ז', כמו זיוף

הארץ27.2.13ידיעות27.2.13
מעריב27.2.13ישרה27.2.13

מקור27.2.13hamvaser27.2.13yated27.2.13

גדעון סער

כותרות העיתונים הבוקר באשר להודעה הרשמית של המפכ"ל, על מה שאנחנו יודעים כבר משבוע שעבר, שהמכתב מזויף, מעוררות השתאות.
לא נראה לי שיש בעיה לאיש להסכים עם קביעת המשטרה שהמכתב מזויף. הבעיה היא הטענות המופיעות בו. עכשיו נראה איך העיתונים התייחסו לכך.

ראשית ידיעות היוצא מגדרו לנקות את גדעון סער. בבית ספר לעיצוב עיתונים צריך ללמוד את הכותרת הזו (נא לגלול טיפה למעלה ולהרים את הראש), ולראות כמה עיצוב שער נועד להשפיע ומשפיע על התודעה.
כותרת המשנה תומכת בכותרת: "מפכ"ל המשטרה אישר אתמול את מה שטען שר החינוך בתחילת הפרשה: 'המכתב המאשים את גדעון סער בהטרדת עובדת זויף בוודאות' | היועץ וינשטיין יכריע האם לחקור מי עומד מאחורי הזיוף"
כפ' 2-3 כולה סוערת. "המכתב מזויף בוודאות" היא הכותרת. המילה "בוודאות" עצומה ואדומה.
בכתבה המרכזית של ירון דורון לא מוזכרת הקטינה, שהוזכרה מפורשות במדור של סימה קדמון בשבת. למען ההגינות, היא לא מוזכרת יותר באף עיתון.
רק משפט אחד מתייחס לעצם העניין: "המשטרה יצאה לדרך עם יעד ברור: להתחקות אחר מקור המכתב – ולבדוק את אמיתותן של הטענות הקשות המופיעות בו".
ובכן, מ.כ. שנחקרה במשטרה הכחישה. לא אני כתבתי את המכתב. מאמינים לך, מאמינים. אבל מה עם החלק השני של המשפט אותו כתב דורון?

בהארץ הידיעה מופיעה בקצרה בראש השער, בצד שמאל: "מכתב סער התגלה כמזויף, הטענות שבו לא ייחקרו".
בידיעה הקצרה בשולי ע' 5 מופיע המשפט הבא: "בשלב זה, תוכנו של המכתב אינו מעסיק את המשטרה, שכן גם אם יתברר שהתוכן הוא אמת, אין בו עדות לעבירה פלילית".
מה?

בשער מעריב זו ידיעת הגג, עם כותרת המשנה "המשטרה לא תבדוק את תוכנו של המכתב שייחס לסער קשר לא הולם עם עובדת משרדו…".
ומה עם החלק השני של המכתב?
הידיעה מופיעה ע"פ כשני שליש מע' 5.

ישר"ה: בתחתית השער הפניה לידיעה בע' 2 הנפתחת כך: "שר החינוך גדעון סער יכול לנשום לרווחה…"
ע"פ הידיעה, מישהו כן בדק את הטענות. אמר גורם בכיר המעורה בחקירה: "לא נמצא כל ביסוס". לטענות, הכוונה.

מתברר שאיש לא מתרשם מטענות יואב יצחק.

הבית היהודי, סלומינסקי ונפתלי בנט

תמצית העובדות:
לפני חצי שנה החליט נפתלי בנט לקחת את החוק לידיים, והורה על בדיקה "שהתמקדה רק בטוהר הבחירות ובטוהר המפקד", כך לדבריו אתמול בישיבת הסיעה. את הממצאים, כך לדבריו, העביר "לפני כחצי שנה לרשויות החוק".
למה לא פנה בנט למשטרה מלכתחילה והטיל עליה את החקירה? מי מימן את פעילות משרד החקירות?

בנט לא הסביר איך הגיעו הקלטות לתקשורת. מעריב מזכיר שבראיון שהעניק בנט לתוכנית המקור של ערוץ 10 הכחיש ששכר את שירותיו של משרד חקירות (דקה 22:26-23:30, חסכתי לכם זמן).
כלומר בנט גם שיקר, גם לקח את החוק לידיו.

רוב השאלות האלו נשאלו במעריב כבר אתמול, אף שקונרד מוריס, שותפו וחמו של שב"צ תרם לבנט כ-30,000 ש' בקמפיין הבחירות. לאיילת שקד תרם כ-11,000 ש'.

בידיעה המופיעה בידיעות, בע' 4, עם הפניית שער שכותרתה "קבלן הקולות: עבדתי גם עם ח"כ מהליכוד", יש תזכורת שוב לחשיפת ידיעות, אך אין שום מילה התוהה באשר למעשי בנט.

בישר"ה זוהי הפניה בתחתית השער, והידיעה מופיעה בע' 5, כולל וידיאו עם דברי בנט.

בהארץ מופיעה הידיעה עם כותרת דומה לידיעות (במקום עבד, עזר). פה לפחות מופיעה השאלה למה בנט לא מסביר איך הגיעו ההקלטות לתקשורת.

סלומינסקי

בענייני הגהות: ע"פ אתר הכנסת השם הוא סלומינסקי בלי א' (וגם בתמונה), אם כי באנגלית שמו נראה בהחלט מאולף.

