מה עם הכותרות הראשיות? תתמודדו איתן לבד, אתם כבר מכירים את הנוהל.
צבי האוזר הודיע על סיום תפקידו בלשכת רה"מ.
שלום ירושלמי מפרשן ואומר שרה"מ נשם לרווחה כי "…האוזר, מזכיר הממשלה, קם ועזב ובעצם הקדים את הודעת ההתפטרות שתכנן נתניהו לשגר לו".
רה"מ התכוון לשגר לו הודעת התפטרות? כאילו אחרי קבלת ההודעה האוזר אמור היה להתפטר לכאורה בלחץ רה"מ?
הופתעתי לטובה מהדיווח בישר"ה.
הכות' בידיעות: "גם הוא עוזב" (ע' 5)
נמשך הקרב בין משרד הבריאות לחנן אלרז ותרופתו נגד סרטן.
למה הודעת המשרד בנושא לא מופיע באתר?
סטנלי פישר מפריך את הבעת האי אמון שלו ברה"מ (ישר"ה), כפי שנטענה בכות' הראשית של ידיעות.
אני פורש מסיבות אישיות. זאת הסיבה. יש לי קשר טוב עם משרד ראש הממשלה ועם ראש הממשלה. יש לי אמון במה שהם רוצים להשיג. נתניהו הוא אדם שמבין כלכלה והוא אחראי למדיניות ולרפורמות, וזה הבסיס לפעולה הטובה של המשק.
אין מתיחות ביני לבין ראש הממשלה. אני יודע שנושא התקציב והגירעון שנפער הם אלה שיעסיקו את הממשלה הבאה, ואני סומך על ראש הממשלה ועל הצוות הכלכלי שינהל את ענייניה הפיננסיים של ישראל. ושוב, אני סומך על ראש הממשלה
פספוס השבוע
עמוס הראל טוען ביום ראשון שההתפתחויות בסוריה משמשות לצרכיו הפוליטיים של רה"מ.
כמוהו טען גם ארגון קשב יום למחרת.
מוסף הארץ
אחד השערים היותר מקוריים שראיתי בחיי. יותר ברמת הרעיון, פחות ברמת הביצוע: לא בטוח שתפוח מרקיב מייצג את הרעיון. שהרי למה שנגמור תפוח בלתי אטרקטיבי שכזה?
בכ"מ כתבת תחקיר של נטע אחיטוב על סוד האוכל הנזרק שווה לעיסה.
האוכל המושלך בישראל שלא מוצא את דרכו אל הארגונים להצלת מזון מגיע אל אתרי הפסולת השונים ברחבי הארץ. אל חירייה, תחנת מעבר לפסולת, מגיעה האשפה של 30 רשויות מקומיות בגוש דן, שם היא נדחסת לתוך משאיות גדולות ומובלת אל אתרי הטמנה אחרים כמו גני הדס, או דודאים. בכל יום מגיעים אל חירייה 3,200 טון אשפה, ורק כ–25 טון מתוכה היא אשפה אורגנית, שהופרדה כבר בבתים או בבתי עסק (הפרדה במקור).
פרט לכ–25 הטון הללו, הפסולת בחירייה מעורבבת – פלסטיק עם אלקטרוניקה, עם זכוכית, עם מזון ועוד. על קיומן של שאריות מזון באתר מעידה הצחנה הכבדה ששוררת שם. במהלך סיור במקום מסביר יפתח ענבר, עוזר מהנדס באיגוד ערים דן, שהריח הרע נובע מתהליך התסיסה של החומר האורגני. “פסולת אורגנית שמוטמנת בקרקע גורמת לשחרור גז מתאן, שתורם לאפקט החממה פי 20 מפחמן דו חמצני”, הוא מציג את אחד האספקטים הסביבתיים של השלכת מזון.
חולה על מולי שגב, שמזרנו סמוך למזרני בשיעורי יוגה ואנחנו מכירים מימי זמן תל אביב.
