סוריה
לא משנה כמה נקרא על הנעשה בסוריה, לא משנה כמה פעמים ביום יועלו ידיעות על "עשרות הרוגים ומאות פצועים בשרשרת פיגועים בדמשק", "עשרות הרוגים בהפצצות בתים בחאלב", 700 אלף פליטים, מורדים כבשו את מתקן הגרעין, בכל וריאציה שהיא, זה פשוט חוצה לנו את המוח, את קו האופק, את העיניים, את המחשבה. זה לא מזיז לאיש. לא לעורכי המהדורות, לא לעורכי העיתונים, בטח ובטח שלא לעם ישראל. הנעשה בצפון, קילומטרים ספורים מאיתנו, לא מעניין אף אחד.
יש עורכים בבית?
כך נראה ראש עמוד הבית של הארץ מאתמול בלילה עד הבוקר. היררכיה משונה.
כותרת המשנה הלא קריאה למדור של בן דרור ימיני במוספשבת, לכותרת "ציפורה דורסת":
זה לא שנתניהו פסול. אבל לא יהיה שינוי ללא התעקשות משותפת על מה שחשוב באמת. ולבני, דווקא לבני, ובועטת באינטרס הלאומי | וגם: האנטישמיות לא בשוליים, לא כשיהודים טובים עוזרים להסיט אותה למרכז
G/ גלובס
חן שליטא מראיינת לכתבת השער את יוסי לוי, בעבר יועץ התקשורת של נתניהו ושל ליברמן, שקימפיין את ש"ס בבחירות האחרונות.
בתשובה לשאלה אם היה נוהג כשלושת בכירי המשרד שדיווחו על תחביב הצילום של נתן אשל ליועמ"ש, הוא אומר שקודם כל היה מדווח לרה"מ.
על השאלה אם נכון שאשל היה מעדכן את השרה בנעשה בלשכה ענה שאינו יודע.
משהו על מעורבותו של רה"מ בענייני ישראל היום? אין לו מושג.
משהו על השרה? לו אישית לא הייתה שום בעיה איתה. הוא משוכנע שהאינטליגנציה הרגשית שלה גבוהה משל בן זוגה.
גם הוא חוזר על כך שנתניהו יודע לבחור באנשים הלא נכונים להקיפו (גם אבא שלו אמר זאת).
שליטא אומרת: אבל השרה בוחרת אותם. לוי אומר שרה"מ מושפע מאישתו בדיוק כמו כל גבר שחי עם מישהי.
את החלק על ש"ס לא קראתי, ברשותכם.
הקטע האחרון בראיון מוקדש למעריב, אותו עזב בעת כהונת אמנון דנקנר. למה? כי הבין שלגיל ולניסיון אין משמעות, "שגם השומר בחניון יכול להפוך לכתב מדיני אם נחליט לעשות ממנו כוכב".
והמשפט שכל מי שעבר אי פעם בקרליבך 2 יודע לומר (בעצם גם מי שלא): "מה שקורה שם מאז 2004 זה בית ספר לאיך לא צריך לנהל. אין טעות שלא נעשתה שם".
ממעריב התכוון לעבור לידיעות, אבל רכז הכתבים שהוא נועד להחליפו נותר בתפקיד. הוא תבע את ידיעות וביה"ד האזורי לעבודה פסק לו באחרונה רבע מ' ש'. שני הצדדים ערערו.
הכתבה לא הועלתה לאתר. עדיין.
גדעון סער
שלום ירושלמי חזר וסיפר שבימי העורך הקודם נעצרו במחסום חפץ כתבות לא מחמיאות על אודות השרסער. מאחר שהמערכת כבר כמה חודשים תחת ניהולו של שב"צ, למה לא קראנו עד כה במעריב כתבת תחקיר מפורטת על סער?
אלכסנדרה ברנדט
החוקר מוקה קריגר לא חושב שהאישה מאשדוד היא אלכסנדרה ברנדט. מכל האירועים המקומיים בישראל, זה המעניין ביותר מבחינתי: מה תקבע בדיקת הד.נ.א.
בצלאל מזרחי
הלך לעולמו, ובתקשורת עשו לו כבוד בסו"ש. הנה כתבה במוספשבת של מעריב, ועוד אחת באולפן שישי. בשתי הכתבות העיתונאי שכתב על רשימת ה-11, אבי ולנטין, שהפך לסופר בינתיים, סירב להתראיין.
