סחתיין לקמפיין
של רשת ב'. צחקתי.
לא צריך לנתח למה הפרסומת הזו מושלמת, נכון?
מסמך הרפז
החיים לא קצרים מכדי להתעניין במה שאומרים כל גיבורי הפרשה, חבורת זבל עם אגו וגינונים של פרחחי כיתה ח'?
וכמו שכתבתי כבר אתמול על כל העיתונאים: איך, איך ייתכן שכולכם צודקים, כולכם יישרי דרך ועושים את מלאכתכם נאמנה? תסבירו לי, איך?
ומה עם חקירת משטרה בנושא?
מוספשבת/ מעריב
מי אחראי להצפות בנתיבי האיילון, מי?
למקרא דבריו של פרופ' דן זסלבסקי, בעבר נציב המים, אפשר לקחת את המדינה הזו, לקמט אותה ולזרוק לים של עזה:
באמצע שנות ה-70, זמן קצר אחרי שהוכנה התוכנית לסלילת נתיבי איילון, התבקש זסלבסקי, מהנדס מים מהטכניון, לנסות לשפר את התוכנית המקורית. "חשבתי שהתוכנית המקורית של נתיבי איילון היא מתחת לכל ביקורת, אבל לא סמכתי רק על עצמי וביקשתי ממומחה נוסף חוות דעת. הוא אמר לי שמי שהכין את התוכנית המקורית היה כפי הנראה שיכור מפני שזו תוכנית זוועתית. על פי התוכנית המקורית, עוברות בנחל איילון ספיקות מים של 420 מ"ק לשנייה, אנחנו טענו שצריך להגיע ל-600 עד 800 מ"ק לשנייה, אם רוצים למנוע שיטפונות והצפות. הכנתי הצעה מפורטת שכללה הרבה פרטים טכניים. ההצעה שלי, שהייתה טובה יותר, הייתה אמורה לעלות רק 70 מיליון לירות לעומת ההצעה המקורית, שעלתה 220 מיליון לירות. מועצת המנהלים של נתיבי איילון דחתה את ההצעה שלי אף שהיה ברור שאם הם דבקים בהצעה המקורית, יהיו בעיות של הצפה לא רק בנתיבי איילון, אלא גם לאורך הירקון ובשכונות הדרומיות של תל אביב. אמרו לנו שככה לא מציגים עניין. לא הבנתי למה הם מתכוונים, אבל כשיצאנו מהדיון אחד המנהלים של נתיבי איילון אמר לי שלו הם היו מאשרים את התוכנית שלי, הם היו מודים שאישור התוכנית המקורית היה מעשה מטומטם. אמרתי לו, עכשיו אישרת לי שאתם מטומטמים. בזמן השיטפונות של חורף 1992-1991 הייתי נציב המים וראיתי את הנזקים שנגרמו מההצפה של נתיבי איילון, שנמדדו במיליארדים. אחרי כמה שנים הצעתי את ההצעה שלי שוב. היא נדחתה, ובזה הסיפור של נתיבי איילון נגמר. אבל זה לא הפרויקט היחיד במדינת ישראל שמתנהל בצורה כזו".
סופשבוע
השנה הקשה של עומרי כספי, כתבת השער.
לידיעת עורכי המוסף: במרץ האחרון היה הראיון הקודם עם כספי וגם שם ניסו לבדוק אם הסוף קרוב. אי אפשר להתעלם מכך שסופשבוע היה קיים לפני שהגעתם לבית מעריב.
עורכי המוסף מתבקשים להבין שכותרות כמו חשיפה לצפון, חם ומתוק, היה יוסי, יצאו מזמן מהמחזור. נכון שאתם לא היחידים ושחבריכם בשאר העיתונים משתמשים בהן בלי שום בושה יום אחרי יום, ובכ"ז, מאחר שנתקלתי בכולן בעמוד התוכן אין לי אלא להזכיר.
מוספשבת
קלמן ליבסקינד מסביר איך מיקי רונזטל התעצבן עליו, וממש שלא בצדק, ואיך הוא כשלעצמו פשוט ביקש את התיק של רוזנטל בעירייה, כאחד האדם.
משהו פה לא הגיוני. אני לא מאמינה שרוזנטל שקרן גדול או טיפש קטן או להפך. כלומר לא יכול להיות שהוא העביר מסמך ולא הבין מה הוא מעביר.
מצד שני, ברור שמי שסיפר לליבסקינד את הסיפור הוא מישהו שהחליט לחבל בכניסת רוזנטל לכנסת.
ועדיין, השאלה שלי משבוע שעבר, בעינה. מיהו האיש שיודע מה קורה במרתף של רוזנטל? מי? התחושה היא של אשכרה משרד חקירות שנשכר למצוא מעשים מגונים שרוזנטל עשה אי מתי.
