Bye Bye Love
אובמה, סוף הביקור
כך נרקם הפיוס הישראלי-טורקי.
צעדי הפיוס יצאו לדרך בימים הקרובים, אבל איזה באסה, המהמוה יגרום לפסיחה על מכת הפסח של התיירות בשתי המדינות.
שערים בעולם.
מנהלת הדיגיטל שלו, קתי רוז גליקמן, הגיעה גם היא עם הפמליה.
7 ימים
לא התכוונתי, אבל קראתי את הפרק מספרה של אודליה כרמון, הפרק על משה קצב בשקיקה, מראשית לאחרית. גם כתוב היטב, גם מפחיד, גם מלחיץ. אם מישהו מחפש סיבה לרצונו של האסיר להתאבד דווקא עכשיו, היא בהחלט מצויה בפרסום הזה. עבודה טובה ומאופקת עשתה כרמון. בלי מלודרמה, היסטריה או יבבות מיותרות. האם הפרסום הראשון אצל בן כספית הזיק? ממש לא, כי כספית מתייחס לענייני נתניהו.
לאחר מכן יש ראיון קומיקס מצחיק של דניאלה לונדון-דקל עם קרן מור (גיבורת הסדרה שלה, יום האם, שלא מוזכרת כלל) ובן זוגה בעשרים-שלושים הנשנים האחרונות, מנשה נוי.
משפחת בנאי המורחבת ממלאת עוד כמה עמודים: רז שכניק מראיין את יובל בנאי ואהרוני מארח את גברי בנאי ובניו אורי ובעז.
TheMarkerweek
גם סמי פרץ נותן עצות ליאיר לפיד. אלא שהוא לא יקרא אותן כי הוא לא קורא הארץ. או המארקר. טוב, אולי ברשת כן.
ועומרי מרכוס עושה את אירופה. סיפור מדהים.
סופהשבוע
ניר קיפניס מתלונן על נשים. כלומר לא על רעייתו. על נשים דמיוניות. האמת? הטקסט לא נהיר לי. למה, גברים נשארים עם שמחת חיים ונשים לא? באיזה עולם בדיוק? אני מחכה לתשובה הנשית לקיפניס. רצוי מאישה הנשואה 20-30 שנה לאותו אדם. אני לא דוגמה. אני רואה שמחת חיים בכל מקום.
אה, הנה מצאתי. טליה לוין על הדיאטה של בן הזוג שלה, שרוצה להיות שמעון פרס.
בן כספית מוציא בקרוב ספר חדש, חמקן, ובעיתון מופיע פרק ממנו: כל מה שסיפר גלעד שליט לחוקריו בצה"ל, לא כולל פסילות הצנזורה. כספית מתאר את מה שכולנו ידענו, את מה שלא דובר עליו ולא נכתב עליו:
שליט… ידע שלא מילא את תפקידו כלוחם קרבי בצה"ל ולא עשה את המינימום על מנת למנוע את חטיפתו. הוא ידע שבעצם הסגיר את עצמו, נפל בשבי בלי לירות כדור, למרות שיכול היה למנוע את האירוע כולו בקלות יחסית.
הנה כמה משפטים. הכתבה מן הסתם תעלה מחר בבוקר לאתר הפוסט. עלתה באיחור מה.
צוות הטנק של שליט שבר שמירה. במהלך "כוננות עם שחר" כל הארבעה צריכים להיות ערים. בפועל רק אחד מהצוות היה ער. זה לא משהו יוצא דופן. חלק גדול מצוותי הטנקים נוהגים לחפף את הסיטואציה. שליט היה ראש קטן. נכח בישיבות ובתדריכים אך לא התעמק, אשר על כן לא ידע מה קורה סביבו: התרעת שב"כ על חשש לחדירה וניסיון לחטיפת חייל. כשהחל האירוע הוא ישן. נשקו האישי מתחתיו. בלי קסדה. האפוד הקרבי תלוי. 200 מ' מהטנק שלו היה צוות יהלום של הנדסה קרבית כדי לגבות את צוותי הטנקים. כשה-RPG פגע בטנק הצוות נטש אותו, למרות שלא צריך היה. כלומר אסור היה. הטנק הוא מכונת מלחמה.
השאר מחר. לא ייאמן כל הסיפור. ההמשך גרוע עוד יותר (אף שידענו בקווים כלליים). פשוט כואב לקרוא את זה. בלתי נסבל.
כתבה אחת בסופשבוע? זאת.