רשיון להורות
נימוקיה של האישה שיצאה לקרב כי תורם הזרע שלה התחרט כל כך מטופשים, עד שאני תמהה איך בכלל מצאה עו"ד שייצג אותה.
טוב, זו תמיהה טיפשית כמובן. ברור.
טיים אאוט
סופהשבוע
מדור שווה ביותר של ניר קיפניס על אלכוהול, נשים וגברים.
סופשבוע
אהבתי מאוד את כתבת השער (וגם את השער!): ליאור דיין הסתנן לרמאללה. אם מסתכלים על הרצף השבועי החודשי השנתי האינסופי בעיתונים, עם אותם ראיונות את אותם אנשים, זה היה מרענן במיוחד.
שני דברים: איך לא חשבת על דרכונים במהלך התחקיר, או בלי שום קשר לתחקיר?
ובעניין צרידות: אין תרופה. זה עובר לבד.
הכתבה הפותחת: כרמית ספיר-ויץ מראיינת את אהרן מגד, 92, עם כותרת מצוינת: "ביחס למדינה, שלומי לא רע".
יש לו ספר חדש. קברות התאווה. אה, אופס, זה הספר.
בשער מכריז המוסף על מדור רכב חדש, אותו כותב גיל מלמד. לא הבנתי. מלמד הוא עיתונאי ותיק במעריב. ביקורות רכב יש בעיתון מאז ומעולם. אז מה חדש במדור?
אלקנה שור כותב על דוגמנית שפרשה, הודיה אוחיון, שהקימה אתר הנקרא מאיפה, שם תוכלו לדעת מאיפה הנעל של ברפאלי.
מעניין, לא? מה חבל שאותו ראיון התפרסם באותו nrg, בזמן הדרום (ליאור אבני) ליתר דיוק, לפני פחות משנתיים, בגין אותו מיזם.
האתר עוד לא הפך ללהיט כפי שרצתה, אבל עכשיו יש לו מודל חדש.
הכותרת גרועה במיוחד: "גם יפה וגם מאיפה".
ז'ורנל
המוסף כולו עוסק בנציגינו באוסקר: שומרי הסף וחמש מצלמות שבורות. ראיון עם ראשי השב"כ, עוד ראיון עם דרור מורה (לא של איילה אור-אל, אלא עם נחום מוכיח), וביקור בבילעין. נחמד.
7 לילות
לא רק למעריב ראיון עם סופר ותיק, גם למוסף זה. יהושע קנז, אם כי פעוט הרבה יותר ממגד: רק בן 76. גם פה כותרת סבבה, עמה אני יכולה להזדהות: "העסק הזה של בני אדם יותר מדי קשה לי". גם לו יש ספר חדש, קובץ סיפורים, שירת המקהלה. ולכן הוא מסכים להתראיין (צליל אברהם זכתה).
על סכומי הכסף שקיבלו משתתפי האח הגדול בהליך הגישור כבר כתב רז שכניק ב-7 בפברואר. היום הוא מוסיף: מתברר שהצדדים כן ייפגשו בבהימ"ש.
שיינפיין טוען כי ד"ר רבינוביץ' הפר את התחייבויותיו במסגרת הסכם הפשרה. על פי ההסכם נקבע נוסח אחיד וקבוע של תגובה בכל פנייה של התקשורת בנוגע להסדר… לרבות רבינוביץ'. אלא שהוא, לטענת שינפיין ועורך דינו, לא עמד בכך כשהתייחס לנושא בשני ראיונות שונים".
מישהו כבר הפר את הסכם הפשרה כשהעביר לשכניק את הסכומים שקיבלו המשתתפים, לא?
מוסף הארץ
ככה צריך להיראות מדור הראיונות "אני בשיחה". לחשוף את הקוראים לחומרים ולאנשים חדשים. לא לעוד ראיון עם עיתונאי (שרואיין כבר פעמיים קודם לכן תוך חודשיים) המשוכנע שהוא המאור הגדול, שהעבודה שלו היא עבודת קודש ושהוא לבדו אוחז את הדמוקרטיה על כתפיו השחוחות, שמילה אחת שלו שלא במקום, והזותי מתנפצת על האספלט הלוהט.
