סיפורים מהקופסה

ידיעות26.2.13 isra26.2.13

maariv26.2.13הארץ26.2.13

הראשיות/ העלילה מסתבכת

פתרון הסבך הקואליציוני העתידי נראה היום רחוק מתמיד. אולי בסוף כל נביאי הזעם יצדקו, ובחירות נוספות יתרגשו על ראשינו.
יש ערך לפריצת הדרך הזו?

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

מה שמענייו בדיווח של רביב דרוקר זה הסיפור על כך שנפתלי בנט הציע את מרכולתו, הקלטת, לערוץ 2 ולידיעות. שני הגופים סירבו. הסיבה, אומר דרוקר, היא שסלומיאנסקי לקח את יועץ התקשורת רוני רימון, ששכנע את עמרוסי לתת עדות מצולמת שבה הוא מנקה את סמוליאנסקי ומפליל את בנט באותו עניין בדיוק.

אמש אפשר היה לראות בערוץ 2 ראיון "בלעדי" עם סלומיאנסקי, בו הוא אומר, כמובן, שהוא חף מפשע. הראיון הבלעדי היה גמול על שהערוץ לא פרסם את הסיפור כשבנט הביא אותו?

http://reshet.tv/ch2/VideoPlayer/news_player.swf?xmlURL=http%3A//reshet.tv/ch2/xml/videohandler.aspx%3Fobjid%3D118328

בידיעות מתעלמים מהטענה של דרוקר שקיבלו את החומרים בעבר ולא פרסמו, אך צביקה ברוט, בעל הסקופ מאתמול (שעכשיו אנחנו מבינים שנפתלי בנט העניקו כבר מזמן), מסביר במעין התכתבות פנימית עם דרוקר, או עם מי ששמעו על כך ומתעניינים מה קרה, שהכל בגלל הקלטת הנוספת בה מכחיש עמרוסי את הדברים שאמר לחוקר. כפי שאמר דרוקר (ר' בכתבה שלמעלה).
בכותרת הראשית של ידיעות, הטקסס עצמו, "50 אלף דולר בשתי חבילות סיגריות", הופיע כבר אתמול בידיעה בנושא, אך אז לא ידענו עדיין באיזו מפלגה מדובר.

בעוד בכותרת הגג של ידיעות נכתב "עדויות מוקלטות על שחיתות בפריימריז של הבית היהודי", בישר"ה תוהים באותו מקום בדיוק: "האם אכן הייתה שחיתות בפריימריז בבית היהודי, והאם ראוי שמתמודד יפעיל חוקרים פרטיים מול יריביו מבית?"
בישר"ה כותבים בידיעה המרכזית:

עוד בטרם הועברו ההקלטות המפלילות לכאורה על ידי בנט למשטרה, ניסו במטהו של בנט להעביר את החומרים לשני כלי תקשורת, אולם אלה בחרו שלא לעשות בהם שימוש.

מעריב: "המשטרה בודקת אם סלומיאנסקי קנה קולות" (כפ' 4-5).

בהארץ הכי לא מתרגשים: בשער יש רק הפניונת מתחת לקפל לידיעה בע' 4.
הידיעה הראשית: "ישראל החזירה בחשאי לפחות אלף צפון סודנים". בניגוד לחוק הבינלאומי.
השנייה: "העימות בגדה: נער פלסטיני נפצע מנשק שנאסר לפיזור הפגנות". יש לציין שפציעתו של "ילד ישראלי בן חמש" מובאת אפילו פסקה לפני זו המדווחת על פציעת הנער הערבי (בעיתון המודפס).

[דיווח על הנער הפצוע מופיע בתוככי הידיעה המרכזית של מעריב על האירועים בשטחים, תחת הכותרת "צה"ל אופטימי: המהומות ביו"ש ידעכו בהדרגה" (כפ' 2-3).
גם בידיעות, ע' 6, הכותרת היא "בוער אבל פחות" וגם פה הדיווח על הנער מובלע בתוככי הידיעה.
בישר"ה, התאום, ע' 7: "עימותים, אבל פחות". סיפור הנער מובא אף הוא בשורותיים, כבשאר העיתונים, למעט הארץ.]

השלישית בהארץ: "בגלל הברית עם בנט: לפיד ביטל סיור של ארגון שמאל לחברי סיעתו".
מדובר בסיור של ארגון יוזמת ז'נבה בעוטף ירושלים.
אופס, לא צמח למישהו משהו על המצח?