מוסף הארץ
עמוס הראל בילה שנה עם פלוגת טירוני הנח"ל. גם הוא, כמו כספית, מקדם בכתבה זו ספר שלו, ספרון, כלשונו, תדע כל אם עברייה: קווים לדמותו של צה"ל החדש. ומה עם אבאל'ה? הוא לא צריך לדעת?
כמו שאפשר להבין, לא מדובר בכתבת תחקיר שסופה לנחות על שולחן מבקר המדינה. לא ולא. מה אתם יודעים, צה"ל החדש הוא באמת צבא אחר ומשובח השומר על הילדים שלכם.
גלעד שליט? הסטוריה רחוקה.
אחרי הכתבה הזו איש לא יוכל להאשים יותר את הארץ בהתנכרות למדינה, לצבא, לפטריוטיזם ולמיליטריזם החביבים. הצבא זה אנחנו, כל העם צבא, אנחנו מודעים לקשיים, מנסים לסלק עשבים שוטים, להשגיח לכם על הילדים וגם לשמור על המולדת! סימן קריאה.
(וסייד קשוע מסכם את סיבוב ההופעות שלו באמריקה).
שישבת/ ישר"ה
משונה, גם שער מוסף זה, כלומר כתבת השער דנה באספקטים צה"ליים. חודש לפני יום הזיכרון ויום העצמאות?
יואב לימור על מפקדת העומק כמענה לנטרול ירי טילים מעורף האויב.
הנה תחזית אופטימית במיוחד.
במלחמה הבאה, נניח ב־2016, גולני והצנחנים עדיין יהיו על הגדרות, אבל הטילים ישוגרו אלינו מהעומק של סוריה ולבנון. זה יחייב טיפול, שיכול לבוא באחת משתי דרכים: בהפצצות של חיל האוויר כמו שהיה עד כה, או בהפצצות של חיל האוויר בשילוב אופציה נוספת, קרקעית, שתכלול אלמנטים של הפעלת כוח נרחבת ונקודתית, על פי הצורך, כדי לעקר את אפקטיביות האיום.
7 לילות
עוד לא נחלצנו מפרשת הכדורים הפסיכיאטריים, והנה כתבת השער היא ראיון עם בועז מעודה (מראיין נבו זיו), זוכה העונה החמישית של כוכב נולד ונציג ישראל באירוויזיון בדימוס, שחזר בתשובה ומספר על דברים נוראים ואיומים שעברו על משתתפי התוכנית.
מסוג הכתבות שבואן לעולם נשגב מהבנתי המצומצמת בנפש האנושית ובנפש עורכי העיתונים.
G/ גלובס
עורך העיתון, חגי גולן, מראיין את אהוד אולמרט. כותרת: "מי שעומד בראש הממשלה לא מסוגל להיות ראש ממשלה".
אחרי התפתלויות כאלו ואחרות הוא אומר שאם יהיה מצב כזה וכזה, הוא יוכל להיות מועמד אלטרנטיבי לראשות הממשלה בבחירות הבאות.
משתכשכים בביצה
קלמן ליבסקינד אוהב לבקר את התקשורת, וגם את ביקורת התקשורת. החלק הראשון של מדורו מוקדש לפרשת אילן לוקאץ' והמצלמה השבורה של צוותו בדרום תל אביב.
לוקאץ' אינו חביב הדתיים/חרדים בגלל התבטאותיות בעייתיות במיוחד ותקרית קודמת.
זה העמוד של לוקאץ' בפייסבוק. איפה האשים את אראל סג"ל בגזענות? או בעמוד של סג"ל?
הוספתי קישור לראיון עם רביב דרוקר בפוסט הקודם, אבל אוסיף גם פה, שלא תגידו שפספסתם. הראיון מופע הבוקר כידיעה ראשית ב-nrg.
קובי ניב, שהמציא את עכבר העיר נפרד ממנו.
מה עובר על
מירב גרובר, ולמה היא צריכה להציג את מראות הזוועה האלו בפומבי? זה אמור להועיל? כן. התמונות צורפו לכתב התביעה ומאותו רגע הכל חשוף. גרובר החלה במסע יח"צ: השפעה תקשורתית על השופט למקרה שיגיעו לפסק דין ועל ד"ר קליין שימהר להגיע לפשרה. סוב יודיצה? מזמן נותר מהרעיון גל עצמות בלבד.
מצבה היום, אגב, מצוין, לפחות מהתמונות בראיון הקודם איתה מלפני שנה וחצי. והנה עוד אחד.
ומה עובר על ליהיא האשתג.
בידוק עובדות
—-
רב חן בקניון איילון? ממתי? בקניון יש יס פלאנט.