 אלכסנדרה ברנדט

תוצאות בדיקת הד.נ.א בעניין אלכסנדרה ברנדט התפרסמו אתמול אחר הצהריים. מכיוון שיש לי עניין רב בסיפור, שלא כמו בהרכבת הקואליציה למשל, מצאתי את כל שלוש הידיעות שהתפרסמו בו ברגע. אחת שגויה לגמרי, והשתיים האחרות משלימות זו את זו. מה שמעניין זה שרק אתמול התברר שהאם כלל לא נתנה דגימת ד.נ.א לבדיקה. גם בכתבה הראשונית של ערוץ 10 לא נאמר אילו דגימות נלקחו. וחמור מכך: לא נאמר בערוץ 10 שזהו סיפור בן שנתיים (פירוט בהמשך).

בינתיים בישר"ה מתפרסמת הבוקר ידיעה מתוקנת, כמובן תוך שהידיעה המצולמת פה נעלמה מהעולם.
הסבר לסירובה של האם לתת דגימה – אין.

אורן מצא ידיעה מעניינת באשדוד.נט: אמה של ברנדט מתעקשת על טענתה בעניין בתה לכאורה כבר שנתיים.

הארץ מדווח בשער על התפתחות נוספת: "אמה של הצעירה מאשדוד שזוהתה כאלכסנדרה ברנדט נעדרת זה יומיים".
גם פה אין תשובה למה אמה של אלכסנדרה לא רוצה לתת דגימת רקמות, אבל מובא הסטטוס של לילך טליה, האחות, מפייסבוק, שם היא מספרת את סיפורה, ואכן, מדובר בסיפור בן שנתיים. גם בידיעות מובא הסיפור עם מובאת פייסבוק נרחבת מפי האחות.
ואופס, נמצאה האם. היא אמה של החשודה כאלכסנדרה. תם ונשלם.

לסיכום, במהלך שבוע אלכסנדרה שעבר עלינו התקשורת די חרטטה חלקיקי פרטים מפה ומשם. רק היום מתחברים כל חלקי הפאזל.

ובלי שום קשר: תא כתבי המטא"ר נגד דוברות המשטרה.

בן 12 למנזר

בישר"ה לא שכחו את סיפור הילד שהוגלה למנזר בתאילנד, ומנסים לבדוק למה ביה"ס לא דיווח למשרד החינוך שהילד נעדר.

תשלום לאתר הארץ

עמוס שוקן פנה אתמול במכתב לקוראיו, שהתפרסם כידיעה ראשית באתר (והיום בשער העיתון המודפס), ובו הוא מסביר שמהשבוע הבא ייגבה תשלום מקוראי האתר. מערכת היחסים בינינו משתנה, הסביר לקוראים. 885 תגובות יש עד כה. לא פילחתי אותן, אבל אפשר להבין לבד שהן מתחלקות בין המאושרים על שהעיתון הסמולני יגיע לקיצו, העצבנים האומרים יאללה ביי, שקל לא תראו ממני, והתומכים האומרים כן, למה לא.
בקצה המכתב הופיע סקר קוראים:
manuihaaretz

מהסקר עולה שרוב המשיבים, בינתיים, 52%, סבורים שהדרך הנכונה לממן תוכן איכותי באינטרנט היא באמצעות מנוי בתשלום, כמו בעיתון.
גם אני ערכתי סקריר. רוב משיביו, בינתיים, סבורים שהמיזם ידעך.

[poll id="76"]

עמדתי הנחרצת היא שמדובר במהלך מתבקש והכרחי. להארץ (כמו לשאר העיתונים, למעט ישר"ה) אין כסף. העיתון רוצה לשרוד. אחת הדרכים, אולי המרכזית, היא לגבות כסף מקוראי האתר. אין פה שום מהלך מופרך או משונה. כך מנסה העיתונות בעולם לשרוד.
לכן התפלאתי מאוד לראות אתמול את הפיד שלי בפייסבוק מתמלא על ידי מיטב הנוער בבדיחות ובקריאות נגד הארץ ונגד מדיניות התשלומים החדשה. לא סביר שקוראי הארץ לא הצליחו להבין שזה מהלך הכרחי, הישרדותי. לא סביר, למה, אתם תממנו את העיתון בכוח הסטטוסים שלכם?
נכון שעד היום לא שילמתם על תוכן באינטרנט, אבל מעתה, והמגמה תלך ותגדל, תצטרכו לשלם. אני מזכירה שגם הבלוג הזה מתפרנס מקוראיו. אין דרך אחרת. לא היום. מי שימצא את המודל העסקי ללא גבייה מהקוראים, בבקשה, שיציע אותו לכולם.

תוס': סקירת המארקר: האם הגולשים יסכימו | סיכון בלתי נמנע | הפסקתי להתקמצן.

לניו יורק טיימס זה מצליח:

The New York Times says money from readers and subscribers overtook advertising revenues for the first time ever in 2012, as the media group reported a boost in profits.
The company, which is attempting to navigate a shift from print to digital, said its fourth quarter profit more than tripled to $US176.9 million, though most of that came from a $US164 million gain on the sale of its stake in the online jobs website Indeed.com.

אגב, גם ל-News1  יש מדיניות תשלומים כלשהי, חדשה למדי, המופעלת על חלק מזערי מהכתבות, אבל על אף נסיונותיי לפצח את כלליה, נכשלתי.