צבאה של חלם

נרגשת משלל האירועים שפקדונו אתמול, לא שמתי לב לפרשת ג'יפ הרמטכ"ל (ידיעות, יוסי יהושוע), אבל לא אמנע מכם את הפדיחה: במהלך אימון ריצה של הרמטכ"ל, בני גנץ, החליטו מאבטחיו לחצות מעבר מים עם הג'יפ החדש של היחידה לאבטחת אישים במטכ"ל, כנראה כדי לבדוק אם הוא אמפיבי, אבל הג'יפ החל לשקוע והרמבוז נמלטו ממנו והזעיקו עזרה. ההערכות הזהירות והזעירות ביותר בצה"ל מדברות על נזק של חצי מ' ש'. עוד כותב יהושוע כי באחרונה התרחשו ביחידה מספר תקלות שלא דווחו. הידד למיטב בחורינו.

הנתק

כותב אורי משגב, הארץ:

קלדרון עלתה לדוכן עם ספר תלמוד, הקדישה את נאומה לשיעור גמרא וסיימה אותו בתפילה. יאיר לפיד הכריז לאחרונה שבחלומו, כל ילד בישראל ילמד לצד מתמטיקה גם דף גמרא. אלא שההתרפסות וההתקרבות הן תמיד במעמד צד אחד. אין ולא תהיה סימטריה. נפתלי בנט לא יקריא במשכן הכנסת את "אל תקרא לי עם" של שלום חנוך, אף לא את "מחכים למשיח". איילת שקד לא תפליא בשבחי הקוסמופוליטיות התל אביבית. אורי אריאל לא יעלה לדוכן עם ספר של מאיר שלו או לאה גולדברג. אורית סטרוק לא תצטט בחרדת קודש את שולמית אלוני. להם הרי כלום לא חסר. הפלמ"ח ממילא פורק, אליק טבע מזמן בים שממנו נולד, ואת מקומו תפסו פראיירים חילוניים רהוטים שאף פעם לא מתים, רק מתחלפים.

עונה לו ישי פלג, מעריב:

ודאי שאורי אריאל קורא את לאה גולדברג ואת מאיר שלו. אין ספק שנפתלי בנט שר פעמים רבות את מחכים למשיח, ואת אל תקרא לי עם. איילת שקד לא צריכה "להפליג בשבחי הקוסמופוליטיות התל אביבית", כי היא בילתה בבתי קפה ויצאה גם לפאבים. כן, אורית סטרוק לא תצטט בחרדת קודש את שולמית אלוני. גם יאיר לפיד לא יצטט בחרדת קודש את שולמית אלוני. אני חושב שאפילו אורי משגב בעצמו לא מצטט לעתים קרובות כל כך, ובחרדת קודש רבה כל כך, את שולמית אלוני. אבל גם אורית סטרוק קוראת את לאה גולדברג ואוכלת בבתי קפה "קוסמופוליטיים" (אבל כשרים) שיש גם בירושלים, והיא שומעת ונהנית משירים של שלום חנוך. בורות, בורות פשוטה. כל הפסקה האחרונה היא קשקוש מקושקש.

 אנטי אייג'ינג

מורן שריר: הבדיחה הזו היתה הקדמה להזמנה לבמה של כריסטופר פלאמר, שגילם את אבי המשפחה ב”צלילי המוסיקה”. פלאמר, בן 83, עלה להגיש את הפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בזמן שקרא את הטקסט שלו מהטלפרומפטר, הידיים שלו החזיקו את המעטפה המוזהבת ורעדו. מה זה רעדו, זה נראה כאילו הוא שולח הודעת מורס לחברים בבית. המצלמה, בתנועה אטית ואלגנטית כמו תנועתו של כדור הארץ עצמו, התקרבה אל פניו של פלאמר ושטה בעדינות עד שהידיים המרקדות יצאו מהפריים. ברגע שהאצבעות נעלמו מהמסך, המצלמה עגנה והסדר הושב. הזיקנה הודרה, המוות הוגף. הוליווד, השזופה, החלקה ושופעת השיער, חזרה להיות צעירה לנצח.

אני לא חושבת שזו הדרת הזיקנה. זו דווקא מחווה יפה ואנושית, להעלות את המצלמה מהידיים הרועדות לפניו של פלאמר, שמן הסתם גם הם לא חלקים כפניה של אן האתוויי.