צרות בכותרות
"נסיך הגאות והשפר" (7 ימים, ראיון עם טליה ודורון שפר).
ביום הראשון עורכי mako התאפקו עם מי נגד מי וההפניה הייתה הוגנת. ביום השני עבר להם.
מח' הגהה
mako
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
האם נפרץ אתר המוסד? כנראה שלא.
עיתונות חוקרת (2): ניב חכלילי, הארץ.
לפני פיזור
[poll id="79"]
ולווט אנדרגראונד 
לא הצליח, הכוונה למאמר של ישראל הראל, (לא ההראל שבוגד בשמאל ואוהב את צה"ל באופן חד פעמי בהארץ!!!)
אהבתיאהבתי
אני יודע שאסור פה להזכיר ציונים, והפועל ציון לכל הטיותיו אבל בכ"ז(ימחק ימחק…)http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.1973557?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=ticker&utm_campaign=mivzakimne
אהבתיאהבתי
יאללה, שאובמה ינהיג פה את השמאל, ביבי שם את הרפובליקנים, ובא לציון (ולוושינגטון) גואל.
אהבתיאהבתי
שוב אתה ממציא? אמרתי: תפסיקו לנהל את משטרת הציונות ולחלק ציונים לכל אחד. תפסיק לשבש את דבריי.
אהבתיאהבתי
האיתגור המגדרי הוא של בן-גוריון.
אהבתיאהבתי
עברו רק 55 שנים. אכן מוקדם מכדי לעדכן.
אהבתיאהבתי
מסתבר שלא רק את הציניות שלך יש שלא מבינים, אלא שגם את לא מבינה את הציניות בבחירתו של הראל לשם הספר.
בחירה ממש מצויינת ומתבקשת לטעמי.
אגב, המשפט הזה מקשט את קיר המטכ"ל עד היום, אז אולי הביקורת צריכה להיות מופנית אליהם ולא אל מי שמשתמש בפסוק זה בציניות לשמה.
אהבתיאהבתי
דא? כל הכתבההספרון הוא שיר הלל לצבאנו הנאדר, פתאום הכותרת היא צינית? dream on baby
אהבתיאהבתי
הבנתי – שיר הלל לצבאנו הנאדר. עכשיו הבנתי אותך.
מן הסתם רצית שעיתונאי בכיר ישהה שנה בארגון הנאדר ויוציא ספר שתומך בסגירתו המיידית.
עם כל הביקורת הקשה שיש לי על המיליטריזם הישראלי, שני ילדי שרתו בצה"ל ואחרי חשיפה ממושכת של 5 שנים מצטברות למערכת, לא נותר לי אלא להוריד את הכובע בפניה.
השם שבחר הראל הוא שם מחוייך וציני ומזכיר לכולנו עבר רחוק. אפשר לבחור בשם עם קריצה גם אם חוות הדעת על צבאנו הנאדר היא רחמנא לצלן חיובית.
אהבתיאהבתי
מן הסתם אתה חושב שטעיתי במילה "נאדר" (להבדיל מנהדר), ולכן אתה חוזר עליה כמה פעמים. אתה מוזמן לבדוק במילון בינתיים ולהרחיב את גבולות השפה שלך.
מובן מאליו שבנאדם (אממ, עיתונאי לא עלינו) שקיבל אישור מהצבא לבלות שנה במחיצתו, ומתכוונן לכתוב על כך ספר לא יחצה לכיוון הביקורת. הוא לא אדיוט. זה מובנה בעסקה, ומכאן הכל תלוי בכמה אתה עיוור או מזנה את עצמך. כמו אחיך לנשק גם אתה מגזים ללא סיבה. אני אמרתי סגירתו המיידית מתישהו? למה סתם להמציא?
אז הילדים שלך היו בצבא במצטבר חמש שנים. מה אתה רוצה לומר בכך? הרוב המכריע של המסתובבים בבלוג הזה היה בצבא, הם ובני משפחותיהם. כולל אני. סך הכל עומדות לזכותינו כמה אלפי, אם לא עשרות אלפי שנות שירות.
אהבתיאהבתי
לא חשבתי שטעית, אבל גם התברכתי בהבנת הנקרא.
אהבתיאהבתי
אחרי שהעפתי מבט קצרצר ומהיר בכתבה וכפי שחשבתי מראש על סמך קריאה רבת שנים את כתבותיו של הראל, הביקורת שלך לוקה בחוסר הבנה קיצוני.
עמוס הראל השקיף במשך שנה על הדרך שבה מתמודד צה"ל של היום עם מציאות חברתית משתנה. הא ותו לא.