גשם
למראה הילדים החדרתיים המשתכשכים בשלוליות הרפש של הגשם בעיר המוצפת בטמפ' של עשר מעלות ומטה, שתמונותיהם מתפרסמות בעיתונים: מה עבר להם בראש בדיוק?
(מעריב)
ואפרופו גשם, העורכים הגרפיים של מעריב מוזמנים להפסיק עם הגשם הזה בעיצוב הרקע בשער. זה מעצבן את העין.
משתכשכים בביצה
ניו יורק טיימס טוען שהסינים פרצו למחשבי העיתון.
מי נגד מי: רפי גינת, הפיצוץ באיראן וילדי העיתונות המצטלמים.
דרור אידר במדור ביקורת תקשורת שלם (במוסף ישראל השבוע). הוא חזר לתפקידו כמשמיץ ידיעות, אך לא רק. ממש לא. כמעט כל התקשורת זוכה למטחי אי כבוד מאידר, מיגאל סרנה ועד דרור מורה, על שאמר דברים לא יפים בראיון ל-CNN.
לא שאין כמה משפטים של צדק בדבריו, אבל כעיקרון, להגיד עליו שהוא לא רואה את הדבשת שלו יהיה מינורי מדי.
הכי אהבתי את הפסקה הזו
הציבור הרחב מצפצף על הידענים בתקשורת ואוהב את "ישראל היום". התגובות הרבות מצד הקוראים מלמדות בעיקר ששיחררנו קול שדוכא ועכשיו קיבל במה. הניכור של אמצעי התקשורת הוותיקים כלפי המהפכה הזאת מובן; הם לא מוכנים להודות בחד-צדדיותם רבת השנים. מדובר בחרב פיפיות שתופנה כלפיהם – איש אינו קורא או שומע כיום את אמנון אברמוביץ' או נחום ברנע והמוניהם (? V) מבלי לסנן אותם במסננת הפוליטיזציה שהם עצמם הדביקו ליריביהם.
מבינים אתם? ישר"ה הוא לא עיתון חד צדדי, להבדיל מידיעות.
יאיר לפיד וִלווט אמש את ידיעות
לא מפריע לי במיוחד שמפרסמים שהסכמתי לממשלה של 24 שרים כשהנושא בכלל לא עלה לדיון, אבל יש משהו עצוב בדרך שבה אנשים ממהרים להכריז שהם מאוכזבים, ו"הנה ידענו", ו"אתה רואים, היה ברור שהם יהפכו לפוליטיקאים." כל כך הרבה פעמים כבר נחבטנו כולנו, כל כך הרבה פעמים כבר התאכזבנו, שהתקווה שהרגשנו בימים האחרונים מפחידה אותנו במקום לגרום לנו שמחה. נדמה לנו שככל שנקווה יותר, כך יכאב לנו יותר כשיתברר שטעינו. אני מזכיר לכם מה שכבר אמרתי שוב ושוב: תתעלמו מהספינים, תזכרו שרוב הדברים שאתם שומעים הם שמועות שמפריחים אינטרסנטים, בשבועות הקרובים סבלנות היא המפתח.
וגם אידר וִלווט את ידיעות בפייסבוק.
עיתונאים מתלוננים על שאנשי יש עתיד לא מתראיינים.
ועצה לעיתונאים הישר מפי רובין שארמה במעריב לשגיא בן נון:
במשך עשר השנים האחרונות אני עובד כעיתונאי בעיתונות היומית המודפסת. התקשורת, ובמיוחד הפרינט, נמצאים כידוע במשבר עולמי… איך היית מציע לי להתמודד עם המשבר…?