הרקטה

אומנם נורתה הבוקר לראשונה רקטה לעבר אשקלון, אבל בדצמבר נורתה רקטה קודמת אך לא לשטח ישראל.
תודה ל-Major.

נעלמו לבלי שוב

האסיר X (או העציר), בן זיגר; גדעון סער.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

אף שכבר דובר על כך בעבר, וידוע היה שמדובר בתוכנית עתידית קרובה, הידיעה על כך נופלת לכאורה כרעם ביום בהיר על ראש הקוראים, או כשרב בסוף פברואר. מו"ל הארץ בידיעה ראשית, מכתב לקוראיו:
מהשבוע הבא אי אפשר יהיה לקרוא באתר הארץ חופשי. מערכת היחסים משתנה, כותב עמוס שוקן.

בשבוע הבא נשנה את מערכת היחסים שבין "הארץ" לבין קוראי המהדורות הדיגיטליות, ונבקש מהגולשים המעוניינים בגישה מלאה לתכני העיתון לרכוש מנוי. ישראלים שמשלמים בעבור תוכן דיגיטלי עד כה, עושים זאת בעיקר באתרים בינלאומיים גדולים, בעבור מוסיקה, סדרות טלוויזיה ועל אפליקציות בסמרטפונים. "הארץ" הוא העיתון הישראלי הראשון שמצטרף למגמה העולמית של גביית תשלום בעבור גישה מלאה.
[…]
אתר "הארץ" ימשיך להיות פתוח בחלקו לכל הגולשים, ומי שיירשמו לאתר יהיו זכאים לקרוא עשר כתבות או מאמרים בחינם בכל חודש קלנדרי. לקריאת יותר מעשר כתבות או מאמרים צריך יהיה לעשות מנוי בתשלום. מנויים יומיים על העיתון המודפס יהיו זכאים לגישה חופשית לכל תכני האתר, ומנויי המהדורה המודפסת של יום ששי בלבד יהיו זכאים למנוי דיגיטלי ב-50% הנחה.
המחיר שקבענו למנוי הדיגיטלי אינו גבוה, 39.90 ₪ בחודש או 399 ₪ בשנה. בחודש הראשון נציע גם מבצע מיוחד למצטרפים הראשונים – בפחות משקל אחד ליום למנוי שנתי. בנוסף לתכנים הייחודיים של "הארץ" באתר ובסמרטפונים, יקבלו המנויים הדיגיטליים גם מהדורה שבועית אינטראקטיבית של מוסף "הארץ" לאייפד.

haaretzzz26.2.13

[poll id="76"]

——
האגודה לזכויות האזרח בישראל: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי.
תקציר פדף.

כותב בזינגה:

BuzzFeed, מאתרי ה-non-news האהובים עליי, פרסם הלילה ידיעה שלפי מקורותיו ברשות שדות התעופה של לוס-אנג'לס, הבמאי הפלסטיני של 5 מצלמות שבורות לא עוכב בשדה התעופה, שזה בניגוד מוחלט למה שהבמאי מייקל מור צייץ לעוקביו. הבמאי לא נעצר בשדה התעופה והעיכוב היה ל-25 דקות בלבד, שזה הזמן שלקח לבמאי למצוא את הכרטיס שלו לטקס.
הכתבת ניסתה ליצור קשר עם מור ולא הצליחה.
לאחר פרסום הכתבה מור צייץ שהכתבה היא שקר והבמאי אכן עוכב, ושבמועד נחיתתו של הבמאי בארה"ב לאף מוזמן עוד לא היה כרטיס לטקס.
באזפיד דיווחו שהם בודקים פרטים נוספים מול המקור שלהם (שמתעקש להישאר אנונימי), אבל רק העובדה שהאתר והכתבת מתכתבים עם מושא הכתבה ומפרסמים את ההתכתבות בידיעה עצמה, שמעודכנת אחת לכמה שעות, ראויה להערצה.
מתי נזכה לראות עדכונים כאלה בישראל?

בר רפאלי תשתתף בקמפיין אינטרנטי למשרד החוץ, "כך נודע לישראל היום", כותב החבר ערן סויסה. זה נפלא, אחרי הכותרת "מה משותף לנתניהו ולבר רפאלי" מישהו ממש חשב על שיתוף פעולה! הידד לי.

פרדי מרקורי

למה טמינת אפרו של סולן קווין הייתה אקט חשאי? למה לא להפוך את הקבר למקום עלייה לרגל למעריצים?