סופהשבוע
עד שיעלה האתר, אני מביאה בנאמנות את הטור השבועי של בן כספית, שהשבוע דן בשאלה המורכבת: למה החליט יובל דיסקין לדבר. סערת החורף והגשם והמים והשלג שטפה כבר מזמן את הראיון המטלטל, אבל הנה הזדמנות לקבל תשובה לשאלה. למה עכשיו?
בין היתר מתייחס לקבלת תפקיד ראש המוסד: אומר כספית שנתניהו הוא שהציע לדיסקין את התפקיד, אחרי שש שנים כראש השב"כ, ודיסקין אמר לו בסדר, אני מסכים, בתנאי שאני לא מתמודד מול מועמד/ים נוספ/ים. נתניהו אמר סבבה, ורק כיומיים לפני ההודעה התברר לדיסקין שתמיר פרדו מתמודד גם הוא, בניגוד לסיכום שלו עם רה"מ, שבחר בו לבסוף. האם זו הגרסה הנכונה?
אגב, כספית אומר שהסיפור יופיע בספר חדש, חמקן, של כנרת זמורה ביתן. רק מיהו מחבר הספר אני לא יודעת.
מוסף השבת
כמה משפטים של סימה קדמון מעוררי תהיה:
אפרופו הראיון עם דיסקין:
…אחרי מסמך כל כך מצמרר, היה נדמה שמשהו יזוז. שאי אפשר יהיה להישאר אדיש לדברים, לעבור עליהם לסדר היום. היה נדמה שהדברים ייתנו דחיפה לאנשים שרואים עצמם אלטרנטיבה למנהיגות שאותה מתאר דיסקין בראיון.
בהמשך היא מספרת על הסרט שומרי הסף, ממליצה לכל ישראלי לצפות בו, ולהתעמת עם היות ישראל מדינה השולטת על אוכלוסייה עוינת של מיליון זרים ומסכמת:
האם חמשת, אולי ששת, המנדטים של מרצ זהו כל כוחו של הציבור המבין את המציאות בה אנו חיים? האם זהו כל כוחו של הציבור המבין את המסר שעולה מעדותם של שומרי הסף?
את רצינית? עולה חדשה? תלמידה בחט' הביניים?
שימו לב לשער ידיעות: בהפניות אפשר לקרוא: "יפה מדברת". יפה היא כידוע חברתנו הטובה יפה דרעי, המדברת בשבחי בעלה. לעומת ההפניה שלה יש הפניה שכותרתה היא "גרסת וינר". אופס, "גרסת" משהו, משמע הבנאדם לא מתראיין. או כי אסור לו, או כי נוח לו להעמיד פנים שאסור לו. מה שמעניין בגרסאות הללו זה שתמיד מתברר בהן שבחדרי חדרים ובפגישות חשאיות ישבו אנשים עם טייפים והקליטו כל מילה מפיו של זה שלא מתראיין. מעניין, לא?
וכך למשל, בתחילת הכתבה על ארז וינר (אתי אברמוב, אמירה לם), שלפני הכות' שלה מופיע המשפט "אל"מ ארז וינר בשיחות עם עורך דינו", תוכלו לקרוא על שיחה של וינר עם ידידתו, קצינה בכירה לשעבר ששירתה איתו בלשכה. הם שתו קפה, והיא, במקום לבהות בעוברים ושבים במזנון הקריה זוכרת כל מילה ממה שאמר לה וינר, ולא בבערך, אלא ממש מילה במילה, המצדיקה מרכאות. לא מוזר?
הם דיברו על כך שהאמירה על העצם היבשה היא לא טובה.
בהמשך מדבר וינר עם עו"דו, עודד סבוראי, וגם זה מקליט כל מילה, ראו זה פלא.
שורה תחתונה, וינר לא מתכוון להיעלם, הוא עתר לבג"צ כדי לבטל את הביקורת האישית כלפיו, והוא לא מתכוון לעזוב את הצבא.
מתישהו נשברתי. כמו שכבר כתבתי, בפרשה הזו אין אשמים. כולם צדיקים גמורים, כולם פעלו לתפארת מדינת ישראל. ייאוש.
7 לילות
איזה קטע שבעל הטור מ-7 ימים, שלמה ארצי, הזמר הלאומי, הוא גם כתבת השער של המוסף? איזה מזל יש לידיעות שארצי הוא שלו?
צילום: אוהד רומנו. איזו תמונה איזו.
עכשיו, בשביל מה הראיון הזה? מה חדש? מה נהיה? טורים שבועיים לא מספיקים כדי לשמוע את ארצי?