מוספשבת
מה מביא את נדב איל, איש דסק החוץ, לכתוב על משכורות? ולמה במוסף הזה? אה, כי אין למעריב יותר מוסף עסקים, והכל מיקור חוץ מגלובס. לא משונה?
גאווה ישראלית
ציון נאנוס היה עם דרור מורה רגע לפני האוסקר. מתברר שגם סטיבן ספילברג וגם קתרין ביגלו התפעלו בטירוף משומרי הסף.
מייקל מור ראה את חמש מצלמות שבורות פעמיים.
רוצים לסמן את הזוכים שלכם באוסקר (NYT)?
או שבא לכם בעברית, בסינמסקופ.
סרטים ישראליים שחייבים לשמר.
רמי פורטיס חש ברע במהלך הופעה אמש.
שוקי וייס מסר ששריר נתפס בגבו. הוא הועבר לביה"ח.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
יוסי גורביץ כותב בלוג ליש דין.
בחלק הראשון במדורו מתקוטט בן דרור ימיני עם גורביץ. במדורו הנוכחי, אחרי שגורביץ נזף בו, כבר מזכיר ימיני את שמו של גורביץ.
ימיני טוען, מזועזע, שגורביץ הולך להפוך לבלוגר הרשמי של יש דין. ראשית, הוא התחיל לכתוב בתחילת פברואר. שנית, מה זה "הבלוגר הרשמי"? יש בלוגר לא רשמי? גורביץ כותב בלוג ליש דין. זה הכל. ימיני מזועזע: "איך זה שעמותה שההנהלה הציבורית שלה עמוסה באנשים רציניים, ביקורתיים אבל ציוניים לעילא, שוכרת את שירותיו של אדם כזה?"
ניו יורק טיימס בפרויקט אמהות ובנותיהן הדוגמניות: "הצלם הווארד שץ לכד את מקורות היופי ובחן איך מאפיינים שונים מיתרגמים בין הדורות".
עורכי מוספי חג: פסח בפתח, ופרויקט ישראלי דומה יכול להיות מעניין מאוד. ברור שהכל נופל וקם על צילום משובח. אחר כך אפשר לעשות מזה ספר לדעתי. תודה, הקופה פה למעלה מימין.
הבלוג nocensor מדווח על עלילות סרטון תחקיר המקור שהעלה לרשת.
אליען לזובסקי אומנם עזבה את תל אביב, ועברה למצפה רמון, אך זו, תל אביב, רדפה אחריה לשם עם סניף של מקאן אריקסון.
שחר אילן, ירושלמי, מציע גלידות אחרות מאלו שלקלקו הנתניהוז.
קובי רביץ, פעם מעצב אופנה, מזכיר נשכחות.
חדשות מהירקון 70.
לפני פיזור
אף שכבר בשישי בצהריים נפקקה תל אביב לבלי הכר, כך שגם קטנוע זעיר נתקע בבלגאן העצום, מתברר שצפויים עוד יומיים תמימים כאלו (מוותרת על היום, בו רק אשוטט בנבכי הרובע). זה יהיה קשה. מוטב באמת להיספן בבית. לא משנה איפה הוא נמצא. תופעה מחרידה נוספת בה נתקלתי אתמול אחה"צ: אלפי בני נוער מחופשים משוטטים על הכבישים הבינעירוניים כחמורי בר משולחים. נראה להם הגיוני לקפוץ לכבישים שלא במעבר חציה, ולאתגר את המתגלגלים עליהם. היי, ילדים, יש הבדל בין פורים לכיפורים.
ולווט אנדרגראונד 
בעיתון המודפס.
אהבתיאהבתי
' למדור של בן דרור ימיני במוספשבת, לכותרת “ציפורה דורסת“: הלכתי לשם ולא מצאתי שום ציפורה.
אהבתיאהבתי
"זה לא מזיז לאיש. לא לעורכי המהדורות, לא לעורכי העיתונים, בטח ובטח שלא לעם ישראל." זה לא נכון. הנעשה בסוריה עולה בחדשות פעמים רבות וגם מדובר על כך. למיטב ידיעתי מי ששותק הם ערביי ישראל אלא אם אם לא משמיעים את קולם בעניין זה. האם הם אוספים כסף, תרופות ואוהלים לפליטים? אכן, בסוריה מתחוללת מלחמת אזרחים נוראית כמו שקורא במלחמות בכלל ובמלחמות אזרחים בפרט. זה נורא אך זה גם מדגים היטב כיצד האמות המנהלות את העולם מאפשרות לדבר לקרות.