מח' הגהה

אמרוסי, עמרוסי, עמוריסי, סלומינסקי, סלומוליאנסקי, אלו כל הווריאציות שתקראו בעיתוני הבוקר, באתרים ובטלוויזיות. ואחר כך תתפלאו שמתחרפנים פה מהאיות של "זיגר"?

יש עורכים בבית?

מכת חום? קראו בעצמכם את הידיעה והחליטו.

לפני פיזור

את התצלום הזה מצאתי בשוק הפשפשים, ואני מביאה אותו עד הלום בגלל "זמנים | עיתון יומי". אחרי שיטוט ברשת ואחרי שהעליתי אותה לפייסבוק (למקרה שאינכם מפייסבקים אותי) יש גם תשובות לשאלה מהו זמנים זה. את הצומת, נחלת בנימין גרוזנברג, אתם ודאי מכירים.

זמנים

 

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

79 תגובות על סיפורים מהקופסה

  1. אורן עדיין במשמרת הגיב:

    she was a demon. She loved everything about love, except the sex

    ד.ה. לורנס. מאהבה של ליידי צ'טרלי.
    נו, מסתבר שבעקיפין החמיא לניו יורק טיימס שעדיין בחיים.

    אהבתי

  2. רועי פלד הגיב:

    אין הרבה תעודות עניות כל כך חזקות לתקשורת הישראלית כמו זו שבאי-הפרסום של פרשת בנט-סלומיאנסקי. הביאו להם סיפור, ואז הביאו להם סיפור נגדי. מה עושים? גונזים. לא תחקיר, לא נסיון בירור עצמי, גונזים. אנחנו רק עובדים פה.

    אהבתי

  3. זיגי הגיב:

    נקמת לוחם ההגנה בניו יורק טיימס: בני משפחתו של עמוס שוכמן, לוחם הגנה שנולד בתל אביב לפני 85 שהלך לעולמו בניו יורק, פרסמו מודעת אבל לאחר מותו: אהב הכל בניו יורק, חוץ מאשר את הניו יורק טיימס. ונחשו איפה זה פורסם.
    http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9407E4D7173AF931A35751C0A9659D8B63

    אהבתי

  4. יונת דשא הגיב:

    מחצית ראשונה מעולה. קצב מסחרר והרבה חשמל באוויר. אין טיקי טקה- ואין אוזיל ודי מריה. הגנה מול התקפה. מחכים לטעויות. משחקים על חוט השערה. פיקה היה הראשון שנפל למלכודת שקופה של איש הג'ל. פנדל וגול. 45 דקות של שיטות משחק כמעט הפוכות לא מצליחות לבוא לידי ביטוי. בעשר דקות האחרונות הברצלונאים עפים באוויר ומתפתלים סביב שחקני ריאל כאילו אין 3 זוויות צילום ב HD שמראות את ההצגות. משחק טוב.

    אהבתי

  5. אפקטיביות שועלית הגיב:

    לא היה לך רצף מוצלח כל כך מאז שחיסלת את הקריירה הפוליטית של לפיד.

    אהבתי

  6. אורן נודניק הגיב:

    שכחתי, יש חדשות גם בקשר לסער. בהארץ מדגישים שלא נחקר תוכן המכתב.

    אהבתי

  7. אורן הגיב:

    מצאתי מאמר חדש יחסית של מלמן על זיגר. מעלה את השאלה החשובה האם למניעת הפרסום יש קשר לתוצאה הסופית.
    סלומינסקי ופיקה אחים מתברר. והאם גם בר רפאלי בסיפור.
    אגב רפאלי, האם הכנסתה לכותרת הפוסט הניבה תוצאות?
    תמיד אפשר להשתמש ב"המחאה מתפשטת, בר רפאלי ונתניהו".

    אהבתי

  8. מבזק דמדומים מסעיר? הגיב:

    א. המבזק הלילי הסוער הוא סוג של בחירת צד. זו מסוג הידיעות המבליטות אי צדק בתקשורת. הספקן ההגיוני נחות ביחס לידיעה הלא מאומתת הפונה לרגשות.
    ב. לוחית זיכרון אינה קבר או מקום טמינת אפר. למה ישר"ה קורא לדיילי מייל המערכת שלו.