כות' המש' (ראיינו רז שכניק ורביב גולן, עורך המוסף) אומרת:
בין הצלחות הענק לחרטות המקצועיות, בין התשוקה לאהבת הקהל והרצון למחות, בין מעמדו כסמל לאדם שלא מסתדר עם השלט של הטלוויזיה. שלמה ארצי יכול לעשות הכל. חוץ מלהפסיק להיות שלמה ארצי
לא, אני לא מבינה. לא יעזור כלום. זה חלק מהסכם ההעסקה שלו? ראיון כל חמישה חודשים ועשרים יום?
שלא תחשבו שבזה זה נגמר. במדור שלו בימים הוא לועס עוד קצת את הראיון וטיבו, וכן להתראיין ולא להתראיין ומה אומרים לו אחרים ומה הוא אומר להם, ועוד. אני חוזרת ואומרת: הרעיון באוננות זה שעושים את זה עם עצמך, לא נוכח כל העולם. זוהי מהות הפטנט. תפנימו.
תהמולת בחירות
אסמא אגברייה זחלקא מודדת את חליפת האיומים לקראת הכניסה לכנסת.
20% מהישראלים חיים על 2,300 ש' בחודש, אומר בוז'י הרצוג.
ראיון מיוחד (מיוחד) עם משה (בוגי מיוחד) יעלון.
משפחת דרעי שולטת. איזה שיחוק. איזה רוחב יריעה. איזה תזמור. ח"ח ליועצים האסטרטגיים.
בשער 7 ימים יפה דרעי שמשלחת את משוש נפשה למשרד האוצר. בשער המארקרוויק התכשיט עצמו.
לא, הוא לא גזעני, לא חשך ולא מרוויח הרבה כסף.
מוסף הארץ
וגם פה: תחקיר על שכרו העצום של הדרעי מנוחי דנקנר. איך בנאדם כזה, שעבורו עשרתלפי דולר בחודש זה כלום שבכלום, ממש פת לחם, יכול להנהיג תנועה, מפלגת המונים של מאות אלפי משפחות דלות אמצעים? מה הוא יודע על מחסור? הרי זה הטיקט שלו, בין היתר, לא?
שרון שפורר בתחקיר ענק על היחסים המשונים בין דנקנר לרשות לניירות ערך. הרשות מבטיחה שחקירת דנקנר תסתיים בכתב אישום. נראה.
ועוד: האשראי של דיסקונט לאבא ולבן דנקנר.
נעמי דרום בכתבה מקיפה כולל ראיון קצר עם מייקל נביל סנד, הבלוגר המצרי (החי בגרמניה), שהיה בסיבוב הופעות בן שבועיים בישראל.
מתברר שנהייתי הראשונה, בתחילת הביקור, על שלא מסקרים אותו מספיק, לא הייתה מדויקת. זה היה ביקור ארוך, ומכל כלי התקשורת בעולם עטו עליו. הוא פשוט לא ממש אוהב להתראיין, או בתפקיד הקשה להשגה.
זושה מאמט, היא שושנה, לקראת העונה השנייה של בנות. קצר מדי, לא ממצה. והמקור.
תוס': אין לתאר כמה מקוממת היא פרשת ד"ר גלעד נתן. הסיבה לפיטוריו: מאמרים שכתב לפני שלוש שנים, כשעוד היה מותר לו.
מהכנסת נמסר בתגובה כי "לנסות לצייר את העברת ד"ר נתן מתפקידו כ'רדיפה פוליטית בשל דעותיו' יהיה לא רק הטעייה אלא בעיקר אי הבנה של חומרת המאמרים הפומביים, הרבים והבוטים שפרסם. עובד כנסת אינו רשאי בשום אופן לעלוב ולגדף חברי כנסת וסיעות בכנסת. כתיבה פובליציסטית-פוליטית היא לגיטימית לכל אזרח – אך אינה לגיטימית לעובדי הכנסת שחייבים לתת שרות ניטרלי ומקצועי לכל הצדדים הפוליטיים במשכן. קל וחומר, בתפקיד רגיש של חוקר במרכז המחקר והמידע . אילו התעלמה הנהלת הכנסת מכתיבה כזו, היה זה חוסר אחריות".
איזו תגובה מוגבלת שכלית.
קלמן ליבסקינד במדורו מבסוט מציד המכשפות שהצליח.
ספרים
חגי הוברמן כתב את הביוגרפיה של חנן פורת: חנן פורת | סיפור חייו. בפרק נפלא המתפרסם במקור ראשון (עמודי החדשות), הוא מספר מיהי ענת זו שפורת כתב לה ספר. סיפור בלשי.