מלכתחילה לא ספר שנועד למבקר המדינה – לגוף זה יש די כלי מחקר משלו.
אבל ללא צל של ספק, זה ספר שיספק חומר מצויין לאלה שעוסקים במחקר אקדמי על יחסי צבא חברה בישראל.
אהבתיאהבתי
תוספת קטנה… ולאחר אותו מבט חטוף בכתבה, השם שבחר נשמע ראוי שבעתיים.
אהבתיאהבתי
בוא נוותר לאלתר על קריאה הדדית של זה את כתבי זה. אתה לא מכיר את הכתיבה שלי, כנראה, ואם אתה מכיר ולא הבנת, זה עוד יותר טראגי. לכן לא אגיב על דבריך המתייחסים למבקר המדינה. עזוב. חבל על זמנך.
אהבתיאהבתי
למען חסידיך שקראו את הביקורת המוטעית על הספר של עמוס הראל, רק אציין שהספר המקיף ביותר על יחסי צבא חברה שנכתב בשנים האחרונות בישראל, ועל ידי בכירי החוקרים "בשם הביטחון" – מצטט 23 כתבות של עמוס הראל.
ניחא שאת מוכיחה בורות מופלגת בתחום, אבל קצת חבל להטעות את הקוראים שלך.
אהבתיאהבתי
לא הבנת מילה ממה שכתבתי. אז אל תדבר על בורות. אתה מוזמן לפרוש למקומות שבהם אתה כן מבין.
למשל הכתבות של עמוס הראל. כי הילדים שלך היו בצבא.
שלום.
אהבתיאהבתי
חביבתי תתפלאי מאד, אבל בשונה ממך יש כאן שניים שלושה איש בארץ שאת השכלתם רכשו באקדמיה ולא בים, או כמו שאת מנסה להציג זאת – בשערי הבקו"ם.
אהבתיאהבתי
מה חבל שהשכלתך האקדמית לא הכשירה אותך לקרוא טקסטים. אבל אל דאגה, אתה לא היחיד.
אהבתיאהבתי
אם את מתעקשת שלא הבנתי את השנינות הצינית שלך בקשר למבקר המדינה, חסכי מאיתנו. גם כשמדובר בציניות – הטעם שלי יותר אנין, לא רק בביקורת ספרים.
אהבתיאהבתי
אני לא מתעקשת על כלום. הצעתי לך להיפרד לפני שעתיים וחצי. לך למקומות בהם כותבים אנשים משכילים שיש להם קוראים אינטלקטואלים כמוך. עזוב אותי.
אהבתיאהבתי
"ידע/תדע כל הורה ללא קשר לשיוך אתני/לאומי/גזעי/דתי שהפקיד/ה את גורל הילדים של כולנו בידי חבורת אנשים שרק התקשורת תשפוט למה מי מהם ראוי ומתי".
הנה, תוקן.
אהבתיאהבתי
"המהמוה יגרום לפסיחה על מכת הפסח של התיירות "
כן? נראה אתכם עומדים עכשיו על המקח בשוק של סטנבול….
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח שישראלים יוכלו לעמוד בבזאר המשופמים. יכופפו אותם בשניות.
אהבתיאהבתי
זאת כוונת המחבר!
אהבתיאהבתי
גם אני לא התכוונתי ממש לקרוא ואז מצאתי את עצמי קוראת בעניין רב את הסיפור של אודליה כרמון. ממש כרוניקה קלאסית של אשה מוטרדת. היה נבון מצדה לכתוב את גרסתה בעצמה ולא למסור אותה דרך מתווכים. גם האופן שבו היא לוקחת אחריות על ההתנהלות שלה בתוך הזוועה הזאת, הופך את הטקסט למרתק. אשה אמיצה וחכמה.
אהבתיאהבתי
באמת תהיתי איך עבר כל כך הרבה זמן מאז שמישהו יצא נגד טוקבקים אנונימיים.
אהבתיאהבתי
תודה על שלל הלינקים המצוינים, וההדגשים לפני הקריאה 🙂
את הראיון עם בועז מעודה קראתי – ונחרדתי. לא ברור למה אנשים עדיין רצים לריאליטי מהז'אנר הממליך והמוריד שאולה במהירות הבזק.
אהבתיאהבתי
האם בסוף הראיון עם מעודה כתוב:
אהבתיאהבתי
עזרתי?
אהבתיאהבתי
לחיי הפיוס.
אהבתיאהבתי
אפשר למחוק את הנפלים.
אהבתיאהבתי
אתה תשתעשע ואני אנקה אחריך? לא.
מה כוונתך? להשתלט על האדמין?