    אהבתי

  9. מבזק דמדומים מסעיר? הגיב:

    אמשיך לבטא פזיזות בנושא.
    א. לא זכור לי שנושא אי מתן דגימת דנא של האם עלה בידיעות קודמות על פרשת ברנדט.
    ב. בכדי שפרשה מסוג זה תהיה ראויה לפרסום בולט יש צורך ביותר מדמיון פיזי. מקרים שבני משפחה משוכנעים סוביקטיבית נפוצים. יש צורך בפרט חזק נוסף בכדי להפוך לכותרת.
    ג. למה ולווט נמצאת בצד המפוקפק בפרשה.
    ובלי קשר, אם נשרפה גופתו של מרקורי, אז סביר שלא יהיה קבר.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      א. נכון מאוד.
      ג. אני בשום צד. רוצה להבין למה אי אפשר להביא ידיעה מסודרת בנושא, שמישהו יעשה עבודה כמו שצריך.
      כן, ומה עם המעריצים? איפה ישתטחו? עובדה שיש.

      אהבתי

  10. velvet הגיב:

    לא רציתי להטריח בפוסט על 3 גרסאות ה-DNA.

    אהבתי

  11. הכל משתלב: גילי מוסינזון "כושל בן כושל", סלומיאנסקי, הקלאסיקו (מקאללה), -וכמובן הקיץ הסגרירי. כאן ועכשיו.

    אהבתי

  12. זיק הגיב:

    גם את נפלת בסלומיאנסקי (סמוליאנסקי, שורה 6), או שיש פה איזו הלצה?

    אהבתי

  13. velvet הגיב:

    סקריר

    אהבתי

    • אבי הגיב:

      נדמה לי שהסקריר שלך בעייתי משהו ולא בגללך דווקא.
      השאלה היא לא בדיוק אם המיזם ייכשל או יצליח, אלא אם הארץ ייכשל למרות המיזם או יצליח בגלל המיזם. בכל מקרה התוכן של דה מרקר עדיין ניתן בחינם ולא עושה רושם שזה עומד להשתנות וכידוע תכנים כלכליים מהווים את את אחד ממוקדי המשיכה החזקים עבור אתרים בתשלום. לפחות בהתחלה שוקן לטעמי צריך למכור מנויים במחיר מוזל של בין 25 -29 שקל כדי ליצור מסה קריטית של קוראים וגם כדי לשנות הרגלים מושרשים של צריכת אינטרנט חינמית. המחיר המוצע כיום יקר מדי, בטח בישראל שבה רגילים לצרוך תכנים בחינם שלא לדבר על כך שגם בחינם קוראים פוטנציאלים רבים לא מוכנים כיום להתקרב להארץ. ספק אם בסופו של דבר הארץ יינצל בזכות האינטרנט. צחוק הגורל הוא שמהעיר המפואר נשאר היום רק העכבר ואתר האינטרנט שלו. אני לא אתפלא אם בסופו של דבר כל מה שיישאר מהארץ יהיה אתר האינטרנט של דה מרקר .

      אהבתי

  14. מיקי הגיב:

    באותו נושא, פניני עברית מאת אפרת עמורבן, טמקא:

    "אז, עת שיחק בעירוני ר"ג תחת הדרכתו של ארז אדלשטיין, מוסינזון עלה לפרקט עם נעלי ריצה וסירב להחליף לנעלי כדורסל מה שהוביל לעצבים רבים מצד אדלשטיין שהחליט לזרוק לכיוון ברכו לוח משחק, מה שגרם לשחקן לדמם".

    ואני שואל, אין עורך בבית?

    אהבתי

    • תומר הגיב:

      ארז לא זרק שום דבר לכיוון ברכו של מוסינזון, למיטב זכרוני הוא הטיל את הלוח אל הרצפה בחוזקה וזה ניתז לברכו של מוסינזון ופצע אותה. אדלשטיין מיהר להתנצל ובגדול לא הותירה הפרשה דם רע בין השנים.

      אני מתקשה לראות את הצדדים המקבילים בין שתי הפרשיות.

      אהבתי

  15. מיקי הגיב:

    הנה מה שכותבים דניאל שחק ועינבל ששון באתר ערוץ הספורט על הערס החסמב"אי:

    כל מי שמכיר או אפילו רק שמע את גילי מוסינזון מדבר יודע שלא מדובר באדם טיפש. ובכל זאת, כמות המעשים האידיוטיים שלו מאיימת על הנחת הבסיס הזאת. בעימות שלו עם מאמן הכושר אהרון יעקבי שני הצדדים חטאו, אבל אסור ששחקן שזורק כדור על מאמן יישאר בזירה. אפילו אם דרוקר קרא לו זבל חמש פעמים, כפי שטען. אפילו אם היה מכנה אותו "כושל בן כושל". שולדבראנד התאפק אל מול עלבונות הרבה יותר קשים מצד פניני במשחק טעון כמו דרבי. הוא כבר עזב בעבר והגיע הזמן שזה יקרה שוב, מרצון או שלא. מספיק עם הפרובוקציה הזולה הזאת, אין לגילי מוסינזון מקום בליגת העל.