אהבתיאהבתי
לא נעים לומר אבל רצח המונים, טרור חוצה גבולות, וחיסולים סיטונאיים הם משהו שעמי האזור מצטיינים בו, מי יותר ומי פחות. פעם הלהבות נמוכות יותר ופעם הם גבוהות יותר, המדינות מתחלפות, אפילו המנהיגים אבל הרצחנות לעולם נשארת.
גודל הכותרות אצלנו בוודאי לא ישנה את המצב. זה יגמר כשזה יגמר ואין טעם לחכות לכך בנשימה עצורה. לא אנחנו גרמנו לזה וגם אין טעם להתיימר שאנחנו אלו שמסוגלים לעשות משהו בנידון. עם כל הצער שבדבר…
אהבתיאהבתי
חולק עליך. החברה הערבית משוסעת אבל לא מנותקת. הציבור הסורי תומך בפלסטינים בגדה וערבים ישראלים תמכו באסד וההיפך. הייתי מצפה ממנהיגי המתכופפים שטרחו לנשק את ידי הדיקטטורים לגייס תרומות, לעורר הפגנות או לפחות להצהיר משהו לגבי העם שטובע בדם, אבל נאדה. ענקי הרוח ממשיכים בקמפיין לשטנת ישראל ושום אירוע הומאניטרי לא יזיז אותם מדרכם הצודקת, הנאורה, הראויה. מה קאווה מה?
אהבתיאהבתי
אין מקום להשתוממותך על שנדב אייל כותב על המשכורות בארץ למרות היותו איש חדשות החוץ. נדב אייל היה המבשר המובהק של המחאה של 2011 כשכתב את "המובארקים שלנו" במוסף השבת של "מעריב" ואחריו עוד שני מאמרים בנושאים הכלכליים החברתיים וביחד היתה זו סדרה מבריקה ומעוררת השראה. המאמר של ששי האחרון הוא בעצם המשך של הסדרה ההיא . גם הוא מטלטל מחשבה ויורד כמו אבן על הלב . דווקא אדם כאייל הפתוח , אולי יותר מאחרים, למגמות חבתיות כלכליות בעולם , יכול להיות תורם רב ערך להגות בנושאים האלה ואף אחד לא מינה אותך להיות שופטת -קווים ולהניף דגל כל פעם שמישהו כותב בנושאים שאינם בתחומו הרשמי . מובן , כהמשך לכך, שדווקא מוסף השבת – ולאו דווקא מוסף כלכלי כל שהוא – הוא המקום המתאים למאמר כזה , שאינו מיועד למתעניינים המבוהקים בכלכלה , אלא לכל אדם חושב .
אהבתיאהבתי
אמנון, הגיע הזמן שתבקש מדבורית סליחה. הפרופיל הגבוה שלך בבלוג מוכיח שאתה יודע שטעית.
אהבתיאהבתי
בקשר למה בדיוק טעיתי ? אם המדובר בקשר להיותה או אי היותה מתאימה לערוך את "רייטינג" – כבר כתבתי כאן שלא היתה לי כל אמירה או השפעה על כך – אבל כדי להיות הגון אנסח זאת כך : אני בהחלט מודה ובשמחה , כי לדבורית מעלות רבות ככותבת בלוג של בקורת תקשורת ו8גם אם אני חלוק עליה בעניינים רבים , עדיין היא בעיני מהטובים. בסדר?
אהבתיאהבתי
הרבה יותר מבסדר.
אהבתיאהבתי
אם אני הייתי אמנון דנקנר הייתי תובע את החצוף שמתנצל בשמו 😉
וברצינות, אחלה "ונהפוך הוא" פורימי.
אהבתיאהבתי
נדב אייל בטלוויזיה אחד העיתונאים המעולים שיש כאן!
יסודי, בעל ידע,לומד נושא על בוריו,מגיש בנימוס,צנעה,ודרך ארץ ארופאים.
מתקרב בצעדי ענק לאורן נהרי הענק.
חבל שער'2 עוד מחזיקים את הערד(זועבי) ניר הזה.