אהבתיאהבתי
The same thing we do every night —try to take over the blog!
תשאירי לי מפתח, אני אעביר ניגוב.
אהבתיאהבתי
כגנב במחתרת ירודה
אהבתיאהבתי
רב-חן = תיאטראות ישראל = יס פלאנט.
אהבתיאהבתי
אתה טועה. לחברה קוראים תיאטראות ישראל, והיא הקימה את רב חן ואת יס פלאנט. לבתי הקולנוע בקניון לא קוראים רב חן, גם אם תעמוד עם הראש ותנפנף בזנבך היפה.
אהבתיאהבתי
זה מה שהתכוונתי.
זה שני מותגים של אותה החברה.
לפני שהפך ליס פלאנט, קראו לזה רב חן איילון.
את אולי באת מאם המושבות, אבל אני מאם הקניונים.
אהבתיאהבתי
לפני שקראו לפתח תקווה פתח תקווה קרוא לה מלאבס. אז מה?
תאר לעצמך שהיו שואלים אותי איפה נולדת והייתי אומרת "במלאבס"?
מה גם שאני ממש לא חושבת שאי פעם קראו ליס פלאנט רב-חן איילון, אבל אני לא מתכוונת לשחת על זה דקה נוספת של חיפוש.
שורה תחתונה: בגלובס טעו, נקודה.
לא יועילו פלפולי הרמת גני שבך.
אהבתיאהבתי
קראו, קראו.
היתה גם תקופה של רב-גן. אל תשאלי אותי למה.
אני במקומך הייתי עונה מלאבס. הרוב היום לא יודעים שזה בעצם פ"ת.
אהבתיאהבתי
אני מדבר כמובן על הקולנוע שהיה למטה, לפני זריקת הסטרואידים והבעיטה למעלה.
אהבתיאהבתי
אז הוא בעצם חן, כמו שקראו לרבחן של דיזינגוף. והשרשור הזה חייב להמשך. למשל מלאבסי היא תשובה סבירה.
אהבתיאהבתי
הוא נולד יש כרב.
גאון, גאון, העזריאלי הזה (מתחדש הקניון).
אהבתיאהבתי
ולעזריאלי קראו פעם השלום.
אהבתיאהבתי
למה לא תצטרפו לישיבה קטנה. לפחות תרוויחו מזה משהו
אהבתיאהבתי
והגינו בך יומם ולילה.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שאני קואליפייד לענות כי אני נשואה יותר מ 30-20 שנה. אז ככה אנחנו לא מרירות תשאל (ניר קיפניס) את החברות שלנו, אנחנו שמחות, עליזות, צוחקות ומשתעשעות כל זה כשאנחנו רחוקות מכם בני הזוג. הקיטורים שלכם בני הזוג היקרים משביתים כל ניצוץ של שמחת חיים יחד עם המשפטים האלמותיים: מאמי מה יש לאכול, ומאמי אני לא יכול לשטוף כלים הזרת כואבת לי ומאמי היה לי יום קשה אין לי כח לילדים אלו רק חלק מהמשפטים שמורידים אותנו ביגון שאולה.
אני מעדיפה שלא להמשיך כי 1. אין לי כח 2. חבל לפתוח נושא כאוב ו-3 כל הגברים בפורום נכבד זה יצבעו אותי באדום לוהט והצבע הזה ממש לא מתאים לי. תודה. חוץ מזה שאני אתגרש? עכשיו? אחרי שעברנו את התקופות הכי גרועות וקשות והגענו לשקט ולשלווה? בשום אופן לא.
אהבתיאהבתי
שום אדום לוהט – את צודקת לגמרי
אהבתיאהבתי
גברים?
יש פה רק נקבות.
אהבתיאהבתי
מן הסתם חסרונתיו של בעלך הם אישיים, ולא בהכרח מיצגים את תת המין הגברי, וכנ' שמחת החיים שלך. למה אחרי עשרים שלושים שנשים של קשר מדברים בהם והן כמו ילדים בני 11. כנראה שקשר זוגי ארוך הוא לא הדרך הטובה לשפר את דעתך על בן המין השני.
את קואליפייד בשימוש בפאסיבאגרסיב בנושא הירוקים/אדומים.
אהבתיאהבתי
אני זקוקה לתרגום בגוף הסרט. לא הבנתי דבר ממה שכתבת חוץ מהתייחסותך לחסרונותיו של בן זוגי שעליהם לא דברתי כי הוא לא קורא לי מאמי (הוא שומר בקנאות על אשכיו). תודה על ההסמכה.