    אהבתי

  16. ז. הגיב:

    לא מבין את התגובה של פלג למשגב, וגם לא את תגובותיהם של חלק מהטובקיסטים. משגב לא טען שאנשי הבית היהודי לא קוראים את הסופרים/משוררים הללו, אלא שהם לא יעשו באמצעותם את "מעשה קלדרון". ובמידה רבה מאוד הוא צודק.

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      ברור שפלג מיתמם, מה שכותב משגב מדויק מאוד. אנו, החילונים, תמיד מוותרים לדוסים ו"מכבדים" את האמונות שלהם – למרות שאין מה לכבד אם מבוגר מספר לך שהוא מאמין בחבר דמיוני.
      לפני כמה זמן התארגן "מפגש מחזור" שכזה בין חברי כיתתי – וכולם נאלצו לקיים את הריוניון ביום חול בגלל שדוס אחד ויחיד לא רצה לקיימו בשבת… אוי א ברוך

      אהבתי

      • תומר הגיב:

        מה שכותב משגב רחוק מלהיות מדויק. נדמה לי שאפילו ברמת ההגדרה מה שהוא כותב יכול להיות מדויק שכן זו דעתו בלבד ולא עובדות שניתן להפריכן (פופר וכו').

        צריך להיות סוּפֶּר-פרנואיד (כלומר סופרנואיד) כדי לקרוא לנאום של קלדרון "וויתור לדוסים" כדבריך, אני לא מבין מאין הקביעה שאנשי הבית היהודי לא היו מצטטים טקסטים של לאה גולדברג או של יהודה עמיחי בנאומיהם.

        הנטיה הזאת, להפוך כל אקט בעולם לעימות מול איום דמיוני של יריב שבכלל לא ידע שהוא כזה והקיטלוג הנגזר מנטיה זו, שכל דבר שתעשה הוא או "וויתור" או "עמידה איתנה על שלך" מגוחכים כשם שהם מדכאים.

        אהבתי

        • ז. הגיב:

          כן, זו דעתו של משגב בלבד, אבל קשה להתכחש לרוח הדברים. כבודו של פופר במקומו מונח, אבל עיקרון התיחום שלו חותך יותר מדי. אוקי, אז יש כמה דברים שהם לא מדע, אז מה? מה זה מוסיף לדיון? זה בערך כמו שאני אומר שלפי איינשטיין הכל יחסי. נפלא, ממש נפלא. האם מישהו מתיימר לקיים כאן דיון מדעי או דיון ענייני? במילים אחרות, התגובה שלך סוגרת, לא פותח.

          אהבתי

          • תומר הגיב:

            בהערה על פופר לא התיחסתי לתוכן דבריו של משגב אלא להערה של מיקי לפיה "מה שכותב משגב מדויק מאוד" כדבריו.

            אהבתי

            • מיקי הגיב:

              מדויק לדעתי. אל תהיה פוץ. אנחנו לא בדיון מדעי כאן. הבאתי דוגמה ספציפית מהחיים, כמו שאומרים. לנו החילונים יש נטייה לוותר להם, וזה לא מוצדק לדעתי

              אהבתי

              • תומר הגיב:

                נו, אם משלוש הפסקאות שכתבתי נוח לשניכם (כלומר אתה ו"ז") להיטפל דווקא להערת אגב בסוגרים, אין לי אלא להניח שכל השאר בסדר.

                לעצם העניין, גם בהתעלם מהאוטומציה שבה כותב משגב על עניינים שונים הוא רחוק מלצדוק והסביר את זה טוב ממני המגיב מיקרוב כמה תגובות מעלינו.