שארמה: "תמיד יש ביקוש אדיר למישהו שהוא יוצר מקורי ובעל ערך מצויין. סטיב מרטין אמר לי פעם: עשה את מה שאתה עושה כך שאנשים לא יוכלו להתעלם ממך. אני הייתי אומר לכל מי שנמצא בתעשייה הרסנית: אתה כל כך טוב במה שאתה עושה שהארגון לא יכול לתפקד בלעדייך. תהפוך לאחד שאין לו תחליף. אפילו בתעשייה שלי הרבה אנשים פונים ללמידה באמצעות האינטרנט ויוטיוב. אבל ההתמקדות שלי היא בכך שאני נותן עושר וערך כאלו שהלקוחות שלי לא יכולים לתפקד ללא השירות שלי. בהקשר אלייך, כעיתונאי, אתה צריך לשאול את עצמך איך אתה יכול להשתמש בכלים הישנים מול הכלים החדשים כדי להישאר רלוונטי. בעצם, אתה צריך לתת לקוראים שלך להרגיש מחוברים ותלויים במידע שאתה נותן להם, שהעיתון לא יוכל לתפקד בלעדייך. מה האפשרות האחרת, להיות קורבן? זה מה שקורבנות עושים: רוצים שדברים יהיו כמו פעם. קורבנות מאשימים, קורבנות מפחדים משינויים. מנהיגים מקבלים השראה משינויים. זו תקופה שמחה להיות עיתונאי. מעולם לא היה קל כל כך לבנות קהילה גלובלית סביב מה שאתה מדווח עליו כעיתונאי. אני מנסה להיות אמיתי לגמרי. אולי זה מפחיד, אבל בלי פחד אתה לא מתקדם. אם אתה רוצה להתקדם מאוד, אתה חייב לפחד כל יום".
הודעות לעיתונות
1. הקרן החדשה לישראל וקרן דפנה יעניקו את פרסי המשפט, צדק חברתי וזכויות אדם לשנת 2013 לעורכות הדין ד"ר אורית קמיר וד"ר יפעת ביטון. פרס "הרמן שוורץ למשפט וצדק חברתי" יוענק לקמיר מהמרכז הישראלי לכבוד האדם, ופרס "קרן דפנה למשפטנית מחוללת שינוי" יינתן לביטון מבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, המסלול האקדמי, המכללה למינהל, מייסדת ומנכ"לית מרכז תמורה. הפרס, בגובה 5,000 דולר לכל אחת, יוענק לשתיים ביום שלישי ה5/2, באירוע שיתקיים באולם ההרצאות של ימק"א, רח' המלך דוד 26 בירושלים בשעה 18:00.
——–2. ועדת השופטים של הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ החליטה להביע את הערכתה, ובנוסף לזוכים בפרס, להעניק במסגרת הטקס לשני אישים- מתי גולן מגלובס ונרי אבנרי – תעודת הוקרה מיוחדת מטעמה.
מתוך החלטת השופטים:
כתיבתו החריפה של גולן בנושאי ביקורת התקשורת, זכתה להערכת האגודה לזכות הציבור לדעת כבר בשנת 2,000, עת הוענק לו הפרס הישראלי לביקורת התקשורת. נשיאות האגודה וועדת השופטים ממשיכים לעקוב אחר פועלו זה ושמחים לראות כי גם כעבור 13 שנה, לא פסק, לא הרפה ולא הפחית מאמירתו. גולן אינו מתיירא לתקוף גורמים, גופים ונושאים מגוונים בעולם התקשורת הישראלית. על אף מפת האינטרסים והבעלויות, הוא אינו נוהג משוא פנים.
מפעל הארכיב התקשורתי אשר מחזיק נרי אבנרי באופן עצמאי ובהיקף מעורר השתאות הינו יחיד במינו. הנגישות להקלטות עבר, הינה בעלת ערך רב עבור חקר התקשורת הישראלית ומשמשת כלי חשוב במלאכת הביקורת עליה ועל שלל גורמים ואישים.
מדוע הגיעה ישראל למקום ה-112 בדירוג חופש העיתונות?