אהבתיאהבתי
בן דרור ימיני הוא האסון של עיתון הארץ
הם שם חושבים שהם נאורים ומתקדמים
והוא בא וכותב ומנמק בצורה סופר אינטלגנטית ואומר תכלס מדובר בעיתון אנטישמי
הוא לעולם לא מתלהם והכל מגובה בעובדות יבשות
הסיוט של שוקן
אהבתיאהבתי
חחחחחחחחחחחח
הדיסלייקים האדומים פה מזכרים לי פה את הבהונות בעיתון הארץ
בכל השנה הם מובלים ומנצחים אך ביום הבחירת הם גומרים עם 3 מנדטים
אהבתיאהבתי
ערוב קובע אבל דמוקרטיה לא מתאימה להם.
אהבתיאהבתי
יש מי שאצבעותיו נהיו שחורות מרוב ניקוי אורוות. יואב יצחק כותב על קשרי השוחד: סער-כספית-שיפר, בלי מרכאות ובלי לכאורה.
אהבתיאהבתי
יואב יצחק עושה לסער מה שהוא עשה לאולמרט
כזכור כאשר כל תקשורת הסמול איתרגה את אולמרט
יואב יצחק היה חושף את השחיתות שלו בכל סוף שבוע
סער מחלק שוחד לבן כספית ולשמעון שיפר ,זה יגמור אותו סופית אצל הליכודניקים
אהבתיאהבתי
כאן ממליצים לך על דרך לשפר את יחסך לאחר. הכרזות ההתבצרות מדי חג נדושות וחוזרות על עצמן. אם היתי הורביץ, היתי מכין לך לקט אינסופי של אהבת הבריות שלך.
עומד לרדת מבול, יאפשר לך לדגלל ברחובות ריקים להנאתך.
אהבתיאהבתי
מעולם לא הכחשתי. להפך.
אהבתיאהבתי
לא טענתי להכחשה. תלונות על עומס אנושי בחגים זה מיזונטרופיות סחית, ובכך מאבדת ממשמעותה.
אהבתיאהבתי
כל יום יפה לתלונה. חול כחג, שבת כראשון.
אהבתיאהבתי
אוי לא, כל יום יפה לדגי בננה.
אהבתיאהבתי
לא תזהה דגי בננות גם אם תשחה באקווריום ים תיכוני. בוק.
אהבתיאהבתי
יש לך עוד מקל?
אהבתיאהבתי
יש לי הרבה.
אהבתיאהבתי
"כותרת סבבה, עמה אני יכולה להזדהות: "
תקראו תקראו! בשביל מה לחזור ל2007 כל פעם? 😦
אהבתיאהבתי
ד"א לא יודע מי זה צליל(ית) אברהם אבל ראיון יפה מאוד עם קנז ,עדין,לא חודרני מדי,שאלות רלבנטיות,ומקבלים בהחלט תמונה על אישיותו של קנז.
לא חייבים להיות נאנס בגיל 16, או לצאת מאיזה ארון מעץ אלון או מזונית…
לא חושב שיש קשר בין פ"ת למיזנטרופיות…..
אהבתיאהבתי
עוד לפני רשימת הזוכים אני משוכנע שמצלמות שבורות יכול לזכות בתואר השער העצמי האידיוטי שנכבש אי פעם. אדיוטי ביי אול מינס. התוצאה הסופית, רשימת התורמים, התקופה -הסכומים. כולם שרים הלל כאילו מדובר ביצירה בעלת ערך קולונעי. אבסורד.
אהבתיאהבתי
בוא נתערב שלא צפית בסרט ושאתה ניזון רק ממה שקראת וראית עליו?
אהבתיאהבתי
מנסה להעליב כבר פעם חמישית וזה בעיקר מחמיא.
בכל מקרה-הפסדת. צפיתי בו לפני מספר ימים. ברשותך אחסוך ממך וקהל הקוראים את המחשבות שחלפו בראשי בעת הצפיה.
בנאורות ושיוויון זכויות לצד איסלאמיסטים מתונים ננוחם.
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי להעליב אותך. לרוב המגיבים פה יש "דעות" על כל מיני דברים בלי להזדקק לעובדות.
הבעיה עם הצפייה שלך בסרט היא שהגעת אליו עם דעה מגובשת, כך שממילא אי אפשר היה להניא אותך ממנה או לשנות אותה. חבל שאתה לא מסביר מה לא בסדר בסרט. למה שתחסוך את דעתך אחרי שאמרת "פויה"?