אהבתיאהבתי
עשרים שלושים שנה של נישואים הסמיכו אותך להבחין בחסרונות של גברים אחרים, שאינם בעלך. טוב.
כללית טענתי שאין טעם לויכוח על בסיס מין. באם גבר מתנהג בצורה המזוהה עם חסרונות גבריים, הבעיה שלו היא קונפורמיות ולא מינו.
אהבתיאהבתי
למה את מתיחסת למאמי כמילת גנאי?
אהבתיאהבתי
V, אין גבול? מי הביא לכאן את אישתי?
אהבתיאהבתי
פעמיים בסופשבוע דפיקות לב?
רחמנות, יא נורית.
אני חוזר לכישור ולפלך, הקפה מוכן על השולחן.
אהבתיאהבתי
מענין אם ביבי חשב עד הסוף על משמעות ההתנצלות לטורקים או שהוא פשוט נכנע ללחץ של אובמה וההתלהבות מהביקור
הרי עכשיו בכל פעם שיהיה חיכוך עם הטורקים ,ויהיה הרבה כי הם לא הפכו לציונים,כולם יגידו ביבי הפריאר השפיל אותנו והתנצל לטורקים
וכמו שהוא חשב בשיחרור שליט שהוא יזכה במנדטים ממצביעי השמאל ואוכזב גם כאן הוא יקבל שום מצביע בשמאל
את הרווחים יצברו ליברמן ובנט שיגיב בצאת השבת
והלוחמים לא סולחים לביבי ובצדק גמור
http://news.walla.co.il/?w=/551/2627662
אהבתיאהבתי
רענן שקד ממחזר בטורו את טיעוני אוכלי הבשר מול הצמחונים. "אנחנו יודעים שאנו אחראים לזוועות, אתם לא צריכים לספר לנו, להתראות במנגל של יום העצמאות". משהו בסגנון זה, מאוד ארוך וחוזר על עצמו – בכל זאת, צריך למלא איכשהו מדור.
העליבות הבורגנית של שקד מתגלית לאחרונה במלוא העוצמה. כנראה שלהיות בורגני זה להתלונן בלי הפסקה על כל תחלואי וחטאי החברה – ולהמשיך לעשות אותם בלי הנד עפעף. מזכיר, כמו שנהוג לומר, משטרים אפלים
😥
אהבתיאהבתי
מהיכן הגיע הטירוף הזה שלכם לגבי המכונות שלנו לייצור אנטריקוט?
אהבתיאהבתי
אתה מדבר על צה"ל? 😆
אהבתיאהבתי
הסיפור על עמרי מרכוס הוא מסוג הסיפורים שמעוררים בי סלידה. כמה אפשר לקרוא על מצליחן שעשה הון והאם המדד היחיד להצלחה הוא הון? זה המדד של הדה מרקר שנטוע עמוק בתחילת שנות האלפיים מכל בחינה, העולם פועל כבר די הרבה שנים על מדדים אחרים, מעניינים הרבה יותר. לאנשים כמוהו תמיד יהיו מעריצים פעורי עיניים. זה מצחיק אבל לא מעניין.
אהבתיאהבתי
אני לא סובל הון כמדד, ומתכחש אליו כמה שאני יכול. אבל.. לפי איזה מדדים אחרים פועל העולם?
אהבתיאהבתי
לא מוצא חן בעיניי בכלל הפורמט החדש של גלריה. נכון, יש יותר טורים, אבל איפה לוח שידורי הטלוויזיה לסוף השבוע? איפה "המלצות השבוע" של אורי קליין על סרטי קולנוע בערוצי הסרטים?
אהבתיאהבתי
לפחות שמו ציורים של חלק מהכותבים, למשל של ליאת אלקיים ואורי קליין, כדי שנדע איך הם נראים. לזכות גלריה ייאמר שהם חסכו מאיתנו את תמונתו של מבקר המסעדות שגיא כהן, נקווה שזה לא מקרי. אגב, הוא הוציא על הארוחה 920 שקל הפעם, תקציב עממי שהיה מספיק להחזיק את עכבר העיר, הגה ועיתון חי עוד שבועיים-שלושה באוויר
אהבתיאהבתי
וה סודוקו שלי, – ״נחטף״ ?
אהבתיאהבתי
אפרופו מי נגד מי, אהבתי את הנבירה בארכיונים לגביי כספית, שתשובותיו בחלק מהמקרים מניחות את הדעת ובחלק אחר לא.
אבל, כספית אומר שם בצורה שאי אפשר להבינה אחרת, שליברמן דרש את תיק החוץ על מנת להטיל מורא על העובדים שאמורים להעיד במשפטו. מעניין שאין שום הד לזה.