קצות האצבעות

ידיעות מבטיח בשער כתבה ליום שישי: "הבן הסודי של ירון לונדון", ושמו יואב זהבי-לונדון. דווקא לא אחותו או אביו, שניהם עובדים בעיתון, הם המראיינים אותו אלא איתי סגל. מעניין (ולא בלתי צהוב, למה אכחיש). מעניין מה הוא מקדם. תוס': מקדם סדרת טלוויזיה בה הוא מככב.
הקטע המצחיק בשמו של הבן האובד הוא שיגאל מוסינזון, יוצר חסמב"ה, סיפר כי דמותו של ירון זהבי נכתבה בהשראת לונדון הצעיר, אותו הכיר בהיותו דייר בבית המשפחה.

אחותו הזכירה אותו בראיון הזה

…אמא שלי היתה מאוהבת באבא שלי כל החיים. הוא היה הדבר הכי חשוב לה, בטח יותר מאיתנו. ואבא שלי, הוא אבא שלי, את יודעת. היו לו עניינים מהצד. יש לי חצי אח מזה. בצל הורים כל כך גדולים, אתה גדל גמד.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

אחת התגובות הנחמדות לצילום של "זמנים" שפרסמתי בפייסבוק הייתה על אודות האתר עיתון לכל מועד, של העיתונאי הוותיק זאב פרי, בו יש "עיתונים עבריים מקוריים כמעט מכל תאריך ב-100 השנים האחרונות", לקנייה.
תגובה מעניינת נוספת הייתה של צלמניה:

הצילום של “זמנים”/נחלת בנימין פינת גרוזנברג הוא של רודי ויסנשטיין, מהצלמניה (חנות הצילום המיתולוגית והסרט על). יש לי גלויה מהתמונה, שהודפסה בצלמניה של היום, שמאחוריה כתוב 1954 ונגטיב מס’ 24177. אם מצאת בשוק הפשפשים את אחד ההדפסים ה”מקוריים” של הצילום, זו מציאה מטורפת.

עופר אדרת התחקה אחר עקבות שתי הנשים האנונימיות שנשרפו למוות בשבוע שעבר בתל אביב.

גם תומר פרסיקו כותב על נאומה של ח"כ ד"ר רות קלדרון בכנסת. מה שאותי הפעים בכל הוויכוחים הללו, בעד או נגד הנאום זה שכולם תלשו אותו ממקורותיה וממקומה של קלדרון בחברה ובעולם, ולא מזכירים את אלול או את עלמא מפעל חייה (למדתי שם, כמו עוד אלפי, אם לא עשרות אלפי ישראלים), אותם היא מזכירה בחצי משפט בנאומה. המתנגדים חושבים שהכינה את נאומה בכנסת כדי "להתחנף" לחרדים, ואין מופרך מכך, בהתחשב בלימודיה ובעיסוקיה כל חייה, ממש כל חייה. לכנות את דבריה "התרפסות" זה עלבון המנותק מהמציאות. לקלדרון היה חסר נדבך בחיים, ולכן פנתה לחקור וללמוד, הכל מהעמדה הכי ביקורתית שאפשר, ממעוז החילוניות, ובלי לזוז משם.

——-
מיילבק מישמעאל זרח

ביומיים האחרונים שמתי לב שיש חסות של ערוץ 10 לתוכניות של גל"צ. מוזר אבל איכשהו לגיטימי. היום, במהדורת החדשות של 10:00 בגל"צ (חוזר: במהדורת החדשות), האייטם האחרון היה: מה מקור המשפט שאומר ברלד בארץ נהדרת, "מיהו? מה, הוא אלן דלון?" מתברר שבצינור לילה בדקו ומצאו שעו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, המשנה לפרקליטת מחוז תל אביב, אמרה את זה בבית משפט בשנת  2000. הקריין הוסיף שהחשיפה תהיה הלילה בצינור לילה. לאחר מכן גיא לרר סיפר על כך אצל רזי ברקאי.

גם בידיעות מופיע סיפורה של יוצרת המכתם (ע' 17).

צרות בכותרות

מהי מהות הבלוגים של הארץ אני לא יודעת. כלומר, מה מבדיל בין פוסטים לבין כתבות? לפי העורכים, כנראה שלא הרבה, שהרי גם פוסט יכול להפוך לכותרת ראשית באתר. האם הפוסטים נערכים? כנראה שלא.
אז השאלה היא האם לבקר את כותרת הפוסט הזה של ניר חסון:

"אם אין מה להקריב, אפשר אפילו ערבי" – בתנועות המקדש נערכים לפסח

עכשיו, זה המשפט המלא: בדיחה טיפשית, המתייחסת גם לרבנים.

בכנס קרא בנו "לעשות כל מה שאפשר, ברגע שיש לנו את הרישיון להגיע להר הבית צריך לעלות ולהקריב, אין מי להקריב, אפילו ערבי. (צחוק בקהל). אין מזבח אפילו על הרצפה. קודם כל לעשות. כמו שעשה הורדוס, אגב, בסוגריים. לא להעביר את זה הלאה, הדבר הראשון שהוא עשה זה להרוג את כל הרבנים. (שוב צחוק בקהל)".

זאת ועוד: לגרסת אחרים שהיו שם (הגיונית יותר לאור העובדה שאפילו קיצוני הר הבית אינם נוטים לקורבנות אדם), דובר בכלל בשימוש בערבי כגוי של שבת למקרה שהמשטרה תמשיך למנוע הקרבת קורבנות בידי יהודים.