אהבתיאהבתי
הבעיה שלי עם הצפיה היא לא הדיעה המגובשת אלא הקרדיט שהענקתי למביני קולנוע למינהם שהובילה אותי לצפות ביצירת המופת. זה לא שהסרט לא בסדר, הוא פשוט בינוני להחריד. משהו ברמת תלמיד ממוצע בחוג קולנוע. הסיפור, הצילום ובכלל החוויה הקולנועית מסתכמת בתחושה של "לך צלם -אני אערוך אחורי זה." הפספוס הכי גדול הוא דמויות הפעילים שנשארו שטוחות, חוץ מהילד עם העור העדין. מצטער, הסגידה ליצירה היא בדיחה, בלי קשר לפוליטיקה.
אהבתיאהבתי
במטותא יונתון, אינך צריך לבקש רשות. אתה תמיד מוזמן לחסוך מאתנו את המחשבות החולפות בראשך. אין צורך לחכות לפורים.
אהבתיאהבתי
האין זו תכליתם של הדנים הגבעוליים להלחם בקלגסים הנוגשים בערבים?
אהבתיאהבתי
לרווחתם של חז"ן והיונה, שירה המונית של ההמנון בלוס אנג'לס. מאזן במעט את שליחתם של פעילי שלום בתחפושת ראשי שב"כ אל שטיח הבורדו.
אהבתיאהבתי
אלף לילה ולילה: הערבים סירבו להתחלק באדמה עם היהודים, תקפו כדי להרוג אותם וקיבלו בראש. היהודים הקימו דמוקרטיה בעלת הישגים מדהימים והערבים עסוקים בהרג וחלומות נקמה. כל השאר סרט.
אהבתיאהבתי
נא לשים לב שהדיווחים והמקורות מסוריה הם ״פעילי זכויות אדם״. אלה אותם אנשים שהפיצו את ״הטבח בג׳נין״ ועוד זוועות אמיתיות או מוגזמות. זה שהם מתלבשים כעת על אסד לא צריך להפוך אותנו לפתיים שוטים לתעמולה. בסוריה מתחוללת מלחמת אזרחים שמטבעה היא האכזרית ביותר., אין מה לצקצק בלשון מכל דיווח. בלי מלחמה אי אפשר להכריע ולשנות את המציאות. אז די עם הרגשנות.
אהבתיאהבתי
הזוועות בסוריה הן אמיתיות ונוראות.
מאחר ואין שם נפט (או שווה ערך) העולם לא מוטרד מעבר לדמעת תנין אקראית.
ולגבי התעמולה.. הסר דאגה מליבך, עוד יקום אמן ישראלי מיוסר ויעשה סרט, בו הוא יסביר למה ואיך ישראל (אנחנו) אשמה.
מועמדות לאוסקר – מובטחת
אהבתיאהבתי
ברור שהיא אשמה- כי ישראל לא שיתפה פעולה עם הדיקטטורים כמובטח. לא כבשה אדמות ולא התאכזרה למיעוטים כמצופה. הסירוב הזה הרס את הפנטזיה הערבית על הסיבות למסכנות ולמצבם. מחריבי פנטזיות – לגרדום.
אהבתיאהבתי
אני בהחלט מבין את המינוח "הבלוגר הרשמי" של ימיני.
יש בלוגרים שכותבים בשם עצמם במקום שמאחסן בלוגים (מי כמוך יודעת), ויש מי שכותבים בלוג רשמי עבור מוסד מסויים (כמו גורביץ).
"בלוג רשמי של מוסד" זה אוקסימורון כפול (כי בלוג בהגדרה הוא יומן אישי ולא פורמלי) – אבל בזה אשמים המוסדות שקוראים לכתבים באתרם "בלוג".
אהבתיאהבתי
זוכרים את "אתר 911" המסתורי?
מתברר שבנייתו תעלה 62 מיליון דולר:
http://www.washingtonpost.com/blogs/in-the-loop/post/mystery-site-911-underground-building-in-israel-to-cost-62-million/2013/02/22/e38cd330-7c6c-11e2-82e8-61a46c2cde3d_blog.html
אהבתיאהבתי
איך עושים היפר לינק (קישור יפה).
אהבתיאהבתי
תודה. מנסה ליישם זאת.
אהבתיאהבתי