משתכשכים בביצה
נעמה תורן מראיינת את נדב פרי לאייס. אין סיכוי שילך לפוליטיקה, כה הבטיח.
נו, להגיד שהוא מתחזק בלוג, כשהפעם האחרונה שכתב בו הייתה ביוני 2008, זו קצת בעיה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
ע.א מוסר:
חמאס האשים אתמול את צה"ל בפתיחת הסכר הגדול שבעמק עזה כדי להציף את העיר. הקושי העיקרי עם ההאשמה הזאת הוא שאין סכר ואין "עמק עזה" (עזה ממוקמת, כידוע, במישור החוף):
גיא דוידי מספר על הרגע שאחרי קבלת המועמדות על חמש מצלמות שבורות.
עידן לנדו: "שגשוג כלכלי על כידוני הצבא בבקעת הירדן".
טרנטינו מתראיין, מסרב לדבר על האלימות בסרטים שלו ונוזף (טוב, מקלל) במראיין שטוחן את מה שטוחנים כבר 20 שנה בראיונות איתו.
חדשות מהירקון 70.
לפני פיזור
בילוי נעים בצפון הקר, בחרמון המושלג, בנחלים השוצפין ומה לא.
פה יושבים על התנור, לידיעת מפעילי התנורים.
ולידיעת מוסקי הזיתים, לא תוכלו להסתתר לנצח מאחורי הגזם.
[poll id="68"]
(אפשר לענות על שלוש מהתשובות)
ולווט אנדרגראונד 
מי שהאזין לראיון המוכתב של ראש הממשלה הלחוץ והמפחד תמיד עם גולן יוכפז מצא מראיין ששואל את השאלות הנכונות ולא מניח לספינר הסדרתי להתחמק , ומולו מדקלם סיסמאות נבובות שמרבה לפאר את עצמו ולהעיד על עיסתו המצחינה.
אהבתיאהבתי
ביבי מתגלה בשיא עליבותו במערכת הבחירות הזו.
לעם זה כמובן לא אכפת
אהבתיאהבתי
V אני מופתע שפיספסת את הכתבה המוזמנת בממון של הסופ"ש אודות "התחלת הקריירה האזרחית" כבר בצה"ל.
כן חברים – אם לא שמתם לב אנחנו כבר בינואר, ז"א שהמנילות אוטוטו בדואר והמוני צעירי ישראל הגו'בניקים לעתיד(והם המונים שלא יהיו לכם ספק, למרות המיתוס הצבא הלוחם שמעתי פעם שמאחורי כל לוחם יש 15 גו'בניקים. 30 במקרה של טייס) מתכננים את עבודתם בצבא.
ואיזה יופי שמראיינים לא רק את יפי המשקפיים והמקלדת מ8200 ויחידות התוכנה אלא גם טבח ומדריכת כושר.
וזה לא מה שהצחיק אותי.
מה שיותר הצחיק אותי היה הטבלה בצד עם המקצועות שייתנו לך את העבודה בחוץ ואז ראיתי את המקצועות האוויריים ונפלתי מצחוק.
אני איש המערך הטכני בעברי ומבין כל חברי לתחום רק אחד מצא בו עבודה בחוץ מהסיבות הפשוטות: 1. אין כל כך הרבה דרישה בארץ לאנשי המקצוע(וגם לא בחו"ל אגב. ניסיתי). 2. כל החברות שכן עוסקות בתחום בארץ לא מחשיבות את משך הניסיון הצבאי כניסיון. מחינתם אתה חייב להישאר שנה-שנתיים קבע כדי שהנסיון יחשב לטובתך. 3. הקורסים של הצבא לא מוכרים כקורסים מוכרים בתחום התעופתי. הגורם היחיד בארץ שמוציא תעודות המוכרות ע"י ה FAA ושאר רשויות התעופה הבינלאומיות הוא התעשיה האווירית. כך שבניגוד לדומא לטבח שעושה קורס בצבא שייחשב לו עבור הכשרתו כשף(לא משהו לצחוק עליו – הכשרה לתואר שף הוא תהליך שלוקח כעשור כולל עבודה מעשית באמצע) בחוץ התעודה שחיל האוויר מוציא היא חומר בעירה מצויין.
אז אי שם יושבים הורים וקוראים ממון, בתקווה שיהיה שם פרט מידע שיוציא אותם את הרווחה הכלכלית ומוצאים כתבה שאולי תוציא את הבן שלהם…
אהבתיאהבתי
לא "פספסתי", פשוט לא קראתי, כמו את רוב הדברים בסו"ש. אני קוראת (דוגמת) מעט מאוד מהמתפרסם.