לכל מי שלא בא להם לדפדף:
כפי שכבר נכתב אתמול, ידיעות מעלה מהיום אם מחיר עיתון הסו"ש, שבועיים אחרי מעריב.
מה שמעניין זה ניסוח המודעה "לקוראינו" בשער העיתון היום. מחיר העיתון לא "יעלה" אלא "ישתנה". חי נפשי.
המודעה מוקפדת מאוד והמילה "ישתנה" מופיעה גם בגליונות רביעי וחמישי.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
תוס': אילן שחורי מקים מגזין לתולדות א"י.
הבלוג של וויין הייל, שהיה ב-2003 איש צוות קרקע ב-NASA, ובו מקבץ פוסטים הנקראים "אחרי עשור" (להתרסקות קולומביה).
בריחת מוחות, המדור הסאטירי של מקור ראשון.
תקלת זמן מצחיקה אירעה אתמול ב-mako ורבות מהידיעות זכו לזמני עתיד רחוק.
(תודה לדודי ולקרן)
לפני פיזור
[poll id="73"]
למי ששובתים ממלאכת קריאת הבלוג בחמישי בלילה ויוצאים לבלות בגשם: דו"ח חודשי ינואר.
ולווט אנדרגראונד 
אידר: חושף בפעם המי-יודע-כמה את העובדה שאין לו מושג ירוק מהי עיתונות ומה תפקידה. מבחינתו, כלי תקשורת לא צריך לחשוף את מה שהשלטון ובעלי ההון מנסים להסתיר אלא לבטא את מה שקוראיו "מרגישים". שילוב עלוב במיוחד של פראבדאיזם, פופוליזם ויהורם גאון ביום רע. האיש פרופוגנדר ללא תקנה ולא בכדי מצא בית חם בישראל איום.
אלרז: גם משרד הבריאות וגם כלי התקשורת היו יכולים מזמן לנקנק את העבריין הזה על סמך חוק הרוקחות והדינים הנגזרים ממנו. אך מוטב מאוחר…
חדרתים בבוץ: עוד לא פסה התקווה מהעולם אם בני תשחורת עושים דברים כאלה.
שבת שלום: לכולם.
אהבתיאהבתי
זה כאילו שמשרד הבריאות פחד להתעסק איתו כל עוד 2 הסלבים שלו בחיים. כנראה שפחדו שם מתגובה של רינה מצליח, הידועה כמעלימה אנשים.
אהבתיאהבתי
כל התנהגות משרד הבריאות כלפי "רפואה משלימה" לסוגיה ראויה לוועדת חקירה. הסיבה להעלמת העין (ולמעשה לשיתוף הפעולה) היא שרבים מהרופאים המוסמכים בעצמם נהנים מהכסף הרב שזורם שם.
אהבתיאהבתי
למרות שכל התחום מעצבן, אין סיבה להתערבות משרד הבריאות. רצוי שיהיה בתחום האחריות הפלילית בלבד.
אין צורך לתת לפסאבדו רפואה מצב של הכרה באמצעות מחדל. קיימת הזכות לבורות.
אהבתיאהבתי
צודק.
כמו שמשרד הבריאות לא מתערב בבאבות-רנטגנים למיניהם.
אהבתיאהבתי
בתור בלוג תקשורת זה קצת דליל לכתוב שמשרד הבריאות מנהל מלחמה נגד חנן אלרז. הרי הסיפור זלו צמח רק בגלל התקשורת ובזכות הכתבה המפורסמת עם רינה מצליח. שווה להתחקות אחרי ההשתלשלות כולל בחודש האחרון שהיה רווי פרסומים בנושא. משרד הבריאות בכלל מגיב פה באיחור אופנתי
אהבתיאהבתי
שווה לך להתחקות על מה שכבר נכתב פה.
אהבתיאהבתי
להתחקות ?פנית פעם לרינה מצליח לקבל תגובה או שאת מעדיפה כרגיל לתת איזה חצי שורה בכל פעם שכלי תקשורת כותב עליו?