לפני פיזור

טוב נו, התפזרתי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

65 תגובות על ז', כמו זיוף

  1. בן הגיב:

    ההתנהלות של מעריב בפרשת סלומיאנסקי, כפי שאת מתארת – ששואל את השאלות הקשות כלפי התנהלותו של בנט ומציין את העובדה ששיקר בריאיון למקור, על אף שחמו-שותפו של שב"צ הוא אחד התורמים של בנט – ביחד עם ההתנהלות הכללית של העיתון מאז החלפת הבעלות, ובעיקר מנעד הדעות וההשקפות הבאמת מגוון שהוא מביא, הופכים אותו לעיתון המאוזן וההגון ביותר שיש היום בישראל. לטעמי, כמובן.

    אהבתי

  2. מיקרוב הגיב:

    מה השטויות האלה בעניין אלן דלון? הרי אותה עורכת דין אמרה זאת בעקבות כך שזה משפט ידוע שנאמר בשנות ה-70 וה-80.

    אהבתי

  3. חייל זקן הגיב:

    קודם כל לעשות. כמו שעשה הורדוס

    קיצוני הר הבית חושפים את בורותם. הרי כל קורא "הארץ" יודע שהורדוס, כמוהו כישוע בן מרים, היה פלשתיני שמורשתו אומצה בזדון ובכחש על ידי צאצאי הכוזרים.

    אהבתי

  4. בניו יורק טיימס זה לא הצליח והם זיגזגו כשלון גדול היה הבריטניקה ויש דוגמאות נוספות. קריסת הבועה ב 1999 היה דומה וגם שונה. 😕

    אהבתי

  5. אורי הגיב:

    כתוב: "שזוהתה אלכסנדרה ברנדט” וצ"ל "שזוהתה כאלכסנדרה ברנדט”.

    אהבתי

  6. אורה שמש הגיב:

    תמוהה התנהלות התקשורת וגם שלך בהתיחסות לסער: אם אזייף מכתב למשטרה מטעם ליהי גרנר ובו אטען שאת זונה – את חושבת שיהיה נכון שאחרי שגרמר תשכנע את המשטרה שהיא לא כתבה את המכתב – יהיה ראוי ונכון שהמשטרה תחקור את האשמה בדבר היותך זונה?
    כלומר לדעתך – ודעת רבים – כל השמצה ראויה לחקירה?
    אתמול מישהו כינה אותי בכביש "בת זונה". האם לדעתך ראוי שהמשטרה תחקור אותי??? שמא הוא צדק בהנחתו שאני בת זונה? או שאני מחורפנת (יש מצב) או שכולם התחרפנו!

    אהבתי

    • אדג הגיב:

      הבדל מהותי. כאשר אלמוני מזייף מכתב כנגד שר בכיר מכהן, ומעלה בו טענות (שקריות או לא) חמורות כנגדו, הרי שיש מן הצדק שהמשטרה תחקור את הנושא. לזיוף יש משמעות והשלכות על האיש, מעמדו ותפקידו.

      כאשר איזה אויל טוען שאת מתפרנסת מגופך, אני די משוכנע שאיש ממכריך ומוקיריך לא יחשוד באמיתות דבריו.

      דברים פשוטים.

      אהבתי

      • אורה שמש הגיב:

        הדברים פשוטים? ממש-ממש לא…
        ממתי מכרי ומוקירי נכנסים למשוואה?
        גם מכריו ומוקיריו של סער לא חושדים בו…
        עצם העובדה שהמשטרה מבצעת חקירה מבלי שהוגשה תלונה – בעייתית. אפילו תלונה אנונימית לא הוגשה למשטרה – ממתי המשטרה חוקרת מקרים ללא תלונה? שאלתי ואענה: במקרים שבהם מאד נוח למשטרה לחקור כמו במקרים בהם יש "פשע" למרות שאין קורבן: "פשעי" סמים, זנות והימורים. אבל זו אופרה אחרת ולא ניכנס אליה כאן. אבל כן ניכנס לאופרה הנוכחית שבה נניח לפתחך מקרה: נניח שהשכן שלך משגר מכתב לאשתך. המכתב זויף: שם השולח צוין כאילו נשלח המכתב על ידי שכנה אחרת במכתב כתוב שאתה אנסת את אותה שכנה – זו ששמה זויף כך שהיא לכאורה שלחה את המכתב. לשיטתך ראוי שהמשטרה תחקור.
        לשיטתך אתה מעריך שראוי שתיכנס מיד למעצר – נכון?
        אז? מסכים?

        אהבתי

      • אורה שמש הגיב:

        נ.ב.
        אם לא הובהרו דברי אז הנה:
        מרגע שהוחלט שהמכתב מזויף אין לגעת בו או בנושאו.

        אהבתי

      • אבי הגיב:

        זה שהמכתב מזויף יכול היה להבין מיד כל מי שקרא אותו. מכיוון שהוא נשלח דרך תוכנה אנונימית יכלו מי שרצו להעריך מיד שחקירה של הנושא לא תניב כלום ואין כאן באמת מה לחקור ובכל זאת מתנהל כאן מאבק מאחורי הקלעים שאת רק רואה את קצהו. העריך מי שהעריך שחקירה של של הנושא באופן שנעשתה גם לא תניב שום דבר מרשיע
        וגם תוכל להשתיק ציבורית את אלו שחושבים שסער חשוד במעשים כאלו או אחרים.