אהבתיאהבתי
יהיה נחמד אם דורון חלוץ והצלם שלו, במדור הפנים באחורי (…) מוסף הארץ, יראיינו מדי פעם גם איזה סטרייט
אהבתיאהבתי
זושה מאמט משחקת גם במד מן?
הראיון איתה היה משעמם להפליא
אהבתיאהבתי
זושה במד מן.
אהבתיאהבתי
מעניין מי הרמטכל לשעבר שפנה ישירות לאשכנזי ובגללו ארז וינר קיבל על הראש באמצע הלילה. לא נראה לי שמדובר באהוד ברק.
אהבתיאהבתי
לגבי הפרסומת העצמית של רשת ב' עניין של טעם. הפוטושופ של אובמה מראה את הכיוון של גירסת האודיו, "אובמה" מדבר במבטא לא שלו, אלא בחיקיוי מגוחך של אפרו אמריקאי, אחמדינג'אד בעברית במבטא פרסי. אפס ביצירתיות ודמיון.
אהבתיאהבתי
אין לי מושג על מה אתה מדבר. ראיתי מודעה בעיתון, צחקתי, צילמתי והבאתי לפוסט. אני חושבת שהמודעה מושלמת ולא מגחיכה את אחמדינ', אלא להפך, מאנישה אותו ומסירה ממנו את קרני השטן.
חוזרת: ההתייחסות שלי היא למודעה הזו הספציפית. אני לא מאזינה לרדיו ולא התייחסתי למודעה של אובמה.
אהבתיאהבתי
את תמיד חושבת בקטן.
בשביל זה יש את אורן שיראה את התמונה המלאה ויעמיד אותך במקום.
אהבתיאהבתי
לדעתי הפרסומת דווקא פוגעת במסר.
המסר: רשת ב' משדר את הדברים שמתרחשים, את המציאות, או בלשונם – מה שבאמת קורה.
המסר של הפרסומת: הנה דבר שלעולם לא קורה, לא קרה, לא יקרה, ובוודאי לא סוקר, דווח או צולם במציאות – אחמדי באמבטיה שומע כנראה רשת ב'.
המסר – מציאות. הפרסומת – פנטזיה.
מצחיק? כן. אמין? לא.
אהבתיאהבתי
מעבר לעובדה שלא באמת מצאו הבדלים משמעותיים, זה די אירוני שהארץ מחפשים הבדלי גרסאות בעברית ובאנגלית אצל אחרים.
אהבתיאהבתי
פוליטקאים שקוראים ביוגרפיות הם הכי מסוכנים.
אהבתיאהבתי
למה אתה משקר?
הוא אמר שהוא קנה ביוגרפיות, לא שהוא קרא אותם.
אהבתיאהבתי
אה
אהבתיאהבתי
אין עדכון על מצבו העצמוני של רבובדיה?
אהבתיאהבתי
הנה בית החולים ימסור עדכון. כמו לאריק.
אהבתיאהבתי
מתוך כתבה של יאיר אטינגר
אז מה לכם כי תלינו עלי.
אהבתיאהבתי
אני יושב השבת בבית מול האח
שלי, שקפץ לטיול בצפון ובא לבקר
אהבתיאהבתי
אני מניח דבורית שלא ראית את שומרי הסף. אבל כמי שראה את הסרט לאחרונה ואף החליף מספר מילים עם דרור מורה אני יכול להבין את השאלות שלה למרות שבמבט ענייני הם אכן מתמיהות לכאורה.
יש המון מה לומר על הסרט. עוד ייכתב על הסרט מין הסתם הרבה מאוד, אבל צריך להגיד שהסרט יוצר מעין אפקט מטריקס על הצופים. זו גדולתו, בלי קשר אני חושב לדעה פוליטית וגם אם דעתי לא בדיוק חופפת לדעתו הפוליטית של מורה. לא מעט אנשים יוצאים מהסרט הזה פעורי פה כאילו סוף סוף ירדו להם בראש איזה עשרה אסימונים, ואכן על רקע הדעה הפוליטית שלה זה ממש לא מפתיע שהשאלות שלה עולות בצורה שהיא מעלה אותם. מאז הזמן הצהוב של גרוסמן לא היה לשמאל הישראלי יצירה תרבותית שנוגעת בעצבים החשופים של הסכסוך בצורה כה חדה ולכן ישנה כנראה ציפייה עמוקה שהתובנות של הדוברים בסרט יגרמו לאיזה שינוי בציבור. גם דרור מורה עצמו קרא לצופים באותה הקרנה לבקש מכמה שיותר אנשים לבוא לראות הסרט שלו לפני הבחירות כי זה חשוב לדבריו.
סרטו של דרור מורה והראיון שלו עם דיסקין בידיעות הם כנראה ההתעוררות האחרונה של השמאל לפני השינה הגדולה שתבוא בקרוב.