                הטרמינולוגיה הזו של אנחנו הפריירים "מוותרים לדוסים" היא בעיקר מעציבה. אנחנו לא מוותרים להם, הן בגלל שהם לא דורשים מאיתנו כלום והן בגלל שקריאה בתלמוד אינה ויתור

                אהבתי

  17. מיקי הגיב:

    משני דברים אף פעם לא יצא משהו טוב:
    1. מהתחנפות לדתיים – משגב אוהב לדבר שטויות אבל במקרה הזה אני מסכים איתו.
    2. מהעברת אתר חינמי לתשלום – אבל אני מעריך את האומץ של שוקן. ימים יגידו אם זו לא היתה סתם טיפשות

    אהבתי

    • מיקרוב הגיב:

      כל אלו שרואים בדברים של רות קלדרון משום התחנפות לדתיים, זה כל כך אייטיז.
      התפיסה שכשחילוני נוגע במקורות היהודיים, זה כאילו שהוא משוטט בשדות זרים לו – נגד זה בדיוק יוצאת קלדרון. המקורות היהודיים זה גם שלה בדיוק כמו של הדתיים.
      לכן הניפנוף שלה מעל במת הכנסת בספר התלמוד היה בדיוק ההיפך מהתחנפות לדתיים. זה כמעט התרסה: הנני כאן – אישה, חילונית, שיכולה ללמד אתכם סוגיה בגמרא באופן שאולי אתם אפילו לא הבנתם אותה.

      ועל זה היא קיבלה שאפו גדול מהציבור. לפחות זה שביוטיוב.

      אהבתי

  18. אנונימי הגיב:

    הארץ הידיעה הראשית: “ישראל החזירה בחשאי לפחות אלף צפון סודנים“. בניגוד לחוק הבינלאומי

    אין מילים

    אהבתי

    • הארץ עשה מעצמו צחוק כשבחר לקדם את אג'נדת "הפליטים" במקום לסקר את תופעת המסתננים ומהגרי העבודה כפי שהיא. מובלים ע"י ארגוני הזיוע שהוסיפו אומללות לאוכלוסיות מוחלשות המקומיות הם הוכיחו שוב שהמיצוב חשוב מאנושיות ואחריות חברתית.
      האמת הגיעה לקו הסיום והכתבה הזאת עם המנטרות של הגבעוליים הממומנים מחו"ל -ישראל פועלת בניגוד להסכמים- ובניגוד להנחיות -ובניגוד לאמנות הבינלאומיות, היא רק פרפור גסיסה. הם מבינים שהפסידו. רוב הציבור (וכנראה גם הגולשים באתר) תופס את הימצאות המסתננים באופן שונה מהפיגורות המצקצקות של מגדל השן.
      אני מעריך שהמעבר לדמי מנוי והוויתור על החשיפה הקיימת יבהירו לבעלים והעורכים מה ההבדל בין גולשים ללקוחות ועד כמה סבלנותם של המפרסמים קצרה. מקווה שהשיעור יהיה ממושך.

      אהבתי

  19. הצלמניה הגיב:

    הצילום של "זמנים"/נחלת בנימין פינת גרוזנברג הוא של רודי ויסנשטיין, מהצלמניה (חנות הצילום המיתולוגית והסרט על). יש לי גלויה מהתמונה, שהודפסה בצלמניה של היום, שמאחוריה כתוב 1954 ונגטיב מס' 24177. אם מצאת בשוק הפשפשים את אחד ההדפסים ה"מקוריים" של הצילום, זו מציאה מטורפת.

    אהבתי

  20. סתמאחד הגיב:

    לנוכח החלטת המנהיג לפיד למנוע מגמדיו להצטרף לסיור של יוזמת ז׳נווה נדמה שראוי להוסיף גם את חבר הכנסת עפר שלח לרשימת נעלמו לבלי שוב.
    הטקסט הזה,רלוונטי היום ממש כפי שהיה לפני ארבע שנים,מיועד למי שמתגעגע לעפר שלח של פעם.
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/879/092.html?hp=1&loc=17&tmp=3760

    אהבתי

  21. נורית הגיב:

    1. לגבי הנתק, יש תגובה יפה של נעמה כרמי כאן.

    2. פרסמו בחדשות הצהרים לגבי זהות הנשדד בעמק חפר. יו"ר הועדה וכו' שלטענת הועדה לאנרגיה אטומית לא נגנב ממנו מחשב נייד אלא רק מכשיר קשר. מדוע יש לי הרגשה שמשקרים לנו? אולי לא כולם, אולי לא כל הזמן אבל משקרים בלי בושה ולא רק בנושא זה.

    אהבתי

  22. גרי הגיב:

    חייל זקן, תבקש מהפיליפינית לנגב לך את הפה. הריר מטפטף ומלכלך לך את החולצה.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      כבר שנו רבותינו: "כל הגדול מחברו, ייצרו גדול ממנו…". אנחנו הקטנים, וייצרנו בהתאם.