אהבתיאהבתי
מדובר בגדול היהודים בדורנו, תקוות הנימולים, היהודי הראשון שלחם בגופו בהלכת "הנבעלת לערל".
V, ברשותך אקרא לקוראי הבלוג להצטרף למניין שיתפלל לרפואתו השלמה.
אהבתיאהבתי
הכל בסדר, לא צריך להטריח מניין.
אהבתיאהבתי
איפה היה הגילוי הנאות על קרבתך הפיזית למולי שגב כשדיסקסנו על מערכון האוחצ'ות אך לפני ימים ספורים? 😈
אהבתיאהבתי
טוב שאתה צוחק ברשעות. אוחצ'י לגמרי.
אהבתיאהבתי
אגב, מה שאמרתי אז מתקשר ישירות למה שהוא אמר כעת בראיון:
אהבתיאהבתי
ואני חזרתי וטענתי שלא צריך להיות בקיאים בסצינה האוחצ'ית או לחיות בת"א, או לראות או לשמוע אי פעם אוחצ'ייה, כדי להבין ולצחוק.
אהבתיאהבתי
משפטנים מסוגי שעיקר מלאכתם בדיני עבודה מצויים בימים האחרונים בדילמה; האוצר מטפטף דרך שופרו (הירוק) בתקשורת שבכוונתו "לבטל" את בית הדין לעבודה. הסעיף הזה מסתנף בסיומה של "שורת צעדים" שמרכיבים את הרפורמה שמתכוון האוצר, או ששוקל האוצר, ליישם במסגרת שנת התקציב הקרובה.
עכשיו, ברור לגמרי שמדובר בספין, ב'עז', בעניין שאין כונה רצינית ליישמו. גם לא ברורה התועלת שמקווים להשיג באמצעותו (כלומר, כן, קיפוח זכויות העובדים, אבל אז למה להרוג את השליח, למה לא פשוט לבטל את חוקי העבודה?). הדבר היחידי שמובן הוא שמישהו מנסה למשוך את תשומת הלב הציבורית לבלוף הזה, אולי כדי בסופו של דבר ליצור איזון מפוברק ומדומה בין הגזירות שיצאו אל הפועל לאלה שלא (אנחנו נשאיר את בית הדין, אבל ניאלץ לנקוט בצעדים א' ב' וג'…).
ולדילמה – האם לצאת במחאה קולנית? האם לזעוק ולמחות ובכך בעצם ליתן יתר משקל לגוזמה ולשרת את מטרתם של הוגי הספין? או שאולי להחריש, ולהסתכן בכך שמישהו למעלה יחשוב שלצעד הזה אין התנגדות ממשית?
אהבתיאהבתי
אורן – דעתך על כותרת הארץ?
מאז מסטיק בזוקה לא זכורים לי כאלה עתידות.
אהבתיאהבתי
נדמה שהעירה על זה לפני שבוע או משו, בהדרגה מאז איחוד המוסף לדפי החדשות בימי שישי, הופכים טורי הפרשנות למרכז עמוד הכותרות, וכך מתקבלת כותרת "ידיעותית". הכותרת הותיקה, נושא "הארצי" שמקבל שדרוג מעל האקטואליה, נמצאת מתחתיה.
אהבתיאהבתי
טוב, למרות שזה כתוב שחור על גבי לבן, אף אחד לא העיר על זה קודם.
נעשה שינוי טכני בצורת הניקוד של ישראל.
בעבר היה "ישראל", "שטחים מחוץ לישראל" ו"שטחים פלסטיניים".
הדירוג שלהם ב-2012 היה (בהתאמה): 92, 133, 153.
השנה החליטו (מסיבות פוליטיות כנראה) לאחד את ישראל לישות אחת, ולכן יצא הדירוג הממוצע 112. "שטחים פלסטיניים" הפכו השנה כמובן ל"פלסטין".