לא שזה ממש הפריע לו כששאלתי אותו על זה, אבל נדמה לי שאת הסרט הזה אפשר לשלוח ישר לבית המשפט הבינלאומי בהאג עם לא מעט ראיות להפללה עצמית של הדוברים עצמם, עוד יהיה כאן שמח. אני לא ממש שותף לתהיות של סימה קדמון אבל אם גם מהסרט הזה אף אחד לא ילמד שום דבר כמו שמאוד צפוי שיהיה, לפחות סוף סוף נזכה באוסקר. אולי היה שווה בכל זאת.
אהבתיאהבתי
אבל למה צריך להניח? כתבתי בפירוש שלא ראיתי את הסרט, ובהזדמנויות שונות הסברתי שאני לא הולכת לקולנוע בימים אלו.
מה שרציתי לומר בתהייה שלי, שמשומה אנשים לא הבינו, זה בדיוק מה שכתבת: שסביר שגם מהסרט הזה אף אחד לא ילמד שום דבר, והסרט הזה, גם אם 4 מיליון איש יצפו בו, לא ישנה את תוצאות הבחירות הבאות.
אהבתיאהבתי
על הסרט, מויקי:
אין אסטרטגיה, רק טקטיקה – מכסה את תפקידו של השב"כ ממלחמת ששת הימים והשנים הראשונות של כיבוש יהודה והשומרון וחבל עזה.
תשכחו ממוסר – עוסק בפרשת קו 300.
מי שנחשב טרוריסט בעיני אדם אחד הוא לוחם חופש בעיני אדם אחר – עוסק בתהליך השלום החל מהסכמי אוסלו.
בשר מבשרנו – עוסק בטרור היהודי, בכלל זה המחתרת היהודית ורצח יצחק רבין.
הניצחון הוא לראות אותך סובל – עוסק במשא ומתן עם הפלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה.
פגיעה היקפית – עוסק בהתנקשות בחייהם של יחיא עיאש ופעילי חמאס בולטים אחרים.
האיש הזקן בקצה המסדרון – מביא את דעתם של ראשי שירות הביטחון על פעולותיהם וההשפעה המוסרית והאסטרטגית שהייתה להם על מדינת ישראל.
– מתי קרן כלשהי תממן ב 10 מליון$ סרט תיעודי שיעסוק כולו באסטטרגיית הטרור הערבית ותעשיית המוות הפלסטיני?
– מתי מאה שנות הסירוב הערבי הנצחי להסדר כלשהו שמשאיר ליהודים מקום לחיות בו יקבלו סיקור מעמיק?
– מתי יקום איש רוח מהמועדון הנאור שינסה לשים את האצבע על הבדל בין טרור עיוור נגד אזרחים לפעולה הגנתית?
הזמן צהוב, ללא ספק.
אהבתיאהבתי
אתה רואה סרטים בויקי?
אהבתיאהבתי
שאלותיך יפות כשלעצמן, הם לא באמת קשורות לסרט עצמו. גם התקציב שנקבת בו הרבה יותר נמוך , הסרט עלה מיליון וחצי דולר כשגם ערוץ אחד משתתף בחלק מסוים במימון. בכל מקרה שווה לא לאטום את האוזניים ולהתעלם מרעשי הרקע, גם אלו הפנימיים, לראות את הסרט ואפילו להקשיב ברוב קשב לנאמר בו. החוויה חד פעמית.
על הפלשתינים אפשר לסמוך כמעט תמיד שלא יחמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות , דווקא את זה אנחנו צריכים ללמוד לא ללמוד מהם.
אהבתיאהבתי
האמת אבי, נמאס לי ללמוד עלינו ולא אכפת לי לצאת נמוך מצח קטנוני וימני מצוי. 'תעשיית האשמה' שמייצרת פרסי אומנות בחו"ל גורמת לי לשאט נפש עזה. ייצוא ה'דיון' הישראלי גרם נזק ואלפי הרוגים (משני הצדדים) ואני משוכנע שלולא הצורך של זייפני אורגזמת החמלה לנפנף בעליונות ערכית ומוסרית היינו במקום טוב יותר עם השכנים.
המשא ומתן המדמם לא הסתיים מפני שלא הצבנו כעם, קו אדום וברור. הם לא יפסיקו בטנגו האדום עד שלא ישתכנעו שהפעם אנחנו הולכים. שלא נסכים לשלם גרוש יותר- כן, כמו בשוק. תעשיית 'המוסר היהודי השפל' לא מאפשרת להגיע לנקודה הקריטית הזאת ועד שלא נגיע לשם- יישפך עוד דם.