אפרופו כספית, מדוע יש כאן עניין ציבורי ששליט היה חייל דמיקולו? לא היה צריך לשחרר אותו בגלל זה? זה לא מקרה טננבוים שהלך לסחור בסמים, הוא היה שם כי המדינה שלחה אותו לשם.
אהבתיאהבתי
יש בזה עניין ציבורי בגלל שהציבור היה מעורב עד מעל הראש בשחרורו של שליט. אני לא יודע אם אתה או את זוכרים איך שמרו לבחור כיסא ריק בפסח, כל משפט שמישהו אמר בתקשורת הסתיים בשליט וכו'. היה כאן פסטיבל אנטי ממשלתי בזכות "הילד של כולנו". בינתיים הבחור התנדף לו לניו זילנד לחודש, עד יעבור זעם. האמת, מגיע לו טיול של אחרי צבא וגם אצלי החלום הרטוב הוא לא להיות בארץ בפסח
אהבתיאהבתי
🙄
זאת השאלה הכי משונה ששמעתי בבלוג, ever
אהבתיאהבתי
בהחלט, ולווט…
אהבתיאהבתי
אני באמת לא מבין את העניין הציבורי.
אהבתיאהבתי
כנראה שלא היית בארץ כמה שנים, מאז שגלעד "נחטף"
אהבתיאהבתי
אני מבין את העניין הצהוב שבדבר – חלקית.
הרבה יותר מעניין, מי רצה בפרסום הזה ומה תכליתו?
אגב, לא אהבתי את המרכאות.
אהבתיאהבתי
אולי מישהו יתנדב להסביר? אני "צריך ללכת"
אהבתיאהבתי
לייק (לתגובה שלך. לא לשאלה חלילה. או להנחה הסופר-משונה הזאת).
אהבתיאהבתי
זה לא ממש קשור, לדעתי.
דרך אגב, מה עם השאלה מי הדליף ולמה?
אהבתיאהבתי
מאיפה לכספית לדעת? הרי היחיד שיודע למה באמת דרש ליברמן לשמור לו את תיק החוץ הוא ליברמן, והסבירות שהוא תידרך את כספית בצורה שכל כך פוגעת בעניינו היא אפסית. מכאן שקרוב לוודאי שזו הערכה של כספית ולא ידיעה. הממ, מה כתב עליו הורוביץ'?
המדינה שלחה את שליט, נכון, אבל היא שלחה אותו להיות ער ולא לנטוש את הטנק.
אהבתיאהבתי
הורוביץ, די ארוך, חפש כספית.
אני ממשיך לשאול, חוץ מהצהוב למה לפרסם?
תחקיר מבצעי נועד לצרכים פנימיים של הצבא. יותר מזה, יש חסיון פלילי לגביי הנאמר בתחקיר, כך שלדוגמא, מצ"ח לא מקבלים אותו במקרים של חקירה, והכל על מנת שחיילים יוכלו לומר את האמת ללא פחד והשלכות.
אז מי הדליף לכספית ולמה? למה הוא פירסם? ולמה אותי בתור אזרח זה צריך לעניין? היו תקלות מבצעיות גדולות יותר.
אני לא נאיבי, גם אני נכנסתי לקרוא את הכתבה, כמו שאני לא יכול להתאפק כשאני רואה "כתבה בלעדית עם בר רפאלי: 'השד הימני שלי הרבה יותר מוצלח מהשמאלי'", אבל זה בדיוק אותו דבר, צהוב ורכילאי, אלא שפה בנוסף מחפשים להשפיל.
אהבתיאהבתי
מוזר שהאמיר מגיב על מה שהוא לא קורא. לגבי למה פירסם כספית, ועכשיו.
ניחוש יומרני, היה בידיו של כספית עם בקשה להמתין עם הפרסום עד עזיבת ברק.
אהבתיאהבתי
השאלה היא למה זה מתפרסם רק עכשיו ולא בכל השנים שהוא היה בשבי?
לא היה צריך לחקור אותו בשביל זה. זה היה ידוע כל הזמן.
אהבתיאהבתי
זכות בסיסית שנקראת "תגובה". אתה יודע, מסוג הדברים שעיתונאים מהסוג הישן נהגו לעשות.
אהבתיאהבתי
אם היה תחקיר צה"לי על אירוע החטיפה, נראה לי שאפשר לפרסם את תמציתו גם ללא תגובה של החייל השבוי.
תגובה עאלק. תעשה לי טובה.