        התקשורת כבר מזמן מחולקת לשני מחנות בנושא הזה והצד של סער יצא כשידו העליונה הפעם. בסך הכל מטרת המכתב היתה למחזר את ההאשמות נגד סער להציף אותם בתקשורת ולגרום לכך שלא תהיה למשטרה ברירה אלא לחקור את הנושא. זה צלח לחלקית משסירבו מי שסירבו לגעת בתוכן המכתב והגבילו את החקירה לאותו פן שתוצאתו הייתה ידועה מראש.
        כך הן היועץ המשפטי והן חלקים בתקשורת יוצאים כמי שעשו את המוטל עליהם. לאף אחד מהפחדנים האלו אין את האומץ להתייצב מול אותו חלק בתקשורת שדורש את חקירת המתואר במכתב ולומר להם את מה שהם באמת חושבים: רכילויות ושמועות (גם על קטינות עלומות) הם לא בסיס לחקירת משטרה ולחיסול פוליטיקאים ואין כאן מה לחקור.
        לפחות לא עד שתתייצב מישהי בשר ודם ותגרום למשטרה לחשוב אחרת.

        כך או כך התוצאה כרגע 1-1 והצדדים מתחפרים בעמדתם. הסיפור הזה עוד יצוץ שוב, לכל המאוחר כשיגיע היום שבו וזה לא כל כך רחוק אני חושב כשגדעון סער ירצה לרוץ לראשות הממשלה.
        מה שקרה עכשיו היה רק הפרומו.

        אהבתי

  7. אבי הגיב:

    הניסיון להקיש מהניו-יורק טיימס לגבי הארץ הוא ניסיון בעייתי במקרה הטוב.
    בהארץ מנסים לחקות את את הפייוול של הטיימס ועדיין לאפשר לאנשים לקרוא 10 כתבות בחודש, אבל את ההצלחה היחסית של הטיימס הם לא יצליחו לחקות. לא משנה מה תהיה האסטרטגיה השיווקית שיבחרו , המקרים שונים בתכלית. לטיימס בסיס מנויים מאוד מאוד רחב (ומוניטין מצויין) מלכתחילה הן במנויים וגם בדוכנים. כידוע מכירות הדוכנים כמעט ולא קיימות עבור הארץ מעבר למשולש שנקין, רוטשילד קפה תמר, וגם המכירות למנויים באופן יחסי לשוק נמוכות מאוד בהארץ בהשוואה לטיימס.
    הבעיה של הארץ מאוד שונה מזו של הטיימס. השאלה עבור הטיימס היא איך לגרום לקוראים לעבור לצרוך את העיתון באינטרנט ולא לאבד אותם בעידן שבו הדור הצעיר יותר צורך תוכן באינטרנט.
    הבעיה של הארץ היא יסודית יותר ועליה אף מודל אינטרנט לא יענה, איך למשוך קוראים למותג מוכר אבל כזה שמייצר קונוטציות מאוד שליליות.
    להארץ אין מספיק קוראים, לא משנה מה תהיה הפלטפורמה וגם אם יעברו לשווק אותו ב270 פלטפורומות שונות, ולא יהיו לו גם מספיק קוראים גם כשאלו שקוראים את העיתון מנייר יעברו לצרוך אותו באינטרנט וגם אם ימצאו כמה חדשים שיגלו את נפלאות תבונת הארץ ויבחרו לשלם עבור הגירסה הדיגיטלית.
    עם כותרות באתר מהדקות האחרונות בנוסח " למה טרם פרצה אינתיפדה השלישית", הארץ יצטרך אולי להסתמך על זרם חדש של מנויים דיגיטליים והכנסות מרצועת עזה ואולי גם מרפיח המצרית. מי יודע אולי משם תבוא הישועה של שוקן.

    אהבתי

    • בזינגה הגיב:

      הישועה של שוקן הגיעה בדמות שלדון אדלסון, המדפיס את ישראל היום בדפוס הארץ.
      ייתכן וזה יביא למצב סמביוטי, שבו קיומו של הארץ יהיה תלוי בהצלחתו של ישראל היום.

      אהבתי

    • אנונימי הגיב:

      הארץ באנגלית יכול להצליח. יש ציבור ענק בעולם שתומך בעניין האנטי ישראלי ולתפוצה שממנה בא שוקן עצו יש היסטוריה גאה של אוטואנטישמיות או איך שלא יקראו לזה. הם קוראים לזה אובייקטיביות או מה שזה לא יהיה אבל זה לא שונה ממה שאבותיו עשו בגרמניה לפני המלחמה.