כמה הערות:
1. לאור שינוי צורת הדירוג של ישראל, כותבי הדו"ח לא יכולים לכתוב שהיא הידרדרה 20 מקומות. כפי שהראיתי, הדירוג הממוצע של ישראל נותר בעינו.
2. גם מיקום 92 לישראל ה"פנימית" (הישר מתחת לקונגו, בנין, זמביה וקוסובו) אומר הכל על המדרגים.
3. מסתבר שה"כיבוש" עצמו מדורג יותר גבוה ממה שקורה ברשות הפלסטינית. אז מה עדיף?
אהבתיאהבתי
הכותרת שלך הזכירה לי אירוע הקראת שירה שאידר (אז עוד היה כהן או אולי כהן-אידר) היה ממארגניו לפני יותר מעשור. המנחה הזמינה "דרור יקרא לנו את שירו ", ועד היום אני ויונתי מכנים אותו בכותרת שלך.
לענייננו, "והמוניהם" הוא כנראה רפרור לאחד הפיוטים שבהושענות (בסוכות). המתפללים זועקים להצלה מהגויים הרשעים, בסדר האלף בית: "מארוד וארפד ואכד ואלופיהם", "מבבל ובל ובלוליהם",… "מהם והימם והומם והמוניהם".
אהבתיאהבתי
חזרה לעניין דו"ח חופש העיתונות: האם הסיבות המובאות בדו"ח מצדיקות דירוג כה נמוך? לעניין הצנזורה הצבאית, אודה בבורותי היחסית בנושא ואסתפק בשאלות: כמה ידיעות נפסלות לפרסום ע"י הצנזורה מדי שנה? כמה עיתונאים נחקרים או מועמדים לדין מדי שנה על עבירות צנזורה?
לעניין עיתונאים בעזה והרשות הפלסטינית: א. להבנתי, צה"ל לא מטווח במכוון עיתונאים בעזה. יש אנשי חמאס וג'יהאד שעוסקים גם בתעמולה או מסתווים כעיתונאים שנפגעו. ב. לא זכור לי גל מעצרים שיטתי של עיתונאים פלסטיניים בשטחי הרשות.
אהבתיאהבתי
למה לעזאזל כל דו"ח שכותב איזה פּישר גורם לנו להלחץ?
דוקים למוצא נזק ישיר או עקיף מהדו"ח האידיוטי הזה.
אהבתיאהבתי
תקלת זמן? טוב, לא ממש.
בכתבת ספורט בטמקא הכתב כותב בלשון עבר על העתיד.
בקישור הכותרת עם השעה ולמטה הפסקה האחרונה.
אהבתיאהבתי
אני מודע לכך שחדרתים הם בעיתיים מעט, אך הרף. לא כולם נולדים בגיל העמידה. בקיצור כיף גדול.
אהבתיאהבתי
למה, כשהיית בגילם השתכשכת בשלוליות רפש בטמפרטורה קיצונית?
אהבתיאהבתי
ואף בגילים מבוגרים יותר, כשנהגתי לעשות וודסטוק. והאמת עד היום לא דורדרתי למים חלוטים ויוגה.
אהבתיאהבתי
זה מערער יותר ממעט את עתיד יחסיינו.
אהבתיאהבתי
נסי אצל שועלן, אולי הוא לבש סוודר.
אהבתיאהבתי
הוא מרמת גן!
אהבתיאהבתי
אה, הבנתי.
אהבתיאהבתי
ר"ג גרועה מפ"ת?
אהבתיאהבתי
הסלידה שלי מר"ג לא פחותה מסלידתך לפ"ת, אך בניגוד לאורן, לא הבנתי.
אהבתיאהבתי
…ובינתיים בים סוף: חיל הים עצר ספינת נשק (ששש…)
http://www.hakafe.com/thread22142.html
אהבתיאהבתי