החברים מצפת מעולם צריכים לנסות ליצור איתם קשר, לחדור שם למפעל ולייצר שליש. זה מחסום מאד קשה בכלל ובפרט בחברה כמו פלאפון, שמעסיקה אלפי עובדים בעשרות אתרים.
פס"ד אקרשטיין ניתן לפני כשנתיים שלש, וההסתדרות אבדה כמה התארגנויות פורצות בגללו (ראה מה שהתפרסם לאחרונה בעניין מחסני חשמל). בפלאפון הם הבינו כנראה שאם לא רוצים לאבד גם את ההתארגנות הזו, צריך לשנות את האופן שבו מגייסים חברים. אני לא רואה שום פסול בהצטרפות דרך האינטרנט. עניין משפטי נוסף – התקנון הוא עניין שבין ההסתדרות לבין חבריה. פלאפון היא לא צד לתקנון. עמידתה של פלאפון על כך שיקוימו כלפי ההסתדרות הוראות תקנון שהיא מוותרת על קיומן היא בהכרח קטנונית, משוללת תום לב ומיועדת להשיג מטרות אחרות.
לסיכום, הקשקוש הוא לא אצלי, וחלק נכבד מהדברים שאתה טוען לצערי אינו מבוסס. ההנהלה בסיפור הזה היתה רחוקה מלהיות תמימה, ו"הגיונית". היא הפעילה כל תרגיל בספר, החל מועד בובות, דרך ניוד עובדים שלא שבתו כדי שישדרו לעובדים השובתים שהשביתה אינה אפקטיבית, התנכלות משמעתית לעובדים מאורגנים (רק היום נתן בית הדין הארצי פס"ד נספח לפסק הדין העקרוני ההוא, ובו בוטלה החלטה של הנהלת פלאפון לנייד מתפקידו ולהרע את תנאיו של אחד ממנהיגי המאבק) כדי לפגוע בהתארגנות ולדכא את העובדים. זה לא חוקי. אבל ההסתדרות ככלל לא פונה למדינה כדי להתלונן, אלא מזיזה את הגבינה שלה בעצמה. אין לה גם עניין להביא לדין פלילי את ההנהלה שאמורה אח"כ לשבת ולדון איתה על הטבות שכר.
ההליכים המשפטיים במאבקים האלה משרתים את ההנהלות כדי למרוח זמן. את מה שקורה בבתי הדין ניתן להציג בכל מיני דרכים, ושוב לרפות את ידי העובדים מהאמונה בצדקת הדרך. בינתיים, עד שבית הדין אומר שאתה טועה ונוהג באופן פסול, אפשר להמשיך ולהכות בעובדים ובנציגיהם. ההנהלה הגישה את ההליך לקביעת היציגות כאמצעי אחרון למריחה כזו, כשהרגישה שהכל סוגר עליה. השביתה נמשכה, וועד בזק הצטרף לשביתה. אחרי פסק הדין בארצי היא הבינה שהמאבק אבוד. הטלפון של אלוביץ' לעיני סגר את הסיפור. ספירת הטפסים כבר לא שינתה לאיש.
אתה יכול לא להאמין לי. אני רק חי את המציאות הזו וניהלתי כבר לא מעט מאבקים מהסוג הזה בפן המשפטי. אבל תעשה לעצמך טובה, ולפני שאתה מתבטא בכזו יהירות ובכזה בטחון תקרא איזה פסק דין. הדברים שאני אומר (הליכים משמעתיים, ועד בובות, התנכלות וכו' וכו') ושאתה אומר שהם קשקשת, כתובים שם, הוכחו עובדתית, בית הדין קבע אותם. כמובן שיכול להיות שאתה יודע יותר טוב גם מבית הדין, אבל אז מי אני שאשכנע אותך.
באמת, כדאי שתנסה, כדי שאפשר יהיה לקרוא את התגובות שלך ביתר הנושאים באותה הרצינות שבה הן נכתבות.
אהבתיאהבתי
מה עושים במצב ששני ארגונים שונים צוברים יותר משליש?
שני ארגונים מייצגים?
אהבתיאהבתי
תלוי – אם לא היה במקום העבודה קודם לכן ארגון יציג – מי שיש לו הכי הרבה חתימות מעל לשליש הוא היציג. במקרה הזה כנראה לא תהיה שביתה אלא תביעה להכרה ביציגות המוגשת ישירות לבית הדין הארצי לעבודה.
אם היה במקום העבודה ארגון יציג – ארגון אחר יכול לטעון שהוא היציג באותה השיטה. אבל, אם נחתם הסכם קיבוצי יש לו תקופת מניעות של שנה מיום החתימה שבמהלכה הוא לא יכול לטעון ליציגות.
אם השאלה עולה בהקשר של פלאפון אז ארגון יציג הוא רק ארגון עובדים, ארצי, שמגשים את המטרות שנקבעו לכזה בפסיקה. ועד בובות של מעסיק הוא לא ארגון עובדים.
אהבתיאהבתי
-לשועלנית החלמה מהירה . (השיעול לא יעבור בלי סירופ יעודי)
-טוב שלא צרפת תמונה להמחשה כי אז היית עושה ורדה.
-התמונה של אשכנזי בסדר גמור בעיני.
אהבתיאהבתי
אם לא ניסית עדיין תרודקס- אחרי שבדקתי את כל האלטרנטיביים ותרופות הפלא שבשוק -אותי זה הציל .
אהבתיאהבתי
הכותרת הראשית של מעריב – ישר למבחן הבגרות הקרוב בתחביר. מיטב המוחות הצעירים שלנו יקבלו אפס.
אהבתיאהבתי
תרגישי טוב! ואני רק שאלה לגבי השורה הזו: "ימשיך לו ברק בפנסיה שלו .." ימשיך? הוא יצא לפנסיה? ככה בשקט, בלי מסיבות פרידה ונאומים חגיגיים?
אהבתיאהבתי