      לאתר בעברית לא יהיו קונים. אנשים כמו יגאל שתיים הם תפרנים

      אהבתי

      • אבי הגיב:

        לא יודע לגבי יגאל שתיים אבל בעיה עקרונית באסטרטגיה העסקית השגויה של הארץ הצבעתי כבר אתמול. חלק גדול מאותם מנויים שאמורים לשלם הם בדיוק אלו שמאמינים בסוציאליזם שבו אתה מקבל תמורה ומישהו אחר אמור לשלם בשבילך אם זה המדינה, השכן שלך, התאגיד השנוא עליך.
        עבור רבים מתחת לגיל 45 מוזיקה חינמית, הורדה של סדרות וסרטי קולנוע בחינם באינטרנט ובכלל תוכן חינמי, היא זכות מולדת ואידאולוגיה כמעט בלתי ניתנת לערעור. גם אלו שמכירים בזכות של שוקן להתפרנס ספק אם יבחרו לפרנס אותו מסיבות פרקטיות. כזכור רק לפני מספר חודשים הציעה חברת הכנסת יחימוביץ להעביר חוק שאמור לתמוך בעיתונות בכספי המדינה, ז"א בכספים שלנו. זה נראה לה הגיוני מאוד כנראה, וזה מגיע מאותו מקום שבו חלקים נבחרים מהציבור חושבים משום מה שזה הכי טבעי שמישהו אחר ישלם על מה שהם קוראים, מאזינים או בוחרים לצפות בו בשם תפיסת עולמם. דווקא עבור קהל קוראים דיי גדול וחשוב שהיה לכל אורך ההיסטוריה של הארץ אחד מעמודי התווך שהחזיקו את הארץ -הקהילה העסקית (ושוקן כמובן יודע את זה)ובהחלט היה מסוגל ורוצה לשלם, ההצעה האחרונה של שוקן כלל אינה רלוונטית, בניגוד מוחלט לטיימס אגב שמחזיק מדור כלכלי שנחשב מוצלח במיוחד, ומהווה אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים שלו. המרקר עדיין יהיה אתר חינמי כך שעבור מנויי הארץ ששנים היו מנויים על העיתון בגלל התוכן הכלכלי ההצעה הנוכחית לא תעלה ולא תוריד. ממילא גם רבים מהם צורכים כיום תוכן כלכלי דרך אתר האינטרנט של דה מרקר, ועל הארץ עצמו וויתרו מזמן.
        מי שיעשה מנוי על הארץ הם הקהל השבוי של מעריצי גדעון לוי, עמירה הס ואלוף בן אם יש לו כאלו. את הכסף הגדול שנמצא תמיד במיינסטרים, שוקן למרבה הצער שלו לא יראה.
        להחזיק את הארץ זה בסופו של דבר עסק יקר מידי בשביל קהל שהוא בסופו של דבר נישה מצומצמת יחסית למה שמצריך עיתון יומי מסוגו של הארץ.
        מחדשות נשארה ציפורה (וגם היא מתה בסוף), מהעיר נשארנו עם העכבר ומהארץ כמו שכבר כתבתי כאן בעבר נשאר כנראה עם המארקר.
        יש דפוסים שחוזרים על עצמם אצל שוקן וזאת לא תהיה הפעם הראשונה.

        אהבתי

      • אנונימי הגיב:

        שוקן שכח שהציבור הליברלי היה זה שתמך בו 70 שנה. אנשי עסקים בכל העולם הם מאופקים ליברלים ודי שמרנים. לכן האקונומיסט והפיננשייל טיימס הם עיתונים ליברלים במובן המאופק של המילה. אג׳נדות מתסיסות ומחרחרות ריב בנוסח הכותרת מאתמול (ישראל החזירה אריתראים לארצם) פשוט לא מפספסות את המטרה. זה לא נתפס אצל אף אדם רציני. הארץ כיום לא פונה לציבור הרציני אלא לאנשים הזויים

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        זה לא ייאמן. מה אתה
        יודע על יגאל שתיים? למה אתה מקשקש סתם?
        ואתה הוא האנטישמי.

        אהבתי

  8. roni הגיב:

    נפתלי בנט לא לקח את החוק לידיים. נפתלי בנט נעזר בחוקר פרטי כדי לבדוק אם נעשו מעשים בלתי חוקיים (קניית קולות). זה לגיטימי לחלוטין.
    אין זה קשור לדעותיו הפוליטיות ולתורמים שלו. ❗

    אהבתי

  9. עברי הגיב:

    תודה על הפסקא בעניין נאום הקלדרון. לא פסה תקווה מעמנו שנצליח לשמר את המסורת העברית-יהודית החמודה שלנו, גם ללא צורך להסכים כעדר צאן עם כל מילה. אבל זה שלנו, וזה מה שיש.
    (יצא קצת לא פוסט-ציני ופוסט-ציוני מספיק, עם הקוראים הסליחה)

    אהבתי

  10. אחד אחר הגיב:

    לא כדי לסמוך על האינטרנט בשביל איך לנהל את "הארץ" – לא חסרים אנשים שלא מתים על הביטאון השמאלני הזה וחלק מהם עלולים להעמיד פנים שהם יקנו את השירות-כשכמובן אין להם כוונה וככה לפגוע בעיתון.
    אני בדרך כלל לא עובר שם אפילו כי אני לא רוצה אפילו שהם יקבלו כסף על הפרסומות למה שמישהו ישלם להם? לדעתי זה יפול ויפול מהר-אבל מה אני יודע – אני חשבתי אותו דבר על יאיר לפיד….

    אהבתי

  11. קורא הגיב:

    נגיד שהבנתי את הרעיון שהמנויים ישלמו כסף על התוכן באינטרנט, אבל הכנסות הפרסום הרי יצנחו בעשרות אחוזים. אני לא מאמין שההכנסות ממנויים יפצו על הירידה בהכנסות מפרסום בהארץ.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      ההכנסות מפרסום באתר נמוכות. נהוג להסביר שעל כל דולר ששווה קורא של המהדורה המודפסת בהכנסות פרסום, קורא במחשב שווה 10 סנט וקורא בסמאטפון, סנט בודד.
      כלומר על כל קורא שעוזב את המהדורה המודפסת מאחר והתכנים קיימים במילא ברשת, העיתון מאבד הן את דמי המנוי שלו, והן את רוב מוחלט של ההכנסות ממנו בפרסום.
      גביית כסף על תכנים דיגטלים מאפשרת לשמור על הכדאיות בהמשך רכישת מנוי לעיתון, מקור ההכנסה הראשי.