      אהבתי

      • גל אל.איי הגיב:

        וכאן מתבקש לשבץ את הקטע המיתולוגי בו מאכילה איליין בנס בכפית את חברה הקשיש שנכפה עליה ושרה לו: "יינקי בינז, יינקיז בינז, איי לייק מיי יינקיז בינז" (ראה ערך: סיינפלד, קטעים מיתולוגיים)

        אהבתי

  23. חייל זקן הגיב:

    אני לא חושבת שזו הדרת הזיקנה

    V, השתלחת אתמול במגיב "מיקרוב" שהעז ברוב מיקרוביותו לוולווט את קירשנדון. בין השאר יצאת, כאחרונת הפולניות, כנגד הצעתו לשלב מגישה צעירה לצדו של לונדון המקשיש. ניכר בך שהמעבר מעיר המקוואות פתח תקוה לעיר הניגובים יפו, הרחיקה אותך מדרך ישראל סבא. תורתנו הקדושה רואה בחיוב רב זיווג ריבה יהודיה צעירה, וגם שיקסע, עם בכיר יהודי בא בימים. החל במצווה זו אבי אומתנו, אברהם, שקיבל מאשתו הבלה ערביה צעירה. גדול מלכינו, דוד, חשק בערוב ימיו באשת גוי צעירה ואף נעזר במערכת הבטחון לצורך השגתה. גדול התנאים, רבי עקיבא, הושיב בחיקו את אשתו הצעירה של הנציב הרומי.
    גם גדולי ישראל בדורות האחרונים דקדקו במצוות המגישה הצעירה. כך סודרה אשת חיק צעירה לקדוש כדורי והאדמו"ר המפורסם עמרם בלוי קידש שיקסע צרפתיה ועסיסית.
    אנטי אייג'ינג גלאט…

    אהבתי

    • דוד אסף הגיב:

      עמרם בלוי מעולם לא היה אדמו"ר וכשהוא התחתן עם רות בן דוד היא אולי הייתה עדיין 'עסיסית', אבל כבר לא שיקסע. היא התגיירה כמה שנים קודם לנישואיה אתו.

      אהבתי

    • אבי הגיב:

      הטעות של מיקרוב הייתה שהוא כתב את מה שכבר מזמן לא פוליטיקלי קורקט לכתוב אבל כולם עושים בסופו של דבר. יונית לוי הדוגמגישה הבכירה של ערוץ 2 היא הדוגמה הכי מוצלחת לתופעה הזו. גם יפה וגם אופה וגם מדברת איטלקית באופן שגורם לצופה להזיע. גם תמר איש שלום עדיין רחוקה מהגיל שהיא צריכה לחפש לעצמה מקום בבית גיל הזהב, ואפילו בערוץ 1 המבוגר המגישות צעירות יחסית. אם ירצו לחפש מי שירצו היצע מגישות הותיקות והמנוסות דומה שההיצע מוגבל יחסית, שרי רז פרשה לגמלאות, דליה מזור נתפסת יותר כקוריוז נוסטלגי. באופן אישי אני מתגעגע לכרמית גיא, העיתונאית הוותיקה ומראיינת אינטליגנטית ומוכשרת שהייתה מזוהה שנים עם קול ישראל ויצאה משם לפנסיה טרם זמנה. אולי כדאי שבקירשנדון יזמנו אותה כמגישה אורחת. יש לי הרגשה שכל הנוגעים בדבר עשויים להיות מופתעים לטובה.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      את פ"ת עזבתי בגיל 18. כלומר לפני עשרות ומאות שנים.
      ליפו היגרתי לפני שלוש שנים. אתה צריך לארגן את עולם הדימויים שלך מחדש.
      סבא שלי, יהודי דתי, נישא ארבע פעמים.
      תמיד לנשים בנות גילו.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        על פי התמונה בראש הבלוג (וקודמותיה) נראה שלא עבר זמן רב מאז שעזבת. ממוצע הנישואים במשפחתך הוא במרחב הנורמה…

        אהבתי

    • מיקי הגיב:

      מיטב עשירי הארץ, שועיה וגנרליה מתאבזרים בפרגיות צעירות – אז מה עוד חדש?

      אהבתי

  24. מיסטר איקס הגיב:

    …וזהו הבכיר שפרצו לביתו וגנבו לו לפטופ (בפעם השנייה!).

    אהבתי

כתיבת תגובה