אם יש הבדל מוסרי בין כיבוש חברון לכיבוש יפו לכיבוש אשדוד או לכיבוש הגולן איך זה שאף מנהיג ערבי לא השמיע אותו? יש נאור שיודע להסביר מה ההבדל והאם כיבוש אבו כביר יותר מוסרי מכיבוש הרובע היהודי בירושלים?
אז בלי קשר למוסר הכפול של הנאורים ולשקרים שהם מספרים לעצמם, אני לא מתבייש לפסול על הסף 'אמנות אשמה' -גם אם היא מרגשת ומרטיטה.
אהבתיאהבתי
לפחות לפי avi יש סיכוי שהשמאל (לא קוראים לזה מרכז היום?) ילך לישון בקרוב. אולי אחרי שהוא יתעורר ויעבור לו ההאנגאובר יהיו לו כמה תשובות לשאלות ששאלת.
אהבתיאהבתי
טרנטינו חטף את הג'אננה לא רק בגלל שהוא שנשאל שאלה שאותה נשאל כבר פעמים אינספור בעבר (גם אם זה הנימוק שאמר) אלא כי הבין מייד מה תהיה השאלה הבאה, או לאן כל זה הולך – מהי אחריותו האישית בכך שהוא מציג אלימות בוטה בסרטים שלו, להתגברות האלימות באמריקה, ולפינה הזו טרנטינו לא היה מוכן להיכנס, לבטח לא במקום שבו הוא בא לקדם את המכירות של הסרט. זה לא מופרך לתאר אותו חושב לעצמו – יאללה, נמאס לי לשמוע שהסרטים שלי ואולי משחקי הוידיאו הם האחראים לכך שמטורפים יורים כאן בילדים, ולא למשל העובדה שכל דפקט יכול להיכנס לחנות ולרכוש נשק חצי אוטומטי בלי שום בעיה.
הסרט עצמו שנכתב ובוים ע"י טרנטינו – מרתק. כריסטופר וולץ, ג'יימי פוקס, סמואל ל. ג'קסון ודיקפריו משחקים נהדר. אני ממליץ לצפות כשהסרט יגיע עוד כמה ימים לישראל.
אהבתיאהבתי
מומלץ לחובבי הז'אנר הנאואינפנטילי, ולילדיו של מיקי. ממליץ על חמש המצלמות, כאן אפשר עדין להלחם בעוולות שלא במסגרת חלומות ילדותיים.
אהבתיאהבתי
בארה"ב זה עדיין נושא חם. יש לא מעט כתבים בתחום משחקי המחשב שמגיבים בצורה דומה באינטרנט. אם תרצו אשמח להביא דוגמאות.
אהבתיאהבתי
"מרדכי קידר במאמר על סיקור הבחירות בתקשורת הערבית" אני חושבת שלא ממש קראת את המאמר שעוסק בעיקר בתעמולה ימנית משיחית
אהבתיאהבתי
אני אוהב את זה שבחדשות הירקון 70 יש כל פעם מגישים אחרים, והם אומרים "שלום X, שלום Y", וזה עובר ככה בנון שלאנטיות כאילו אנחנו אמורים להכיר אותם ולדעת מי הם.
זה מעביר את התחושה שכולנו ברגים קטנים במכונה, כולנו ברי החלפה, ואף אחד למעשה לא ישים לב.
בורג סטייל.
אהבתיאהבתי
מה הבעיה עם תמיהותיה (הראויות) של סימה קדמון ? את תוקפת אותה באמצעות שלש שאלות רטוריות אך אינך מסבירה אף לא ברמז במה חטאה ומהי התובנה הנכונה, לדידך.
אהבתיאהבתי
"ברור שמי שסיפר לליבסקינד את הסיפור הוא מישהו שהחליט לחבל בכניסת רוזנטל לכנסת". נכון. כמו שברור בכל תחקיר אחר, שעוסק בכשלים או שחיתות של שליח ציבור, כי מי שסיפר על כך לעיתונאי החוקר לא עשה זאת מתוך כוונה להגדיל את הפוטנציאל האלקטורלי של אותו שליח. מה שפחות ברור, מנגד, זה למה רק במקרה של רוזנטל – לעומת כל המקרים האחרים מהזא'נר – העובדה המאוד ברורה הזאת בכלל תופסת מקום בסיפור.
אהבתיאהבתי
אסביר שוב: כי יש פה משהו מאוד פרטי, כמעט ברמת אינטימי: זו לא החברה של ליברמן בה היו"רית המרוויחה מיליונים היא בתו הכובסת מיכל בת העשרים, זה גם לא שביל גישה לאחוזת גלנט. זה פאקינג מרתף בבניין, כלומר צריך היה להיכנס לטחורים של רוזנטל כדי לדעת את זה.