      אהבתי

      • ההסבר הזוי ובניגוד אליך אפרט:
        בפרינט של עיתון יומי, החשיפה (קונים*שטחי פרסום) מוגבלת. באתר אפשר להחזיק ארכיון בלתי מוגבל ולקבל חשיפה גבוהה בהרבה מכל העמודים שהעלית אי פעם. לפי מחירי השוק, כמות שטחי הפרסום הפנויים בליאאוט של עמוד כתבה, וביקור ממוצע של 3 עמודים- גולש באתר אמור להכניס לאתר הרבה יותר מ 10 סנט. CPM – קרא ותבין.

        טיפ: תבדוק במקור ורק אחר כך בשיניים.

        אהבתי

      • אורן מפרש ופורש הגיב:

        מעניין, אך הנתונים שונים. נרג על פי הדוחות האחרונים הכניס 8 מיליון שקל בשנה. הקישור שהבאת הוא סתם הגדרת המושג.כדאי שתכיר את העולם האמיתי.

        אהבתי

      • העברת נושא במבט מתמם. לא ציפיתי למשהו אחר ממומחה עטור שבחים. הזברתי לך לגבי הידענות:

        נהוג להסביר שעל כל דולר ששווה קורא של המהדורה המודפסת בהכנסות פרסום, קורא במחשב שווה 10 סנט

        עכשיו תסתכל איך נראה דף של הארץ לעומת NRG קרא עוד כמה מושגים כמו יוניק, חשיפה, ביקור ותחזור לשאלות נוספות.

        אהבתי

      • אורן מפרש ופורש הגיב:

        תגיד אתה מבין את ההבדל בין הקשקוש שלך על מושגים מילוליים, לכסף אמיתי.הפרסום באינטרנט לא מכניס כסף לעיתונים. אם אין לחם נאכל מושגים בוויקיפדיה.

        אהבתי

      • יונה הגיב:

        ניכר מדבריך וטענותך שיש לך ניסיון מעשי עשיר בתחומים שבהם אתה מגיב. אתה יועץ במקרה?

        אהבתי

      • אורן אמפתי מתמיד הגיב:

        לא, אני סוחר סמים זקן. אבל יודע לקרוא ולא מתימר להיות גאון, אני די ממוצע.

        אהבתי

      • יונת פח הגיב:

        הוכחת שאתה מסוגל להביא נתונים קשיחים מהאינטרתת הלועזית (בניגוד לויקיפדיה) ולצטט במבטא זר. אותי שכנעת מן זמאן שאתה מבין על מה אתה מדבר.

        אהבתי

    • דג קר הגיב:

      שאלת תם ליונים ולאורנים: מי רואה בכלל פרסומות בהארץ או ב-NRG? אני היחיד בעולם שחוסם פרסומות?

      אהבתי

  12. שם לב לפרטים הגיב:

    כתבת שבנט שיקר, אבל את טועה. אומרים שם שבנט הכחיש ששלח חוקר לאורלב, הוא לא הכחיש ששכר את שירותיו של משרד חקירות. אגב, גם היום זו הטענה שלו – שאת החוקר הוא שלח לקבלני הקולות, ושהחקירה אצל אורלב לא הייתה על דעתו.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אתה עושה צחוק? הוא לא שלח את החוקר אלא הפעיל את המשרד? תקשיב שוב מה קרה בידיעות ואיך הוא מתחמק ואומר "הכל רכילויות".
      הניק שלך צריך להיות "לא שם לב לפרטים".

      אהבתי

      • שם לב לפרטים הגיב:

        שוב, שימי לב להבדל: הם מדברים בכתבה שהבאת על *אורלב* והעובדה שחוקר הגיע אל משרדו. בנט טוען שהפעיל את החוקר נגד מה שעשה ניסן עם קבלני הקולות, ולא ביקש ממנו להגיע אל אורלב.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        "הכל רכילויות", זה הקוד שלו ליש דברים בגו (ע"ע שרה).

        נפלט לו גם חסרות בסיס באחת הפעמים – כאן שיקר.

        בכל מקרה, לגיטימי לחלוטין לטעמי לבדוק את הדברים באופן פרטי לפני שצועקים "זאב זאב" במשטרה. את החוק לידיים הוא לא לקח.

        ההליכה לתקשורת עם הקלטות, היא הגיונית כאשר יש פריימריס ועד שטחנות הצדק יעשו עבודתן הכל כבר יוכרע ושום דבר לא ישונה בדיעבד.

        אהבתי

      • שם לב לפרטים הגיב:

        וגם: למה אי אפשר לעשות לפוסטים שלך לייק או דיסלייק ❓

        אהבתי

      • פרט שולי הגיב:

        צניעות

        אהבתי

  13. סיימון הגיב:

    העיקר שלעגתם לי כשאמרתי שדמיון 'מדהים' בית ילדה בת 10 לאשה בת 30 הוא הוכחה קלושה.
    אגב, כדאי שרשויות הרווחה ילוו באופן הדוק, לפחות בתקופה הקרובה,את גב' ברנדט האם. התקווה, שנופחה בידי אמצעי התקשורת לממדים היסטוריים, כואבת ומסוכנת כשהיא מתנפצת בצורה הזו.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      זה ממש לא מה שאמרת, וזה ממש לא מה שעניתי לך.
      ובנוסף, איש לא לעג לך.