אהבתיאהבתי
העניין הציבורי הוא, מדוע נשיא מדינת ישראל מר שמעון פרס הכתיר אותו בתואר: גיבור!
פעם, גיבור היה מי שנלחם בחירוף נפש.
בהמשך, הכובש את יצרו
אחר כך, מי שבורח הכי מהר ונמנע מעימות
ובימינו, מי ששמר על היקר מכל לחברה הישראלית: על חייו שלו עצמו. לא היה אכפת לו שיבוזו לו – וזה עיקר גבורתו
נשאר רק לצייר את דמותו של הגיבור בשלבי האבולוציה הללו.
בואו נאמר, שעל ציר שואה-גבורה, מקרה שליט קרוב יותר לקוטב הראשון.
אהבתיאהבתי
3 חוזרים בתשובה (חוב"תים) בסופ"ש אחד – מעודה, דורון שפר והזמר דניאל זמיר בעמוד האחרון של מוסף הארץ. וזה רק מה שאני זוכר, יש בטח עוד חוזרים בתשובה שלא קראתי עליהם בשאר העיתונים.
לא מאוחר לומר שהחוזרים בתשובה עם היידישקייט, השוביניזם, הלאומנות, הסבל שלהם מהעולם החילוני, לבטיהם הנרקיסיסטיים וגילויו של "בורא עולם" כתרופה לכל מחלה הוא הנושא הטחון, המשעמם והנדוש ביותר בעיתונות – אז אנא, עורכים חביבים: הקלו עלינו את סאת הסבל בימים אביביים אלה 😆
אהבתיאהבתי
דניאל זמיר אינו זמר אלא נגן ג׳אז, מהמוכשרים שיש.
כנראה שבכל זאת יש לך מה ללמוד.
אהבתיאהבתי
וואטאבר 😐
אהבתיאהבתי
עכבר העיר נסגר, אך בזמן האחרון נסגרו גם "הגה" ו"עיתון חי", בין היתר. העיתונאית האשטאג של ליאת הר לב היא הסיבה לראות ארץ נהדרת – מערכונים מדויקים להפליא ומצחיקים מאוד
אהבתיאהבתי
ליהיא # אכן ראיה ואף מזכירה לי אקסית. אני שמח שגם ולווט למדה להכיר בגדולתה (של ה# לא של האקסית, שגם היא ראויה בדרכה).
חבל שארץ מותחים בדיחות של שורה, במקום לכתוב מראש סקץ אמיתי המצדיק העמדת סט.
והאין רובם המכריע של הטאבלטים סינים בבסיסם.
אהבתיאהבתי
הטאבלטים של מוזס דווקא היו עבודת יד
אהבתיאהבתי
סקופ: בעלת הבית לא משיבה לסקרים של עצמה.
אהבתיאהבתי
גם האנליזות שלך לקויות
אהבתיאהבתי
כשכתבתי את התגובה היו 0 הצבעות לסיני.
אבל אולי את לא סופרת אותו לאור יחסיכם העכורים.
אהבתיאהבתי
אגב, האם ההטעמה בתגובה שלך היתה על המילה "האנליזות" או על המילה "שלך".
אהבתיאהבתי
ההטעמה על גם
אהבתיאהבתי
שמחתי להכיר בינך לבין מיסיז #.
אם יצא מזה משהו – לא, בעצם אל תטרח להזמין אותי.
אהבתיאהבתי
בקרוב אתה והשניה תלחמו גם על הקרדיט להפגשתי עם האקסית שלי.
אהבתיאהבתי
להפגשה לא, לפרידה יתכן.
אהבתיאהבתי
שאני אזדקק לכם בכדי להפרד, חה, לא"ל כדור הארץ.
אהבתיאהבתי
חבל, ישך פה מומחית מספר אחת לפרידות במזה"ת החדש, לא חבל לוותר על שירותיה?
אהבתיאהבתי
אחת מרבים.
אהבתיאהבתי
"בן זוגה בעשרים-שלושים הנשים האחרונות"??? זה ניסוח מעניין…
אהבתיאהבתי
תוהה אם "בן זוגה בעשרים-שלושים הנשים האחרונות" הוא חידוד שלא הבנתי או סתם טייפו
אהבתיאהבתי
שיכול אותיות. תודה.
אהבתיאהבתי
ההתלקקות השמאל-בורגנית הזו של דניאלה עם החברים הטובים לא ממש מובנת לי – זה לא מצחיק ולא מעניין. מצויר היטב, כרגיל אצלה, אבל היא לגמרי איבדה את זה לאחרונה מבחינת תוכן. ייתכן שעליה לקחת שנת שבתון
אהבתיאהבתי