אהבתיאהבתי
להיכנס לטחורים של רוזנטל זאת אופציה. אופציה אחרת היא לקבל לִיד פקיד העירייה שמתעסק בזה, למשל. לא כך מתחילים מרבית תחקירי השחיתות – מפיסת מידע שמגיעה לעיתונאי ממישהו שמצוי בפרטים? אני לא רואה שום הבדל, לדוגמה, בין הסיפור הזה ובין כל סיפור אחר שמופיע במדורים השבועיים של מוטי גילת.
אהבתיאהבתי
טחורים או לא טחורים (די בשכן 'אוהב' אחד).
בכל מקרה רוזנטל יוצא עגבניה ביצתית לגמרי בסיפור השקשוקה הפרטי(ת) שלו.
קלמן פרסם לאחר שרוזנטל נבחר כך שזה כנראה לא פגע בו בפריימריז בעבודה.
אהבתיאהבתי
אלו אותם אנשים שהעבירו מים מהכינרת לנגב כדי שכמה קיבוצניקים יוכלו לגדל כותנה במדבר. כיום הם מנסים לבצע קמבק וקוראים לזה פרנסה בכבוד וצדק חלוקתי.
אהבתיאהבתי
מעניין מי האכיל אותך עם המסטיק הלעוס הזה, משבוע שעבר, בצורת אסמה אגבריה.
אהבתיאהבתי
מי שכותב לי את הפוסטים כל יום ואומר לי את מי להכניס אליהם ואת מי לא.
אהבתיאהבתי
זה אותו אחד שמוסר לליבסקינד מידע כדי לטרפד ריצת עיתונאים לכנסת וגנרלים לרמטכ"לות?
אהבתיאהבתי
חוק המשחק העיקרי בתחום התאגידי-ארגוני בישראל הוא שטובת מקבלי ההחלטות (ולא טובת הציבור או התאגיד) תהייה המשמעותית לגבי כל הצעה -משתלמת ויעילה ככל שתהייה. הטמטום, בשילוב כהונה קצרת טווח של בכירים, ואחריות דירקטוריונים רופפת יוצרים מתכון ודאי לתופעת 'אחרי המבול'.
לא בא לי לבזבז זמן על חמש מצלמות שבורות הודות לתהודה שעולה מהתעודה. אפילו לא מתחשק לי לבדוק איזה ארגון ומי תרם ומי כיוון ומעורבב. כבר היינו בסרט הזה. מאכילים את הנאורים בחו"ל בכיבוש, שיבושם.
מרדכי קידר במאמר על סיקור הבחירות בתקשורת הערבית.
פרשת הרפז מוכיחה שחוקי המשחק התאגידי הופנמו והעיתונאים הבכירים שאמורים לדווח מזיעים על המגרש במקום להתריע או לדווח מהטריבונה. כן, הדמוקרטיה נשארה עם פודלים שעסוקים ברחרוח ישבנים (ידיד או אוייב) במקום לחשוף שיניים. כרגע לא ברור מה יותר מסוכן לציבור -שכל העיתונים ייעלמו מחר או שימשיכו להאכיל אותו ברעל האינטריגות והדיסאינפורמציה.
בוגי יעלון צלח בהצלחה את טבילת הפיכסה המבעבעת במשעל חם. אחד מהאנשים הבודדים בצמרת שמעדיף לדבר במקום לנהום ולנאום. הפער בין דמותו לקלינט איסטווד מונע מהציבור להקשיב, וחבל.
להורים שבדרך:
נוף מבעד לאדים לא מרגש ילדים.
כפפות וגרביים רטובות מורידים רק בדרך הביתה.
תדע כל אם עבריה- לא נולד הזאטוט שישחק מעל 43 דקות בשלג רטוב.
לחסרת האחריות ההורית שלא שתתה עראק ומקטת על הסתימות- לבריאות.
אהבתיאהבתי
“מרדכי קידר במאמר על סיקור הבחירות בתקשורת הערבית” אני חושבת שלא ממש קראת את המאמר שעוסק בעיקר בתעמולה ימנית משיחית
אהבתיאהבתי
-ממליץ רק על דברים שקראתי. התואר משיחי מתאים לכל מפעל ההתיישבות של היהודי בארצו, כולל תל אביב. מומלץ להוריד את המטרה מהכוונת ולראות את הסביבה מדי פעם. הבלתי מעורבים בעד ראש גדול.
אהבתיאהבתי
הירקון 70.
במחי משפט מטומטם אחד אחת הם הצליחו להפוך את הישוב בת חפר לישוב משכבה סוציואקונומית נמוכה.
שאפו.
אהבתיאהבתי