      אהבתי

      • סיימון הגיב:

        התכוונתי לומר שמראית העין עלולה להטעות, במיוחד במרחק גילאים שכזה, ולצערי צדקתי.
        4 אדומים הם לעג, בעיניי. אבל בשבילך, המורגלת באדומים דו ספרתיים, זה שום דבר.

        חבל שאי אפשר לעשות לך לייקים. לייק. תודה על ההתייחסות.

        אהבתי

  14. מיקרוב הגיב:

    בהמשך לסוגיית לונדונקירשנבוים – נו, האם בגלל התפרצויות זעם כאלה שווה להחזיק את האיש הזה בשאר הזמן?

    אהבתי

  15. וואלה עושה הארץ. עושה רושם שמתכנן לתפוס את המקום שעומד להתפנות על המדף. מעניין עם הבעלים מוכן לחיות עם ההשפעות הנלוות. שפע ובריאות לכולם.

    אהבתי

  16. captain beefheart הגיב:

    הדבר הכי יפה שקראתי השבוע:
    http://blogs.haaretz.co.il/oferaderet/465/

    אהבתי

  17. ציפ הגיב:

    ככלל עד לעדכון החדש ממך, מעסיקים אותי בעיקר עניינים שברומו של עולמי הצר, כמו למשל, למי שייך הקרדיט על "מי אתה חושב שאתה, אלן דלון?"
    משיטוט לא ממש ממוקד ודי סהרורי ברשת, עולות עוד ועוד תובנות, ועזבי את הפרקליטה השווה שטוענת לכתר ולזכויות היוצרים של "מי אתה חושב שאתה, אלן דלון?" (והאמנתי לה בתכנית הלילה לכל מילה).
    למרות הכל, אותה רעיונאית, אותה ענת החביבה, שלא זכרה אם זה ארבעה או חמישה מעשי אונס ולכמה שנים נכנס המורשע.. המיקוח הדבילי על הקרדיט ליציאה החביבה אך לא ממש גאונית, טיפה הוריד לי מנטייתי (ואני נוטה בקלות) לצדד או ללקק לפרקליטה הבכירה. אוף איתי.

    אהבתי

  18. איש הרנסאנס הגיב:

    טוב שיש מי שדואג להתפתחות האמנות. הדבר הכי טוב שקראתי השבוע, מלבד ההפניות של ולווט.

    אהבתי

  19. mickey הגיב:

    “הבן הסודי של ירון לונדון”, ושמו יואב זהבי-לונדון. דווקא לא אחותו או אביו, שניהם עובדים בעיתון, הם המראיינים אותו אלא איתי סגל…
    הקטע המצחיק בשמו של הבן האובד הוא שיגאל מוסינזון, יוצר חסמב”ה, סיפר כי דמותו של ירון זהבי נכתבה בהשראת לונדון הצעיר, אותו הכיר בהיותו דייר בבית המשפחה.

    איזה יופי של טלנובלה פולנית – ואותו גילי מוסינזון, הכדורסלן האלים, גם הוא חלק מהסאגה

    אהבתי

  20. רמון הגיב:

    אהבתי את הפוסט!

    אהבתי

  21. אחד אחר הגיב:

    אם אני הייתי בעל עיתון והייתי רוצה לעשות כסף באינטרנט

    הייתי עושה את זה בשיטה של כזאת:
    כל תוכן היה בנפרד עולה סכום קטן של כסף –
    על ידי לחיצה פשוטה ומנוי מראש כל אחד משלם בסוף החודש רק את מה שהוא קרה-
    כל כתב יכול להחליט כמה הוא דורש על הכתבה שלו – במסגרת מסוימת ומתחלק עם הרווחים עם העיתון.
    בהרחבת המודל – מעסיקים הרבה כתבים במודל הזה.
    pay2read- מעניין אם כבר קיים משהו כזה- זה נראה לי הגיוני למרות שלא יצא לי לראות משהו כזה אישית.
    הרבה אנשים ימצאו את עצמם משלמים מעט על תכנים בודדים שהם רוצים לקרוא עכשיו- מאשר לשלם הרבה על תכנים שאולי יהיו מתישהו במהלך המנוי.
    את המנוי הראשוני הייתי מושך אנשים על ידי קופון כלשהו – מתנה חד פעמית לכל מי שנרשם או בכסף באתר או אפילו בקופון בחרה נותנת חסות כלשהיא.
    לאפשר לאנשים לקנות מראש נקודותולקנות בסיטונאות כתבות מראש בנוסף ךמנוי שלם שעולה כסף- זה גם הגיוני.
    לדעתי זה הצורה הכי הגיונית למשוך מישהו להיות לקוח.

    אהבתי

  22. imronlev הגיב:

    שלום רב אנשים יקרים,

    ברצוני להמליץ בחום רב על מכללת סטודיו 6B שם עשיתי קורס עיצוב פנים מקצועי
    לטעמי המרצים היו ברמה גבוהה והסטודנטים תל אביבים בסטייל 😉
    בברכה,
    רון לבין

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s